וונקובר (325): סיכום המשחקים האולימפיים

In כללי

עשיתי סיכום קטן לאולימפיאדת החורף בעיתון היום – בבחירת הסיפורים שלדעתי ישרדו את מבחן הזמן מבחינת היסטוריה אולימפית. שזה דבר קצת שונה "מהספורטאים המצטיינים במשחקים". וכאן אני אוסיף סיכום אישי מאד.



הסיבה שרציתי לסוע למשחקים הללו היא קצת חופש מספורט מקצועני ממוסחר. נכון, הספורטאים באולימפיאדת החורף הם ספורטאים מקצוענים והארוע הוא ממוסחר, אבל ברמת הספורטאי הבודד זה בקטן.
לא אכפת לי שמחליק קרח הולנדי מתוקצב מחברת מוצרי חלב בארצו. אכפת לי שהדיון לגבי אליפות אנגליה של העונה הבאה עוסק בשאלות כמו "האם יהיה רוכש לליברפול?" או "האם שינוי חוקי המס בספרד יגרום לשחקנים לעבור לליגות אחרות".



אנשים חושבים לפעמים כי העובדה שיש לספורט צד כלכלי מוסיפה לו תחכום ועניין. לדעתי אין בזה שום דבר מעניין. באופן אישי אני מרגיש שאני נאלץ להתעניין בצד הכלכלי של הספורט – כי לא ניתן להבין את התחום אחרת – אבל אין לי שום הנאה מכך. ולכן גם לא אכפת לי להביט לכמה שעות בספורטאים שמחליקים במעגלים. ברור שהעניין הוא מסביב. בסיפור האישי שלהם. באוהדים שבאים איתם. במסורת של האזור ממנו הם באים.



העניין השני שמאד נהניתי ממנו במשחקים הללו היה כמובן לראות צדדים של הספורט שאני פחות חשוף אליהם. למשל אימונים של החלקה אמנותית שהם מרתקים. אני לא מדבר על האימון היומיומי – אני מדבר על האימונים הרשמיים בימים לפני התחרויות כשהמחליקים עולים בתורם עם עוד כמה מחליקים על המשטח ומתנהל ממש מאבק פסיכולוגי ביניהם. או למשל להיות חשוף לתופעה ששמה שון ווייט – בעיקר להערצה ההמונית כלפיו. אני מרגיש שייתכן מאד שהוא משמעותי לעתיד של הספורט יותר מאלכס רודריגז או מווין רוני.



אבל המסקנה המרכזית והעמוקה שלי מהמשחקים האולימפיים היא אחרת:



אני צריך לראות הרבה יותר הוקי.

53 Comments

YB 3 במרץ 2010

אכן מסקנה נכונה.
גם אני מאד אוהב לראות הוקי כאשר אני בקנדה. בארצות הברית הרבה הרבה פחות. ומישראל, או מאירופה (שאינה סקנדינביה, רוסיה, וצ'כוסלובקיה), לך תראה הוקי- זה פשוט לא עובד.
אבל באופן כללי, אני מקווה שהתרשמת בביקורך מואנקובר והאומה הקנדית, שאני באופן אישי מאד מאד אוהב. ואנקובר היא עיר הולדתה של אימי וכילד ביליתי שם כמעט מדי קיץ. זו עיר יפהפיה ונפלאה לטעמי. ובכלל, אני אוהב מאד את האנשים הקנדים (עד כמה שניתן להכליל) ואת תרבות הספורט במדינה.

רונן דורפן 3 במרץ 2010

YB – להגיד על וונקובר שהיא עיר נפלאה זה כמו להגיד שווין רוני בכושר טוב עכשיו.

אגב, הוקי בישראל. הייתה לי שיחה לפני כמה ימים עם מישהו והבעתי פליאה על עניין אחד. מענפי הספורט האמריקאים התקשורת הישראלית מתעניינת קודם כל בכדורסל, באופן טבעי, ואחר כך בפוטבול. וזה מוזר – הוקי הוא משחק מאד מובן ופוטבול מאד מסובך. בנוסף לעובדה שיש בישראל אוכלוסיה של מליון אנשים שגדלו עם הוקי.

