את התמונה הזו מקייפטאון העליתי בפייסבוק בלי לשים לב להשלכותיה. קורא בשם מייק העיר לי שיש פה כרטיס אדום ודאי – מה שמוכיח שוועדות המשמעת חייבות להשתמש במצלמות!
את התמונה הזו מקייפטאון העליתי בפייסבוק בלי לשים לב להשלכותיה. קורא בשם מייק העיר לי שיש פה כרטיס אדום ודאי – מה שמוכיח שוועדות המשמעת חייבות להשתמש במצלמות!
31 Comments
זה נראה לי כמו הצגה. אם הוא חטף קודם כרטיס צהוב, זה נתון לשיקול דעתו של הלוייתן.
אי אפשר מהזוית הזאת לראות באופן ודאי.
בדיוק בגלל זה פיפ"א שוקל להוסיף שופטי קו שיוכלו לראות בצורה יותר טובה מהשופט הרגיל שיש לו רק זוית אחת בסופו של דבר
אפרופו תמונות…
קישור לאתר נחמד שמציג את מראדונה בתמונות
http://www.freakingnews.com/Maradona-Stunts-Pictures–2959.asp
עומד תוהה מול התמונה, מחפש לוייתן, מחפש אתכם, מחפש מה פספסתי. שאשאל ואצא אידיוט? ואם לא תשאל, איך תדע? אז שאלתי.
בליקי – תסלח לי. אם זה היה שחקן של ריאל מדריד לא היית מתמם ככה.
אני לא רואה פה שום עבירה
בדיוק, הכל נראה חוקי, או שנאמר, טבעי לגמרי.
לכאורה, יש פה פגיעה חמורה מאחור, ואפשר להבחין שהפוגע ממהר להתרחק ממקום האירוע תוך כדי העמדת פני תם, בעוד הנפגע מלקק את פצעיו באופן מילולי.
אך חדי העין יבחינו בכרטיס האדום שצריך להיות מוענק לבעל המצלמה שמטייל ומצלם בזמן שאנחנו נאלצים לשמוע את מילמוליו של אדון נוימן בגמר המונדיאל…
רונן – זו כנראה תוצאת מבול השבחים בגלל האנתרופולוגיה בפוסטים-פוסט מונדיאל – אני מצטרף בדיעבד. מתי אתה חותם בערוץ נשיונל גיאוגרפיק? תציע להם סדרה בשם "בקהאם וחיות אחרות".
אני מניח שהפסים מעידים על כך שמדובר בנבחרת ארגנטינה. תמיד הם שיחקו מלוכלך, עכשיו אפשר גם להבין מאיפה הלכלוך מגיע.
האם הבלוג איבד את שפיותו??? הרי ברור שזה מה שבפיפ"א רוצים שנראה..
מישהו בדק מה הייתה התחזית של הפינגוין למונדיאל?
התיעוב שלך לבארסה ולמסי הגיע לשיא חדש. עם "סר אלכס" ירום הודו היית מחליק את האירוע הזה.
עזאזלו – כמובן שאלו האירועים ששוכחים למסי. כי הוא הילד הנחמד מארגנטינה. לא רונאלדו ההולל. הולך כאילו לא קרה כלום. בושה. ארגנטינאי טיפוסי.
אני חושב פשוט שהוא משלם את המחיר של כל ההתחזויות בליגה, אם זה היה כל אחד אחר השופט היה בוודאות שורק לעבירה!
סתם אתם מאמינים לכל אחד. הוא פשוט צוללן.
כולכם טועים.
לפי התלבושת, ברור שהמצולמים בכתבה הם השופטים!
ומה מלמדת התמונה?
הקוון – מפנה את הגב למשחק.
השופט הראשי – מלקק לעצמו את הביצים.
ופיפ"א – באופסייד ברור.
תגובה ענקית!
הנצחת במצלמתך רגע שמתרחש רק אחת לשנה בעולם הטבע:
זכיית הכדורגלן הישראלי בתואר האליפות.
יש כאן את כל המרכיבים:
שחקן תיאטרון אחד שמתחזה לפצוע כדי להעביר זמן,
שחקן תיאטרון יריב שפונה לכיוון הקהל החוגג כדי לריב איתו,
וגל של אוהדים מוכן בכל רגע לפרוץ למגרש ולא לאפשר למשחק להגיע לסיומו.
