אוואט

זו אולי האניגמה הגדולה ביותר של הספורט הישראלי. איך זה שדודו אוואט הוא לא קונצנזוס?

הישג ענק, בכלל לא יחיד, לדודו אוואט. 0-0 מול ריאל מדריד בבכורה של מוריניו כמנג'ר המדרידיסטים. ומה שהרשים אותי הייתה שלא הייתה פה הופעה פנתרית של זינוקים נדירים. ומצד שני הלחץ המדרידאי כן היה משמעותי. אוואט עשה מה שעושר שוער גדול אמיתי. פתר את רוב הבעיות בניהול נכון של ההגנה שלו. ורק מעטות מהן בהתערבות כירורגית. כשריאל מתרגמת 64% אחוזי הצלחה בכדור ל-5 בעיטות בלבד למסגרת זה אומר שהיא פגשה הגנה מנוהלת יפה.

תמיד מוזר בעיני הסיפור שלו. הוא אמור להיות גיבור לאומי. שוערים גדולים הם תמיד גיבורים לאומיים. וישראל היא מדינה שצמאה להצלחות כדורגל והן כידוע די מעטות. אבל התקשורת איכשהו רחוקה מלהיות מאוהבת. תעדיף את בניון כמובן, אבל גם אפילו לגיונרים בינוניים בהרבה, מאשר את אוואט. וזו לא החלטה של התקשורת – גם הציבור לא מאוהב במיוחד באוואט.

אופי לא מתחנף לקונצנזוס? הנטייה להעריץ את המוכשר על המקצועי?

התחושה שליה היא שבמידה רבה היא קשורה לחוסר היכולת הישראלית לקבל הכרעה חותכת. לא רק בספורט, בהכל. היה פעם דיון לגבי יכולתו של אוואט. היו השוואות עם שוערים אחרים. אז הדיון ממשיך באינרציה אינסופית גם כשמעשית אוואט סיים אותו כבר מזמן.

10 הערות על משחקי השבת
ארוכה הדרך למרתון (1)

96 Comments

טל 29 באוגוסט 2010

הבעיה העיקרית של אוואט זו הקריירה שלו בישראל. הוא חטף כמה גולים מגוכחים להחריד מה שגרם לכך שהוא מלכתחילה לא היה מוערך. זכור במיוחד הכדור שעבר לו מתחת לרגל במשחק בין חיפה לבית"ר.
אגב, גם דווידוביץ' לא מעורך כערכו בישראל. עם כל הרעש סביב אניימה (ודה סילבה), חיפה ספגו בעונה שעברה 10 שערים פחות מהפועל. גם לא נראה לי שהגול שחטף אניימה נגד האוסטרים (או נגד יוון) פחות מגוחך מאיזשהו גול שחטף דודוביץ בשלב מכריע. אבל לאניימה שוכחים את השטויות שהוא עושה.

דורפן 29 באוגוסט 2010

מה שאתה מתאר זו דוגמטיות. אנשים לא מסוגלים לזוז מהתאוריות שלהם.

לגבי נושא דווידוביץ'. מכיוון שלא יצא לחוץ לארץ ולא הצליח בליגה גדולה אז בלי קשר לנתוני פתיחה או למה שקרה בנוער של מכבי חיפה – אין שום מקום להשוואה מול אוואט.

מנחם לס 30 באוגוסט 2010

אני בת גלימי. ראיתי את כל שוערי מכבי חיפה משנת 1946 ואילך. הגדול מכולם היה חיים לוין. השני גינזבורג. אח"כ אוואט, דוידוביץ', ואבי רן (אני ז"ל הוא מאד אוברייטד בגלל מותו הטראגי)

ישי 31 באוגוסט 2010

בזמנו, לפני שאבי נהרג, גינזבורג הודה מספר פעמים שאבי רן טוב ממנו

הופ 29 באוגוסט 2010

לדעתי זה העניין של האופי. גם אני אף פעם לא חיבבתי אותו כי הוא נראה לי תמיד מלא בעצמו, במיוחד בתחרות מול דוידוביץ' המאמי החיפאי. במבט חיובי יותר כלפיו הוא נראה כמו מישהו שדברים לא הלכו לו בקלות והיה חייב לשדר ביטחון עצמי גבוה כל הקריירה כדי להצליח (מה שמסביר גם את הקטע עם מונואה).
מי מרים את כפפת השוער ומתרגם את השלט?

טל 29 באוגוסט 2010

לגבי ריאל: הסיגנון של מוריניו שיכול להיות יעיל מאד נגד ברצלונה או בשלבי נוק אאוט בליגת האלופות, עלול להתגלות כמאד בעייתי בליגה. הסגנון הפתוח של ריאל פגע בה באירופה ונגד ברצלונה, אבל מאד עזר נגד הקבוצות הקטנות כי במשחק פתוח מצד לצד, יש לה תמיד יותר כישרון. ברצלונה זה לא רומא ולא ארסנל. אם הוא יחפף בליגה העונה תיגמר לו מהר מאד והמטפחות הלבנות יצאו מהבויידם מוקדם מהצפוי.

אגב, מוריניו מעולם לא גבר על קבוצה חזקה באמת בליגה. בפעם היחידה שהוא התמודד מול קבוצה כזו (יונייטד ב2007) הוא הפסיד. וברצלונה יותר חזקה מיונייטד ההיא.

יאיר אלון 30 באוגוסט 2010

אני בהחלט אוהב ומחזיק מאד מאוואט.
בישראל, ואולי בעוד מקומות אני לא יודע מה שמכריע לרב את אהבת הקהל זוהי התקשורת, ואת התקשורת שלנו מה שמכניע זה מי חבר של מי ומי מתחנף למי.
אוואט אף פעם לא חיפש להתחבר עם עיתונאים ואף פעם לא רדף אחרי ראיונות וכתבות לזכותו…

מה שכן שוער ענק! יעריכו לא יעריכו זה כבר בתכל'ס קצת פחות חשוב…

martzianno 30 באוגוסט 2010

מה שעוד מפתיע בסיפור של אוואט זאת העובדה, שגם התפישה הישראלית המקובלת (והפרובנציאלית להחריד) על-פיה "קודם תצליח בחו"ל ואחר-כך אולי נשתין לכיוון שלך", לא ממש עובדת.
אכן אניגמה (וינסנט אניגמה אם תרצו).

ניר 30 באוגוסט 2010

לא הבנתי מה פרובנציאלי כאן, הרי ברור שהרבה יותר קל להתבלט בליגה המקומית מאשר בספרד.

martzianno 30 באוגוסט 2010

אני אסביר:
אתה יכול להיות תותח בתחומך בארץ אבל אף-אחד לא יסתכל עליך, עד שתצליח בחו"ל. אם עשית משהו בחו"ל – וזה יכול להיות משהו חסר ערך ומשמעות, העיקר שיהיה בחו"ל – או אז יכבדו אותך גם בארץ.
זוהי פרובנציאליות בשבילך.

מיכאל 30 באוגוסט 2010

אולי כי אוואט חב את הצלחתו לאותה פציעת ברך של דווידוביץ' נגד בלשינה ב-2002, בזכותה/בגללה הגיע מהמגרשים של רעננה ונצרת מהליגה הלאומית במדי הפועל חיפה, למגרשים הגדולים באירופה.

