מהדורת בוקר. גלעד בלום, קרלוש קירוש, קסטר סמניה

והרי כותרות המהדורה הבוקר. איתנו באולפן גלעד בלום וקרלוש קירוש. נדבר בהמשך גם על קסטר סמניה.


למי שאוהב את רפאל נדאל אתמול היה וינטג'. ולמי שלא אוהב אותו אתמול היה פחד. הייתה אתמול נקודה מזהירה בסוף המערכה השניה או תחילת השלישית. כשהמשחק עוד היה שקול ומלא נקודות יפות. אבל הנקודה הזו הייתה מזהירה  מצד הבמאי. הוא הראה את מונפיס נשען עם יד אחת על הברך שלו. גמור פיזית.


שאלתי את גלעד בלום, פרשן הבית, מה עושים במצב כזה. אולי מוותרים על מערכה כדי להתאושש גופנית או שמתחילים ישר להמר?


הוא חשב שלא מוותרים על המערכה. "אלא מקצרים נקודות, עולים לרשת. מה אחוזי ההצלחה של טקטיקה כזאת? אפסיים ברמות הגבוהות. למעשה נדאל השיג את המטרה של כל שחקן – הוא גרם ליריבו לצאת מתכנית המשחק שלו ,להמר ולחבוט חבטות עם אחוזי הצלחה נמוכים. טניס זה פוקר עם מחבט לפעמים."


לא קצת מוזר ששחקן כל כך בכיר יש לו כושר לשתי מערכות בלבד?


ההבדל ביניהם הוא תהומי ויותר מנטלי מאשר פיזי. הרי מונפיס אתלט לא פחות טוב. נדאל יכול לשחק עשר מערכות ברמה גבוהה גם כשהוא לא כשיר במאה אחוז – וכרגע הוא לא כשיר במאה אחוז. מונפיס נתן מערכה אחת גדולה ולא עמד במעמסה המנטלית של שמירה על הרמה.


בגדול נדאל הגיע לעוד יום עבודה ומונפיס הגיע לתת שואו לקהל עם השטיקים הילדותיים שלו שרק לקחו ממנו אנרגיה. זה לא פלא ששחקנים שלוקחים גראנד סלאמים הם בדרך כלל שקולים וחסרי אמוציות. הם יודעים שחייבים לשמור אנרגיות. הם חושבים בגדול על התמונה הכללית ולא נותנים לעצמם להיות יותר מידי רגשניים תוך כדי משחק עד לרגע שבו הם זכו בגביע. גם פרצי הרגשות של נדאל הם די קצרים ומיד אחר כך  הוא חוזר לפוקוס.  מונפיס הוא ליצן ברמה גבוהה שקיבל במה להפוך לשחקן רציני ונכשל די בגדול.


וזו כותרת הבולוטין הבוקר: גלעד בלום קובע שמונפיס הוא ליצן ונכשל בגדול!

*

אתמול הייתי בשיחה של כמה עיתונאים עם קרלוש קירוש. מי שרשאי להיקרא מגדולי מאמני מנצ'סטר יונייטד, למרות שלא מנג'ר. הוא תקוע בבור די עמוק וצריך שהמון דברים יסתדרו לו בכדי שפורטוגל תגיע אפילו לפלייאוף. הערב הם משחקים מול הונגריה בבודפשט.


שאלתי אותו אם נבחרות מתאמנות מספיק. היו שם עיתונאים פורטוגזים והוא לא רצה שהשאלה תתפרש בהקשר המשחק. הוא אמר "נבחרת פורטוגל מוכנה בצורה מלאה למשחק הערב". אבל אז הוא הוסיף: “אבל אם אתה שואל את השאלה בהקשר כללי (וכמובן שאלתי בהקשר כללי) הרי בתוך שנה-שנתיים חייב לבוא פה שינוי בכדי לשמור על הרמה של כדורגל בינלאומי. חייב לבוא שינוי מבני".


