קטע פרשנות טלוויזיה מעורר השראה

הצגה של אלן שירר. פרשנות כפי שהיא צריכה להיות

]

לפעמים מתעורר דיון לגבי הצורך שפרשנים יהיו שחקני עבר או מאמנים. ויש כמה טיעונים נגד פרשנות כזו. ראשית, אינטרסנטיות. היופי בפרשני אולפן הBBC- אבל לא סקיי – הוא שלא יושבים שאם אנשים שבוחשים בשוק המאמנים. בפרשנות אינטרסנטית אין שום תועלת. היא שווה כקליפת השום.  ליניקר, האנסן ונראה שגם שירר נכון לעכשיו – קיבלו את ההחלטה שלהם. הם פרשני כדורגל.

טוב, נעצור כאן. הרבה זמן לא חשבתי ששירר טוב מספיק – הוא נטה להיות דל – אבל עכשיו הוא בעונה השלישית או הרביעית שלו וראו את קטע הפרשנות הבא. יש דיון ציבורי עכשיו בכושרו של פרננדו טורס. נגעתי בו בטקסט שלי בעיתון. ואלן שירר נותן לנו כאן פרשנות של חלוץ מרכזי ענק על חלוץ מרכזי ענק. מתאר בדיוק את התחושות שלו. משמש סנגור שלו לא בגלל שהוא יושב איתו באותו בית קפה. אלה מתוך כאב אמיתי.

אתה חי את מצוקת החלוץ המרכזי שהקבוצה שלו משחקת לרוחב.

ספיישל אושפיזין
סיכום מחזור 2

76 Comments

יוסי מזרחי 21 בספטמבר 2010

מה יש להגיד? רמת הפרשנות כגודל הכשרון שלו על המגרש.
מצד שני, כשאני נזכר בחומר שיש אצלנו, זה מתכון בטוח לדיכאון קליני,ובמחשבה שניה, למה בכלל להשוות? מה לכהן בבית קברות?

מרפי הגדול 21 בספטמבר 2010

אם רק אלון מזרחי היה יודע להגיד משפט שלם

גיא וינטרוב 21 בספטמבר 2010

בגלל זה אני אוהב את הטלביזיה בבריטניה – פרשנות עניינית ורצינית. בארץ זה בחיים לא היה עובד.

מרפי הגדול 21 בספטמבר 2010

אם רק אלון מזרחי היה יודע לסיים משפט

ג'וס 21 בספטמבר 2010

מעורר השראה.
באמת.

אורן 21 בספטמבר 2010

הבעיה שבתרגום של הקטע לעברית יוצא 'דני נוימן'. לראות ולבכות. עופר שלח אמר בראיון לוואלה שהמקצוע שלו זה פרשן. למרות כל ההשגות שלי על תוכן דבריו אין ספק בלפחות האריזה שהוא מציג היא הנוצצת מכולם. אולי כיון שהוא רואה בזה עבודה, ולא חלטורה.

דורפן 21 בספטמבר 2010

אגב – כל הקטע ממחיש גם את הפיקציה הכי גדולה בכדורגל "אחוזי החזקה בכדור"

טל 21 בספטמבר 2010

מבלי להיכנס לויכוחים סובייקטיביים על סגנונות כדורגל, היכולת להחזיק כדור היא אחת הפונקציות החשובות ביותר שיש בכדורגל. עובדתית, קבוצות שמשחקות בדרך הזו, שולטות בכדורגל העולמי. וזה לא רק ברצלונה וספרד. גם הולנד ובאיירן משחקות בשיטה הזו (ארסנל, בניגוד לדעה המקובלת, לא). אתה יודע, ספרד היא אלופת העולם. כלומר במבחן התוצאה השיטה שלה עבדה.

דורפן 21 בספטמבר 2010

טל – הוצאת ארסנל מהקבוצות הללו היא פשוט כי זה לא מתיישב עם התיאוריה. זה בהחלט איך שארסנל משחקת ומנסה לשחק. וראיתי אימונים לא מעטים של ארסנל – בפירוש עובדים על זה. החזקת כדור היא סוג של טקטיקה שמבצעות את זה קבוצות מעולות וגם מחורבנות. התקפיות וגם הגנתיות. בקליפ המדובר רואים את ליברפול מבצעת את זה בצורה פתטית ושלילית. אגב, ליברפול הובילה בשלב מסויים 54-46 בהחזקת כדור. באותו שלב יונייטד הובילה 0-2. ו-2-15 בבעיטות לשער.
לגבי היכולת להחזיק בכדור אני מסכים איתך. קבוצה צריכה להיות מסוגלת לעשות את זה. אבל מידת השימוש היא שאלה טקטית.
אני מפנה אותך לדבריו של גווארדיולה בעניין – זה בבלוג של לוינטל ביום כיפור.

טל 21 בספטמבר 2010

רונן, ארסנל משחקת סגנון הרבה יותר ישיר. הדימיון לברצלונה הוא בזה שהיא משחקת מסירות קצרות על הקרקע, אבל בזה נגמר הדימיון.

במהותו, המשחק של ארסנל הרבה יותר לסגנון של ריאל לאורך השנים האחרונות. משחק שמהותו מעבר מהיר מהגנה להתקפה. היתרון בסגנון הזה (לעומת הסגנון של ברצלונה) הוא בכך שיותר פעמים אתה תופס את הגנת היריב לא מוכנה ובניחתות מספרית. בסגנון הזה יותר קשה ליריב להחזיק 9 ו 10 שחקנים מאחרי הכדור. מצד שני, הסגנון הזה חושף אותך הרבה יותר מאחור.

זו הסיבה שארסנל וריאל של העונות האחרונות, מצטיינות מול קבוצות קטנות ומתקשות מול קבוצות חזקות.