כפי שאני זוכר מאז, וזו הייתה התחושה הכללית (אני לא רוצה להכליל אבל כך לדעתי זה היה), אוהדי מכבי חיפה ראו בעין מאוד צרה את הצלחתו של אוואט (שעדיין היה "סרדין" מבחינתנו) על חשבון אחד הסמלים האמיתיים של המועדון, בהתקדמותו בסולם ההצלחה האירופאי.

וכתוצאה מכך שאוהדי מכבי חיפה מחזיקים נתח משמעותי בקרב קהל האוהדים בארץ, זה השתרש יחסית חזק בצורה הזו שהוא לא קונצנזוס.

עוז 30 באוגוסט 2010

עם כל הכבוד העולם לא מתחיל ונגמר במכבי חיפה (ותודה לאירופה שעוזרת לנו לקבל קצת פרופורציה בנושא הזה).
אוואט עלה לבכרות בעונה הראשונה של גוטמן בהפועל חיפה במחזור השני לאחר פציעה של אבי פרץ כשוער בן 19, ניצל את הקרדיט ונשאר שוער ראשון בהפועל חיפה לאורך שלוש עונות, כולל זכיה באליפות והופעה די מכובדת באירופה (בימים שהאלופה הישראלית היתה צריכה לעבור את בשיקטש וולנסיה כדי להגיע לליגת האלופות, לא אקטובה וזלצבורג).

אח"כ, מהפועל חיפה של המקום השישי, הוא עבר למכבי חיפה. אל הלאומית הפועל חיפה הגיעה בלעדיו.

מיכאל 30 באוגוסט 2010

אם מדבריי הייתה כוונה כלשהי שהישגי אוואט באו רק בזכות פציעתו של דווידוביץ אז זו לא הייתה כוונתי. לאוואט הייתה עונה מצויינת בעונת האליפות של הפועל חיפה, וגם כשגוייס בפציעה הראשונה דווידוביץ הוא הגן היטב על השער (קצת הגזמתי אבל שלא נסטה מהרעיון)

באתי לומר שכשאוואט עמד בשער, זה היה על חשבון דווידוביץ', הן בנבחרת (לפחות בתחילת שנות ה-2000) והן מכבי חיפה. ומשם התיעוב כלפיו מצד אוהדי מכבי חיפה.

אמת שהעולם לא סובב סביב מכבי חיפה (אלא סביב הפועל תל אביב כפי שזה מתבטא בעיתונות), אבל תיעוב מצד חלק מאוד גדול של קהל מאוד משמעותי בארץ גם אם אין לו ייצוג בתקשורת כמו לתל אביביות, יבוא בסופו של דבר לידי ביטוי.

עוז 30 באוגוסט 2010

גם על הייצוג בתקשורת אפשר להתווכח, אני יודע שלפחות בתקשורת המקומית השליטה של אוהדי מכבי היא דורסנית (ראה התנהגות עיתון כלבו בעשר השנים האחרונות), וגם בתקשורת הארצית יש להם יותר מדריסת רגל.

לדידו של אוואט – במכבי חילקו את עמדת השוער בתקופה ההיא לטוב ולרע: זה משלנו והערס ההוא שמנצל את הפציעות שלו כדי לתפוס מקום בהרכב, ואז מקבל גול מהזרקורים בניקוסיה.
אני לא חושב שהתדמית הזו היא זו שמלווה את אוואט בחוסר ההכרה שלו בספרד, אלא העובדה שהוא משחק בקבוצות אפורות, רחוקות מהעין ומשחק כשוער (ועוד כזה שסגנון המשחק שלו הוא לא ריחופים אלא יכולת מיקום נהדרת) – כך שאין ממש היילייט להראות ממנו.
דוידוביץ אף פעם לא היה הדארלינג של התקשורת הארצית (שם זוכרים דווקא לו כמה השמטות עילאיות במשחקים אירופאים).

רק אם אוואט היה שוער ראשון בפרמיירליג, או של קבוצה עם מותג חזק באירופה – הוא היה זוכה כאן להכרה. מכיוון שזה עוד לא קרה, הוא נחשב בתור 'ליגיונר ותיק' – ועומד באותה השורה עם ברדה וטב"ח, שלא בטובתו.

תומר חרוב 30 באוגוסט 2010

הנטייה היא משום מה ללכת עם דוידוביץ,קשה באמת להסביר למה. אחרי שמונה שנים בספרד אין באמת מה להשוות בין הקריירות של שניהם אבל יש הרגשה שאם דוידוביץ לא נפצע הוא עובר אותו בהרבה. היו לדוידוביץ משחקים אלמותיים, כמו ההוא מול ולנסיה או מחצית מדהימה נגד ספרד. גם לאוואט יש את הימים שלו והוא באמת שוער גדול, אבל אין לו הופעה בינלאומית בלתי נשכחת כדי להפוך פה לגיבור לאומי.
חוץ מזה גם האופי שלו קצת דפוק, שחצן כזה, כוחני, ואין דבר יותר מאוס משחקני כדורגל שבוכים על כך שלא מפרגנים להם מספיק(ע"ע פיני בלילי).

בן 30 באוגוסט 2010

ברמה התקשורתית אני מסכים שחלק מהעניין זה העיתונאים מחיפה ששם תמיד הסוגייה הזאת בינו לבין דוידוביץ' אינה פתורה ויש כאלה שתמיד יישארו עם התיאוריה שדוידוביץ' הוא העדיף מבין השניים (עד היציאה לאירופה, אוואט תמיד היה הסגן שלו, בכל השלבים).

בשנים האחרונות זה הרבה עניין של ביצה ותרנגולת – אני מניח שאם היו משדרים את אוואט מדי משחק הוא היה זוכה ליותר עניין. בכל אופן אין מקום להשוואה מול הקריירה של בניון.

אגב, עוד נקודה מעניינת ששמתי לב היא שבשתי העונות האחרונות כשטל בן חיים משחק אצל אברם (פורטסמות' והיום ווסטהאם, וזה קרה קודם לכן גם בצ'לסי) – גם משמיטים באופן כמעט חותך בידיעות את שמו של טב"ח, אפילו אם מדובר בצירוף המוכר "לא נכלל בסגל". לדוגמא: אברם גרנט וווסטהאם נלו הפסד נוסף, 0:3 למנצ'סטר יונייטד. אברם במקום האחרון. תוצאות נוספות: בולטון (ללא תמיר כהן) – בירמיגהאם 1:1 בלקפול (דקל קינן נכנס כמחליף בדקה ה-77) – שרוסברי אוריינט 0:6

בן 30 באוגוסט 2010

תומר – בעיני ההופעה של אוואט בתיקו 2:2 באירלנד היתה מדהימה למי שזוכר, כולל ההתחזויות והריבים עם הקהל האירי. אבל בשני הטורנירים האחרונים, של קשטן, אכזב.

לגבי האופי שלו – מסכים. בנבחרת הוא תמיד בא בטענות לכל העולם אחרי שהוא סופג, וזה מה שרואה הקהל כאן יותר מאת משחקי הליגה הספרדית. הוא גם מרואיין משעמם מאוד.

טל 30 באוגוסט 2010

התצוגה שלו מול אירלנד הייתה באמת מדהימה, אבל לא במובן המקובל. זה היה שילוב יוצא דופן של עצירות מדהימות וטעויות בסיסיות בשוערות.