לא הייתה אפשרות לדבר על זה הלאה אבל לפחות לטעמי השינוי הוא כזה: במקום ארבעה-חמישה חלונות בינלאומיים קצרים – צריך לקצר את עונת הקבוצות, לקיים אותה בלי הפרעות ולתת לכדורגל הבינלאומי שני חלונות של חודש ימים. כל יבשת תוכל להחליט מה היא עושה איתם: מוקדמות, אליפות יבשת וכיוצא באלו.

*

על פי מה שאני קורא הבוקר קסטר סמניה תשמור את המדליה שלה מאליפות העולם באתלטיקה. מעט הגיון וחמלה ירדו אל הארץ. נדמה לי שרשויות האתלטיקה הבינו מה עשו, ובעצם מזלן הגדול הוא שמדובר באתלטית מדרום אפריקה. אם מישהו היה עושה דבר דומה לשחקנית בסבב הטניס או לשחקנית WNBA עורכי הדין היו שוחטים אותו בעשרות מליונים.

התקשורת במאה ה-21. חשבון נפש
מיסטר קאפלו

No Comments

גמל אדום 9 בספטמבר 2009

רונן- תוסיף לעצמך נקודה בחידון הקרוב בזכות התמונה הגאונית

גיל מזימבבואה 9 בספטמבר 2009

המונדיאל יאבד הרבה אם רונאלדו לא יהיה שם. אם כי גם מסי צריך לעבוד קשה.

עדי 9 בספטמבר 2009

לגבי נדאל- מדהים אותי כל פעם איך בסוף משחק הפוקוס "נוזל" לו מהפנים והוא נראה כאילו הדוקטור התחלף במיסטר…

לגבי סמניה- מה האופציה בעינייך? אני לא מכירה מישהו שלא היה לו ספק כשהוא ראה אותה מנצחת…

רונן דורפן 9 בספטמבר 2009

עדי – האופציה היא לתת לה להתחרות (בהנחה שהמצב שלה הוא מולד ולא רמאות). הרבה מאד ספורטאים נולדים עם יתרון גופני. במקרה שלה היתרון הגופני באתלטיקה הוא אסון בחיים עצמם. אז מצטרף גם העניין של חמלה אנושית בסיסית.
יש כמה סיבות לפסול מישהו בספורט:
1. רמאות – אנו מניחים זה לא המקרה.
2. זה עלול להביא לתופעה המונית לא רצויה. זה לא יקרה. אנשים במצבה הם נדירים ביותר. ואסור לשכוח – היא לא גבר. רמות הטסטוסטרון המדווחות אצלה הן הרבה פחות מאשר אצל גברים. אם יהיו עשרות כמוה אפשר יהיה לפתוח את הדיון.

יש כמה דברים יותר חשובים מכך שריצת 800 מטר תהיה שקולה יותר. אחד מהם הוא קבלת אנשים כפי שנולדו. נכון, הורמונלית היא לא לחלוטין אישה. אבל יש רק שני סוגי תחרויות – גברים ונשים. ומבין שני אלו היא מתאימה יותר לתחרויות נשים. אז שם היא צריכה להתחרות. אפשר להעלות על הדעת שיש אדם בעולמנו שנולד במצב שאסור לו להתחרות?

לכן – מרגע ששוללים אפשרות שהמצב שלה קרה בגלל חומרים אסורים (ואת זה כמובן צריך לבדוק) צריך לרדת ממנה. ולא לשכוח דבר נוסף: גם במצבה ריצת 800 של 1:55 מעידים על נחישות ועבודה קשה וכל התכונות שיוצרים אלופה.

בעוד דור או שניים עצם הדיון במקרה שלה ייראה חשוך. הוא כבר חשוך.

בני תבורי 9 בספטמבר 2009

גיל מזימבבואה,
למה יאבד? סופסוף נוכל לראות את השחקן שכולם מדברים עליו אבל אף אחד לא יודע איך הוא נראה…(התשובה אצלך ב "חדר הנעליים")

אוזי 9 בספטמבר 2009

בקונסטלציה מסויימת אנחנו נקבל מונדיאל בלי צרפת ארגנטינה צ'כיה ופורטוגל. לא כיף

משה 9 בספטמבר 2009

התרמית של חברת אורנג

אורנג מרמים אתכם. תקראו איך אורנג עבדו עליי ותראו איך להזהר מהחברה הזאת אורנג
http://orangescam.blogspot.com

חיים 9 בספטמבר 2009

גם אותי הם רימו ולא פעם

ד"ר א. 9 בספטמבר 2009

מה העניין עם התגובות האלה?
אני דוקא שׂמח על האוטומטיות של תגובות עם קישור, אבל צריך גם ניטור.