Alon Sander 3 במרץ 2010

YB
Vancouver is a must, for sure. The place is both gigantic and down to earth. Great city, after SF and before SD probably second best town on the West Coast – which is a lot. And maybe the capital of future "Pacifica"? Time will tell. Any way they have the best fastfood-burger, "White Spot" and the world's best Sushi, so they will be fine in any case.
Hockey in Europe is first: in Russia, then the German League, which is realy very good. The Czech have a few good teams, but the quality in general is poor, and the good players go to the bigger leagues. Surprisingly, the SUISSE league is very good. All over Europe, you have 5000 to 7500 audience for first league games – which is not so bad…

Alon Sander 3 במרץ 2010

And Ronen – one more thing to the winter olympics – they're FUN.
It's not that all the athletes are cool, many come from quite conservative and dark corners of the world, living on mountains and all, but still – they bring, and show, fun. We complain over sports where scores are given on subjective opinion of a jury, but you said yourslf, for those athletes it's not even the cometition, they just like jumping around with skis/snowboards. And they do amazing stuff. This is pure fun. Or like the Ski-Cross, my next favourite sport. By the way, why don't they just measure the clapping and shouting of the audience? Now THAT would be a measure. A new world record: 51,2 decibles!

cookie-monster 3 במרץ 2010

אכן, תמיד אהבתי את הרעש של שחקני ההוקי כשהם מתנגשים בדפנות המגרש.

תמיד הצטערתי שלא נולדתינחשפתי למשחק הרבה יותר מוקדם ובתדירויות הרבה יותר שפויות – וחשבתי שאם כן- בטח הייתי צופה היום בהוקיקרח כמעט כמו בכדורגל.

ווווווש!

רונן דורפן 3 במרץ 2010

אלון – הסושי אכן מדהים. המקום היחיד שאני משווה אותו אליו זה יפן. והמחיר? מנה של 8 חתיכות טורו עולה 7 דולר קנדי כשבניו יורק אין להם בכלל טורו חמישה ימים בשבוע. בגלל העניין הזה בלבד ראוי לערוך אירועי ספורט בוונקובר לעתים קרובות.

לגבי עתיד ההוקי באירופה, בתסריט האופטימי אני רואה אותו כך: התפשטות הליגה הקונטיננטלית-רוסית אל תוך אירופה. עם קבוצות בשטוקהולם, הלסינקי, 2-3 ערים גרמניות, וינה (ושיבואו לחמישה משחקים בשנה לבודפשט), פראג וברטיסלבה. לליגה כזו יהיה כוח כלכלי דומה לצפון אמריקה וסדרת גמר בין האלופות נראית לי טבעית מאד.

לגבי הכיפיות של האירועים אני מסכים איתך. הרבה מהאירועים קצת מופרכים והם בסך הכל "אנשים מתנגשים על מים קפואים בכל מיני צורות וציודים". אולי בגלל זה המקריות קצת חוגגת ואנשים לוקחים ניצחון או הפסד בפרופורציות. מלבד הקנדים בהוקי.

ד"ר א. 3 במרץ 2010

גם אני מצטרף להתלהבות הכללית מוונקובר. אמנם, הייתי שם רק בחופשה של שבוע, אבל עיר מדהימה. (ומאחר שאת ס"פ אני דוקא מכיר טוב יותר, אני נוטה לאמר שוונקובר מס' 1 בחוף הפסיפי של צפון אמריקא).
שתי עובדות על העיר:
א) בכל סקר על "הערים החיוביות ביותר בעולם", היא תמיד מתברגת בשלושת המקומות הראשונים.
ב) מעולם לא היתה שם מלחמה.

רפאל 3 במרץ 2010

סתם משהו קטן ששמתי לב אליו –
היינו אצל חברים בהארלם שע"י אמסטרדם
וכששודרה תחרות ההחלקה בקבוצות , ראיתי שיש הרבה אלמנטים שונים בפסיכולוגיה
של האוהדים .
הם מאוד שאפתניים ברצון לקחת את הזהב, והבנות מתמוגגות כשסוון קראמר מוריד את המשקפיים שלו כי הם יודעים שהוא הכי טוב ומשלהם .

אבל – הם גם מרגישים שהנציגים שלהם בהרבה מאוד מקרים מפגינים לוזריות 'אופיינית' במעמדים הגדולים והמתוקשרים , ויותר מקרים מפחות הם באים לא ביכולת השיא שלהם ואז אומרים משהו בסגנון דומה – לא היה היום שלנו , חבל .. וממשיכים הלאה .
ראיתי שהם מפרגנים ליריבים ומפחדים מהם הרבה יותר ממה שהיו עושים בישראל למשל .
נניח נבחרת ישראל באה לארגנטינה למשחק ידידות , הקהל חושב מי הם בכלל ונביא להם שלישייה בפרצוף .
ההולנדים , גם כשהם פייבוריטים ברורים עדיין יודעים לזהות את הנקודות החזקות אצל יריביהם ולהעריכם לעיתים קרובות מעבר למידה ולא ממש סומכים על הנבחרת שלהם שתעבור.

