הניצחון המוזר באיצטדיון ארסנל

ליונייטד לא הייתה שום צורה של קבוצה

בשלב מסויים כשהיה 0-2 אמר לי דיקסון, שהיה הפרשן וכנראה לא רצה להצטייר כפרו ארסנל – ״שלפעמים יש לך עבודה לעשות ולהוציא ניצחון כשיש הרבה פצועים וזה מה שמנצ׳סטר יונייטד עשתה״. ובכן לא. היא שיחקה כדורגל איום ונורא, הייתה לחוצה, טעתה, נהנתה מכך שקירן גיבס נתן בעיטת קונג פו בשוער שלו ואחר כך כבש שער עצמי, והוציאה ניצחון במשחק בו לא הגיע לה להפסיד אלא לרדת מובסת.

עכשיו אני עושה רשימה של שחקנים שראויים לציון טוב. דויד דה חיאה כמובן. במפתיע גם כריס סמולינג שהנהיג הגנה צעירה להופעה לא מושלמת אבל לפחות לא לקריסה. פלאיני עבד קשה. לדי מאריה היו הברקות ומרגע שארסנל הפכה נואשת די הרג אותה. ווין רוני הבקיע והראה מנהיגות. אולי גם רוב אחרים נלחמו – קאריק וואן פרסי היו מחרידים. אבל כשבודקים אחד-אחד לא כולם היו נוראים.

אבל לא הייתה ליונייטד שום צורה של קבוצה. אני מבקש לא לשמוע דיבורים על ניצחון טקטי חכם או ניצחון של הרוח. זה היה במזל גדול.

וזה נכתב לפני המשחק:

בערך שנה מאז יונייטד ניצחה משחק אנגלי גדול – שזה היה הניצחון על מובילת הטבלה ארסנל לפני שנה – והגיע הזמן לעוד אחד כזה. מה שבכלל מחייב זאת שזה בדיוק מתמזג עם עניין אחר – שיונייטד עוד לא ניצחה משחק חוץ העונה.

תראו, אני לחלוטין מבין שואן חאל מנסה לעשות משהו, לא יודע לתאר זאת במערכים מספריים בצורה מדוייקת, אבל זה מין משחק של ״מצבים מתוך פוזשן״. והבעיה היא בהחלט של יצירת מצבים. הקישור כן מצליח להחזיק בכדור גם מול יריבות בכירות. ההגנה לא טועה יותר מאשר הגנה של כל קבוצה התקפית. הפוזשן ההתקפי הוא כרגע קצת עקר, חסר היררכיה, כשבכלל המתרחש בכדורגל האירופאי מצביע שאולי הפוזשן לוקח קצת הפסקה לטובת טרנזישן. בפורום!

אבל מעבר לכך אני מאמין שמה שבאמת מנצח משחקי כדורגל זו רוח מנצחת. אפשר לנצח כדורגל בפוזשן ובטרנזישן וגם בטרנפורמיישן-פנטריישן. אי אפשר בלי בטחון עצמי. וזה נשחק בשנה האחרונה.

לדוגמא דיבורי הפציעות. אני מבין שמספר המתים והגוססים גדול אבל האם זה אי פעם מנע מקבוצות של פרגוסון לקום ולתת משחק גדול כשהכסף על השולחן? נכון, לא פעם יונייטד נוצחה במשחקים שכאלו אבל האם היו דיונים אינסופיים על כמה יונייטד פצועה ומסכנה?

המתנגד היום, יש לציין, עבר עשר שנים של שחיקת הבטחון שלו עד שדבר לא נותר. אז אני אפילו לא רואה חוסר בטחון כאיזשהו הצדקה לחוסר בטחון.

*

בשורות ארסנל יש היום דני וולבק ואיך שלא מסתכלים על זה זה עצוב. וולבק מצליח עכשיו בארסנל ובנבחרת אבל איכשהו ביונייטד הוא תמיד נעצר בשלב של שניים-שלושה משחקים לא רעים, ולא הגיע למצב הנחוץ שהוא ״מוצא בדרך כלל דרכים להבקיע״.הוא לא היחיד מעוזבי יונייטד שהולך לו – גם נאני מצליח בליסבון – אבל כמובן שכל שער שלו צריך לשים לחץ על החלוצים הקיימים – רוני, ואן פרסי, פלקאו וג׳יימס ווילסון להבקיע. להוכיח שלוולבק באמת לא היה מקום בקו ההתקפה הזה שמאד לא מרשים עכשיו.

*

באופן ספציפי במשחק הזה, היריבה לא פיסית מדי, הייתי רוצה לראות את הררה ומאטה. כי אני חושב שאפשר להבקיע היום.

*

מכל המשחקים נגד ארסנל בליגה – הוידאו שבחרתי היה זה שהכי אהבתי. באמת לא בגלל ההתעמתות במנהרה אלא כי ג׳ון אושיי עשה תיירי הנרי.

קרלסן-אנאנד II, משחקים 10-9: קרלסן מתקרב לניצחון
מה שבע?

130 Comments

Jerusalem Lions 22 בנובמבר 2014

איזה הבדל בין הייבורי לאמירויות…

אריק 22 בנובמבר 2014

אולי היריבות השחוקה ביותר. סתם עוד משחק. מי היה מאמין? עצוב. ימי קין וויירה היו הרבה יותר יפים.

יואב 22 בנובמבר 2014

ג׳ון אוקיי עשה קאנטונה.

יואב 22 בנובמבר 2014

אושיי

תומר ש 22 בנובמבר 2014

לגמרי

גיל 22 בנובמבר 2014

נראה לי שהוידאו הזה מראה מה שחסר ליונייטד כרגע וזה מהירות. זה לא שאין לה שחקנים מהירים אבל נראה שהם פשוט חושבים יותר מדי ככל שהם מתקדמים לרחבה. הם אולי מבצעים פעולה מוצלחת של מסירה אבל לא ממש מסתערים על היריב כמו שרואים פה. לכן אני קורא להם היום להסתער ולא לחשוב והתוצאות יהיו בהתאם.

דורפן 22 בנובמבר 2014

בטחון – אתה רואה בוידאו שני שחקנים אגדיים – סקולס וגיגס – חונכים שני אגדיים אחרים – רוני ורונאלדו. עם המנהיגות של קין ועם המחוייבות של היתר לכדורגל בכדור אחד. כדורגל בלי פחד

גיל 22 בנובמבר 2014

גם היום יש שחקנים אגדיים או כאלו בהתהוות כמו די מאריה. אז נכון שהם בקבוצה חדשה וצריכים להסתגל אבל צריך לקוות שיסחבו את הקבוצה איתם בעיקר כשיש כל כך הרבה כישרון בחלק ההתקפי. לי נראה שהם פשוט קצת בטראומה מכל מה שקורה עם ההגנה ולכן קצת מאיטים בהתקפה. מקווה שזה ישתנה.

אילן 22 בנובמבר 2014

כדורגל בכדור אחד כל כך חסר כרגע. היו כמה ניצוצות בתחילת השנה בשיטת היהלום עם די מריה בצד אחד והררה בצד השני. הייתה תחושה שלמרות התוצאות יש איזשהו תהליך ביונייטד שלא היה בשנה שעברה. מקווה שנחזור לראות ניצוצות היום.

D! פה 22 בנובמבר 2014

אני לא מבין את הוידאו הזה

יש שם אחד, מספר שבע, שמבקיע והולך לעשות פרובוקציה שמשתיקה את הקהל ואף אחד לא פורץ ומכה אותו??!?!?! ברור שהנבחרת שלהם היא כישלון אח"כ.