משה – או שהעסק יהיה קשור לספורט, או שאני בכוונה לא אקרא מה שיש לך לאמר (ואני דוקא אוהב סקנדלים שעוסקים בגופים מסחריים גדולים).

יוני 9 בספטמבר 2009

אני עם הד"ר.

דבר ראשון, אני חושב שיש הסכמה בשתיקה שלא מכניסים ביזנס ופלז'ר. פה מדברים על ספורט. לא זכור לי שמישהו סיפר שהוא מתחתן עוד שבוע, או שנולד לו ילד. היוצא מן הכלל היא ההודעה של רונן על סיום הדוקטורט של גיל, והיה לה קשר ישיר לפוסט. מה גם שהבלוג הוא של רונן.

דבר שני, אם כבר לספר סיפור, אז לספר סיפור על אורנג' בבלוג שאורנג' מארחת, ומספקת פרנסה מסוימת לרונן? בחייאת.

רונן, איך אישרת את זה?

עדי 9 בספטמבר 2009

מסכימה שהטיפול היה רעשני- אך את רמות הטוסטסטרון היו צריכים לבדוק. כבר שם זה מעליב אבל כבר שם זה בלתי נמנע. אם הוחלט ע"ס כך לתת מדליה כל ברור כי כלבדיקה אחרת היא פולשנית ובלתי רלונטית. אבל הנזק נעשה כבר בבדיקה הראשונה. ברור שגבר במרוץ נשים זה יתרון לא הוגן כמו גבר מסומם בתחרות גברים. ברור שהיא צריכה להתחרות וברור שיש יתרונות פיזיים מותרים (כמו מוטת כתפיו של פלפס)

רונן דורפן 9 בספטמבר 2009

עדי – את רמות הטסטוסטרון צריך לבדוק. אם הן גבוהות צריך לחשוד בלקיחת סמים. ואם מתברר שזה טבעי ולא סמים, מותר לה להתחרות. בדיוק כמו למוטת הכתפיים של פלפס או הרגליים מספר 60 של איאן ת'ורפ.
בדיקה פולשנית לבירור תוצאות 800 מטרים? זה הזוי לחלוטין. צריך צו שופט לעשות את זה למי שחשוד בהברחות סמים. אני מקווה שמישהו שמבין בעניין יסביר לה את זה ותהיה תביעה של עשרות מליונים נגד האתלטקיה.

אוזי 9 בספטמבר 2009

אגב – לגבי המונדיאל – סרביה, קרואטיה, סלובקיה, סלובניה ובוסניה כולן בתמונה. מעניין גיאופוליטית

שלו רומא 9 בספטמבר 2009

אוזי – לא מסכים לחלוטין.
א. צ'ילה, אקוודור, פארגוואי, קולומביה, אורוגואי
שלוש/ארבע מתוכן יעלו אם ארגנטינה לא תעלה,
בשבילי זה לא פחות טוב (אולי אפילו יותר).
חס וחלילה שהמונדיאל יהיה מועדון סגור.
ב. צרפת צ'כיה ופורטוגל, כנ"ל.
גיל מזימבבואה – אין ווקום, יהיה אפילו יותר טוב,
תהינה נבחרות חדשות שמות חדשים,
אולי אפילו אפריקאית תקח בסוף.
המונדיאל גדול מכל מרכיביו.
רונן – אני היום עם הונגריה,
כי כדורגל זה משחק פשוט,
שלא תמיד הפיבוריט מנצח.
כי מראדונה לדוגמה לקח מונדיאל לבד,
אז יש לרונאלדו עוד מה ללמוד.
כי אני לא מבין איך מ 1981,
אז ניצחנו 4-1,
כן כן בני טבק הגדול,
הם הגיעו לאן שהגיעו ואנחנו לאן שהגענו.
(אני לא בטוח שנבחרת ישראל הנוכחית מנצחת בכלל את הנבחרת ההיא)