דורון (אחר) 30 באוגוסט 2010

תומר – התצוגה של אוואט ב-2:2 באירלנד היתה אחת ההופעות הבלתי נשכחות של שוער שיצא לי לראות. אם אחרי שהביא נקודה מדבלין הוא עדיין לא גיבור כדורגל לאומי בישראל – זה באמת מוזר מאוד.
מצד שני, מבחינתי הוא קדוש עוד מימי עונת האליפות של הפועל חיפה, גם אם שנתיים אח"כ ערק כדי לעזור לירוקים באליפות (ואפילו הייתי לפעמים בעד מכבי חיפה בעונות שלו שם!)

סאביסאביץ' 30 באוגוסט 2010

אוואט לדעתי השוער הישראלי הכי טוב ב- 20 השנים האחרונות. למה הוא לא מעורך? התקשורת אשמה. לדוידוביץ תמיד היו כתבי חצר שכתבו דברים בשבחו וניפחו כל הופעה טובה שלו לתצוגה ענקית. אוואט תמיד היה השקט, המופנם, המקצוען שעובד על חולשותיו, לעומתו דוידוביץ המשיך לעשות שטויות כל פעם מחדש (מזכיר טיפה את בן פוסטר, נתונים מבטיחים הצלות מדהימות ואז הוא מקבל גול מצחיק, שוער שאי אפשר לסמוך עליו), למזלו הוא נפל על בעלים שסולחים כשמאבדים להם 50 מילון בשלומיאליות. הפאדיחה היחידה שזוכרים לאוואט זה הגול מול בית"ר, לדוידוביץ אני זוכר שלוש טעויות גדולות ובעלות משמעות. מדהים שהייתה תקופה שאוואט שיחק בחו"ל והעדיפו את דוידוביץ' שבדיוק חזר מפציעה על פניו, רק בביצה שלנו.

טל- חבל להכניס את אניימה לויכוח, הוא רמה אחרת לגמרי, אם היה לו סוכן נורמלי, הוא כבר מזמן היה באירופה. בנוסף, אל תספיד את מוריניו, שכחת עם מי יש לך עסק. אני באמת חושב שמוריניו ינסה לשחק אטרקטיבי העונה, יש לו קבוצה חזקה מאוד וטכנית וחוץ ממרסלו שאין לי מושג מה הוא עושה שם, הקבוצה נראית מרשימה וחוץ מזה בשביל להיכנס לנעליו של פרגי צריך לפחות עונה אחת אטרקטיבית.

דורון (אחר) 30 באוגוסט 2010

and then again, אני נכנס עכשיו לכתבה של וואינט מאותו משחק http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3094793,00.html ורואה שיש אנשים שקוראים למה שהוא עשה שם בזיון. כנראה שבאמת משהו פה מוזר.

יותם מ 30 באוגוסט 2010

רונן,

אמנם זה היה לפני 5 שנים, אבל אני מבקש להזכיר לך את ההנהלות שלו והתנהגותו אחרי המשחק האחרון בקמפיין מוקדמות המונדיאל תחת אברם גרנט (שנינו היינו שם). זה היה התיקו מול השוייצרים בבאזל, ולא אשכח את הסצינה הילדותית שהרים מיד אחרי המשחק ובמלון הנבחרת(איום הפרישה, הבריחה מהמלון וכו'). אני לא יודע אם זה בגלל שהרגיש מקופח, אבל זה פשוט היה מגוחך .

מצד שני, שוער מעולה שהתבגר.

סילביה פלאת' 30 באוגוסט 2010

ניתן לטעון כי ריאל בעטה חמישה כדורים בלבד למסגרת כי היא נוהלה נכון (למרות שהמושג נוהלה מעט בעייתי) או בכלל שהיא פשוט לא הצליחה ליצור את מצבי הבעיטה הטובים. ראיתי בערך מחצית מהמשחק ודודו אוואט היה סביר, לא יותר מזה.
אני חושב שבישראל לא מאוהבים בדודו אוואט כי הוא משחק בקב' יחסית קטנות (אמנם בליגות גדולות) ובגלל שהוא בחיים לא הפגין יציבות אמיתית של שוער גדול- לא בליגה, לא באירופה וגם לא בנבחרת.
אין ספק שהוא השוער הטוב בארץ אבל מה כל כך מרגש בשוער טוב שהוא לא נפלא. ודודו אוואט הוא ממש לא נפלא. לדעתי, אם היה עובר אפילו לקב' בינונית קטנה בפרמייר ליג היה מקבל הרבה יותר חשיפה בישראל.
כי הליגה הספרדית היא זבל, למעט ריאל וברצלונה (ואולי עוד שתיים-שלוש גדולות מסורתיות). מאיורקה, למרות העונה המוצלחת אשתקד וראסינג סנטאנדר, מעולם לא השתייכו לקב' הספרדיות הגדולות או המעניינות
אז מדוע שמישהו במדינה הזו יתעניין יותר מדי בדודו אוואט?!

טל 30 באוגוסט 2010

מאיורקה קבוצה הרבה יותר טובה מבולטון, ווסטאהם, בלקפול ושאר קבוצות השקרכלשהו שמשחקים בהן ישראלים (מלבד בניון) בפרמיירליג. הליגה הספרדית גם יותר פופלרית בישראל היום, כך שזה בוודאי לא תרוץ.

האמת שאפשר לטעון שמלבד בניון, אף ליגניור לא מענין אף אחד בישראל היום וגם הענין בבניון הוא לא משהיה פעם. גרנט מענין, אבל לא מהסיבות הנכונות.

טל 30 באוגוסט 2010

ועל פי קריטריונים של צמרת הכדורגל העולמי, גם בניון הוא לא בדיוק שחקן נפלא.

להיות אחד מעשרת השוערים הטובים, בליגה עם רמת השוערות הגבוהה בעולם, זה הישג עצום.

אלון 30 באוגוסט 2010

להשוות בין אוואט לדוידוביץ זה כמו להשוות בין יוסי בניון לברוך דגו.
להיות 8 שנים שוער בליגה הספרדית זה מרשים כמו להיות שחקן מחליף בצ'לסי. הבעיה היא ששוער מעניין את התקשורת הרבה פחות משחקן התקפה.

שלו רומא 30 באוגוסט 2010

אל תבלבל אותנו עם עובדות, בכל זאת דווידויץ' שוער של מכבי חיפה שניצחה 3-0 את מאן יו.

עופר (הירוק) 30 באוגוסט 2010

קודם כל, מוזר שמאשימים את התקשורת בקשר למי ישחק שוער ראשון בנבחרת. איזה מאמן רציני (נניח גרנט) ילך עם שוער רק בגלל שהתקשורת מעדיפה אותו?

דבר שני, אני מאד לא אובייקטיבי כלפי אוואט, כי אני ממש ממש לא אוהב אותו. אני מאשים אותו באובדן של האליפות למכבי ת"א בעונה של שום, ובגולים מטופשים שהוא חטף בצ'מפיונס ליג באותה עונה. אני חושב שהמעבר שלו באירופה הגיע אחרי שהוא היה בצ'מפיונס ליג, והאמת היא, שהוא שוער טוב, בעיני באותה רמה כמו דוידוביץ' (לשניהם יש כל משחק איזו שטות או שתיים), ההבדל הוא שאוואט היה פחות פצוע מדוידוביץ' (באירופה לא קונים שוערים פצועים), וברגע שאתה מגיע ומשחק כמה משחקים באירופה, הרבה יותר קל להישאר.

אני יודע, יש מצב שזה קשקוש מוחלט, כי עצם העניין זה להגיע ולשחק כמה משחקים, אבל אני באמת לא חושב שאוואט הוא כזה שוער גדול, כי אני לא חושב שחצי מהשוערים בליגה הספרדית הם כאלה טובים (או בליגה האנגלית, אם כבר אנחנו בנושא).