לכל אלה שמקטרים על נוימן, יש סיפור נהדר עם שדר ספורט ברזילאי בשם גלבנו, (הבנתי שהוא מעין יורם ארבל שם) שהפך נושא לקמפיין ציבורי בכותרת סתום את הפה גלבאנו (בפורטוגזית כמובן), כולל שלטים במשחקים ובעיקר קמפיין מטורף בטויטר – זה היה אחד הנושאים הכי פופולרים בטויטר במשך מספר ימים. וכאן הגיע טויסט מלבב: כאשר הטויטים בענין הפכו נפוצים יותר ויותר, יותר אנשים התחילו לשאול דוברי פורטוגזית מה פירוש הביטוי שהם נתקלים בו בכל מקום. לא ברור מי ואיך, אבל מישהו התחיל להפיץ שזה קמפיין להצלת ציפור בשם גלבאנו המצויה בסכנת הכחדה – ומנקודה זו ואילך העסק כבר תפס תאוצה מטורפת.
הנה לינק לסיפור
http://jagan185.blogspot.com/2010/06/worlds-biggest-joke-cala-boca-galvano.html
מה אם איזו התייחסות לעונת המלפפונים עד כה?
ובכן דודו, השנה הם ירוקים
דודו
לא יודע על מה ניו יורק חולמים. כריס פול ופארקר יהיו ממש טיפשים להגיע לשם. הם קבוצה ללא מעוף.
וחיפה מתמהמהת וזה איום ונורא.
ברסה קנו המון שחקנים אבל מה יהיה עם פדרו?
רוחות חדשות מנשבות באנפילד. ג'ו קול הגיע וסטיבן ג'רארד נשאר. אחרי תקופה שליברפול נראתה בדרך להיות קבוצת מרכז טבלה, הרוח שהודג'סון הביא לקבוצה מתחילה לעורר אופטימיות זהירה. אמנם לא סביר שנרוץ לאליפות אבל מקומות 3-4 נראים כרגע סבירים. המגמה להחזרת הצביון האנגלי לקבוצה עושה טוב בלב ותקוות לעתיד ורוד.
סגירת התגובות לפוסט הבא היא פעולה מפתיעה ואכזרית.
לא לא לא, אל תשים סוף למונדיאל, רונן!
בבקשה, נסה למשוך עד לפתיחת הפרמייר ליג. במה נמלא את ימינו?
תודה על ההתרעה… זה נעשה בטעות.
דודו – אנא תקן, צביון בריטי. לליברפול מעולם לא היה צביון אנגלי במיוחד. למעשה עוד לפני חוק בוסמן היא הראשונה שעלתה למשחק בוומבלי בלי אף אנגלי.
אני לא לגמרי מסכים איתך. נכון לקבוצות הגדולות של ליברפול משנות ה- 70 וה- 80 היו באמת כוכבים אדירים שהיו סקוטים (דלגליש, סונס, גילספי, ניקול) אירים (אולדרידג', האוטון, לורנסון, סטונטון) ו-וולשים (איאן ראש) אבל גם היו בנויים על המון שחקנים אנגלים נפלאים דוגמת קווין קיגן, פיל תומפסון, טרי מקדרמוט, פיל ניל, האחים אלאן וריי קנדי, ג'ימי קייס, ריי קלמנס, סטיב מקמהון, ג'ון בארנס ופיטר בירדסלי. גם יותר מאוחר, בשנות ה- 90 היו כוכבים אנגלים כמו סטיב מקמנמן, מייקל אואן, ג'יימי רדנאפ, פול אינס אם כי ליברפול הפכה לבינלאומית יותר (מאז תקופת הוייה) ומרבית הכשרונות הבריטיים הצעירים (שפעם הלכו מרביתם לליברפול) הלכו ליונייטד ובכך גם עברה השליטה של ליברפול באינגליה ובאירופה אל יונייטד
דודו – בשום עידן לליברפול לא היה דור אנגלי טוב במיוחד של שחקני בית – עד פאולר-אואן-ג'ררד-מקמנמן. אבל זה כבר אחרי תקופת הזוהר של הקבוצה. למעשה בתקופת הזוהר למועדון בקושי הייתה מחלקת נוער וסמי לי היה שחקן הבית היחיד. בארנס-בירדסלי היו גם הם אנגלים אבל שחקני רכש בשיאם כשהגיעו.
צריך להבדיל בין שחקנים אנגלים לשחקני בית. לליברפול היתה מחלקת הרכש הטובה ביותר באירופה שידעה להביא שחקנים אלמונים מליגות נמוכות באנגלייה ולהפוך אותם לכוכבים בליברפול הגדולה של אז. זה שהם לא הגיעו ממחלקת הנוער לא הופך אותם לפחות אנגלים.