גארינצ'ה, דונגה, ברזיל


הצד השני של סיפור מראדונה והאירופאיות הוא במדינה השכנה. בברזיל – הגדולה באומות הכדורגל. אני לא מייחס את ההפסד שלהם במונדיאל הזה אלא למחצית גרועה של כדורגל. כתבתי במהלך המונדיאל כשברזיל מעודכנת טקטית היא כמעט בלתי ניתנת להדחה באיזשהו דור. שיטת המונדיאל כמובן מוטה מאד למזל.

 

 

לברזיל היה גיבור כמומארדונאי. לא פלה. גארינצ'ה. כמו מראדונה איש שמייחסים לו זכיה בגביע עולם – זה של 1962 – בכוחות עצמו. בהצגת יחיד. מוזר, ארגנטינה אמורה להיות המדינה הקולוניאלית. זו שמחשיבה עצמה אירופה. והיא נסחפת במערבולת סגידתמראדונה. ברזיל אמורה להיות המדינה העממית, הססגונית. מאנה גארניצ'ה מת נטוש עשרים שנים ושישה חודשים אחרי אותו גביע עולם. כן, נטוש בהוספיס לאנשים עניים.

 

 

אגב, לפני המונדיאל ישבתי עם עיתונאים ברזילאים נהדרים – יש במדינה הזו עיתונאי כדורגל נהדרים בחשיבה שלהם על המשחק והשלכותיו החברתיות. הם מעניינים בהרבה מרוב האירופים – ושאלתי אותם את השאלה הבאה: "האם דונגה היה מזמן את גארינצ'ה?" כולם הסכימו שהשאלה מצויינת. חלק אמרו שלא וחלק התלבטו.

 

 

אני זוכר קצת לפני מונדיאל 2002 את ריבאלדו – ענק כדורגל בזכות עצמו ולטעמי כוכב משחקי 2002 – שהשחקנים הנערצים עליו הם מראדונה וגארינצ'ה. הוא נימק זאת בכך שהם, כמותו, “השחקנים האינדיאנים הגדולים". הזיהוי הזה של עצמו עם אינדיאניות ולא ברזיל קומם עליו את ברזיל. וגם הוא קנה לעצמו שם של לא לגיטימי קצת. תמיד הדליפו מהקבוצות האירופאיות הגדולות "שהוא לא קבוצתי" או "מפלג את חדר ההלבשה". כפי שעכשיו עשה דונגה עם רונאלדיניו. כפי שקרה עם רונאלדיניו בברצלונה.

 

 

אין לי בעיה עם הקבוצות האירופאיות שמתייחסות כך לשחקנים כאלו. לאירופאים יש אתוס מסויים, מאד מצליח. זכותם לשמור עליו. הבעיה היא כשברזיל מפנימה את האתוס הזה כלפי שחקניה שלה.  על גארינצ'ה הם מתחרטים. האיצטדיון בבירה ברזיליה קרוי על שמו. אבל את המורשת שלו הם הורגים בכל מונדיאל קצת יותר.

 

והייתי אומר לכל הדרום אמריקאים את הדבר הבא. בכדורגל אירופי לא תנצחו את אירופה. רק שאני לא משוכנע בכך. ייתכן וברזיל יכולה לנצח את אירופה בכדורגל אירופי. נניח כמו הקבוצה שבנה מוריניו באינטר. ההפסד שלהם הוא במקום אחר לגמרי.

מראדונה, מסי. אירופאיות
מילה, אטו, קמרון, אפריקה

101 Comments

יואב תל אביב 17 ביולי 2010

פוסט ענק!!

בליקי 17 ביולי 2010

יפהפה. הבחנה מרגשת.

אריאל 17 ביולי 2010

ברזיל ניצחה את האירופאים בכדורגל אירופאי. פעמיים.
בכלל, זה לא קצת מתנשא, בתור אירופאי, לבוא ולתת עצות לברזילאים לא לשחק כמו האירופאים, במיוחד שזה מביא להם תוצאות? מאוד קולוניליסטי, הייתי אומר

כמו שאמרת, ההפסד של ברזיל היה בגלל מחצית אחת גרועה, טעות שוער, ומנטליות דפוקה. באותה מידה היינו יכולים לדבר על אליפות ברזילאית שישית ודונגה שהופך לגיבור לאומי. האם גם אז היינו מטיפים לברזילאים או מריעים להם שאימצו את הכדורגל המודרני?
ברזיל של לפני 4 שנים ניסתה לשחק כדורגל ברזילאי, היא עלתה עם מיליון שחקנים התקפיים ונכשלה בגדול, כי הכדורגל שהיא הציגה היה גרוע בהרבה מזה שהיא הציגה בזה הנוכחי. למה? כי הוא פשוט לא מתאים לכדורגל המודרני. וזאת בדיוק הסיבה שארגנטינה גם לא תזכה בקרוב בשום מונדיאל ושברזיל קורעת לה את הצורה כל פעם שהם נפגשות

עומרי 17 ביולי 2010

רונאלדיניו לא זומן בעיקר משום שאין לו מקום בהרכב עם קאקא, והוא לא בנוי מנטלית ומקצועית לעלות מהספסל.
קשה לטעון שהוא היה עדיף על קאקא בהרכב אחרי שהנבחרת הייתה בנוייה סביב קאקא במוקדמות ונראתה מצויין.

גם במונדיאל הם נראו טוב נגד חוף השנהב וצ'ילה. כמו שאמרת- מחצית אחת גרועה.
הם כנראה מנצחים את הולנד בשבעה מתוך עשרה מפגשים לפחות.

רונן דורפן 17 ביולי 2010

אריאל – רק אומר להגנת דמותי הקולוניאליסטית. ברזיל היא המדינה היחידה שמתייחסת בהסתייגות לאחת האלופות שלה (זו של 1994) בגלל הדרך בה הגביע הושג. אז אני לא בטוח שהיה גיבור לאומי באופן גורף. ריחמתי עליהם כשהפסידו בכדורגל אירופי לנבחרת אירופית.

עומרי – קאקה הוא דמות עצובה של הכדורגל האירופי. שחקן שמכפיף עצמו לחלוטין לדרך המשחק האירופית. אני משווה את שנתו הגדולה במילאן ב2007 לשנתיים הגדולות של רונאלדיניו בברצלונה ואין (בעיני) מה להשוות.
נ.ב קאקה התאים יותר לכדורגל של דונגה. על זה אני לא מתווכח.

יואב תל אביב 17 ביולי 2010

רונן-אני חושב שקאקא בא עם זה מהבית,אחרי הכל הוא למד לשחק במתקנים המשובחים בברזיל.

גיל 17 ביולי 2010

אני חושב שהשיטה הקיימת במונדיאלים דופקת את הברזילאים יותר מהכל ובאופן כללי דופקת את הכדורגל ההתקפי. ברגע שמודחים על משחק אחד יש בבירור יתרון לצורת משחק הגנתית. כמו שכתבתי קודם, אם השלב השני היה גם בתים היו יותר משחקים התקפיים כי אם על כל 2-3 משחקים התקפיים טובים מגיע אחד רע, אין סיבה שדווקא הוא ידפוק אותך.

