ואן מרוויק מנפה את נייג'ל דה יונג

זו לא מניפולציה זולה. ברט ואן מרוויק צריך לקבל את כל הקרדיט על כך שהוא המאמן הראשון שקם ועשה משהו לגבי קצבים מקצועיים

מחיאות כפיים לברט ואן מרוויק על ההשעייה לנייג'ל דה יונג.

ולא, הוא לא צבוע בגלל שהוא כן השתמש בו במונדיאל. והוא לא אשם אם שחקן שלו לא הורחק בגמר הגביע העולמי. כל מאמן בעולם משתמש בשחקנים מלוכלכים. אבל ברט ואן מרוויק עשה היום דבר יפה כשהודיע שנייג'ל דה יונג לא יהיה בסגל ההולנדי לשני המשחקים הבאים בגלל התיקול הפרוע שלו על האטם בן ארפה. כרגע הוא המאמן היחיד שקם ואמר משהו. ואחד המשחקים מהם הרחיק את דה יונג הוא מול שבדיה. אז הוא לא בדיוק עושה ויתור זול.

אני לא חושב שמאמנים שלא יעשו כך בעתיד הם לא בסדר. זה לא התפקיד של מאמנים לדאוג לנקיון הפיסי של המשחק.אני רק חושב שנקודתית הוא עשה דבר נכון. ומי שנמצא עכשיו בנקודה בעייתית היא וועדת המשמעת של הפרמייר-ליג.

וגם התקשורת באנגליה שתמיד עסוקה בצלילות של השחקנים הזרים, אבל אף פעם לא בתרבות הכסאח. גם אתמול בשידור אמר הפרשן, נדמה לי שזה היה דייויד פליט, "אין שום דבר זדוני בכניסה של דה יונג". באנגליה "הליכה לכדור" היא אליבי להכל.

כל דבר בחיים מתחלק לאינסוף. במיוחד יום ראשון הגדול
קרצ'יולה נגד רוזמאייר

49 Comments

פאקו 4 באוקטובר 2010

העבירה שלו על אלונסו בגמר הייתה אחת הברוטליות ביותר שלא זכו להתייחסות הראוייה השופט (בלי לקחת כלום משומאכר).
צעד נהדר של המאמן.

מולי 4 באוקטובר 2010

אני מציע הרחקה אוטומטית לשנה קלנדרית ללא שיקול דעת לכל מי שתיקול שלו מסתיים בפציעת היריב.
אם גם הוא נפצע, ההרחקה האוטומטית תהיה לשנתיים קלנדריות.

מולי 4 באוקטובר 2010

והתוספת המתבקשת היא כמובן הוא הרחקה אוטומטית לשנה קלנדרית לכל מי שנתפס כמתחזה או במשחק עצמו או באמצעות המדיה אחרי המשחק.

אלעד 4 באוקטובר 2010

מולי זה לא עובד ככה, לפעמים שחקנים גולשים במטרה להוציא את הכדור מהישג רגלו של השחקן, אך קורים מקרים והשחקן נפגע לאחר הוצאת הכדור מרגלו – זה לא מדע מדויק. מלבד זאת העונשים שהצעת חמורים מידי לדעתי.

יוסי מזרחי 4 באוקטובר 2010

דוקא משום שלא ראיתי את האירוע, ולכן אני אוביקטיבי לחלוטין:
כל הכבוד למאמן כזה,שהחלטה שלו מחזירה מעט כבוד לכדורגל,למרות שזו תהיה טיפה בים.
ואולי זה לא נכון בדיון הזה ,להעלות הצעות של "מה הייתי עושה" שחלקן מנותקות מהמציאות.

צור שפי 4 באוקטובר 2010

גם אני לא ראיתי ומוריד את הכובע בפני המאמן. לדעתי העונש צריך להיות פרופורציוני לנזק – אופאלושי נכנס במסי וגרם לו להפסיד שני משחקים? הצ'כי יאבד ארבעה, על פציעה של חודש יורחק הפוגע לחודשיים וכו' וכו'. לשאלת הכוונה בפגיעה אני מייחס משמעות משנית, גם רשלנות מצריכה עונש.