עוז 30 באוגוסט 2010

הדברים שלך הם לא קשקוש מוחלט, אבל יש כאן מתווה אם בשתי הנקודות המכריעות: 'אם דוידוביץ לא היה פצוע כרוני אז היה כובש עולמות', ו: 'אם אוואט לא מקבל את החוזה בסנטאנדר בעקבות הצ'מפיונס ליג אז לא היה מגיע לרמות האלו'.
נראה שהמתווה הזה מלווה לא מעט מאוהדי מכבי חיפה, סוג של שכנוע עצמי שבחרתם נכון בדוידוביץ ולא באוואט.

מעבר לזה, אתה טוען שרמת השוערות בספרד/אנגליה נמוכה (בהשוואה למה?). אני לא מסכים עם ההנחה הכללית הזו, בסך הכל כמה מהשוערים הטובים בעולם משחקים כיום בליגה הספרדית ומולם משחקים בוודאי החלוצים הטובים בעולם, ובסך הכל אוואט שומר לא רק על אפודת ההרכב אלא גם על יחס ספיגה נמוך מאוד כבר 7 עונות, בליגה עם ממוצע ספיגה די גבוה (למיטב זכרוני הוא שמר על ממוצע ספיגה נמוך מממוצע הליגה ב-6 מ-7 העונות).

מנחם לס 30 באוגוסט 2010

השוערים האמריקאים הופכים לאט-לאט להיות הטובים בתבל. אגב, אני לא אוהב את אוואט בגלל ששמו מצלצל צרפתי.

קורא אדוק 30 באוגוסט 2010

אני והחברים התלבטנו בקול רם איפה אפשר לדרג אותו מבחינת יכולת והגענו למסקנה שהוא בטופ 15 העולמיים. והמוזר הוא שאני מרגיש שאולי קיפחנו אותו.
דרך אגב אוהדי ארסנל (לוינטל..) איך ונגר לא לקח אותו אליכם? הוא לא שתי רמות מעל אלמוניה???? 

טל 30 באוגוסט 2010

הגזמה גדולה לדעתי. אולי טופ 40 וגם זה מכובד מאד.

לוינטל 30 באוגוסט 2010

אילו אוואט היה משחק בליגה הצרפתית וונגר היה עוקב אחריו.
לא ברור הקטע של ונגר עם שוער – מצד אחד הוא אומר שהוא מחפש שוער (אולי כדי לרצות את האוהדים) וזה פוגע בביטחון של אלמוניה שממילא לא גבוה. מצד שני הוא לא עושה סימנים שהוא באמת רציני ומתכוון להביא מישהו. תמוה

קולגה 30 באוגוסט 2010

אוואט הוא קאלה הישראלי.
על הקו הוא גדול, באינסטינקטים ורפלקסים הוא מצוין, בבזבוזי זמן הוא אדיר, אבל בכל השאר בינוני.
מדי פעם נותן משחק בלתי נשכח, אבל אין עונה שהוא לא מקבל חמישה שישה שערים באשמתו הישירה בגלל טעויות של טירון.
גם היום מול ריאל מדריד הוא נתן כמה יציאות הזויות שגרמו להתקף לב להגנה.
לא תופס ממנו. מצטער.
אז איך הוא מצליח בספרד? לא יודע. באמת שלא יודע. מה שכן, מתברר שלדעה שלי אין משמעות, וכנראה שאני מדבר שטויות. ביי.

גיל 30 באוגוסט 2010

אני חושב שזה נובע בעיקר מזה שיחסית הרבה פחות רואים אותו משחק מאז שעזב לאירופה. גם אתה כתבת עליו בעיקר אחרי משחק נגד ריאל ולא נגד קבוצה אחרת. בניגוד לשחקנים אחרים קשה לתאר מהלכים של שוער ככאלו שהובילו למסירה שהובילה לשער אז פחות שומעים עליו. חוץ מזה, התחושה שלי היא בדיוק כמו שכתבת: מקצועי, עושה את עבודתו על הצד הטוב ביותר אבל לא מבריק. בארץ פחות מעריכים עבודה קשה ומעדיפים שחקנים טכניים עם ניצוץ גאונות (שרוב המשחקים לא עושים כלום).

הופ 30 באוגוסט 2010

גיל – המשפט האחרון שלך מאוד נכון.

הפתרון לשאלת אוואט 30 באוגוסט 2010

זה מאוד פשוט: לאוואט אין קבוצת אוהדים בישראל שבה הוא גדל. בנצרת עלית אני מניח שגאים בו, בהפועל חיפה הוא היה אמנם מצטיין, אבל עדיין שוער בהתהוות שעבר ישירות ליריבה מכבי חיפה, ובמכבי חיפה יש את הבן-יקיר-לי דוידוביץ'. זה עיקר הסוד.

גילי פלג 30 באוגוסט 2010

לא יודע, נראה לי שעניין "הלא מפרגנים לו", "התקשורת" וכדומה לא תופס. ברוב המקרים במדינה שלנו כשמישהו מצליח מפרגנים לו גם אם הוא מעצבן ופעמים רבות גם מעריצים ומתרפסים. אוואט שוער טוב, אולי טוב מאד אפילו אבל לא יותר מזה. סלחו לי שאני לא ממש זוכר את ההצגה מול אירלנד, אולם מעבר לה הוא איכזב לעיתים תכופות בנבחרת.
גם בספרד, לכל הפחות לפי מה שאני עקבתי, היתה ( ויש לו ) קריירה מוצלחת ומכובדת, שוער ליגה טוב, לא מעבר לכך.
שלא ישתמע חלילה שאני מזלזל, אף לא בפרומיל, הלוואי והייתי עושה חמישית מהקריירה של אוואט, וכך היו בוודאי מייחלים גם שחקנים רבים בישראל. אוואט הוא הצלחה גדולה ומרשימה, אך אין צורך גם להיסחף ולדבר עליו במונחים של הגדול מכולם, המצליח ביותר, המוכשר ביותר וכן הלאה.

moby 30 באוגוסט 2010

אוואט לא מוערך כי "אנשי המקצוע" מעולם לא האמינו בו.
בנוער דוידוביץ, בנבחרת דוידוביץ(לפני הפציעות), בחיפה דוידוביץ. אוואט? "הוא לא יכול להצליח באירופה", אוואט "רק בליגות לא נחשבות באירופה" ספרד? "טוב אלו קבוצות לא נחשבות".
כאשר שום יצחק את שרף שלמה שומרים טינה ולא יסלחו לו לעולם על הגול המטומטם שאיבד לחיפה את האליפות.
אם אוואט גדל במרכז אז משלחת מלאכי הרעים (עיתונאי הספורט התל אביבי) לא היו מפסיקים לדבר ולראיין אותו. יש יותר כתבות על שטראובר בנתניה מאשר על אוואט.
ואני לא אוהב את כל הגישה של השחקן, המעט שחצניוההרבה לא בוגר,עם המנטליות של להוכיח שאני לא פחות טוב מניר, לא עוזבת אותו.
תמיד תהיה השאלה אם ניר לא היה נפצע אז….
זה בערך (בהסתייגות גדולה) מה שבוני היה צריך לעבור אחרי הטרגדיה של שנת 87

