הקומישינרים

In כללי


בפוסט הקודם ציטטתי הערה אותה שמעתי לפיה זה די שערורייתי איך דייויד שטרן שרד את פרשת השופט טים דונהי – שהודה בהטיית משחקים.

 

 

היום מת מהתקף לב פתאומי שחקן בייסבול בשם חוזה לימה. הוא היה בן 37. סיפור קריירה די אופייני. פיצ'ר בינוני– ERA מעל 4 במהלך כל הקריירה – ופתאום שתי עונות מעולות ב-1998 ו-1999. השנים הכי ליברליות מבחינת סמים בליגה. לימה נמצא ברשימה הבלתי מאושרת ובלתי מוכחשת שמופצת של 104 השחקנים שהליגה לא מפרסמת את בדיקת הסמים החיובית שלהם.

 

 

העובדה שהקומישינר של הבייסבול חמק מהעניין הזה, היא בעיני אחת השערוריות הגדולות ביותר בהיסטוריה של עסקנות הספורט.

 

27 Comments

moby 24 במאי 2010

רונן מה מפליא אותך כל כך? אין דבר כזה כולם שווים בפני החוק. זה לא בסדר, זה לא נכון, אבל זה קורה. אין דין שופט כדורסל כדין קומישינר ואין דין גנב קטן כדינו של …(אולמרט למשל -לכאורה, והדגש הוא על העמדות לדין ולחקירות).
היום ראיתי שיטת הגנה חדשה של הגבוהים בנבא (בשתי הקבוצות אז כנראה זו טכניקת שיש ללמד בבתי הספר) אנסה לתאר אך היא מסובכת וצריך וידיאו בשביל זה.
השחקן הגבוה התוקף מקבל את הכדור. בתגובה שחקן ההגנה נועץ בו מבט אכזר ומפנה לו את הדרך לסל. התוקף נע לקרש סל או הטבעה. שחקן ההגנה (לאחר הסל) מוחא כפיים בעצבים כאומר "חכה חכה מה אני אעשה לך פעם הבאה, אמחץ אותך כזבוב" אין ספק שהשיטה עובדת.

גיל 24 במאי 2010

הקומישנרים מחויבים רק לדבר אחד: כסף. הם יעשו הכל כדי שהבעלים שמינו אותם ירוויחו וימזערו על פגיעה בענף. מבחינתם, לחקור בנושא שחיתויות סמים ושיפוט יוביל רק לדברים רעים והטכניקה הכי טובה היא פשוט התעלמות. מתברר שהם צודקים כנראה ולאף אחד לא איכפת. אף אחד לא יערוך חרם צופים על ספורט בגלל היושר של המשחק ואנשים כנראה מקבלים את זה כעובדה שהם אדישים לה.

אריאל 24 במאי 2010

אני לא חושב שהוא חמק מזה. זה נכון שהוא שמר על הג'וב שלו (ועל זה אני מסכים שזאת שערוריה) אבל במבחן ההיסטוריה הוא תמיד ייזכר בתור קומישנר הסמים. כמו שכולם זוכרים היום את סאמרנש בתור מושחת וממש היה צריך להתאמץ כדי להגיד עליו מילה טובה, או להבדיל שכולם זוכרים את צ'מברלין בתור זה שנכנע לנאצים, ככה גם את זליג תמיד יזכרו בשלילה, בתור האיש שאיפשר את זה. ומבחן ההיסטוריה הוא לא משהו לזלזל בו.

גיא זהר 24 במאי 2010

היחס בכלל של הרשויות השונות בנוגע לסמים הוא של בת יענה. היכן שטומנים את הראש בחול ולא בודקים לא תופסים (כדורגל עולמי,ספורט ישראלי ועוד ועוד). ואפרופו צביעות, בעיני אריק אלפסי הוא איש השנה. לא מפחד להביט לאמפריית הרשע (ותמיד נזכיר אפרופו סמים את המחלה של אולסי פרי)בעיניים. רק שהדון לא יארגן לו חקירה בעניני בטחון המדינה

moby 24 במאי 2010

גיא חכה… אל תתפלא אם היום לא תבוא התגובה, מקסימום מחר וזה יהיה הזוי ויפה להפליא.

אילי מנינג 24 במאי 2010

כשמרק מגווייר היה במירוץ עם סמי סוסה הוא ערך מסיבות עיתונאים בחדר הלבשה כשהארונית שלו פתוחה. בארונית בלט בקבוק קריאטין שנחשב לגיטימי. ברור שזו היתה הסוואה לחומרים האמיתיים. אבל, האם ההבדל כה גדול? בכל מקרה לבעלי הקבוצות זליג הוא מצוין ולא נגרם להם כל נזק מסיפורי הסמים. לכן גם לא יהיה שום לחץ לפטר אותו. לצערי השיפוט של זליג הוא שלנו כאוהדים, ולאוהדים בארה"ב כנראה אכפת רק כששחקנים מקבוצות יריבות לוקחים סמים. לא ראיתי לחץ להעיף את רמירז או אורטיז ובסן פרנסיסקו בארי בונדס עדין גיבור. הצביעות במיטבה

גמל אדום 24 במאי 2010

קריאטין לא "נחשב לגיטימי" הוא לגיטימי לגמרי.
למרות שאני אישית מעדיף שלא לקחת

אילי מנינג 24 במאי 2010

לא הבנתי את ההבדל. אני מסכים שהוא לגיטימי.