דניאל 4 באוקטובר 2010

אני לא חושב שיש אפשרות להעניש שחקן בדיעבד על פי חומרת פציעתו של היריב, בטח לא ברמת חודש בחוץ על חודש בחוץ. זה פשוט יסרס את הכדורגל, כי חלק מהותי מהפציעות לא נובע מתיקול מכוון. אז מה, נפסיעק לעשות גליצ'ים עם סיכון (כלומר, הגליצ'ים היעילים באמת) כדי לא להסתכן בהרחקה לתקופה לא ידועה?

אגב, רונן, אשמח להתייחסות למשחק בין צ'לסי לארסנל.

הופ 4 באוקטובר 2010

צור שפי – בעייתי, השחקנים צריכים להתחיל לחשב מי סביר יותר שייפצע וליותר זמן (מסי, ואן פרסי…) ומי פחות לפני כל תיקול.
בגדול, הנושא מאוד בעייתי. פציעה של שחקן תלויה בעוד גורמים מאשר בתיקול עצמו ובעוצמתו, כמו ברגישות השחקן המתוקל, פציעות קודמות שלו, מצב הדשא, אופן הנפילה של השחקן, יכולת ההתחמקות שלו…
לדעתי הקריטריון היחיד שאפשר אולי לשפוט בעזרתו הוא דווקא הכוונה. אפשר לראות בדרך כלל אם שחקן הלך לכדור או לא. לכן האמירה של הפרשן לא כזו מופרכת בעיניי מבחינת העיקרון מאחוריה, אם כי במקרה הזה ספציפית זה דווקא נראה מאוד זדוני – דה יונג הלך עם הברך שלו אל הברך של בן ארפה, כלומר רחוק מאוד מהכדור (והמחלוקת הזו היא מן הסתם ראייה לכך שגם הקריטריון הזה בעייתי מאוד).
http://www.youtube.com/watch?v=bZ6Zg2nz3KA
אולי צריך להיעזר בסטטיסטיקה ולקבוע ששחקן שמבצע מספר מסויים של עבירות או כמות מסויימת של כרטיסים צהובים/ אדומים מושעה לתקופה יותר רצינית. מתוך עיקרון שאי אפשר לקבוע כוונה מאחורי כל תיקול, אבל ריבוי עבירות חמורות כבר מצביע על דפוס.

דוד 4 באוקטובר 2010

הופ צודק. אם הצעתו של צור שפי תתקבל, אי אפשר יהיה לתקל את שחקני ארסנל בכלל…

טל 4 באוקטובר 2010

אי אפשר לקבוע את העונש על פי חומרת הפציעה מכוון שלא תמיד הפציעה משקפת את הברוטליות של התיקול. משני הכיוונים. הכניסה בולנסיה של שחקן ריינג'רס לא הייתה קשה במיוחד, אבל התוצאה שלה הייתה הרסנית. הכניסה של דה יונג באלנסו לא השביתה את הספרדי אפילו מהמשכו של אותו משחק ועדיין זו הייתה אחת הכניסות המכוערות והמסוכנות שאני ראיתי בכדורגל. האדום במשחק של וויגאן נגד וולבס היה תוצאה של כניסה איומה שממש במקרה, לא שברה לגומז את הרגל. ועדיין לשחקן וולבס מגיעה הרחקה ארוכה.

כמו שכתבתי קודם, דה יונג ספציפית נראה כמו טיפוס שזקוק לטיפול תרופתי ומעקב מקצועי צמוד, ובמקום זה מסתובב חופשי במגרשי הכדורגל של אנגליה. גלרופייד ויני ג'ונס.

סוס זקן 4 באוקטובר 2010

חכם על דה יונגים. אתם חושבים שאם היה מדובר בסניידר או רובן גם הם היו מושעים? כמו שאומרים בטוקבקית – פחחחחחחחחח

רובן 5 באוקטובר 2010

הבעייה עם הטענה הזו ששחקנים כאלה לא עושים את מה שעושה הכסכן המטונף על המגרש.