גלעד בלום 9 בספטמבר 2009

למשה-סיפור מדהים

איל 9 בספטמבר 2009

התכוונת לאמר שקרי והזוי

עומר 9 בספטמבר 2009

אוזי – אני מאוד מחבב את נבחרת צ'כיה, מאז יורו 96 הקסום. עדיין, אם הם לא יעלו למונדיאל הקרוב זה לא יהיה הפסד גדול. זאת כבר לא הנבחרת הגדולה שהיתה, מי יש לך שם היום? נדבד וקולר זקנים, רוזיצקי פצוע כל הזמן, מילאן בארוש ירד מגדולתו ואפילו פטר צ'ך כבר לא השוער המפחיד שהיה לפני כמה שנים. אם הם לא מצליחים להעפיל מבית קל יחסית (סלובקיה, סלובניה, פולין וצפון אירלנד) אז כנראה שבאמת לא מגיע להם להיות במונדיאל.
לגבי שאר הנבחרות שציינת, זה באמת יהיה חבל אם הן לא יצליחו להעפיל, כי הפוטנציאל שלהן מאוד גבוה. שלוש הנבחרות הללו צריכות להגיע לפחות לרבע גמר מונדיאל מבחינת חומר השחקנים. אני מאמין שבשלושת המקרים זו אשמת המאמן.
את מה שמראדונה עשה בתור שחקן אי אפשר ללמד או לאמן, אז למה שהוא יידע איך לאמן? אפשר להבין את הארגנטינאים שלא יכולים לומר "לא" לאלוהים, אבל עד מתי? הגיע הזמן לחזור בשאלה, להודות שאלוהים לא מושלם, לפחות בתור מאמן.
קירוש כנראה לא נועד להיות מאמן ראשי בקבוצה משמעותית.
המקרה של דומאנק הוא אולי הכי מעניין, עוד לא החלטתי אם הבנאדם הזה אמיתי. לא להרכיב את ריברי ובנזמה למשחק מכריע? זה נשמע כמו קטע שלקוח מתכנית מתיחות. מדהים שההתאחדות הצרפתית משאירה אותו כל כך הרבה שנים בתפקיד.

עומר 9 בספטמבר 2009

שלו – מה הקשר למועדון סגור? אתה רוצה לראות כדורגל טוב, לראות את השחקנים הכי טובים במונדיאל וארגנטינה עונה על הקריטריונים הללו, לפחות בפוטנציה. זה לא כמו מקרה צ'כיה שהיתה חזקה בזירה הבינלאומית בעשור האחרון ועכשיו היא בירידה בגלל ירידה בכמות הכישרון. לא חסר לארגנטינה כישרון, הם רק צריכים מישהו שיחבר את כל הכישרון הזה ביחד.
לגבי נבחרת אפריקאית שתזכה במונדיאל – כבר 15 שנה שמדברים על זה ועוד לא התקרבנו. הנבחרות האפריקאיות יכולות להלהיב, לתת כמה משחקים טובים (כמו מצרים בקונפדרציות או סנגל ב- 2002) אבל כנראה שחסר להם משהו בשביל לקחת תארים עולמיים. אני לא יודע מה המרכיב החסר, אולי עומק בסגל, אולי מסורת של הצלחות. כל כמה שנים יש נבחרת אפריקאית אחרת שמככבת ומהר מאוד יורדת ברמתה. בעשורים האחרונים היו אלה קמרון, ניגריה, דרום אפריקה, סנגל, גאנה, חוף השנהב, מצרים שעלו וירדו אחת אחרי השניה. אז אני אשמח מאוד לראות נבחרת אפריקאית מצליחה אבל לא נראה לי שזה יקרה.