שלו רומא 21 בספטמבר 2010

יש להזכיר שהמדיה הטליוזיונית היא לא המגרש הבייתי של שחקני כדורגל ולוקח זמן להתרגל אליה, אבל לפרשנות יש מקום בשתי הצורות אחת המקצועית של שחקני עבר, והשנייה פרשנות רקע שבה יש מקום לידעני רהוטים שנותנים גם רקע לארוע. לצערי הרבה מאוד מהפרשנים מתבלבלים בין שני התחומים. אני לא מצפה מאף שחקן שידע את ההסטוריה של המועדונים השונים בעולם וכל הפיקנטריה, כמו גם שקשה לי לקבל הסברים של שגיא כהן מה פרגסון או מוריניו חושבים או עושים. הבעיה היא שהרבה שגיא כהנים חושבים שאם הם ראו מאה אלף משחקים יש להם ידע מקצועי השווה למשהו שעוסק בזה בתור מקצוע.
לגבי עופר שלח שיש לי אליו כבוד רב, והערכתי אותו שנים רבות. נתקלתי יותר מדי פעמים אצלו בניתוחים (בעיקר בתחום הצבאי, שבו אני יכול להיות בר פלוגתא שלו) הסובלים מצד אחד בחוסר ידע ומצד שני בשטחיות מסוימת, בעיקר סביב מלחמת לבנון השנייה, שהרבה דברים, למרות מה שחושבים, לא יוצאים החוצה מהצבא.

אדם 21 בספטמבר 2010

פוסט מדהים רונן :), אכן קטע פרשנות מעורר השראה של גדול חלוצי אנגליה שבאמת ממחיש את הפיקציה של "אחזקה בכדור", בגלל זה אני רואה את שיטת המשחק של בארסה כדבר מאוס, אבל זה לעניין אחר.

זה מדהים איך שבתעשיה שבה שחקנים משתכרים מיליונים אנו עדיין צריכים להסתפק בפרשנות יבשה של רוב הפרשנים, כיום זה גם נוגע לגבי השדרים, בישראל עדיין רחוקים שנות אור ברמת השידור של המשחק וההעברה שלו כבידור.

זהו קטע שדרנות מתורגם של עיסאם אלשואלי, שדר תוניסאי שנחשב לטוב בעולם הערבי, דבר שמראה ששדר לא רק צריך קול מתאים אלא גם ניצוץ של גאונות, לטעמי הוא השדר הטוב בעולם וכל משחק שהוא משדר, משעמם ככל שיהיה הופך לחוויה פואטית. מקווה שתאהבו.

http://www.youtube.com/watch?v=uxzIdEIfFJE

טל 21 בספטמבר 2010

בגלל שהאנגלים מתייחסים להחזקת כדור כל"פיקציה" הכדורגל שלהם נראה כמו שהוא נראה ומהסיבה הזו "גדול חלוצי אנגליה" השיג בכל הקריירה הבינלאומית שלו פחות משהשיג פדרו בגיל 21.

דורפן 21 בספטמבר 2010

כי אתה מתייחס למושג השיג במה השחקן קיבל. לא במה שתרם. שירר הוביל קבוצה לאליפות. היא לא הייתה זוכה בלעדיו. כרגע לפחות ההיסטוריה של ברצלונה לא הייתה שונה במילימטר אם פדרו היה בה או לא.

טל 21 בספטמבר 2010

O.K, אתה יכול לקחת כדוגמה את וייה.

אני מקבל את זכותם של חובבי כדורגל להעדיף (ברמה האסתטית) סגננות שונים. זה מה שעושה את המשחק למענין. אבל לטעון שהחזקת הכדור היא לא שיטה שמצליחה במבחן התוצאה זה פשוט לא מדויק. תראה את באיירן של ואן חאל, שאין לה את הכישרון האישי של ברצלונה.

סופרפלי 21 בספטמבר 2010

מדהים, תודה.

אביעד 21 בספטמבר 2010

כשליניקר, האנסן, לורנסון או שירר אומרים משהו ב MOTD אז זה משהו ששווה להפנות אליו או לכל הפחות להתייחס. במקביל, כשהם טועים, זוכרים להם את זה (ע"ע האנסן ואמרת הילדים). ואצלנו? אין שום דבר שנוימן או ברקוביץ' אומרים ששווה להתייחס אליו מקצועית ואין מה להפנות לטעויות שלהם בגלל שיש כ"כ הרבה…

דורפן 21 בספטמבר 2010

אדם – אני חושב שאתה מבלבל קצת בין בארסה לספרד. ספרד מניעה כדור בעיקר כטקטיקה מנטרלת – שיוצרת מצב בו היא יוצרת מספר סביר של מצבים והיריב מעט מאד. לבארסה יש המון יכולת חדירה במשחק שלה.

אדם 21 בספטמבר 2010

בגדול אתה צודק, הבעיה שבליגה שבה אין הגנות ואפס פיזיות לבארסה קל לדרוך על הקבוצות בספרד ובמשחקים המוקדמים בליגת האלופות.

בשנה שעברה ב -2-0 של בארסה על אינטר בשלב הבתים בקאמפ נאו, ברצלונה שיחקה ממש באותה פילוסופיה של ספרד והמשחק מאד שיעמם, בפעם הבאה שהיא ניתקלה בקבוצה רצינית (ארסנל לא נחשבה כזו מבחינתי בשל העובדה שהם שיחקו מינוס 4 שחקני מפתח מול בארסה, וגם כך ההגנה שלהם בראשות קמפבל ואלמוניה אין לה מה למכור מול בארסה), מול אינטר בחצי הם די סבלו.
אגב גם כשהם ניצחו את יונייטד ברומא המשחק מאד אכזב משום שבארסה הרדימה אותו בגלל ששיחקה באותה מתכונת שבה ספרד משחקת.. ספרד ובארסה משחקות בדיוק אותו דבר, כאשר הן נתקלות ביריבות חלשות הן דורכות עליהם ומול יריבות חזקות הן מרדימות את המשחק.

דורפן 21 בספטמבר 2010

אביעד – אין למה שהם אומרים משמעות כי אין שום אמירה נוקבת. לרוב מדובר סתם בחזרה על מה שנראה בטלוויזיה בצירוף המילה "איזה"

סאביסאביץ' 21 בספטמבר 2010

הפרשנות של שירר כ"כ נכונה, תארו לכם את טורס ביונייטד, קבוצה שהתכלית שלה להזיז את הכדור קדימה והנה לכם שחקן השנה בכולם.

דרך אגב, ראיתי אתמול "יציע העיתונות", קשה מאוד להתעלם מהלקקנות והצביעות של אוחנה ושלמה שרף שהוא לדעתי בכלל אינטרסנט מהרמה הגבוה ביותר, כבר לא יודע למי להקשיב, פעם היה את ברקוביץ' אבל לוזון סירס אותו בגלל הבטחות שווא שאם הוא ישתוק סוף סוף אולי הוא יתן לו לאמן את הנבחרת. 