שלו רומא 30 באוגוסט 2010

מובי – בוני עבר מאשתו (לשעבר?) של אריה חביב, הרבה יותר מהטרגדיה של 87 (אבי רן) ולאורך כל ההסטוריה התחרותית בינם בצדק או שלא (לדעתי שלא בצדק) בוני תמיד הועדף, רק בשנים האחרונות לחייו אבי רן עלה עליו וקיבל הכרה לאומית. הפער בין בוני לרן בסוף עונת 87 היה כבר בלתי ניתן לקישור, אבי רן היה כל כך הרבה יותר טוב (ובוני היה שוער ענק) שמי שלא ראה את אבי רן לא מבין איזה כדורגלן ענק הוא היה. אני לא ראיתי שוער ישראלי גדול ממנו וגם בכדורגל העולמי באותה תקופה הוא היה לדעתי בין הטובים ביותר (וזאת הייתה תקופה עם שוערים ענקיים כמו דסייב) מעניין לשמוע קצב יותר מבוגרים ממני שראו את ויסוקר וחודורוב איך הם שופטים את רן בהיסטוריה השוערות הישראלית.
ואם כל הערכה לדווידויץ ואוואט, הם לא בסקאלה בכלל של רן.

moby 30 באוגוסט 2010

לא טוען בעניין הסקאלות. מסכים, ראיתי הייתי אין וויכוח.
#
בוני הגיע לחיפה אחרי הטרגדיה, הוא יצא להיות שוער בחו"ל והיה השוער של הנבחרת כמעט עשור. (קולומביה).
כל הקריירה שלו לוותה בצל הענק של אבי.
בסך הכל השוותי בין אוואט ("שוער טוב אבל אם ניר לא היה נפצע הוא לא היה שוער נבחרת/חיפה…") לבין הקריירה של בוני "שוער טוב אבל רק בזכות ….הוא בנבחרת"

שלו רומא 30 באוגוסט 2010

נכון לגבי בוני.

סאביסאביץ' 30 באוגוסט 2010

לא מסכים איתך. ראיתי את אבי רן משחק ועם כל הכבוד לאבי רן הוא היה שוער בליגה הישאלית כשהיא הייתה הרבה יותר שכונה ממה שהיא עכשיו (אני יודע שקשה לחשוב שפעם היה הרבה יותר שכונה בליגה שלנו). אי אפשר לדעת מה היה עם אבי רן לולא הטרגדיה הנוראית בכנרת. צריך לתת לאוואט את הקרדיט שמגיע לו, יש שוערים שאולי מוכשרים ממנו אבל כולנו יודעים שכישרון לא מספיק, צריך לעבוד מאוד קשה בשביל לשמור על מקומך, אל תשכחו שבוני חזר לארץ אחרי שהודח מההרכב, כשזה קרה לאוואט הוא המשיך לעבוד קשה. הוא המון שנים בחו"ל, היה תמיד יציב, היה מהמצטיינים בקבוצות ששיחק בהן ונחשב מהשוערים הטובים בספרד. 

שלו רומא 30 באוגוסט 2010

בתור מי שראה את רן משחק (ולא מעט), הפער בינו לכל דבר אחר שראיתי הוא בלתי נתפס.
צריך לתת קרדיט לאוואט, אבל לצערי לעולם לא נדע כמה גדול היה אבי רן. 

בליקי 30 באוגוסט 2010

וזה מה שכתוב בשלט:

"דודו אוואט – העכביש של סאן מויס.
הגופיה שלך תמורת אנסיימרה מעולה עם קרם (קינוח טיפוסי במאיורקה – מן קוראסון עדין ממולא בריבת דלעת, זה לא בשלט כמובן), לא כולל שומן חזיר (גם להכנת קינוחים רבים במאפיות משתמשים בשומן חזירים).

בליקי 30 באוגוסט 2010

סליחה, אנסיימדה כמובן.

אחד 30 באוגוסט 2010

תודה רבה, בדיוק הייתי בדרך לתרגום של גוגל…

הופ 30 באוגוסט 2010

LOL! איזו יצירתיות! למה בארץ אין שלטים כאלה?
תודה בליקי.

סאביסאביץ' 30 באוגוסט 2010

שלטים יצירתיים?! הרבה יותר מלהיב ומרומם את הרוח לצעוק מוות לערבים.

יוסי מזרחי 30 באוגוסט 2010

אווט הוא מסוג אלה שלא יודעים "למכור" את עצמם, וסובלים מיחסי ציבור חלשים.
ברמה המקצועית, המציאות היא ההוכחה הטובה ביותר. רצף של שנות הופעה בליגה רצינית (וכל אלה שכל עולמם מתמצה בהשוואות בין הליגות השונות, תחסכו ממני את הדבר,זה לא רלוונטי בדיון הזה) מעמיד אותו במקום אחר משאר המתחרים ואני לא מזלזל באף אחד.
למי שרוצה ,היה גול מגוחך שאווט ספג מול בית"ר בטדי,כאשר הוא לא העריך את מיקומו והלך אחורה כדי לקלוט כדור קשתי,רק שהצעדה ההיא הסתימה במפגש שלו עם הכדור, מטר בתוך השער.
אז מה? הוא לא שוער??

בני תבורי 30 באוגוסט 2010

יוסי,
נכון מאוד.

moby 30 באוגוסט 2010

אני זוכר כדור מתגלגל ומתגלגל ומתגלגל ומגיע לדודו שמרים את הרגל והכדור ממשיך להתגלגל לתוך השער.

עופר (הירוק) 30 באוגוסט 2010

זה היה בקרית אליעזר

moby 30 באוגוסט 2010

אתה צודק, זה טעות של שוער, אין מה לעשות ובסוף השנה לאחר האירוח למופת בביתה של פ"ת הרי הוא איצטדיון ר"ג. זה עלה לנו באליפות.
http://www.youtube.com/watch?v=j38FUHey9Gg
את זה קשה לאוהדי חיפה לשכוח זה הכל.

moby 30 באוגוסט 2010

ולא שלדוידוביץ אין את השטויות שלו (מצטער על איכות התמונה)
http://www.youtube.com/watch?v=wDjmVuy3Jic&feature=related

אסף רביץ 30 באוגוסט 2010

נדמה לי שעלו פה כבר על רוב הנקודות- הוא פרץ בקבוצה עם קהל אוהדים קטן ביחס לגדולות (אותה סיבה בגללה מעטים ידברו על דימה אוליאנוב בתור אחד הזרים הגדולים שאי פעם דרכו כאן), היריבות המיתולוגית עם דוידוביץ' שהתחילה עוד בנערים, הוא לא עושה רושם טוב ולא טוב עם התקשורת, לא משדרים אותו באופן שבועי וכך רואים אותו בעיקר מול ריאל ובארסה שאלה משחקים שבהם, מה לעשות, בדרך כלל סופגים לא מעט.

הייתי רוצה להוסיף שתי השערות כוללות יותר על התרבות הישראלית. הראשונה היא תרבות המחדל שהפכה לבולטת במיוחד לאחרונה- השאלה הראשונה בכל מה שקורה היא מי אשם. זאת גם השאלה האינסטינקטיבית של כל אוהד אחרי שהוא חוטף גול, ויש לו לגיטימציה תרבותית להתפלש בה. זה הרסני לשוערים ולא מאפשר לנו להכיר בגדולתם, כי גם הגדולים ביותר אשמים בלא מעט גולים. לדעתי זה גם מה שמפריע לנו לגדל שוערים בשנים האחרונות- בלי לבדוק אני לא חושב שיש לנו בליגת העל היום יותר מ-3 שוערים ישראליים בני פחות מ-30.

