התאבדות מוני פנאן

אני מתקשה מאד להאמין שהסיבה שמוני פנאן התאבד קשורה באיזשהי צורה לקבוצת הכדורסל. אני אומר זאת כמי שלא הכיר אותו כלל ורק היה חשוף לסיפורים על מעורבותו הגדולה בקבוצה. וגם אם אני קורא  ידיעה באתר ONE בה אשתו של פנאן אומרת "שהוא לקח ללב את מה שקרה במכבי" אני לא מאמין שיש לזה קשר להתאבדות. בנאדם לא מתאבד בגלל משהו כזה. הוא אולי נותן ראיון סנסציוני לעיתון, אבל המרחק להתאבדות הוא עצום. אני אחכה כמה שנים טובות לפני שאאמין לסיפור כזה. אגב, הפורנוגרפיות של תקשורת בישראל בהתייחסות למוות היא משהו מדהים. ומבחיל.



כל שיש לי לאמר על האיש שהוא סמל לחוזקה המיוחד של מכבי תל אביב. יש קבוצות פאר שהן חזקות כי הן נורא מאורגנות או כי אדם חזק עומד בראש המערכת. או כי המערכת מאיזשהי סיבה חכמה ממתחריה. מכבי תל אביב היא לא ארגון מאורגן במיוחד או חכם במיוחד. היא מפטרת מאמנים ומתקוטטת ואין לה מדיניות לטווח ארוך. העוצמה של המערכת היא באכפתיות של כמה אנשים.

בין דו”ח גולדסטון לבלון ים אדום ולמשפחת אושרנקו
עלילות פנחס בניו יורק - טור אורח מאת נטע יערי

No Comments

חיימון 19 באוקטובר 2009

הפורנוגרפיות של תקשורת בישראל זה לא "אגב". איכשהו זה הופך ביותר ויותר מקרים ליותר גדול מהסיפור עצמו. היום, לא יותר משעה לאחר מותו כאשר השמועה הראשונית הרווחת היא שמדובר בדום לב, פשט צבא העיתונאים על בית המשפחה, בעיקר מהמדיום שאנחנו מתקשרים בו כאן. עשרות על גבי עשרות של אנשים שניסו להוציא את הידיעה על מותו של איש יקר מאוד בהיסטוריה של הספורט הישראלי – כמה שיותר מהר, כמה שיותר מפורט, כמה שיותר מנומק.

יהי זכרו ברוך.

אלון 19 באוקטובר 2009

למה התקשורת תמיד מציגה את המתים כגיבורים? אנשים נהדרים שכל כך חבל שהלכו. אף פעם לא קראתי מישהו שכתב, מת חרא של בנאדם שעשה רק רע לכולם.

אנונימוס 19 באוקטובר 2009

דווקא רק לא מזמן היה את רביב דרוקר בנושא דודו טופז שאמר אתז ה בצורה מאד מפורשת. הפעם כמובן נזכה למנת הסכריניות הרגילה

michaly 19 באוקטובר 2009

דרוקר לא אמר שטופז היה חרא של בנאדם, הוא אמר (פחות או יותר) שההתאבדות שלו היתה הדבר הנכון לעשות.

יואב 19 באוקטובר 2009

איפה מקור ההשוואה בכלל לדודו טופז? מה יש בדיוק להגיד על פנאן בצורה מפורשת?
במודע, הוא לא ניסה לפגוע באף אחד.יריביו הגדולים ביותר יודו בכך.

אביעד 19 באוקטובר 2009

אלון, למה? מה הטעם? איש מן השורה הולך לעולמו, איש לא רואה טעם בלזכור את הדברים הרעים שעשה.
כלי התקשורת הם בסה"כ מראה של הציבור. היו כמה ששאלו אותי כמה שעות אח"כ אם אני מכיר את השמועה X והשמועה Y להתאבדות.

michaly 19 באוקטובר 2009

רונן, המרחק בין כל דבר להתאבדות הוא עצום, ובכל זאת אנשים מרגישים שהם הגיעו למבוי סתום גם בגלל דברים שנראים טריוויאליים לאנשים אחרים.

גלן 19 באוקטובר 2009

למעשה המונח פורנוגרפיה הינו רך למדי. ישראל הפכה למדינה פרימיטיבית בכל הנוגע למוות וזה מראה קשה ומתסכל מאד.

יואב 19 באוקטובר 2009

גם אני מתקשה להאמין שמדובר בשברון לב בגלל מכבי.אולי יש כאן ניסיון לטשטש משהו אחר ואולי פשוט לא יודעים.
אשרי המועדון שזכה באיש כזה. אדם שמגשים את החלום של כל אוהד-לחיות את קבוצתו ולהשפיע ואף להיות חלק מהבעלים שלה לזמן מסויים.איש ענק שהעניק כבוד גם ליריביו הספורטיבים.
יהי זכרו ברוך…

אלון 19 באוקטובר 2009

אביעד, אם היה מדובר באדם מהשורה אז לא היו כותבים על זה, במקרה הזה מדובר באדם שחלק מהדברים שהוא עשה נגוע בפלילים, רק שהיום לא מדברים על זה, היום רק מחבקים את המת.
היום אסור להזכיר פיצות ומזוודות עם כסף.