אורן 21 בספטמבר 2010

רונן – האם יש סטטיסטיקה שכן מייצגת בכדורגל? (חוץ משערים שהבקעת ספגת במשחק נתון :-) ). בלא מעט שיחות סלון העלנו הרבה רעיונות לגבי ניתוחים סטטיסטיים בכדורגל ואף אחד מהם לא הוכיח את עצמו.

דורפן 21 בספטמבר 2010

אורן – מאד מסובך. אני אוהב טבלאות מבקיעים של שערים "משני תוצאה" – שער שמעלה ליתרון או משווה. באופן כללי אני חושב שבעיטות למסגרת מתוך הרחבה זו סטטיסטיקה לא רעה. למרות שאפילו היא כוללת מצב דמו..

אדם ויסברגר 21 בספטמבר 2010

פרשנים בארץ שאני מרגיש משכיל מהם: איוניר, בן שמעון, אוחנה, זוהר, ברקוביץ' (כן, כן) ואפילו אלון מזרחי. כמו שירר, גם הם "היו שם"

ניימן 21 בספטמבר 2010

אדם – קטע נהדר. בחיים לא ראיתי פרשנות דומה לזה. אולי זוהיר בהלול מזכיר אותו קצת קצת קצת בפואטיות. אבל רק קצת.

טל 21 בספטמבר 2010

מוטי איווניר פרשן מצוין. הוא מבין, לא מדבר בקלישאות, מכיר שחקנים, מעריך סוגי כדורגל שונים וליגות שונות. הפרשן מספר 1 בפער גדול.

ברקוביץ' דווקא אומר דברים מענינים ובעיקרון אני מסכים עם תפיסת העולם שלו לגבי כדורגל, אבל יש לו נטיה מקוממת לזלזל בשחקנים, כולל כאלה שהשיגו יותר ממנו בקריירה שלהם. לדוגמה, הירידות שלו על אוליץ' בגמר האלופות היו מבישות. הוא גם לא מגיע מוכן לשידור ולא מכיר שחקנים.

אלון חזן מבין, אבל יש לו קול מעצבן.

שלמה שרף עילג וקסנופוב.

נין לוין ולחמן די בסדר (אני לא מסכים עם הפרדגימה הלחמנית של נוקשות ומתפרצות, אבל הוא מביא הרבה התלהבות לשידור ויש לו ידע גדול).

אני 21 בספטמבר 2010

הרבה יורדים על צ'רלטון שהם חובבנים, שהם לא מגרדים את הרמה של ה"מקצוענות המופלאה" של ערוץ 5, אבל לדעתי חל שם שינוי. זלצר, חזן, לחמן, גם גיא לוי שלפעמים מפרשן שם-שלושתם פרשנים שעושים בדיוק את המצופה מפרשן, לבאר לצופה את המהלכים הטקטיים. זאת בניגוד ל"מקצוענים" מערוץ 5 כמו שגיא כהן שמנמק כל פס בהיסטוריה של הפיזיקה האטומית או איציק זוהר שמדבר כמו הידען מס' 1 על שחקנים וקבוצות שאינו מכיר ולו במעט.

ניר לוין פחות טוב אבל אפשר לחיות איתו. חוץ מזה שעכשיו הם הבינו שאי אפשר לתת לעילגים ובורים לשדר את הפרמיירליג והם מביאים יותר את וייץ ואיינשטיין, כך שבכלל חוויית הצפייה שם משתפרת לעומת ימיהם הראשונים.

טל 21 בספטמבר 2010

גיא לוי פרשן מצוין. איציק זוהר? כנראה יש לו חומר מרשיע על בכירים בערוץ הספורט, אחרת אין הסבר לזה שהוא פשוט מקבל שם במה בלתי מוגבלת לחלוק איתנו את הגיגיו.

בכלל, התקשורת בארץ לא מתייחסנת לעמדת הפרשן כמשהו חיוני לשידור, אלא כסוג של בדרן. זאת הסיבה שברקוביץ' מקבל את עמדת הפרשן במשחקי נבחרת ישראל דווקא אחרי המסע הבחירות שהוא עשה או שבונים פורמט על מישהו כמו קופמן, שאולי אין לו שום דבר מענין להגיד ברמת המהות, אבל לפחות הוא סוג של מבדר (בקטוגריית המוזרים).

פראליה 21 בספטמבר 2010

MOTD כמעט תמיד מספקת סחורה שאי-אפשר להשיג בשום מקום אחר (בתנאי שלא נפלתם על MOTD הסקוטי), אין ספק שחוזה ארוך בתחנה בלי כוונת יציאה קרובה לשוק המננג'רים מעלה את הרמה.
אלן הנסן עושה את זה שנים.

לגבי פרשנים שלא הריחו דשא, ברב המקרים זה חסר סיכוי, כמו בדוגמא הבולטת של שגיא כהן שמתעקש להמציא איזה משחק שיתאים לתיאוריות ששאל מתחומי העיסוק האחרים שלו, פשוט מייאש.
על נוימן חבל לדון כי הוא לא נכנס לשום קטגוריה שקשורה למשחק הזה. בין השדרים וייץ הוא היחיד שנסבל כי הוא מבין יותר טוב מכולם שהתפקיד שלו זה לשדר ולא לפרשן.
בין הפרשנים, אייל ( בדיוק בגלל העובדה שהיה לו את מה שלא היה לאף אחד אחר על המגרש, רואה את המשחק בצורה שלא הרבה רואים ומסוגלים לנטרל את הפוליטיקה שלהם מהפרשנות שלהם), לחמן (בגלל הידע התיאורטי הרב שיש לו) ואיווניר (יודע לנתח את המשחק לא רע) שבאופן די קבוע מביאים שהצופה הממוצע לא יודע לבד ולא טוחנים את מה שהשדר אומר במלים אחרות..

גלן 21 בספטמבר 2010

ובסקופ יוצא מן הכלל וקשרים נרחבים עם אוהדים אהובים אני שמח לבשר: הסרט על האוהדים הטובים בעולם יוצא לאקרנים. נשלח אלי באיכות קצת ירודה וסינכרוניזציה זוועתית אבל בכ"ז הללויה. אני מתקשה להאמין אבל הסרט ביוזמה חלקית של המועדון. עם זאת, לא נראה כסרט מטעם אף אחד. סתם נחמד לראות אוהדי כדורגל בעונה טיפוסית- חצי מחורבנת חצי לא. ובכלל נחמד לדעת שבמנצסטר יש אוהדי כדורגל אמיתיים.

