שבת מול המסך (מי נוסע לאוסטריה ושוויץ?)

ההחטאה של ג'יימס מקפאדן בדקה ה-79 – כשהשער האיטלקי ריק לחלוטין – היא על פניה החטאה שמדינה קטנה מצטערת עליה שנים. בדומה, נניח להחטאה של רוני רוזנטל מול קולומביה.

אבל אולי המקרה פה הוא אחר. יותר ממחצית השחקנים הסקוטים אתמול היו בני 25 או פחות והם חלק מתהליך גדול. הסקוטים תפסו את עצמם בידיים רגע לפני שידעכו לעולם וערכו תהליך גדול של הצערה בכדורגל המקומי. ומה שיפה הוא שהענקים המקומיים – ריינג'רס וסלטיק שותפים לתהליך – סולידריות עם הכדורגל המקומי שאין, למשל, לקבוצות הענק בכדורגל האנגלי או הספרדי.

סקוטלנד עוד לא שם. בקמפיין הזה היא שיקמה את התשתית שלה ובעיקר שיקמה את תדמיתה. כשקבוצה מנצחת 8 משחקים מ-12 בבית מוות אכזרי ואף משחק לא מסתיים בתיקו אתה יודע שהיא שייכת לטובים בכדורגל העולמי. העניין האחרון שסקוטלנד צריכה להחיות הוא את הסופרסטאר הסקוטי. מישהו בקליבר של דלגליש או דניס לאו או בובי ג'ונסטון.

איטליה? איזה מקום מחורבן להזדקק לתוצאה. מול נבחרת של קמקיזות בגשם השותף ו"שאגת המפדן" האגדית כשהקבוצות עולות אל המגרש. בשבוע טראומטי (נוסף) לכדורגל האיטלקי. אבל הם היו ונשארו הלוחמים האולטמטיבים של הכדורגל.

*

הכדורגל הישראלי נמצא בנקודה נמוכה בהרבה מהכדורגל הסקוטי. אין לו מסורת של מאה חמישים שנה. אין לו בעברו שמות אגדיים כמו לאו, דלגליש, שאנקלי, סונס, אריות ליסבון, אלכס פרגוסון או שער מדהים של ארצ'י גמיל במונדיאל. אין בו תהליך שאפילו דומה לזה בסקוטלנד. אין לו שתי קבוצות צ'מפיונס ליג טובות.
הכדורגל הישראלי הוא הר של בעיות שקיימות גם אחרי הניצחון על רוסיה. אגב, הניצחון הראשון שלנו עליהם במסגרת רשמית.

אבל לפני המשחק הייתי בחרדה מסויימת בגלל עניין אחד בלבד. לא בגלל תבוסה. חששתי שנוסף על הרמה הנמוכה של הכדורגל שלנו ייצא לנו שם של נבחרת ללא רוח ספורטיבית. שלא מתאמצת בשביל לשמור על ההגינות הבסיסית של התחרויות בהן היא משתתפת. חבורת האוליגרכים שישבה ביציע לא הוסיפה למצב רוח שלי בעניין הזה.

העובדה שהנבחרת שיחקה לפרקים כדורגל יפה היא משמחת אבל את זה אפשר לפטור בקלישאות כמו "טוב, זה היה ובבית" וגם "לא היה עליה שום לחץ". קלישאות שיש בהן שמץ של אמת. אבל במשחק מול רוסיה, מול הרבה מאד צופים בעולם היא הראתה רוח ספורטיבית.

שזה הבסיס לכל דיון על שיפור.

*

חידון מספר 50 (העם עם הנבחרת)
האוליגרכים

47 Comments

יותם מ 17 בנובמבר 2007

אין הרבה דברים חזקים יותר מרוני בראון שר את
flower of scotland
בראון, היה חבר בלהקת הפולק הסקוטית, הקוריס, וחברו ללהקה, רוי וויליאמסון ז"ל, היה מי שחיבר את ההמנון הלוחמני. מתישהו בשנות ה-60. בעקבות נבחרת הראגבי, גם הכדןרגל אימצה את השיר כהמנון (לסקוטלנד אין המנון לאומי רשמי). חבל שהם לא עלו ליורו, כי הרי מה יכול להיות יותר נפלא משירת הפלואר אוף סקוטלנד ביום קיץ חם?

