הטבח באמירויות*

תוצאה מאד מאד לא משקפת. על פי כל הגיון ברצלונה הייתה צריכה לעלות לאותו יתרון דו או תלת שערי מוקדם שהשיגו צ'לסי ויונייטד פעמים מספר באיצטדיון הזה. אלא שארסנל קיבלה יום ענק מאלמוניה. כן, אלמוניה! המשחק היה טוב בהרבה משציפיתי. בעיקר בגלל שגווארדיולה הבין שאין צורך להתיש את ארסנל בהנעת כדור. נגד ההגנה הזו אפשר לגשת ישר לעניינים.



חשבתי גם שוונגר לא יתאכזב במיוחד. כי ברצלונה לפחות היא קבוצה שעומדת בקריטריונים המוסריים שלו. אין לה שחקנים אנטי-כדורגל והיא לא משחקת את הכדור הארוך. ואז – אכזבה נוראית! ברצלונה שלחה כדור ארוך לאיברהימוביץ', שכמו כל חלוץ עם נוכחות פיסית, התגבר בקלות על הגנת (?) ארסנל. אני יודע שזה לא מקובל, אבל אני חושב שאפשר לשקול כאן ערעור.



אבל אם להיות יותר רציניים,  הכדור הארוך לאיברהימוביץ' הוא כל ההבדל בין ברצלונה לארסנל. ברצלונה משחקת בשיטה שמתאימה למטרותיה. בארסנל השיטה היא המטרה.



כפי שהשליטה הברצלונזית לא הייתה שווה רק שני שערים, מתקפת הסיום של ארסנל לא הייתה שווה שני שערים. אבל זה מה שקרה, 2-2 דרמטי ומצויין ועוד עם הרחקה של פויול. כך שכנראה צפוי גם גומלין מהנה ביותר.

המשבר עם פדרר
5 הערות על הערב. מחפוד במקום ונגר

106 Comments

הלוחש לסוסים 31 במרץ 2010

ארסנל הוכיחה אופי, שזה הדבר שהיה הכי חסר לה בשנים האחרונות.

מי יודע, בקצב הזה אולי תוך עשור הם יזכו באליפות?

lazybones 1 באפריל 2010

גם פיקה יעדר מהמשחק הבא. יהיה מעניין לראות את ההגנה של בארסה עם מיליטו ומארקס, במיוחד לאור המהירות של וולקוט, שהיה נדמה שאין לבארסה כלים מולה.
יהיה מעניין זה בטוח.

הלוחש לסוסים 1 באפריל 2010

אמת, פעם ראשונה שנצטרך לראות את גוארדיולה בתור מאמן הגנה

RON 1 באפריל 2010

יש ימים שאני תוהה בהם האם לארסן ונגר יש איזשהוא קשר לכדורגל?! ,היום היה כזה..
אני לא יודע למה או איך ?! הוא השאיר את תיאו וולקוט על הספסל!! אחד מטובי האנגלים בשנים האחרונות..
את פברגאס אני מזמן כבר לא סופר בתור שחקן גדול.. ההיעדרות שלו מהמשחקים החשובים ואגואסטיות במשחק (למרות שהוא אמור להיות הפליימיקר) ובסוף מכבדים אותו עם פנדל מפוקפק ..
כמו שרונן אמר פעם "לא מחליף אותו בנוויל" אני לא מחליף אותו בשרת של האולד-טראופורד ..
במשחק הבא ואן פרסי חוזר לשחק , ההתקפה תראה אחרת ,אבל עדיין זה הקאמפ-נואו או ה"סטמפורד ברידג' הספרדי".. בשביל לנצח שם אתה צריך להיות "מיוחד!"

טוסטי 1 באפריל 2010

אני חושב שזו היסחפות לומר שוולקוט אחד מטובי האנגלים בשנים האחרונות.אכן הוא כישרון מבטיח,מהיר בצורה בלתי רגילה אך יש לו לא מעט משחקי חושך והוא עדיין לא הוכיח את עצמו לגמרי.אכן יש ניצוצות אך לא ברמה של שחקן מפתח בארסנל.

רונן דורפן 1 באפריל 2010

הלוחש לסוסיוס. זה לא נכון. גם בגמר ברומא היו חסרים לו שחקני הגנה והוא ארגן טוב את הקבוצה. אני מסרב לראות בגווארדיולה איזה אידיאליסט – הוא מאמן כדורגל!

יוסי מזרחי 1 באפריל 2010

רונן, ברומא ,אילו עלתה היונייטד מההתחלה, עם שלושת החלוצים,אז היתה משמעות לחוסרים בהגנה של בארסה. הסיפור היה שונה לחלוטין. אבל שם ניסינו להשתלט כל האמצע ושם נכשלנו.
אולי נתקן השנה.

יואב 1 באפריל 2010

מצויין שארסנל לא תעלה לגומלין עם הנוער(בשלב מסויים זה מה שחשבתי שיקרה), ארבעה ימים לפני דרבי חוץ בליין.
מצד שני, מסתבר שלא רק יונייטד יכולה לחטוא בזחיחות כי השיוויון היום הוא סנסציוני ביחס לאיך שהמשחק התפתח.

הלוחש לסוסים 1 באפריל 2010

רונן, אתה צודק, אבל גם בגמר ברומא, וגם לאורך כל השנתיים האחרונות, גוארדיולה שיחק בשיטת אלון מזרחי: "ההגנה הכי טובה היא ההתקפה". מעניין לראות אותו מול קבוצה סופר התקפית, שאין לה מה להפסיד (בינינו, אם ארסנל תרד, אפילו ונגר לא יתאכזב)

רונן דורפן 1 באפריל 2010

רון – לא הוגן לצטט את הפייסבוק שלי… (-:

ד"ר א. 1 באפריל 2010

איך אתם אומרים תמיד, אוהדי הכדורגל, העובדה שהתוצאה לעתים אינה משקפת היא היא היופי של המשׂחק.

אורנית שוורץ על מירב דרורי בנקודות.

סמוראי 1 באפריל 2010

lazybones, אבידל הוא אתלט יוצא מגדר הרגיל, הוא יחליף את מקסוול וישמור את וולקוט.

רון, לא בטוח שארשבין ונאסרי נופלים מוולקוט… אבואה נכנס לפניו פשוט כי כשארשבין נכנס הדבר היחיד שונגר היה יכול לחשוב עליו הוא בלימת המתקפה.

טוסטי 1 באפריל 2010

נאסרי שחקן הרבה יותר טוב מוולקוט
עם כל הכבוד.

רונן דורפן 1 באפריל 2010

הלוחש – דווקא התייחסתי לזה בעיתון. זו לא גישה מופקרת של "ההגנה הכי טובה היא ההתקפה. בוא נוותר על עוד קשר מרכזי בשביל חלוץ". זה גישה "שהנעת כדור היא ההגנה הטובה ביותר". מבחינת כדורגל, כשבארסה מובילה מתפרצות יכולים להניב הרבה יותר שערים מהנעת כדור. רק שזו תהיה טעות חמורה כי מדובר בקבוצה מאד נמוכה.

הלוחש לסוסים 1 באפריל 2010

לפי דעתי, במשחק הבא ונגר צריך להכריע מה יותר חשוב לו- הניצחון או היופי. כי אם הוא רוצה לנצח, הוא צריך לעלות עם 3 קשרים דפנסיביים ובנדטנר אחד גדול באמצע, אחרת אין לו סיכוי.
אבל כמו שאני מכיר את ונגר הוא יעלה עם כל השחקנים הטכניים/רזים/נמוכים, ויקווה לנס.

יואב 1 באפריל 2010

הלוחש,
הקשרים הדפנסיבים שלו הם שחקנים טכנים/רזים/נמוכים.

באבא ימים 1 באפריל 2010

מדוע הכוכבית?

RON 1 באפריל 2010

שאלה: חוץ מברבאטוב איזה חלוצים כשרים יש לנו במנצ'סטר? מאקיידה עדיין פצוע?

טוסטי 1 באפריל 2010

יש את דיוף,כישרון עולה.

ניינר 1 באפריל 2010

קצת מאוכזב אבל מאד אופטימי לקראת הגומלין. הפוקס הזה לא יקרה שוב, בארסה מפרקת את ארסנל בקמפ.
רק לא ברור לי מדוע פפ העלה את אנרי ולא את בוז'אן. הפנים שלו בחילוף נראו כמו של מישהו שיוצא להלויה.

אלף 1 באפריל 2010

רון – לוולקוט אין הרבה מעבר למהירות. בראסע הזדמנויות שהיו לו להכניס כדור טוב לאמצע הוא פיקשש, וגם הגול היה כזה שהרבה שוערים היו עוצרים בלי הרבה בעיות.

אלף 1 באפריל 2010

נראה לי שהפרצוף של הנרי היה הצגה לאוהדים ולטלוויזיה "אוי, זה מה זה קשה לי לשחק נגד ארסן והחברים".. הוא שחקן כדורגל. הוא שמח לעלות והיה שמח עוד יותר אם גם היה מבקיע.

שלו רומא 1 באפריל 2010

הכל נכון, אבל זה פייר, ארסנל שהייתה קבוצה בלי בייצים, חזרה למשחק. ובארסה צריכה ללמוד להכניס את ההזדמנויות שלה. בסופו של יום 2 – 2, היא התוצאה וארסנל חזרה למשק משום מקום, ובמקום ללעוג להם צריך להעריך את זה. בארסה תשחק בגומלין בלי מרכז ההגנה הקבוע, זה גם יכול להשפיע, והיא צריכה לדעת שהעובדה שהיא אלופת אירופה לא נותן לה כרטיס חופשי. ודרך אגב מישהו זיהה היום את השחקן הקרוי "הכי טוב בעולם", מסתבר שגם לו יש ימים חלשים, אפילו נגד ה"אין הגנה" של ארסנל.