Blue Moon Rising. חפשו אותו בקולנוע הקרוב לבתכם (הכניסה לקולנוע ללא שרימפסים או קוויאר).

איש 21 בספטמבר 2010

זה סרט עתידני? המשך לסרט eclipse?

גלן 21 בספטמבר 2010

איש- עבר הווה ועתיד. סרט על תקווה!

יוסי מזרחי 21 בספטמבר 2010

גלן.
אם היית רואה את תקוה השכנה שלי, היית מדבר אחרת.

martzianno 21 בספטמבר 2010

את חלק משידורי המונדיאל ראיתי בחלקם בבי.בי.סי ואלן שירר פירשן והיה יותר מבסדר.
בטח כשאחר-כך אתה מקבל בארץ את אייל ברקוביץ', שאחרי שידור איתו אתה מרגיש כאילו ביצעו בך מעשה סדום.

תומר חרוב 21 בספטמבר 2010

lol

עומרי טנקמן 21 בספטמבר 2010

בהקשר של שירר, האנסן וליניקר.
ניתן לומר אותו דבר גם על פרשנים הכדורסל ב – ESPN. אמנם האמריקאים מדגישים את הפן הבידורי בהגשת של המשחק אבל בניגוד לכל מיני שמעון אמסלמים, גם הפרשנים האמריקאים שהיו בעברם שחקנים הם אנשים רהוטים שיודעים לבנות טיעון ולהאיר את העיניו של הצופה בנתונים חכמים.
שוב איפה הם ואיפה דני נוימן

שמרלינג 21 בספטמבר 2010

יש תוכנית אולפן על כדורגל מצויינת תוצרת הטלויזיה הישראלית: אולפן ליגת האלופות. איזה עוד תוכנית כדורגל בעולם נותנת מבט כל כך רחב (הסטורי, תרבותי, פוליטי, גיאוגרפי, מקצועי) על כדורגל?
אני מאוד אוהב את מלר ויעקובי, הם חרוצים ותמיד מוכנים מצויין לשידור, יש להם מאגר אדיר של ידע בראש והם חינניים במיוחד.
בניגוד לאחרים פה למעלה, אני דוקא מאוד מכבד את שגיא כהן. הוא אנטלקטואל אמיתי ולא בכאילו ודוקא יש לו טביעת עין מצויינת.
איציק זוהר מדבר המון על תחומים שאין לו שום דבר מעניין להגיד עליהם. כמו אוחנה, גם הוא תמיד ילך עם החזק והמוכר.

Royi 25 בספטמבר 2010

מסכים איתך לגמרי.
אני ממש אוהב את שגיא כהן.
בגלל שלא היה שחקן הוא מביט על כדורגל כתופעה ספורטיבית תרבותית ולא כמו ברקוביץ' שמביט על זה כיום עבודה ממבט של פנסיונר.
מה עוד שלרוב שגיא כהן צודק גם בניתוח המקצועי שלו לא פחות משרף שעלאק אימן נבחרת.

מנחם לס 21 בספטמבר 2010

מחר אני טס לישראל. מצאתי מאמר שכתבתי לעתון "חדשות" בשנת 1983 על שידורי הספורט בטלוויזיה בישראל, וחשבתי שכשאבוא ארצה אכתוב איזה פוסט על כך, עם העתק המאמר כדי שכולכם תראו שעם כל הביקורת הנוקבת והצודקת, שום דבר לא משתנה בארץ מאז 1983. אני רואה שידורים מהארץ מתי שאני רוצה כאן דרך הצלחת, אז אני לא בדיוק צריך להיות בהולי-לנד לכתוב מה שיש לי לומר. גם על שידורי הכדורגל, וגם על שידורי הכדורסל. פשוט לא יאומן איך אנחנו "עם הספר" ועד כדי כך מחורבנים בטיווי.
אבל…אחרי ההתקפה כשכתבתי על ג'פרי טיילר וכמה מהתגובות כאן (ואפילו במקומות אחרים! דובר מכבי חיפה – כך אמרו לי – רוצה לדבר איתי!!!) אז אולי מוטב שלא אכתוב. אמלא פי מים ואסבול כמוכם. מה יש לי לעשות שריפות בישראל וכעבור שלושה שבועות לברוח חזרה לשידורי-העל מה-NFL ששמים כל דבר אחר בעולם בכיס הקטן (ואני מדבר על 5 ערוצים, ואיזה 35-40 שדרים, מצויינים, ממש מצויינים כולם בלי יוצא מין הכלל)?
אשאיר את מלאכת החזייה בטלוויזית הספורט בישראל שהיא בין הגרועות ביותר בעולם כולו (כדורגל, ולא פחות גרוע כדורסל! מה שמה של ההיא שלא סותמת פיה לשנייה, אפילו לשנייה?) לישראלים החוזים בטיווי במקום בו הם חיים.
נ.ב
רונן דורפן! אתה ואני מוטב שנשתוק. ואני מבטיח לא להוציא מילה רעה על אלי סהר!

יואב צור 21 בספטמבר 2010

***התגובה הזו נמחקה כי הכותב מתחזה למישהו אחר***

לתלונות ronendorfan@hotmail.com

מנחם לס 21 בספטמבר 2010

מילה על עתון "חדשות". הרבה מכם צעירים מדי לדעת. אבל לאלה שזוכרים, זה היה עתון עם חידוש אדיר למדיה הישראלית, וחבל שהלך לעולמו. היינו צוות קטן כשאני מין "אבא" לאבי רצון, עמיר (שכחתי את שם משפחתו! עורך הספורט של ידיעות), יעקובי, יעקב זיו, רון עמיקם, אבי מלר, ועוד. מהצוות הקטן הזה כמעט כולם הפכו תותחים במדיית הספורט הישראלית. שם עשיתי מה שרציתי (בעלי עתון הארץ נתנו לי את הרשות!) ושם פיתחתי את שפת הספורט שהיתה קצת מיוחדת וכמה מכם ציינו זאת בתגובות. זה היה עתון שכל סטודנט באוניברסיטת ת"א החזיק בכיסו, אך האריות של ידיעות ומעריב סתמו לו (לעתון "חדשות") את הפה.

יוסי מזרחי 21 בספטמבר 2010

אני זוכר את העיתון, מנוחתו עדן, צעיר רענן וקופצני.
חבל שהענקים האלה מחקו אותו.