הם היו רוצים להיות ווינרים יותר , זה מה שהרגשתי בכל אופן .
אך שוב , עם המעט אנשים שהיינו ובהתחשב בכך שלא היו בקבוצה כאלה שספורט כזה הוא תחביב רציני עבורם – זה כנראה לא מייצג , למרות שההרגשה שלי היא שההתנהגות שלהם נגזרת מהאווירה הכללית .

מתי 3 במרץ 2010

רונן, פוטבול כנראה מסוקר יותר בארץ כי הוא מסוקר יותר בארה"ב. הוקי זה ספורט קנדי, בקנדה הוא בכותרות הראשיות, בארה"ב הוא בעמודים האחרונים. כנראה שאם המצב היה הפוך אנשים היו צופים בהוקי יותר.
וחוצמזה יש בארץ גם המון אנשים שגדלו על פוטבול.

רונן דורפן 3 במרץ 2010

מתי – זה נכון. אבל יש גם התעלמות בתקשורת מתחומי עניין של האוכלוסיה הרוסית

אריאל 3 במרץ 2010

לאוכלוסיה הרוסית יש השפעה קטנה עד אפסית על התקשורת בארץ. במידה רבה, התקשורת בארץ היא אמריקנופילית ויוצאי חבר העמים כמעט ולא מתברגים לתוכה. חלק מזה זה בגלל שקשה לחדור לחומה הבצורה שקיימת כיום וחלק זה פשוט מחוסר רצון – בגלל שהעליה הרוסית היא כל כך גדולה, אין לה בעיה להסתגר בתוך עצמה ולספק את הצרכים שלה באמצעים אחרים – ערוצי טלוויזיה יעודיים, עיתונים ברוסית, חנויות מתמחות וכו'.
זה ייקח עוד דור או שניים בשביל שהעליה הרוסית תשתלב בתחום הזה, אבל כמובן – אז אף אחד מהם לא ייגדל על הוקי..

אוסטרלי 3 במרץ 2010

רונן, במילה אחת
איזו עיר נפלאה יותר
מלבורן או ונקובר?

אילי מנינג 3 במרץ 2010

רונן – אתה בטח מתכוון להוקי גברים, ההוקי נשים היה פחות מעניין. הגמר בין ארה"ב לקנדה סיפק ריגושים ורמה שאני לא בטוח שתראה בסטנלי קאפ. בניגוד לכדורגל שם לא ניתן להשוות בין רמת הנבחרות לרמת הקבוצות עושה רושם בכל אולימפיאדה שההוקי ברמת הנבחרות פשוט יותר מעניין. אני זוכר שאחרי האולימפיאדה הקודמת שינו את החוקים בnhl

גלן 3 במרץ 2010

אלון- אני מקווה שב SD לא התכוונת לסאן-דייגו אם כי כנראה זה זה. עיר שאותי מבאסת כל פעם מחדש. אם כבר פסיפיקה אז אין לדעתי על פורטלנד.

לגבי הוקי- לפחות באמריקה אני חוזר על מה שאמרתי. זה עוד מקרה בו כל דיבור על רייטינג של ה NHL הוא בעיני חסר משמעות ומצידי שכלם ימשיכו להתלונן ולראות NBA. הליגה נהדרת, האולמות מלאים בצפון ומבחינת אבולוציית המשחק והטקטיקה אנחנו בשיא. אז אין כל מיני פרטים מעודדי רייטינג כמו מחסור בהגנות וגולים בשפע (כמו שהיה בעונות גרצקי בלי קשר אליו) ויש בעיה עם זה שמשחקים הוקי בפניקס וכו' אבל הכל בטל בשישים. הכי כיף שיש. פרט לכך יש כנראה שיפור בשיווק (כמו הוינטר קלאסיקס) אבל גם בלי זה אני מבסוט (חוץ מקרוסבי שהוא באמת בעיה ללא פיתרון).

גלן 3 במרץ 2010

והפעם באמת הקנדים הגזימו. אצלנו בכבלים יש את הערוץ הקנדי הלאומי והפעם באמת הפטריוטיות הייתה מוגברת. בודאי בהשוואה לבייגינג שם כל רגע היה עדיף על NBC.