נראה לי שאת ירידת הביטחון שארסנל עשו בעשור עשיתם אתם בשנה.

אחד שרואה 22 בנובמבר 2014

אשמח מאוד אם משהוא יוכל לצרף לינק למשחק

דורפן 22 בנובמבר 2014

wiziwig.com

אבי 22 בנובמבר 2014

תודה על הווידאו הנהדר!
בשבילי, היחסים עם ארסנל בעשר השנים האחרונות מיוצגים ע"י שער "דהרת הפילים" של רוני, מהשנה שאחרי עזיבת רונאלדו.

אריק האדום 22 בנובמבר 2014

+1 (דהרת הפילים)

אבי 22 בנובמבר 2014

אללה אל-אסיסט ואללה אל-פינישינג :-)

זינק 22 בנובמבר 2014

מה שמדהים בגול של אושיי, זה שאפילו לו לקחו כמה שניות להבין שהוא הבקיע שער כזה.
אחד הטובים

אריק האדום 22 בנובמבר 2014

אושיי עושה הנרי, רונאלדו עושה אלון מזרחי.
איזו קבוצה גדולה, כמה חסר מנהיג על המגרש היום (רוי קין במנהרה… אם אני שחקן של היונייטד אני מפחד לרדת בלי 3 נקודות או עמוד השדרה של ווירה).
אגב גם לארסנל חסר מנהיג, עשר שנים, צריך לבדוק קורלציה לעזיבה של ווירה.
אני חוזר ואומר, זלאטן ליונייטד, החתמה שידברו עליה שנים אחר כך. בדיוק האופי שחסר לקבוצה הזו.

אריק 22 בנובמבר 2014

סגל לא טוב. חוסר בטחון. זמן הסתגלות…. בלה בלה בלה… מקווה שהחיפושים לבעל הערכים הבא בעיצומם. כשלון מחפיר וגורף.

בני תבורי 22 בנובמבר 2014

בינתיים דה חאה עוצר לבד את ארסנל.

ניק 22 בנובמבר 2014

וואו.. איזו מחצית עלובה שלנו

Danny - Long Island 22 בנובמבר 2014

אור: דה גאה
חושך: כל השאר
שכחתי משהוא??

גיל 22 בנובמבר 2014

לא עברו כבר שלושה חודשים? ומדהים איך אין אף אחד שיודע להרים קרן, לא עובדים על זה באימונים?

אילן 22 בנובמבר 2014

חג ההאלווין עבר מזמן, אבל נראה שדה חאה עדיין בתחפושת של נוייר.

אביעד 22 בנובמבר 2014

אם שם המשחק הוא "ביטחון עצמי", אז המחצית הזאת היא כישלון עצום של ואן חאל. אני מבין שיש חיסורים ופצועים ופגרת נבחרות. אבל לקחת 3 בלמים צעירים שלא כ"כ מתורגלים יחדיו ולשים אותם במערך שהם לא מיומנים בו, מול קבוצת פוזשן שמחפשת חורים וחוסר ביטחון של היריבה, זה לא לעניין. זה קצת מרגיש כאילו הוא מכין אשמים. משחק רע מאוד שנובע ממערך נוראי.

תומר ש 22 בנובמבר 2014

+1

תומר ש 22 בנובמבר 2014

להכניס את הררה על חשבון בלם מיד!

אריק האדום 22 בנובמבר 2014

דהרת הפילים 2…

חז 22 בנובמבר 2014

איזו גניבה. דה חאה מאז לסטר ענק וארסנל הביצ'ס שלנו כרגיל.

Danny - Long Island 22 בנובמבר 2014

נצחון נפלא!!! סליחה, נוראי…..

שמעון כסאח 22 בנובמבר 2014

ניצחון כמיטב המסורת של הפועל יהוד עם פלאיני בתפקיד הלוק של יהודה ויזן.

גיל 22 בנובמבר 2014

משחק ביזארי לחלוטין. מנצ'סטר מצאה פריירית בדמות קבוצה יותר אימפוטנטית ממנה. הבעיטה הראשונה של יונייטד לשער זה השער של רוני! אם יש נקודת אור חוץ מדה חייאה זה פליאני שהיה מצוין היום. חוץ מזה, אין ממש שינוי בכלום.

מתן 22 בנובמבר 2014

פילייני המצטיין עד עכשיו העונה ביחד עם די מריה וקינג דייויד. לא דומה לליצן ששוטט באולד טראפורד בעונה שעברה

אריק 22 בנובמבר 2014

בעיטה ראשונה למסגרת אחרי 84:07 מקוה שלא יתבלבלו בגלל התוצאה. ההגנה היתה בסדר ודה חאה מעולה… אבל המערך נוראי וגם התפקוד מקדימה. נו שויין. ליגת האלופות כנראה תגיע כי יונייטד לא ישחקו כל כך מזעזע בינואר. ון חאל אכזבה ענקית, יונייטד היתה אמורה להראות הרבה יותר טוב בשלב הזה.

יוסי מזרחי 22 בנובמבר 2014

יש לך ברשימה איזה שהוא סקוטי פנוי??? כי מה שאני מבין הוא שהמושיע מתגלה כאחד האדם. לא??

אריק 22 בנובמבר 2014

לא רציתי בו. מי שרציתי עם 32 נקודות…
הדבר היחיד העומד לזכותו זה שיש עוד דרך ארוכה אולי יקרה מה שלא קרה לפני שנה ונראה שיפור. אם לא, שיילך.

אביעד 22 בנובמבר 2014

ראיתי פרסומים השבוע שמוריניו דווקא נבחר ועמד סגור אצלנו, אבל בסוף בחר בצ'לסי. בכל מקרה נראה לי שאנחנו גדולים מדי מכדי להמשיך לערוג אליו.

שי 22 בנובמבר 2014

ממש חיכיתי לכניסה של ז'ירו, בהחלט היה חסר מישהו שיודע לנצל מצבים, אבל במקום ראמזי? ראמזי???

edgecator 22 בנובמבר 2014

רע מאוד, אבל כמה טוב שיש ארסנל. מאוד קשה לי לקבל את ההדרה המוחלטת של הררה.

מתן 22 בנובמבר 2014

הגול של רוני היה הבעיטה היחידה למסגרת בכל המשחק. שני שערים מבעיטה אחת למסגרת זה מרשים.
ההגנה הייתה היום טובה בסה"כ למעט פאשלות בודדות, דבר מובן ומקובל לאור החוליה האחורית ששווה באיכותה לליגה ג'.
נכון שזאת ארסנל ונכון שהם לא הפסידו בבית מאז אוגוסט 2013 אבל אסור להתבלבל. ההגנה שלהם הייתה מביכה ביותר עד לא קיימת ולמרות זאת כמעט ולא הגענו למצבים כל המשחק (כולל אחרי הראשון שאז הם פשוט ויתרו על הגנה לחלוטין).
הורדנו את הקוף של ניצחון חוץ ועכשיו צריך להתמקד בהאל האפרורית במחזור הבא.
סוף סוף הגענו למקום הרביעי הנכסף ועכשיו רק צריך לשמור עליו

דורפן 22 בנובמבר 2014

הייתה בסוף עוד בעיטה של פלאיני

מתן 24 בנובמבר 2014

אז אני מצטער ומתקן. שתי בעיטות לשער! א י מ פ ר י ה ! ! !