מנחם לס 21 בספטמבר 2010

נזכרתי. עמיר פלג. וכמה מעתונאי הספורט הפכו תותחים במעריב וידיעות אבל עברו לתרבות, ספרות, או שנעלמו.

תומר ש 21 בספטמבר 2010

אני אוהב את לחמן. נתן יופי של שידור למשחק נגד ליברפול. הוא אמנם קרא לחמישה שחקנים שונים ג'ו קול, אבל הוא מביא הרבה תשוקה לשידור, וגם הרבה מאוד ידע.

תומר ש 21 בספטמבר 2010

ולגבי השידור הטונסאי:
שמתם לב שיש שדר שמשדר את המשחק ואז שמגיע הגול נכנס הפרשן שתפקידו הוא לצייר, לפייט ולהלל את כובש השער? די מצחיק.

באופן כללי הקטעים הללו תמיד נשמעים טוב בערבית, אבל כשאני שומע את נדב יעקבי מהלל כך את מסי אני מתחלחל. כנראה קטע של אוטנטיות.

יספר אולסן 21 בספטמבר 2010

ברור שאין כאן פרשנים ברמה של שירר, אבל המצב לא גרוע כמו שעושים ממנו כאן. לירן שכנר עושה עבודה טובה, לא כופה את עצמו על השידור, מכיר את החומר ונותן לשדר האנגלי לרוץ. כשזלצר או לחמן לצידו, וגם הם לא מתפרצים אלא משחררים את האבחנות שלהם במשורה (למשל בשידור של יום ראשון) החוויה די נעימה.

בלי קשר שרף, רן בן שמעון, איציק זהר ושגיא כהן הם בלתי נסבלים.

אוחנה פוליטקאי אבל מבין כדורגל וגם איווניר בסדר גמור (הוא מרגיע את התקפות ההיסטריה והפומפוזיות של נדב יעקובי, מה שאי אפשר להגיד על שגיא "פפ" כהן ע"ע האמוק שנכנסו עליו בעקבות מתיחת השריר של מסי והעליהום על אתלטיקו).

לגבי ברקוביץ', תחושת האינוס מובנת, אבל כפרשן כדורגל ישראלי הוא אידיאלי. בניגוד להבנה הקלושה שלו בכדורגל עולמי (השידור של גמר ליגת האלופות היה ביזיון של ממש), את המאטרייה בארץ הוא מכיר היטב והפה הגדול שלו משעשע. כשאוכלים סטייק בפיתה עדיף שיהיה צלע לבן על אנטריקוט מיושן ומשויש. או במלים אחרות – לכדורגל הישראלי הוא מתאים בול.

גמאני 21 בספטמבר 2010

יעקובי אוהד אתלטיקו מושבע(עוד לפני ארסנל אהובתו) אבל מה לעשות שהוא עובד בערוץ שהוא השלוחה של בארסה בארץ

יספר אולסן 21 בספטמבר 2010

אם אני זוכר נכון הוא סיפר פעם שהוא אוהד סלטה ויגו מכיוון שבימים שהתחיל לשדר בערוץ הספורט כדורגל ספרדי חיים רביבו שיחק בה והוא התאהב בקבוצה. זה גם לא באמת משנה את מי הוא אוהד, כל עוד הוא ממשיך להיות כל כך היסטרי בנוגע לכל מה שקשור בליגה הספרדית ומלבה את הטירוף סביב מסי. אין לי ספק באהבת הכדורגל שלו – היא אותנטית וסוחפת, אבל הגישה הזו מולידה אנטגוניזם, לפחות אצלי. מצד שני, היא הפכה ציבור ישראלי ללאומנים קטלונים. מעניין איך מסתדרת לכל העדר הזה העובדה שבארסה היא הפרזנטורית הרשמית של טורקיש אייר.

אביאל 21 בספטמבר 2010

השדרן וקצת גם פרשן הכי טוב בימנו בארץ, לדעתי לפחות, הוא עמיחי שפיגלר, במיוחד בליגה הצרפתית, וגם בשידורי ליגת האלופות (בעיקר במשחקים היותר קטנים), רמת דיוק גבוהה בשחקנים, ראייה נכונה של מה באמת קורה במגרש ופה ושם ידע כללי על כל מיני שחקנים וסיפורים מעניינים, אני מקווה שיהיו יותר כמוהו.

הופ 21 בספטמבר 2010

יש פה פרשנים טובים וחלקם הוזכרו פה. אני חושב שבדרך כלל יש יחס הפוך בין האגו של הפרשן (לפחות כפי שהוא מתבטא בפעמים שהוא מדבר על עצמו תוך כדי פרשנות) לבין איכות הפרשנות שלו. הרי לכולם יש ידע בכדורגל במידה זו או אחרת (כנראה שגם לאיציק זוהר), אבל אלה שעסוקים באינטרסים או איך הם ייצאו בטלוויזיה ומה יחשבו עליהם לא מאפשרים לנו לקבל את הידע הזה.
לצחוק על אלון מזרחי זה כל כך תשרי התשנ"ט. הבנאדם פרשן לא רע בכלל.
אני לא מבין את הדיון שהתפתח פה בקשר לאחוזי החזקה בכדור. למה האמירה של דורפן ש"אחוזי החזקה בכדור היא פיקציה" גורמת לטל לקפוץ להגן על בארסה וספרד, ולאדם להגיד שבגלל זה הסגנון מאוס עליו (בגלל שזו פיקציה?)? הרי ברור שהישגיה של ברצלונה ושל ספרד הם לא פיקציה, אז יש שתי אפשרויות: או שדורפן טועה ויש משמעות לאחוזי ההחזקה בכדור והם תורמים לברצלונה ולספרד. או שהוא צודק ואז בארסה וספרד עושות עוד משהו מעבר להחזקה בכדור, שעושה אותן כל כך נפלאות. (בקיצור, טל – למה חשוב לך להגן על הנתון הזה?).

טל 22 בספטמבר 2010

כי אני חולק על הטענה של דורפן.

ברור שלצד כל סגנון משחק, צריך גם יכולת אישית של שחקנים. גם בונקר מוריניו סטייל, לא יעבוד ברמות הגבוהות אם לא מבצעים אותו מייקון ולוסיו.