גמל אדום 24 במאי 2010

תתעלם ממני

סימנטוב 24 במאי 2010

בעלי עסקים (סליחה קבוצות) עם מוצר מאוזן (יש דראפט שהוא תיקון חיזוק החלשים) צריך למצוא דרך לנצח בסופו של דבר אחר מה הטעם עם זכויות שידור.
אנרון, מנכ'לים עם כסף מובטח, טוב לפחות יש עכשיו ביטוח בריאותי…

רונן דורפן 24 במאי 2010

אריאל – אני מאד מאמין בעונש היסטורי וחושב שאתה צודק

רונן דורפן 24 במאי 2010

גמל ואילי – הוא לגיטימי אבל הוא בעיה תרבותית. הוא יוצר תחושה, בעיקר אצל ספורטאים צעירים, של מה ההבדל בין בקבוק Aלבקבוק B. למרות שהוא כמובן חוקי. זו פשוט בעיה של טעם טוב

אריאל 24 במאי 2010

עוד משהו קטן לגבי דוויד סטרן. היום כולנו בדיעבד חכמים ואומרים – איך כולם ראו את בונדס וסוסה ומקגוויר ואף אחד לא חשב להגיד משהו. אז אני מציע לכם להסתכל טוב טוב בלברון ג'יימס (שבגיל 18 נראה כבר כמו בן 30), בגרג אודן (שבגיל 18 נראה בן 40), בשרירים המנופחים של קובי, הווארד ושאר השחקנים, ותגידו לי אתם איך אף אחד לא למד את הלקח ולא קם וקופץ ושואל איך זה יכול להיות? תראו מה נהיה מה-NBA בשני העשורים האחרונים – הליגה עברה קפיצה אתלטית עצומה, שבד בבד גרמה לירידה משמעותית באיכות הקליעות ממרחק (מה שקוראים, האמנות האבודה של הקליעה מחצי המרחק).
מה שעוד יותר מדהים זה שבעוד בבייסבול ובפוטבול אנחנו כל הזמן שומעים על שחקנים שנתפסים עם סמים, הרי שב-NBA או במכללות אני לא זוכר מתי שמעתי על מישהו שנתפס. מה יותר הגיוני, שאף אחד שם לא משתמש או שאף אחד לא בודק?

נדב גורדו 24 במאי 2010

אריאל,

אתה צודק מאוד. רק שתי הערות – ההתעלמות קיימות גם בפוטבול.

וזה כבר מהתיכונים, לא המכללות.

רונן דורפן 24 במאי 2010

אריאל – כל ההערה נכונה. אבל אפשר היה להסתפק בכך שעד היום לא הייתה למיטב זכרוני שום פסילה של שחקן בNBA. יש שם רשיון חופשי להשתמש בסמים.

נדב גורדו 24 במאי 2010

רשארד לואיס הוא הראשון בהיסטוריה שנתפס, השנה.

אריאל 24 במאי 2010

נדב, אני לא חושב שבפוטבול יש התעלמות – כל שנה שומעים על שחקנים שנתפסים. אני חושב שמבחינה ציבורית זה הרבה פחות מעניין, מכל מיני סיבות. אחת היא שבבייסבול לסמים היתה השפעה ישירה על ספר השיאים, שהוא אולי הדבר הכי מקודש בבייסבול. השני הוא שבפוטבול גם ככה השחקנים נתפסים כמפלצות לא אנושיות ולכן זה שהם לוקחים סמים לא ממש מפריע למישהו – בדיוק כמו שלאף אחד לא ממש אכפת שהם מתים בגיל 50 או סובלים מזעזועי מוח.

רונן דורפן 24 במאי 2010

בפוטבול לפחות מתחיל דיון ציבורי בכל נושא הבריאות. ובקרוב, כספורט העיקרי באמריקה, אני מאמין שתהיה התערבות של המחוקק.

גמל אדום 24 במאי 2010

רונן- ספורטאים חייבים תוספי תזונה.
אי אפשר להגיד שמשהו חוקי אבל בגלל שהוא בא בקופסא שדומה לקופסא אחרת אז הוא בעייתי.
ספורטאי שלא ישדרג את האוכל שלו בתוספים לא רק שלא יצליח בענף שלו אלא אפילו לא ישרוד שבועיים של אימונים.
הבעיה היא לא רק "תרבותית" כמו שאמרת, הגוף האנושי לא השתנה ב50 השנים האחרונות. האינטנסיביות של האימונים והתחרויות השתנו לגמרי

נדב גורדו 24 במאי 2010

אריאל,
אני חושב שהכל יחסי. יחסית לכמות ( גם משתמשים וגם בדיקות) אז אלו שכן נתפסים הם עלי תאנה. אני לדוגמא לא זוכר שחקן מכללות שהושעה ממשחק בגלל שנתפס – שם ההתעלמות היא כמעט מוחלטת, וזה אני אומר לך ממקור ראשון. אפילו קושינג שלגביו היו דיבורים כבר בקומביין נענש רק כשהגיע לNFL.