יוסי מזרחי 1 באפריל 2010

חטא היהירות. צריך לגמור בארבע אפס ואז להוריד הילוך וכך נמנעים מתיקו הזוי.
זה הזכיר לי עוד קבוצה שריחמה על היריב,ובשבוע הבא תירק דם.
משחק חד צדדי כזה, אף אחד לא צפה. טבח זו מילה עדינה.
ארסנל יכולה להניע כדור עד אין סוף מול מרבית הליגה האנגלית אבל בעימות האמיתי מול שיטה דומה, היא ביישה את הפירמה.
אכן תוצאה משקרת ונכון שפבריגאס לא הופיע.
הלוחש לסוסים: הוא (וונגר) יעול לעלות עם ארבעה קשרים הגנתיים וארבעה חלוצים ועדיין יקבל שיעור מקבוצה שיש לה מטרה/מטרות, והיא משיגה אותן בזמן שהוא "מניע כדור".

סוס זקן 1 באפריל 2010

ללוחש – מכיון שאני זקן תצטרך לדבר בקול רם – בגילי השמיעה כבר לא מה שהייתה.
אני חוזר ומזכיר שלפני פחות משנה, עם הגנה מטולאת לא פחות, ניצחנו קבוצה אנגלית טובה מארסנל, מחוזקת בשחקן שלדעת הבלוג הוא פנומן לא אנושי, וכל זאת מבלי לספוג ולו שער אחד.

אביאל 1 באפריל 2010

RON – פבראגס לא שחקן ? הוא רמה אחת מעל כולם בארסנל, אין קבוצה שלא תיקח אותו אליה, כולל ברצלונה וכולל יונייטד.

אני דווקא רואים צדדים אחרים, עם קצת יותר קשיחות ומוטיבציה כמו שארסנל נתנה בחצי השעה האחרונה ברצלונה התקפלה, ראינו את זה גם מול אינטר השנה במשחק בסן סירו ובשתי המשחקים מול צ'לסי בשנה שעברה.

לארסנל קרו כל הדברים הרעים במשחק, שאם חצי מהם היו קורים אתמול מול באיירן מינכן – היו לאוהדי יונייטד אחלה תירוצים, ארשבין שהוא ללא ספק שחקן מפתח בארסנל יצא, גאלאס שמחזיק את ההגנה גם ומי נכנס במקום ? אבואה ? רעדו לו הרגליים בעיקר, שלא נדבר על זה שארסנל לא משחקת בניגוד לרוב קבוצות הצמרת עם חלוץ ברמה עולמית ומסתפקת כרגע באיזה דני עם הברקות מול קבוצות בינוניות ועם החמצה פשוט שערוריתית בנגיחה.

ועם כל הכבוד לאבידל ובהחלט יש, הוא לא יותר מהיר ממקסוול, אמנם הגנתית הוא עולה עליו בהרבה אבל לא כל כך בטוח שהוא יצליח להסתדר עם וולקוט.

יוסי מזרחי 1 באפריל 2010

הערה קצרה אחת:
כדי שוולקוט יתגבר על אבידל צריך שיקרו שני דברים:
1. שהוא יעלה בהרכב ולא כאיזה טלאי, עשרים דקות לסיום.
2. שארסנל תצליח לספק לו כדורים בחלק הקדמי.
קשה לראות את שני התנאים מתקיימים.

ארנון 1 באפריל 2010

וצריך גם –
3. שוולקוט יצליח להעביר כדור אחד מדויק לרחבה (בשני הגולים הוא ביצע פעולות גרועות, שבפוקס הצליחו).

אביאל 1 באפריל 2010

סוס זקן – לא למדת שבכדורגל אין השוואות ? ובמיוחד במשחקי גמר. 

ארנון 1 באפריל 2010

רבע השעה הראשונה של ברצלונה היו מהמהנות שראיתי בשנים האחרונות. לא ברור אם זה מגדולתה של ברצלונה או נרפותה של ארסנל. קרוב לודאי שמשניהם.

זה בכלל לא היה כוחות ולאוהד ארסנל זו היתה חויה קשה – הם יותר מהירים, יותר חזקים, יותר טובים על הקרקע וגם באויר, יותר מתואמים ויותר נחושים.

התוצאה היא אכן נס, איכשהו כל הכדורים פגעו באלמוניה (שכולם השליכו לכלבים לפני ארבעה ימים אחרי הגול של הדקה ה-90 בבירמינגהאם) וארסנל הכניסו שני גולים מכלום.

בשורה התחתונה שני הגולים האלה הם כמו שני הגולים של באירן – מעט מדי, מאוחר מדי, מצילי כבוד, אבל לא מספיקים.

אביאל 1 באפריל 2010

יוסי – אני לא כל כך בטוח, וולקוט עלה לא פעם בהרכב והיתה בהחלט סיבה שהוא היה על הספסל היום, הוא בהחלט שינה מומנטום, אבל הוא בעיקר טוב בלעשות בלאגן ברחבות של היריב ככה שהוא חילוף טוב.

היום בהחלט סיפקו לו כדורים ואם פויול לא היה בא לעזרת מקסוול לך תדע מה היה היום.

ארנון – האמירה האחרונה שלך יהירה בהחלט, נשפוט בשבוע הבא.

אבי 1 באפריל 2010

הגיע לברצלונה השוויון רק על היהירות; הופתעתי למצוא את עצמי מתלהב ממתקפת הסיום של ארסנל. אני מסכים עם אביאל: ברצלונה הראתה חולשה מול התקפה נחושה וחדורת מוטיבציה. יהיה להם קשה מול אינטר.

עומרי 1 באפריל 2010

השערים של זלאטן היו פשוט תאווה לעיניים. טכניקה של מתקיף ברמות הגבוהות ביותר.

סופו של יום לא באמת יהיה מעניין בעוד שבועיים כי ארסנל חייבים לנצח בקאמפ-נואו וגם הם לא מאמינים שהם מסוגלים לכך.

קורא 1 באפריל 2010

מי שהכי הרוויחה מכל האירוע הזה היא צ'לסי. גם לא תהיה בשלב הבא ותתרכז בליגה, גם פברגאס בחוץ לתקופה מסויימת וגם רוני בחוץ לתקופה מסויימת. על פניו, הסגל שלה הכי מוצלח לקראת הישורת האחרונה.

אבי 1 באפריל 2010

חסרה לה רוב ההגנה

קורא 1 באפריל 2010

ועדיין, למרות האמונה שלי ביונייטד, תסכים איתי שהעדרו של רוני חמור יותר, שלא לדבר על פברגאס בארסנל.

אביאל 1 באפריל 2010

אבי – אלכס עושה את העבודה במקום קראבליו וגם ז'ירקוב במקום קול, אני בהחלט מסכים שהחלק הפגיע הוא פריירה אבל בשביל זה יש את באלאק בצד שמאל, מה הייתי נותן כדי לראות את אסיין ובוסניגווה בהרכב בשבת.

ג'וס 1 באפריל 2010

היה משחק מעולה, ורק ברצלונה שהורידה הילוך מאיזו סיבה עלומה גרמה לארסנל לחזור.
עדיין, אני לא רואה את ארסנל מנצחת בקמפ נואו.

ג'וס 1 באפריל 2010

ואגב, בלי קשר בכלל –
רונן – כתוב למטה כל הזכויות שמורות לפרטנר. האמנם???

דניאל 1 באפריל 2010

מישהו זוכר כאן שאינטר חילצה תיקו בסן-סירו וקיבלה 2 בקמפ נואו?

גמל אדום 1 באפריל 2010

אני מקווה מאוד שלא אבל יש סיכוי שמנצסטר יונייטד וארסנל ייאלצו להסתדר בלי הכוכב שלהם

גמל אדום 1 באפריל 2010

התכוונתי: ייאלצו להסתדר עד סוף העונה

רונן דורפן 1 באפריל 2010

ניינר – ההנחה שלך שפוקסים לא קורים בכדורגל היא קצת רומנטית. אני משער שבארסה תנצח, אבל זה רק עניין של אחוזים. כמה שארסנל עלובים מול קבוצות גדולות – אם הם עולים ליתרון הם חיה אחרת לגמרי.
זה היה צריך להיות 99.99 אחוז גמור. עכשיו זה 80 אחוז גמור.

ארנון – אם אני לא טועה תוצאה של 1-2 היא פחות או יותר התוצאה הכי שקולה למשחק ראשון (כלומר שהאורחת והמארחת עולים בבערך 50% מהמקרים). אז שום דבר לא מוקדם או מאוחר מדי במשחק כזה.

סוס – אתה יודע, ובתוך כל ההגיון הקוסמי הזה, דווקא את הקבוצה השלישית באנגליה בשנה שעברה הדיח רק השופט. כשבארסה בהרכב מלא. אולי צ'לסי הכי מתאימה לשחק נגדה.

אוהד בני יהודה 1 באפריל 2010

נער הייתי וגם זקנתי(טוב,לא ממש)ולא זכורה לי פתיחת משחק מדהימה(רק בלי גולים),של קבוצה כלשהי,כמו שהיה אתמול,ברמות כאלו.אני מקווה שאני לא נסחף,שאנו עדים לקבוצה שבעוד 20 שנה נוכל לספר לנכדינו,עליה…וגם על יוסי אלפיה!

רפאל 1 באפריל 2010

לנכדים תצטרך לספר שהיתה קבוצה שקוראים לה בני יהודה והיא אפילו לקחה אליפות בתחילת שנות ה 90 של המאה הקודמת למניינם. אני לא חושב שאף קבוצה מלבד 4 הגדולות תישאר רלוונטית אם ימשיכו כך.