נקווה שהוולברינס יצליחו יותר מהסקוטים.

רפי 17 בנובמבר 2007

היו כמה החלטות שיפוט מכריעות פוטנציאלית במשחק הזה, לכל הכיוונים.
השדר בערוץ ESPN הגדיר את האיטלקים בצורה מדויקת: street wise (חוכמת רחוב) והם הצדיקו אותו. משחק קשה ומהנה לצפיה.

אסף THE KOP 17 בנובמבר 2007

1) עם קצת מזל, בוא נקווה להגריל את הסקוטים במוקדמות הגביע העולמי. מהיכרותי עם הסקוטים בניו-זילנד לפני כ-13 שנה אני יכול להעיד שהם האנשים הכי נחמדים שיש.

2) כותרות העיתונים מחר באנגליה הן "The Golan Heights" – רק שהפעם הקונטציה תהיה חיובית לישראל.

3) חידון לבאי הפורום: איזה ארגון אנגלי יהיה הבא שיקרא לחרם על ישראל ?

4) האם אנגליה תפסיד לקרואטיה ? להערכתי זה יגמר או בפיצוץ אנגלי של 3-4:0 או בהפסד אנגלי בהפרש של שער.

יואב 17 בנובמבר 2007

רונן, הייתה לי תחושת דה ז'ה וו מהמפגשים מול מילאן. שוב השלישיה הזאת באמצע(אמברוסיני,גאטוסו, פירלו)שחונקת כל אוויר לנשימה ותמיד נמצאת בכל מקום ונותנת לך את התחושה שליריב יש יתרון מספרי. הסקוטים התמודדו עם זה בגבורה רבה ונכנעו לאחר קרב ענק… האם יונייטד בנוייה טוב יותר השנה להתמודד עם המילאניות של העולם?

אלון 17 בנובמבר 2007

כותרות העיתונים בישראל: אנגליה עם גולן

birdman the pichichi 17 בנובמבר 2007

באמת היה מרגש לראות את הלפריקן ההוא שר את ההמנון, אבל אחרי שתי טעויות שיפוט מונומנטליות אהדתי עברה לאיטליה. לא הייתי רוצה שהמשחק יוכרע ע"י שופט. הצדק נעשה.

ישי 17 בנובמבר 2007

רונן ראית את המשחק של ישראל? היום אחרי הרבה זמן התגאיתי בנבחרת שלי… באמת שיחקו כמו גברים.. אם היו משחקים ככה כל הקמפיין לא היה אכפת לי שלא היינו עולים העיקר שקרעו תתחת ונתנו את הנשמה שלהם…

יואב 17 בנובמבר 2007

חוויה קצת מדכאת להסתובב בפורומים של אוהדי יונייטד. מעבר לשינאת אנגליה רגילה(שאין לי בעיה עקרונית איתה למרות אהדתי לה) נכתבו שם משפטים בסגנון-"איפה היטלר שצריך אותו" או "אני מקווה שערבי צעיר וכועס מסתובב עכשיו בתל אביב עם מטעו"..
זה היה מיעוט זניח שגם הושעה מהפורום עקב כך, אך עדיין מאכזב ממש.
רוב הטיעונים לאכזבה מהתוצאה היום הוסברו בזה ששוב לא יהיה קיץ שקט לחלק מהכוכבים וחלקם מאשימים את אנגליה בפציעות חוזרות ונישנות של בריאן רובסון ועל המחיר הכבד שיונייטד תמיד משלמת בגלל זה(בקאהם, רונאלדו, פציעות).

ישי 17 בנובמבר 2007

מה קשור רונאלדו לנבחרת אנגליה?

רונן דורפן 17 בנובמבר 2007

יואב – יש לך קישור לכזה פורום? זה מאד מאכזב באמת.

