סרביה!

דייויד שטרן חינך היטב את הקהל האירופי בשני העשורים האחרונים. שכדורסל הוא משחק של סופרסטארים והיי-לייטס ודראפט. אבל הייתה פעם אלטרנטיבה לסוג הכדורסל הזה. אלטרנטיבה שלא הייתה חזקה כמו המשחק האמריקאי, ואולי אפילו לא חזקה כמו הכדורסל האירופי היום,  אבל בניגוד למשחק שמשוחק כיום באירופה לא השאירה אותך עם תחושה שאתה צופה במשהו סוג ב'. הטבח שעשו עכשיו הילדים הסרבים בכוכבי הNBA של ספרד – 66-57 ממש לא מתאר את התבוסה הזו – הייתה תזכורת לכדורסל הזה.


זה קצת מתגלם בכך שבסוג כזה של כדורסל ננאד קרסטיץ', שמנסה כמה שנים בסיזיפיות להפוך לכוכב NBA משפיע, נראה כל כך הרבה יותר חכם מפאו גאסול.

איפה שומי ומה עם לותאר?
הבט קשטן: כך ניצל הרצל הדג

No Comments

אלון זנדר 8 בספטמבר 2009

אולי כדאי להזכיר שבסוף הרבע השלישי הסרבים הובילו 56-37. 37 נקודות לספרד בשלושה רבעים! הנבחרת היחידה שהשוותה את "ההישג" היתה מקדוניה בתבוסה ליוון.

מרקפוצ'ינו 8 בספטמבר 2009

אני ממש מאושר היום.

אני סימנתי את סרביה כמי שתזכה באליפות אירופה הזאת. אז נכון, הסרבים עדיין לא זכו אבל היום הם הוכיחו שהם בהחלט יכולים.

לא היה שום סיכוי שאני אהמר על ספרד עם מאמן איטלקי מול איבקוביץ' וילדים ממושמעים.

אלון 8 בספטמבר 2009

רונן, אתה חושב שסרביה תגמור במקום גבוה יותר מספרד? האליפות ארוכה ועדיף להפסיד את המשחק הראשון מאשר את האחרון.
הסרבים עשו לספרדים את מה שהספרדים כמעט עשו לאמריקאים שנה שעברה.
הספרדים חשבו שהם באו לטייל באליפות, קיבלו סטירה וזה יראה אחרת בפעם הבאה שהם יפגשו עם הסרבים (נקווה בבגמר).

רונן דורפן 8 בספטמבר 2009

אלון, מתגובה 3 – אליפויות אירופה הן כל כך צפופות שיש בהן הרבה מקריות. במיוחד בשיטה המגוחכת בה כל הנבחרות הסבירות ממשיכות בקלות לשלב הבא – עד שנשאר עם 8 נבחרות. מאותו רגע זו רולטה רוסית לא שונה במיוחד מטורניר המכללות.

martzianno 8 בספטמבר 2009

זה הדבר הכי טוב שהיה יכול לקרות לספרדים – קיבלו בראש, הבינו שאף אחד לא הולך לתת להם לטייל כאן – ועכשיו כדאי שיתעוררו.
אני בכלל בעד הטורקים – יאללה הידו!

אבל אפילו עוד לפני הטורקים אני בעד ישראל – כן, כן, ישראל – אותה מדינה בה נוהגים לחבוט פעם אחרי פעם, מעל גבי דפים אלו.
לא שאני באמת חושב שהם יקחו את האליפות (ולמען האמת אם יגיעו לשמינייה זה יהיה הישג גדול) – אבל בכל פעם אני מגיע חסר אמונה והנבחרת הזאת גורמת לי להאמין. בניגוד לנבחרת אחרת שלנו שדיברו בה מספיק בימים האחרונים.
אל-אל ישראל!

אלון 8 בספטמבר 2009

רונן, השיטה אולי מגוחכת אבל היא גורמת לכך שה 8 הכי טובות מגיעות לסוף.
בשביל להפתיע ולהגיע לשם צריך לנצח לפחות 3 פעמים.
אם זה טוב או לא? תלוי את מי שואלים.