עופר 17 ביולי 2010

דווקא רוב המשחקים מהשמינית והלאה היו התקפיים ועם לא מעט שערים.

גיל 17 ביולי 2010

אני לא חושב שהם היו התקפיים במיוחד. אורוגוואי שיחקה התקפי אבל אל תתן לכמות הגולים לבלבל אותך, רוב המשחקים לא היו התקפיים.

אריאל 17 ביולי 2010

רונן – זה כמו בסיינפלד – רק ליהודים מותר לספר בדיחות על יהודים. לברזילאים מותר לבקר את האלופות שלהם (למרות שרומאריו הוא גיבור לאומי, עם או בלי קשר לאותה אליפות, וגם דונגה בדרכו היה גיבור אחרי אותה אליפות), אבל כשאירופאים מטיפים לברזילאים שהם צריכים לשחק כדורגל ברזילאי ולא אירופאי, גם אם זה יעלה להם באליפות – זה אפעס בעייתי. אתה לא תשמע מישהו בברזיל אומר לגרמנים שזה לא בסדר שהם שיחקו כדורגל יפה וזה לא הביא אותם לשום מקום, נכון?

יואב תל אביב 17 ביולי 2010

אריאל-יש משהו בדבריך,אבל חליק,ברזיל היא כבר מזמן לא רק הנבחרת של הברזילאים,היא מוסד,שלא לומר מוצר בינלאומי(מי אמר נייקי?),אפילו לי כאוהד ארגנטינה,יש ציפיות מסויימות מהנמסיס שלנו.

גיל 17 ביולי 2010

אריאל, אני שמעתי הרבה ביקורות מברזילאים על סגנון המשחק שלהם לפני האליפות. לא צריך את האירופאים בשביל זה.

עופר 17 ביולי 2010

אני דווקא נהנתי מברזיל במונדיאל (מלבד המשחק הגרוע מול פורטוגל).
אני חושב שהם הצליחו לשלב בין כדורגל אירופי לבין התלהבות דרום אמריקאית. מין ארגנטינה עם מאמן אמיתי..

המחצית הראשונה מול הולנד היתה מופלאה, והיתה צריכה להסתיים ביתרון 2 או 3 אפס.
המחצית השנייה? פה נכנס אלמנט השפיץ של הנעל, או השפיץ של שניידר…

אריאל 17 ביולי 2010

גיל, אחרי 82, שם היה שלב בתים שני, לא משנה כמה בתים תוסיף, ברזיל עדיין לא תחזור לשחק כמו ברזיל 70. הלקח נלמד והופנם.

גיל 17 ביולי 2010

נו, ואתה לא רוצה לראות את הנבחרת מ82 שוב?

אריאל 17 ביולי 2010

הייתי, אבל זה לא יקרה בגלל 82

גיל 17 ביולי 2010

בסופו של דבר הנבחרת של 82 הייתה לא מאוזנת, ואני חושב שאפשר לשפר את זה. הבעייה בניגוד למה שחושבים היא לא עם הנבחרת הזו אלא זו של 86. הברזילאים התייחסו ל82 כתקלה והיו בטוחים ש86 תתקן אותה. ברגע שזה לא קרה השתנתה לגמרי החשיבה.

אגב, גם הנבחרת של 90 הייתה מצוינת ואלמלא הסימום היו כנראה ממשיכים עד לגמר.

טל 17 ביולי 2010

הנבחרת של 86 בסך הכל הפסידה בפנדלים. ועוד לנבחרת מצוינת כמו צרפת, למרות עדיפות די ברורה ובמשחק מהגדולים בהיסטוריה של המונדיאל. ועוד אחרי החטאת פנדל של זיקו. זה לא שהקונספציה קרסה שם. ולפחות כזיכרון ילדות, הם היו בברור הנבחרת הטובה באותו טורניר. הנבחרת של 90 די הזכירה את זו של 94- הרבה יותר הגנתית.

גיל 17 ביולי 2010

היהירות הברזילאית היא זו שקרסה. לתת לזיקו לבעוט פנדל דקה אחרי שנכנס, וסוקרטס והבעיטה הגרועה שלו זה תמצית הברזילאיות באותן השנים. אנחנו נעשה הכל איך שבא לנו וככה ננצח. זה לא עבד פעמיים ואז היה צורך לשנות.

עזי 17 ביולי 2010

זו שטות. זיקו בעט כמה דקות אחרי שנכנס כמחליף, בדיוק כמו שנגד פרו שמונה שנים קודם לכן בעט פנדל כמה דקות אחרי שנכנס כמחליף. אבל כבש. זיקו היה בועט פנדלים מצויין ובאטס לקח את הבעיטה למסגרת. סוקרטס החטיא אבל בעט טוב בהרבה מפלאטיני שהעיף כדור לשמים, פלאטיני! אז זו תמצית הצרפתיות? סנטנה למד מהשגיאות של 82' ובא עם נבחרת התקפית אבל עם הגנה טובה ושוער מצויין שספג שער בחמישה משחקים. לברזיל פשוט לא היה מזל במשחק הזה, זה הכל.

גיל 18 ביולי 2010

זה שהוא הבקיע קודם לא אומר שזו הייתה החלטה נכונה. אני זוכר שגם בשידור דיברו על זה והיה עדיף לדעתי לתת למישהו אחר לבעוט. נכון, זה היה חוסר מזל אבל הברזילאים לא עזרו לעצמם. גם סוקרטס החטיא לא פעם את הבעיטות הללו אני זוכר.

עזי 18 ביולי 2010

סוקאטס החטיא אחת ובעט למסגרת, פלאטיני בעט לשמיים, הזיכרון שלך סובייקטיבי.

אייל 18 ביולי 2010

אני מניח שהסיבה בגללה הפנדל הזה של סוקרטס נתפש אצל די הרבה אנשים כמעין סמל לזלזול/יהירות ברזילאית היא יותר סגנון הבעיטה מאשר האיכות האוביקטיבית שלה. פלטיני, באותו דו-קרב של פנדלים, לקח מרחק הרצה נורמלי, בעט חזק, הכדור לא התלבש לו טוב על הרגל ועף החוצה. קורה. צורת הבעיטה של סוקראטס כאילו שידרה: "אני לא צריך לבעוט כמו רוב השחקנים, כי אני יותר חכם ואלגנטי מהם". כשזה הצליח (כמו בשמינית הגמר נגד פולין – http://www.youtube.com/watch?v=zelMbnH-DEE) זה היה יכול להיות מקסים; אבל כשזה נכשל זה גם היה יכול להיות מעצבן במיוחד (לפחות עבור אוהדי ברזיל…). מבחינה "אוביקטיבית", יכול להיות שיותר ממה שסוקרטס ראוי לביקורת, השוער הצרפתי ראוי למחמאות על כך שבניגוד לעמיתו הפולני לא קנה את הטעיית הגוף של סוקרטס ונשאר על הרגליים ממש עד רגע הבעיטה.