יותם מ 3 במרץ 2010

לגבי הnhl,

אני חושב שהעניינים מאחורי הקלעים מאוד מעניינים. קראתי שהקומישינר, גארי בטמן, שוקל את המשך שיתוף הפעולה בין הליגה והוועד האולימפי. הטענה שלו היא שהליגה לא "מרוויחה" בשום אופן מהשתתפות השחקנים בטורניר האולימפי ושהוועד האולימפי הבינ"ל עושה קופה על הליגה. עכשיו ברור לכולם שמהלך כזה הוא כמעט בלתי אפשרי כי הליגה היא אמנם "אמריקאית" בעיקרה, אבל רק 20 אחוז מהשחקנים הם אמריקיאים (50 אחוז קנדים ו-30 אחוז שאר העולם). בשנים האחרונות הליגה השבדית והרוסית התחזקו מאוד על חשבון הnhl, אבל לא נראה לי שזה יחזיק מעמד. רונן, הרעיון שלך מעניין ובהחלט עשוי לעשות טוב להוקי האירופי.

אמנם לא הייתי במשחקי קיץ, וזה אולי ישמע קצת פשטני, אבל יש משהו ממש תמים, רומנטי ויפה במשחקי החורף. גם העובדה שהן לא צמחו לממדים מפלצתיים כמו משחקי הקיץ. הייתי בסולט לייק וטורינו ובשתי הפעמים הייתה אווירת פסטיבל ביתי אלטרנטיבי. גם העובדה שחלק גדול מענפים לא מוכרים ונתפסים כמוזרים לא פוגעת אלא רק מוסיפה (בשונה מענפי הקיץ הקטנים יותר שלא זוכים לתהודה). ולזה צריך להוסיף שכמעט הכל מצטלם ממש טוב.

ולעניין הפסיפי, אמנם זה היה מזמן ואני לא רוצה לטעון שהיא משתווה לוונקובר, אבל סיאטל עיר לא רעה בכלל. יש שם מוזיקה, אומרים שהקפה שם לא רע ורק הגשם קצת מבאס.

גיל 3 במרץ 2010

הבעייה עם ההוקי היא שבמשחקים הללו נחשפנו לרמה הגבוהה ביותר האפשרית ומעבר לליגת הNHL קצת מדכדכך.

לגבי המשחקים, זו הפעם הראשונה שצפיתי בהם באופן יומיומי. אכן כיף לראות אחווה וספורטיביות בין המשתתפים. עם זאת, התחושה שלי היא שיש דגש רב מדי על הסיפורים ומעט מדי ספורט. יותר מחצי מהשידורים הוקדש לכל מיני סיפורי רקע על ספורטאים או כתבות על קנדה שלא קשורות לכלום (הן מאוד מעניינות אבל זה לא מה שאני מצפה לראות באולימפיאדה). הצילומים אגב נהדרים בHD וזה נכון לכל הענפים.

הבעייה המרכזית שיש לי עם אולימפיאדת החורף היא שיש מונוטוניות גדולה מדי. יש גבול למה שאפשר לעשות עם קרח ושלג. בלי קשר לעובדה שיש ענפים שאינם ממש ספורט (איך אפשר לא להתלהב משון וייט?), אבל בובסלד ולוג' אלו ענפים שלא מעניין לראות בכלל. יש גם שרירותיות רבה מדי בתוצאות. יותר מדי התרסקויות ונפילות וגם די משעמם בסופו של דבר לראות את המחליק ה20 יורד בסלאלום. יש מעט מדי תחרויות ראש בראש (ביאתלון והחלקה מהירה במסלול הקצר היו הכי מעניינים בהקשר הזה).

גיל 3 במרץ 2010

אג, הרייטינג להוקי בארה"ב היה 28 מיליון ובקנדה הוא היה הארוע הטלביזיוני הנצפה ביותר אי פעם.

קורא עיתונים מרחוק 3 במרץ 2010

אחת הסיבות להצלחה היחסית של פוטבול בארץ היא שזה ספורט מושלם לשידורי טלוויזיה. צפייה בהוקי קרח לעומת זאת, היא חוויה הרבה יותר כיפית באולם מאשר בטלוויזיה. קשה להתמכר להוקי מבלי להיות אפילו פעם אחת במשחק.