סוס זקן 1 באפריל 2010

רונן – זו בדיוק הנקודה. הקבוצה השלישית היא המתאימה ביותר לשחק נגד ברצלונה. זו, לדעתי, הסיבה העיקרית שגוארדיולה הביא את זלטאן, שלכאורה לא מתאים לסגנון המשחק של בארסה. איתו יש להתקפה אופציה נוספת במידה וקבוצת קצבים משתקת את הבלרינות.

אלף 1 באפריל 2010

המשחק הזה הדגים שוב את חשיבות המומנטום. אחרי 2 הגולים ברצלונה הפסיקה לשחק וחיכתה לשריקה (כמו מכבי נגד פרטיזן במשחק הראשון), ואז בא גול מכלום, ועדיין הם היו בטוחים שהמשחק אצלם ביד ורק צריך להעביר עוד כמה דקות.
נכון שמול עוצמה הם מתחילים קצת לאבד את הראש, אבל לא נראה שלארסנל יש את העוצמה הזאת. בקמפ נואו תהיה שחיטה.

מיכאל 1 באפריל 2010

חברים יקרים, נדמה לי שאהדתכם ליוניטד מעוורת את עיניכם. הדיון אצל רונן בבלוג בדרך כלל אינטיליגנטי. תסלחו לי אבל גוורדיולה הוא מאמן הגנה ענק.
הכשרון ההתקפי היה קיים בברצלונה קודם הוא פיתח את הלחץ מיד עם איבוד הכדור לדרגת אמנות. שליטה בכדור של 70% מהזמן אתה לא משיג רק דרך טכניקה של צאבי וחבריו אלא דרך השגת הכדור מייד לאחר שאיבדת אותו. שימו לב עם מי הוא עושה לחץ: אוסף של גמדים לא פיזי – צאבי, איניסטה, מסי, פדרו… ואפילו זלאטן העצלן

ניינר 1 באפריל 2010

רונן, אני מנסה להרגיע את עצמי…אני עדיין לא מבין איך לא פרקנו אותם במחצית הראשונה. יום כזה של אלמוניה הוא פוקס מארץ הפוקסים, וזה לא יקרה שוב-לא עם אלמוניה הליצן

נועם 1 באפריל 2010

היו אתמול לא מעט דקות בהן הייתה תחושה שבארסה זו הקבוצה הכי טובה שאי פעם שיחקה כדורגל, או לפחות ב-25 השנה האחרונות בהן אני עוקב אחרי הכדורגל העולמי. זו הייתה תצוגת כדורגל מושלמת בשני צידי המגרש, בניצוחו של השחקן האינטיליגנטי ביותר שיצא לי לראות משחק, צ'אבי הרננדז.

אילולא כמה הצלות אדירות של אלמונייה וגם הרבה מזל, המשחק היה נגמר בהפרש של שלושה שערים.

ד"ר א. 1 באפריל 2010

כמו אבי (25), גם אני התרשמתי מהמתקפה של ארסנל בשליש האחרון של המשׂחק. צריך אופי לזה, ולרוב אני קורא פה שזה בדיוק מה שלארסנל חסר.

דיונון 1 באפריל 2010

שוב בארסה מול קבוצה אנגלית, שוב היא מבקיעה רק פעמיים במקום 6, ושוב היא גורמת ליריבתה להיראות כמו קבוצת נוער. הסתברותית, ארסנל כילתה את מאגרי המזל לשנה הקרובה, כך שסיכוייה לשרוד בשבוע הבא אפסיים.
בהמשך לרונן וסוס זקן, המשחק אתמול הראה שצ'לסי והידינק היו ההרכב היחיד בעולם שהצליח להתמודד עם בארסה של גווארדיולה, לפחות ב-160 דקות (הבונקר של צ'לסי ב-20 הדקות האחרונות במשחק ה"פאקינג דיסגרייס" היו דיסגרייס בפני עצמו – אתה מוביל בבית מול 10 שחקנים ויורד אחורה בהיסטריה? – והשער של אינייסטה, צדק פואטי).
אמה-מה, כאוהד מתון של בארסה, אני אט-אט מפתח מיאוס מהיוהרה, תחושת האדנות, איזה מין זלזול שהקבוצה מפגינה. קשה לי להסביר את זה במילים, אבל בקלישאות של מבקרי רוק, לא מריחים את הזיעה. די מבאס.

עזי 1 באפריל 2010

הסטטיסטיקה מראה שרק 47 אחוז מהקבוצות שמנצחות בבית 2-1 במשחק הראשון עולות, כך שסטטיסטית הסיכויים שלכם. כמובן שזה לא מחשיב את סוג היריבה או פציעות ומדובר לעתים ביריבות מאוד לא שוות, אבל אלו המספרים. 2-2 בבית אגב שווה 17 אחוז סיכויי עליה, שזה לא רע בכלל.

אביעד 1 באפריל 2010

אני לא רואה את ארסנל עולה. כי בארסה לא תירדם שנית כמו ב-25 הדקות האחרונות אתמול. כי ללא פברגאס, ארשאבין, ואן פרסי וגאלאס זה כבר יותר מדי. כי ארסנל צריכה כדור בשביל לשחק את הכדורגל שלה ומלבד אלכס סונג (שהיה טוב מאוד אתמול) אין לה מישהו שיכול להרוויח אותו בשביל המתקיפים שלה.
לגבי וולקוט – אני מסכים עם כריס וודל, "מוח הכדורגל" של וולקוט הוא משהו שכמעט ולא קיים, מלבד לרוץ מהר הוא לא עושה הרבה. הסיבה היחידה שעדיין יש לו צ'אנס להיות בסגל נבחרת אנגליה למונדיאל היא שהמתחרים שלו (לנון, רייט פיליפס) הם בדיוק אותו דבר. שחקנים טיפשים שרצים ממש מהר.

רונן דורפן 1 באפריל 2010

עזי – האם אני צודק ש-1-2 למארחת הראשון היא התוצאה שהכי מחלקת את הסיכויים?

רונן דורפן 1 באפריל 2010

אוהד בני יהודה- אני לא בטוח כמה זקנת… מברזיל דרך הולנד, ספרד ואפילו איטליה נצפו קבוצות ששיחקו כדורגל אדיר לא פחות ממה שנראה אתמול. וגם בבארסה עצמה אגב. זה בדיוק ממחיש למה בארסה צריכה להגן על התואר האירופי והספרדי. כי אף אחד לא זוכר עשרים דקות אדירות כך שבכל פעם שיש עשרים דקות אדירות לאנשים נדמה שלא היה דבר כזה. שתעשה לעצמה טובה ותגן על התואר האירופי – כדי שלאנשים יהיה משהו יותר מוחשי כשב-2017 קבוצה אחרת תגיע לעשרה מצבים בעשר דקות. כדי שתוכל להחשב לגדולה מהדרים-טים של קרויף – ארבע אליפויות רצופות.
כי דבר אחד אני מבטיח לך – הכוון של העולם הוא כזה. בלי קשר ליכולת של בארסה עכשיו – ב-2015 שדרי ערוץ הספורט יכריזו שקבוצה אחרת היא משהו שלא נראה מעולם.

בני תבורי 1 באפריל 2010

ואפילו נדב יעקובי

רונן דורפן 1 באפריל 2010

מיכאל – בדיוק, זו שיטת ההגנה שלו. ובצדק. כי ההגנה בתוך הרחבה ממש היא לא טובה.

עזי 1 באפריל 2010

רונן – בהחלט, לכן כתבתי את מה שכתבתי קודם. ניצחון ביתי 1-2 נותן כאמור חלוקה של 53-47. ניצחון ביתי 0-1 נותן 43-57, ניצחון ביתי 2-3 נותן חלוקה של 58-42. בקיצור שערי חוץ משמעותיים ביותר.

רונן דורפן 1 באפריל 2010

דיונון – מצב שונה לגמרי. מול יונייטד בארסה נתקלה בהגנה חזקה. אבל כבשה מוקדם וממצב יתרון התישה את יונייטד, וככל שהתקדם המשחק יצרה עוד מצבים. וגם כך שני השערים שכבשה היו מאד לא קלים להבקעה. נגד ארסנל היא פשוט נכנסה לרחבה כבר בפתיחה בלי שום התנגדות.

עזי 1 באפריל 2010

רונן – אתה טועה בדבר אחד כבר ב-2012 ייספרו לנו שלא היתה קבוצה מדהימה כזו מעולם, ריאל, יונייטד, מילאן, ברסה, לא משנה מי.
אוהד בני יהודה – חפש ביוטיוב את המשחק של לידס יונייטד נגד סאותהמפטון ב-1972, חוץ מ-7-0 ללבנים תראה שם הנעת כדור שלוש וחצי דקות רצוף בלי ששחקן יריב מצליח לגעת בכדור. תראה את הולנד של שנות השבעים, את אייאקס של אותה תקופה, את הדרים-טים שלא לדבר על ברזיל בתקופות שונות.

martzianno 1 באפריל 2010

איך אפשר להיפצע בבעיטת פנדל? פברגאס יכול… כלכך חבל על השחקן הזה.
ארסנל היו יכולים גם לנצח 3-2 ועדיין התחושה הייתה שבארסה תפרק אותם בבית. מעולם לא היה תיקו כלכך חד-צדדי.

רונן דורפן 1 באפריל 2010

דיונון – הצדק הפואטי שלך הוא שקר מהסוג הגרוע ביותר. לקרוא לחוסר צדק צדק.
אני משער שכשקבוצתך נשדדת מול קבוצה טובה יותר אתה ממהר להכריז על צדק פואטי. או כשיונייטד מקבלת פנדל מפוקפק מול טוטנהאם אתה ממהר להכריז צדק כי יונייטד קבוצה טובה יותר.