השנייה היא תסמונת דוד מול גוליית- יש לנו נטייה אינסטינקטיבית להעדיף את מי שנראה קטן ותחמן ביחס למי שנראה גדול וחזק. אוואט הוא שוער אירופי קלאסי- גדול, ממוקם נהדר, סוגר את השער נפלא. דווידוביץ' מזכיר יותר שוערים לטיניים- קטן פיזית, אינסטינקטים נפלאים, הצלות נהדרות. יצירתיות תמיד תועדף על יציבות אצלנו, לכן אוואט בחיים לא יתמודד מבחינה ציבורית עם בניון או רביבו שעשה קריירה די דומה מבחינת סדר גודל של קבוצות ומשך זמן.

שמרלינג 30 באוגוסט 2010

הממ..
דוידוביץ' 1.87 מ'.
אוואט 1.88 מ'.

הופ 30 באוגוסט 2010

אסף רביץ – מעולה! גם תרבות ה"מי אשם" אבל במיוחד תובנת "דוד מול גוליית" המבריקה.

עופר (הירוק) 30 באוגוסט 2010

אסף, זה קשור גם לעובדה שמשום מה מעדיפים שוערים זרים בכל מקום. השבוע ראיתי את רובי לבקוביץ' ממכבי פ"ת – פוטנציאל מצויין. אבל הוא יפרח רק אם יתנו לו לשחק בליגת העל. תראה את הרוש – פוטנציאל אדיר, אבל האם יש לך ספק שעם הכסף של גאידמק הוא היה רואה המון ספסל?

אסף רביץ 30 באוגוסט 2010

נכון. הרוש הגיע להרכב של בית"ר במקרה ושרד שם במקרה, יצא מזה שוער העתיד של ישראל. נדמה לי שמאמנים מפחדים לתת צ'אנס לשוער צעיר כי זה נחשב מסוכן. גם רוב הזרים שמגיעים לכאן לא מפסיקים לעשות שטויות, אבל אז המאמן יכול להגיד שהוא הביא שוער זר עם רזומה מכובד אז מה אתם מתלוננים. העניין הוא שגם לתת צ'אנס לבלם, קשר או חלוץ צעיר זה מסוכן וזה עולה לקבוצה בנקודות של שכר לימוד, אבל את זה הקהל רואה בצורה פחות ברורה מאשר עם שוער. ואם יוצא ממה שכתבתי שמאמנים אצלנו בונים קבוצה גם בהתאם לתירוצים עתידיים שיוכלו לתת- זה בדיוק מה שהתכוונתי.

פראליה 30 באוגוסט 2010

לדעתי אוואט דווקא כן קונצנזוס אבל מהסוג השונה לגמרי אליו אתה מתכוון לדעתי. הוא קונצנזוס לחוסר-לויאליות, להתנהגות מתנשאת ולכך שהוא לא סופר שום דבר מלבד עצמו.
בכל הזדמנות שהבין שהתפקיד שלו זה להיות מחליף בנבחרת למשל, הוא עשה פוזות של לא רוצה להגיע ולא מבסוט מהמעמד שלו. טיפוס מגעיל, לא חברי ולא אחד שמישהו ירצה ללכת איתו לקרב חוץ מהקרב שלו נגד כל מי שלא מחזיק ממנו.
מבחינת היכולת בוודאי שאי-אפשר להשוות אותו מול דוידוביץ' אבל מבחינת הקריירה, עובדתית על הנייר יש לו קריירה מכובדת ולו בגלל העובדה שהוא מתמיד בחו"ל ולא משנה אם זה בגלל הדרכון או הפציעות של התכופות של ניר, הוא לקח את רב ההזדמנויות שלו בשתי ידיים למרות שבזירה המקומית תמיד ידע לבעוט בדלי.
לסיכום, שוער ממוצע עם חסרונות ויתרונות בולטים כמו כל שוער ממוצע אחר ולא יותר מזה.

אביעד 30 באוגוסט 2010

אכן, עלו פה על רוב הנקודות. אני רוצה להזכיר עוד כמה דברים:
1. קצת קשה להתייחס לאדם מסויים כאל גיבור לאומי כאשר הוא כל הזמן דורש את זה וכאשר כשלא מתאים לו הוא הולך. דודו אוואט לפחות פעם אחת סרב לשחק בנבחרת אם הוא לא בהרכב.
2. בניגוד לדוידוביץ' למשל, אוואט לא לוקח אחריות על כלום. המריבה שלו עם מונואה זה בגלל מונואה, הגול המגוחך שספג מבאביץ' ולברקוזן בליגת האלופות הוא בגלל הזרקור, הגול העצמי שחטף מול בית"ר כשהכדור עבר לו מתחת לרגל זה בכלל באשמת חרזי.
שיהיה ברור, הדברים הללו לא משפיעים על יכולתו של אוואט כשוער (וזו חתיכת יכולת) אלא על התפיסה שלו בציבור.
מבחינת יכולת, בכל פעם שאני רואה אותו אז זה אותו דבר: אינסטינקטים מעולים, זינוקים מרהיבים, יכולת טובה מאוד באחד על אחד, יכולת מחרידה בכדורי גובה.
מבחינה אישית, לא מפריע לי הקטע שאוואט החליף את דוידוביץ'. מפריע לי שהוא חירב זכיה באליפות ואפשרות לא רעה לעבור את שלב הבתים בצ'מפיונס. ולא לקח גרם אחריות על כלום.

שמרלינג 30 באוגוסט 2010

ההצלחה של אוואט בליגה הספרדית תמיד היתה בעיני תופעה אל- טבעית. מתי הבנתי איך זה קורה? כשחיפה שיחקה נגד אספניול אחרי שעברה את שלב הבים בליגה האירופית. פתאום הבנתי שקבוצות מסדר הגודל הזה בספרד לא טובות באופן משמעותי מהאלופה הישראלית.
אז אם אוואט היה, והוא היה, השוער הכי טוב בליגה הישראלית, ברור שהוא מתאים לשחק שם. זה לא שבליגה הספרדית יש המון שוערים מעולים. זאת לא עמדה חזקה שם.
דוידוביץ' לעולם יהיה עדיף בעיני על אוואט אבל רק כשהוא בריא. לטווח יותר ארוך ברור שעדיף לקבוצה בחור כמו דוידוביץ' (16 עונות בבוגרים של חיפה. וואו. ) על אוואט.

יוחנן הסנדלר 30 באוגוסט 2010

"זה לא שבליגה הספרדית יש המון שוערים מעולים. זאת לא עמדה חזקה שם"
אתה בודאי ציני או לוקה בזכרונך. תן לי לרענן אותו:
קסיאס, ואלדס, פאלופ, סזאר, קאמני…ולא יותר מדי טרחתי להיזכר. בו נסתכל רגע לאנגליה – יש את צ'ך. ואת ואן דר סאר קשישא. מי עוד? אולי איטליה? בופון כבר מזמן לא מה שהיה. נשאר רק חוליו סזאר.
ההצהרה הזאת שלך מתחברת לנטיה גורפת כאן בפורום לזלזל בליגה הספרדית. נטיה שאין לה שום ביסוס במציאות ומנמסת על קלישאות ועל העבר. מלבד ריאל ובארסה יש כמה קבוצות נוספות כמו ולנסיה שאל תיפלו מהכסא כשהיא תסיים לפני מנצ'סטר יקירתכם בבית המוקדם בליגת האלופות, אתלטיקו המקסימה עם פורלאן (כן…השחקן המצטיין במונדיאל) אגוארו, רייס ועוד שבעונה גרועה לקחה את גביע אופ"א, סביליה שמעט נחלשה השנה וויאריאל. ויש גם מאיורקה, לה קורוניה ועוד קבוצות מרכז טבלה שהן טובות בהרבה ממקבילותיהן באיטליה, גרמניה וגם אנגליה. עכשיו תיקחו גם את הטענה על המרוץ הדו ראשי שיש בליגה הזאת ותבטלו אותה. כמה קבוצות זכו בפרמייר ליג מאז הקמתה? יונייטד, ארסנל, צלסי ובלקבורן. 4 קבוצות בכמעט 20 שנה. אתם יודעים מה – בספרד היו 5 זוכות בפרק זמן זה.