יוסי מזרחי 22 בנובמבר 2014

איזו בושה לתפארת.
מצד אחד חלקים שלמים וארוכים שבהם רק אפסיותה של ארסנל השאירה אותנו מחוץ למצב של תבוסה, כן, גם עם הופעה הירואית של דה חאה,
ומצד שני, משחק הקרבה כמו שאנחנו מצפים מהקבוצה שלנו, אבל בלי הרבה כדורגל.
וזה מה שמדאיג. כי הסיפור (שעובדתית נכון) של פציעות הוא רק חלק מהאמת. חלק אחר הוא שאין לנו שיטה. ו"אין שיטה" זה כבר אחרי חצי עונה, והמחלקה הנסיונית שבניצוחו של ואן חל מתחילה להראות רע. וענין נוסף הוא בגדר תעלומה בעיני. מה קורה עם הררה? אם הוא על הספסל אז הוא כשיר וזה נכון כבר חמישה שבועות. אם במצב הזה הוא לא משחק זה יותר ממוזר.
בקיצור. ניצחנו וזה יפה, אבל לא לאבד את הצפון.
הדרך עוד ארוכה מאוד ועוד הרבה עינינים צריכים להסתדר כדי שנחזור לימים שלהם היינו מורגלים.

zen 24 בנובמבר 2014

שים לב שפלאיני קיבל את המקום שלו בהרכב. ואן חאל חייב היה להוסיף קצת כוח וגובה לקבוצה הזאת, ולדעתי השיקול הזה נכון. פלאיני זוכה בהרבה כדורי גובה ובכלל כדורים במרכז המגרש.

קורא 22 בנובמבר 2014

יש פה מישהו שעדיין חושב שרוני הוא לא שחקן חשוב ליונייטד? קור רוח מול השער, ע"ע די מאריה

גיל 22 בנובמבר 2014

רוני היה זוועתי חוץ מהגול שהוגש לו על מגש כסף. די מאריה היה לא רע למרות ההחמצה שלא הייתה צריכה לקרות.

אריק 22 בנובמבר 2014

נחמה:
יונייטד בטופ 4
ליברפול בוטום האף…
נחמת עניים מרודים

אריק האדום 23 בנובמבר 2014

מה זה ליברפול?

איתמר 22 בנובמבר 2014

ואן חאל משחק עם צעירים כי זה מבטיח לו תירוץ מרהיב במקרה של הפסד.
עד עתה, יחסית לכישרון שקיים בקבוצה לעומת שנים קודמות, ואן חאל לא מרשים ואפילו ״מבחן התוצאה״ לא יכול להסתיר זאת.
פלאיני קנה בזכות את מקומו בהרכב.

אריק 22 בנובמבר 2014

הוא קנה אותי כמחליף מול ולנסיה. מול קהל דוחה, לא הוריד את הראש והפך את המשחק. הראה המון אופי. עדיין, שחקן מאוד מוגבל לתפקיד שלו.

תומר ש 22 בנובמבר 2014

די, צריך להבין שזמנם של הנגרים תם. עם כל הכבוד לכושר הנהדר של פלאיני, לא יכול להיות ששחקן כמו הררה מחמם את הספסל ועוד מול קבוצה שהיא הביץ' שלנו כבר שנים. גם מאטה הוכיח שיש לו מה למכור, וזאת בניגוד לואן פרסי שלא תרם שום דבר מאז הגול שלו צ'לסי.

אריק האדום 23 בנובמבר 2014

מאז הגול מול צ'לסי ולפניו

עומרי 22 בנובמבר 2014

פלאיני היה מעולה לטעמי

דורפן 22 בנובמבר 2014

האמת שהוא גרם לשני הגולים. הלחיץ את מטרסקר והוציא את הכדור הנהדר לדי מאריה

חז 22 בנובמבר 2014

דורפן לא הבנתי מה רצית ממרטסאקר, גיבס היה זה שנכנס בשצ'צ'ני וגם זה שנלחץ ע"י פלאייני.

דורפן 22 בנובמבר 2014

נכון… תיקנתי.

אבישי 22 בנובמבר 2014

ביזאר. אין ספק שבהייבורי זה לא היה קורה.
אבל בשורה התחתונה – זה לא יכול להיות גרוע יותר ואנחנו כבר במקום רביעי..

אוהדי 22 בנובמבר 2014

צודק,יונייטד נראו זוועה,אבל זאת הקבוצה היחידה שלא מעניין איך נשחק,העיקר להביא ניצחון.
לא כל יום ה – 28/08/2011…

ג'וג'וסיאן 22 בנובמבר 2014

יש קבוצה אחת בפרמייר ליג שעדיין מפחדת מאיתנו. ארסנל.
ואני כותב את זה לא כי ניצלנו את הפחד כדי לנצח או משהו כזה, אלא כי אני לא מבין איך ארסנל לא הביסה אותנו.
ומה שאני עוד יותר לא מבין – עברו 3 חודשים + 200 מיליון. למה אנחנו נראים ככה?
בסדר, יש פצועים. אבל קבוצה שמעלה בהרכב את רוני, ואן פרסי, די מאריה ופלאייני ועל הספסל שלה יושב מאטה לא צריכה להיראות כאילו הדרך היחידה שהיא יכולה להכניס כדור לשער זה שהבלם והמגן של היריבה יעשו סבוטאז' בו זמנית.

ניק 22 בנובמבר 2014

באמת שהנקודה היחידה הטובה היום זה שאחרי הרבה מאוד זמן סוףסוף ניצחנו במזל, ולא להפך…
לגבי השחקנים – הייתי מוסיף את מקנייר לרשימה הטובה, הוא היה טובה בהגנה וכמה פעמים עלה למעלה במהלך התקפות רגילות בצורה יפה.
האכזבה הגדולה שלי היום זה דווקא די מאריה. ההחמצה שלו הייתה ממש מעצבנת אבל יותר מזה היה קצת לפני כשהוא וואן פרסי הלכו 2 על 1 והגאון הצליח להכניס את עצמו לנבדל. די מאריה צריך להבין שהוא לא בליגה הספרדית ולשכוח את ה2 וחצי משחקים הטובים שלו מתחילת השנה ולהתחיל לשחק

דורפן 22 בנובמבר 2014

אתה קשה איתו. הוא היה לא טוב. אבל שתי פריצות שלו היו כל מה שעשינו במשחק. והוא שם את רוני פעמיים מול שוער לשער השני – רק קיבל שריקת נבדל לא מוצדקת.

נובלס כחול 22 בנובמבר 2014

דורפן. אני זוכר כשרונאלדו עזב , הלחץ נפל אוטומטית על נאני כמי שיכנס לנעליו. נאני לא הגיע בסכום מטורף אבל אנשים אשקרה ציפו ממנו להיות רונאלדו , שער/בישול /בלבול הגנות בכל משחק. והוא עמד בזה (חלקית) באליפות ה 19.

דה מאריה הגיע עם תג מחיר מחייב , ובינתיים הוא לא עומד בסטנדרט. הוא מציג הברקות של כוכב גדול. אבל זה לא זה.

דורפן 22 בנובמבר 2014

וכמעט כל שער שיונייטד כובשת עובר דרכו…

שי 22 בנובמבר 2014

מקנייר היה רע. ליתר דיוק, הוא נראה לא ברמה. נקודת התרופה העיקרית של יונייטד במחצית הראשונה.

תוהה בדרכים 22 בנובמבר 2014

הליגה הספרדית חזקה יותר, רק שם היה לו עם מי לשחק, בנוסף לכך שהוא שיחק את הכדורגל הטוב שלו במרכז השדה ולא כווינגר. אל תספר לי ששחקן שהיה המצטיין של ריאל במעמדים הכי גדולים בכדורגל המועדונים, מול קבוצות כמו באיירן, ברצלונה ואתלטיקו, לא יכול להתמודד עם קבוצות בינוניות באנגליה. כאוהד ברצלונה, אני כותב לך שהוא לא רואה את אלכסיס, או ססק מבחינת היכולות שלו.