שלו רומא 9 בספטמבר 2009

עומר – תזכיר לי בבקשה מתי הנבחרות האלו עשו משהו מרגש,
צרפת ב 98 ו 2000.
ארגנטינה 86.
צ'כיה 96.
פורטוגל היחידה שהבליחה לאחרונה וגם זה ב 2004.
נכון הן נבחרות גדולות, הן גם שוות צפיה.
אבל ארגנטינה עם כל הכישרון מקום רביעי בדרום אמריקה!
לא יודע אני מעדיף את צ'ילה וקולומביה,
טוב זה גם הזמן להודות שבתור נצר למשפחה ברזילאית (מנישואין לא באמת),
ההנאה מהאפשרות שארגנטינה תשאר בבית…
לגבי צרפת עם המאמן הנוכחי שלהם כדורגל גדול לא נראה. 

גיל מזימבבואה 9 בספטמבר 2009

עומר – עד שהאפריקאים לא ישפרו את הקטע המנטלי שלהם יהיה להם קשה לזכות, כישרון עצום אבל כיוון החשיבה של כל אחד בתור אינדיבינדואל …
שלו – אחת הסיבות שכבר קניתי כרטיסים למשחקים היא רונאלדו. באופן אישי זו תהיה אכזבה לא לראות את השחקן שהאגדה מספרת שמה שהוא עושה בחימום עם הכדור ברגל מייקל ג'ורדן לא עשה עם הכדור ביד.
רונן / עדי – אם רק היו בודקים את הבדיקות לפני שהיא עלתה למטוס הכל היה נראה אחרת. מה שכן התגובות שלה ושל אביה לא הוסיפו לה אהדה.

אורן 9 בספטמבר 2009

הנקודה העצובה היא שזה לא באמת משנה אילו נבחרות יעלו למונדיאל, הכדורגל יראה אותו דבר. אם בעבר לכל נבחרת היה משהו ייחודי משלה הרי שכיום אין כמעט הבדלים סגנוניים בין הנבחרות שנובעים מאופי המדינה(ר' סימון קופר – כדורגל נגד האויב).

רונן דורפן 9 בספטמבר 2009

גיל – "הקטע המנטלי" קשור בהרבה מאד כסף. הנבחרות של אפריקה השחורה הן למעשה נבחרות מהגרים שחיים באירופה ובאים לייצג את נבחרת המדינה בה הם נולדו או הוריהם נולדו. הליגות המקומיות ללא תשתיות מתאימות למעצמת כדורגל.

רונן דורפן 9 בספטמבר 2009

אורן – אני חושב שאתה מקדים את המאוחר. אם יש עדיין איזשהו ניגוד סגנוני זה רק בנבחרות הלאומיות. וקצת בין הליגה האנגלית לליגות אירופאיות – אבל זה בגלל שיפוט.

שלו רומא 9 בספטמבר 2009

גיל – לשמחתי הצלחתי לגרור את אבא שלי למשחק היחיד שראה עד כה,
ישראל-ארגנטינה ב 1986.
מה שמראדונה עשה שם בחימום באמת לא ראיתי עד אז ומאז.
אכזבה אישית ספציפית אני יכול להבין.
אבל אכזבה משורה של נבחרות שבאמת לא מגיע להן לעלות,
זה נראה לי קצת מוגזם.
לאנשים יש משום מה העדפה לקבל את מה שהם מכירים,
ולא להיות מופתעים מאיזה ילד בן 17, שעולה בהרכב של נבחרתו במשחק המסכם של שלב הבתים,
על מנת לאפשר "לכוכבים" לנוח.
ואחר כך הופך לכדורגלן הכי גדול אי פעם.
או רונאלדו כזה שמקבל חולצה מס 7,
ואחרי המונדיאל חוזר כשנוא האיפריה,
(כמו מס 7 הקודם אחרי 98),
ולוקח את הקבוצה להישגים משמעותיים.
בשביל הצפוי יש לנו את ברזיל, שבהימור שפוי ניתן לומר שכנראה יזכו בשישי שלהם.
(ואולי יחליפו סוף סוף את הגביע הזה במשהו יותר עם אוזניים)

גיל מזימבבואה 9 בספטמבר 2009

רונן אתה צודק בקשר לתשתיות הליגות המקומיות, אבל את הבעיה המנטלית הם מביאים איתם גם לקבוצות האירופאיות, ותפסיק למשוך אותי בלשון…
שלו – אני מאד מאד מקווה שברזיל באמת יזכו בסופו של דבר אבל אתה יודע זה עוד שנה ורק שקאקא יהיה בריא.