בני תבורי 4 באוקטובר 2010

אסור לקשור את העבירה לתוצאותיה, על כניסה כזו דה יונג צריך ללכת הביתה גם אם בן ארפה היה פורץ בקראקוביאק מיד אחריה. אני גם חושב שואן מרוויק לקח אחריות באופן ראוי ונכון, אין דבר דוחה יותר מפרצוף מיתמם של מאמן ששחקן שלו צולל ו "מרוויח" פנדל, או מכסח בברוטאליות ומעמיד פני נער מקהלה.

אביאל 4 באוקטובר 2010

דה יונג הוא קצב רציני, המצחיק הוא שאתמול השופט אפילו לא שלף לו צהוב.

הופ – התיקול של אופלושי על מסי הוא סוג של בדיחה, הוא ישב פחות משבועיים בחוץ ושחזר למחצית שניה במשחק (אם אני לא טועה) הוא נראה רענן וטרי ולא כמו שחקן שחזר מפציעה כל כך קשה וברוטלית כמו שהתקשורת תיארה אותה, אם לא היו קוראים לו מסי סביר להניח שאפילו לא היית רואה את המהלך בתקצירים.

מולי – באמת ?! לשנה או שנתיים ?! מה עם מרפק לפנים ? עשור ? בעיטה לאוהד ? עשרים שנה ?

טל 4 באוקטובר 2010

הכניסה של אויפלושי במסי הייתה ברוטלית מאד. במזל זה נגמר בפציעה קלה. הוא בשקט יכול להיפצע לתקופה ארוכה.

ניתן לתמונות לדבר: http://3.bp.blogspot.com/_9gcceJohlAk/TJcbTPR92HI/AAAAAAAAOu4/VmpY_Kd9R9A/s1600/Messi_ankle_ujfalusi.jpg

הופ 4 באוקטובר 2010

אביאל – לא אמרתי כלום על התיקול של אויפאלושי, התכוונתי לזה שכמו ואן פרסי, גם מסי נחשב לבחור שנפצע הרבה.
ובכל מקרה לא הייתי קורא לתיקול הזה בדיחה, לא מאחל בדיחות כאלה גם לאנשים שאני אוהב לראות אותם צוחקים. טל נתן פה קישור לתאקל ההוא, זה נראה יותר כמו בדיחה שחורה.
וברור שאם לא היו קוראים לו מסי הוא היה מקבל יחס שונה מהתקשורת, אבל נדמה לי שהוא עשה משהו בחייו כדי להרוויח את היחס הזה. טוב שמתייחסים אליו אחרת. בלי שחקנים כמו מסי, רוני ו… (רגע, תן לי להיזכר את מי אתה אוהד כדי שגם אתה תסכים איתי) אה, דרוגבה, נניח, כדורגל היה משחק של דה יונגים וגויקוצ'אות. אני מניח שגם אתה לא היית רוצה לראות כדורגל כזה.

הופ 4 באוקטובר 2010

הנה, עוד אני מדבר וטל בא.
אגב, "הוא נראה רענן וטרי ולא כמו שחקן שחזר מפציעה כל כך קשה וברוטלית"? ממש כיף חיים. אולי גם אני צריך מדי פעם להוריד איזה גרזן על הרגל שלי, מתאים לי להיות קצת רענן וטרי.

מולי 5 באוקטובר 2010

מרפק לפנים – שנה בחוץ.
בעיטה לאוהד – הרחקה לכל החיים.
מי שאינו מסוגל לשלוט על עצמו, שלא יהיה בכדורגל – שילך לאמנויות לחימה ללא חוקים.

לטעמי, אסור שתהיה אלימות בכדורגל. והבעיה האמיתית היא שיש לגיטמציה לאלימות בקרב כל הנוכחים במשחק כדורגל, כולל הקהל.