בסך בכול, הליגה האנגלית חיה (בקושי) על שחקנים שהגיעו מספרד. אתה מוזמן להתבונן על רשמת הכובשים.

דורפן 22 בנובמבר 2014

ושלושת השחקנים היקרים בהיסטוריה של הליגה הספרדית (ושל הכדורגל) נקנו מהליגה האנגלית. אז אולי ריאל ובארסה לא יודעות איפה הכשרונות באמת.

תוהה בדרכים 23 בנובמבר 2014

כן, רק השחקנים שעברו מספרד לאנגליה לא היו הכוכבים הכי גדולים בליגה הספרדית.

לא משנה, זו לא הנקודה. הנקודה היא שמגוחך לרמוז שהוא מתקשה בליגה האנגלית ה"קשה" בזמן ששלושת הכובשים המצטיינים באנגליה הגיעו מספרד, שניים מהם העונה. אם תעשה רשימה של עשרת השחקנים הטובים בפרמיירליג, יותר ממחצית הגיעו מספרד.

היכולת שלו לא נובעת מהקושי של הליגה (עובדה שזה לא מפריע לקוסטה, פאברגאס או אלכסיס) אלא מהסיטואציה שלו בקבוצה נכון להיום.
סוארז לא הבקיע שער אחד בברצלונה בחמישה משחקים וברור שזה לא נובע מקושי של הליגה אלא מהסתגלות לקבוצה חדשה וסיטואציה שונה מזו שבה הוא היה בליברפול..

דורפן 23 בנובמבר 2014

טוב – פברגאס שיחק את שמונה השנים הראשונות בקריירה באנגליה – אז שם המשפחה כשלעצמו לא מפריע.

בליגה האנגלית קשה יותר פיזית מהבחינה כי אתה לא מקבל שריקות שאתה מקבל בספרד. יש שחקנים שלא מסתדרים עם זה – לצערי גם מאטה כזה והררה מראה קצת סימנים כאלו. יש כאלו שמתגברים ויש כאלו שלא (סולדדו למשל לא). כפי שאולי לשחקנים אחרים קל יותר טקטית. כל שחקן והתכונות שלו ומי שלא מסתדר עם הכסאח באנגליה יש לו בעיה. די מאריה אני מתרשם בתחילה חגג, אחר כך התחיל להפריע לו – אבל הוא יסתדר. גם היום נדחף מהכדור בעשרים הדקות הראשונות אבל אז התחיל להחזיר והיה טוב. עד ההצגה המבישה שלו בזמן פציעות.

תוהה בדרכים 23 בנובמבר 2014

כמו שציינת, באנגליה השיפוט נותן לכסח קצת יותר, מצד שני (בהכללה כמובן) המשחק הוא פחות טקטי ורץ מצד לצד מה שמייצר שטח לשחקנים.
הדיבורים על "נדחף מהכדור" לא רלבנטיים שאתה מדבר על שחקן שהצטיין מול קבוצה כסחנית כמו אתלטיקו ושיחק היום מול קבוצה רכרוכית כמו ארסנל.

אתה תמיד יכול למצוא שחקן ספציפי שהצליח יותר בליגה אחרת ולהציג את זה כעדות לכך שהליגה המועדפת עליך קשה יותר, תוך התעלמות ממקרים שמוכחים הדיוק ההפך.
לדוגמה, יא יא טורה הבקיע ארבעה שערי ליגה בשלוש עונות בברצלונה ו20 שערים רק בעונה שעברה במדי סיטי. אף לא משתמש בזה כהוכחה לכך שהליגה הספרדית קשה יותר.

אלא אם לשחקן יש בעיית הסתגלות מחוץ למגרש שמשפיעה על היכולת שלו, זה הרבה יותר ענין של הסיטואציה בקבוצה הנוכחית שלו לעומת קודמת מאשר הבדלים בין הליגות. מאטה למשל, לא נזכר להתקשות באנגליה אחרי ארבע עונות, הוא פשוט שחקן טוב מאד, אבל כזה עם תקרת זכוכית מסוימת (למשל בעובדה שהוא לא עושה הגנה). זה נכון לגביו גם בליגה הספרדית.

אם מסי / רונאלדו היו עוברים לאנגליה ולא מבקיעים שער בחמישה משחקים הראשונים שלהם, התקשורת הייתה חוגגת על זה כהוכחה לקושי של הליגה האנגלית. הכול פונקציה של הנרטיב שאתה רוצה לייצר.

ניק 23 בנובמבר 2014

יאיא טורה היה קשר אחורי ובחלק מהמקרים גם בלם בברסה…בסיטי הוא קשר התקפי..
בספרד לשחקנים תמיד תהיה סטטיסטיקה יותר טובה בברסה\ריאל – היתרון שלהם כל כך שרשי (ונתעלם לרגע מעונה וחצי טובות של אתלטיקו, שבראייה של 6-7 שנים זה כלום) ועצום לעומת הפערים ההרבה יותר קטנים באנגליה (שזה מה שהופך אותה מבחינתי לליגה יותר טובה, אבל לא צריך להכנס לזה עכשיו)…
קוסטה מלך השערים? גם בספרד הוא היה… סאנצז' פתח טוב? בוא נראה איך זה יתקדם (גם אוזיל פתח מצויין שנה שעברה) – גם לא לשכוח שהוא היה מחליף בברסה שנה שעברה לעומת איש המפתח השנה בארסנל…
בייל למשל הבקיע שנה שעברה סהכ 4 שערים פחות מעונת השיא שלו בטוטנהאם וזה עוד בעונה שהיה פצוע הרבה…
רונלדו בעונה הראשונה שלו בריאל הבקיע 33 ב35 משחקים, לעומת 26 ב53 בשנה שלפני ביונייטד..

תוהה בדרכים 23 בנובמבר 2014

אין דבר כזה "מבחינתי" יותר טובה במקרה הזה. מה אתה מעדיף זה ענין שלך, מי יותר טוב זה ענין של תוצאות ופה היתרון הספרדי הוא מוחלט.

אם אתה מוריד פנדלים, קוסטה הבקיע 23 שערים ב35 משחקים באתלטיקו בעונה שעברה. בצ'לסי יש לו כרגע יותר משער למשחק (בלי פנדלים).
אגווארו הבקיע בספרד 74 שערים ב175 משחקים. באנגליה הוא הבקיע 64 ב98.

רונאלדו הבקיע ביונייטד 16 שערים באירופה ב55 הופעות. בריאל הוא הבקיע 55 ב55 משחקים. מה שמוכיח שזה לא ענין של ההגנות החלשות בספרד לעומת הגנות הברזל אנגליה, אלא הקבוצה שבה הוא משחק ושינוי במשחק שלו לשחקן יותר מכוון הבקעת שערים.

אתה חושב שסוארז יתקרב בברצלונה למספרים שלו בליברפול?

matipool 23 בנובמבר 2014

תוהה – המספרים הנפלאים של סוארז בליברפול הגיעו רק בעונה האחרונה שלו אצלנו .
לפני כן ( עונה וחצי ) הוא היה נהדר והכל אבל עם מספרים ממש לא יוצאי דופן .
אולי הוא מאלו שלוקח להם זמן להסתגל .