דורפן 30 באוגוסט 2010

"קלישאות של העבר" – כלומר בעבר זו הייתה ליגה של שתי קבוצות וכיום השוויוניות בה עלתה מאד?

יוחנן הסנדלר 30 באוגוסט 2010

"…קלישאות ועל העבר". בעבר (לפני מספר שנים) הליגה האנגלית היתה טובה יותר. היום לא.

צור שפי 30 באוגוסט 2010

לאתלטיקו מדריד יש שני שוערים צעירים א-ד-י-ר-י-ם: דה חאה (עוד לא 20) ואסנחו (עוד מעט 21). הם הביאו בעונה שעברה מויאריאל את אסנחו שהיה שוער הנבחרת עד גיל 21 אבל הוא נפצע ולכן זרקו למים את המחליף האלמוני דה חאה (שנראה כמו ואן דר סאר צעיר). מאז הילד הזה נותן הצגות, מפגין ביטחון מדהים וממעט לטעות. הפנדל שהוא לקח למיליטו ביום שישי במונקו היה רק הדובדבן שבפורלאניה.

בני תבורי 30 באוגוסט 2010

אני לא מכיר את אוואט טוב כמו אוהדי מכבי חיפה ובוודאי שאין בליבי עליו ולכן יכולתי בלב שלם ובראש נקי להתקשר לחבר שיושב בברצלונה ולשאול אותו מה חושבים שם על אוואט. ובכן, לא מדובר בהשוואה לקאסייאס, אבל בהחלט מדובר על אחד מחמשת השוערים הטובים והמוערכים בלה ליגה. מידי פעם אפשר לשמוע אפילו ביציעי הקאמפ נואו רטינות, כאלה שיוצאות ממש מתחת לאף ובשקט, שיתכן ובכל זאת היה צריך להביא את אוואט לבארסה כבר לפני כמה שנים ולא לסבול את חוסר היציבות של הנוכחי.
פעם סיפרו שיעקב ויסוקר לא היה פחות טוב בין הקורות מיעקב חודורוב. ההבדל בניהם היה בעיקר במילייה החברתי שסבב אותם. זה כנראה מה שקרה בחיפה ובנבחרת בין אוואט לדווידוביץ'.

דוא"ל לא נחוץ 30 באוגוסט 2010

מסםיק עם הקשקושים. בנאדם שהוא אחד השוערים הכי טובים בליגה הספרדית (המזולזלת אצל רבים כאן באופן שמגחיך אותם, אפשר לחשוב כמה קבוצות גדולות ממש יש באנגליה או באיטליה, אפשר לחשוב שאתלטיקו לא לקחו את הליגה האירופית ואת הסופרקאפ)הוא גדול השוערים שלנו בעשורים האחרונים!
כל הטענות האחרות על טעויות מלפני 10 שנים, מה היה קורה אם, הפז"מ של דוידוביץ' ועוד כהנה הם פשוט לא רלבנטיות.
אוואט, נאהב אותו או לא, הוא אחד השחקנים הישראלים הגדולים בכל הזמנים. זה הכל.

אפי 30 באוגוסט 2010

אניימה לדוגמא, הרבה יותר טוב מאוואט, אבל אוואט מנהל את הקריירה שלו הרבה יותר טוב. הוא בן שחקן עם אמביציה אדירה ולא סתם הגיע כל כך רחוק ואף מצליח לשמור על יציבות. זה לא קל. הבן אדם כבר חטף אגרוף בפרצוף בגלל מלחמות על אפודת השוער, והוא ממשיך.
לא אשכח איך הוא ויתר פעם על משחק של הנבחרת, כי היה לו יותר חשוב להפגין נוכחות בקבוצתו בספרד ולשמור שם על מעמדו. בדיעבד, הוא עשה נכון. וגם לנבחרת הוא חזר בזמן כדי להמשיך להיות שוער מס' 1.

טל 30 באוגוסט 2010

על מה מבוססת הקביעה שאניימה "הרבה יותר טוב מאוואט"? על שטיפת המוח של עיתונאים אוהדי הפועל?

אוואט מתמודד, לרוב בהצלחה, בליגה עם שחקני התקפה כמו מסי, רונאלדו, ווייה, פורלאן, פביאנו, אגוורו, היגואין ועוד ועוד. אניימה מתמודד בליגה שבה שלומי פאקינג ארבייטמן נחשב לסקורר אמיתני ושחקן שאין לו מקום בסגל של אספניול נחשב לחיזוק רציני לאלופת המדינה.

צור שפי 30 באוגוסט 2010

אותי מעניין דבר אחר. היו דיווחים לפני פתיחת העונה על הצעות לאוואט מקבוצות באנגליה. אם אני זוכר נכון היה מדובר על בירמינגהאם ווסט ברומוויץ. שתיהן לא מהאריות אבל המצב הכספי של מיורקה הוא כל כך מעורער שמאוד התפלאתי שהוא ממשיך שם. אין ספק שהחיים באי הספרדי יותר כיפיים מאשר באי הבריטי אבל גם בטחון תעסוקתי זה משהו.
אגב – הספרדים מבטאים את שמו "אוואטה" ( ט בסגול) כי בתעתיק הלועזי הוא כותב את השם עם e בסוף.

cookie-monster 30 באוגוסט 2010

הממ אוקי אז ככה. ידיד פורומי/IRC שלי (ואוהד ליברפול) תפס עצבים אחרי המשחק מול ארסנל ועשה מיני תחקירון סטטיסטי על שוערים בעולם בעונה האחרונה, (כדי להוכיח שריינה מספר 1 , DOH )

הוא לקח את הליגות המרכזיות של ארופה + ארגנטינה + ברזיל, הוציא מתוך כל ליגה את 4-8 הקבוצות שספגו הכי פחות (בעונה האחרונה, ועל פי נתונים של ESPN-SOCCERNET) , הוציא את הסטטיסטיקה של השוערים של כל אחת מהן, ועשה רשימה.

ריינה יצא שני. נושא הפוסט הנוכחי ? 18 . לא 15 בעולם אולי… אבל די מעניין. ברור שהסטיסטיקה לא מספרת הכל וכו וכו זה ויכוח ישן.

הנה הטבלה שהוא עשה :

http://i38.tinypic.com/8zo2eb.jpg

הופעות, הצלות, clean sheets.

0= אומר שESPN SOCCERNET לא היו נתונים בקטגוריה.

cookie-monster 30 באוגוסט 2010

אגב בקריאה שניה שמתי לב לפרטים הקטנים יותר – הטבלה לא מושלמת, פעמיים 12 והיה שם איזה פשלונת.. אבל הרעיון הבסיסי ברור.