איני רואה שום סיבה מדוע להרשות בכלל אלימות
איני רואה שום הבדל בין זריקת נעל על נשיאת בית המשפט העליון לבין זריקת בקבוק או חזיז על כוון או שחקן ולבין מרפק בפנים.

מולי 5 באוקטובר 2010

קוון ולא כוון – כמובן

יניר 4 באוקטובר 2010

אגב, זיקו הוא אבי הרעיון ששחקן שפוצע באופן מכוון יורחק עד לרגע שבו השחקן הנפצע יחזור לשחק.זה אכן בעייתי ועלול לגרום לעיוותים כתוצאה מרגישות של שחקנים,רצון להרחיק שחקן הגנה של יריבה לתקופה אבל חייבים להתחיל מנקודה מסוימת.
פציעות של שחקנים הם בעיה מהותית של הענף וצריך לצמצם אותו ככל שניתן, אחרת נמשיך לאבד ון באסטנים בגיל 28.
אני חושב שהמצב משתפר ותופעות כמו גויקוצ'ואה וויני ג'ונס נעלמות מהמגרשים, אבל זה לא מספיק

תומר 4 באוקטובר 2010

חאתם לא האטם

גיל 4 באוקטובר 2010

הוא גם שבר רגל לאמריקאי לפני גביע העולם. אני דווקא בעד הרחקה אוטומטית של שחקן לתקופה קצובה אם השחקן שהוא תיקל נפצע. לא חייבים להרחיק לאותו משך זמן של פציעה אבל הרחקה לחודש תהיה מספיק מרתיעה לדעתי.

old timer 4 באוקטובר 2010

Where does Van Bomel fit into this equation?

אביעד 4 באוקטובר 2010

ואן בומל הוא קצב לא פחות מדה יונג. עם שופטים נורמליים במונדיאל הוא בחיים לא עובר שמינית גמר בלי אדום.

יואב 4 באוקטובר 2010

ממש בראש הרשימה באבא.

טל 4 באוקטובר 2010

אביעד, ואן בומל הוא שחקן מלוכלך. הוא פרובקטור, עושה "פאולים מקצועיים", נכנס חזק לעיתים. הוא לא סכנה לחבריו למקצוע כמו דה יונג.

אביעד 4 באוקטובר 2010

סכנה למקצוע? כן. סכנה לחבריו למקצוע? לא כמו דה יונג.

ניר 4 באוקטובר 2010

בגלל שעדיין לא נמצאה הנוסחה המתאימה להעניש קצבים (לא כולל טימור קצביה ורונן קצב) הייתי מציע את העונש הבא: כאשר קצב פוצע שחקן במשחק שאחרי הוא פוגש באופן אוטומטי את רוי קין בקבוצה היריבה לסגירת חשבונות.
עכשיו נראה מישהו מעז לכסח.

אור שחולם להיות אלבס 4 באוקטובר 2010

היו עונות שעל כל 6 משחקים שסרחיו ראמוס שיחק הוא ישב אחד בחוץ על צבירת צהובים.
אני תומך ואן מרוויק!

Mr. Kate 4 באוקטובר 2010

חשוב לזכור, שדווקא הרבה מאוד מהשחקנים היותר טכנים לא נפצעים בקלות סתם. הם לא מעוניינים לאבד את המהירות וקלילות התנועה שלהם ולא בונים מסת שריר שתגן על העצמות שלהם במקרה של תקלה. לא סתם כל "השחיפים" נפצעים יותר.

סאביסאביץ' 4 באוקטובר 2010

ללא ספק זכית בפרס על התגובה הזאת.

גיל מזימבבואה 4 באוקטובר 2010

אם שחקן עוזב את המגרש בגלל פגיעה של שחקן יריב גם הפוגע חייב להיות מוחלף אם כרטיס צהוב.
נדהמתי לראות אתמול שהשופט אפילו לא הוציא צהוב, הדהימה אותי התגובה של דיויד פליט גם לאחר ההילוך החוזר.

