והילידים הם לא ידידותיים בכלל!

סטיב מקלארן הגדיר את הפנדל "בושה". אבל זו לא הייתה הבושה האמיתית. הבושה הייתה ארבע הדקות אחרי השער שהיה ברור שטעות ושער שני הוא עניין של זמן. ו-20 הדקות האחרונות היו בושה גדולה יותר כגורלה של אנגליה על כף המאזניים והיא לא יודעת איך לייצר מצב. בעבר היא ידעה לייצר מצב תחת לחץ. כלומר לתת את הכדור לבקהאם ולהעלות את הנוגחים הגבוהים לרחבה. זה עבד לא פעם.

המצחיק הוא שאנגליה פתאום בסכנת הדחה ממשית אחרי סדרה של הופעות טובות יותר. אבל הופעות טובות יותר בבית. וזו הבעיה של הכדורגל האנגלי. כל הכדורגלנים שראיתם גדלו בכדורגל המטופח באנגליה. אם עברו לחוץ לארץ לתקופה קצרה לטעום כדורגל קצת אחר, זה היה לריאל מדריד.

קשה מאד להתמודד עם השחקן האנגלי בביתו, מזג האוויר שלו, קצב המשחק שלו והשיפוט הסלחני שהוא רגיל לשחק בו. אבל שופטים פנקסנים, נאצים בבלגרד, איצטדיון מוזר בישראל, קריאות גזעניות בספרד, דשא סינטטי במוסקבה– כל החולירות האלו שבטח לא תמצאו בכדורגל האנגלי המטופח – מרסקים את בטחונו של הכדורגלן האנגלי.

לבלוג פתאום אין שום בעיות זהות לקראת הגמר
בזמן שאנחנו צופים בנבחרות האירופיות

59 Comments

לון 17 באוקטובר 2007

משחק ההפסד של אנגליה לרוסיה המחיש מצויין כמה עניינים.

סטיב מקלארן חסר הבנה טקטית מינימלית.
עם תחילת המחצית השנייה הידינק החליף בלם בקשר. הרוסים נשארו עם שלושה מאחור וחמישה במרכז. מקלארן לא הגיב.
כתוצאה מכך הרוסים השתלטו לגמרי על מרכז השדה, היו להם הרבה מאוד שחקנים לפנים והלחץ היה עצום.
וויין רוני נאלץ ללכת לאחור כדי להגן. יכולת ההגנה שלו בינונית למדי והוא בצע עברה מטופשת (ספק מחוץ לרחבה, ספק על הקו) ונתן פנדל לרוסים. 1:1.
מקלארן עדיין לא הגיב. הרוסים המשיכו ללחוץ והבקיעו שער נוסף.
רק שש דקות אחרי השער השני, בדקה ה-79, מקלארן עשה חילופים. הדבר היחיד שיאמר לזכותו, שעשה שלושה בבת אחת.

מקלארן גם נכשל בהבנה שלאנגליה יש בעיה קשה בקישור ה(א)חורי.
החל ממשחק הידידות נגד גרמניה, היה ברור שאפשר בקלות לאיים על השער האנגלי מטווח של 16-20 מטר.
זו בעיה קבועה של האנגלים לאורך השנים.
היום זה הגיע לשיא. הרוסים ממש טיילו לפני הרחבה האנגלית. רק הצלות ברגע האחרון של פרדיננד וקמפבל מנעו שערים.
לעיתים אפשר היה לראות שם את בארי וג'רארד ביחד, לא מצליחים למנוע בעיטות או הכנסת כדורים לרחבה. יאמר לזכותם שחלק מהבעיה נבע מחוסר ההבנה של המצב של קול ורייט פיליפס. העזרה שלהם נדרשה מאוד. מקלארן כמובן לא אמר להם דבר.

כשלון נוסף היה הצבתו של לסקוט באגף שמאל של ההגנה. הרוסים חגגו עליו. ג'ו קול ניסה לעזור, אבל הגנה זה לא החלק החזק שלו.
אחד משלושת החילופים שמקלארן עשה, היה הכנסתו של למפארד במקום לסקוט ובארי עבר לשחק כמגן שמאלי. בדיוק על זה נאמר, לסגור את שערי האורווה אחרי שהסוסים ברחו.

מה שמוביל להבדל בין הגנה טובה למשחק הגנה טוב.
מלבד לסקוט, ההגנה האנגלית היתה מצויינת. אבל הקישור האנגלי היה רחוק מלהשביע רצון ביכולת ההגנתית שלו.

לון 17 באוקטובר 2007

משהו על ההיסטוריה של אנגליה במוקדמות טורנירים גדולים בעשור האחרון.

אי ההעפלה האחרונה של אנגליה לטורניר גדול היתה במוקדמות מונדיאל 1994. אח"כ הם ארחו את יורו 96.
מאז הם עלו ארבע פעמים כראש בית ופעם אחת דרך הפלייאוף.
בשלושה מקרים האנגלים ידעו לסגור היטב את השער במשחקי חוץ אחרונים ומכריעים.

במוקדמות יורו 2004 בפורטוגל, המשחק האחרון של אנגליה בבית המוקדם היה נגד טורקיה בחוץ, אוקטובר 2003.
ניצחון היה מעלה את טורקיה ליורו ושולח את אנגליה לפלייאוף. תיקו או ניצחון לאנגליה, מעלה את אנגליה כראש הבית. נגמר 0:0
המאמן: סוון יוראן אריקסון.

במוקדמות יורו 2000 בהולנד, המשחק האחרון שלה היה בחוץ נגד פולין, אוקטובר 1999.
לשתי הקבוצות היה אותו מספר נקודות. כדי לשמור על סיכוי לעלות לפלייאוף (בתקווה שפולין תפסיד בחוץ נגד שוודיה, כפי שאכן קרה) לאנגלים היה אסור להפסיד. ניצחון היה מעלה אותם בוודאות, הפסד היה מעלה את פולין בוודאות על חשבונם (השוודים כבר עלו מהמקום הראשון). נגמר 0:0. האנגלים עלו לטורניר אחרי שניצחו בפלייאוף את סקוטלנד. (0:2 בחוץ בראשון, 1:0 בבית בגומלין) המאמן: קווין קיגן.