רומן 25 בנובמבר 2014

די מאריה, בדיוק כמו אוזיל שנה שעברה נתן 2 משחקים טובים ונעלם.
כמו כמעט כל שחקן" כוכב" אחר שמגיע מליגת הברביות הספרדית לליגה הטובה בעולם, תוך כמה משחקים ההתלהבות מהכוכב הלאטיני החדש יורדת והאמת מתגלה.
פורלאן, מאטה, חסוס נבאס, נגרדו, אוזיל, סאנצ'ז.. סתם רשימת שמות שעלתה לי לראש של שחקנים שכיכבו בספרד ונכשלו/ים באנגליה.

אין מה לעשות, מי ששיחק הרבה זמן בספרד לא מסוגל להתאים את עצמו לקצב והעצמה של הליגה האנגלית.

תוהה בדרכים 25 בנובמבר 2014

הם לא הגיעו לליגה הטובה בעולם, הם הגיעו לליגה האנגלית שנמצאת בשפל מקצועי של כל הזמנים פחות או יותר.

כרגיל, אין שום קשר בין מה שכתבת למציאות. והעובדה שהזכרת את אלכסיס ברשימה שלך, שהוא אולי השחקן המצטיין באנגליה העונה (לצד אגוארו וקוסטה. מעניין מה משותף לשלושתם) רק מוכיחה כמה מציאות ואתה הם שני קווים מקבילים שלא יפגשו לעולם. לך תספר לאוהד ארסנל שאלכסיס הוא כישלון, מעניין מה תהיה התגובה שלו.

פורלאן לא הגיע מהליגה הספרדית. מהשחקנים שהזכרת והגיעו מספרד , היחידי שיכול לעבור בתור כישלון זה אוזיל. השאר שווים באנגליה אותו דבר או יותר מה שהם היו שווים בספרד.
מעניין ש"שכחת" להזכיר את אגוארו, קוסטה, יא יא טורה, אלונסו, פאברגאס, סילבה, טורס (לפני הפציעות).
השחקן הכי טוב של סיטי, צ'לסי, ארסנל הגיעו כולם מהליגה הספרדית. מתוך עשרת השחקנים הטובים בפרמיירליג, הרוב הגיעו מספרד.

הליגה האנגלית חיה (בקושי) על שחקנים שהגיעו מספרד. בלעדיהם הם יצטרכו להתבסס על פלגמטים אנגלים שלא יכולים ללכת וללעוס מסטיק באותו זמן. מצד שני, אולי עלית פה על סטרט אפ מטורף ובאמת עדיף שבאנגליה יעברו להביא שחקנים מאוקראינה, מולדת הכדורגל.

אני מזכיר לך שוב שזה לא ONE פה. השיטה לכתוב דברים חסרי בסיס וקשר למציאות לא תעבוד פה.

תוהה בדרכים 25 בנובמבר 2014

גם השחקן הכי טוב של יונייטד (בין אם זה דה חאה או די מאריה) הגיע מספרד.

תוהה בדרכים 25 בנובמבר 2014

בדקתי.

נבאס בעונה הראשונה שלו בסיטי (העונה הוא היה פצוע עד המחזורים האחרונים): ארבעה שערים ושבעה אסיסטים ב30 משחקים, חלק לא מבוטל מהם כמחליף.
בעונה האחרונה שלו בסביליה: אפס שערים ושישה אסיסטים ב36 משחקים.

נגרדו בעונה האחרונה שלו בסביליה: 31 שערים (26 לא כולל פנדלים) ב42 משחקים.
בעונה שלו בסיטי: 23 שערים ב48 משחקים, לא כשחקן הרכב קבוע ובלי לבעוט פנדלים.

מאטה בוולנסיה: 33 שערים ב129 משחקים.
מאטה באנגליה: 27 שערים ב106 משחקים.

כמעט אותם מספרים בדיוק למאטה ונגרדו, יותר טובים לנבאס באנגליה.

רומן 27 בנובמבר 2014

אתה ממשיך כהרגלך לרדת לפסים אישיים, ואני אתעלם הפעם.
אין ספק שהקבוצות הספרדיות בשנים האחרונות מצליחות טיפה יותר מהאנגליות.
אין ספק גם שריאל מדריד של היום היא קבוצת הכדורגל מדהימה, גם אתלטיקו קבוצה מאוד חזקה (שמשחקת בסכנון לא ספרדי בכלל).
אבל, כשאני מדבר על איכות של ליגה, אני מדבר על האיכות של כל הקבוצות, באנגליה הממוצע של האיכות הרבה יותר גבוה, כמעט כל משחק הו משחק ברמה גבוהה, בספרד למעט משחקים בין 4-5 קבוצות, המשחקים האחרים ברמה די נמוכה. קבוצות מרכז טבלה ומטה בספרד לא היו שורדות בחיים בפרמייר ליג.
פערי הרמות עצומים, ויש המון משחקים חסרי כל עניין.
תוציא את ריאל ואתלטיקו מהליגה הזאת ותקבל ליגה ברמת עניין של ליגה הולנדית. תוציא כל 2 קבוצות מהפרמייר ליג, והעניין לא ייפגע.
כל שבוע יש לפחות 2 משחקי על בפרמיר ליג שאתה יכול לראות 90 דקות בלי להוריד את העיניים מהמסך, משחקים עם דרמה, עם היסטוריה , עם סיפור מקדים, ואז 90 דקות של משחק בקצב מטורף.
בספרד? עוד פעם ריאל דוחפת שישיה לאיזה קבוצה של מתנ"ס, עוד פעם מסי שובר שיא ודוחף רביעיה לחבורה של קונוסים.

אבו צ'יצ'ריטה 22 בנובמבר 2014

חברים אפשר קצת להרגיע…מי שקורא תגובות יכול לחשוב שקיבלנו שישיה (שוער הוא גם חלק מקבוצה, אתם יודעים)
שלישית ילדים בהגנה שירויחו הרבה מהמשחק הזה.
וולבק? לא יודע, איכשהו נראה לי שהוא נשאר באותו מקום כמו ביונייטד. משחק היטב ולא מבקיע גולים
ספיקינג אוף ויץ' – די מריה חייב להשתפר בעניין הזה
לאורך הקריירה הוא היה חלש (יחסית) בניצול מצבים, וחשוב שזה ישתפר

גיל 22 בנובמבר 2014

וולבק ניסה יותר מדי בכוח וזה עבד לטובתנו.

no propaganda 23 בנובמבר 2014

די מאריה אף פעם לא היה סקורר, לא רואה סיבה לשיפור פה.

קירקגור 22 בנובמבר 2014

גם לשחק לא טוב, גם לנצח, וגם על ארסנל.

גם וגם וגם…

(תתפלאי)

טל המנצ'סטרי 22 בנובמבר 2014

לפעמים צריך יותר מזל משכל, ולפעמים לא צריך מזל אלא פשוט לקבל את ארסנל, תהרגו אותי אבל לא יכולנו לבקש קבוצה יותר פאטתית בכדי לרשום ניצחון יוקרתי וכזה שגם עוזר לנו להתקדם למעלה בטבלה וכל זה כשאנחנו נמצאים בתקופת פציעות מטורפת וגם כשואן חאל הגיש להם היום את המשחק על מגש והם, הם בעטו בו לאלף עזעזל.