יואב 19 באוקטובר 2009

הלוואי ותיתבע על השקרים שאתה מפיץ.
ויש אכסניות "ראויות" יותר מאכסניה זאת לזבל שיוצא לך מהמקלדת. בקליק, קליק-קל מאד להשמיץ אדם.

אביעד 19 באוקטובר 2009

אלון – זה לא משנה. כל עוד הנפטר איננו דיקטטור האחראי למותם של אנשים רבים (או משהו מעין זה), אין שום סיבה ושום היגיון להזכיר את הדברים הלא כ"כ טובים. איש מאיתנו אינו נקי. כל אחד מאיתנו עשה במהלך חייו דברים טובים יותר ופחות. לאחר המוות אין שום סיבה להיזכר בדברים הפחות טובים.

סוס זקן 19 באוקטובר 2009

אחרי מות – קדושים אמור

יוסי מזרחי 19 באוקטובר 2009

אלון, לא מכובד.

דותן 19 באוקטובר 2009

גלן ישראל הפכה למדינה פרימטיבית בכל מה שקשור להכל – אלימות, חינוך ירוד, וכן גם כל מה שקשור לתקשורת אם קשר למוות ובלעדיו…

אני יותר ויותר מתקנא בבעל הבלוג שבחר לחיות במקום אחר ויכול להשקיף על הכל מהצד כמאמר השיר…

דותן 19 באוקטובר 2009

אלון … נמוך מאוד – אני מבין שאתה לא ממש אוהב את מכבי וזה סבבה – אבל רבק… נמוך ירדת…

רונן דורפן 19 באוקטובר 2009

אלון – באמת רצוי שלא להזכיר את זה היום… אפשר לבחון הרבה דברים בפועלו של אדם. אפשר גם לתת לזה יומיים מנוחה אחרי שמת.

מיכל – לא נראה לי שזה האיש שיתאבד בגלל דבר טריוויאלי. אני פשוט מתקשה להאמין.

דותן – גלן משקיף על הדברים מעוד יותר רחוק.

א. 19 באוקטובר 2009

מי שהקשיב בזמן אמת לדבריו במסיבת העיתונאים שבה הודיע על פרישתו ממכבי לא יכול היה שלא לתמוה על הטוטאליות והמוחלטות שבה פנאן ראה את חייו במכבי תל אביב או זיהה את חייו כמכבי תל אביב.
באותה מסיבת עיתונאים פנאן דיבר כמי שהתייתם ונעזב בבדידותו.
היום ובדיעבד אפשר ליחס לאותם דברים נימות אובדניות.
פנאן שילם את מחיר ההשתעבדות המוחלטת הזו למה שהיתה בחייו יותר מקבוצת כדורסל (למרות שהיתה בסך הכל קבוצת כדורסל),את מחיר התהום ותחושת הגדיעה הכמעט גופנית שנותרה בחייו לאחר עזיבתו.
הרבה תמהו לאורך השנים על העשיה שלו אל מול שחקני מכבי,פעלתנות שנתפסה לעיתים כמוגזמת ומופרזת אך הוא כנראה היה זקוק לאהבה ולהערכה שזכה לה.
ואולי חסרונה של האהבה הזו הכריעה את חייו.

ד"ר א. 19 באוקטובר 2009

אני דוקא לא מתקשה להאמין שיש קשר.
כבר כמה חודשים שאני במשבר זהות ביחס לאהדתי למכבי. תחושה מבלבלת מאד ולא נעימה.
הואיל והקבוצה הזו שׂחקה בחייו של מוני פנאן תפקיד גדול בערך פי 10,000 מבשלי, לא קשה לי להאמין.

ד"ר א. 19 באוקטובר 2009

ולגבי ההתבהמות של התקשורת – אכן כן. גם מעשׂי אונס מתוארים בעיתונים בפרוטרוט כאילו מדובר בסרט.
הבוקר ממש אמרה רעייתי שלמקרא עיתונים בזמן האחרון היא מרגישה כאילו התקשורת הפכה להיות snuff. זה בדיוק זה.

חיימון 19 באוקטובר 2009

הבלוג הזה הוא בדיוק המקום בו לא ציפיתי שנתעסק בספקולציות ושמועות לגבי סיבת התאבדותו.
אפשר לדון באיש, בפועלו, במכבי, בשמעון, בספורט בכלל, במסורת, בסמלים, באנשים שאליהם נתגעגע. אולי אפילו במשמעות החיים.

גם אם אני יודע דברים. אני מעדיף לשמור אותם לעצמי. אחד, כי זה לא ענייני או של אף אחד אחר. שנית, כי הפלטפורמה הזו עוסקת בנושאים קצת אחרים. גם אם פנאן היה מעורב בפלילים. מה שאותנו צריך לעניין כאוהדים וצרכנים של ספורט זה שפנאן היה פיגורה גדולה במועדון ענק לאורך עשרות שנים. ועצוב. וחבל שכך נסתיימו חייו.

ואני לא צדקן. ניהלתי שיחות עם אנשים היום לגבי הסיבות והשמועות בדיוק כמו כל אחד אחר.