במוקדמות מונדיאל 98 בצרפת, המשחק האחרון של אנגליה היה בחוץ מול איטליה, אוקטובר 1997.
תיקו ואנגליה עולה מהמקום הראשון ואיטליה עולה לפלייאוף. הפסד אנגלי היה מעלה את האיטלקים ישירות למונדיאל ושולח את האנגלים לפלייאוף. נגמר 0:0. המאמן: גלן הודל.

אפילו במוקדמות מונדיאל 2002, אנגליה הגיע למשחק האחרון באוקטובר 2001 כשהיא חייבת לעשות מה שגרמניה עשתה במשחק המקביל, כדי לעלות ישירות ולא דרך הפלייאוף. גרמניה נפרדה בתיקו מפינלנד ואנגליה הצליחה לחלץ תיקו ביתי מיוון (עם אותו שער מפורסם של בקהאם). המאמן: אריקסון.

במוקדמות מונדיאל 2006, שני המשחקים האחרונים של האנגלים היו בבית. הם היו צריכם לנצח את שניהם וכך עשו ועלו מהמקום הראשון.

ועכשיו, ניצחונות של רוסיה על ישראל ואנדורה ישאירו את האנגלים מחוץ ליורו. כל הכבוד למקלארן.

birdman 17 באוקטובר 2007

The hunted becomes the hunter!
The hand that giveth, shall taketh away.
כל האנגלים שצלבו את טל בן-חיים וניתחו כל גול שצ'לסי חטפו עם פינצטה. כל האנגלים שהזדרזו לתלות את גרנט מהעץ הכי גבוה בכיכר כשהוא עוד היה שתיל. כל האנגלים ששרו שירים אנטישמיים לצ'לסי. בחסדי מי הם פתאום תלויים?! בבקשה תשחקו חזק נגד הרוסים…" והתורים מחוץ לתאי הווידוי משתרכים,
"Forgive me father for I have sinned",
כולי תקווה שרוסיה יתנו בראש לישראל.

ויכסלפיש 17 באוקטובר 2007

בכל עשור הם נעדרים מטורניר. שני מונדיאלים בסבנטיז, יורו 84' (בגלל הפסד הבית המפורסם לדנמרק, שהיה הרגע המכונן של הכדורגל הדני), מונדיאל 94' (שם נולד הכדורגל הנורבגי), אז אולי גם בעשור הזה.

ויכסלפיש 17 באוקטובר 2007

אגב אני כבר שומע ישראלים שמקווים שאנגליה תעלה כי רוסיה לא אטרקטיבית. אני מסכים שרוסיה לא אטרקטיבית אבל משוכנע שאנגליה אטרקטיבית בעיקר לכל מיני מחפשי סנסציות וכותרות סתמיות מחדרי מיטות.

אין לי ספק שבמשטרות של אוסטריה ושוייץ ירימו כוסית אם מקלארן יצליח במשימה להשאיר את הבחורים בבית.

מרקפוצ'ינו 17 באוקטובר 2007

ערב אביבי אחד ב1981 אימי התעוררה למשמע יריות ברחובות העיר שבה נולדתי – טיביליסי, גאורגיה. הוסבר לה שאין לה מה לדאוג ואלה הן יריות שמחה על כך שדינאמו טביליסי זכתה בגביע אירופה למחזיקות גביע. שנה וחצי לפני המשחק הזה הגיעה ליברפול הגדולה לטביליסי לגומלין בסיבוב הראשון של גביע האלופות האירופי (היום ליגת האלופות). ליברפול שניצחה 2:1 באנפילד קיבלה שלוש בראש ללא מענה וסיימה הרבה יותר מוקדם מהצפוי את העונה האירופית.

אחרי כל זיוני השכל (תסלחו לי על העברית שלי) שנשמעו על כך שסקוטלנד קרובה מאד לאליפות אירופה מאד שמחתי לראות אותה מפסידה היום בטביליסי…מאד!
אף אחד לא מגיע לגאורגיה בשאננות כזאת ומוציא משם נק'. אז עכשיו שהבלון של סקוטלנד התפוצץ היא יכולה להתנחם בעובדה שבניגוד לאנגליה היא תלויה בעצמה. אבל להוציא ניצחון מול איטליה זה דבר קשה מאד גם בבית…ולא אני לא מאחל להם בהצלחה.
מקווה גם שישראל יוציאו תוצאה טובה מול רוסיה.

ויכספליש…בהמשך לויכוח המתמיד שלי איתך על כל נושא שלא יבוא (מה לעשות שזה יוצא ככה) – האוהדים הרוסים לא יותר מפחידים מהאנגלים (או הגרמנים לצורך העניין. גם בכדורגל הרוסי יש סירחון של שחיתות שהרבה פעמים מאפיל על השחיתות במולדת הכדורגל. אני לא רואה שום סיבה אובייקטיבית להעדיף את רוסיה על האנגלים. אישית, בתור אחד שדבוק (ודפוק) לשלושת האריות מיורו – 96 אחזיק להם אצבעות.

אסף THE KOP 17 באוקטובר 2007

כאוהד ארגנטינה, אני חייב לציין שאני מאוד מרוצה היום. אבל אם נניח את השמחה לאיד בצד נגלה שנבחרת אנגליה היא לא שוס גדול. מדובר בנבחרת בדרג השני של אירופה וככזאת אין זו הפתעה שרוסיה וקרואטיה יעלו על חשבונה.
כולי תקווה שישראל תפסיד לרוסיה ולא תיתן מתנה לאנגליה.
זה לא מגיע לה.