במקרה של ברצלונה ספציפית, החזקת הכדור היא המטרה המרכזית של סגנון המשחק. גווארדיולה בעצמו אמר ש"אנחנו קבוצה נוראית בלי הכדור ולכן חייבים להחזיק בו כמה שיותר". הויכוח שלי הוא לא ברמת הנאה מהמשחק. לכן, אני לא הולך להתווכח עם כל אנגלופיל שמתבאס מסגנון משחק כזה או מהחוצפה של נדב יעוקבי להתלהב מהמבצעים של השחקנים הכי טובים בעולם. כל אחד ראשי להעדיף איזה סגנון שהוא רוצה ולתמוך ולשנוא איזה קבוצה שהוא רוצה.
אבל שדנים על הצלחה על המגרש, העובדות מראות ששתי פינליסטיות גביע העולם ושתיים מבין ארבע קבוצות שהגיעו לחצי ליגת האלופות (ושתיים מבין ארבע אלופות הליגות החזקות באירופה) משחקות בסגנון שמהותו הוא להחזיק בכדור כמה שיותר.

דבר אחד לא יכול לקרות כאשר אתה מחזיק בכדור: אתה לא יכול לספוג שערים. ולכן, לעניות דעתי הלא קובעת, זו שיטת המשחק היעילה ביותר, כאשר יש לך שחקנים שיכולים ליישם אותה.

הופ 23 בספטמבר 2010

טל, לגבי התשובה שלך בשורה הראשונה – כמובן. השאלה שלי היתה די מטופשת והבנתי את זה די מהר אחרי ששלחתי. היא נבעה מההרגשה שכל אזכור של נושא שיכול להיות קשור בבארסה מקפיץ אוטומטית את אוהביה (כולל אותי) ואת שונאיה, גם אם המלה "ברצלונה" לא הוזכרה. נדמה לי לפעמים שבמקום להתווכח על השאלה, מתווכחים על כמה ברצלונה טובה. אבל יכול להיות שזו דווקא האוטומטיות שלי.
העניין השני הוא שאני לא בטוח שהדיון יכול להיות מדויק. העובדה היא שבארסה משחקת בשיטה שאחד היסודות שלה הוא החזקת כדור. (שתי הערות כאן: 1. אולי נכון יהיה לקרוא לזה לא "החזקת כדור" אלא "הנעת כדור". החזקת כדור יכולה להתבצע גם על ידי שחקנים שמגוננים על הכדור כמה שיותר. הנעת הכדור של ברצלונה מחייבת תנועה מתמדת ומסירות מהירות, הרבה פעמים בנגיעה אחת, ובכיוון קדימה. וזה גם מה שמאפשר לפרוץ הגנות. 2. זה רק אחד היסודות, יסוד אחר למשל הוא לחץ בחלק מאוד גבוה של המגרש. יסוד אחר הוא פעולות אישיות של השחקנים שיודעים לעשות אותן). לכן ברור שבמשחקים של ברצלונה נתוני החזקת הכדור הם קריטיים למשחק. ככל שבארסה תשחק יותר בשיטה שלה סביר יותר שתנצח.
אבל זה עדיין לא אומר שהנתונים האלה הם נכונים באופן כללי למשחק. במובן הזה אני מסכים עם דורפן. בניגוד לבעיטות למסגרת, אי אפשר להסיק מנתונים מסוג זה כלום אם לא יודעים מהי שיטת המשחק של הקבוצה. בקבוצות מסוימות הנתון הכי חשוב יהיה מספר ההגבהות המדויקות, כי הן משחקות על הגבהות לחלוץ הגבוה. אז הנתון הזה יהיה קריטי במשחקים שלהן אבל לא יגיד כלום על משחקים של קבוצת אחרות.
למעשה, בגלל המקריות הרבה של המשחק (למשל, בעיטה שלא למסגרת יכולה לפגוע בשחקן ולהיכנס לשער. זה לא יכול לקרות בכדורסל), קשה לחשוב על הרבה סטטיסטיקות שבאמת יש להן משמעות אובייקטיבית (כלומר – כאלו שלפיהן אפשר לקבוע מי ינצח). במילים אחרות: אם יתנו לך נתונים סטטיסטיים של 10 משחקים (לא של בארסה), בלי נתון של בעיטות לשער – בכמה מהם תצליח לנחש את התוצאה הסופית? 
המסקנה היא שהסטטיסטיקה בכדורגל לא חשובה – או שעדיין לא פוצחה. ואולי בכלל צריך בכדורגל לדבר על סטטיסטיקה "פר קבוצה" – לפי שיטת המשחק שלה. יש לזה חסרונות אחרים כמובן.

מתבונן בקביעות מהצד 21 בספטמבר 2010

דורפן, בגלל זה אני קורא ישראל היום, בטורים שלך של אלי סהר ושל לוינטל אפשר לזהות את ה"חוסר" אינטרסנטיות (למעט כשאתה מזכיר את מנצ'סטר ולוינטל את מכורתו ארסנל).

שרף,קופמן ושאר הליצנים בידיעות אחרונות עושים שם רע לחלטורה, למרות שלעיתים הם כותבים דברים מעניינים, כל השאר זה התחשבנויות עם ה"צ'ילבות" שלהם וליקוקים לחבריהם.

הגדיל לעשות ברקו שריסן את לשונו בעמדת הפרשן במשחק הנבחרת מול גרוזיה, ולאחר-מכן דווחנו על התגודדיות שלו עם לוזון ובניון.

דורפן 21 בספטמבר 2010

מתבונן בקביעות – מכיוון שרצוני להשתפר עז אבקש שתזכיר מקרה אחד בו כתבתי בעיתון בצורה לא אובייקטיבית על יונייטד. בבלוג הכתיבה על יונייטד היא אישית ולכן סובייקטיבית כמובן.

מתבונן בקביעות מהצד 22 בספטמבר 2010

דורפן- אולי זה אני, אבל ברגע שאני קורא טור של פלוני ואני יודע שיש לו דעות X והוא כותב על X אז מערכת הסינון שלי עובדת כך שאני מראש כבר מניח שההטייה תהיה על X (לטוב או לרע) ופשוט נותן פחות משקל לכתוב.
במילים אחרות, זה לא אתה זה אני :o)

דוגמא טרייה מהבלוג, המגיב "טל" שבתחילת הרשומה הגיב בצורה "נייטרלית" ושיבח קבוצות מסויימות על צורת המשחק שלהן וכבר ידעתי מראש כי הוא אוהד בארסה, אז פשוט דילגתי על ההשתפכויות…
וזאת למרות שאני לא מצפה פה לאובייקטיביות, פשוט התגובה שלו ניסתה לשדר זאת

טל 22 בספטמבר 2010

לעניות דעתי, העמדות שלי ביחס למשחק של ברצלונה הרבה יותר אוביקטיביות מהמירמור הלא ממש פוטוגני והאוטומטי כלפיה של כמה כותבים פה.