בלי קשר, אני מסכים שבכדורסל באופן כללי ההתעלמות יותר גורפת.

אריאל 24 במאי 2010

יש סיבה שהמחוקק עוד לא נגע בפוטבול – התערבות בחוקי הפוטבול משמעו הריגה שלו. אי אפשר להתעלם מהעובדה שתוחלת החיים של שחקן פוטבול קצרה ב-20 שנה מזה של אדם ממוצע, אם באמת אכפת למחוקק משחקני הפוטבול, הוא חייב לשנות מהיסוד את המשחק הזה ולהוציא ממנו את האלמנטים שהופכים אותו לכל כך פופולארי (אלימות, כמובן).
מה שיעשו בסוף, כי אי אפשר להרוג תרנגולת שמטילה ביצי זהב, זה לגעת במסביב – לא יתנו לשחקנים לחזור ישר אחרי זעזוע מוח, למשל. אבל זה יהיה טיפול קוסמטי בלבד

אריאל 24 במאי 2010

כן, במכללות אני מסכים איתך. שם זה נו-מן לנד, איש הישר בעיניו יעשה. גם שם זה יתפוצץ יום אחד.
זאת, דרך אגב, הסיבה שאני חושב שצריך לחוס קצת על זליג – הוא לא היחיד שבליגה שלו יש פריצות בנושא הסמים, להיפך – הוא דווקא אחד היחידים שעשה משהו בנושא (כמובן, באיחור רב ורק כתוצאה ממכבש לחצים, האיש לא צדיק בכלל). הוא פשוט היחיד שנתפס

רונן דורפן 24 במאי 2010

אריאל – הטיפול הקוסמטי יכול להשיג הרבה. אם יחיו עשר שנים פחות מהאדם הממוצע גם זה משהו.
המחוקק אגב התערב בעבר בחוקי הפוטבול בגלל מקרי מוות רבים – והכניס את המסירה קדימה.
אני דווקא לא רואה את אמריקה כמדינה שחושבת רק כסף. היא בדרך כלל כזו עד שהיא נכנסת לטראנס מוסרי. פתאום ימות איזה שחקן בסופרבול ואז לא ישאירו אבן על אבן. התגובה תהיה לא פרופורציונית, כאילו שראו פטמה או משהו.

ליאונידס 24 במאי 2010

מי זאת פטמה?

יורם אהרוני 24 במאי 2010

על חוזה לימה לא שמעתי. אחרי שקראתי את הפוסט שלך במחצית משחק ה – NBA קראתי קצת על בירגיט דרסל, סתם כי "נעים" להזכר. למי שלא זוכר, היא הייתה בשנת השמונים אחת הטובות בעולם בקרב-7. יום אחד, בשעת אימון, היא החלה לחוש כאבים ובמשך כמה ימים טורטרה מרופא לרופא וכל אחד רשם לה משככי כאבים אחרים. אף אחד לא איבחן את הבעיה ובסופו של דבר היא מתה. הסתבר בדיעבד שהיא הייתה לוקחת באופן שיגרתי מעל 100 "תוספים" שונים. באחד המקומות נכתב כי בניתוח שלאחרה המוות גילו שהייתה לה מחלת כליות קשה שאחרים הלוקים בה מתלוננים על כאבי תופת. מאחר שהיא לקחה משככי כאבים חזקים באופן שיגרתי היא כלל לא הרגישה בסימני המחלה.אגב, היא לא הייתה מזרח-גרמניה, דווקא ממערבה…

גיל 24 במאי 2010

פוטבול הולך לעבור שינויים קיצוניים בעשור הקרוב והמשחק שכולנו מכירים כנראה יעלם בצורתו הנוכחית. הסמים זו הבעייה היחסית שולית בו, שקודם יעברו את השביתה הצפויה שנה הבאה.

אני תוהה איפה נמצאים היום כל התחקירים העיתונאיים? לא נראה לי שאם יהיה עיתונאי רציני שיקח את נושא הסמים בכדורסל, הוא לא יגיע למסקנות. אי אפשר להאשים את השחקנים או הקומישנר אם לאף אחד לא באמת איכפת וכולם עוצמים עיניים כמו שהיה עם הבייסבול.

שמואל 25 במאי 2010

אני מניח ששמעת על פרשת רוקי השנה ההגנתי ב׳NFL.
בביסבול יש לפחות ענישה בדיעבד גם אם לא רשמית של שחקנים כמו מקגוואייר, בונדס וקלמנס. מני רמירז הושעה ל50 משחקים בעונה שעברה.
בפוטבול קושינג זכה בהצבעה חוזרת ברוקי השנה כאשר הבוחרים יודעים שהוא השתמש בחומרים אסורים. שון מרימן שיחק בפרובול לפני כמה שנים כשהיה ידוע שהוא משתמש בסטרואידים.

Comments closed