תומר 17 באוקטובר 2007

מצד אחד אם מישהו מתכנן להגיע ליורו,אז אם האנגלים לא יהיו שם אולי מחירי הכרטיסים יהיו נורמלים,כי הדפוקים האלה מוכנים לשלם כל מחיר כדי לראות את אוסף העלובים שלהם.
מצד שני אם האוהדים האנגלים לא יהיו שם אז זה יהיה די משעמם,במיוחד לאור העובדה שהסקוטים הלוזרים האלה(שאוהדי הנבחרת שלהם הם הנהדרים ביותר לטעמי)גם לא יהיו שם וגם לא האירים.
ויכסלפיש,בחייך,האוהדים האנגלים כבר לא מהווים בעיה למשטרות המקומיות.אופן הפיקוח והארגון של נסיעות האוהדים של הנבחרת האנגלית פשוט מדהימה.

תומר 17 באוקטובר 2007

אסף,חבל לשמוע את זה שכולך תקווה שממדינת הקומבינה שבליגה שלה מפסיקים לשחק כמפסיקים לשלם פרמיות וכל המשחקים המכריעים בליגה המקצוענית השנייה שלה נקבעים על ידי יושבי ראש,לא תצא בשורה ספורטיבית של נבחרת שמשחקת על ניצחון מתוך מחויבות למשחק גם כשזה לא משנה לה ולא בשביל לתת איזו מתנה לאנגליה.חוץ מזה לאנשלים יש עוד משחק מול קרואטיה.ישראל יכולה לנצח וזה לא יעזור לאנגליה.

מרקפוצ'ינו 17 באוקטובר 2007

התכוונתי מעפיל ולא מאפיל

ועוד משהו: הורי כרגע בטביליסי בביקור מולדת ומעניין אותי לדעת אם גם הלילה היו יריות שמחה בעיר.

ואם לחזור לשיחה על מאמנים זרים לנבחרת אז את דינמו טביליסי מאמן היום דושאן אוהרין שזכור לטובה מנבחרת צ'כיה וגם ממכבי חיפה במפעל האירופי. ואת נבחרת גאורגיה מאמן קלאוס טופמולר.

אסף THE KOP 17 באוקטובר 2007

תומר, מצידי שישראל תיתן את הדם שלה על המשחק, שתציג את גדול משחקיה בכל הזמנים.

רק שתפסיד בסוף היום.

ויכסלפיש 17 באוקטובר 2007

קודם כל אין כזה דבר העדפה אובייקטיבית…

יכול להיות שנסחפתי ע המושג חוליגנים כי אפיל אני ניזון משמועות וסטריאטיפים, מה שכן הבנתי שבטורנירים האלה האנגלים עושים קופה יפה לכרטיסים לחצי הגמר ולגמר אחרי שהטאלנטים עפים ברבע והספסרים חוגגים

מרקפוצ'ינו 17 באוקטובר 2007

בהעדפה אובייקטיבית התכוונתי במשהו שאפשר להעריך…למשל אם תשווה את נבחרת אנגליה לארגנטינה או ברזיל אז ברור ששתי האחרונות משחקות כדורגל יותר אטרקטיבי לצופה…זאת לא חוות דעת, זאת המציאות.

רונן דורפן 17 באוקטובר 2007

לון – קשה מאד לשחק טקטי עם שחקנים אנגלים. אני שוב אומר – השחקנים האנגלים הבכירים – למפרד, ג'ררד, אואן, רוני – הם לא השחקנים שמעשית מקבלים את ההחלטות בקבוצותיהם. הארגריבס היה חסר מאד לנבחרת האנגלית היום. אבל כפי שכתבתי – אני בעיקר חושב שזה עניין של אופי. נקודה מתוך תשע בשלושת משחקי החוץ בקרואטיה, רוסיה וישראל. אריקסון עשה פלאים עם הנבחרת.

ויכסלפיש – אכן דעות החוליגנים שלך לחלוטין לא מעודכנות. החשש הגדול הוא מחוליגנים ממזרח אירופה.

מרקפוצ'ינו – אכן זכור לי היטב אותו הפסד של פ.צ מרסיסייד ולמרות שלא היה לי קלצ'ניקוב ישן בבית שמחתי בו מאד.

אסף – אוייב משותף אכן מביא לאחווה ורעות וקרבת אחים. אכן קיללתי את רוני כשטרח להבקיע עבור הנבחרת שער שלא ראיתי ממנו יותר מדי זמן עבור יונייטד, אבל הוא חיפה על הטעות בנתינת פנדל מפוקפק.

אסף THE KOP 17 באוקטובר 2007

רונן – אכן אוייב משותף יוצר בריתות משונות, אבל גם כאן הרשה לי להזכיר לך את אשר אתה ושאר אוהדי התאגיד מעדיפים להדחיק:

אחרי הכל, רוני הוא….

סקאוזר (-;

—————————-

I'll tell you a story of a poor boy
Who was sent far away from his home
To fight for his king and his country
And also the old folks back home
So they put him in the Highland division
Sent him off to a far foreign land
Where the flies swarm around in their thousands
And there's nothing to see but the sand
Well the battle started next morning
Under the Arabian sun
I remember the poor Scouser Tommy
Who was shot by an old Nazi gun
As he lay on the battle field dying (dying dying)
With the blood rushing out of his head (of his head)
As he lay on the battle field dying (dying dying)
These were the last words he said…

Oh… I am a Liverpudlian
I come from the Spion Kop
I like to sing, I like to shout
I go there quite a lot (every week)
We are the team who plays in red
A team that we all know
A team that we call Liverpool
And to glory we will go
We've won the League
We've won the Cup
We've been to Europe too
We played the Toffees for a laugh
And we left them feeling blue

Five Nil !

One two
One two three
One two three four
Five nil !

Rush scored one
Rush scored two
Rush scored three
And Rush scored four!

Na na na na na na na na na!