יוסי מזרחי 17 ביולי 2010

כשנכשלים,הקלישאה הידועה שהשחקן שבספסל,או זה שלא זומן הוא הטוב ביותר.היא פועלת גם כאן.
רונלדיניו,או קאקה?
לכדורגל של דונגה, ללא ספק קאקה.
לכדורגל הפחות מתוכנת ,הברזילאי האהוב, רונלדניו עדיף.
אלא, שבמאני טיים,באותה מחצית שבה ,ברזיל נזקקה לקאקה כדי לשנות מומנטום, הוא לא היה שם.
חמור מזה, להולנדים לא היה ממי לפחד. זאת עובדה. ובאותה מחצית, כשברזיל היתה צריכה חשיבה מחוץ לקופסא זה שחסר היה יכול לספק את הסחורה.
פנטזיה? חזור לשורה ראשונה.

עופר 17 ביולי 2010

אוף טופיק –
האם המשחקים המרכזיים במונדיאל 2014 בברזיל ישוחקו בערב (כלומר אמצע הלילה אצלנו), או יוקדמו לצהריים (כלומר סביבות תשע אצלנו).

תומר 18 ביולי 2010

הם ישוחקו בערב (כלומר אמצע הלילה אצלנו).
בשלב רבע הגמר המשחקים יתחיל בשתיים וחצי שעון ישראל

רונן דורפן 17 ביולי 2010

אריאל – תן לי פטור… אני לא אירופאי. אני רק חי פה! לא כרתתי עץ אחד באמזונס! למרות שאולי בעצם כרתו בשביל כתבות שלי.

ויינר 17 ביולי 2010

הפוסט יפה, אך אני חושב שלכתוב תילי תילים של תיאוריות על הדחת ברזיל, זה קצת חוטא לאמת , והיא שמדובר במשהו דמוי סטיה סטטיסטית. עומרי רשם שב-7 מתוך 10 משחקים ברזיל הייתה מנצחת את הולנד, לטעמי ב-7 מתוך 10 מונדיאל ברזיל הייתה לוקחת.
זה בעיניי המשחק המוזר ביותר של המונדיאל, ואחד שהשפיע על המשכו הרבה יותר מכל משחק של נבחרת ספרד.

רונן דורפן 17 ביולי 2010

ויינר – כפי שכתבתי בסיום. זה לא הסבר להפסד ברזיל והפוסט לא עוסק בהפסד ברזיל ודונגה יכול היה לקחת אליפות עולם.
ברזיל הרגה את מורשת גארינצ'ה גם ב-1994 ובכל מונדיאל מאז 1990 מלבד אחד. ברזיל יכולה לקחת מונדיאל בכל הרכב וכל סגנון. יש לה חומר שחקנים טוב משל כולם. תמיד. הרבה יותר טוב משל ארגנטינה. היא עדיין לא צריכה לשחק כדורגל אירופי.
למה? כמו שכנרים צוענים בהונגריה צריכים לנגן מוסיקה צוענית ולא לנסות להתקבל לתזמורות יוקרתיות בגרמניה.

ארגנטינה מתה עם כבודה. ברזיל מתה בהפסד חסר-כבוד. כן הם נקלעו למשחק אירופאי "מזער את הסיכונים ותקווה למזל" נגד נבחרת אירופית לא מדהימה והפסידו.

שלו רומא 17 ביולי 2010

דבר אחד טוב אני לוקח מברזיל במונדיאל,
אם כבר היא לא אלופה עדיף ברזיל 82.
כל עוד לוקחים גביעים עם כדורגל משמים קשה להתווכח,
בטח כשזה בא אחרי 24 שנים של מידבר.
הבעיה של ברזיל שהיא האמינה לסיפורים של דונגה,
שכל הרכב של ברזיל בכל יום ינצח כל נבחרת.
אז זהו שלא.
הוא ויתר על יותר מדי, מתוך מחשבה שהוא יודע יותר טוב מכולם.
זה לא חסרון של שחקן כזה או אחר,
זה הקונספט שהוא יותר חשוב מהכל.
לא היה לו אף כוכב או אופציות לשינוי.
איפה סוקרטס, זיקו פלקאו אדר ושות'.
ואיפה קאקא, פאביאנו.
וכן בעולם שבו יש מונדיאל פעם בארבע שנים זה פשע נגד האנושות.
וזה נכון לכל מאמן עם אגו, או ליתר דיוק עודף אגו.

אריאל 17 ביולי 2010

אפשר לחשוב איזה חומר מדהים של שחקנים היה לדונגה שהוא ויתר עליו. מי, רונאלדיניו, שהולך לשחק ב-MLS ונראה כמו כלום חוץ משני משחקים השנה?
נכון, פה ושם היו שחקנים שלא זומנו, אבל זה היה החומר שדונגה היה צריך לעבוד איתו. לטעמי, הרבה יותר חמור היה מה שמראדונה עשה עם קאמביסו וזאנטי בשם "הכדורגל ההתקפי" או השם יודע מה

יואב תל אביב 17 ביולי 2010

גראפיטה,רונאלדיניו,דייגו,אדריאנו?

אריאל 17 ביולי 2010

אדריאנו? באמת? ביומיים שבהם הוא פיכח?

יואב תל אביב 17 ביולי 2010

אני מדבר על אדריאנו מסביליה,אלא אם כן גם הוא שתיין,ואלכס?

עזי 17 ביולי 2010

גראפיטש דווקא היה.
רונאלדיניו, פאטו, ניימאר, הנריקה גאנסו, דייגו, וכן אדריאנו.

אריאל 17 ביולי 2010

הענין הוא רונן – שארגנטינה תמשיך למות עם כבודה. לא רק במונדיאלים, גם בקופה אמריקה. ולא כי אין לה שחקנים מוכשרים – לטעמי, במונדיאל הזה היו לה יותר שחקנים מוכשרים מלברזיל – אלא כי היא לא מפנימה את הדרך שבה משחקים היום כדורגל.
בדיוק בגלל זה לברזיל יש 5 אליפויות, כולל שתיים ב-20 השנים האחרונות, ואילו לארגנטינה אין אליפות כבר מאז 86. בתור ברזילאי, אני מוכן ל"הפסיד בחוסר כבוד" פעם בכמה שנים כדי לקחת אליפויות, מאשר לשמוע את הבכי של מראדונה

אלונזו 18 ביולי 2010

משחק כדוריד?

תומר חרוב 17 ביולי 2010

אריאל, בברזיל מצפים לגם וגם, אין אחד מהשניים. אתה צריך גם לנצח וגם לעשות את זה בדרך הברזילאית. מכיוון שאנו עוסקים פה בכדורגל אז לדעתי מותר להיות "קולניאליסט"(לפי הגדרתך) של כדורגל, שברזיל תהיה ברזיל ואיטליה תהיה איטליה. אם באיטליה יגידו שמבחינתם לא חשוב הניצחון והעיקר להנות על המגרש אני אתפלץ כי יש אתוס. וברזיל בהחלט יכולה לזכות כמו ברזיל, היא עשתה את זה ב2002(בערך) ודווקא במונדיאל הזה מה שהיה חסר לה מול הולנד היה בדיוק זה.
ובלי כל קשר ריבאלדו הוא ענק- הברזילאי הכי טוב שאני ראיתי משחק.

יואב 17 ביולי 2010

תומר,
זה אכן האתוס של איטליה אבל אני לעולם לא אבין למה(בבסיס).