אילי מנינג 8 בספטמבר 2009

היה כיף לראות את ישראל אתמול. עם כל כך הרבה מאמנים טובים אולי עם תכניות עבודה טובות יותר אפשר להכשיר עוד שחקנים כמו גל מקל שגם בלי הכשרון שׁלֹ לֹאור מתאים לרמות האלה. המאמנים שלנו טובים בטקטיקה אבל לא טובים בלימוד יסודות אולי לנבחרות הנוער ראוי להביא מאמני קולג מאמריקה שרגילים ללמד יסודות ולא טקטיקה. להיות טובים בטקטיקה על בסיס יסודות רעועים מאפיין ָ אותנו בכל תחומי החיים

אנונימוס 8 בספטמבר 2009

חייבים כמה מילים על גל מקל. סופסוף אחרי הרבה זמן שחקן צעיר שלא רועדות לו הברכיים.
אני תמיד טענתי שמרבית השחקנים הגדולים הם גדולים כבר בגיל צעיר, ולא צריכים "להשתפשף" ו"לקבל ניסיון". מי שבאמת גדול מראה את זה כבר בגיל 19-20.

יפים 8 בספטמבר 2009

אילי מנינג – צריך לשנות את חוקי הניקוד בליגות הצעירות בישראל. סל שנקלע לא יקבל את הניקוד לפי המקום ממנו נזרק הכדור אלא לפי איכות ההתקפה שקדמה לו.

גיל מזימבבואה 8 בספטמבר 2009

באיזה אתר אני יכול לראות את האליפות? זיפזפתי אתמול ב – 300 ערוצים וכלום כולל הערוץ היווני והאיטלקי.

אריאל 8 בספטמבר 2009

היה כיף לראות אתמול את הנבחרת, כי סוף סוף, אחרי עשור שלם, ראינו קבוצה שההתקפה שלה לא מתבססת על כדרורים בלתי פוסקים של מאיר טפירו, פיק אנד רול שבסופו הכנסת כדור או זריקה משוגעת (שהרבה פעמים נכנסת, יש לומר).
יש הרבה כבוד לטפירו, אבל צורת המשחק שלו בלמה כל שחקן בנבחרת בתקופה שהוא הוביל אותה והיתה פשוט מתסכלת בטירוף. עכשיו צריך להוכיח שאפשר גם אחרת ולנצח את המקדונים היום.
שיותם ייתעורר, כי מקל ואליהו (איזה טאץ' יש לבחור) לבד לא יספיקו

רונן דורפן 8 בספטמבר 2009

אנונימוס – זו הייתה אחת הבעיות המרכזיות של הכדורסל הישראלי מבחינה היסטורית. מעטים מאד השחקנים שנחשפים לרמות הגבוהות באירופה לפני גיל 20. לפעמים כי מכבי לוקחת אותם מוקדם מדי ומספסלת.

גיל מזימבבווה – אתר ההימורים betfair.com משדר את כל האליפות וגם המון משחקי טניס (למשל גביע דייויס) והרבה אירועים אחרים בחינם. הבעיה היחידה היא שאתה צריך להרשם ולהפקיד כסף בחשבון ההימורים שלך – אבל לאו דווקא להמר. אני אישית מהמר מדי פעם. אבל למשל כרגע יש לי 39 יורוסנט בחשבון ואני צופה באליפות בלי בעיה. ככה גם ראיתי את הדייויס. בגלל שזה חוקי האיכות מצויינת.
זה פתרון שאני לא יכול להמליץ עליו למי שנמצא בישראל כי לדעתי החברות הרציניות לא סולקות כרטיסי אשראי ישראלים ואולי האתרים חסומים מישראל. אבל למי שיש אפשרות להפקיד באמצעות חבר כמה גרושים – זה יכול להיות פתרון.

רונן דורפן 8 בספטמבר 2009

אריאל – טפירו אכן היה מין קללה במסווה עבור הנבחרת. הוא שחקן שלוקח על עצמו את המשחק בקבלת החלטות וביצוע, אמיץ מאד, אבל טיפ-טיפה פחות מדי טוב כדי להביא הישגים בינלאומיים.