שחר 19 באוקטובר 2009

אכן יום עצוב
אני חושב שלעובדה שהוא עזב מפעל חיים בצורה מוקדמת וצורמת יכולה לגרום לו למצב נפשי קשה,ולצעדים נמהרים.
צריך לזכור שהוא הייה רגיל לפעילות ואחריות רבה,ופתאום לזוז הצידה זה לא קל.
היו הסיבות אשר יהיו יהיה זיכרו ברוך.

גיל 19 באוקטובר 2009

אי אפשר לדעת למה אדם מתאבד רק מהתקשורת. בהרבה מקרים הפרסונה הפרטית של אותו אדם שונה באופן קיצוני מזו הציבורית ופשוט אי אפשר להעריך לאלו חורים שחורים אנשים נכנסים לצערנו. די מצער שאנשים מגיעים למצב כל כך קיצוני כמו התאבדות, זה פשוט בלתי נתפש מה יכול להיות כל כך גרוע בחיים שעדיף להתאבד.

מרקפוצ'ינו מארה"ב 19 באוקטובר 2009

YNET מספקת תשובה מעניינת להתאבדות. חובות כספים לשחקני עבר

רונן דורפן 19 באוקטובר 2009

גיל – הבושה יכולה להיות רגש מאד חזק.

גיל 19 באוקטובר 2009

אין לי ספק שבושה היא רגש חזק מאוד, אבל כשאתה מעמיד את זה מול הכאב שאתה ממיט על המשפחה הקרובה שלך זה עדיין בלתי נתפש. הבעייה היא שהשיקולים במקרה כזה אינם רציונליים.

אלון 19 באוקטובר 2009

יואב, אם אותי יתבעו על הוצאת דיבה אז YNET ממש בבעיה כי הם היו הרבה יותר חריפים ממני.
אין לי כוונה לפגוע באף אחד, אני פשוט לא מבין למה כל דבר רע שאיך שהוא קשור למכבי זה טרגדיה, זה טרגדיה רק למשפחת פנאן ולא לכל ישראל.
אם היה קורה משהו לאבי לוזון אז זה היה עובר לכולם ליד האוזן למרות שהוא נתן למכבי פ"ת לא פחות ממה שפנאן נתן למכבי.

אמיל רסום 19 באוקטובר 2009

ההשוואה ללוזון לא טובה.

יואב 19 באוקטובר 2009

אלון,
לא טענתי כאן שזאת טרגדיה לעם ישראל. זאת טרגדיה למי שהעריך אותו.מכבי לא מייצגת את עם ישראל(בעיני לפחות) אלא רק את אוהדייה.
התייחסתי רק לנושא הפיצות. זה שקר גס שגם אנשי ירושלים וגם צ'ורה בעצמו יודעים.בכל נושא שקשור לכבוד האדם, צריך להיות בטוח לפני שמקליקים בקלות ספקולציות לא מבוססות. בנושא זה רק אומר לך-לא היה דבר שצ'ורה רצה יותר מאשר את אותה אליפות.באחריות.
כמו שחיימון כתב קודם,גם אם אני יודע/משער למה זה קרה, זה נראה לי לא מכובד לעסוק בזה בעיתוי הזה.ווי נט הם עוד בור ביוב כמו האחרים.
גם לוטון מעניינת פחות מיונייטד. זאת דרכו של עולם למרות שמוות של לוזון היה מעורר הד לא פחות גדול…

אבישי 19 באוקטובר 2009

מאחר והזהות היחידה שנודעה למוני פנאן היא הזהות המכביסטית שלו נסיבות התאבדותו מקושרות אוטומטית למכבי תל אביב. אם זה כל מה שתקשורת הספורט בארץ יודעת לכתוב אין פלא שזה גם כל מה שהיא יודעת לקרוא.

שלו רומא 19 באוקטובר 2009

אלון – ראשית זה לא היה עובר ליד האוזן.
חוץ מזה יש עניין שלא רוקדים על הדם,
אל תדאג – הכל יצא החוצה.
אני צהוב,
וצר לי עליו באותה שצר לי על כל אדם כמעט,
שלא מסוגל להתמודד עם מה שמביא אותו לסיים את חייו.
אבל אני לא עומד לא במקומו ולא במקום של דודו טופז,
מקווה מאוד גם שלא אעמוד שם.
אני חושב שהיחס של רונן הוא ראוי ועניני,
זה נוגע לנו כי היה אשיות מפורסמת.
את מה שנתן למכבי אי אפשר לבטל,
והויכוח על האיך והמה לא צריך לעשות עכשיו,
כשהמת מוטל לפנינו.
ואכן משתתף בצער המשפחה.

אנונימוס 19 באוקטובר 2009

bhhdfשלום לך, מפקד אהוב
"הדמעות שוטפות את המקלדת, המוות הפתאומי לקח חלק מנפשי"

כותרת שנייה עכשיו באתר החדשות המוביל בישראל. מקודם פתחתי את 102FM והשמיעו את "איפה ישנם עוד אנשים" של שלמה ארצי.
מה יהיה?

יוסי מזרחי 19 באוקטובר 2009

פיסת אינפורמציה:
קראתי עכשיו שהיו לו חובות ענקיים לשחקני עבר שהשקיעו דרכו והוא לא יכול היה לעמוד בעומס.