זיזו 9 בספטמבר 2009

שלו
מונדיאל היא הבמה הגדולה של הכדורגל והגדולים של ההיסטוריה מקבלים שם את מעמדם.
אי השתתפות של שחקנים כמו רונאלדו או מסי יוציא הרבה מהטורניר.

לגבי הנבחרות הפספוס הוא שנבחרות עם פוטנציאל זכייה מפנות את המקום לנבחרות שלא יאיימו על התואר. צרפת לדוגמא, אם כל הגמגומים שלה היום עדיין הייתי מהמר עלייה לזכייה הרבה לפני שהייתי מהמר על סרביה, סלובקיה, שוויץ, דנמרק, צ'ילה או פרגוואי.

מונדיאל טוב הוא כזה שבו יש מפגשי ענק של קבוצות שהם מועמדות אמיתיות לזכייה בשלבים המאוחרים. הקצה העליון הוא הקובע ולא העומק.

אגב, צרפת הגיעה לגמר ב2006.

רונן דורפן 9 בספטמבר 2009

זיזו – אי השתתפותם של מסי ורונאלדו יפגע במעמדם של אלו – במיוחד לאור העובדה שהם לא באים מנבחרות חלשות – אבל היסטורית זו תהיה אנקדוטה שלא תעניין איש.
ההיסטוריה של המונדיאל בשנות החמישים לא נפגעה מאי השתתפותם של די סטפנו וקובלה – שניים מחמשת שחקני העשור. המפעל לא נפגע מהעדרותו של ג'ורג' בסט או אפילו מהעדרותו היזומה של יוהאן קרויף.
המשחקים האולימפיים והמונדיאל הם שני המפעלים שהם לחלוטין לא תלויי סופרסטארים.

שלו רומא 9 בספטמבר 2009

זיזו – אני לא מסכים עם הגישה הבסיסית,
שאי השתתפות של ארגנטינה או צרפת או פורטוגל תשנה משהו,
קרואטיה נתנה מונדיאל יפה ב 98.
הולנד ב74 ו78.
אולי אנגליה תתן מונדיאל טוב.
איטליה תמיד בסביבה,
ברזיל, ספרד גרמניה. זה לא מעט.
וזה עוד בלי האפריקאיות.

אגב צרפת, נכון אני לא אוהב את נבחרת צרפת,
נכון הם הגיעו לגמר,
השאלה גם איך עשו את זה…
למשל מבחינתי ב 1990 לא היה מונדיאל.
מבחינת צרפת לדעתי הפעם האחרונה שהם שיחקו כדורגל הייתה ב 2000.
ראיתי בשנה שעברה משחק רומא 2000 נגד צרפת 98.
חוויה שלא תאומן, זה פשוט מעליב להשוות את הנבחרת ההיא לזאת של 2006.
אגב ברזיל ב 82 היא הגיע רק לרבע גמר,
ועדיין איטליה – ברזיל נחשב לאחד המשחקים הכי טובים אי פעם.

אביעד 9 בספטמבר 2009

ניתן לומר גם בקלות שרונאלדו ומסי צריכים לקחת את נבחרותיהם למונדיאל. אם הם נכשלים בכך, אפשר למצוא הרבה אשמים נוספים, אבל חלק לא קטן מהאשמה הוא שלהם. אם זה אכן יקרה – אז שלא יהיו במונדיאל. אנחנו נהיה.
בהקשר של רונאלדו – בבית הזה המצב הוא או רונאלדו או איברהימוביץ', אז מי שמחכה למונדיאל בשביל לראות סופרסטארים בכל מקרה יתאכזב ממה שקרה בבית הזה.