רונן דורפן 17 ביולי 2010

בגלל זה אנחנו אוהבים את איטליה. כי מכל המדינות הגדולות היא הכי מסתורית ובלתי מובנת..

חזי 17 ביולי 2010

בתור אוהד ברזיל (והולנד) חובב ההתקפה
לא כל כך ידעתי איך לאכול את ברזיל
הנוכחית. זה מאוד הזכיר לי את 94 אבל שם ברזיל ניצחה ברבע הגמר את הולנד,
והיה משחק התקפי ומצוין של שתיהן.
במשחק הזה, הולנד איכזבה ורק שבירה
מנטלית בלתי ברורה של ברזיל מנעה את שיחזור המשחק מ-94.
ברור לי, וכנראה שגם בברזיל הבינו שהכדורגל ההתקפי לא מספיק וחייבים גם הגנה. אין לי בעיה עם זה כל עוד שומרים על איזון ותוקפים מספיק.
ברזיל הנוכחית פשוט בנויה על הגנה
חזקה ועקיצות בהתקפה, ודווקא במשחק היחיד במונדיאל שהם תקפו יותר הם הפסידו, כמו פעם בגלל מנטליות דפוקה.
המסקנה היא לעבוד על הצד המנטלי.

בקשר לרונאלדיניו וקאקה, דווקא השחקן שהיה חסר לי זה דייגו מיובנטוס.
הוא גם מתאים לסגנון של דונגה וגם
יכול לתת הברקות כשצריך. אני לא מבין למה דונגה לא זימן אותו בתור גיבוי לקאקה.

נו טוב, לפחות נותר לי להתנחם במפלה של ארגנטינה…

רונן דורפן 17 ביולי 2010

אריאל – ארגנטינה טובה מברזיל רק אם אתה משווה את החמשת מתקיפים הטובים. 1 עד 23 בכל עמדה עם מחליף בכל עמדה איש לא מתקרב לברזיל. אני מסתכל על זה מזווית של יונייטד (שהיא לא בלתי נכונה): השחקנים היחידים של יונייטד שלא מזומנים לנבחרת שלהם הם ברזילאים. כלומר ברזיל היא היחידה ששולחת לקבוצות הגדולות שחקנים מהרזרבה של הרזרבה.

אריאל 17 ביולי 2010

אל תדאג, לא נראה לי שאברה יוזמן לנבחרת צרפת בקרוב..

יואב 17 ביולי 2010

מצויין.גם השאר יכולים לפרוש מבחינתי.

גיל 17 ביולי 2010

בתור אוהד ברזיל צריך להודות, ברזיל נכשלה במונדיאל הזה דווקא במה שסיפרו לנו היה החלק החזק שלה וזה הההגנה. אני ראיתי כדורגל די התקפי בסך הכל ביחס לציפיות, אבל כל המערכות קרסו בגלל הפדחת של סניידר. לדעתי, הרבה יותר משחקן זה או אחר או מאמן, הם צריכים פסיכולוג ספורט טוב.

סימנטוב 17 ביולי 2010

דיאטת המלפפונים הולמת אותך רונן, פוסט נהדר (למה לא כל יום יש פגרה…)
לצערי כיום גארניצ‘ה לא היה גארניצ‘ה – כלומר לא היה מקבל את המרחב מאף קבוצה. הקיצוני שהכי הצליח באופן "אינדבידואל" רובן נסגר נפלא (זה שהוא עבור דולק בעיקבותיו, אחד בא מההגנה, ואחד בא מהצד גיבוי) קשה למצוא מקום לרומנטיקה לצערי למרות שתמיד יש מקום לקוות שמסי רונאלדו ודומיהם יבצעו את זמם 

רונן דורפן 17 ביולי 2010

גיל – אולי במקום פסיכולוג וטקטיקן ותזונאי הם צריכים כמה פרחחים מהרחוב? סיפור. ב-58 הובא לנבחרת פסיכולוג שערך מבדקים. הוא קבע שכולם כשירים נפשית למסע לשבדיה מלבד שניים – פלה וגארינצ'ה שהוגדרו בעלי אישיות ילדותית מדי.

גמל אדום 18 ביולי 2010

טוב, ב58 פלה באמת היה ילד

גיל 17 ביולי 2010

עזוב, הפסיכולוגים ב58 לא ידעו מהחיים שלהם. אני חושב שכן יש מקום לפרחחים אבל הבעייה היא שהם לא יכולים לשחק בכדורגל המודרני. אם תוריד שחקן או שניים מכל קבוצה אז יהיה על מה לדבר.

טל 17 ביולי 2010

בהנחה שהמטרה היא לזכות, במונדיאל הזה לברזיל לא הייתה אופציה אמיתית לשחק אחרת. פשוט אין לה שחקני התקפה מספיק טובים. ההנחה שמונדיאל הוא עולם אחר שמנותק לחלוטיין מיכולת ששחקנים מציגים במשך השנה הוא נכון עד רמה מסויימת. השאלה הגדולה היא החוסר מזל (הנפילה של רונאלדיניו ואדראינו, אי העמידה בציפיות של רוביניו ודייגו) אם המחסור בכישרון הוא סתם תוצאה של דור פחות טוב או מסמל משהו יותר עמוק. כמו שהדברים נראים כרגע, הברזילאים במצב לא קל לקראת המונדיאל ב2014. ההגנה שלהם מבוגרת ושחקני מפתח כמו לוסיו ומייקון לא בטוח שישמרו על יכולתם עוד 4 שנים. אותו הדבר קאקא ופביאנו. ולפחות כרגע אין כישרון ברזילאי שעומד על סף כוכבות על כמו רונאלדיניו ב2002 או רונאלדו ב94.

תומר חרוב 17 ביולי 2010

דווקא רונאלדיניו היה טוב מאוד בעונה האחרונה במילאן, העונה הכי טובה שהייתה לו מאז המונדיאל הקודם. אני לא הייתי דואג לברזילאים מהבחינה הזו, תמיד יהיו להם מספיק כשרונות. אבל השאלה היא מי יהיה המאמן ואיך הם יעמדו שם בלחץ של מונדיאל ביתי? לברזיל ב2014 יש רק מה להפסיד, אני לא יודע אם הייתי רוצה להיות המאמן שלה.

יואב תל אביב 17 ביולי 2010

טל-יש את ניימאר,אנריקה גאנסו,פאטו,הרננדז ועוד,אין מה לדאוג לברזיל.

יואב תל אביב 18 ביולי 2010

הרננדז=הרננז

טל 18 ביולי 2010

לא ראיתי את ניימר משחק, אבל גם נניח שהוא כישרון ברמת הרונאלדיניו, הרי אי אפשר לצפות משחקן בן 22 (ב2014) להוביל קבוצה לזכיה במונדיאל, בטח לא במונדיאל ביתי עם כל הלחץ שיהיה שם. הוא יכול לעזור (כמו רואנלדיניו ב2002) לשחקנים יותר בשלים ומנוסים. השחקנים שאמורים להוביל את ברזיל במונדיאל הזה צריכים להיות היום בני 21-26. ולפחות מהשחקנים שמשחקים באירופה, גם לארגנטינה, גם לספרד ואולי גם לגרמניה (לא ברמה האינדבידואלית, אבל שאתה רואה את ההתקדמות כנבחרת) יש יתרון על ברזיל.