אמיר מוטפצ'יץ' 1 באפריל 2010

התוצאה מחמיאה לארסנל מאוד. בארסה עשו הם סלט קצוץ דק וזו בדיוק הבעיה של ארסנל בגומלין.הם משחקים מול בארסה.זה היה גם נכון אם היריבה הייתה יונייטד או צ'לסי בתוצאה שכזו. אבל התותחנים תמיד טענו לשליטה מלאה מול הקבוצות האלה והחמצות מרובות(לא מסכים עם זה). כאן הם נפלו במשחק שלהם(כביכול) ולא הוכיחו שום שליטה. גם ההרכב החסר לא היווה תירוץ.
הם לא הוכיחו שהם מסוגלים להתמודד מול הקבוצות הבאמת טובות ראש בראש. לא היה להם כדורגל יפה ולא נעליים. בליגה היו אומרים שהם גנבו נקודה בבית.
צ'אבי אמר היום שהם היו רחמנים וזו הסיבה לתיקו. נשמע אמין, אם כי בארסה צריכה לזכור שלמרות השליטה המוחלטת שלה, ארסנל זה לא(כמו שאנשים אוהבים לומר כאן) חטאפה והם רצים ומהר גם בדקה ה80. גם עם הרכב חסר מאוד. להפסיק לשחק ולוותר על הכדור מוקדם כל כך היה מסוכן מדי גם ביתרון של שתי שערים.שנה שעברה זה היה נגמר עם 4-5. וזה אולי ההבדל(הקטן, אפילו מאוד, אך אולי ההכרחי לזכייה בדאבל נוסף עליה הם חולמים) בין איפה שהם היום לאיפה שהם שנה שעברה.מצד שני אתמול הם היו שווים 4-5 ובאמת החמיצו דברים שלא מהעולם הזה.
אין עוררין על כך שארסנל היא קבוצה שיכולה לצאת, כמו שהיה אומר צחי נוגה בזמנו, מלוע של תותח ולכבוש הרבה(או 2) בזמן קצר.שוב, גם בהרכבים חסרים. והיא אכן עשתה את זה אמש. השנה הם באמת מראים קצת יותר אופי מהשנים האחרונות. אבל כל זה יבוטל במקרה וינגפו שוב מול הקטלונים.
ראיתי את המשחק עם אוהדי ארסנל לא מתונים כלל, וראיתי אותם מגרדים בראש במבוכה בסוף המשחק. אולי זה אומר משהו לגבי הפרנצ'ייז הזה ולגבי ונגר. להיות מודח ברבע הגמר זה לגטימי. להיות מודח מול בארסה זה גם כן לגטימי. אבל ההתעללות ב20 דקות הראשונות והשליטה הכללית של הקטאלונים, עם כל שחקני הבית שלה פתאום נראתה להם כמו החזון שונגר תיאר להם רק בקבוצה השנייה. אוהדי ארסנל חטפו וואחד זבנג. הגאווה הארסנלאית נפגעה כאן. באה קבוצה לאימירויות ועושה להם משולשים מול העיניים, זה אוכל אותם הרבה יותר מהחורים(הרגילים) בהגנה והגולים של זלטאן. ונגמר תיקו! לא הפסד או תבוסה למנצ'לסי ה"עשירות"(לפיהם).באידיליה שהם חיו בה, הם שמשחקים בליגה הקשה בעולם ומשחקים את הכדורגל הכי "יפה" בעולם. קצת קשה להגיד את זה אחרי אמש.
הסימן שאלה הגדול ביותר הוא האם המשחק הבא יהיה באמת "אופרה אחרת". למה שיהיה.מבחינת ארסנל הם פחות או יותר חייבים לנצח. הם יצטרכו לשחק יותר "אנגלי", לתקוף את מרכז ההגנה של בארסה כמה שיותר מהר. שליטה במרכז המגרש שם היא כמעט(או בכלל) בלתי אפשרית. הם יצטרכו לנצל את האולי חוסר תיאום בין מרקז למיליטו. לדאבונם מיליטו נותן משחקים טובים השנה.אם כי אלה היו לצד פיקה המרשים ולמעשה זו הייתה הטעות היחידה של פפ שרשמתי לי בפנקס לפני המשחק. פויל לא היה בכושר והתיאום של פיקה עם מליטו(לפחות ע"פ הליגה) היה מוצלח יותר מאשר פיקה/פויל. אבל זה הקפטן שלהם וזה לגטימי.טעות נוספת שרשמתי אחרי המשחק(למה מי אני, כן) הייתה להוציא את זלאטןולהכניס את הנרי ב2:1. הנרי חשב כנראה שארסנל משחקים ב10 שחקנים והצטרף אליהם, כי במשחק הוא לא היה. אבל טוב שנכנס, בשביל הכבוד והמסורת וכמובן הסנדינג אוביישן במשחק רבע גמר צ'מפיונס.
עם או בלי ואן פרסי ועם או בלי ארשבין ובטוח בלי ססק ברור שארסנל יצטרכו משהו אחר בברצלונה. משחק של כל מטאטא יורה ולא משנה מי משחק העיקר שזה יהיה מהיר וחד. הם באים כאנדרדוג. מצד שני יש עוד שבוע למשחק ודברים משתנים מהר בשלב הזה של העונה.
מבחינת בארסה הקלישאה של "לפחות עם תיקו הם לא ירדמו ויזלזלו בגמולין" די תופסת כאן. 2:2 זה טוב אך נזיל.
כמה שנים טובות שלא ראינו קבוצה אנגלית באה כאנדרדוג למשחק שני נגד קבוצה ממדינה אחרת בצ'מפיונס

דיונון 1 באפריל 2010

רונן, "צדק פואטי" הוא לא עובדה (ולפיכך אמת או שקר), אלא תחושה סובייקטיבית, ובכדורגל – הסובייקטיביות של האוהד יכולה להגיע למקומות קיצוניים. כמו לשמוח מנצחון של בארסה על צ'לסי, אחרי אחד ממפגני השיפוט המחפירים בהיסטוריה.
אני מאוד לא אהבתי את המשחק האפקטיבי אך הסגור של צ'לסי מול ברצלונה. לפחות בלג הראשון, ובהרבה חלקים מהגומלין. וגם, כמו רבים, רציתי שאותה עונה נהדרת של בארסה תסתיים בגביע האלופות. לכן תחושת "הצדק הפואטי". סה טו.
באותה מידה אני יכול להגיד לך, שהיה "צדק פואטי" בכך שבית"ר לבסוף זכתה באליפות, בעונה הכי מרהיבה שלה, ההונגרית, עם ה-2:5 המזהיר בבאר שבע וה-0:1 מול האדומים בבלומפילד. כי פשוט הגיע לה. אבל אתה זוכר מה עוד היה באותה עונה? נכון, השרוכים.

יוסי מזרחי 1 באפריל 2010

מה היה עם השרוכים ?

ארנון 1 באפריל 2010

מרציאנו – היה תיקו חד צדדי שכזה בגמר הגביע האנגלי 2005, שוב ארסנל נהנתה ממזל בלתי יאמן.
ואם בתצוגות בלתי נשכחות מדובר, עם מליון מסירות ללא הפרעה, המשחק הראשון שקפץ לי לראש הוא דווקא גמר גביע המחזיקות 1985, אברטון המופלאה נגד ראפיד וינה. חויה אסתטית טהורה, כמו בארסה אתמול.
אבל כמו שנאמר כאן, גם לצד החלש יש חלק בענין. ארסנל אתמול פשוט לא הפריעה.

יואב 1 באפריל 2010

עזי, אוהד בני יהודה,
אפילו לא צריך ללכת כל כך רחוק. השלוש אפס של צלסי על ברצלונה בגשר אחרי רבע שעה. בית ספר של מתפרצות והמרצה הוא ז'וזה המיוחד.משחק שהגדיר את צלסי שלו.

רונן דורפן 1 באפריל 2010

דיונון – תודה. הבנתי את עניין הצדק הפואטי לעומק!

דיונון 2 באפריל 2010

אם אתה לא מעוניין במגיבים שחולקים על דעתך, ג'אסט סיי דה וורד.
תודה ולהתראות בשמחות.

סוס זקן 1 באפריל 2010

אמיר מוטפצ'יץ' – לגבי הטעויות של גוארדיולה, לא יכולתי לנסח את זה יותר טוב. התגובה הטובה ביותר ל- 2:1 היא 3:1. היה ברור שהנרי לא מסוגל, וזלטאן כן. התגובה הטובה ביותר ל- 2:2 היא 3:2 ולכן גם ההוצאה של מסי לאחר האדום לפויול שידרה פאניקה. אפשר היה להוציא, למשל, את קייטה ולשדר הן לקבוצה והן למתנגד שאנחנו כאן כדי לשים עוד אחד ולסגור את העסק גם ב- 10 שחקנים.
לגבי מיליטו – אני מאד מקווה שאתה צודק. הוא עדיין לא נבחן ברצינות מאז החזרה מהפציעה. מי שעוד יותר יותר מדאיג הוא מארקז. הוא מסוגל לחטוף אדום בדקה ה- 20 או לפספס הגבהה קלה, ואז אנחנו בצרות. גם התיאום שלו עם מיליטו ויכולת המנהיגות בהגנה עדיין טעונים הוכחה. הדבק שהחזיק את הגנת הטלאים שלנו בגמר היה פויול, ששיחק הן כמגן והן כבלם בו-זמנית בצורה מושלמת, והוא לא יהיה בגומלין.
בקיצור – זה זמן המסי (שוב).

לא יכול להתאפק 1 באפריל 2010

למגיב 8 ד"ר א'
מירב דורי היא הספורטאי היפה בישראל, בכל הזמנים.

אלעד 1 באפריל 2010

רונה ברקת FTW !

יואב 1 באפריל 2010

סוס זקן,
מה שיש לברצלונה להציע מבחינת בלמים מחליפים, לא נופל(בלשון המעטה) ממה שיש לארסנל להציע כבלמים ראשונים וזאת מבלי להתייחס לפציעתו של גאלאס שכנראה גמר את העונה.