מי שקורא רק תגובות בבלוג הזה ולא מקבל אינפורמציה ממקומות אחרים, היה יכול לחשוב שברצלונה היא עוד קבוצת פח ממוצעת מהפרמיירליג וספרד היא סתם נבחרת כושלת, בעוד אנגליה היא סמן למצוינות בכדורגל. יש פה שיח די פנים אנגלופילי שמניח מראש את כל הנחות הבסיס שתאומות לעמדה כזו, ולכן נחמד לפעמים לפוצץ את הבלון ולתת פרספקטיבה אחרת (ונכונה בעיני כמובן, אבל לפחות אחרת).

שחר 21 בספטמבר 2010

איזה פרשנות של שירר פשוט לקנא.
הפרשן הטוב בארץ הוא מוטי אווניר.
רהוט,מדבר לעניין,ולא מנסה לדחוף אג'נדה מסויימת,כמו למשל לחמן,שמהלל את הקבוצה ההגנתית של ליברפול, ובגול המדהים של ברבטוב במקום להלל את נאני וברבטוב מדבר על ההגנה של ליברפול ורק לאחר מכן כן הייה גול יפה.
זלצר פרשן טוב,אבל הקול שלו מונוטוני ולא מתאים לשידור.

מנחם לס 21 בספטמבר 2010

הבעייה העיקרית לדעתי עם שדרי הטלוויזיה הישראלים כקבוצה (אם כי ישנם יוצאים מין הכלל) היא הבעייה שהעליתי עם המאמנים: חוסר השכלה מעל לימודי תיכון, בהרבה מקרים חוסר תרבות וקולטורה, ידע כללי מעל ומעבר כדורגל, וחיקוי שדרי חוץ מפורסמים במקום יצירת סגנון משלהם. אני מזכיר רק כמה אמריקאים כהאוארד קוסל, ברנט מסבורגר, ג'ון מדן, דיק ויטלי, קורט גאודי, בוב קוסטאס, פט סמרול, קית' ג'קסון, אל מייקלס (ואני יכול לתת רשימה של עוד 20-30 ללא בעייה). כולם בוגרי מכללות, הרבה מהם בעלי M.A, עורכי דין, ומה לא. תעברו על הבקראונד שלהם בגוגל ותראו בעצמכם. אני לא אומר שהשכלה אקדמאית עושה שדר טוב. אבל אני אומר ששדר טוב זקוק להשכלה גבוהה, ידע תרבותי, הסטורי, חברתי. אני אוהב להקשיב לשדר שהוא רחב אופקים, איש אשכולות, ואז כל השאר עוזר: חוש הומור, כריזמה, וכמובן ידע.
כשאני מקשיב ליובי בראון, או ביל וולטון, או ג'ון ת'ומפסון, או ג'ף ואן גנדי, דאג קולינס, מייק ברין, ג'ים גריי, מרק ג'קסון, מג'יק ג'ונסון, צ'ארלס בארקלי, גרג אנטוני, קני אנדרסון,ועוד איזה עשרה, אני יודע ומרגיש שהם יודעים ומבינים כדורסל יותר ממני, ואני מקשיב לכל מילה שהם מוציאים. בארץ כמעט שאף פעם אין לי הרגשה שהמגיש יודע כדורסל, או מה קורה ב-NBA יותר ממני. בישראל הרבה פעמים בא לי לפוצץ את הטלוויזיה.

יואב 21 בספטמבר 2010

ידע תרבותי, היסטורי, חברתי-חובה.מעניק פרספקטיבה רחבה ועומק.

martzianno 21 בספטמבר 2010

ובהקשר הזה גם קורס ריענון בעברית לא היה מזיק. כשפרשן אומר על חלוץ ש:"כל המשחק הוא הגיע לארבע חמש מצבים" (ואני לא רוצה להיכנס לשמות, אבל שם המשפחה שלו זהה לזה של שחקן כדורסל ישראלי אגדי שנשא את הספרה 9 וענה לשם מיקי) אז בא לי להעיף עליו כפכף. כי זאת שכונה.
וזה מה שעושים בשכונה. מעיפים כפכפים.

אלכס 22 בספטמבר 2010

מה לגבי ירון טלפז, עפר שלח, שימי ריגר…?
הם מבינים עניין ואני מאוד נהנה להקשיב להם בשידורי NBA בארץ..

ובקשר לתגובה קודמת שלך – באמת אין על רמת הפרשנים בשידורי NFL!

שלו רומא 21 בספטמבר 2010

שנים שאני שומע שאולפן ליגת האלופות בישראל הוא הטוב בעולם, ושהפרשנים והעטיפה וכו'.
אז כדי לקבל פרופורציות,
באיטליה מגישים את אולפן ליגת האלופות פאולו רוסי וגאנלוקה ויאלי, שני אנשים רהוטים, מבריקים עוברים מסך, מבינים כדורגל וגם עשו משהו בחיים שלהם. הם מסבירים תפיסות טקטיות שיטות משחק, וגם מראים דברים שהצופה מהצד לא רואה, שזה תנועה של שחקנים שלא נוגעים בכדור, שטחים למסירה מבנים של קבוצה וכו'. את מחזורי הליגה מנתחים ג'זפה ברגומי, קוסטה קורטה ובובן באופן קבוע ועוד שחקנים בסדר גודל הזה כחיזוק (למשל מונטלה במשחקי רומא). מעבר לכל מה שהזכרתי קודם לבובן למשל גם אין שום בעיה להגיד על איברהימוביץ' ששחקן גדול ככול שיהיה, עם אופי חרא לא יכול לשחק במילאן, אבל התרגלנו בשנים האחרונות שכל מי שיכול למכור חולצה מגיע, גם אם הוא נזרק מבארסה או ריאל (הכוונה כמובן לרונלדינו ובקהאם) בלי למצמץ הוא אמר את זה, וזה שחקן שהיה סוג של סמל במילאן.
ולכן עוד מרחק רב יש בין רמת הפרשנים שלנו לאיטלקים לדוגמא.

אני 21 בספטמבר 2010

אולפן ליגת האלופות הטוב בעולם? בדיחה. לפני כמה שנים הוא היה בהחלט נחמד, אבל אז התמסחר כמו כל הערוץ שלו.