זיזו 9 בספטמבר 2009

רונן
ברור שאף אחד לא יזכור אבל בזמן אמת החוויה תהיה פחות גדולה ממה שיכלה להיות.
מונדיאלים נזכרים בעיקר בגלל המשחקים בשלבים האחרונים (רבע גמר ומעלה) ונבחרות גדולות מגדילות את הסיכוי למשחקים כאלו.

שלו
ברור שיש נבחרות בעלות שם קטן שיתנו טורניר גדול אבל ככלל מפגשים בין נבחרות גדולות בשלבים במאוחרים זה מתכון מנצח (בכל טורניר ובכל ספורט). סינדרלות זה נחמד אבל בשלבים המאוחרים זה סתם מעצבן.
דוגמא מצוינת היא מונדיאל 2002 הנתעב.

אגב, קרואטיה של 98 הייתה נבחרת ללא היסטוריה אבל בהחלט נבחרת גדולה בכמה רמות מהנבחרות שהזכרתי.
באותו טורניר חצאי הגמר היו צרפת – קרואטיה וברזיל – הולנד ובהתאם קיבלנו מונדיאל בלתי נשכח. הטוב ביותר שאני זוכר.

לגבי צרפת. ברור שהנבחרת של 2006 לא ברמה של הנבחרות הקודמות אבל להבדיל מיריבותיה היא שיחקה כדורגל חיובי, שלטה במשחקים ולחצה את כל יריבותיה.
את ספרד (אלופת אירופה שנתיים אחרי) היא ניצח 1-3 יפה. מוך ברזיל הלוח הראה 0-1 אבל זידאן נתן הצגה בלתי נשכחת במשחק מצוין. פורטוגל עשו הכל בכדי להפוך את המשחק לאנטי-כדורגל מלוכלך אבל הפסידו ובגמר צרפת ישבה על איטליה במשך 70 דקות ופשוט לא מצאה את השער (בעזרתו הנדיבה של דומנק שהשאיר את טרזגה על הספסל עד הדקות הממש אחרונות, פחדן עלוב).

סופרפלי 9 בספטמבר 2009

רונן, איך זה שלהתאחדויות ועסקני התאחדויות יש כל כך הרבה כוח, לא רק בישראל אלא גם בצרפת, למשל. האם בשום מדינה אין לציבור השפעה על הנבחרות מלבד השפעה תקשורתית (שאנחנו רואים שהרבה פעמים לא עובדת?).

רונן דורפן 9 בספטמבר 2009

סופרפלי – להתאחדויות יש כח כי ממשלות אינן יכולות לעשות כלום נגדן. זה בגלל איום של פיפ"א להרחיק מדינות בהן הממשלה מתערבת. למעשה יש כאן הסכם.
ראש ההתאחדות מצביע בעד נשיא פיפ"א. נשיא פיפ"א מגן עליו מכל חקירת שחיתות בארצו.

גיל 9 בספטמבר 2009

אני דווקא חושב שהמונדיאלים הפסידו משהו בזה ששחקנים כמו גיגס וקאנטונה לא שיחקו שם.

לגבי סמניה, זה מאוד פשוט לדעתי. כל מי שמרגישה שהיא אישה וחיה כאישה לכל דבר צריכה להתחרות כאישה.

שלו רומא 9 בספטמבר 2009

גיל – זה בשביל שיהיה לאן לשאוף.
שניהם ככדורגלנים באמת השיגו הכל,
נגעו באושר וזכו בתהילת עולם.
האם באמת הופעה של ווילס בגביע העולמי הייתה משנה את זה?
ואם גיגסי היה בוחר באנגליה, זה היה משנה משהו? אני מסופק.
קאנטונה חי את חייו ושיחק את משחקו לטוב ולרע, בדרך שלו. וזה חלק ממנו.
בעיני לפעמים החסר מעיד על השלם.

martzianno 9 בספטמבר 2009

המונדיאל אולי לא תלוי-סופרסטארים, אבל מ-2006, מה שנזכור זו פעולה אחת של סופר-סטאר, שקשורה רק בעקיפין לכדורגל (בכל זאת נגיחה).