איך אפשר לנצח כשהבעיטה הראשונה שלנו למסגרת היתה בדקה ה 84 עם השער של רוני? רק לארסנל זה יכול לקרות…

אני שם לרגע את השמחה הגדולה על הניצחון בצד כי זה בקלות יכול היה להיות לעוד ערב מתסכל וכואב.
אני יודע שאנחנו עם בעיית פציעות גדולה ושיש לואן חאל כאבי ראש איזה הרכב להעלות אבל ודווקא כשאתה נמצא בקשיים שכאלה, עדיף לא לנסות ויצור עוד קשיים
והעדפה של ואן חאל דווקא היום, במשחק חוץ קשה בסופו של דבר על הנייר, עם מכת הפציעות, עם החוסרים, שוב לחזור ל 3-5-2, הרבה מזל וגם יכולת טובה של דה חאה היינו צריכים בכדי לא לרדת עם 2 או 3 חתיכות כבר במחצית הראשונה, מחצית שהיתה הרעה ביותר שאני זוכר מיונייטד מזה שנים.
תקשיבו, זה היה מביך המחצית הזו, שיחקנו כמו קבוצת ליגת משנה שמגיעה למשחק גביע מול קבוצה מהפריימיר ליג ופשוט מעיפה כדורים למעלה, זה לא היה כדורגל.
אם בעונה שעברה היה איזה משחק, התיקו 2 מול פולהאם שהגבהנו איזה 90 ומשהו כדורים לרחבה, אז לפחות זה היה כשלחצנו, תקפנו את הקבוצה, היום זו היתה התגוננות שהיא חד וחלק המערך שואן חאל בחר בו.
והרי ראינו שזה לא זה בתחילת העונה, וזה בסדר לנסות שוב, אבל כשיש לך קאדר שלם יותר, מתאים יותר וגם כשהקבוצה נמצאת במצב מנטלי אחר לחלוטין.
זה היה הימור גדול שכמעט ועלה לנו ביוקר, שוב, מזל והעובדה שזו היתה ארסנל הצילו אותנו.

עוד דבר שאני לא מבין אצל ואן חאל, בלאקט לא שיחק חודשיים כדורגל, במחזור שעבר, נגד קריסטל פאלאס בבית, הוא העדיף לעלות עם קשרים בתור בלמים (בלינד וקאריק) והיום, כשכבר מחזיר את בלאקט לשחק, אז שוב כאחד מתוך שלושה בלמים ואנחנו זוכרים איך הוא התקשה לשחק ככה במחזורי הפתיחה וכשלצידו מקנייר, כולה משחק שלישי בקבוצה הראשונה, בפעם הראשונה במערך הזה וכשלצידם סמולינג, כשגם הוא לא ממש השחקן שמתאים לסגנון הזה שמצריך הובלת כדור, טיפול טוב ונקי יותר עם הכדור.
כי על כל הבעיתיות הזו במרכז ההגנה עלינו עם ולנסיה בצד ימין ואני לא מבין למה היה צורך להוסיף עוד ועוד טלאי ומכנס שגם ככה די קרוע?

ההתעקשות להמשיך ולשחק עם ואן פרסי בהרכב כבר הופכת את העניין למעצבן ביותר ואתה לא יכול שלא להרגיש שזה המון עניין של רגש,רגש נאמנות ואמונה עיוורת למי ששירת אותו נאמנה בנבחרת.
ואן פרסי לא בפוקוס מתחילת העונה, בעצם אבל כבר יצא מהפוקוס בעונה שעברה, הוא נראה חסר חיים ולסחוב איתו עוד 75 דקות היום רק הקשו על הקבוצה וכשכבר יצאנו למעלה, ראיתם את שמחת החיים והתזזיות של ווילסון לעומת זה? ולמה ווילסון, איפה מאטה שבמחזור שעבר סידר לו 3 נקודות? איפה לעזעזל הררה?
המון סימני שאלה והם צריכים להישאל גם ודווקא לאחר הניצחון היום.

מי שהביאו היום בעיקר את הנקודות היו דה חאה, סמולינג וכמו נגד צ'לסי הראה שיש לו מספיק כדורגל וגם כזה שמספיק טוב ליונייטד וגם אם מה לעשות, פרנקו בארזי הוא לא יהיה.
פלאייני, אותו אחד שכבר היה על סף השאלה לנאפולי ורק פציעה מנעה זאת, מה ואן חאל היה עושה לולא הרכש הזה של מוייס? וכשכבר משחק חמישי ברציפות פלאייני בהרכב ומצטיין וגם היום, הרוויח כדורים, חילץ כדורים, הרחיק מהרחבה שלנו, תקף את זו של ארסנל ומעורב ב 2 השערים ועם כמה פעולות של כדורגל טוב, פשוט כדורגל טוב וחכם.
מעל כולם, כרגיל, רוני. הצחיק אותי הדיון לגביו פה לפני שבוע, עוד פעם אנשים טועים לדעתי כשנופלים לבור הזה של לשפוט את רוני לעומת חלוצים אחרים, מה, עדיין לא הבנתם שהוא כל-כך הרבה יותר מרק חלוץ? ואפילו שהמספרים שלו הם כאלה שלא מביישים אף חלוץ אחר באירופה וכבר עשור שלם!!
מי שלא הבין עד עכשיו מי זה רוני כבר לא יבין לעולם.
והיום, מנהיגות, קור רוח, יכולת ועוד שער נהדר.

אגב, לראות היום את וולבק ולהמשיך להצטער על המכירה שלו, אומנם לא כבש אבל כדור אחד על מגש של כסף הוא הכניס לווילשר, גם הוריד אחד נהדר לקארסולה, מעבר לזה המשחק שלו שוטף הרבה יותר ובטח בהשוואה לחוסר החיים שמקבלים מואן פרסי.
וולבק שווה הרכב ביונייטד היום, ואן פרסי מתחילת העונה לא שווה הרכב וגם לא בארסנל.

Danny - Long Island 23 בנובמבר 2014

Like

דורפן 23 בנובמבר 2014

נכון – אבל וולבק לא נמכר בגלל ואן פרסי. הוא נמכר בגלל הימור על פלקאו. זה הימור כואב אבל אחד שצריך לקחת אותו – במיוחד שזה היה בזול. כי אם תקבל בסוף את פלקאו האמיתי – זו ליגה אחרת לגמרי.

טל המנצ'סטרי 23 בנובמבר 2014

זה נכון למרות שבתחילת העונה, וולבק היה עדיין איתנו ואחרי משחקים טובים בטרום העונה, גם לאחר מכן וכשואן חאל טען כי הוא בוחן ונותן הזדמנות לכל אחד.
במסיבת העיתונאים ביום חמישי האחרון ואן חאל בעצם הודה כי לא הכיר ולא מכיר את וולבק, מה שאומר שהגיע עם משנה סדורה למועדון, וולבק לא היה בתוכניות שלו בכלל (גם לא הרננדז) וכן, ההימור על פלקאו הוא גדול מאוד וכרגע נראה שאנחנו בדרך להפסד וחבל, פלקאו כשיר וחזק זה עולם אחר.

אופטימיסט 23 בנובמבר 2014

הניצחון הזה על ארסנל הוא תמצית הסיבה שוולבק משחק שם ולא ביונייטד. העונה היחידה שבה הוא תפקד כמו שמצופה משחקן הרכב ביונייטד היתה, כמה סמלי, בעונת האליפות הכואבת שסיטי גנבה בדקה 94. בשאר הזמן וולבק היה תמיד כמעט: מגיע למצבים ומחסל אותם בנונשלנטיות שיכולה לעלות על העצבים. אם וולבק היה מתפקד במשחק הזה כמו שהיינו רוצים לראות אותו ביונייטד, היינו יורדים למחצית לפחות ב- 2-0 כואב מהאקס (בעיטה עם העקב ועוד 2-3 הזדמנויות מעולות). אבל זה דני וולבק ועכשיו הוא הבעיה של ארסנל. ולראיה, ניצחון כנגד כל הסיכויים – למרות שאם מחשבים סטטיסטית את ניצול ההזדמנויות של דני-בוי, הסיכויים לא היו כל כך לרעתנו…

בעניין ההופעה המרושלת – נכון, המחצית הראשונה הייתה קטסטרופה. אבל כך היו כל משחקי החוץ (כמעט) בעונת 2010/11 ומה שניצח משחקים זה הווינריות שפרגוסון תמיד דיבר עליה ואף שדרן/פרשן אף פעם לא הצליח להסביר. אם נגיע לליגת האלופות עם דם על המדים והתקפים נוירוטיים, Well, so be it.