אסף THE KOP 17 בנובמבר 2007

רונן – הקבוצה בה רכשת מניות מתחילה לזייף. האם כבר חלפה לה הרומנטיקה ? האם כבר מבצבצת לה הישראליות ?

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3472395,00.html

יואב 17 בנובמבר 2007

רונאלדו היה הבובת וודו התורנית של אוהדי אנגליה…
http://208.101.38.218/showthread.php?t=100149
יכול להיות שצריך להירשם…

רונן דורפן 17 בנובמבר 2007

ישי. רונאלדו כמובן לא באותו ענף כמו נבחרת אנגליה, אבל הם מתכוונים לעליהום התקשורתי שהיה עליו בגלל ההאשמה המגוחכת כאילו הביא להרחקה של רוני במונדיאל.

יואב 17 בנובמבר 2007

זה מתחיל מהעמוד השני… זה מיעוט שולי וזניח אבל עדיין…(כמובן שיש הרבה הודעות גינוי).אגב, רונן, זה הפורום המעניין ביותר של יונייטד שאני מכיר וגם האתר עצמו מלא איפורמציה ועדכני.

עוז 17 בנובמבר 2007

קצת חוויות מהפאב האירי (סקוטי?) המקסים The Shillelaigh בדן האג: הסקוטים לוחמים אמיתיים, החל מרוח הקהל שלהם (בפאב ובאיצטדיון) שלא נפגעה בשום שלב במשחק עד השער השני של האיטלקים. המחצית השניה של המשחק הסקוטי שודרה במקביל למשחק ברמת גן, ואי אפשר היה שלא להעריך את הסקוטים על היכולת שלהם להתמודד עם הרמה הטקטית שכופה עליך הנבחרת האיטלקית. בהשוואה להגנה העצלה של ישראל וההגנה הלא חכמה של רוסיה, אלו היו שני משחקים בספירות קושי ותחכום שונות לחלוטין. הסקוטים נהנו מהמון עזרה של הקוון השמאלי, אבל בשביל לנצח את נבחרת איטליה שמבקיעה בדקה השנייה צריך גם עזרה וגם מזל, ומזל לא היה שם. אגב – הן בופון והן גורדון אשמים בצורה די מלאה בשני השערים האחרונים.
ישראל זכתה ללא מעט תשואות בפאב (למרות הנטיה הסקוטית/אירית להדחה אנגלית שקצת הודחקה), למרות שאי אפשר לומר שמישהו קיבל השראה עמוקה מההופעה הישראלית. אני מודה שהופתעתי מאוד מהתוצאה אבל משחק ההגנה המחפיר והאיטי שלנו לא צריך לפתח יותר מדי תקוות להמשך – המשחק הזה כמעט ונגמר הפוך.

לון 17 בנובמבר 2007

הניצחון של ישראל מזכיר לי את הניצחון 2:3 על צרפת בפריז.
גם אז לנבחרת לא היה שום סיכוי, גם אז המאמן החליט להיות התקפי ונועז אחרי קמפיין מזעזע.
זה הוביל לקדנציה נוספת של שרף ועכשיו נקבל קדנציה נוספת של קשטן.

אני מקווה מאוד שקשטן לא יחזור למשחק הפחדני שלו בתחילת הקמפיין הבא כששוב יהיה לנו סיכוי על הנייר.
המחצית הראשונה היתה מרעננת מאוד והגיע לישראל יותר משער אחד. והמחצית השנייה היתה בונקר מגעיל ומדכדך.
לאן פניך קשטן ?