אלון – אני נגד טורניר בינלאומי בשיטה כזו. צריך להיות איזה רף של מצויינות לפני שמונה האחרונות. כך למשל אני שומע שוב ושוב את הטיעונים בדבר הצלחות נבחרת הכדורסל לעומת הכדורגל. מעבר להבדלים העצומים בהיקף הכדורגל באירופה לעומת הזניחות של הכדורסל יש עניין נוסף. מאד קשה להיות מודח מאליפות אירופה. בכל פעם שאתה רואה באירופה כמה ילדים משחקים כדורסל ייתכן מאד שזה טורניר ההזדמנות האחרונה של האזור הדרום בלקני או משהו כזה.

אילי – ליגת התיכונים. שם לומדים שתוצאות חשובות יותר מיסודות.

גיל מזימבבואה 8 בספטמבר 2009

רונן תודה, אנסה זאת. אם לא צריך להמר אני בפנים.

אנונימוס 8 בספטמבר 2009

רונן,
אני אחרוג ממנהגי, ואומר משהו שבוודאי אתחרט עליו העתיד – זאת ממש לא חוכמה להאשים פה את מכבי.
מה שאמרת אולי היה תקף לפני 20-30 שנה.
לשחקנים ישראליים אין בעיה לשחק בחו"ל היום.
ולשחקן ישראלי ממוצע יש היום מושג די טוב מה מצפה לו מבחינה סטטיסטית כשהוא הולך למכבי (כלומר ייבוש וחוס התפתחות).
לשחקנים כמו יותם הלפרין, יניב גרין, גור שלף, יואב ספר, גור שלף, עומרי כספי, אפילו ליאור אליהו, לכולם היו ברירות:
1. ללכת להתפתח במקום שיתן להם הזדמנות אמיתית
2. להתייבש במכבי במקרה הרע
3. להיאבק על דקות משחק במכבי מול מיליון זרים וכמעט שלא להתפתח בשום אספקט של המשחק

אצל רובם זה נגמר בבזבוז של הכישרון, וגם אצל מי שלא (כמו כספי) זה היה אחרי הרבה בלגנים ומאבקים. זה לא אשמת מכבי, או לפחות האשמה שלה משנית. הם ידעו בדיוק לאן הם נכנסים ומה כנראה יצא מזה. הם בחרו בסיר הבשר ולבזבז את הסיכוי שלהם להשתפר ולהגיע להישגים בזכות עצמם

אילי מנינג 8 בספטמבר 2009

אז במיקרה הזה זה ליגת התיכוניים. אני חושב שזה יותר עיניין תרבותי. אנחנו מחפשים קיצורי דרך בכל מקום וזה בא על חשבון לימוד יסודות. בכדורגל אין ליגת תיכוניים אבל מסקרים מי לקח את הליגה לנוער בעמודי הספורט של יום ראשון. אצל ג'מצ'י לא היה ליגת תיכוניים, הוא היה משקיען מדרגה ראשונה ועדיין הוא לא למד לכדרר.

אלון 8 בספטמבר 2009

רונן, בגלל שהכדורסל די זניח באירופה אז יש נסיון דרך טורנירים משונים ושיטות מוזרות להגדיל את הפופלאריות שלו. מבחינתם הדרך לא חשובה, העיקר שטוני פארקר יהיה באליפות.
לגבי ישראל, איך אפשר להתלהב מהפסד? חשבתי שרק בכדורגל אומרים שיחקנו יפה וכמעט ולא הפסדנו.

רונן דורפן 8 בספטמבר 2009

אלון – לנבחרת הכדורסל יש מאמן הרבה יותר מקושר בתקשורת. ההתקפה שלו על כל מעביר ביקורת היא מטורפת – עד כדי שימוש באנשי שירות הבטחון של הנבחרת. אז הביקורת התמתנה מאד. עד כדי ראיית הצדדים החיובים בהפסד. יחד עם זאת, גם בכדורגל המיצג של הבוז לנבחרת במהלך משחק וההנחה שזו בושה עצומה להפסיד ללטביה הוא מופרך. לטביה הייתה ביורו 2004 ועשתה שם תיקו עם גרמניה. למה ישראל בדיוק חייבת לנצח אותה?

למעשה הבינונית של מקום 10-12 באירופה דומה לבינוניות של מקום 25-20 בכדורגל. אין הבדל מהותי בין הענפים בדור האחרון. היסטורית הכדורסל הצליח יותר אבל בשני העשורים האחרונים הייתי נמנע מהקביעה הזה. לכדורסל יש גם מאמנים מצליחים יותר באירופה, אבל הייתי בזהירות קובע שבינתיים האינדוודואל הכי מצליח בשני הענפים הוא בניון. מבחינת גודל המועדון בו הוא משחק ומשמעותו שם.