מתעניין 9 בספטמבר 2009

אפשר לדעת מה הקטע של התמונה?? בבקשה

שלו רומא 9 בספטמבר 2009

קצת באיחור אבל לפני עשרים שנה נהרג
(3/9/89) גאטאנו שיראה.

יוסי 9 בספטמבר 2009

גם אני לא ממש מבין את התמונה. אמנם ויין רוני שיחק באברטון כשהיה בן 17 ואף הבקיע מיד שער, אבל הוא שיחק אצלם בערך מגיל 10, אז מה כאן ההימור? מה גם שהעיתון נראה ישן יותר מ-2002.

אוזי 9 בספטמבר 2009

זה פשוט עיתון ישן שמזכיר סיפור דומה לשל רוני

דותן 9 בספטמבר 2009

שאלה לגלעד – ראיתי עכשיו את גוקוביץ נגד ורדסקו (אחלה משחק) – ומענין אותי לדעת למה ורדסקו משחק באקהנד בשתי ידיים (חשבתי שזה ענין של כח ולכן נשים משחקות ב 2 ידים) אבל ורדסקו בחור די גדול וחזק ומענין אותי אם זה ענין של סגנון – דיוק או סתם הרגל שהושרש כשהיה צעיר?

אנונימוס 10 בספטמבר 2009

אגב בינתיים ישראל משאירה בחיים את תקוות גביע העולם. אם לטביה עושה תיקו בחוץ במחזור הבא מול יוון (לא בלתי סביר לאור הבושות של יוון היום), אנחנו מגיעים למשחק מכריע בשווייץ בחוץ – נצחון ואנחנו כנראה בפלייאוף.

אתם תראו שם בתשקורת, אבי לוזון הבטיח מונדיאל, ואבי לוזון יקיים על אפכם ועל חפתכם!

שלו רומא 10 בספטמבר 2009

יש גם תמיד אפשרות שממשלות שוויץ יוון ולטביה יגלו שחיתות מקומית יגישו תלונה במשטרה ופיפ"א תרחיק את הנבחרות …

עזי 10 בספטמבר 2009

יוסי, זה עיתון מ-1963, החלוץ, בעצם קשר התקפי, הוא קולין הארווי שבאמת עשה במשחק בסן סירו את הבכורה שלו באוורטון והפך לאגדה בגודיסון פארק.

גיל 10 בספטמבר 2009

שלו, נכון שכשחקנים הם השיגו הכל ועדיין, ארוע כמו מונדיאל מעניק חיי נצח למצטיינים. זה לא אומר שהם בהכרח היו משאירים חותם אבל אם כן, זה היה יכול להיות אדיר.

גיל 10 בספטמבר 2009

ואגב, לא קשור לפוסט הנוכחי אבל בעקבות הפוסט על חוויות הכדורגל שעיצבו את חיינו, השדר בועז כהן כתב בבלוג שלו קטע נפלא ששווה לקרוא אותו:

http://www.notes.co.il/boaz/29183.asp

רונן דורפן 10 בספטמבר 2009

רק למען הפרוטוקול. בכלל לא שמתי לב לכותרת… חיפשתי רק עיתון ישן

איל 10 בספטמבר 2009

אני חוזר לסיפור של קסטר סמניה.

בעיני זו שערורייה שאין כמותה. צריך להעיף שם כל ההתאחדות הבינ"ל לאתלטיקה. אני מסכים איתך שאין להם בכלל זכות לבדוק את זה, אבל אפילו אם סברו שכן – אפשר לעשות דברים באופן דיסקרטי. לבדוק בשקט ואם התוצאות הן כמו שנסגרו – לא לפרסם דבר. הילדה המסכנה תהיה עם כתם וטראומה לכל החיים, מה גם שממילא היא כנראה סבלה לא מעט. וההישג הגדול שלה מוכתם בכתם מכוער, ולא באשמתה.

LEB 10 בספטמבר 2009

ועדיין זה אפילו לא מחצית מהעונש שמגיע לרמאית הבזויה הזאת.

Comments closed