ניינר 3 במרץ 2010

אין ספק שגמר ההוקי היה ויהיה אחד המשחקים המרתקים שנראה השנה בכלל באיזשהו ספורט. אני רק אשמח אם מישהו כאן יסביר לי את חוסר האהדה, שלא לומר שנאה , לקרוסבי. פספסתי משהו בקשר אליו?
ובדירוג ערי החוף המערבי, מבחינתי סן פראן היא מס' 1 , ובכלל אולי העיר מס' 1 בעולם כולו

גיל 3 במרץ 2010

ורונן, אולי אתה יכול להסביר את העניין עם השופטים הקנדים בגמר? אני יודע שהם שפטו מצוין אבל איך אף אחד לא מתרעם על זה או דיבר על זה לפני המשחק? כל ההתנהלות התקשורתית סביב זה נראית לי מאוד משונה.

בני תבורי 3 במרץ 2010

דיברו כאן על הקפה, השרימפס והגשם של סיאטל, אבל את הדבר המקסים ביותר שיצא משם בשנים האחרונות לא הזכירו כאן. קוראים להם Fleet Foxes, הם קיימים שנתיים בלבד והוציאו עד היום רק שני אלבומים מצויינים. הנה לכם:
http://www.youtube.com/watch?v=f4nkAUT-7mQ

יותם מ 3 במרץ 2010

בני,

הייתי בהופעה שלהם. הם גדולים.

ניינר 3 במרץ 2010

בני, אכן הרכב נפלא. מקווה ששמעת כבר את החדש המופלא של מידלייק. אלבום השנה של 2010 כבר עכשיו.
אנא, תשובות בעניין קרוסבי חברים…

בני תבורי 3 במרץ 2010

ניינר,
טרם, מתכוון לעשות זאת בהקדם.

יואב 4 במרץ 2010

ניינר,
קצת התאכזבתי מהחדש וזה מאחד שממש ספר את השעות לתקליט החדש שלהם(ואן אקיופנטר היה עצום).

ניינר 4 במרץ 2010

יואב תן לו צ'אנס. זה אלבום יפהפה שמחלחל לאט… בעיני הוא לא נופל מואן אוקיופנטר. רק יותר מלנכולי

יואב 4 במרץ 2010

ניינר,אוקי, אתן.אין ספק שהוא אלבום אמיץ.

גמל אדום 3 במרץ 2010

סיאטל עיר נהדרת אבל מזג האויר הוציא לי את החשק לחייך. לא מקום לגמל שכמוני

רונן דורפן 3 במרץ 2010

אוסטרלי – חייתי במלבורן ולא בוונקובר אז אני מתקשה לענות.

גיל – נראה לי שלא מדברים על השיפוט כי הוא היה טוב. הפשלה היא של התאחדות ההוקי הבינלאומית שהיא ארגון לא ראוי להתייחסות. הארגון הזה מנסה אגב גם למנוע את התפשטות הליגה הרוסית לליגת מעין-nhl באירופה ולקדם במקום זאת פורמט ליגת אלופות כמו בכדורגל.

גלן 3 במרץ 2010

ניינר- קרוסבי הוא השילוב של אישיות הבכיינית של רונלדו (הפורטוגלי), התכנון של ליגה שלמה סטייל לברון גיימס לישועת הרייטינג ממנו והיומרה חסרת הפשר מצד עיתונאים זבי חוטם להיות היורש של גרצקי. חוץ מזה יש לו כמובן חשבון פתוח עם הרד וינגס שלי אבל בלי קשר הוא דרק צפון-אמריקאי באופן כללי.

ניינר 3 במרץ 2010

תודה! הבנתי :)

גיל 3 במרץ 2010

לגבי קרוסבי, אני חושב שאנשים בארה"ב לא מבינים כמה כואב לקנדים שהוא לא משחק בקנדה.

רונן דורפן 3 במרץ 2010

גיל – אני חושב שזה הרבה יותר עמוק מזה. קודם היאנקים גנבו את גרצקי. אחר כך הם גנבו את הליגה ולקחו אותה לדרום ארצות הברית. לכן אגב תמכתי בקנדים במשחק למרות הסימפטיה לאנדרדוג.

גיל 3 במרץ 2010

ממליץ לראות את הפרק בסדרה 30 על 30 בESPN שעוסק במעבר של גרצקי. למעשה לאוילרס לא הייתה ברירה וגרצקי הוא זה ששם אותם בפינה. משתמע מהסרט שהוא די מתחרט על המעבר כי סביר שהוא הפסיד עוד איזה 2-3 אליפויות בגללו.

פיקו 3 במרץ 2010

הבעיה עם קרוסבי היא שהוא נראה קצת לא מתאים למעמד כוכב העל שהדביקו לו.