סקוטלנד, כפי שכתבת רונן, בונה עכשיו תשתית אמיתית של שחקנים צעירים.
ההקבלה הישראלית למה שעושות ריינג'רס וסלטיק, היא שיתוף של הצעירים בבית"ר ירושלים.
במילים אחרות, שום צריך לשתף באופן קבוע את יצחקי, בן שושן, ברוכיאן ותמוז.
בתקוה שהוא יוכל לשתף אותם בנבחרת כשהוא יאמן אותה.

martzianno 17 בנובמבר 2007

המשחק מהווה עדות למה מסוגל הכדורגלן הישראלי- כאשר מרצדס מונחת על הכף…
עוד מישהו חושב כמוני, שאוואט ספג בכוונה, כדי להתחמק מהופעה של ברברה סטרייסנד?
אני חייב לשבח אותך, רונן, על נקודת המבט החיובית (בסה"כ) כי אני מתקשה להצטרף להתלהבות מההבלחה החד-פעמית הזאת. ועל כך נאמר: עכשיו באים????!!!

רונן דורפן 17 בנובמבר 2007

לון, מרטיזיאנו. אתם מחמירים היכן שלא צריך. עצוב…מדובר בניצחון ראשון על נבחרת מדרג סביר במאה ה-21. אז כן צריך לראות את זה באור חיובי.

גם הניצחון בפאריס נתן לנבחרת ישראל בטחון לנצח נבחרות דרג שלישי ושני בבית בקמפיינים הבאים. זה דבר שאני לא מזלזל בו.

בעשור הנוכחי נילסן עוד ניצח את בוסניה, שאני לא בטוח באיזה דרג היא, ובתקופת גרנט-קשטן לא ניצחנו שום נבחרת שדומה למשהו.
תוצאות תיקו – גם מול נבחרות יוקרתיות כמו צרפת, אנגליה וספרד – הן לא ממש התקדמות.

האכזבה שלי מהקמפיין הוא שקשטן במשך השנים אימן בצורה יותר קרובה למשחק היום, מאשר לכל הקמפיין. ואיזשהי חרדה, או ההשוואות המייגעות לגרנט, גרמו לו לבזבז כמעט קמפיין שלם על דור שחקנים עלוב – באדיר, טל, קטן, בנאדו וגרשון.

cookie-monster 17 בנובמבר 2007

המחצית השניה ממש לא היתה בונקר. במשחק מול אנגליה רוסיה הכריעה את המשחק בחצי הראשון של המחצית השניה. היא לחצה ולחצה ולחצה עד שכבשה פעמיים. אותו הלחץ היה גם היום מולנו. ונבחרת ישראל היא לא בדיוק נבחרת אנגליה.כמו שזה נראה לי הסיבה היחידה שהחזקנו מעמד היא דוקא הגיל. מספיק צעירים היו על המגרש והם החזיקו מעמד בדקות הקשות של תחילת המחצית השניה. קשטן גם עזר ועשה חילופים טובים בדקות ה62 – 69 כדי להכניס רגליים צעירות ובן שושן ועומר גולן הם לא בדיוק שחקני הגנה נכון ? ב20דקות האחרונות המשחק היה באמת יכול ללכת לכל מקום לשני הצדדים ומה שהפתיע אותי היה שנראה שהרוסים היו עייפים. ומצדנו היו אחרי הדקה ה70 כמה נסיונות לכיוון השער שלהם.. אחרי שעברו את הדקות הקשות של הלחץ שלהם. עדיין היה צריך מזל בסיום (הקורה ההיא בסוף – וואו) והפעם ידענו לנצל את ההלם שלהם
(מה שבעבר כל כך הרבה פעמים נוצל נגדנו בכיוון ההפוך – מה שקוראים נאיביות..זוכרים..?) כדי להכריע את המשחק ועוד להחמיץ הזדמנות טובה לשער שלישי.
לפני המשחק חישבתי שלהרכב הפותח היו 31 הופעות בנבחרת, להוציא את בן חיים אוואט, ואלברמן. תהיתי לאיפה זה ילך. איך השחקנים יקחו את ההזדמנות להראות מה שהם ידעו. והם לקחו.
מי אומר שהכדור לא עגול . : )