יוסי מזרחי 1 באפריל 2010

אמת ויציב ונכון וקיים.

תומר 1 באפריל 2010

רונן, הנה משפט שאני חושב שיכול לסכם טוב את הזכיה של בארסה שנה שעברה:
"הקבוצה שלא הגיע לה להיות בגמר, אבל הכי הגיעה לה לזכות". לכן, אני חושב שהגול של אינייסטה הוא צדק פואטי ואני מרשה לעצמי לרשום את זה בין השאר כי גם בארסה קופחה בפנדל שלא נשרק לה בקאמפ נואו.
ועכשיו למשחק עצמו:
באמת באמת שאני מתקשה להבין את ההחלטה של גווארדיולה להציב את מסי באמצע- כשבארסה הגרילה את ארסנל, בתור אוהד בארסה, דמיינתי בנחת איך מסי תופר את קלישי באגף, אבל לא, פדרו באגף!(יכול להיות שמסי פצועה ופפ לא רצה שירוץ באגף ואז מה שכתבתי לא תקף).
בוסקס שווה לאוהדי בארסה שני התקפי לב בכל משחק במקרה הטוב ובהרבה מקרים הוא גם שווה שער חובה בכל משחק ולפעמים אני לא יודע איך ההגיון עובד שם בקטאלוניה כי יא יא טורה היה מועמד לכדור הזהב( אם אני לא טועה הוא היה בעשיריה האחרונה) ומתחילת העונה הוא שחקן ספסל.
אני משער שההחלטה לשים אותו על הספסל לא קשורה לכדורגל.
זלאטן וברבאטוב מתחרים ראש בראש במירוץ לתואר "רגלי העץ של השנה". אין מילים.
שגיא כהן שובר שיאים בדמגוגיה זולה ונשבר לי הזין מלשמוע אותו.
האמירה המגוחכת של השבוע: "פתאום ההשוואות בין זלאטן ואטו נראות תמוהות"
( אחרי הגול השני של זלאטן)
ואני רוצה להגיד לך שגיא כהן, אתה צודק! עד שזלאטן לא יבקיע פעמיים בגמר באלופות ההשוואה באמת תמוהה.
אם אני אכתוב על שגיא כהן זה לא יגמר אז אני אפסיק.
רפא מארקז גם שווה גול לארסנל בגומלין. הרבה סיבות לדאגה.

יוסי מזרחי 1 באפריל 2010

אמירתך נגד שגיא כהן ראויה לציון על אף שאינה פרלמנטרית.
ונכון גם שכבר נמאס לכתוב עליו.

and there they go 1 באפריל 2010

משהו מעניין, אגב ההגנה הנעדרת של בארסה, מהפורום הישראלי (סטטיסטיקות חשודות, ובכל זאת ברות עניין):
כשפיקה משחק עם בלם נוסף, ההסתברות לשער ב90 דקות היא בסביבות 52-57 אחוז.

כשפויול משחק עם בלם נוסף, ההסתברות היא 73-79 אחוז.

בכל גירסה אחרת שאינה כוללת את אחד משני הגיבורים, ההסתברות עולה ל89-99 אחוז.

כך שמכולם, טוב לבארסה היות הפיקה לבדו +, כברירת מחדל.

מעבר לכך, בעניין המשחק השוטף ושאר מחמאות נטולות פרופורציה, יש לציין משהו שאפילו רונן וגישתו הרלטיביסטית הברוכה -יש לומר- לא יכול לכחש: בשנה שעברה, ברצלונה שיחקה בדיוק כך, באותו שטף, עם אותה ריצה ופי כמה וכמה גולים כמעט כל השנה.

מול “הפחונים” מספרד, ומול ביירן (4-0 במחצית), ליון (5 -2), מנצ’סטר לפרקים, ולא נדבר על המשחק מול צ’לסי, שהוא בושה אפילו לאוהדי הכדורגל האנגלי הוותיק. עונה שלמה של משחקים ברמה כזו, לא משנה מי היריבה, ולא משנה מה התוצאה. אתמול (ומול אינטר אי שם לפני כמה חודשים, מחצית יותר טובה אפילו) היה תזכורת לכך שהעונה שעברה נבדלת בכל זאת מחברותיה ההיסטוריות, נבחרת, קבוצה, או בן האלוהים.

מי שהמשחק של אתמול טרי בראשו והוא סבור שמדובר במחצית מושלמת, מוזמן להביט בכל משחק אקראי מהעונה שעברה. הראדיקליים מוזמנים להביט במשחק מול אתלטיקו שפתח את הריצה הארוכה הזו.

מלבד זאת, אשמח להסבר מאוהד כדורגל מקצועי לעניין הבא: זלאטן אמור להיות חלוץ סולידי, שלא לומר מהטובים בעולם, שלא לומר בעל טכניקה אישית מרשימה.
מדוע אין לו יכולת ולו המינימילית להימלט מטופרי הנבדל, שוב ושוב ושוב?

אני מצטער, אבל לא יכולתי לשים נפשי בכפי ולצפות במשחקים של אינטר בשנים עברו. האם כך הדבר תמיד? אין תקווה לשינוי? כי אם אין לו יכולת, אז הוא לא ממש יכול להיות מועיל לקבוצה עם שאיפות גדולות מאשר לשבור שיא נבדלים במשחק אלופות כלשהו.

סוס זקן 1 באפריל 2010

יואב – ההשוואה הנכונה היא לא בין בלמינו לאלה של המתנגד, אלא בין בלמינו לחלוציו. וכאן האולקוס שלי מתחיל להתעורר.

יואב 1 באפריל 2010

מה הסיפור עם הבלמים של ברצלונה? סול קמפבל בכבודו ובעצמו יעלה בגומלין.כמה סיבות לדאגה זה שווה?
חששות מוגזמות מידי לקבוצה הטובה בעולם.
and there they go
הדבר היחיד בו אני מתבייש כאוהד כדורגל אנגלי ושוחר צדק(למרות שאני נגד כל האנגליות חוץ מיונייטד)היא העובדה ששופט ליצן/מכור השפיע קשות על תוצאת משחק בו ברצלונה לא היתה קרובה! לחצי מצב.
ברצלונה היא קבוצה נפלאה, כנראה הטובה ביותר שכרגע יש אבל זה לא משנה את העובדה שהיא צריכה לעוף מול קבוצה נתותה ממנה.היא עלתה והכל היסטוריה אבל צדק פואטי(מכבסת מילים להצדיק עוולה במקרה הזה) לא יכול להתקיים במקום שרשלנות פושעת שולטת.יותר נכון להגיד-זה הכדורגל והכל מתקזז. וזה מקובל.ושוב, ברצלונה היא כנראה הקבוצה הטובה ביותר שיש כרגע.

יואב 1 באפריל 2010

סוס זקן,
פאברגאס וארשבין לא ישחקו,ואן פרסי כנראה יחזור.
המאצ'אפ הנגדי(חלוצייך מול בלמיו)הוא מטריד הרבה יותר.בעיני לפחות.אבל אני מבין את האולקוס שלך לגמרי.דברים משונים יותר כבר קרו בכדורגל.

and there they go 1 באפריל 2010

יואב,

אין לי דאגות הרכב מיותרות בעניין הבלמים, סתם סטטיסטיקה לאיזון המילים.

והמשחק ההוא היה מגוחך מכמה בחינות (כולל פנדלים שהגיעו גם לבארסה, לא 4, אבל בכל זאת…), אבל אני עדיין טוען שאת ערכו של השופט לא ניתן לקנות בכסף; הוא בהחלט יכול להיות מחפיר, אבל אין לזה קשר לאופי הספורטיבי שקבוצה מפגינה. מישהו יכול לקנות אותו, כמובן. אני מניח שאתה לא טוען שבארסה קנתה את המשחק. אולי פלאטיני (:

צ'לסי של השנים האחרונות, זו שמוריניו בנה, היא קבוצה כמעט מושלמת, אגרסיבית ומסוגלת לכל, בפוטנציה. היא גם קבוצה צינית ורעילה לעיניים, בחלק גדול מהזמן. כי היא יכולה יותר.

קבוצה שיש לה את למפרד, דרוגבה, אסיין, טרי, ושוער שאינו עז הרים וולשית, לא יכולה לעשות בונקר. בארסה לא הצליחה לעבור בונקר של עשרה מהשחקנים הטובים בעולם ולהגיע למצבים. נקרא לזה בושה קטנה. לעשות את הבונקר הזה זו בושה גדולה. ברשותך.

martzianno 1 באפריל 2010

מילים כדרבנות!

רונן דורפן 1 באפריל 2010

תומר – מה שהיה בגשר לא היה טעות שיפוט. אלו קורות כל הזמן. גם שיפוט ביתי ושיפוט לטובת סופרסטארים או נגדם זה משהו שקורה כל הזמן. אבל כשלמשל השופט טעה ביונייטד ליברפול לפני עשרה ימים אפילו אוהדי ליברפול מושבעים יגידו מקסימום שהוא שופט ביתי או שופט של אולד טראפורד אבל בלי חשד שהוא מכר את משחק.

השופט הזה חצה איזשהו קו בהעברת תחושה שהוא קיבל החלטה שלא יהיה פה שער נוסף לצ'לסי. אני נורא מקווה שאולי השתלטת עליו תחושה "שהם עושים הצגות" והוא פשוט נסחף ולא היה כאן מניע נוסף. אגב, אני משוכנע לחלוטין שבארסה לא קשורה לעניין ושהמניע לא הייתה זהות המנצחת – הרי הורחק שחקן בארסה. אני מקווה שרק איבד עשתונות ולא יותר מכך.