YNWA

מרקפוצ'ינו 17 באוקטובר 2007

רונן,
מצחיק אבל אני דווקא שיבחתי את הסקאוזר השמנמן (זה רק נדמה לי, או שהוא באמת דווקא ירד קצת במשקל?) למרות שלא חושב שהייתי שמח אם היה עובר לליברפול.

ומה דעתכם על כך שליכטנשטיין, מלטה ולוקסמבורג משיגות נצחונות פתאום או שגרמניה מובסת בבית ואירלנד משווה בדקה האחרונה בבית מול קפריסין?
אירופה משתגעת! היה גם כיף לראות את הטורקים מפסידים בבית ליוון.

רונן דורפן 17 באוקטובר 2007

אסף – אני מקווה שכבר החלטת במי אתה מצביע לראשות ההנהלה הדמוקרטית של ארגון הצדקה שלכם (בניגוד לתאגיד שלנו).
כפי שהעיר פה בעבר אוהד צ'לסי – התגובה של האוהדים שלנו למכירה הייתה הרבה יותר מכובדת. אבל שכחתי – היקס וג'ילט עשו מסיבת עיתונאים ואמרו שהם מכבדים את המסורת של הפרנצ'ייז שלהם (הם השתמשו במילה פרנצ'ייז)

מרקפוצ'ינו 17 באוקטובר 2007

פרנצ'ייז היא לא מילה גסה! נקווה שבסוף העונה נגלה שגם אליפות לא.

כתבנו 17 באוקטובר 2007

ואגב, מי עוד זוכר את התרגיל כשהציעו לטופמלר לאמן את ישראל כהסחה לפני מינוי גרנט?
את סקוטלנד ניצחה גיאורגיה עם שיטה ויכולת כדורגלנית מרשימה, עם שני שחקנים בני 17 בהופעת בכורה בנבחרת, אחד מהם השוער הפנטסטי (אגב, מרקפוצ'ינו, הוא השוער השני של טביליסי, רק שטופמלר מאמין שיצא כוכב בינלאומי)

יואב 17 באוקטובר 2007

אסף קורא ליונייטד תאגיד, כי ברוב שנותיו הבוגרים, הוא ראה את יונייטד משחקת כדורגל בהתאם למסורת שלה(מה שהוא שכח מזמן) ולכן גם עושה הרבה יותר כסף.נכון, יונייטד מינפה את ההצלחה המקצועית להרבה מאד כסף. גם בזה צריך כישרון, אבל קודם כל- כדורגל.וכן, כניעתם המוחלטת של עובדי הנמל החרוצים הכנים והלא אלימים ממרסיסייד לכסף (הלא נורא גדול-בוא נודה) של האמריקאים, כפי שהזכיר ידידי וויז, היא בהחלט לא מופת של עצמאות ועמידה על עקרונות אבל בהחלט מהווה עוד נדבך לאומנות ההכחשה שקיימת שם שנים.ואני מת על הסקאוזר הזה. גם בגלל שהוא לא יכול לראות אתכם.

לון 17 באוקטובר 2007

רונן,
אני לחלוטין מסכים לגבי החיסרון של הרגריבס. הוא בדיוק הקשר האחורי שהיה חסר להם.

לגבי השחקנים האנגלים, לא ראיתי שיש להם קושי לשחק טקטי בקבוצות וגם לא תחת אריקסון.
ג'רארד הוא השחקן המרכזי של ליברפול שמצליחה היטב בליגת האלופות בכל מיני מגרשים וארצות.
למפארד וטרי הם השלד של צ'לסי שמצליחה גם היא היטב באותם מגרשים.
(יש קבוצות יותר טקטיות מאלה של מוריניו ובניטז ?)
אואן כבש במדי אנגליה, ליברפול וריאל. (רק רוני הוכיח יכולת חלקית בליגת האלופות ובמדי אנגליה מאז יורו 2004).

האם בקבוצות ועם אריקסון היה להם אופי אחר ?

כפי שכבר כתבתי, השחקנים הללו הצליחו גם בנבחרת במשחקי חוץ בכל העשור האחרון. באיטליה, בפולין, בטורקיה, ביוון, בסלובקיה ועוד.

מרקפוצ'ינו 17 באוקטובר 2007

כתבנו, כובש השער הראשון הוא הבן 17 השני שהיה בהרכב.

יואב- אתה יכול להגיד מה שאתה רוצה אבל עדיין אנפילד נחשב לאצטדיון עם האווירה הטובה באנגליה וזה לפעמים נחשב הרבה יותר מהקמת קבוצה חלופית (ד"א, אתה עוקב יותר אחרי יונייטד בפריימרשיפ או ההיא בליגת החובבנים שהקימו כמה אוהדים משועממים "עם עקרונות וכבוד"?)

Glenn Edward Schembechler 17 באוקטובר 2007

מרק היקר, כנראה הדילים מהארץ לא מכסים את כל הממלכה. לך למשחק של ניוקסל עם ה TOON ARMY ותבין שפחות או יותר פרט לשם, האסוציאציה ליגה אנגלית מודל 2007 עם אוירה מתאים לילידי שנות ה 70-80 וצפונה שלא חזו בדבר האמיתי. גם אני נזכר בהנאה בערב ההוא מטיביליסי כשגביע אירופה היה באמת גביע ראוי ביותר. נדמה לי שווילה לקחו את הגביע אותה שנה אבל אשמח לדעת אם אני טועה. זאת השנה הכואבת עם סדרת גמרי הגביע האנגלי הגדולה מכל, כשלצערנו הארגנטינאים של טוטנהם והודל נזכרו לשחק ביום רביעי, דקה לפני המלחמה. מי שזוכר את הכדורגל האנגלי מאז והנחיל לצאצאיו מורשת אהדה אנגלופילית מורט עכשיו את שערותיו: הלכה האוירה, הלך המתח , נשארו התאגידים והדילים היקרים.