תומר ש 18 ביולי 2010

אנדרסון לואיז דה אבראו אוליביירה, ותזכרו איפה קראתם את זה קודם!

חכם בדיעבד 17 ביולי 2010

רונן
איכשהו הפוסט הזה מתקשר עם הקודם על מסי ומראדונה דרך ברצלונה, והמנטליות "האירופאית" (לא שאני חושב שיש אחת כזאת, זה רק דימוי מופרך שהמציאו האירופאים לעצמם, או הלבנטינים). חיבתך לרונאלדיניו ידועה ובהחלט מובנת. אבל מה לעשות, הוא לא נזרק מברצלונה בגלל שהוא מפלג את חדר ההלבשה, אלא בגלל שנגמר לו הסוס. זה של הכדורגל, כלומר, לא כמשחק של פנטזיה אלא כמשחק של עבודה קשה ושל מאמץ ומוטיבציה. וכאן בדיוק אפשר לראות את התנגשות שני העולמות, או האתוסים, המרכיבים את היחס של מועדון כמו ברצלונה לשחקניו: מצד אחד רונלדיניו הפנטזיונר, המלהיב, האקזוטי, העושה על המגרש דברים שאף אחד לא ראה אף פעם, ומצד שני המחוייבות, העבודה הקשה, ההקרבה והחריצות.
ברצלונה היא מקרה מובהק של מועדון כדורגל שהאתוס שלו משקף מאוד את האתוס של הבורגנות הגבוהה של החברה המקיפה אותו (הקאטלונית כמובן): חריצות, צייקנות,צניעות, קונפורמיזם ושמרנות. והחברה הזו אוהבת צעצועים יקרים שישעשעו אותה, אבל לא יותר מדי מאלה ביחד, ובתנאי שיתנהגו יפה, שלא יעשו שערוריות שאי אפשר להסתיר, או שיפצו עליהן בגאונות במגרש. וכשזה לא קורה, הדרך החוצה ברורה.
אז לא פלא שמראדונה הלך לנאפולי. כי אותו אי אפשר היה לכופף. מראדונה היה ועודנו עסוק בלהיות מראדונה, ולא בלעשות מה שאמור להראות בסדר בעיני מישהו אחר.
מסי לעומת זאת גדל כאן. נכון, במשפחה ארגנטינאית, אבל בתוך מועדון שבו מלבד כדורגל אתה צריך להצטייד במערכת ערכים מאוד מסויימת, שהוא כנראה, אישיותית או משפחתית, מתאים אליה היטב.להשוות אותו בנבחרת למראדונה זו טעות, מכיוון שתהליך הלימוד שעשה כל אחד מהם בחיים עד להגעתם לנבחרת היה כל כך שונה ואפילו הפוך.
הדבר העיקרי שההשוואה הזו מראה הוא על הצורך בגיבורים חדשים, באלילים בתוך המגרש.

עזי 17 ביולי 2010

מראדונה היה כישלון בברצלונה לא כי כפו עליו משהו, זה פשוט לא נכון. היה כאן שילוב של בחור בן 21 מרקע יגוע שהגיע לאירופה עם ציפיות ענק יחד עם פציעה חמורה בגלל גויקוצ'יאה וביחד – שתי עונות לא טובות.

חכם בדיעבד 18 ביולי 2010

לא התכוונתי לומר שמראדונה היה כשלון בברצלונה כי כפו עליו משהו, אלא לומר כי לא היתה הסבלנות וכנראה גם לא היכולת לתת לו את הזמן והתנאים, מכיוון שזה לא באתוס, כאשר מדובר במישהו שהוא לא מתאים למערכת הערכים.

רונן דורפן 17 ביולי 2010

חכם בדיעבד – אולי "נגמר לו הסוס". אבל בגילו זה לא צריך לקרות במקום אליו הוא מחובר נפשית. יחד עם זאת נדמה לי ששרקו לו שם בוז.
הבעיה לחלוטין איננה של ברצלונה. כפי שכתבת – היא מייצגת את האתוס הקטלוני. זה התפקיד שלה. ומסי מתאים מושלם לאתוס הזה. הסיבה שאני מתייחס לכך היא שמסי רוצה להיות גיבור ארגנטיני. וכאן הוא מוגבל בגלל הצל הענק של מראדונה. מהצל של כדורגלן היה לו סיכוי קטן לצאת. אבל לדמותו של מראדונה כגיבור לאומי הוא לא יתקרב.

הרברט דושאן 18 ביולי 2010

ברזיל לא הפסידה רק בגלל מחצית גרועה. ברזיל פשוט התפרקה מנטלית באופן ממש מביש. היא בכלל לא ניסתה להשוות בצורה נורמלית, אלא מיד התחילה לפרק ולהתלונן. התחושה שלי הייתה שבברזיל פשוט באו לדרא"פ כדי לדפוק כרטיס, לקחת את הגביע ולחזור לריו, וכשפתאום לא הלך, לא היו להם משאבים נפשיים כדי להתמודד עם זה. מהבחינה הזו הם היו מאד לא אירופאיים.
באופן כללי יותר, סוג הנבחרות הלא אירופאיות שהכי התקדם בעשור האחרון זה הסוג של יפן ודרום קוריאה, שלא מייצגות עולם שלישי. אפריקה, לעומת זאת, שנמצאת מנטלית לא רחוק מברזיל של לפני עשרות שנים, פישלה די בגדול.

איתן 18 ביולי 2010

שאלה קנטרנית (שאולי התשובה לה נמצאת כבר בשאלה): מדוע הקריסה של ברזיל מול הולנד זוכה ליחס כל כך סלחני לעומת היחס אותו קיבלה הקריסה של הספורטאי השנוא ביותר בבלוג הזה בסדרה מול הסלטיקס?

אבי 18 ביולי 2010

שאלה למומחי ברזיל בבלוג: על מה מבוססת התהילה של ברזיל 82 כנבחרת גדולה ויפה?
.
סיבת התהייה היא בור בהשכלה. בגיל 11, מונדיאל 82 היה אמור להיות הראשון שלי, אבל גורלי (ואמא שלי) זימן לי שהייה של חודש וחצי בארה"ב. התואנה: בר-מצווה של בן-דוד. שם לא שמעתי כלל על הטורניר, וכשחזרתי, כמה ימים אחרי הגמר, מצאתי את אחי הצעיר (שתמיד יוביל עלי במונדיאל אחד!) ממלמל בעיניים מזוגגות "ברזיל ברזיל ברזיל… ואז בא פאולו רוסי". חוויתי את ההתלהבות רק דרכו, ומאז בעיתונים.
.
לקראת המונדיאל השנה ראיתי לא מעט משחקים היסטוריים ולמדתי הרבה, אבל לסוד הזה לא הצלחתי להתקרב. הצלחתי להתלהב בקלות מברזיל 70 ומהולנד 74 (וואו!), אבל איזה משחק יגרום לי לאהוב את ברזיל 82? המשחק היחיד שראיתי במלואו הוא המשחק נגד ארגנטינה בשלב הבתים השני – הנצחון היחיד של ברזיל 82 על נבחרת גדולה. ברזיל לא הלהיבו שם! ארגנטינה תקפה הרבה יותר (לא תמיד באפקטיביות) והמחצית נגמרה עם 1-0 לברזיל מבעיטת עונשין. במחצית השנייה ארגנטינה כבר תקפה בחמת זעם וברזיל הבקיעה שני שערים מאוחרים במתפרצות יפות. ראו את הכשרון בקישור של ברזיל, אבל איפה השטף ההתקפי שסיפרו לי עליו? השחקן היחיד ששמט לי את הלסת היה צעיר בן 21, אחד דייגו מארדונה, שזהר במחצית השנייה. אני צופה לו גדולות.
.
אז על איזה משחק מבוסס המיתוס? על הנצחונות רבי השערים על סקוטלנד וניו-זילנד בשלב המוקדם? באמת? זה כאילו שגרמניה של השנה הייתה נזכרת לדורות רק בזכות ה- 4-0 על אוסטרליה!
יכול להיות שהכל מבוסס על ההפסד 3-2 לאיטליה באחד המשחקים הגדולים במונדיאלים (אותו לא ראיתי עדיין)? אם כך, אז זה ממש יפה ורומנטי.
.
בבקשה, עיזרו לי להבין!