Z 22 בספטמבר 2010

חייב לומר ששגיא כוהן גם מנתח מהלכים בצורה מבריקה.

מתבונן בקביעות מהצד 22 בספטמבר 2010

חבל שהוא מתבל את זה עם פטפטת איומה לאורך כל השידור

דורפן 22 בספטמבר 2010

טל – שיטת משחק לא נשפטת על פי קבוצות של שחקני על שמשתמשים בה. אלא על פי קבוצות פשוטות יותר. אני לא יודע גם כמה אפשר לדבר על שיטות ברמות הללו. ברצלונה היא בעצם קבוצת העל היחידה שיש לה ממש שיטה שהיא דבקה בה תמיד. היתר יותר גמישות למרות שדווקא יונייטד נראית כמי שחוזרת למשחק יותר שיטתי אחרי שנות רונאלדו.

בכל מקרה – בהיסטריה שלך מיד רצת לדיונים על שיטות. החזקת כדור היא נתון פיקטיבי מסיבה אחרת לגמרי. כל עוד לא אומרים לך איפה הכדור. היא יכולה לנבוע מהחזקת כדור בשטח המגרש שלך. כמו ששירר הראה בקליפים של הנעת הכדור המגוחכת של ליברפול. כשהשחקנים אפילו לא הסתכלו לכיוון השער של יונייטד לחפש את טורס.

טל 22 בספטמבר 2010

באיירן והולנד הן דוגמאות יותר טובות, כי להן (על הנייר) יש חומר שחקנים פחות מטוב מלא מעט יריבות שלהן.

לבאיירן יש הגנה איומה. ראית מה קרה באולד טרפורד ב40 הדקות הראשונות שבהן באיירן לא הצליחה להחזיק בכדור: ההגנה שלה לא יכלה לספוג לחץ התקפי ופשוט קרסה. סגנון המשחק שלה, אמור למנוע את זה, גם אם לעיתים זה גורם לה לביראות אנמית משהו.

תראה את ברצלונה ב2008, מול יונייטד. זה לא הייתה ברצלונה של גוואדיולה אלא קבוצה מפורקת (עם שחקנים מצוינים ברמה האישית אומנם, אבל עם הגנה חלשה משמעותית מהיום, בלי פיקה ששיחק ביריבה וגם בלי דני אלבס). זו גם לא הייתה יונייטד הנוכחית, אלא קבוצה עם רונאלדו בעונת שיא, טבס, ריו בכושר של הבלם הטוב בעולם, וגיגס וסקולס צעירים בשלוש שנים. זכור לי שכתבת על האנמיות במשחק של ברצלונה. יכול להיות. אבל העבודה שבמשך 180 נקודות יונייטד בשיאה לא הצליחה לגעת בכדור מול ברצלונה החלשה ביותר ב5-6 השנים האחרונות, מנעה ממנה לחשוף את החסרונות הגדולים שהיו אז לברצלונה. הברקה אחת קטנה הייתה מעיפה את יונייטד, למרות שהכל הלך איתה לכאורה.

להבדיל, תראה את יונייטד במינכן בעונה שעברה. למרות יתרון איכותי די ברור, היא הלכה אחורה, ונתנה לבאיירן להחזיק בכדור. נכון, במשך 75 דקות זה לא נראה מסוכן, אבל כאשר מסתובבים כדורים ברחבה, יכולים לקרות דברים מוזרים שהפעם (להבדיל מ2008) גם קרו. אם יונייטד הייתה מחזיקה בכדור, הם לא היו קורים.

אביעד 22 בספטמבר 2010

טל, בהתייחס לצמד המשחקים מול באיירן, הם ממחישים לא רק את הפיקטיביות בנתוני החזקת הכדור. השערים של היונייטד באו ברובם אחרי מתפרצות בהן נאני, ולנסיה ורוני ניצלו את המהירות שלהם מול ההגנה של באיירן. התקפה באמצעות הנעת כדור עד מציאת הפרצה הייתה מאפשרת להגנה להתארגן ולחפות במספרים על ההיעדר במהירות. השערים של באיירן באו מכדורים נייחים או פעולות חדות ומהירות לתוך ההגנה ולא מהנעת כדור.
ניתן בקלות לטעון שאם היונייטד הייתה מחזיקה יותר בכדור היא דווקא הייתה מתקשה יותר לכבוש ואילו באיירן הייתה יכולה לכבוש יותר אם הייתה מוותרת על הנעת הכדור לרוחב ובמקום לחפש פרצה שחקניה היו הולכים לתוך ההגנה ומחפשים ליצור פרצה.

טל 22 בספטמבר 2010

ותאר לך מה היה קורה אם ליברפול לא הייתה מחזיקה בכדור וההגנה ההזויה שלה הייתה צריכה לספוג לחץ התקפי רצוף לאורך 90 דקות. זה היה נגמר 5-0.

אביעד 22 בספטמבר 2010

או שאז במתפרצות טורס, ג'רארד וג'ו קול היו יכולים למצוא עצמם מבודדים מול אוואנס או אוש'יי…

בן 22 בספטמבר 2010

באמת יוצא מן הכלל

אבי 22 בספטמבר 2010

לא מצליח לראות

א.א 22 בספטמבר 2010

נסה להעביר להתחלת הקטע, ואם זה בסדר אתה יכול להעביר אז חזרה לדקה ה15. (לי לפחות השיטה הזאת עבדה)

אבי 22 בספטמבר 2010

תודה! הפעולות הגאוניות הן תמיד הכי פשוטות …ואני כבר הורדתי מחדש נגן פלאש ללא הואיל.

בני תבורי 22 בספטמבר 2010

מנחם,
בישראל, כמו בישראל, אין אמצע. לא בפוליטיקה ולא בפרשנויות ספורט. לעומת רוב מוחלט של פרשנים עילגים שבאמת רחוקים מלהיות בעלי השכלה רחבה וידע מעשיר, יש את שגיא כהן, ד"ר לפילוסופיה של המדע, איש בעל שפה עשירה ורהוטה וכל כך מעיק ומתיש עם קול מעצבן ומשולל יכולת לשים פסיקים ונקודות, מה שהופך את הפרשנות שלו לעינוי סיני. מה עושים?

DI 22 בספטמבר 2010

עולם אחר
יש איפשהו שידור של זה בסוף משחקים או בסיכום מחזור?

Comments closed