תומר 18 באוקטובר 2007

ויכסלפיש,הם לא עושים קופה.להיפך,הספסרים עושים קופה כל עוד הם נמצאים בטורניר.לחצי הגמר בין פורטוגל לצרפת במונדיאל היה אפשר להשיג כרטיס ב150 יורו,מחיר מציאה בהתחשב בעובדה שאם אנגליה הייתה משחקת שם היית בר מזל לו היית מוצא כרטיס ב800 יורו כשרוב האנשים היו משלמים מעל 1000.
בעצם כל עוד ברזיל,הולנד,אנגליה או הנבחרת המארחת לא משחקת סביר שתמצא כרטיס במחיר לא רע.

מרקפוצ'ינו 18 באוקטובר 2007

גלן,
לא צריך לנסוע עד אנגליה בשביל לראות מה הקופ עושה, מה עוד ששמעתי מספיק חוויות של אנשים שחזרו השנה מאנפילד עם רעידות בידיים.
לא מזמן נערך סקר מקיף על אצטדיונים ואנפילד, שוב, נבחר למקום הכי שמח לראות בו כדורגל.
ניוקאסל? מגיע להם כבוד רק על זה שהם מנגנים מרק נופלר לפני תחילת המשחק.

אז נכון, כבר אין יציעי עמידה באנגליה אבל אווירה באנפילד תהיה תמיד (וגם באצטדיון החדש)

רונן דורפן 18 באוקטובר 2007

לון –
ידידנו הסאקוסרים מיילים כבש שנתיים-שלוש מג'ררד הוזז מתפקיד הקשר המרכזי לטובת אלונסו האפור. ג'ררד משחק טוב במרסיסייד – הוא לא מנהל את הנעת הכדור או הסגירה ההגנתית – ובטח לא השחקן שבעשרה שחקנים משנה תפקוד.
זה שיש 2-3 שחקנים אנגלים בקבוצה של מוריניו לא אומר "שלאנגלים אין בעיה טקטית". הקבוצות היותר אנגליות, כולל יונייטד, מתקשות טקטית.
מצבת התארים האירופים של הקבוצות האנגליות חלשה מאד מאד.

ויכסלפיש 18 באוקטובר 2007

תומר, אז כנראה שכוונת המשורר שקראתי במונדיאל היתה שהספסרים האנגלים עושים קופה ענקית. הרי אין מניעה שאנגלי יהיה ספסר…

Glenn Edward Schembechler 18 באוקטובר 2007

מרק: כן, צריך לנסוע עד לאנגליה. גם רעד בידיים הוא דבר יחסי (נניח בהשוואה לק.אליעזר או טדי). התאהבתי בפוזת הזקן המטיף וכבר לא יעזור כלום.

Glenn Edward Schembechler 18 באוקטובר 2007

וסליחה: של נעלייך מעל רגליך בנוגע לניוקסל: הם הכי מרשימים BY FAR וזה לא קשור לפרסונה המוזיקלית המפוקפקת שהזכרת.

Glenn Edward Schembechler 18 באוקטובר 2007

סיבה נוספת לחבב את ניוקסל היא כמובן הטינה לסנדרלנד- קבוצה, שמשום מה אף פעם לא חיבבתי וכעת עם המנגר שובר הרגליים היא ממש שנואה.איך בחרתי בסיטי? למה זה מגיע לי?

איתי, אוהד אנגליה 18 באוקטובר 2007

הלוואי שישראל תנצח את רוסיה ואנגליה תעלה. לדעתי, גם מי שלא אוהד את אנגליה יודע שטורניר שסר אותם הוא טורניר משעמם יותר.

מרקפוצ'ינו 18 באוקטובר 2007

גלן,
תגיד לי, ממתי סולן דייר סטרייטס הוא פרסונה מוזיקלית מפוקפקת?

אם כבר גאורגיה, אז אולי תסביר לי גלן איך סיטי הצליחו לרדת ליגה עם שחקן כמו קינקלדזה?

יום יבוא ואני אגיע גם לאנפילד ואראה את ניוקאסל מקבלים את הרביעייה הקבועה שלהם.

Glenn Edward Schembechler 18 באוקטובר 2007

מרק היקר: בנוגע לשאלתך, התשובה – מתמיד. גיבור מקומי (סרט נהדר) לא ממש מייצג את הצרות הצרורות שדייר סטרייטס
הביאו לעולם. לגבי שאלתך השנייה : ממש כמו חלק מהבדיחות כנראה שהתשובה הכי טובה היא שהגרוזיני לא אשם. באשר לרבעייה שניוקסל בהחלט עשוייה לקבל. היופי יהיה לשמוע את שירת הצבא אחרי זה (ליברפול? 4 גולים?)

אוריאל 18 באוקטובר 2007

אני לא מבין למה להגיע לשווייץ, אפילו היטלר לא הטריח את עצמו לכבוש את המדינה הזאת.
אוסטריה זה משהו אחר.
הרוסים פשוט הניעו את הכדור כל כך הרבה יותר טוב מהאנגלים וזו כנראה לא רק אשמתו של מקלרן. למרות שהוא אידיוט מוחלט ואי אפשר לקחת את זה ממנו.

וויז 18 באוקטובר 2007

שאלה קצרה:
למישהו יש ספק שאנגליה היתה במצב הרבה יותר טוב עם ה-SPECIAL ONE על הקווים?
בניגוד לאנשי מנצ'סטר וליברפול, לאוהדי צ'לסי יש קצת יותר כבוד לנבחרת, וגם אם צ'לסי תהיה המרוויחה העיקרית מאי-השתתפות ביורו (אצלנו לא פורשים מהנבחרת אלא מופרשים) אצלנו לא תראו שמחה. עוד נקודה קטנה: לבנות על נבחרת ישראל שתעזור למישהו אחר מלבד עצמה, זהה לשאיפה שמחר אולמרט, ביבי וברק יפרשו מהפוליטיקה בגלל שחיתיותיהם. וכמו שהתגובות פה ובכלל מעידות: ליהודים טוב עם זה שצריכים אותם, הם חשובים ומקבלים כבוד וכותבים עליהם, אבל לא ! הם ידפקו את האנטישמים האנגלים (כי הרוסים הרי מאוד ציונים). רק עם מי נהיה ביורו? אולי עם ג'וני ווילקינסון….