אביאל 5 באוקטובר 2010

טל – הכניסה אכן ברוטלית אבל התוצאות מדברות, עם כל הרעש הוא חזר לשחק והוא נראה חד בדיוק כמו לפני הפציעה, הפסטיבל היה ועדייין מגוחך.

הופ – מסי נפצע הרבה ? תזכיר לי מתי בפעם האחרונה הוא ישב חודש בחוץ ? בוא נשווה את זה לרוני, דרוגבה, קאקא, רונאלדו, ואן פרסי, פאבראגס, אינייסטה, טורס ושאר הכוכבים.

מסי לא צריך לקבל יחס מועדף כי הוא שחקן טוב, פגיעה בו היא בדיוק כמו פגיעה בשחקן של בית שאן, מה השטויות האלה על יחוס ? אז אולי מעכשיו מי שיפגע בשחקן מפורסם יורחק אוטומטי לחמישה משחקים ? ואני רואה כדורגל כי אני אוהב את כל הסגנונות, אם הייתי מסתפק בפחות אני מניח שהייתי רואה כמו מרבית "אוהדי" הכדורגל את משחקי ברצלונה בלבד, בכלל שלספרד במונדיאל לא היה משחק אחד מלהיב לא שמעתי יותר מדי תלונות ובמיוחד לא על הנעת הכדור בין פיקה,מפויול ובוסקטס שמוציאה את ההנאה ממשחק הכדורגל הרבה יותר ממשחק אלים. 

הופ 5 באוקטובר 2010

אואה, לחצתי לך על כל הכפתורים אה?
לא צריך להתרגש. לגבי מסי, לא ידעתי שהיעדרות לחודש זה הקריטריון לכמה פעמים השחקן נפצע. בכל אופן, לא בדקתי את היסטורית הפציעות של מסי, לכן כתבתי "נחשב ל" – היה פעם איזה דיבור כזה סביבו (שהוא שביר, שההורמונים השפיעו על החסינות שלו וכו') ואני שמח שהחשש הזה שייפצע הרבה לא מתממש בינתיים. מבחינתי אתה יכול לקחת כל אחד מהשחקנים האלה שאמרת.
אני חושב שהשופטים צריכים להגן על מסי, רוני, דרוגבה, קאקא, רונאלדו, ואן פרסי, פאבראגס, אינייסטה, טורס ושאר הכוכבים. למה? כי בהם פוגעים ונכנסים יותר מאשר ב"שחקן של בית שאן", ואם אתה טוען אחרת אתה מיתמם, תסלח לי. השחקנים שממול יודעים בדיוק במי משתלם להם להיכנס ובמי לא כדי לנטרל את היריבה, ואני רוצה שזה ישתלם להם פחות.
לא אתייחס לשטויות המתלהמות שלך במשפטים על ברצלונה וספרד כי לא שופטים אדם בשעת כעסו. המדליה על היותך אוהד כדורגל מוצלח יותר מאחרים בדרכה אליך.

אנונימוס 5 באוקטובר 2010

זה מאוד מצער שתוך חצי שנה אתה שובר פעמיים רגל לשחקן יריב", אומר ואן בומל, "אבל אני מכיר את נייג'ל טוב ויודע שהוא בחור טוב ונחמד"

טוב נו אם ואן בומל אמר…

עומר 5 באוקטובר 2010

כן, זה יפה שוואן בומל הוא זה שמגן עליו.
דה יונג וואן בומל הם שני קצבים שלא נראו כבר שנים וצריכים להיות מורחקים מכדורגל לכל חייהם. אם הולנד היתה זוכה במונדיאל עם שני אלה בהרכב זה היה בזיון עצום.

פולדש 5 באוקטובר 2010

ועל זה נאמר: אמור לי מי הם חברייך ואומר לך מי אתה.

tzur shefi 5 באוקטובר 2010

does anybody still remember Yehiel Even Tzur? what a boutcher. btw – not a relative of mine :-)

אביאל 5 באוקטובר 2010

הופ – תודה על המדליה, עכשיו תסביר לי על איזה כעס אתה מדבר ? למה שאני יכעס ?!