ניק 23 בנובמבר 2014

בהשוואה בין וולבק וואן פרסי השנה רואים את כל הבעיה!
ואן פרסי בעונה הגרועה ביותר שלו בקריירה כנראה עם 3 שערים ב8 משחקים. וולבק שנמצאה בתקופה מצויינת עם 5 מ12.
קשרים איכשהוא אפשר לשפוט בהתעלם מהשורה הסטטיסטית האחרונה שלהם (ר"ע אינייסטה למשל). חלוצים לא – הם צריכים בראש ובראשונה להבקיע וולבק היה אחד הגרועים בתחום הזה שאני ראיתי אי פעם באירופה (בתפקיד וברמת הקבוצה שבה נמצא)

אבי 22 בנובמבר 2014

חבר'ה, אתם ממש מגזימים עם הנורא ואיום ומביש וכו'.

קבוצה של שחקנים לא בכושר, שמאחוריהם הגנה מאולתרת של ילדים, יצאה, איכשהו, עם נצחון חוץ מול קבוצה עם התקפה מוכשרת. זה מה שאני ראיתי.

נכון, לא היה יפה במיוחד, ולא מסודר, והיו 25 דקות של בלבול ואיבוד עשתונות, אבל היו גם דברים חיוביים; איזו רוח חיובית וגאווה שנדמה שאבדו בימי מוייס. וזה קשור גם למאמן, שמכניס חלוץ צעיר במצב מתוח, בישורת האחרונה, כשאני בטוח שחייבים את הררה בשביל להרגיע. אחרי כל הביקורת המוצדקת, צריך לזכור לו גם את זה. חיוביות.

ורוני, הוא עולה בדרגה מול עינינו.

אבי 23 בנובמבר 2014

אוף טופיק: האתר המחודש נראה מצוין במובייל (טלפון + טאבלט); שמיים וארץ לעומת הקודם.
אני מצטרף לאחרים שביקשו להחזיר את ציון התאריך והשעה לפוסטים ולתגובות.

אבי 23 בנובמבר 2014

אוף טופיק 2: קניתי כרטיס למשחק מול ליברפול עוד שלשה שבועות. חבל שאנחנו בעידן הדיגיטלי, ואי אפשר למשש אותו… :-)
זו תהיה פגישה ראשונה עם יונייטד שלא דרך מסך, והביקור הראשון בעיר מנצ'סטר. יש למגיבים פה (אולי טל, ששמו מעיד על מוצאו…) המלצות? יש משהו שאסור להחמיץ בעיר?

גיל 23 בנובמבר 2014

כן, משחק של היונייטד.

דורפן 23 בנובמבר 2014

אם אתה מישהו של מועדונים אז זו באמת עיר hard core

ואם אתה מישהו של מוזיאונים – יש כמה מאד טובים.

מבחינה פיסית… עיר לא יפה אלא אם אתה לוקח אותו ומוכן לסוע כמה עשרות קילומטרים לאזור האגמים.

טל המנצ'סטרי 23 בנובמבר 2014

אבי,

אני רק יכול להגיד לך ש..ניפגש בעיר, אני אהיה במשחק הזה גם כן.

בכל אופן, יש את מוזיאון הכדורגל בדינסגייט 1, הכניסה בחינם ואפשר להעביר שם שעה וחצי/שעתיים מעניינות.
חובה כמובן עבורך ובפעם הראשונה, לעשות סיור מודרך במוזיאון ובאולד טראפורד (לא מחיר יקר מדי)
אם אתה מחפש לעשות קניות אז או הטראפורד סנטר, אחד הקניונים הגדולים באירופה (מרחק נסיעה של 10-15 דקות ממרכז העיר) אישית אני מעדיף את הארנדייל ומרקט סטריט במרכז העיר, תמצא שם את אותם הדברים ובפחות צפיפות ובלאגן.

פאבים, ברים ומסעדות טובות, תמצא בכל עבר גם כן במרכז.

לגבי האגמים שרונן המליץ, לדעתי, רק אם אתה במצב רוח רומנטי ועם בחורה
ורונן, נעלבתי בשם תושבי העיר, עיר לא יפה? הכי יפה בעולם, כמו תאילנד, רק בלי שמש וים :-)

משתמש אנונימי (לא מזוהה) 23 בנובמבר 2014

תודה! אשמח להיפגש בעיר. איך מזהים אותך? :)
לסיור באולד טראפורד כבר נרשמתי, ובאמת סימנתי כמה מוזיאונים שנראים מעניינים. כולם בכוון של היסטוריה ולאו דווקא אומנות – יכול להיות מעניין.

אבי 23 בנובמבר 2014

ה"אנונימי" הוא אני!
אגב, צפויה לי חווית יונייטד מרוכזת: מצאתי דירה ב airbnb (זה סופ"ש מבוקש), ומסתבר שהזוג הצעיר הנחמד שמחזיק את הדירה הזאת, שניהם עובדי… מנצ'סטר יונייטד :)

wazza 23 בנובמבר 2014

אבי סחתיין, הייתי מת להצטרף, לטעמי המוזיאון באצטדיון הוא קצת קיטשי אבל כנראה שחייבים לסמן עליו וי

סימנטוב 23 בנובמבר 2014

תהנה

אבי 23 בנובמבר 2014

תודה

טל המנצ'סטרי 23 בנובמבר 2014

אני טס עם עוד 7 חבר'ה אוהדי יונייטד בחמישי בערב, עם איזי ג'ט, גם אתה על הטיסה הזו?

אבי 23 בנובמבר 2014

כן!

טל המנצ'סטרי 23 בנובמבר 2014

אנחנו נהיה בשורה 17 במטוס, תבוא להגיד שלום.

אבי 23 בנובמבר 2014

אבוא. אני בשורה 13. שילמתי אקסטרה על עוד מקום לרגליים…

דורפן 23 בנובמבר 2014

טל – כן, כבר מארבעים קילומטר רואים ענן עשן של השרימפסים על האש.

Georgie Best 23 בנובמבר 2014

אני כותב מהקיץ (לא כאן אלא במחוזות אחרים) שאני פשוט לא מסוגל לראות את ואן פרסי, ומה אגיד, זה לא בדיוק שאני שמח לראות שצדקתי, אבל בחייאת, הוא משחק איתנו או נגדנו?
ראיתי עכשיו motd ואלן שירר (בווו) דיבר על הנתון של 12 נגיעות בכדור של ההולנדי ב-75 הדק' ששיחק, כאשר 3 מהן היו קרנות שלקח + הרחקה או שתיים בתוך הרחבה שלנו מכדורי קרן, זה משאיר אותו עם 7-8 נגיעות בכדור שכולן אגב הסתיימו באיבוד כדור.
הבנאדם פשוט כבוי, ראינו זאת בעונה שעברה כששפת הגוף שידרה זאת, אחרי זה ראינו הוכחות בדמות משחקי הכוחות שעשה עם מויס, חשבתי שהשער מול צ'לסי והוצאת כל העצבים תוציא אותו לדרך חדשה אבל האיש שיאמר לזכותו רשום על 80% מהאליפות של לפני שנתיים נראה פשוט אוף דה פייס ולא מחובר בשיט, כמובן שיש נסיבות מקלות עם קבוצה שנראית כאילו תופרים אותה כל משחק מחדש, שינויי מערכים, אבל משחקן עם הניסיון שלו אני מצפה להרבה (הרבה) יותר, ואין לי בכלל שמץ של ספק שניראה טוב יותר בכל אחת מהאופציות שיש: רוני לחוד ומאטה מתחתיו, אין לי בעיה גם הררה מתחת לוואזה במשחקים יותר קשים (על הנייר, כי ארסנל זה סמרטוטיאדה), או פשוט לתת לוילסון את הדק' כי עושה רושם שמדובר בחתיכת ילד (אגב, הוא ממש מזכיר לי את אלטמן הקטן "זה ילד זה?").