רונן דורפן 18 באוקטובר 2007

אני חושב שהיטלר לא כבש את שוויץ כי לא היה כל צורך בכך.
לוויז – מוריניו יכול לעשות עם אנגליה פלאים ואני לא אתפלא אם גם יעשה זאת.
לגבי הנבחרת ויונייטד. אפשר לראות בברור: ריו ובקהאם הם מלונדון ואוהבים מאד את הנבחרת. רוני הוא סקאוסר, אז הוא איפשהו באמצע. סקולס הוא MANC אז לא אכפת לו לפרוש ממנה בגיל צעיר.

חוץ מזה רונאלדו מפה לשם מסיים כל משחק עם כדור או שניים בתוך השער. אני מתחיל לחשוד שהבחור חיוני למערכת.

מרקפוצ'ינו 18 באוקטובר 2007

"Mark Knopfler has an extraordinary ability to make a Schecter Custom Stratocaster hoot and sing like angels on a Saturday night, exhausted from being good all week and needing a stiff beer."

כשסקאוזרים רואים פסים הם חוצים אותם מהר ובאכזריות.

יואב 18 באוקטובר 2007

תודה מרק שאני יכול להגיד מה שאני רוצה.יונייטד יש רק אחת, אבל אני מלא הערכה לקבוצה השנייה והעומדים בראשה… אני לא מקומי, ולכן כאב ההשתלטות לא בוער בי ברמה שזה בוער שם.(וזה כולל את אדישותי לסיטי) אבל , לא אני העניין ולא אתה. אלא מה עושים המקומיים משני הצדדים.צירפתי לינק לאתר שנותן את כל סטאטיסטיקת הקהל באנגליה מאז ומעולם.(מתחילת המאה הקודמת) תתפלא לראות, שתמיד יונייטד בראש הרשימה(למעט כמה עונות בודדות). גם בעונת הירידה, ברוב שנות השמונים, וגם בעונות שתכולת אנפילד הייתה זהה לטראפורד.
לא יודע בקשר לאווירה, אבל המספרים מאד חד משמעיים ומספרים סיפור אחר מהאגדות שלכם על אוהדי הצלחות, תאגיד ושאר ירקות.

http://european-football-statistics.co.uk/attn/attneng.htm

וויז 18 באוקטובר 2007

רונן – גארי נוויל קצת סותר את התזה שלך (שבעקרון די מדוייקת) ולכן הוא גם היחידי שאני מעריך מקבוצתכם.
יהיה קיץ ארוך השנה לאנשי צ'לסי….

יואב 18 באוקטובר 2007

או ליתר דיוק- ארבעים עונות מתוך שישים ושתיים האחרונות(הרישום מתחיל מ-47 )וברוב הנותרות אנחנו בשלושת הראשונים. לא רע בשביל קבוצת תאגיד(אם תוריד את התשע עשרה שנה האחרונות והמוצלחות שלנו אנחנו עומדים על22-43 שזה קצת יותר מחצי).

יואב, אוהד יונייטד מאוסטרליה 18 באוקטובר 2007

היטלר לא כבש את שוויץ כי כמובן לא היה צורך בכך אחרי שצרפת נכנעה.
טורניר "יורו" במדינות "יבשות" כמו שוויץ ואוסטריה (מקומות שסביר שעל כל שני אוהדים יהיה שוטר)
בלי אנגליה ועם רוסיה, קראואטיה ושות' לא מעניין וזה יעשה "דאונגרדד" רציני לטורניר(אין מצב שאני יקום ב 4:00 בבוקר לראות שום משחק)
מה שכן, לשחקננו בנבחרת יהיה את כל הקייץ לנוח ולהגיע רעבים לליגה(פרגוסון בטוח מבסוט)

לון 18 באוקטובר 2007

רונן, בצ'לסי, השלד הוא אנגלי: ג'ון טרי, אשלי קול, פראנק לאמפארד, ג'ו קול.
שון רייט פיליפס, וויין ברידג', גלן ג'ונסון, סידוול, סינקלר, שיחקו גם כן אצל מוריניו. זה ממש לא זניח.

ג'רארד קיבל מגוון תפקודים אצל בניטז. הזזתו מתפקיד לתפקיד מעידה שבניטז דווקא מעריך את הבנתו.

ליונייטד יש מנג'ר שלא מבין טקטיקה. מנג'ר ענק, שהיכולות האחרות שלו מחפות על הבנה טקטית קטנה מאוד.

מעט האנגלים ששחקו אצל ונגר לא הראו שיש להם קושי טקטי.
ליתר האנגליות יש מאמנים שהבנתם הטקטית קטנה משל פרגוסון.
זה הרי המאגר שהוביל למינוי מקלארן. מאגר של מאמנים בינוניים לגמרי.

הסטטיסטיקה מוכיחה שלאנגליות יש תארים כמו לספרדיות והאיטלקיות.
אבל זה לא רלוונטי מפני שמצבת תארים לא מוכיחה רק יכולת טקטית, אלא את כל מכלול היכולות.

רונן דורפן 18 באוקטובר 2007

אנא עשה אבחנה בין יכולת לשחק טקטי על פי מערך שהותווה מראש למודעות טקטית – כלומר יכולת לעשות שינוי בין משחקים ובמהלך משחק. האנגלים חסרים את התכונה השנייה לחלוטין.
האנגלים לא יודעים לשנות קצב משחק ומתקשים לשחק במערכים שונים. בודאי שאינם טובים בשינוי מערך תוך כדי משחק.
בגלל זה בכל טורניר (קצת כמו שכתבתי על ניו זילנד בראגבי) התקלה הראשונה היא התקלה האחרונה. הנה לך נתון מעניין: מאז 1990 מול קמרון הם לא הפכו פיגור לניצחון במשחק בטורניר בינלאומי. זה לא ממש מרשים.