הליגה שיווקה אותו כהתגלמות המשיח, כי זה מה שהיא הייתה צריכה אחרי ביטול העונה של 2004-05. אם השביתה הייתה מתרחשת שנתיים אחר-כך, אז פטריק קיין משיקאגו היה היום כוכב העל שכולם או שאוהבים או ששונאים אותו.

הבעיה היא שהוא לא כוכב על. הוא אמנם זכה כבר ב-MVP, הוביל קבוצה לאליפות ועכשיו גם הבקיע את שער הניצחון בגמר האולימפיאדה, אבל הוא לא עושה שום דבר באופן מבריק. הוא הבקיע כבר איזה 300 גולים, אבל אולי 5 מהם היו יכולים להיות מועמדים לשער השבוע או משהו כזה. הוא יודע איפה לעמוד, הוא עושה הגנה, הוא קשוח השנה הרבה יותר מפעם והוא ווינר. אבל הוא לא מלהיב כמו אובצ'קין, או מתנהג כמו סופרסטאר (כמו אובצ'קין). הוא ילד טוב שכל אמא קנדית הייתה רוצה שייצא עם הבת שלה.
אוהדים של קבוצות אחרות רוצים לפחד מהסופרסטאר של היריבה. ובעוד שהתקשורת משווקת את קרוסבי ככה, על המגרש זה סיפור אחר – הוא לא אוכל אותך חי, אלא הורג אותך ברכות.
וכל מה שנשאר לאוהדים המתוסכלים של דטרויט זה לבכות שהוא לא הגיע בזמן ללחוץ את היד של הקפטן שלהם אחרי הניצחון בסטנלי קאפ.

סימנטוב 3 במרץ 2010

וונקובר באמת עיר מדהימה (מגרנוויל האי עד סטאנלי פארק ושער האריות).
הוקי מרתק, לא יצא לי לראות משחק חיי (באולם) אומרים שזה מיוחד גם בגלל הקצב והקור מהקרח. הגמר היה מדהים לפעמים צריך ספורט אחר (כזה שלא רואים כ"כ) כדי להתרגש בצורה ראשונית שכזו.
בני הם באמת נשמעים טוב (לא מכיר אותם) נקנה…

ניינר 3 במרץ 2010

חייתי בלוס אנג'לס בתקופה שגרצקי הגיע לקינגס ואי אפשר לתאר את הטירוף שאחז בעיר. פתאום הוקי הפך לדבר החם בעיר וזה בתקופה של הלייקרס של מג'יק וקארים.הקינגס הפכו מקבוצה אלמונית לכרטיס הכי חם בעיר וגרצקי פשוט שם אותם על מפת ההוקי. אין ספק שעם כל הזוהר של המעבר, הוא שילם על כך בעוד כמה תארים.לא יודע כמה קרוסבי טוב אבל גרצקי הוא יהיה לא בחיים, כמו שלא יהיה עוד ג'ורדן. למעשה גרצקי הוא המקבילה היחידה לג'ורדן בספורט קבוצתי כלשהו

רונן דורפן 3 במרץ 2010

ניינר – אולי הפוך… ג'ורדן הוא השחקן היחיד בספורט הקבוצתי האמריקאי מאז גרצקי שהגיע לדומיננטיות שלו על הליגה. ג'רי רייס מקביל אליהם מבחינת פער על הליגה. אבל בגלל תפקידים ואופי המשחק לא יכול ממש להשתלט על ליגה כמוהם.

רונן דורפן 4 במרץ 2010

קוקי מונסטר – באחד הימים שם ביקרתי במרכז הבקרה של NBC וראיתי את האנשים שאחראים על הסאונד. הם שותלים עשרות מיקרופונים בכל מיני זוויות בכדי לקבל את הסאונדים המושלמים של ההתנגשות. כעיתונאים ישבנו בערך שלוש שורות מהזכוכית. ולראות אותם מתרסקים על הזכוכית זה נפלא.

ניינר 4 במרץ 2010

רונן, זה נכון במידה מסויימת כי רייס הגיע להשגים שלו הרבה בזכות מונטנה ויאנג. הוא לא היה הופך לכזה שחקן אם היה משחק עם כריס צ'נדלר או קרי קולינס וכל מיני כאלה. גרצקי וג'ורדן לא היו תלויים בשחקנים אחרים כדי להראות את גדולתם והפכו את אלו שלצידם לגדולים על הדרך.זה ההבדל בינם לבין רייס אם כי תמיד אפשר לטעון שחלק מגדולתם של מונטה ויאנג נבעה מכך ששיחקו עם הרסיבר הכי גדול אי פעם (ואולי שחקן הפוטבול הגדול בכלל מאז ומעולם)

גיל 4 במרץ 2010

מבחינה הישגים וסטטיסטיקות ג'ורדן נופל בהשוואה לגרצקי. צריך גם לזכור שלגרצקי היה את מרק מסייר שנחשב לאחד משחקני ההוקי הכי טובים אי פעם (טופ 10 או אפילו טופ 5).