אני אשמח לדעת איך בדיוק תבנה מודל לפיו תשפט כל פגיעה, איך מישהו יקבל את התואר "כוכב שראוי להגנת השופטים", תיהיה ועדה ? האם הכניסה של דה יונג בבן ארפה היתה תופסת תחת הקרטריון שלך ? כנראה שלא, לעומת זאת הפגישה של אופלושי בהחלט תיכנס (והמקרה של דה יונג הרבה יותר חמור), אתה לא רואה את העיוות כאן ? החוקים הם אחידים כלפי כל שחקן וכל ליגה, ברגע שתתחיל לשנות אותם אתה תהרוס את המשחק. 

דורפן 5 באוקטובר 2010

אני חייב להסכים עם אביאל. אם ליאו מסי יחטוף התקף פסיכוטי שיגרום לו לבעוט בנייג'ל דה יונג בביצים הוא צריך לקבל את אותו העונש. השופטים צריכים להגן על כל השחקנים ולא על "הכדורגל היפה".

טל 5 באוקטובר 2010

רונן, בעיקרון אתה צודק, אבל יש פה נקודה מאד משמעותית והיא השימוש באלימות מכוונת נגד שחקנים טכניים, גם אם לא בכדי לפצוע אותם בכוונה בפציעות מסכנות קריירה, לפחות להרתיע אותם. אם אתה יודע שיכנסו בך בכוח, אז אולי לא תעשה דריבל ותברח מהכדור. זו הייתה הטקטיקה הוימבלדונית וזו הטקטיקה שהרסה למראדונה את הקריירה בספרד.

old timer 5 באוקטובר 2010

By comparison, Ferguson did not even revoke Keane's captaincy after the Haland incident.