"אחרי מות קדושים":
באופן עקרוני היה ראוי לתת לענין יום יומיים לפני דיון כאן בפורום,ונדמה לי שרונן התיחס לכך באחת התגובות.
אבל מה, המציאות וחוסר הכבוד לכל דבר ועינין עולה על הנימוס והכבוד למת וזה מאפיין אותנו כישראלים.חבל.

סימנטוב 20 באוקטובר 2009

מסכים צריך לחכות אבל זה יוריד את הרייטינג

דותן 19 באוקטובר 2009

אלון גם אם אתה צודק בטיעון הטון בעיתי – מה שאתה משדר זה בעיקר את השנאה שלך למכבי למרות שאתה משכנע באוביקטיביות שאתה מנסה לשדר… זה נמוך ובעיקר עצוב… רוב הקוראים פה לא ממש אוהבים את מכבי אבל עושים את זה עם קצת יותר פסון…

איתי 19 באוקטובר 2009

הכסף כנראה קשור באופן הדוק להתאבדות לכן ראוי שיוזכר וידובר.
ההתנהלות הכספית וההתאבדות עצמה שופכים אור על פועלו ערכיו והאדם שהיה

ניר 19 באוקטובר 2009

אני חושב שבניגוד למה שרונן כתב, מכבי ת"א היא מה שהיא בעיקר אודות לאיש אחד ששמו שמעון מזרחי. אני חושב שכל השנים הפריזו בחשיבותו של מוני פאנן למערכת, הוא אולי הוסיף כמה אחוזי מחוייבות לשחקנים אבל לא יותר מזה,בסופו של דבר לא משנה כמה יפה תטפל בשחקן את רודני ביופורד זה לא יהפוך לאנתוני פארקר.
בכל מקרה לא אומר את דעתי מעבר לכך מהסיבות שצויינו על ידי שאר המגיבים,
לכל דבר יש את הזמן שלו והיום זה לא זמן מתאים.

משה ש. 19 באוקטובר 2009

בסופו של יום נזכור שמוני ז"ל היה עוד אחד ב"אוסף" (עד כמה שאפשר להגדיר זאת כך) שמכבי לא ידעה להוקיר פועלם ועזב
בטונים צורמים (ג'מצ'י -נדב )הסוף
הטרגי לא קשור ואולי קשור בחובות אך
ההידרדרות החלה שם.

יואב 20 באוקטובר 2009

המשפט האחרון של רונן בפוסט הוא המשמעותי ביותר. לאנשים שם-איכפת.זאת העוצמה היחידה.הרי רוב חייהם הם התמודדו מול אנשים שבאו לעשות סיבוב ועשקו, גנבו, התעצלו, וויתרו.כמות האנרגיה וההשקעה הריגשית בקבוצה מצד המנהלים שלה, חיפתה לא פעם על טעויות וכשלים וגדולה בכמה מספרים על יריבותיה.

בקשר להוקרה של שחקני עבר..
מספיק להסתכל על האחות בכדורגל ופולחן נימני כדי להבין שדווקא כאן קיבלו החלטה נכונה ושמרו את מכבי חזקה יותר מכל שחקן בודד(למרות שג'מצ' וגור נמצאים במערכת).מכבי זה לא המועדון הראשון בו שחקנים עוזבים ממורמרים. כל מקרה לגופו ולא כל מקרה דומה לשני.
קבוצות נמצאות בשיא הפירמידה גם בגלל ההחלטות הקשות שהן מקבלות.
פרגי קיבל עשרות כאלה במהלך כהונתו, בקשר לפרות קדושות הרבה יותר מנדב.
השמש זרחה למחרת.אין דרך אחרת.

עמרי 20 באוקטובר 2009

הכרתי את מוני פנאן. ברור שזה איש שהיית רוצה לצדך במלחמה למרות שצריך להגיד את האמת – הוא היה אדם קצת מפחיד, קיצוני ופאנט. משום מה לקחתי מאוד ללב את הידיעה על מותו למרות שאת מכבי שלו אני ממש לא אוהב בלשון המעטה.
ובכל זאת די נדהמתי, שוב, לרעה מרמת הטיפול התקשורתי המתלהם (מכל כיווו ודרך) בהתאבדותו הטרגית. שני גורמים הצילו את המצב והעיזו לטפל בנושא עיתונאי באופן עיתונאי. פשוט להישיר מבט ענייני למקרה בו כל כך קל להתעסק רק רגשית (הייתם צריכים לשמוע תוכנית של שעתיים שעשתה אתמול אופירה אסייג ב-103. אפילו שניה אחת של עיתונות לא היתה שם אבל מה חדש?).
YNET עם חשיפה מדהימה ועניינית ואיתן בקרמן בטור אמיץ ואיכותי בהארץ. http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1122310.html
רק רגע – YNET ובקרמן? הם לא היו כבר שם כשמדובר במכבי? ברור. טוב, חכו, שניה, עוד לא קראתי ידעות אחרונות. אולי רפי נאה עוד יציל את המצב  

יוסי מזרחי 20 באוקטובר 2009

עמרי:
קראתי את המאמר שאליו הפנית.
אני לא איש מכבי ,ובכדורסל, אפילו רחוק מכל ההתנהלות ,שנים אחורה.