יואב 1 באפריל 2010

and there they go
אתה רק אמור לראות זאת כמחמאה אדירה לכח ההרתעה שלכם.ראיתי את וונגר מנסה לשחק את המשחק שלו אתמול ונס מנע ממנו תבוסה היסטורית. בונקר או לא בונקר(צלסי היתה קרובה יותר לשני מאשר אתם לשיוויון), כל אחד משחק בכלים שלו על מנת לעבור ואין שום סיבה שתקבלו הנחה בשם איזה אידיאל עלום.צלסי שיחקה על היתרונות שלה על מנת לבטל את היתרונות שלכם. לגיטימי ביותר למרות שלא מספיק אנין טעם בעיניך כנראה.לא משחקים פה על מי יש יותר גדול ויותר יפה, משחקים על מנת להגיע לגמר.אני עדיין זוכר את קרויף מזלזל במילאן בשחצנות אין קץ(ותוהה איך שילמו כל כך הרבה כסף על דסאי)ונחנק באחד הגמרים הגדולים בהיסטוריה של המשחק.מילאן שיחקה ליתרונות שלה וביטלה את היתרונות של היריב.ככה זה עובד בדרך כלל.
אגב, הקבוצה של מוריניו השתמשה הרבה יותר באגפים(בחלק הראשון של הקדנציה שלו)מאשר המאמנים אחריו ואני זוכר את השלישיה תוך רבע שעה בגשר,מול קבוצה עדיפה.
נ.ב
אני לא טוען חלילה שלברצלונה יש קשר לשיפוט במשחק ההוא.אני טוען שתוכנית המשחק של צלסי לא צלחה ולא באשמתה.

אביאל 1 באפריל 2010

and there they go – הבושה הגדולה יותר כאן היא שאתה מרשה לעצמך בכלל לדרוש דרישות מסוימות בעניינים שהם ממש לא עניינך, נגיד שהיית אוהד צ'לסי עוד הייתי אומר שזה בסדר, אבל כולנו ראינו שצ'לסי עשתה בונקר ויצאה 0-0 בקאמפ נואו וכל העיתונים קראו להידניק פחדן, אחרי שריאל (ושלא תטעה, גם אותה אני אוהד) באה לשחק התקפי מול ברצלונה היא חטפה שישיה וביום שלמחרת קראו להידניק גאון.
לי אישית לא זכור שיפוט כזה ואין כאן תירוצים, תגיד מה שתגיד זה תמיד יעלה בנושא של הזכיה של ברצלונה וישאר כסוג של כתם.
אל תשכח שבעונה שעברה צ'לסי היתה חבולה ופצועה והיתה לה עונה די בינונית כולל החלפה של מאמן באמצע העונה, ככה שלא הייתי מסיק הרבה מסקנות.
הקטע היותר מצחיק והזוי וגם זה שמעלה שאלות הוא איך לעזאזל השופט הזה ממשיך לשפוט ועוד לספק אותן הצגות, כמו במשחק של באיירן ופיורנטינה (אם אני לא טועה)…

and there they go 1 באפריל 2010

דרישות… ידידי, אני רק אוהד, וגם הדרישות שלי ממר גוורדיולה נתקלות בקשיים מסוימים של התקבלות בהנהלה. אז מותר להירגע. לא דרישות. דיון.

בקשר למה שאומרים על מאמן כזה או אחר אחרי משחקים -עיתונים לא נכללים אצלי בסדר הסביר והטוב של הדברים. לצורך העניין, נעליב את רונן ונקרא לו בלוגר ספורט נפלא. אבל אני לא חושב שהוא ברמה של עיתונאי ספורט בארץ ומן הרצוי שלא ישאף לכך(:

שיחקו על היתרונות שלהם? נסוגו לבונקר פחדני. זה לא יתרון שלהם, אלא יתרון של אלמריה. לא של צ'לסי. אם הפתרון של הידינק הוא אותו פתרון של מאמן קבוצת תחתית בספרד, למרות שחקניו ("צ’לסי היתה חבולה ופצועה והיתה לה עונה די בינונית כולל החלפה של מאמן באמצע העונה" – לא מקבל. עדיין אחת מחמשת הטובות בעולם שנה שעברה ומאמן אחד מחמישה גם, נאמר)הוא בונקר, זה לא יתרון.

רוצה יתרון?

אסיין שחותך דרך האמצע הברסאי אל אחד האגפים ומנצל את הקושי היחסי של בארסה במתפרצות עקב התפקוד של המגנים שלה בקיצונים לעת מצוא.

העמדה קדמית יותר של באלאק לטובת התעסקות של צ'אבי איתו, מה שהיה מקשה עליו לתפקד באופן התקפי יותר ומכריח אותו לגשת למשימות מלחמיות והגנתיות יותר באמצע.

לעצור את שטף המשחק של בארסה. איך? אני לא מאמן של מיליוני יורו וקבוצה של מאות מיליונים. אבל צ'לסי והידינק בהחלט עונים על התיאור הזה. ואני עוד אוהד בארסה שסבור שהקבוצה של העונה שעברה היא קבוצת הכדורגל הטובה בהיסטוריה מבחינת איכות רציפה וזכייה בתארים. בארסה שעוד לא הפסידה בהפרש של יותר משער אחד (!) מאז הגיע הפפ לקבוצה. זו ווינריות. בלי משחק הגנתי מובהק, בלי ציניות צ'לסית, תוך כדי שהיא הקבוצה שעושה הכי פחות עבירות בליגה ואולי.

ועדיין, יש לנו לא מעט חסרונות וניתן לנצל אותם. אוהדי בארסה הם הראשונים להודות בכך. כמה פחדנו ממנצ'סטר ומצ'לסי לפני שנפגשנו איתן שנה שעברה.

ספורט הוא התפקוד של האמונה ברגעי קושי. כשהוא במיטבו, כמובן. זה נס הכדורגל. לא דיברתי מילה על כדורגל יפה או אטרקטיבי. דיברתי על כדורגל.

and there they go 1 באפריל 2010

היה אמור להיות "ואולי באירופה, בין הקבוצות מהדרג שלה". אבל אין לי מושג, אודה. כנראה שעושה פחות עבירות מכל הקבוצות שמגלות את הצד המכוער של הן מול מסי, ומתחילות להכות בברזל בעודו חם.

נספרו במשחק אחד 13 עבירות על אינייסטה, 10 על מסי, שבע על אלבס (מגיע לו, בכל זאת) ו12 על בוסקטס שמשום מה וזו עבודה בדוקה, הוא השחקן שסוחט הכי הרבה עבירות בליגה הספרדית.
כולן אגב עבירות של הפלה לדשא באמצעות רגל או שתי רגליים או ארבע רגליים, שלא לומר חמש ושש.

אין לי מושג למה, אבל כל קבוצה צריכה קליע ברקים, ואולי זה יהיה התפקיד שבוסקטס יעשה לו מודרניזציה ויכניס לשיח הכדורגל של זמנו.

תומר 1 באפריל 2010

רונן, ובכל זאת, נגיד שהוא נסחף, אחרי תצוגת שיפוט כל כך מחפירה, האם הגיוני שאותו שופט יזכה לנהל משחק דיי מרכזי בשלב הבתים שנה לאחר מכן(לא זוכר בין אילו קבוצות, אבל משחק מרכזי. הוא גם שפט משחק חשוב בליגה האירופית )?
מה הנוהל בדרך כלל? באמת שאין לי מושג..
האם בעצם שיבוצו, כאילו כלום לא קרה, יש משהו חשוד?
אני משוכנע שלבארסה לא היה יד בדבר
ואני, כמו כולם, טוען שאם המשחק נמכר מראש, אז פלאטיני הוא שמכר אותו לטובת בארסה..

יואב 1 באפריל 2010

and there they go
אתה נוטה לשכוח שלצלסי לא היה שער חוץ להישען עליו, וספיגה של אחד כזה-זה סוף המשחק.הזהירות מול ברצלונה במצב כזה(ובטח לאחר כיבוש שער מהיר)היא מתבקשת.צלסי שיחקה כדורגל(גם כדורגל מתגונן הוא כדורגל)ונשדדה מניצחון בהפרש של שני שערים לפחות.הידינק וקבוצת המאות מיליונים שלו עשתה הכל נכון(גם איטליה של 82 בראשותו של ביארזוט)ולא שיחקו מאד שונה מהנורמה שלהם.הם פגשו יריב אדיר שמאד קשה לשבש לו את הנעת הכדור.ברצלונה התקשתה לייצר חצאי מצבים.
קצת נתונים מהמשחק,
ברסה החזיקה בכדור שבעים ואחד אחוז.
14 בעיטות לשער של ברצלונה-13 של צלסי.
4בעיטות למסגרת של צלסי-1!! של ברצלונה.
6 קרנות לכל אחת.
צלסי נתפסה 5 פעמים בנבדל מול 0 של ברצלונה.
3 הצלות של שוער ברצלונה מול 0 של שוער צלסי.
זה מסביר הכל אני חושב(מי היתה המסוכנת יותר ומי הצליחה בתוכנית המשחק שלה).
ובוא לא נהיה תמימים, ברצלונה רגילה לשחק מול מערכים צפופים רק שהפעם היא תפסה משחק חלש ברגע הכי מכריע של העונה.זה קורה.אני לא פפ ולא מתיימר לדעת מה הדרך היעילה לפצח מערך מתגונן ולכן זה נשאר בתחום השאלות הלגיטימיות שהמאמנים שאלו אחד את השני.

אופיר 1 באפריל 2010

אף פעם לא חשבתי על ברצלונה במונחים של קבוצה קשוחה, אבל אפילו הם הצליחו לגרום לארסנל להיראות כמו ילדים שמשחקים מול גברים.