יואב 18 ביולי 2010

המהפך מול רוסיה במשחק הראשון(באל כבש לרוסיה) היה משחק נהדר שלהם(שני שערים מרהיבים מבעיטות מחוץ לרחבה).
זיקו, סוקראטס, סרזו ופאלקאו-קשה למצוא קישור טוב מזה גם היום.
אולי מלבד חלקים מהמשחק מול ארגנטינה(שהיתה נבחרת מצויינת),השליטה שלהם בנעשה במגרש היתה אבסולוטית.
אבל היה להם שוער וחלוץ בינוניים מאד. אולי הבינוניים ביותר שהיה להם מאז.

אבי 18 ביולי 2010

אז אחפש את המשחק מול הרוסים :)

IDO 18 ביולי 2010

היה להם שוער?

יואב 18 ביולי 2010

נ.ב
ולכן זאת לא יכולה להיות ההתקפה הכי טובה אי פעם.קישור-יש קייס.
יואב,
ג'וניור, אכן. הרוברטו קרלוס של אז…

טל 18 ביולי 2010

חוץ מזה, שסקוטלנד 82 לא הייתה החורבה של היום, אלא הנבחרת מכובדת מאד, עם שחקנים מצמרת הכדורגל האירופאי.

שלו רומא 18 ביולי 2010

איטליה – ברזיל קלאסיקה, טרגדיה מודרנית, איטליה שבקושי שמה גול ובילתי ניתנת להכנעה ועדיין 2-3. גול ענק של סוקרטס. חוסר מוחלט בשוער (אם היה בינוני היא הייתה אלופת עולם. טעויות בהגנה של נבחרת ברמה הנמוכה ביותר, והתקפה הכי חזקה אי פעם.
אמרתי כבר סוקרטס, זיקו, פלקאו, אדר.

יואב תל אביב 18 ביולי 2010

אל תשכח את ג'וניור!

יואב 18 ביולי 2010

וסרזו.
אדר היה שחקן נהדר אבל סרז'ינו(החלוץ המרכזי שלהם) הוא החלוץ הרע ביותר שלבש את החולצה הצהובה(ממה שאני ראיתי)במונדיאלים.

רונן דורפן 18 ביולי 2010

אתה שפוי. מתפרצות? הם הולכים עם הכדור אל תוך השער הארגנטינאי
http://www.youtube.com/watch?v=zZxvYy5-ekI

אבי 18 ביולי 2010

לא צריך להיות קטנוני רונן, בוא נקרא להן "מתפרצות איטיות". "התקפות נגד". שני השערים התחילו בחטיפת כדור מהתקפת ארגנטינה, והובקעו נגד יריב לא מסודר בהגנה. שני השערים, כפי שכבר ציינתי, יפים. במשחק הזה לא היה רצף של החזקת כדור התקפית מצד ברזיל.

גיל 18 ביולי 2010

אנחה, עדיין כואב הלב רק מלראות את גודל ההחמצה. עם זאת, כל הקונספט של נבחרת כזו לדעתי פשוט בלתי אפשרי היום. איפה עוד תראה נבחרת עם מגינים תוקפים כמו ז/זוסימאר שלא יורדים להגנה? גם איזה מרחבים היריבות נתנו לשחקנים של ברזיל.

עזי 18 ביולי 2010

ז'וסימאר שיחק רק ב-86'.

יואב 18 ביולי 2010

רונן,
אולי לא הבנת-לא מובן לי איך אתוס כזה(האיטלקי)צמח מלכתחילה במקום עם כל כך הרבה השראה, חדוות יצירה, סטייל ויופי בתחומים אחרים הקשורים לאמנות ותרבות.

אבי2 18 ביולי 2010

דיוויד ווינר בספרו Those Feet אומר שהסיבה היא שהאיטלקים תופסים את עצמם, כתוצאה מהיסטוריה של כיבושים על-ידי מעצמות זרות כחלשים פיזית ולכן הם צריכים תמיד להתגונן. הוא מביא את המשל על החייל הרומי שרודפים אחריו שלושה חיילים והוא מבין שהדרך היחידה שלו לשרוד היא לברוח וכל פעם לעצור, להסתובב להרוג חייל אחד עם חרבו ולהמשיך לברוח.

יואב 18 ביולי 2010

(:
תודה.הסתירה הזאת(אולי היא רק אצלי) שווה בדיקה.

ruירm 18 ביולי 2010

זה היה פעם, היום האיטלקים הם ארסים.

יואב 18 ביולי 2010

אבל גם האתוס הוא מפעם(וארסים יש בכל מקום).

רונן דורפן 18 ביולי 2010

אבי – זה היה לפני המצאת הכדורגל כנראה. באותה תקופה חשבו שלהטוטי כדור ושערים חשובים מאחוזי ההחזקה בכדור.

אבי 18 ביולי 2010

רונן – אתה מכריח אותי לדייק: רצף של התקפות, בסדר? ממילא אני לא חובב של "החזקת כדור" לשמה. במשחק הזה ארגנטינה תקפה ברציפות יותר מברזיל.
לא היתה שום קנטרנות בשאלה שלי; זו הייתה ממש שאלה. תמימה. שמאחוריה רצון להבין.
היות שמיטב חברי נשבעים בברזיל 82, והיות שהמשחק המלא היחיד שראיתי לא הרשים (אותי!), שאלתי כאן מה כדאי לראות. זה הכל.

עזי 18 ביולי 2010

אבי, תראה את כל חמשת המשחקים, כולל ניו זילנד. נשמח לשמוע התרשמות, ברצינות.

אבי 18 ביולי 2010

וברבטוב פתח את העונה בסערה עם שער ושני בישולים!

תומר ש 18 ביולי 2010

שער ברגל שמאל! שומו שמיים!!!