אבל, עקב גילי המופלג (…) אני יכול לספר לך על כמה וכמה אירועים איך לומר, לא נקיים מימי מפא"י והפועל העליזים וספיחי המשטר והשלטון ההוא,ככל שהדבר כרוך ב'ספורט'.

מה שאני רוצה לומר הוא, שלא כדאי לתת לכתבות כאלה יותר מידי משקל.אחרי הכל,זו מדינה קטנה ,ואת מי שאני לא אוהב, אני שונא, וכמעט לכל מי שעוסק בזבל החובבני הקרוי ספורט – יש תיק כבד על גבו.

איל 20 באוקטובר 2009

אני מסכים שצריך להמתין יום-יומיים. מה שכן, מתגלה כאן קרחון מאד בעייתי. אם נכונה העובדה שגם שופטים ושחקנים של קבוצות אחרות השקיעו אצל פנאן, יש כאן יותר מבעיה.

רוצה לומר – סיפור התאבדותו נורא וטראגי; האיש עצמו אכן היה סמל של מסירות ואהדה של מכבי. אבל המערכת שנחשפת כאן היא מסוכנת ומפחידה מהיבטים רבים – ספורטיביים ופליליים.

ויכסלפיש 20 באוקטובר 2009

יש הסברים להתאבדות ובלי לפרט במסגרת זו עושה רושם מהידיעות בתקשורת שפנאן עקץ ו/או נעקץ בסכומים גדולים והרים ידיים, כלומר התאבדות אגואיסטית.

קודם כל תנחומים למשפחה, ואני לא אצטער אם הסודות האפלים של מכבי יחלו לצוץ למרות מאמצי ההשתקה רבי השנים של התקשורת.

יואב 20 באוקטובר 2009

פעם התאבדות בנסיבות אלה, נחשבה למוסרית ואצילית.אני לא יודע אם היא לא עדיפה על מיידוף שצוחק על כולם בלי בושה…האיש שילם את המחיר הגבוה ביותר שיש..

אביעד 20 באוקטובר 2009

יואב, באופן כללי – מיידוף משלם את המחיר הכי גבוה שיש. אתה לא יודע מה מוני משלם כרגע אבל אתה יודע שאם יהיו תביעות אז המשפחה שלו תעמוד במרכז.

יואב 20 באוקטובר 2009

אביעד,
המשפחה של מיידוף עומדת במרכז כבר עכשיו. כל מיני בנות דודות שיתבעו אישית. אולי יחזירו טיפה מים הכסף שהוא גנב(בספק).עוד דבר,מיידוף עקץ אנשים בכוונת תחילה.מוני, לא.ההתאבדות היא בושה נטו. ובקשר למחיר אישי,אין יקר יותר מהחיים.

רונן דורפן 20 באוקטובר 2009

יואב – קשה להגיד שהעובדה שלאנשים במכבי אכפת, ולמוני פנאן היה אכפת יותר מכולם, הוא העניין החשוב ביותר כאן.

יואב 20 באוקטובר 2009

זה התייחס למשפט האחרון שכתבת בקשר לעוצמת האירגון.גם הכח להשחית(כפי שבקרמן מתאר)לכאורה,נוצר מהצלחות ספורטיביות.

אנונימוס 20 באוקטובר 2009

והיום כאמור מתברר שפנאן ניהל בנק השקעות לשופטים ושחקנים. איפה הייתם כל השנים? אנשים צריכים להיכנס לכלא ולהיות מושעים לכל החיים מהליגה על דברים כאלה. שערורייה שלא תיאמן

רונן דורפן 20 באוקטובר 2009

אנונימוס – אכן.

אורן 20 באוקטובר 2009

זו עוד הוכחה לכך שמרבית העסקנים שמסביב לספורט גם מרוויחים ממנו ובעיקר בעקיפין.

גיל מזימבבואה 20 באוקטובר 2009

זה עצוב לקרוא שאיש שכ"כ הערכת את מה שהוא עשה למען המערכת וסמכת עליו בעיניים עצומות, בעצם ניהל שתי מערכות מנוגדות עניינים. אתה מתחיל להטיל ספק האם הוא באמת היה נאמן או שזה רק מאינטרס אישי?

סופרפלי 20 באוקטובר 2009

מפחיד מאוד כל העניין הזה, לא יאומן ממש.

יוסי מזרחי 20 באוקטובר 2009

ידידי הצעיר, שמור את הפחדים האמיתיים לענינים מפחידים באמת.
מה שאולי מטריד הוא שעיתונאים ידעו על ניגודי אינטרסים ושתקו. זה מתחיל להיות מפחיד.

סופרפלי 20 באוקטובר 2009

בתוך ההקשר הספורטיבי הבלאגן שמתגלה עכשיו מטריד אותי מאוד, כמובן שבהקשר רחב יותר זה כמעט ולא כלום (העסקים הלא כשרים, לא ההתאבדות).

אורן 20 באוקטובר 2009

אם מה שפורסם נכון אזי יש עוד סוגייה מעניינת. בראש מערכת הכדורסל בארץ עמד איתן רוב – בכיר מאד בראשות המיסים. אין ספק כי הוא היה מודע לשמועות ואף למעלה מיזה. האם יתכן שהוא העלים עין?