ונגר – נמאסת – לך כבר הביתה. פעם חשבתי שאתה גאון כדורגל, היום אני מבין שהיו לך שחקנים גאוני כדורגל.

and then they go at it 1 באפריל 2010

יואב,

לא נדמה לי שאוכל לקרב אותך לזווית הצרה בהכרח ממנה אני מביט באירועי המשחק ההוא, אז אנסה לומר משהו נוסף ואותיר אותך עם זכרונות אחרים בעליל.

זהירות זה סביר. גם טקטיקה שמוותרת על אלמנטים מסוימים של משחק המצופה מקבוצת צמרת. אבל בארסה לא תפסה יום חלש. נכון, לא חזק במיוחד, אבל היא קיבלה מערך צפוף יותר מהבונקרים של קבוצות בליגה הספרדית (אתה מוזמן להביט בגרפים וכדומה בכל אתר סטטיסטיקות שמאפשר ויזאוליזציה של מהלכי המשחק)משחקנים טובים פי כמה מאלו שהיא נתקלה בהם עד אז. לא במשחק כדורגל שוטף, אלא בבונקר חסר פשרות.

אני מרשה לעצמי את הלוקסוס בכבוד של הקבוצה, של ההיסטוריה שלה. פרגוסון אדם זהיר גם הוא, אבל לא נדמה לי שהוא היה מטנף את המורשת האדומה במשחק כה פחדני, מול קבוצה בעשרה שחקנים, כשלטובתו שחקנים שבמאצ' אפים שונים, אינם טובים פחות מהקבוצה היריבה.

בארסה החזיקה בכדור, בדיוק כמו שאתה אומר, וניסתה לתקוף. היא כשלה. אבל היא הייתה בעלת היוזמה, גרועה ולא אפקטיבית ככל שתהיה. משחק גרוע של פפ, הייתי אומר.

היא אכן הצליחה בתוכנית המשחק שלה, צ'לסי. אלא שלא היה זה משחק בעיניי. וזו לא סנוביות, אגב – בליגה הארגנטינאית הם רצים עד הסוף המר עבור כיבוש גולים, וזה גם מטומטם, וגם כדורגל מזעזע, וגם הדבר הכי מופלא, לפעמים. אני מת על זה.

ולאביאל,

אני נשבע לך בכל מאודי שאין לי מושג איך ועבור מה אנשים אוהדים את ריאל. צ'לסי מילא, אבל ריאל?

אני אומר, מעבר לפתולוגיה משפחתית או ילדות (אבא אוהד, אח אוהד וכן הלאה), אבל איך הסיפור כולו מתורץ?

אני למשל, אוהב את בארסה בין היתר כי היא משחקת עבור הנעתהנאת הכדור. זה מרגש אותי ולמרות כאבי לב כל פעם שהבלמים שלנו משחקים ביניהם במקום להרחיק, אני מאוהב באמצעי הזה שהופך את המטרה אפילו לקדושה מעט יותר.  

מה אתה אוהב בריאל, אני שואל ברצינות (ומאוד אשמח לשמוע) מעבר ליוהרה האינסופית של רונלדו, לאופן המחפיר בו הם מתייחסים להיגוואין המלך שכובש כל העונה ומפשל במשחק אחד בודד ופתאום לא רוצים לחדש לואת החוזה בתנאים סבירים, לאתוס הזה של אלימות שרוחשת מתחת לפני השטח ההיסטוריים…

אפשר להיזכר ברונלדו מכה בגבו של פויול אחרי שלא הצליח לעבור אותו אחרי תיקול נקי כהרגלו של הקפיטן. זו הרוח המנשבת בין עצי ריאל, וזה די מבחיל.

וכן, השופט ההוא היה צריך להיות מורחק לחיים ולחזור לחיי מרפאת השיניים שלו. הוא שדד 4 פנדלים מצ'לסי, שניים מבארסה ומשהו כמו חמש עשרה אדומים משחקני צ'לסי על עבירות שלא נעים לאמא של השחקנים.

יואב 1 באפריל 2010

and then they go at it
נותר לנו לא להסכים וזה גם בסדר.גם הנתונים וגם זכרוני אומרים שברצלונה הניעה באינסופיות את הכדור באיזורים לא רלוונטים(היחס בין החזקת הכדור לבעיטות למסגרת הוא תקדימי)ולא סיכנה מול יריבה שצופפה ולא נתנה שטחים באיזורים הרלוונטים!, יצאה קדימה למתפרצות, החמיצה, ונמנעו ממנה לפחות שתי פנדלים במצבים של אחד על אחד.
פרגי הוא אדם ומאמן פרגמטי הרבה יותר
ממה שאתה נותן לו.הוא לא משועבד לסטייל והלך רוח יחיד. ממש ממש לא. גם הוא בא להוציא תוצאה בברצלונה ולמזער נזקים,במשחק די משמים.
בשביל תחרויות ריצה ויופי יש את וונגר שעלה אתמול כמו שהוא עולה מול סטוק. מוזר שהוא לא יודע שאין לו את הכלים למשחק כזה(שוער והגנה בינונים וקישור רך).
בקשר לאהדה, כמו שכתבת לאביאל, לפעמים זאת פתולוגיה, ארוע ילדות מכונן או אפילו לעשות דווקא ולהתמרד.במקרים כאלה(שהם השכיחים יותר)השאלות ששאלת לא רלוונטיות כי אדם כזה לא אוהד סטייל, או סגנון משחק-הוא אוהד קבוצה,מועדון.גם בתקופות קשות וגם ששחקנים שחצנים משחקים שם(ולא ניכנס למוסריות של "יד האלוהים" של מסי).

אביאל 1 באפריל 2010

and then they go at it – בדיוק שנה אחורה מהמשחק של צ'לסי ברצלונה ותראה את יונייטד מתגוננת בקאמפ נואו, מוציאה 0-0, חוזרת לאולד טראפורד ומנצחת 1-0.
שמע אני לא אגיד שהקישור היצירתי של ברצלונה לא אמתני ומאיים, בדיוק ראיתי לפני כמה ימים את הסרט פטריוט (עם מל גיבסון) על הלחימה של של האנגלים מול הניסיונות להקים מדינה עצמאית בארה"ב, אז האנגלים המכובדים נתנו לצבא שעמד מולם לירות פעמיים לפני שהם ירו – זאת בדיוק האנלוגיה למה שאתה דורש, בוודאי שבמודל הטהור צריך לשאוף לכל הטוב, אבל תראה לי מודל טהור אחד אמיתי שעובד (בדיוק הייתי בהרצאה באוניברסיטה בנושא) במציאות, אז יופי ברצלונה הכי טובה (ואם לא ישמרו חזק את מסי וצ'אבי אז אוכלים אותה, בדיוק כמו שארסנל חטפה מצ'אבי שני בישולים אתמול כי היא לא שמרה עליו) ובזה זה יגמר ? איך יתמודדו איתה ? בעוד התקפה ? ראינו איך זה נגמר עם ריאל מדריד בשנה שעברה, כל היופי בכדורגל זה ליצור בדיוק מה שפרגסון אוהב לעשות או שהידניק עשה בשנה שעברה והיה ליחיד שהצליח לעצור את ברצלונה.

בקשר לריאל ולאהדה, אתה לא מבין איך ? באמת שאלה טובה לגבי הקבוצה הכי נאהדת בעולם, שלא עוברת כבר שש שנים את שלב שמינית הגמר בטורניר החשוב ביותר למועדונים בעולם ושבמקרה שניים משלושת השחקנים הטובים בעולם עברו אליה בשנה שעברה, שתיים שזכו בהכל עם הקבוצות שלהם, אמנם אחת עם עתיד לא ברור ואחת שאם רק היה נשאר היה הופך לשחקן היסטורי בקבוצה, לכן כאן טמון סוד הקסם, אני אישית אוהד את ריאל מילדות ואני לא בדיוק זוכר למה, פשוט אוהד, אולי זאת העוצמה, אולי למרות אחרי עונה חלומית של ברצלונה בשנה שעברה, ריאל עדיין עשירה ומפחידה יותר ? לא יודע להסביר, זה פשוט ככה, אם כבר רוב האנשים שואלים אותי איך אני אוהד את צ'לסי ואת זה קצת יותר קשה להסביר מאשר אהדה לריאל מדריד.

יוסי מזרחי 1 באפריל 2010

אביאל, תמיד תעמוד לזכותך, על אף שלל הבחירות האחרות והתמוהות,(צלסי, ריאל) העובדה שאתה בצד הנכון בירושלים,(בית"ר)ולו רק כי אין צד אחר…

אופיר 1 באפריל 2010

צ'לסי, למרות הכל, נשארו סוג של אנדרדוג. ריאל זה כבר באמת גועל צרוף.

and then they go at it 2 באפריל 2010

מעבר לאי ההסכמה היסודי, יואב ואביאל (תודה על התשובה בנוגע לאהדה, בכנות), אני חושש שאויל מדובר באי הבנה בנוסף.

לא דיברתי על אידיאל אפלטוני של משחק כדורגל. להיפך -דיברתי על האתוס שמאפשר את המשחק, את העלייה למגרש מלכתחילה, את ההתמקמות, את הגבריות שנלחמים עליה שוב ושוב, כל שחקן בדרכו וכל קבוצה בדרכה.

אני לא חושב שמישהו צריך לשחק מול בארסה פתוח. אבל בין פתוח לבין בונקר היסטרי (מערך מצופף זה מערך מצופף, בין זה לבין בונקר יש גם עולם ומלואו) עומדת הבחירה היסודית בין ניצחון לבין מה שנקרא בפי העם "ניצחון פירוס". ניצחון בו לא רק שהמטרה מקדשת את האמצעים, אלא שהאמצעים מוקרבים לטובת המטרה בסופו של דבר, כשסופרים את הגופות.