בליקי 30 באוגוסט 2010

שזה 31 מקומות מעל אחד ג'יאנלואיג'י בופון.

פרלה 30 באוגוסט 2010

נתון חשוב בענינו של אוואט שלא הוזכר פה הוא העובדה שלכל הקבוצות בספרד הוא הגיע כאופציה שניה ושלישית והועדף על יריביו עד כדי תפיסת מקום קבוע בהרכב. זה אומר הרבה לגבי יכולתו המנטלית והמקצועית.

צור שפי 30 באוגוסט 2010

לא נכון, למיורקה הוא כבר הגיעה כשוער ראשון.

צור שפי 30 באוגוסט 2010

אופס – הגיע

יוני 30 באוגוסט 2010

עוד שיא ב-800. הוא משתמש בשיטה של בובקה, רק בריצה…

מנחם לס 30 באוגוסט 2010

בנוסף לשיא ב-800 היה גם 9.78 במאה מטרים

נועם 30 באוגוסט 2010

בגדול אמרו פה הכל, אבל הנה שני הסנט שלי:

1. העונה האחרונה של אוואט בארץ הייתה חלשה יחסית, וכללה מספר גולים מביכים, וזה רושם שנשאר הרבה אחר כך.

2. אוואט לא הפך לגיבור לאומי משום שלא הוליך את הנבחרת עד היום לאף הישג משמעותי. הופעה אחת הירואית נגד אירלנד לא תשנה זאת.

oz 30 באוגוסט 2010

למה לאן כבר הביאו ברקוביץ כרביבו ובניון את הנבחרת? ועדיין הם נחשבים כאלה כוכבים גדולים לעומת אוואט

אילן 30 באוגוסט 2010

שמרלינג, אני מציע שתביע עמדה זו לגבי השוערים הספרדיים כלפי אוהד כדורגל ספרדי כהילכתו, אבל גם הדיוט כמוני יאמר בבטחה גמורה שהשוער השביעי הכי טוב בספרד יכול להחליף את כל שוערי העולם בהצלחה שיוויונית ומעלה, למעט חמישה שישה נבחרים.

לא עמדה חזקה? הליגה אמנם פח לעתים, אבל השוערים נפלאים, וזו לא סתירה בשום מובן סביר.

אביעד 30 באוגוסט 2010

עוגיפלצת, הטבלה הזאת נחמדה. אבל לא מספרת את כל הסיפור. אפילו לא חצי ממנו. סתם לדוגמא: ההגנה שלפני אוואט נחותה משמעותית מזו של ואלדס. יש לכך השפעה על מס' הספיגות ובכך הטבלה הזאת מוטה לרעת שוערים דוגמת אוואט. מצד שני, בשל ההגנה העדיפה ובשל השליטה בכדור של ברצלונה, ואלדס נדרש למתוח איבריו פחות פעמים במשחק ולכן גם ממוצע ההצלות הוא לא מדד מדויק. שלישית, ואן דר סאר מדורג כאן 21 רק בגלל ששיחק רק 21 משחקים – מספרים מוחלטים הם לפיכך גם לא קנה מידה.
מה שכן, הטבלה הזאת מדגימה שאוואט בין 20-30 השוערים הטובים בעולם.
אבל אני חושב שיש כאן הסכמה של הרוב (לא כולם) באשר ליכולתו של אוואט. סביר להניח אם כן שהבעיה נעוצה ביח"צ ובאופי שלו.
אני אישית לא סובל את אוואט. מודה ומתוודה.
צור שפי, אני מניח שיש עוד סיבה למה אוואט לא עבר לאנגליה ולמען האמת לא היה כ"כ מבוקש באנגליה. יש לו הרבה תכונות טובות, רק שהיציאה שלו לכדורי גובה אינה אחת מהן. שוער שלא טוב בגובה הוא לא רלבנטי לליגה האנגלית.

cookie-monster 30 באוגוסט 2010

מוסכם לחלוטין. סטטיסטיקה מהווה אינדיקטור ליכולת…לא אמת מוחלטת. "מה שכן, הטבלה הזאת מדגימה שאוואט בין 20-30 השוערים הטובים בעולם." -זו היתה הכוונה שלי.

רק בענין הצלות – בשורה התחתונה, הרי את התואר לשוער המצטיין בליגה נותנים למי שיש הכי הרבה רשתות נקיות בסוף העונה, לא למי שיש הכי הרבה או הכי פחות הצלות. לשוער של almeria
יש שם 168הצלות – אבל זה גם כי הוא שוער של קבוצה לא בדיוק בטופ של הליגה ..

oz 30 באוגוסט 2010

למה לא נותנים סטטיסטיקה שמתחשבת בזה? למשל יחס הצלות למספר שערים נראה לי מדד לא רע להערכת שוער

דוא"ל לא נחוץ 30 באוגוסט 2010

האם קשה לנו להכיר בעובדה המוזרה שפשוט גדל בישראל שוער ענק? (אגב, גם בלדב, שוער לא רע ככלל, צמח בנצרת עלית לדעתי. מה שמים שם בחומוס?)

moby 30 באוגוסט 2010

אל תשאל, זה מוציא שוערים גדולים וחמוקייים גדולים אף יותר.

DI 30 באוגוסט 2010

גדול
השוער
הזה

גלן 30 באוגוסט 2010

אבי רן- הגדול מכלם. אבל גם שגיאות ענק כמו כלם. הזכורה לי מכלם מגול של נמרוד דרייפוס (כשהיה בהפועל ר"ג).
דרוג גדולי מ חיפה שראיתי :
אבי רן
מנו שוורץ (עונה הכי מדהימה ב'השרדות')
צ'אנוב (עונה הכי מדהימה לאליפות)
דוידוביץ
בומה ויינברג

בני תבורי 31 באוגוסט 2010

גלן,
זה לא מנומס להטיל ספק במצב כזה ובטח הרוחות הרעות כבר משחרות לטרף מעל ביתי, אבל נדמה לי כי סביב אבי רן התפתחה מיתולוגיה שהועצמה בעקבות מותו הטראגי. אבי רן היה ללא ספק שוער מוכשר ביותר, אבל אני לא משוכנע שהקריירה הקצרה שלו מצדיקה את הקביעה כי מדובר בטוב ביותר מאז ולתמיד או הגדול מכולם.

גלן 31 באוגוסט 2010

בני- למה לא מנומס? איני מתכחש למיתולוגיה ומודה שקשה להפריד אותה מיכולתיו האמיתיות. מצד שני שחס וחלילה לא נקפח אותו. לא פשוט

נקו 31 באוגוסט 2010

אהבתי את המחווה לברודי. תודה לאלוהים (ודורפנים) על הנאות קטנות

דני 6 בספטמבר 2010

אני חושב שזה גם קשור לזה שהוא לא מזוהה עם אף קבוצה גדולה (הפועל חיפה היא לא, ובמכבי חיפה הוא לא ממש השתלב – נתפס יותר כחותר תחת דוידוביץ' האהוב. בכלל סיפור המריבות האינסופיות בינהם לא תרמו להם)

דירק דיגלר 12 בספטמבר 2010

בתום המשחק נגד גיאורגיה, אני יכול להסביר למה אוואט איננו קונצנזוס: הוא שוט-בלוקר טוב, הבעיה היא שיש לו שמה מחבתות, ולא סתם מחבתות אלא מצופות טפלון, שום דבר לא נידבק אליהן. הכדורים פוגעים בו וניטזים, הוא לא תופס כלום.

Comments closed