martzianno 17 בנובמבר 2007

(רונן – הכל נאמר מתוך אהבה אמיתית לנבחרת) הלוואי שהמשחק אכן יהווה בסיס לדיון כלשהו ויציאה לאיזושהי דרך, באיזשהוא כיוון ולא עוד הזדמנות לטפיחה עצמית על השכם, כי כשאני שומע את קשטן מדבר עכשיו על ההרכב הנוכחי ואיך עקב אחריו בקפידה לאורך הקמפיין, והכינו בדקדקנות בכדי להביאו לשיא בדיוק למשחק חסר-המשמעות נגד רוסיה, אז זה נשמע לי (טיפה) כמו לעג לאינטיליגנציה, או לכל הפחות בעיית טיימינג חמורה…
אחרי הכל, מדבר פה אוהד נבחרת שבע מרורים, שכל רצונו להצטרף סוף-סוף למשפחת העמים (על המגרש). חוץ מזה אני גם מאוד מעריך את דודו אוואט וחושב שהוא ללא-ספק השוער מס'1 שלנו וכל הערה שלי מקודם נלקחת בחזרה…

יואב 17 בנובמבר 2007

ממש מסכים עם המשפט האחרון…והמשותף לרביעיה(לא כולל קטן)- איטיות בלתי נתפסת(גופנית ומחשבתית).הכרותי הטובה ביותר עם אדון קשטן, הייתה בעונת הדאבל של מכבי ב96.אז,לא היסס להושיב את נימני שצריך, שיחק איתו בשמאל וזוהר בימין(המפתחות לניהול המשחק היו אצל שוהם), נתן צאנס אמיתי לחג'ג(בהרכב עמוס כוכבים מוכחים) ובאופן כללי הפגין הרבה יותר אסרטיביות ונועזות מהגירסה החיוורת של הקמפיין הזה. המרצדס זה סתם פיקנטריה לא משמעותית וגימיקית.בסופו של יום היה מרענן לראות במחצית הראשונה, את ישראל אשכרה הולכת קדימה, במסירות קצרות, על מנת להבקיע. אבל למה הם תמיד נופלים מהרגליים לפני שהיריב נופל? נימאס מזה כבר.
לי הניצחון הזה הזכיר דווקא את הניצחון על פורטוגל בשמונים ואחת.גם אז מנענו מהיריבה השתתפות וגרמנו לנציגה אחרת מהאיים הבריטים(צפון אירלנד)להגיע למודיאל(האחרון שלה מאז).

שי 17 בנובמבר 2007

לצערי אני נותה להסכים עם לון.
אני כבר הרבה זמן תואן שהנבחרת הזאת מסוגלת להרבה יותר עם המאמן היה קצת יותר אמיץ, היום סוף סוף קשטן עלה עם הרגכב התקפי וראינו תתוצאות, אבל לצערי אני לא ממש רואה את זה קורה בשמחק באמת חשוב.

שי 17 בנובמבר 2007

רק נשאר לקוות שאני טועה.

ויכסלפיש 17 בנובמבר 2007

קשטן עלה במערך מוזר עם שני קשרים הגנתיים תמיר כהן ואלברמן, שני קיצונים יצחקי ובוזגלו, ושני חלוצים בן סהר וברדה, במחצית הראשונה הרוסים היו בהלם ולא קלטו מה קורה. בשנייה היו צריכים להבקיע שלישיה, קשטן הכניס את גולן אוחיון ובן שושן ולא שינה את המערך. רוסיה שלטה טוטאלית ונפלה קורבן לטמטום. עלו לדרבי הלוזריות נגד סקוטלנד. הרוסים שומרים על רקורד של טורניר פעם ב 4-6 שנים, האנגלים יפלו ברבע גמר ביורו, אולי אפילו בפנדלים, ופה ימשיכו לחרטט במקום להביא מאמן זר ברמה ולבנות תשתית עם טיפוח צעירים.

לון 17 בנובמבר 2007

רונן, ממתי סנונית אחת מבשרת את האביב ?
הניצחון בפריז הוביל לקמפיין קדם היורו בו ישראל השיגה 12 נקודות מתוך 30. סיימה במקום החמישי מתוך שש נבחרות.
היא ניצחה פעמיים את אזרבייג'אן ואת פולין בבית (סיימה רביעית). הפסידה בחוץ לרומניה, צרפת וסלובקיה ופולין וסיימה עם שלוש הראשונות בתיקו בבית.
האם זה מה שמצפה לנו מקשטן ? אני מאוד מקווה שלא.