אציג את זה אחרת – תחשוב שנייה על ה"אמצעים" כעל שחקנים. אחרי המשחק ההוא, והיה וצ'לסי ניצחה, האם ישנו ולו שחקן אחד שאפשר היה לחשוב עליו כהתעלות, לזכור את תפקודו ימים אחר כך, האם הוא היה חושב לעצמו בחדר ההלבשה שהוא עשה את מה שבא לעשות במגרש?

הרי אפילו את המגנים והבלמים לא היו זוכרים כי כל הקבוצה הגנה, כולל שחקנים עם אוריינטציה ותפקוד התקפי שלא עברו את החצי יותר מפעמיים שלוש.

באופן אירוני מעט, כי אותו דווקא זוכרים, אפשר גם לתת את הדוגמא של שחקן בליגה הספרדית, מגן נדמה לי, צ'יקו (אם איני טועה) ששמר על צ'אבי בגאוניות במשחק הראשון מול בארסה העונה. העלים אותו בלי בונקר מהקבוצה. בלי משחק פחדני של כל השאר. ואז, כשהגיע המשחק השני, שאלו אותו מה הוא חושב על המשחק ההוא, בו לא עשה כלום מלבד לשמור על צ'אבי.

הוא ענה "זה לא מה שאני אוהב לעשות בכדורגל, אני אוהב לתקוף, להיות עם הכדור, לקחת את הכדור לשחקן היריב ולהניע אותו קדימה. מה שעשיתי אז לא היה מה שאני רוצה לעשות במגרש.".

יש כמה דרכים לשחק את המשחק, לדעתי. הדרך היחידה שאני לא מסכים איתה בכדורגל, זו הדרך בה המשחק מוקרב לטובת המטרה. לא המשחק האידיאלי, אלא המשחק הזה של גברים, אתה יודעים, כדורגל. ולא היה רגע ממנו במשחק של צ'לסי אז. זה הכל.

אביאל 2 באפריל 2010

and then they go at it – אני שוב לא מסכים איתך, אין עניינים כאלה בכדורגל ולצערי אתה לא יכול לחשוב שהשקפת העולם שלך היא הדבר הנכון, לפי איזה כללים אתה קובע ? כאן בבלוג נהוג לומר ובצדק שתמיד בסופו של דבר זוכרים את המנצחת, אבל גם אוהבים להכתיר מהר מדי, המון אנשים שוכחים פתאום את אותה ברצלונה רק עם דקו ורונאלדיניו שהלהיבה את אירופה, לקחה את ליגת האלופות בסטייל וגם אז כולם צעקו שרונאלדיניו הוא הטוב בהיסטוריה, אותם הצועקים לא מכניסים אותו היום לרשימת עשרים הגדולים שלהם, אז לא צריך להיסחף.

יוסי מזרחי העלה לי הרגשה מסוימת שאני יכול לחוות, בשתי עונות האליפות של בית"ר כל קבוצה הגיעה לטדי ובכלל למשחק מול בית"ר במטרה להתגונן, מי ששיחקה פתוח לרוב גם הפסידה, אני יכול להבין את המקור של הדברים שלך כאוהד, אבל אם תשים את עצמך כמישהו מהצד תראה שיש עוד אופציות ועל מנת להתמודד עם הקבוצה הנוכחית של ברצלונה יש לעשות את זה, שוב אני אומר צ'לסי של העונה שעברה לא היתה בשיאה, עם חילוף של מאמן באמצע העונה, עם אסיין שרק חזר מפציעה קשה ועם דידיה דרוגבה שלא פגע, אני זוכר איך בוסניגווה שהוא בכלל מגן ימני הוצב בשמאל ומחק את מסי – זה לא אמור להיות התפקיד של המגן ? להגן ? לצ'לסי היו המון הזדמנויות וששוב לא נדבר על ארבעת הפנדלים שלא נשרקו להביא את ברצלונה לתבוסה של 3 – 0 ואז אף אחד לא היה קורא לצ'לסי בשמות האלה, הכל עניין של איך אתה תופס דברים ואתה לצערי לא אובייקטיבי ובצדק כי אתה אוהד ברצלונה.

אביאל 2 באפריל 2010

יוסי מזרחי – תמוהה ? אהדה לריאל מדריד ? מה תמוהה בזה ? המועדון עם הכי הרבה אוהדים לא ? צ'לסי זה כבר סיפור אחר, בעבר לא הייתי אוהד של אף קבוצה באנגליה ובעיקר שנאתי את ליברפול ואת היונייטד, עם רצון מסוים לראות את ארסנל אלופה, אחרי שמוריניו הגיע פשוט התאהבתי בו בתור המאמן ובצ'לסי בתור הקבוצה, עכשיו היא הפכה לקבוצה מספר 1 שלי, לא יותר להסביר למה ואיך, אבל זאת ההרגשה.

אביאל 2 באפריל 2010

יותר = יודע

אופיר 2 באפריל 2010

תמוהה = תמוה

and then they go at it 2 באפריל 2010

אביאל,

בלי לקחת מכבודו של הבוסינגווה, זה מה שקרוי בחוק ראיות נסיבתיות – מסי אכן נמחק, אבל לא על ידידנו בוסינגווה, אלא על ידי 3-5 שחקנים בכל עת, מה שלא היווה הפרעה גדולה מדי ליכולת של צ'לסי להגן, הואיל והיו שם כל הזמן כל שאר השחקנים בקו הרחבה ומטה מכך. בוסינגווה היה השחקן שהופקד עליו. לבדו, או אפילו עם שחקן נוסף לעזרו, הם היו מקבלים גול כבר במחצית.

ובעניין האובייקטיביות, כמו שאמרתי, ראייתי צרה, אבל אומר לך זאת – כשבארסה מובילה 2- 0, אני רוצה גול שלישי. בכל מצב, בכל משחק, בלי קשר לחישוב, בלי קשר לשערי חוץ ופנים ואמצא, אני רוצה לתקוף. כך גם פפ, וזה מה שהוא עשה למעט בשני משחקים בקדנצי שלו, נגד שטוטגארט ובחלק מהזמן נגד ארסנל. לא לחינם שני אלו היו תיקו.

אבל גם אם היו הפסד, לא הייתי מתלונן, העיקר שנשחק בחצי של היריב, ולכיוון השער. כמובן שלא כל הקבוצות צריכות לשחק כך, אבל אתה יכול להבין מדבריי שההפך הגמור מכך, הסתגרות פחדנית של שחקנים שמסוגלים להרבה הרבה יותר מזה, ומאמן שמסוגל להרבה יותר מזה, זה לא ממש כדורגל בעיניי. לא האופן בו ראוי לעלות למגרש. זכותם של אחרים לחשוב אחרת, אבל אני מפקפק ביכולת להחיזק א תהסנטימט הזה לאורך זמן וגם לאהוד את הקבוצה לאורך זמן.

טוב, לפחות אני מקווה שאוהדי צ'לסי נהנים מהקבוצה שלהם כמו שאני נהנה מבארסה (והיה סבל עצום בשנתיים שלפני פפ, כך שלא הכל נפלא בקאטלוניה).

יואב 2 באפריל 2010

and then they go at it
אנחנו פשוט מסיקים מסקנות שונות מהמשחק ההוא.שחקני הגנה שעושים את תפקידם(וגם שחקני קישור לשם העניין) ראויים להערכה בדיוק כמו שחקני התקפה.ושחקני ההתקפה של צלסי ייצרו די והותר כדי להכריע את המשחק.צלסי היא אולי הקבוצה היחידה בעידן(לא רואה קבוע משחקים בליגה הספרדית) פפ שגרמה לברצלונה להיראות קצת חסרת אונים ובעיני, זה לא יזקף לרעתה כי זה קרה בדיוק בגלל שששיחקה על יתרונותיה(קישור פיזי וחזק שלא נותן שטחים,יציאה מהירה למתפרצות).המטרה היא לעלות לגמר ולעשות זאת באמצעים שעומדים לרשותך.מדובר בקבוצות שונות לגמרי באופי ובהדגשים. לא בשינוי רדיקלי של צלסי ספציפית למשחק הזה.
אבל אני מבין לגמרי את המקום שאתה בא ממנו ומכבד את זה.

אביאל 2 באפריל 2010

מסכים יואב בכל מילה וזאת היתה הכוונה הראשונית גם שלי.

and then they go at it 2 באפריל 2010

יהיה מעניין לראות את המשחק הזה שוב, כי למיטב זכרוני, מעבר להבדל העקרוני בינינו ביחס למהות המשחק ומה אנחנו אוהבים בו, "קישור פיזי וחזק שלא נותן שטחים" זה בדיוק מה שהיה חסר לי בצ'לסי במשחק בו בארסה העלימה את הקישור שלהם.

משימה קלה, הועיל והם כולם היו בהגנה. באופן אירוני, אני חשבתי כל המשחק שיש להם קישור חזק ואגרסיבי שיכול לכסח אותנו ולא לתת לנו שטחים. אבל קישור, ידידיי, זה באמצע ומעלה. מקשר בין הגנה להתקפה. במתרפצות הדי מבריקות שלהם (באמת מבריקות) לא היה ממש "קישור". באלאק לא עבר את החצי. כל אלו, בקירוב לעובדות, לא טעם אישי שלי בשחקני קישור גרמניים.

אבל כאמור, אין מה להתווכח על מידות, אם בעיניכם משחק כזה מוצדק בשל מטרתו. המידה בה שוחק זה עניין לדקדוק אחר לגמרי.

יואב 2 באפריל 2010

אני לא טוען בהכרח שאני אוהב את זה וכאוהד יונייטד, לא היתה לי העדפה מסויימת את מי לפגוש בגמר כי כל קבוצה מספקת סט אחר של בעיות.אבל גם ליונייטד יהיה כמעט בלתי אפשרי לנצח אתכם אם היא לא תתייחס בכובד ראש ליתרונות המובנים שלכם.אתם הקבוצה שמניעה את הכדור הכי טוב מכולם-זאת המציאות.

Comments closed