יותם מ 4 במרץ 2010

גיל,

יש לך אולי לינק לסרט של גרצקי?

יותם מ 4 במרץ 2010

וכמבון לא מהאתר של אי.אס.פי.אן כי שם אי אפשר לראות את הסרט במלואו.

גיל 4 במרץ 2010

יותם, לצערי לא אבל אם אתה בצפון אמריקה יש שידורים חוזרים מדי פעם ויהיו עוד בעתיד. זה בטח גם יצא בדיוידי. הסדרה מתחילה שוב שבוע הבא עם רג'י מילר והניקס.

austaldo 4 במרץ 2010

כמה הערות:
לגבי קרוסבי – כן הוא כזה טוב. הוא לא הגרצקי הבא אבל הוא השחקן השני הכי טוב בשנים האחרונות, ולא הייתי מזלזל בזה.

גיל – כמה מישחקי הוקי ראית בשנה האחרונה? להגיד שראינו באולימפיאדה את הרמה הכי גבוהה זה ממש, אבל ממש לא נכון. אפילו מישחק הגמר לא היה ברמה מאוד גבוהה – הוא היה מותח ללא ספק אבל מבחינת הוקי למעט כמה פעולות אישיות לא ראית שום דבר מיוחד. צירופים, חילופי מקומות מהירים, התקפות מתוכננות לא היו כאלה בניגוד למישחקים שאתה יכול לראות ב NHL. אם נתייחס לגמר – היו במישחק 4 PP ורק באחד מהם הקנדים הצליחו לסדר התקפה. ההתקפה האמריקאית היתה רוב הזמן שחקן אחד שלוקח את הפאק ומנסה להבקיע לבד ובזמן שאצל הקנדים 3 השערים באו אחרי חטיפה משחקן הגנה ולא בהתקפה מסודרת. תיראה מישחקים של סן חוזה למשל ואז תבין איך קו קידמי בהוקי צריך להראות.
הוקי ברמה הכי גבוהה יכלת לראות בסדרות הפלייאוף בין פיטסבורג לוושינגטון ודטרויט בעונה שעברה למשל.

ועוד משהו למי שהעיר על זה שהליגות בשוודיה ורוסיה לוקחות שחקנים לNHL: היה חשש בהתחלה מהליגה הרוסית בגלל סכומי הכסף שהכניסו לשם כמה אוליגרכים אבל בסופו של דבר זה ניגמר בכמה שחקנים בסוף הקריירה כמו יאגר ופדורוב. כל הכוכבים הגדולים של רוסיה – אובצ'קין, מלקין, דאטסיוק, קובאלצ'וק, נאבוקוב, בריזגלוב, סמין … – כוווולם נישארו ב NHL.

רונן דורפן 4 במרץ 2010

אוסטלדו – זה נכון אבל צריך לשפוט את זה בטווח של שנים. ראשית, אנשים חתומים על חוזים. שנית, הליגה בינתיים התרחבה רק למדינות השכנות הדי עניות – לטביה, ביילורוסיה וכו'. כשהליגה תתרחב אל תוך גרמניה וסקנדינביה יהיה לה קהל צופים עשיר בדומה לצפון ארצות הברית וקנדה והתמונה תשתנה. אבל זה תהליך של עשור.
אני מייחל לסדרה עולמית בין אלופות שתי הליגות שתיתן לענף הזה לתפוס את מקומו כמשחק הקבוצתי מספר 2 בעולם. הוא ראוי לזה.

לגבי ההוקי בו צפינו…. ברור שהוא לא היה הכי מגובש בעולם. אבל לפרקים, כשהתחברה נבחרת שלמה, כמו קנדה נגד רוסיה, זה היה נפלא. בוא נאמר שזה נראה יותר טוב ממשחקי אולסטאר בכדורסל כי שיחקו פה על משהו אמיתי.

רונן דורפן 4 במרץ 2010

ניינר – אין ספק שמונטנה ויאנג תרמו לרייס. אבל הוא תרם להם יותר. בספר שלי הוא הפורטי-ניינר הכי גדול (וזה אחרי שבאותו ספר מונטנה בכל זאת הקווטרבק הגדול אי פעם).