הופ 6 באוקטובר 2010

אביאל, שאלה מצוינת ("למה שאני *אכעס*?!" ולא "למה שאני יכעס?!"), אבל אני לא מתכוון לפתור אותה בשבילך. כשתהיה מוכן לנהל דיון ענייני בלי שיקפוץ לך הברצלונה/ ספרד, אשמח. עד אז, כמה שנים שזה ייקח, אתה מוזמן למשש את המדליה בהנאה, ואני ברשותך אמנע מלהתייחס לפרובוקציות הילדותיות האלה.
ובחזרה לדיון. זה נושא מעניין ורחב יריעה ששווה לפחות פוסט נפרד. אני אנסה לעשות את זה הכי קצר שאני יכול:
הייתי מסכים איתכם אם זה היה כדורסל, בו אין הבדל בין עבירה אחת לאחרת (חוץ מפרועות במיוחד), סופרים חמש או שש והשחקן יוצא החוצה. בכדורגל יש לשופטים המון שיקול דעת, והם משתמשים בו כל הזמן. יש שופטים שמחליטים לתת כרטיסים בהתחלת המשחק כדי להבהיר את העניינים, יש כאלה שמעדיפים לתת למשחק לזרום בהתחלה ולשלוף רק מאוחר יותר. יש שופטים שעד שלא יתנו צהוב הם כלל לא יתייחסו לעבירות מלבד השריקה עצמה ויש כאלה שגם אם לא ישלפו כרטיס, יזהירו את השחקנים בעל פה. יש שופטים שמוסיפים הרצאה לכל כרטיס ויש כאלה שלא. בגלל שאין פה חוק חמש עבירות אלא רק שני סוגי כרטיסים, יש מקום רחב להיגיון ולשיקול הדעת של השופט, והוא יכול להחמיר או להקל על שחקנים לפי שיקול דעתו. למעשה, השופטים עושים את זה כל הזמן – סתם דוגמה, שחקן שמבצע שלוש עבירות אחת אחרי השניה יקבל לפעמים צהוב, למרות שאם היה מבצע כל אחת מהן בשלושה משחקים שונים הוא לא היה מקבל כרטיס צהוב אחד.
כלומר, השופט בכדורגל שתפקידו שונה מאוד מהשופט בכדורסל למשל, הוא פחות פקיד טכני ששורק באופן אוטומטי אלא מעין מנהל עבודה שתפקידו לוודא שהמשחק יזרום.
חלק מהתפקיד הזה הוא לזהות אם יש שחקן ששחקני היריבה סימנו לעצמם כמטרה ולהבהיר כבר בעבירה השניה או השלישית שזה לא ישתלם לעשות עליו עוד עבירות. שופטים צריכים להשגיח ביתר תשומת לב אם שחקנים מסוימים מקבלים קטנות, מרפקים וצביטות כל המשחק. הם לא יכולים להסתכל על 22 שחקנים כל הזמן, אבל יש שחקנים שסביר יותר שהיריבים יוציאו עליהם אנרגיות כדי "להוציא אותם מהמשחק".
למעשה, לא רק שהשופטים יכולים וצריכים לדעתי להגן על הכוכבים, לדעתי הם גם עושים בזאת בפועל בכל משחק ומשחק, בהנחיה או שלא בהנחיה של פיפ"א (אני לא יודע).
לשאלתך, רונן – להגן על הכוכבים זה לא אומר לרחם עליהם כשהם עושים עבירה חמורה. עצם הצגת השאלה שלך מבהירה כמה זה קורה וכמה זה צפוי שיקרה – מסי צריך לחטוף "התקף פסיכוטי" כדי שיקרה מצב שהוא בועט לדה יונג בביצים. לדה יונג מספיק להיות דה יונג כדי לשבור למישהו רגל. לכן צריך להשגיח על דה יונג יותר ולהבהיר לו שכסאח לא יילך. בנוסף, חלק גדול מההחלטה של שופט האם לשלוף צהוב או אדום לשחקן נובע משיקול הדעת שלו בשאלה "האם השחקן התכוון במזיד לפגוע או שהוא "הלך לכדור" ובמקרה פגע. זה משהו ששופט לא תמיד יכול לדעת, ולא רק למוניטין של השחקן הפוגע יש (בפועל, גם אם לא מודים בזה)מקום גדול בהחלטה, אלא גם לשאלה "מי הנפגע".

רונן דורפן 6 באוקטובר 2010

נמניה וידיץ' נפצע בשלוש הזדמנויות שונות מול צ'לסי. פעם אחת במשחק בו מאמן היריב ידוע עוד בתקופתו בישראל במהלך מחושב לפציעת בלם יריב. לא תמיד הכוכב הוא זה שמסומן.

הופ 6 באוקטובר 2010

רונן – לחלופין: לא תמיד שחקן הקישור היצירתי הוא הכוכב.

רחביה ברמן 7 באוקטובר 2010

אכן כבוד לברט. למה האטם, אבל? חאתם. שם ערבי שקל לתעתק נכונה לעברית.

רפאל 7 באוקטובר 2010

נראה לי כמו כסת"ח של המאמן ששיחק עם הנבחרת שלו בקיץ בצורה מאוד אפורה ובלא מעט מקרים אף ברוטאלית.
ההגרלה הנוחה והחולשה של רוב היריבות היא שאיפשרה לנבחרת הולנדית לא מבריקה במיוחד להגיע למעמד הגמר שם הם כיסחו את הספרדים ( ברמת התאקלים ).
ואני בכלל הייתי בעדם.

דורפן 8 באוקטובר 2010

רפאל – תגובה צפויה ומתחסדת. הולנד לא הייתה הנבחרת הראשונה או האחרונה ששיחקה קשוח. ואן מרוויק הוא כן המאמן הראשון שמספסל שחקן חשוב לפני משחק מרכזי בגלל עניין כזה. נראה לי שאתה פשוט לא מסוגל לתת קרדיט.  

רפאל 8 באוקטובר 2010

גרתי בהולנד מספיק זמן בשביל להרוויח את הזכות הזו.

Comments closed