גיל 18 ביולי 2010

עזי, לא טענתי שסוקרטס בעט לשמיים אבל הבעיטות שלו היו חלשות. אין שום הגיון שבעיטה לחיבורים לא תהיה גול אלא אם יש לשוער מספיק זמן לעצור אותה. ושלא תבין לא נכון, סוקרטס הוא השחקן האהוב עליי בכל הזמנים וגם כנראה הכי אינטליגנט מכל השחקנים שאני הכרתי.

רונן דורפן 18 ביולי 2010

גיל – מי שצריך את הפסיכולוג הוא אתה ולא נבחרת ברזיל. אתה מעריץ את הפנטזיה שבה, אוהד אותה, ואז מתלונן שסוקרטס מתנהג בחוסר-רציונליות כשיש לו פנדל??? אבל אם הוא מכוון היטב את הפנדל ולוקח ריצה נכונה, אתה לא חושב שהוא השחקן הגדול ביותר שראית. ולא.. אין דרך ביניים בפנטזיה. האיש הוא לוחם חירות – באמת – לא כדורגלן גרמני.

גיל 18 ביולי 2010

אך אחד לא מושלם. לא אני ולא סוקרטס שזה באמת הדבר היחיד שתמיד הרגיז אותי אצלו. לא נראה לי שפסיכולוג ישנה את זה, אבל כן, ברור שעדיין עדיף סוקרטס עם הפנדל על כל אחד אחר.

יואב תל אביב 18 ביולי 2010

ועדיין תשע מעשר בעיטות כאלה הוא שם בקלות.

אילי מנינג 18 ביולי 2010

מעניין שבתחום הכלכלי והמדיני ברזיל לא מנסה להיות אמריקאית, אלא בהנהגת לולה שמרה על הכללים של תוכניות לחינוך לעניים, שמירה על פנסיה ציבורית שזוכה לביקורת, ועדין הכלכלה הברזילאית צומחת הרבה יותר מכלכלות גדולות אחרות. לעומת זאת ארגנטינה מתנהלת כמו הנבחרת שלה, כאוס ופופוליזם, אשר מוסתר על ידי התאמת הנתונים כמו למשל החלטת ממשלה כמה אינפלציה יש. בעוד ארגנטינה מידרדרת, ברזיל עולה.
לדעתי ברזיל נכנעה ברגע שנכנסה לפיגור, בגלל שינוי הזהות. בעיתות לחץ האינסטינקטים משתלטים (אצל כולם גם אירופאים). כאשר האינסטינקטים לא השתלבו עם התבנית של דונגה שלא היתה מתאימה לאינסטינקטים ההתקפיים של השחקנים, התבנית קרסה ונהיה כאוס. זה התשלום על שינוי זהות שלא מותאם לזהות של השחקנים, אלא מחשבה מוטעית על עליונות הכדורגל האירופי בטורנירים גדולים.

הופ 19 ביולי 2010

אהבתי את הניתוח שלך. נשמע הגיוני ונכון (גם התגובה של זנדר למטה עזרה לי להבין את זה).

saudades 18 ביולי 2010

על אף האיחור לא יכולתי שלא להתערב…
הצפיה ב-82 מעוררת כמובן געגוע (לא אישי, הייתי בן 3) אבל המשחק כל כך השתנה מאז ולא רק מבחינה טקטית. השינוי העיקרי הוא היחס לטעויות של שחקנים. מאחר והרבה מאוד שערים היום בנויים יותר על טעות של מערקך היריב ופחות על יצירתיות המתקיף- גם המחשבה השתנתה בהתאם. יצירתיות שלא עולה יפה תזכה את מבצעה בבוז ובקלון (שלא לדבר על יצירתיות שתביא לגול בצד השני) תיראו איזה אויב העם הפך פיליפה מלו על כניסה די אקראית לנגיחה לפני הידיים של ג'וליו סזאר. יותר מזה, גם מהלהטוטנים נדרשת כיום בעיקר תכליתיות. כמעט בכל מונדיאל היה איזה כוכב ברזילאי שאיבד את תהילתו על כך שעסק יותר מדי בשואו- ע"ע דנילסון והפדאלאדות ב-98, אדימונדו אנימל, רונאלדיניו של 2006 ועוד.
קצת אוי לי מיצרי ואוי לי מיוצרי- כשמשחקים פתוח ומפסידים יש טענות על היעדר תכליתיות, כשמנצחים לא יפה אומרים שהזהות הולכת לאיבוד. מעניין מאוד יהיה לראות אם בבית יצליחו הברזילאים לשלב בין השתיים.

דוד 18 ביולי 2010

כפי שדונגה מעל באתוס הברזילאי, אני חושב שגם מראדונה לא הבין את האתוס הארגנטיני. מראדונה לקח גביע והגיע לגמר ב-90 לא רק בזכות בורצ'אגה, ולדנו וקאניג'ה, אלא בעיקר בזכות הגרזנים סביבם. ארגנטינה תמיד הייתה נבחרת לא סימפטית ומלוכלכת במידה זו או אחרת, בקיצור- נבחרת שאף אחד לא רוצה לשחק מולה. בלי קשר לחומר השחקנים שלה, את ארגנטינה היה תמיד קשה לנצח ולדעתי, לא בזכות הכישרון כמו בגלל המשחק החזק והלא מתפשר.
חוץ מהגמר ב-90 (אותו הפסידה מפנדל מפוקפק), המשחק היחיד אותו הפסידה בשני המונדיאלים של 86 ו 90 היה לקמרון, משחק פתיחה בו היא זלזלה בבירור. שאר המשחקים היו עבורה משחקי להיות או לחדול, משחקים (גם) של גרזנים.
מראדונה לא סתם נכשל אלא הביא את נבחרתו לתבוסה היסטורית, ולא רק זה אלא (סליחה על הקלישאה) שאף ארגנטיני לא הורחק ובכלל, הם חטפו רק שני צהובים. בקיצור, עלו למגרש, ניסו לנצח, חטפו 0:4 וירדו. זו לא ארגנטינה ואת זה (לדעתי) דייגו לא הבין מספיק, במיוחד כיוון שהוא עצמו מייצג מבחינת הסגנון לא את השחקן הארגנטיני אלא את הגאון הארגנטיני התורן (בכל דור יש אחד או שניים), אמנם הגדול מכולם, אך זה שזקוק לארגנטיני המצוי סביבו כדי לנצח.