הטעות הנפוצה היא שהשחקן האנגלי חלש טכנית. זה לא נכון – לכוכבים האנגלים יש טכניקה נהדרת. הבעיה היא מודעות טקטית.

מוריניו היה מאמן קבוצה, הגביל מאד את התפקידים של השחקנים האנגלים, וכך הצליח להבליט את יתרונותיהם (אני יכול לכתוב מאסה שלמה על יתרונותיהם: רוח קרב, כושר, מחשבה פוזיטיבית של צפון-דרום). אבל גם בצ'לסי – השחקנים עם התפקוד הגמיש – מקללה, אסיין – הם לא אנגלים אלא למדו בכדורגל הצרפתי.

אריקסון הצליח ללמד את ההרכב לשחק טקטית – אבל לא להתגבר על תקלות על ידי שינויים טקטים.

התפקיד הטקטי החשוב ביותר הוא כמובן הקשר המרכזי. אין לאנגליה קשר מרכזי מנהל משחק אמיתי מלבד סקולס והארגריבס. עצוב שבקהאם ניסה לקחת על עצמו את התפקיד שכל הבליט את חסרונותיו לעומת תפקיד הקיצוני שכל כך הבליט את יתרונותיו. גם אריקסון שאהב אותו מיהר להחזיר אותו לעמדת המוצא שלו מרגע שמצא קשר מרכזי גרמני עם אזרחות אנגלית.

לאנגלים אין אפילו קרוב למספר התארים האירופים של ספרד ואיטליה מאז שחזרו ב-1990. לפני כן היה להם יתרון בכושר גופני.

אסף THE KOP 18 באוקטובר 2007

וויז, האם אין זה משעשע אותך שאנגליה הגדולה, אימפריית הכדורגל (בעיני עצמה )וממציאת המשחק תלויה בישראל הקיקיונית ?

ומה הקשר לאנטישמיות. אני , כאוהד ארגנטינה, אומנם מתעב את נבחרת אנגליה מאז ימי מלחמת מאלווינאס, אבל יחד עם זאת אני חושב שהסיבה העיקרית לכך שעדיף כי רוסיה תעלה על חשבון אנגליה ליורו היא פשוטה: הבחורות הרוסיות נראות נפלא בשעה שהאנגליות נראות מתכון לחציל ממולא. רק על תרומת האנגלים לכיעור האנושי יש להעניש אותם בעלייה למפעל.

נ.ב.
האם לדעתך ה-SPECIAL ONE יכול להביא גם שלום למזה"ת ? לא חבל לבזבז אותו על הספסל הבריטי ?

לון 18 באוקטובר 2007

מסכים בהחלט לאבחנה שלך בין יכולת לשחק על פי מערך ליכולת לעשות שינוי ולשנות קצב.

אלא שאני חושב שזה תלוי במאמנים (שאמורים ללמד את השחקנים) ולא בשחקנים.
מוריניו התחיל עם 2-4-4 ועבר לשחק עם מה שהוא קורא 3-3-4 (שהוא לרוב 1-5-4).
מי שבעיקר נאלצו להתמודד עם השינוי היו הקשרים. זה כולל את למפארד, ג'ו קול ורייט פיליפס. כלומר, כשהגיע מאמן שלימד, הם למדו.

ג'רארד שיחק כקשר אחורי, קשר מרכזי, קשר ימני, קשר מאחורי החלוץ ואפילו כחלוץ שני. זה הרבה מאוד ידע. אני מתקשה לחשוב על גמישות רבה יותר. התודות לבניטז והרוטציות האין סופיות (שזה בהחלט היתרון שבהן).

הם למדו אצל אריקסון לשנות קצב (בעיקר לשחק לאט ומבוקר). אבל אריקסון עצמו היה נוקשה מידי במערכים והעביר זאת לשחקנים.

אני מסכים שאין לאנגליה קשר מנהל משחק. כבר הרבה מאוד שנים שאין להם מישהו כזה.
אבל קשר מרכזי (מה שלעיתים קוראים חצי-חצי) הוא תפקיד ביניים לאלה שאינם קשרים אחוריים קלאסיים ואינם קשר התקפי.

סקולס והארגריבס משחקים בשני תפקידים שונים. הראשון שיחק מאחורי החלוצים (ורק השנה הפך לקשר מרכזי) והשני כקשר אחורי או מרכזי (בעיני שניהם אינם מנהלי משחק). למפארד הוא בדיוק קשר מרכזי. (ואם אני מבין נכון, שנינו מסכימים שאינו מנהל משחק).

לדעתי, מנהל משחק זה תפקיד תלוי שחקן ולא תלוי מיקום במערך.
קין, מקללה, דשאן הם דוגמה לקשר אחוריים נפלאים, אבל מעולם לא ניהלו את המשחק כמו פירלו או גוורדיולה.
סקולס היה קשר מאחורי החלוצים, אבל מעולם לא התקרב לרמת ניהול המשחק של זידאן, נדבד (כששיחקו בתפקיד ולא בצד), קאקה וטוטי. אלה ניהלו ומנהלים את המשחק מהחלק הקדמי של הקישור.

(בקהאם כקשר אחורי – מרכזי, לא היה טוב בעיקר בגלל החלק ההגנתי. אבל כמנהל משחק במרכז דווקא היה די טוב. הוא בהחלט שינה קצב וגיוון בין מסירות קצרות, מסירות לצד השני להעברת המשקל ומסירות עומק לחלוצים).

אני חוזר ואומר, בעיית הקבוצות האנגליות היא ברמה הטקטית של המאמנים ולא של השחקנים.
עליית רמת האימון באירופה החלה עם סאקי, קרוייף וקאפלו. המשיכה אח"כ עם ליפי, ואן חאל והיצפלד. המנג'רים האנגליים נשארו מאחור.
פרגוסון נדרש לאין ספור משחקים ולעצות מליפי כדי להתקדם קצת (וממש לא מספיק).