אילי מנינג 8 בספטמבר 2009

רונן מסכים אתך לגבי יוסי לא מסכים שהסיבה נעוצה ביחסים בין צביקה והתקשורת. אחד ההבדלים בין מקום הכדורגל והכדורסל בארץ זה שמקום 20-25 באירופה מבוסס על הרגשה ולכן יש ספק שהכדורגל אכן שם. בכדורסל אנחנו מדורגים באליפות ולכן המקום מוחשי יותר לכולם. בכדורסל אנחנו קרובים יותר לטופ ברמת הנבחרת לעומת הכדורגל. דווקא היה מעניין לקרוא התייחסותך לעניין התרבותי של יסודות מול אילתורים (טקטיקה)

אלון 8 בספטמבר 2009

רונן, פירוק ברה"מ ויוגוסלביה השפיעו על הכדורסל יותר מעל הכדורגל, ההצלחה של הכדורסל לפני הפירוקים נבעה מזה שבערך 5 מדינות באירופה התענינו בכדורסל, מקביל לזה שהיינו אמפרייה עולמית בספורט נכים כי היינו כמעט היחדים שהשקיעו בזה.
יש רק שני מאמנים ישראלים שנמצאים ממש בטופ של אירופה ואחד מהם קיבל את ההשכלה, היסודות והאופי בארה"ב. אני מסכים שרמת מאמני הכדורסל הישראלים גבוהה וזה ביחד עם החוק הרוסי עוד יותר מקשה עליי להבין למה אין פה מספיק שחקנים טובים.

שלו רומא 8 בספטמבר 2009

אלון – זה נכון שכדורסל יחסית זניח באירופה,
עם כל עשרות ערוצי הספורט שיש לי,
בסוף ראיתי את המשחק במחשב דרך ערוץ 1.
השאלה ששאלתי את עצמי בסוף המשחק היא,
האם ישראל מיצתה את היכולת שלה או ליתר דיוק האם השחקנים היו מחויבים למשחק.
נגד לטביה הרגשתי שלא, נגד קרואטיה כן.
בעיניי זה הבדל גדול.
אני חושב שעם כל הכבוד לצביקה זמנו עבר,
נכון שהוא היחידי שהסכים לקחת את הנבחרת,
לפחות ככה מכרו לנו,
זה נכון גם שהוא מאוד פטריוט,
גם קשטן כנראה כזה, זה מצחיק כי אותי רגש הפטריוטזם תמיד הרחיק מאהדה לנבחרת,
כל נבחרת.
זה תמיד גורם לי לחשוב על ארגנטינה 78',
על ניצול המשטר להסתיר את פשעיו דרך הצלחות ספורטביות (אפשר להכניס תחת זה גם את הגוש הקומונסטי / ארה"ב).
אני אוהב ספורט נבחרות כי אני אוהב את הסיפור מסביב,
ברזיל / קרואטיה / סרביה / הולנד / אנגליה / צרפת.
מדינות שמוכרות סיפורים אנושיים מרתקים, בכדורגל/כדורסל וכו'.
ברגע שנכנס הסממן הלאומני אני מוותר.

בקיצור זה כיף לראות שחקנים גדלים לתוך הארוע / מתפוררים תחת הלחץ.
ואת זה יש כמעט בכל סוג של תחרות.

אלון 8 בספטמבר 2009

שלו, אני לא צריך שהמאמן יהיה פטריוט, יתכסה עם הדגל בלילה וגם לא מאמן זר שיאהב חומוס.
מספיק מאמן זר טוב שיעשה את מה שקשטן וכל ישראלי אחר כנראה לא מסוגלים לעשות.

שלו רומא 8 בספטמבר 2009

אלון אני איתך – איש מקצוע שיקדם את הענף.