rondi 18 ביולי 2010

רונן – בתור תלמיד וותיק שלך בתורת הספורט, מאד לא ברור לי איך אתה מייחס את ההדחה של ברזיל למחצית אחת גרועה, כשלדעתי מדובר בכרוניקה של מוות ידוע מראש…
כמו שאמרת הנחת המוצא בכל מונדיאל היא שהגביע הוא של ברזיל להפסיד אותו, ובצדק.
האירוניה היא שכאן בעצם מתחיל הצורך ההגנתי של ברזיל. כל מאמן ברזילאי יודע שגם אם אתה הכי טוב זה לא מבטיח לך ניצחון בטורניר (כשנבחרת 82' היא התזכורת ההיסטורית..). לצורך העניין, זה מאד דומה לנבחרות האמריקאיות בכדורסל…
הכדורגל הברזילאי ניזון מההתפתחות הטקטית האירופאית, וכפי שציינת ע"פיו הוא מתעדכן, אבל כפי שהיה ברור לכל אוהד כדורגל כבר ברגע פרסום הסגל של דונגה, הנבחרת הזו לקחה את הטקטיקה האירופית צעד אחד רחוק מדיי.
הנבחרת ההולנדית אמנם לא שיחקה את הכדורגל הכי יפה בהיסטוריה אבל היא הגיעה למשחק מול ברזיל עם רצף ניצחונות נדיר, כשגם במונדיאל עצמו היא נתנה בכל משחק את השער שהעמיד אותה במצב הובלה. בעצם הפעם הראשונה שהולנד מצאה את עצמה בעמדת פיגור הייתה מול אותה מחצית מופלאה של ברזיל שגם היא לא הצליחה להכניע אותה… 
מרגע שער השוויון הנבחרת הברזילאית קרסה מנטלית!!! גם אחרי שער היתרון ההולנדי ובעשרה שחקנים לברזיל היו כלים לנצח את המשחק אבל הם פשוט היו בפאניקה.
הנבחרת של 2006 הייתה נבחרת של "אינדיאנים" ולכן אני מבין למה דונגה מונה, הנבחרת הזו בגדה במסורת הברזילאית ולכן נכשלה. מתוך הנחה שברזיל לא תתן לטרגדיה של 50' לחזור על עצמה, בואו נקווה שהנבחרת של 2014 תלמד אותנו משהו על איזון…

אלון זנדר 18 ביולי 2010

יש פה עוד נקודה, שהופכת את כל הסיפור לטרגדיוה יוונית משובחת. בעצם לקומדיה.
{}
דיברנו על כך במשך המונדיאל, עם עיתונאים ברזילאים בין השאר, על כך שנבחרת הכדורגל של ברזיל היא בעצם רק חלון ראווה של מורשת שכבר לא קיימת. כי ברזיל עשתה צעדי ענק בתחום הכלכלה, באירגון וגם מבחינת התדמית. היום ברזיל היא ענק כלכלי ומעצמה דרום אמריקאית, שנחשבת לכח עולה. העולם השלישי, יש לציין, הוא לא מה שהיה. מדינות BRIC, ברזיל, הודו וסין, הן ההמלצה הנפוצה להשקעה בשווקים מתפתחים – קצת מתאים לתיאוריה מהספר של אילי מנינג, הלא כן? – כך שהזהות העצמית התפתחה בהתאם.
אבל הנבחרת היא שריד של ברזיל של פעם, שמכרה אומה שמחה אך עצלנית, בלתי יעילה בעליל, אבל אחת שנהנית ממה שהיא יכולה לעשות, בזמנה הפנוי. וכך נראה גם הכדורגל שלה. אבל ברזיל החדשה היא ברזיל של המתעשרים והאירופאיות, של קאקא ודונגה, ובכך הטרגדיה מגיעה לשיא – ברזיל מנסה להיות שני דברים בו זמנית, וזה כמובן בלתי אפשרי.
{}
זה גם מתקשר, בהמשך למה שאילי כתב, למשהו שאמר לי סיימון קופר כששאלתי אותו לדעתו על ההתפרקות המנטלית המחפירה, החוזרת ונשנית של האנגלים ידידיו. יש לכך הרבה הסברים, אבל טענתו היתה שמדובר בהכשרה לקויה. האנגלים, לטענתו, גדלים במועדונים אנגלים קטנים שמשרישים בשחקניהם קיק אנד ראש, ורק בגילאים מאוחרים יחסית הם מגיעים לאקדמיות של מועדונים עם הכשרה טקטית וטכנית מודרנית. זה גורם להם, ברגע של משבר, לפנות לבסיס, ואני מוסיף – למודוס ביטחון, לתוכנה הכי פשוטה, ושוב להתחיל קיקי אנד ראש בניגוד לכל תכנית משחק מסודרת. זה, יכול להיות, גם מה שקרה אצל הברזילאים. המעצמה המפחידה שהם הפגינו עד למשחק מול הולנד, בעצם עד לאמצע המחצית השנייה, היתה רק מסווה, שנלמד היטב, והתאים לתדמית החדשה. אבל ברגע של משברון קטן, יש ר צצו תופעות כמו תפילה לאלוהים, נישוק הכדור, ונסיון להיכנס עם הכדור בקיר – וכמו שצויין פה מספיק, אין לברזיל של היום גארינצ'ה שיכול לעשות זאת בהצלחה. וכאן הטרגדיה.

יואב 18 ביולי 2010

הכוכבים הגדולים של אנגליה לא משחקים קיק אנד ראש(גם שאר השחקנים למען האמת).הם פשוט לא עובדים מספיק קשה על המגרש.

אילי מנינג 18 ביולי 2010

לכבוד לי שאני וסיימון קופר מגיעים למסקנות דומות על התנהגות במצבי לחץ. תודה אלון

בני תבורי 18 ביולי 2010

רונן,
ראיתי את הקליפ שצרפת על אחד עשר השערים של ברזיל ואני לא מצליח להבין: האם הם מסרו את הכדור לכל מקום בו חיכה שחקן פנוי? או שמא בכל מקום שאליו מסרו חיכה שחקן פנוי…

עזאזלו 18 ביולי 2010

כל הפוסט (המצוין) הזה שווה רק בזכות הלינק, רונן.
עכשיו אני אוכל את הלב מחדש, לא בגלל שלא זכו בתואר. מקומם בנצח מובטח. אלא כי העולם החמיץ עוד שני משחקים של ההרכב הזה. כאילו הורידו להם, ורק להם, את המשקולות מהרגליים. לא ייאמן.

תומר חרוב 18 ביולי 2010

קליפ פשוט אדיר. אני עדיין הייתי עובר ב82, אבל ראיתי את המשחק של רבע הגמר(אפילו לא זוכר מתי ואיפה, אם למישהו יש עצה איך להשיג משחקים מלאים מאותה תקופה שיגיד בבקשה)וקראתי עליו הרבה ומה שהכי מעניין זה שעד כמה שברזיל הייתה נבחרת גדולה היא פגשה בדיוק את הבחרת המשלימה שלה, שתי העמדות הכי חלשות בברזיל(שוער וחלוץ) היו השתיים הכי חזקות באיטליה(למרות שזוף קיבל גול בקרובה), מעניין מה היה קורה אם היה עוד משחק בין השתיים.

שלו רומא 18 ביולי 2010

זה לא שקונטי ורוסי היו רעים…
הם פשוט התחברו במשחק מול ברזיל שלא לקחה בחשבון שיש גם יריב, וגם ברזיל שיחקה על תיקו, שהיה מספיק לה, ולמרות הכבוד הענק שאני רוחש לנבחרת האיטלקית של 82' ששיחקו בה מיתוסים שעדיין חיים ביננו ואחד שכבר לא, עם היו עוד תשעה משחקים בינה לבין ברזיל אני מרגיש שהיא הייתה מפסידה את כל התשעה. אבל בגביע עולמי יש רק משחק אחד, ובו היא ניצחה.

יואב 19 ביולי 2010

שלו
אני חושב שאתה טועה.ברזיל עפה כי היא לא שיחקה על תיקו(שהיה מספיק לה).זאת בדיוק היתה ברזיל 82.

Comments closed