אחרי קמפיין אומלל (ייקח לי הרבה שנים לשכוח את הביזיון בוומבלי, אם בכלל), חובת ההוכחה על קשטן.

אסף, יפה כתבת על סקוטלנד.

רונן דורפן 17 בנובמבר 2007

לון – אין אפשרות להשיג ישר את הניצחון השני או השלישי…

אני לא משלה את עצמי שנעלה מהקמפיין הבא. מה שאני אראה כהצלחה בקמפיין הבא הוא שני ניצחונות מול דרגים 1-4 כשעדיין יש לנו סיכויים. בכל ההיסטוריה שלנו באירופה היו לנו מעט מאד כאלו. לדעתי שלושה של שרף ואחד של נילסן.

בקמפיין של גרנט, שלא פעם שיבחת אותו, הנבחרת השתפרה טקטית אבל נעשה נזק אחד מאד מרכזי. גרנט שידר לשחקנים שללא 5 שחקני הגנה, מחופים בשלושה קשרים הגנתיים אין להם סיכוי. אני לא מזלזל בתוצאות תיקו – אבל זה כדורגל שלא מתקדמים איתו. והעובדה היא שהנבחרות שלו התקשו להבקיע גם מול איי פארו וקפריסין.

אז מלבד הרוח הספורטיבית מאד שמחתי היום שישראל הבקיעה שני שערים יפים בפעולות קבוצתיות, וכמעט כבשה גם שער מדהים. אם זה ייתן למי ששיחקו קצת יותר בטחון ביכולות שלהם מול יריבות אירופאיות, אז הרווחנו משהו נוסף מהמשחק הזה.
מה שנכון שזה משחק אחד…

גיל 18 בנובמבר 2007

בסך הכל ישראל מוציאה תוצאות הסבירות לרמתה. היא לא נופלת כמעט מול הקטנות ומדי פעם מנצחת אחת הגדולות. זה לא מתכון להעפלה לטורניר כלשהו אבל גם לא כישלון גדול כפי שמנסים להציג אותו.

מצד שני, הרבה מהנקודות הן נגד נבחרות חלשות כך שזה קצת מטעה. למה שלא יערכו טורנירי מוקדמות למוקדמות כמו ביבשות אחרות כדי לסנן את כל הקטנות? נניח, 10 בתים של 3 קבוצות שמשחקות בשיטת בית וחוץ, והראשונה ממשיכה הלאה ומצטרפת ל30 הנבחרות הכי חזקות? ככה יהיו בתים של 4 קבוצות וזה יקטין הרבה מהעומס על שחקנים בכירים, ומצד שני יעלה את כמות המשחקים האיכותיים בשלב השני.

Gilad Bloom 18 בנובמבר 2007

The first 30 minutes were the best i've seen from this team(Israel) in years,they actually looked in sync and they controlled the midfield,possesed the ball and didn't panic,passed the ball even…after that it was back to the same bad football that we were used to in recent years,they simpley ran out of gas…if we play Russia 10 times we win 1 and lose 9,maybe a couple of draws.The Russians cut through the defense like butter,i was surprised at how many bad final passes the Russians made from promising situations,it looked like there was a curse against them,their worse nightmare(an early Israel goal) happened and they kept pinching themselves to wake up…Israel is lucky off course to win the game but they helped their luck by fighting like men(it's about time) and executing 2 out of 3 and a half chances .To all the people who are saying we only win when it doesn't matter i say that this game mattered,the whole world was watching(it was live on fox sports in the USA) and it certainly was an important game from the point of view of sportsmanship and fair play,the main thing that i take from this game is that at least we saw something new,different from the stale boring humiliating football that Kashtan played during this campain,we'll welcome anything ,just no more Badir,Katan,Gershon or Benado please…on another subject the Knicks just lost to Denver by 32 points,that's 6 losses in a row,Isiah looked like a ghost,his days are numbered

יואב ג. 18 בנובמבר 2007

מעניין לעסוק בכדורגל האיטלקי ואיך הוא כל כך מצליח. מה גורם להתעלות כל פעם במעמדים מכריעים, גם בנבחרת וגם בגביעי אירופה לקבוצות?