רונן דורפן 20 באוקטובר 2009

יואב – אתה קצת עסוק באידיאליזציה של המצב. אם עסק בענייניהם הכספיים של שופטים ויריבים אז זו שחיתות נטו ובכוונה תחילה.

יואב 20 באוקטובר 2009

אם יתברר כנכון-זה חמור עד מאד.לא יודע בקשר להטיית משחקים ולא יודע על כוונת תחילה. ראשית יש כאן סוגיות מיסים ומוסר למינהן הרבה לפני הכדורסל עצמו.אם יש דברים בגו-שימצו את הדין עם מי שצריך.
ועד משהו חמור-אם אני ידעתי על עיסוקיו של פנאן באופן שיטחי(כבר שנים רבות), אז כל איש תקשורת ידע.מי שידע על שופטים היום, ידע זאת גם לפני שנתיים ושלוש. איפה הם היו?כל מי שידע,ללא יוצא מהכלל, צריך לתלות את העט שלו על הוו הקרוב.
בדיוק כמו שהם מעלימים עין מהקופונים והשחיתות של אנשי הכדורגל.זה הרי הסוד הכי גלוי בעולם-מעטפות בספורט הישראלי.
כתבת ובצדק על פורנוגרפית המוות המבחילה של התקשורת שלנו.האם עשרים וארבע שעות הוא כבר זמן ראוי לנבור בפרטים?תמוה בעיני מאד.
בכל מקרה,לא ניסיתי לייפות כלום אלא רק להתסעק בצדדים אחרים של האיש,לפחות לימים הקרובים.

ניר 20 באוקטובר 2009

אם כבר נפתח כל עניין האינטרסים האישיים, אז אפשר גם לציין שמכבי ת"א היוותה מקור תעסוקה לכל משפחת פנאן וכאשר לא הסכימו לתת לבת שלו תפקיד מסויים הוא כמעט שבר את הכלים (לאחר מכן כמובן כשמוני יצא לא נותר זכר מהם בקבוצה דבר המשקף כנראה את טיב המינויים), ועכשיו כשנפתחה תיבת הפנדורה של בנק ההשקעות בהחלט קשה לאמר שמוני עשה תפקידו בהתנדבות.
בכל מקרה לא אמעיט מתרומתו של מוני פנאן למערכת אבל גם לא צריך להפריז בה, מסתמן כאן מקרה של "עבד כי ימלוך" או גולם שניסה לקום על יוצרו.

אילי מנינג 20 באוקטובר 2009

רונן לגבי הרשימה בעיתון. שון פייטון הוא מקרה פרטי של גים פאסל ולא מקרה של הארגון. הוא מאמן התקפי מוכשר והמעניין הוא שהוא גם משקיע ענק. הוא ויתר על 250,000$ משכורת כדי להביא את גרג וויליאמס כמאמן הגנה. זו השקעה נפלאה לטווח ארוך

ויכסלפיש 20 באוקטובר 2009

ועכשיו סביר להניח שהנושים יבואו למשפחת פנאן, כי הם בצרות, ואני מתחיל לחשוש לחיי/בריאות בני המשפחה.

שלו רומא 20 באוקטובר 2009

מפתיעה אותי רמת ההפתעה,
מה שמפורסם (לא בהקשר זה באופן כללי),
זה הכל אינטרסים,
כל כתבה יש מאחוריה אינטרס,
מי שלא מבין את זה לא מבין מהי מניפולציה תקשורתית,
לפני כל חילופי שבויים, משרד ראש הממשלה מכשיר את הקרקע,
לפני כל תוכנית כלכלית, לפני כל תוכנית מדינית.
חברות משלמות כסף לעיתונים על מנת לעשות כתבות.
קריאת עיתון צריכה להיות ביקורתית.
מה האינטרס של מי שכתב, למי הוא מקושר.
חבל שזה מגיע גם לספורט שיחסית היה בעבר הרחוק הרבה יותר נקי.
ישנם עדיין עיתונאים אמיתיים אבל הם נדחקים הצידה.
עיתונאי חצר תמיד היום יש יותר.

ויכסלפיש 20 באוקטובר 2009

שלו נראה לי שבמקרה של מכבי כתב החצר של אחד העיתונים כבר יושב 40 שנה במשרתו ומתנהג כמעריץ לכל דבר… באותה הזדמנות כדאי להזכיר את התקריות של מכבי עם כתבי "הארץ"…

שלו רומא 20 באוקטובר 2009

ויכסלפיש – הפסקתי לקרא עיתונים מזמן,
את מכבי כדורסל קברתי עמוק בגלל הדברים האלה לפני מספר שנים,
ואני מחזיק בדעה, שאתרי החדשות הכי הזויים,
לא יותר גרועים מהמינסטרים.
אני נהנה מאוד לקרא כאן דעות ומחשבות של המשתתפים,
גם אם לא תמיד מסכים איתם.
בשבילי הארץ ידיעות ומעריב הם לא יותר מעץ שנפל ביער וקול נפילתו לא נשמע.
הבעיה עם אותו כותב שהוא מוריש סטנדרט אותו מנסים לחכות כתבים צעירים.

ויכסלפיש 20 באוקטובר 2009

שלו, אז מה אתה קורא בספורט?

מבחינתי פה ושם יש דברים מעניינים ביומונים בין החרטוטים מחדרי ההלבשה. למה לשלול באופן גורף?