בני תבורי 4 במרץ 2010

איפה מוצאים את הספר? או שהוא טרם נכתב.

דני 4 במרץ 2010

מאמר נחמד על החלשות אירופה באולימפיאדת החורף, תוך השוואת מאזן המדליות בין 1988 והיום:

http://www.fivethirtyeight.com/2010/02/winter-olympics-balance-of-power.html

חלקה נובעת מכך שיש ענפים חדשים שבהם האירופים פחות מצטיינים, אבל גם אם מסתכלים רק על ענפים שהיו קימים ב-88, רואים החלשות אירופית, שמוסברת בעיקר ע"י החלשות ברה"מ ומזרח גרמניה.

ניינר 4 במרץ 2010

רונן, לא יודע מי תרם יותר אבל אין ספק שאלו שתי הקומבינציות הכי גדולות בתולדות הפוטבול. אני עדיין חושב שג'ו קול הוא הניינר הכי גדול אי פעם אבל אין לי בעייה גם להסכים איתך לגבי רייס.
אני קורא עכשיו ספר שנקרא THE CATCH על אותה תפישה של קלארק. כן, ספר שלם על התפישה הזו ומה שבא אחריה. כלשון הספר:
one play, two dynasties, and the game that changed the nfl

אני מצטרף לשאלתו של בני, באמת יש ספר שלך? ספרי פוטבול הם חומר הקריאה האהוב עלי

גיל 4 במרץ 2010

אוסטלדו, לא ראיתי יותר מדי משחקים שלמים. ראיתי בעיקר את הפלייאוף של שנה שעברה שבהחלט היה מלהיב וברמה גבוהה. הכוונה שלי היא שבעונה הרגילה לא רואים הרבה משחקים כאלו גם בגלל שלא מונח הרבה על השולחן. המשחק של קנדה ארה"ב זרם מאוד ולא היו בו הרבה עונשים והעובדה שבאולימפיאדה הקפידו על מכות היא רק לזכותם.

מיקי 6 במרץ 2010

טורניר ההוקי של האולימפיאדות הוא שיא של 4 שנים של השקעה שלא ניתן לחוות אותו ב-NHL. אולי ב-NHL הרמה גובהה יותר באופן יחסי, כמו הרמה בליגת האלופות, אבל קשה להשוות אותה לרמת האינטנסיביות והרגשות שיש במשחקי נבחרות.
ויין גרצקי היה שחקן ענק, אבל קשה לומר אם היה הגדול בהסטוריה בגלל כל הכשרונות שהיו מאחורי מסך הברזל ולמעשה מעולם לא הייתה הזדמנות אמיתית להשוואה. אין ספק שהוא סחב ליגה שלמה על הגב שלו בשנות ה-80 עד לשלב בו נפלו החומות והיא קיבלה זריקת מרץ עם כשרונות מעבר לים.
קנדה היא ארץ ההוקי, אבל בגמר הייתי בעד ארה"ב. הקמדים נתנו משחק אחד טוב בכל האולימפיאדה – מול רוסיה. הם אכזבו בשלב המוקדם ומול סלובקיה. האמריקאים היו טובים ויציבים לאורך כל הטורניר ואם יש אדם שראוי היה להיות אלוף אולימפי בטורניר הזה זה ריאן מילר, השוער האמריקאי.
הליגה של מזרח אירופה – KHL – אכן הוקמה כדי לתת תחרות ל-NHL, אבל מכון לעכשיו יש שם פערי איכות אדירים בין הקבוצות העשירות לעניות ואין דראפט אפקטיבי, כך שממש קשה להשוות. לטביה, בלארוס וקזחסטן אינן מדינות עניות (תאורטית – לטביה עשירה יותר מרוסיה לפי חישובי תל"ג) וכל אחת שולחת קבוצה אחת שכל המדינה מתלכדת סביבה. למעשה, דינאמו ריגה היא הקבוצה היחידה בליגה שמרוויחה כסף בזכות האהדה בלטביה והיא גם מצליחה להיות בצמרת למרות תקציבים לא גדולים באופן יחסי. יש תכניות לצרף קבוצות משבדיה, פינלנד, צ'כיה, סלובקיה, גרמניה ושוויץ, אבל יש בעיות לוגיסטיות שייצטרכו להיפתר. זה אכן תהליך שלוקח שנים.

Comments closed