רונן דורפן 18 בנובמבר 2007

גיל – זה בגלל שבבחירות לנשיאות אופ"א בוחרים על פי עקרון קול אחד לכל מדינה. יש באירופה כ-10 מדינות קטנות במושגי כדורגל וזו תהיה טעות פוליטית קשה מאד לפגוע בהן.

יואב ג. גמישות טקטית. כדורגל אנגלי הוא של תהליכים ארוכים. ממתינים 3 שנים לוונגר שיבנה קבוצה, ממתינים 7 שנים לפרגוסון לאליפות ראשונה. כדורגל איטלקי הוא כדורגל של המשחק הבא. בכדורגל בינלאומי אתה תלוי הרבה פעמים לגמרי בשער הבא שיובקע במשחק. ואין כמו האיטלקים להסתגל במהירות לכל מצב.
גלעד – אני בעצם חשבתי שהרוסים עלו עלינו גופנית אבל אנחנו עלינו עליהם מבחינת יצירתיות. שני הבישולים היו יפיפיים.

birdman 18 בנובמבר 2007

"ומה שיפה הוא שהענקים המקומיים – ריינג‘רס וסלטיק שותפים לתהליך…"
שאפו, רונן. בפוסט הקודם שאלתי למה ריינג‘רס וסלטיק לא מצטרפות לפרמיירליג, אבל קידום הצעירים הסקוטים הוא עבודת קודש שמצדיקה השארות בסקוטלנד.
לפני שנים מעטות שני המועדונים התבססו על רכש מסיבי שלא נפל משום מועדון פרמיירליג מהמקום החמישי ומטה. מבחינה כלכלית אין להם בעיה להמשיך בקו הזה, ואני מסיר את הכובע בפני בחירת הדרך השונה של קידום הכדורגל המקומי.

רונן דורפן 18 בנובמבר 2007

בירדמן. האם יש בבלוג מישהו בשם "בירדמן הפיצ'יצי'" שהוא קרוב משפחה אובד שלך?

אלי 18 בנובמבר 2007

דורפמן, אתה יהודי פרובינציאלי שמתבטל בפני האנגלים. בברק יצחקי בלבד, יש יותר אינטיליגנציה מכל הכדורגל הבריטי, שנדמה לך שהוא שלך.

YB 18 בנובמבר 2007

בוודאי שהשחקנים יפגינו רוח ספורטיבית והרבה מעבר לכך. באיזה עוד משחק יצפו בהם כל כך הרבה סקאוטים ומאמנים אנגלים ורוסים?

yoni 18 בנובמבר 2007

למישהו יש מושג למה טל בן חיים מחרים את התקשורת הישראלית?

מפתיע לשמוע דבר כזה עליו.

גיא 18 בנובמבר 2007

אולי המשחק הזה יעזור לקשטן להתעורר מכמה קבעונות:
1 – בניון יכול להעדר, ואם הוא פצוע – אפשר לתת לנבחרת לשחק בלעדיו.
2 – גם כשבניון משחק, הוא ממש לא צריך להיות הציר עליו מתבסס המשחק. זה תוקע את כל התנועה של הנבחרת ומסבך אותו בדריבלים מיותרים
3 – כבר נאמר כאן, דור שלם של שחקנים שצריכים ללכת הביתה. זה בסדר – דקל קינן כבר בשל, וגם ברק יצחקי, ותמיר כהן בהחלט מתאים לרמה האירופית.
4 – השחקנים רוצים לשחק התקפי. תן להם.

birdman 18 בנובמבר 2007

birdman the pichichi is my alter-ego. with great power, comes great responsibility.