גיל 20 באוקטובר 2009

אני חושב שזה מאוד בעייתי שעיתונאים ידעו על הדברים הללו ולא כתבו כלום. זה מעיד על מקצוע העיתונות בארץ לצערי שבה יד רוחצת יד ומתמקדים בשטויות. הרי ברור שיש עוד הרבה מקרים דומים שאף אחד לא מדבר עליהם. הדברים הללו פורצים החוצה רק כשקורה משהו קיצוני כמו במקרה הזה. לפעמים אני מצטער שאין בארץת עיתון כמו הסאן.

שלו רומא 20 באוקטובר 2009

ויכלפיש – דבר ראשון יותר קל לי כי אני ברומא,
אני קורא באינטרנט כל דבר שקשור למכבי ת"א.
אני לא שולל באופן גורף, רק קצת חשדן,
שמנסים למכור לי משהו שאני לא רוצה לקנות.
אני מעדיף לקרוא ספרות ספורט מקצועית, ופחות ניתוח של משחקים ודעות של פרשנים,
ולכן הבלוג הזה לדוגמא הרבה יותר מעניין לי.
כי הרבה אשים שכותבים כאן הרבה יותר מעניינים מאבי רצון שגיא כהן וכו'.
אני מניח שגם אם כותבים כאן עיתונאים,
הם הרבה יותר חופשיים לומר את דעתם,
מאשר לקדם את הליגה של הערוץ שלהם.
לשמוע את פאולו רוסי או גאנלוקה ויאלי מנתחים משחק באלופות,
יותר מעניין מאיציק זוהר או לא יודע מי עכשיו עובד בערוץ 5++.

אנונימוס 20 באוקטובר 2009

מה שבעיקר מטריד, זה שכולנו יודעים שאף אחד, לא בתקשורת, לא באיגוד וחשוב מכך לא ברשויות אכיפת החוק, לא ירים את הכפפה ויבדוק מה לעזאזל קרה בליגת הכדורסל בשנים שמוני פנאן ניהל את הכספים של חצי ליגה

IDO 21 באוקטובר 2009

קצת באיחור, אבל, מתי בדיוק צריך לערוך דיון על טיב האישיות של מוני פאנן?

הוא הרי ברח מאחריות והתאבד. והשאיר הרבה חובות להרבה אנשים. בנאדם יותר הגון לא היה בורח, בנאדם ישר גם לא היה נכנס לעסקי שוק אפור וניגוד אינטרסים מההתחלה.

אשמח אם קוראים אחרים שהכירו אותו יעירו קצת אור על האישיות שלו.
בכל זאת אוהד קולני שהפך למלך, בקבוצה שהיא מונופול.
שותף לשמעון מזרחי אחד האנשים היותר מפחידים ולא נעימים שנתקלתי בהם מימי.
מה הסיפור האמיתי?

יואב 21 באוקטובר 2009

לא הכרתי את מוני אישית אבל אני מכיר כמה ממכריו וחבריו.כולם מדברים על טוב לב אינסופי ושריטה ממש יוצאת דופן(בכל קנה מידה) למכבי.ברמות אבסולוטיות.
רצון כתב אתמול במעריב-"אוהד שלא מחמיץ אימון מקומו לצדי בהנהלה, חשב לעצמו שמעון, והפך את מוני לבן טיפוחיו".

הוא פשוט תמיד היה שם, עוד הרבה לפני שקיבל תפקיד.ובמכבי של שמעון, נאמנות היא התכונה הקובעתוהנדרשת ביותר. מעבר לזה הוא היה איש של עשייה ופרפקציוניסט מוחלט בכל מה שקשור לעבודתו.במקרה שלו, מנהל קבוצה זה רק טייטל.הוא היה מרים ורץ לנגוח את הקרן….

אנונימוס 21 באוקטובר 2009

היה לו טוב לב אינסופי גם כשטיפל מתחת לשולחן בכספים של שופטים ושחקני יריבות, ובמקביל היה שותף להנהלה שהטיפה לכל העולם על ניהול נכון?

יואב 21 באוקטובר 2009

הכל נעשה בטוב לב אינסופי. ותתפלא, הוא גם לא חילל שואה ומצבות..

גלן 21 באוקטובר 2009

אני לא רוצה להעליב אף אחד כאן, אבל היה משהו שעוד בפרשת קצב הדהים אותי- זה היה כשהבנתי שאנשים ידעו שיש עשן ואש שנים ולא כתבו מילה (נדמה לי ששלום ירושלמי כתב על זה משהו). המסקנה כבר אז הייתה שבאופן כללי אנשים לא מוכשרים ורציניים פונים היום לעסוק בעיתונות. יכול להיות שזה חרא של דור ויכול להיות שזה תלוי מקצוע אבל זה באמת דיי עגום.

יואב 21 באוקטובר 2009

גלן,
כל כך הרבה אנשים ידעו על עיסוקו של פנאן,כולל כתבים שלא חשודים באהבת יתר למכבי,שזה פשוט מדהים.זה לא כזה סוד גדול ושמור.זה לא היה אישיו בכלל, דיברו על זה בחופשיות במעגלים מאד רחוקים ממעגל הקרובים.