Red Camel 8 בספטמבר 2009

שלו- פטריוט זה לאו דווקא פאשיסט.
מאמן פטריוט זה לא מאמן שמתכסה עם הדגל בלילה. מאמן פטריוט זה אחד שרוצה לשנות דברים לטובה, משקיע ותורם מעצמו בשביל שלאחרים יהיה יותר טוב. לאהוב את המדינה למרות מה שדפוק בה ולרצות לשפר את מה שדפוק זה פטריוטיות.
צביקה עבד בנבחרת ישראל במשכורת מינימום ונלחם להעלות את משכורות מאמני הנבחרות (של כל הגילאים) ונאבק כדי להבטיח למאמני הנבחרות פנסיה וכדומה בגלל שהוא הבין שזה אחד הדברים שצריך לעשות כדי שאנשים טובים ישארו במערכת. למה שמישהו יאמן נבחרת ילדים אם הוא מרוויח משכורת רעב ואחרי שיפטרו אותו הוא ייזרק לכלבים? רק אנשים שאין להם ברירה טובה יותר או משוגעים, כמו צביקה, יישארו במערכת (זה בערך מה שקורה היום עם המורים). קצת הערכה לא תזיק.

ודרך אגב, גם בלאט רצה את הנבחרת אבל גירשו אותו.

שלו רומא 8 בספטמבר 2009

red camel – אני כתבתי, לזכותו שהוא היחידי שהסכים לקחת את הנבחרת! כשאף אחד לא רצה, (לפחות עד כמה שאני יודע), אני גם חושב שהוא עושה את זה באמת מאהבה! וזה בדיוק מעיד בעיניי על הבעיתיות של ההתנהלות.
כתבת נכון לגבי ההגבלה למורים!
לכן אנחנו נראים ככה (לא רק בכדורסל).
איפה שיש אנשים שאכפת להם, רואים השקעה, התמדה, מיצוי היכולת במגבלות.
הלוואי שיתנו לו לנהל את הכדורסל (ואני לא באמת מכיר אותו).
כי עם הרבה רצון טוב שיש לו, הוא מבחינה אירגונית יכול לשנות את הספורט הזה מקצה לקצה.
הדבר נוסף שאני יכול להגיד לזכותו שהוא נראה לי אדם מאוד ישר, וזה בעיניי מעלה אולי הכי חשובה, הוא מאמין במה שהוא עושה. גם היה ניתן לראות באליפות הקודמת שלו (נדמה הקודמת) שהוא זנח את הגישה הקשטנית החמוצה והצליח גם לגעת בשחקנים, לתת להם הרגשה טובה.
מבחינת כדורסל אני לא איש מקצוע, נראה לי שהוא לא מביא חידושים, יכול להיות שאני טועה והוא פשוט מבין שהשחקנים צריכים לשחק קודם כדורסל בסיסי טוב ורק אחר כך להתפתח, בזה אני לא מבין.
עצוב מאוד שהוא לא מתוגמל באופן ראוי.

אני יודע שפטריוט זה לא פאשיזם, תאמין לי.
רק לפעמים זה מרגיש לי כאילו לא כולם מבינים איפה נגמרת הלאומיות ומתחילה הלאומנות.
אני גם פטריוט לא קטן.

אני גם מחבב את נבחרת ישראל על כל מה שהיא מייצגת,
אני שמח כשאריק זאבי זוכה במדליית ארד,
או גל פרידמן בזהב.
אני לא חושב שמי שמבקר את דרור קשטן הוא עוכר ישראל,
אני לא חושב שהעפלה של הנבחרת למונדיאל מצדיקה את הכיבוש, או אי העפלתה היא תוצאה של שליטה בעם אחר.
אני חושב שספורט הוא מיקרוקוסמוס של החברה,
במובן שהעובדה שאנחנו מחפשים קיצורי תורים זה אולי עובד בליגה,
אבל זה לא מצליח כשלוקחים קופץ משולשת ונותנים לו לקפוץ קפיצה לרוחק כדי להסתיר אירגון לקוי.

אנונימוס 8 בספטמבר 2009

ברור מי אשם בהפסד – מנהל הנבחרת שלא מצא זמן לקחת את הנבחרת גם למאיידנק וטרבלינקה. אלו היו 3 הנקודות החסרות!

מארלי 9 בספטמבר 2009

אנונימוס – LOL

כ"כ עצוב,כ"כ מצחיק.

משה 9 בספטמבר 2009

התרמית של חברת אורנג אורנג מרמים אתכם. תקראו איך אורנג עבדו עליי ותראו איך להזהר מהחברה הזאת אורנג http://orangescam.blogspot.com

Comments closed