ויכסלפיש 18 בנובמבר 2007

לא שמתי לב שטל בן חיים מחרים את התקשורת הישראלית,מן הסתם את ציידי הכותרות הדלוחות והמשמימות, שעסוקים בהתחנפות תמידית, אבל אני בטוח שלקוראים לא נגרם שום נזק.

רונן דורפן 18 בנובמבר 2007

האם מישהו איתר בעיה בהעלאת תגובות?

הבודק 18 בנובמבר 2007

העלאת תגובה לנסיון

משתמש אנונימי (לא מזוהה) 18 בנובמבר 2007

איתרתי בעיה בהעלאת תגובות. עובדה שהסתננה לכאן התגובה המטופשת של אלי

Glenn Edward Schembechler 18 בנובמבר 2007

אני מקווה שישראל-רוסיה, סקוטלנד-איטליה ולמי שזה חשוב בארץ גם הפגנת המורים (אני אהיה מעט פרובוקטיבי ואומר שאולי הפעם זה היה יותר חשוב מספורט פרופר אבל מאד קשור לספורט) מנעו מרבים להתחבר ל ABC ולראות לאן מוליכה אותנו הבושה. לפחות אוהיו יחטפו בראש בפסדינה ולא אנחנו.
לפחות מכאן נראה שההתפתחויות בפרשת בונדס יהיו כמאמר הקלישאה " צומת הדרכים" במאבק בסמים לפחות בספורט המקצועני האמריקאי. אני מעט סקפטי. מה אתה אומר רונן (ואחרים)?
עוד דיווח מעניין קושר את באפט והחלטתו של A-ROD להשאר בינקיז. לגנותו של באפט נציין את אהדתו הלא מפתיעה לנברסקה. לזכותו נציין את ההערכה הרבה שגילה כלפי המאמן בו ש. בהיותם בעלי קווי אופי דומים (פשטות, צניעות למרות עושר וחריצות מלווה בשמרנות מתונה ) . האם האורקל לא טועה הפעם? בכל מקרה כמו שצוין כאן בעבר , הקאבס היו אופציה לא טובה לשחקן שרוצה להגיע ל WS או לשבור את השיא המזוהם.

yoni 18 בנובמבר 2007

רונן, נשמח לשמוע את דעתך על פרשית המרצדס וברברה סטרייסנד

martzianno 18 בנובמבר 2007

סחתיקה-תיקה לעו"ד משה אביבי היועמ"ש של ההתאחדות, שסינדל את המרצדס ("עידוד בלתי-ספורטיבי") ושם קץ למיני-פרשיונת הדי מביכה הזאת. ראוי היה שההתאחדות תגיב בזמן להצעות כאלה (בשאט נפש). אני לא יודע אם יש בחוקה סעיף ספציפי שמתייחס לעניין, אבל כל רעיון שגורם לאנשים לכחכוחים בלתי-רצוניים, לא יכול להיות משהו…
ורק מילה על השוויצרי המחונן (פלוס) פדרר, כי באמת כבר אין מה להגיד: וואו!

דותן 18 בנובמבר 2007

נבחרת ישראל של אתמול באמת נראת בתחילת המשחק כמו משהו מרענן אבל בואו לא נשכח שלנבחרת רוסיה אין כוכב אחד רציני (שחקן אחד משחק מחוץ לרוסיה) – נכון שהידינג מאמן ענק אבל גם הוא צריך זמן כדי להוצא מים מהסלע.

birdman 18 בנובמבר 2007

רוני בראון?! רק אל תגידו לי ששר האוצר גם שר את ההמנון של סקוטלנד!

Gilad 19 בנובמבר 2007

Dorfan,you are right,we did outplay the Russians technically but after 30 minutes we got tired and they were beating us with mechanical,methiducal passing that created many half chances but they just didn't make enough quality crosses to turn them into real chances and when they did they missed or Awatt saved(great goalie,better than Davidovitch),we didnt do shit the whole second half and the winning goal was an interception that had nothing to do with the game,great assits on both goals,i agree,how could Hapoel let Barda go ????

Comments closed