ואם אתה מסכים שמוריניו יצליח עם הנבחרת האנגלית, אז אולי בכל זאת גם אתה מסכים ?

יואב 19 באוקטובר 2007

אסי, יש כמה אנשים יפים בממלכה(גם חיצונית). בואי, סטינג, מוריסי, ג'אגר,וולר, אדם אנט,קרטיס,מייקל קיין, שרלוק הולמס,אלברט פיני ועוד רבים…
אבל אולי אין ספר גדול מהאמן ומרגריטה.
אנגליה תעלה. וטוב שכך.

מרקפוצ'ינו 19 באוקטובר 2007

יואב יש לי רק משפט אחד בשבילך שנאמר ע"י יהודי אנגלי אחד מר דיזראלי:
There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

בולגקוב עצמו כתב 2 ספרים טובים מהאמן ומרגרטיה (מה גם שהנסיך הקטן והתנ"ך לא רואים אותם ממטר)

וויז 19 באוקטובר 2007

אסי,
הסיכוי שמוריניו יביא שלום במזה"ת גבוה מהסיכוי שלך לגמור לילה במרכז עירך האהובה שלא במקרר.
או כמו שניסח זאת זאטוט בן 8:
http://www.youtube.com/watch?v=hYvjDZvPbGo

יואב 19 באוקטובר 2007

אם אנשים "משועממים" מקימים קבוצת כדורגל- מבורך. על "השיעמום" של פועלי הנמל החרוצים, מדברים ומקוננים עד היום ברחובות מרסיסייד, אתונה, בולגריה, בריסל ועוד(וכן,גם זה מגובה בסטאטיסטיקה).
בולגקוב לא כתב ספר טוב יותר מהאמן. מעטים כתבו ספר טוב מהאמן.(והנסיך הקטן הוא בטח אחד מהאובררייטדים הגדולים בהיסטוריה האנושית).

אסף THE KOP 19 באוקטובר 2007

אומנם במקומות רבים מקוננים על ה"שעמום" של פועלי הנמל החרוצים, ואף על פי כן, ולמרות זאת, הם אלו הנחשבים לקהל הטוב בעולם והאווירה באנפילד מהווה אות, מופת ודוגמא להליכה אחר קבוצה.

יואב 19 באוקטובר 2007

הקרדיט שאני אתן לאוהדי ליברפול, זה השימוש בדגלים וצעיפים שכבר לא ממש קיים באנגליה. וגם זה בערבים אירופאים מיוחדים.בליגה – זה בינוני כמו כולם(ולא תמיד מלא. ניתן לקנות שם בקופות לפעמים).
סלטיק,ריינג'רס, בוקה, קוריננטיאס, ריבר, מארסי, פלמנגו, ועוד, לא נופלים מאף אחד…

מרקפוצ'ינו 19 באוקטובר 2007

יואב, לא מכיר את הרקע שלך אז קשה לי באמת להגיב לטענה שלך בקשר לאמן. בתור יוצא ברה"מ לשעבר שלמד גם על בשרו את השלטון הסובייטי – "ביצים גורליות" של בולגאקוב הוא ספר הרבה יותר מוצלח מהאמן.
אבל זה פורום ספורט, אז בוא נישאר עם זה.
על זה שYNWA הפך לשיר הכדורגל המפורסם בכדורגל אתה לא נותן קרדיט?
כי אם תשאל אוהד כדורגל איזה שיר הוא מכיר על יונייטד רוב הסיכויים שתיתקל ב IF YOU HATE MAN U STAND UP

יואב 19 באוקטובר 2007

הרקע שלי לא רלוונטי מעבר לעובדה שאני קורא המון ושופט לפי ראות עיני… זה המדד היחידי שקובע מבחינתי(ומכיר את ההקשרים הפוליטים והחברתיים הרלוונטים).לא האקדמיה.
קצת קשה לי לתת לכם קרדיט לשיר ההוא(שקצת מאוס בעיני)שהיה נחלת הכלל בשנות השישים והשבעים(כל האי הבריטי שר אותו כולל יונייטד)..
טוב לי עם השירים הנפלאים שלנו(והמקוריים יש לציין, שרובם נגנבים על ידי היריבות, רק בשינוי המלל), ולא ממש איכפת מי מכיר מה…אנחנו לא בתחרות על ליבו של התייר.

מרקפוצ'ינו 19 באוקטובר 2007

"קורא המון ושופט לפי ראות עיני"… יפה. לקרוא זה חשוב. ד"א הרבה מהספרים של בולגקוב ויש בינהם כאלה שאפשר לטעון שיותר טובים מהאמן….אבל אנחנו סתם מבזבזים זמן בויכוח על הסופר האנטישמי הזה.

יואב 19 באוקטובר 2007

נותן קרדיט לשיר. מה ששלכם שלכם.

מרקפוצ'ינו 19 באוקטובר 2007

התכוונתי להגיד שהרבה מהספרים של בולגקוב לא תורגמו מרוסית

אסף THE KOP 19 באוקטובר 2007

…שוב פעם אנטישמיות ! מה הקשר של בולגקוב לצ'לסי ?

משתמש אנונימי (לא מזוהה) 19 באוקטובר 2007

במקרה של בולגקוב דווקא יש ממצאים ברורים ביומנים שלו שלא אהב את היהודים במיוחד…הוא היה נוצרי אדוק ולא פעם חזר לאותו סיפור נדוש שהיהודים הרגו את ישו.

גלן – אם אתה קורא את הפוסטים הישנים- אני צופה עכשיו בספורט גולד והם מראים משחק בין ליברפול לניוקאסל מעונת 95-96, כרגע אמנם 3-3 אבל עוד מעט יגיע שער הניצחון של ליברפול. ג'ינולה על תקן דוגמן.

מרקפוצ'ינו 19 באוקטובר 2007

אנונימי זה אני

Comments closed