גלן 21 באוקטובר 2009

יואב, אז זה יותר עצוב במידה וכל המתואר נכון. אפילו במובן האינטרסנטי של העניין- נניח עיתונאי שונא מכבי שהיה צריך להבין שמשהו שבמקרה הטוב הוא "רק" לא תקין מתנהל פה. זה מהות "הכלב של הדמוקרטיה".

זה חתיכת אישיו בכל מקום מתוקן. מעטפות או צק' בנקאי זה עניין של פשע, של מס הכנסה ולא צריך תואר מתקדם במנהל אזרחי או ראיית חשבון כדאי להבין את זה.

אנונימוס 21 באוקטובר 2009

יואב,
אני מודה שלא כל כך הבנתי מה הקשר בין חילול מצבות לבין העלמות הכספים וניגודי האינטרסים הספורטיביים שאחראי להם מוני פנאן

יואב 21 באוקטובר 2009

אנונימוס,
עניתי לגבי ידיעתי על האדם, מאנשים מאד קרובים לו.אחד מהם אפילו דיבר איתו באותו בוקר.לאיש היו גם תכונות טובות-תתפלא(וגיבורים אדומים ומאד גדולים שלך יסכימו, העריכו ואהבו).לא נראה לי ראוי לשרבב שוב, בקטנוניות ראויה לציון, את החשדות להודעה שלא עסקה בכך אלא בצדדים אחרים של אישיותו.אז אם נפלה שלהבת אצל הקהל הטוען לעליונות מוסרית על פני כולם, גם איזובי הקיר יכולים לרדת נמוך…זה בוודאי קל להם יותר.
גלן, צודק במאה אחוז. ואני משער שיש עוד פרשות בסדר הגודל הזה בפוטנציה…

אנונימוס 21 באוקטובר 2009

אני בטוח שלמוני פנאן היו גם צדדים טובים. עדיין, לדבר על טוב לב אינסופי בהקשר של איש שוק אפור שניהל תרמית פירמידה בהיקפי של עשרות מיליונים תוך (כמו מה שנראה כ) ניגוד אינטרסים מובהק עד פלילי – צורם למדי.
ועדיין לא הבנתי מה הקשר בין "הקהל הטוען לעליונות מוסרית על פני כולם" לפוסט הזה.

יואב 21 באוקטובר 2009

פשוט. אם אתה יורד נמוך רק כי המילה טוב לב הפריעה לך(ולא הכרת את האיש בכלל אבל כבר שפטת וצלבת אותו)ראוי להזכיר מעשים שפנאן(שרף שישה מיליון?) לא עשה.
כל תגובותיך בפוסט הזה מונעות מ"הקהל הטוען לעליונות מוסרית" ואהדת היריב האדום. זה בסדר ולגיטימי לגמרי(גם אני "חוטא" בזה כאן לא מעט) אז אין טעם לטעון לחוסר קשר.אין שום הודעה אמפטית שלך שעוסקת בכבוד המת שתסתור את זה.וזה גם בסדר.
בסך הכל ציינתי את טוב ליבו.

אנונימוס 21 באוקטובר 2009

אני לא יורד נמוך, אני מתייחס בדיוק לנקודה. אני מצטער, כשפושע ורמאי נפטר אני לא מתייחס ברצינות יתרה לטענות על טוב לבו בתחומים אחרים. אני מבטיח לך שאני מתייחס באותו זלזול לטענות על טוב לבם של אנשי שוק אפור ורמאים אחרים, שגם לגביהם תמיד מתברר אחרים מותם/חיסולם אילו אנשים מקסימים ונפלאים היו, איך אהבו יותר מכל את משפחתם וכן הלאה.
כאמור – אני חושב שלכל בר דעת מובן מדוע איני מזיל דמעה. זה תקף עוד יותר במקרה הספציפי הזה, כשמדובר באדם שבעקיפין ובאופן ספורטיבי פגע גם בי.

בכל מקרה, בוודאי שלא טענתי (לא פה ולא בפלטפורמה
אחרת) שום טענה לגבי עליונות מוסרית. אני מודה שלמרות הכל אני עדיין לא מבין איך זה רלבנטי לפה.
אם זה מה שמפריע לך – הריני להודות בזאת שהקהל האדום אינו עליון בשום צורה על הקהל הצהוב. חבל לי שבמקום להתייחס לנושא אתה מתעקש, באופן די ילדותי, לדחוף לפה את הנושא של אדום-צהוב ועוולותיו השונות של חברים בקהל האדום לאורך השנים (ועוד באותה נשימה לדבר על אי כיבוד הפוסט, והמת וכו, אבל מילא)

יואב 21 באוקטובר 2009

סליחה.טעות. עלית גבוה. "טוב ליבו" הקפיץ לך את הפיוזים בהודעה שלא התיחסה למקצועו.
אתה כתבת כאדום. לא פחות ולא יותר.אז אני רק מגיב כצהוב.שאול וגוזינסקי הם כתובות יותר מידיות לצרות מאשר פנאן.
מסכים בקשר לעליונות המוסרית.אף אחד לא נעלה. גם לא אלה שמגבים את טביב(העלים מס והתחבא בארון, לא?).

יואב 21 באוקטובר 2009

אנונימוס,
בוא נסכים שאנחנו לא מסכימים.

Comments closed