אני לא מסכים עם דורפן לגבי קאריק שאומנם היה רע מאוד בחצי הראשון אבל נתן מחצית שנייה טובה מאוד וחוכמת המשחק שלו זה משהו שאני מאחל שלכל שחקן שלנו יהיה 70% ממנה.
פינת התהיות הנוספת: לאן נעלם אנדר הררה? פתח באמת מצוין את העונה, נפצע, חזר מול ברומיץ' שם באמת הפגין משחק רע, הוחלף ומאז…שירן ייני צבר יותר דק' בין הקורות מאשר הספרדי על כר הדשא, וזה לא שמי שמדיחים אותו מההרכב הם מאטיץ' ופברגאס אלא קאריק שרק חזר מפציעה ומרואן פלאייני, שאני חייב לסייג זאת אחרי עוד הופעה מצוינת שלו, בחצי הראשון היה טוב יותר מכל שחקני השדה שלנו גם יחד, עשה טעות קריטית אחת במהלך שהביא לפציעה של ווילשייר (לא שאנחנו יכולים לצחוק על קבוצה שברירית, אבל ספציפית ווילשייר…עושה רושם שסבא ג'פטו בנה אותו) אבל זו הייתה עוד הופעה מאוד מאוד חיובית של הבלגי הקשוח (שדרך אגב, אם היה נופל ותופס את הראש מהנגחה שווילשייר אכן הביא בערך אחרי חצי שעה, אני לא רואה יותר מדי ברירות מצד מייק דין אלא לשלוף אדום) שמרוויח כדורים, גם באוויר, גם על הקרקע, מחלק אותם מצוין (יופי של כדור לדי מאריה בשער של וואזה), איזה הבדל לעומת העונה שעברה.
די מאריה עצמו ממשיך בחודש-חודש וחצי האחרונים המאוד לא טובים שלו (אני כן שמח לראות שהוא הודח מתפקיד מרים הקרנות), הוא כן רשם בישול ומהלך אחד מהסרטים בחצי הראשון ועוד פה ושם ניצוצות, אבל סה"כ לא לילד הזה פיללנו וההחמצה שלו בתוספת הזמן פשוט הרתיחה אותי, מה אתה עושה? היה כ"כ סמלי שנחטוף מהצד השני אחרי דקתיים ואיזה מזל שלא חטפנו עוד אחד כי לא לנצח במצב של 0-2, 4 דק' לסיום כששחקן שלך באחד על אחד מול שוער שהביאו מהקהל (מי זה?) זה יותר גרוע מלהפסיד בהפרש דו-ספרתי.
מה עוד? כמובן שאי אפשר בלי עוד פציעה, כל המחמאות לאשלי יאנג על הופעה מצוינת מול צ'מברליין הפעלתן.
ולנסיה אומנם ההגדרה במילון לשחקן התקפי מוגבל, אבל עושה עבודת קודש בחלק האחורי כששיתק כמעט לחלוטין את מי שעמד מולו על הקו, בעיקר סאנצ'ז, במשחק האחרון מול פאלאס הוא העלים לגמרי שחקן לגמרי לא פראייר בדמות יאניק בולאסי, זה ממש לא מובן מאליו.

עכשיו קצת נעלה ברזלוציה, זו הייתה הופעה מחפירה שמול כל קבוצה עם טיפה אופי וקילריות (ההגדרות האלה = מים וחשמל בהקשר של ארסנל) הייתה גורמת לחצי השני להיראות לא פחות גארבג' טיים מאשר המשחק של צ'לסי מול ברומיץ', לא להאמין איך המשחק שפעם גרם לכולנו לפרפרים בבטן שבוע ימים לקראתו הפך לקרב כ"כ עלוב על המגרש, ועדיין ארסנל ממשיכה להתעלות בהקשר של אופי נוראי, גם בעונה שעברה כשהיה לנו רקורד של 10% מול הטופ 8, החניכים של ונגר (רק שישאר) לא הצליחו לשים לנו כדור ברשת ודי במזל חילצו מולנו נקודה בודדת באמירייטס (איזה הבדל בין ההיבורי שם המגרש יושב עליך והמגרש הכ"כ קטן שפס אחד מהחצי ואתה בתוך הרחבה לחללית חסר החיים באימרויות), פשוט מנטליות של ילדים, לא סתם פט האגדי אמר "גברים מול ילדים".
יכול להבין את מי שמדבר על ניצחון שיכול להביא למפנה אבל בחייאת רבאק, אם נמשיך להעמיד הרכב של פצועים שלא נופל מאלו הכשירים, לא נגיע רחוק או אפילו קרוב לכך, הוצאנו בינואר ובקיץ בערך 250 מיליון פאונד ואנחנו משחקים בהגנה עם בלאקט, מקנייר, ולנסיה ויאנג…למזלנו הליגה העונה כ"כ חלשה שזו ירידה של 4 רמות יחסית לעונות החולפות; יונייטד חלשה, ארסנל נוראית, ליברפול…לעומתה ארסנל ויונייטד נראות כמו באיירן מינכן, טוטנהאם מביכה כמו…טוטנהאם, לא פלא שניוקאסל ש-99 מתוך 100 היו בטוחים לפני חודשיים שפארדיו הולך הביתה אוטוטו מוצאת את עצמה במקום החמישי, סוטון בבטחה יושבת אחרי צ'לסי שמטיילת לתואר וכמובן היריבה העירונית שנראית חסרת חיים, במיוחד ללא סילבה ובעונה מאוד מאופקת של מי שלטעמי חתום על האליפות של אשתקד, יאיא "איך אתם לא מברכים אותי ביום ההולדת שלי" טורה.

edgecator 23 בנובמבר 2014

עם קאריק וואן פרסי בהרכב לא פלא שהקבוצה נראית כ"כ רכה ועצלה, הם הרי מחרבים כל אפשרות להנעת כדור נורמלית. ואן פרסי לא זז, זה פשוט זוועה. הבחור פשוט לא קיים על המגרש. קאריק שלישי מהסוף במספר המסירות, שזה נתון נוראי לקשר אחורי. ולבל נשכח את שיטת שלושת הבלמים, שהוכיחה את עצמה אם כבר ככזו שמשדרת כניעה מוחלטת עוד לפני שהמשחק אפילו התחיל. שלושה שחקנים שהזיקו יותר משהועילו, וכל זה כשהררה, ינוזאי, מאטה ואפילו ווילסון על הספסל. או בקיצור: פציעות הן אחלה תירוץ להחלטות תמוהות במיוחד.

Shutzi 23 בנובמבר 2014

מסכים עם סיכום המשחק של דורפן, מלבד ההערה על קאריק, שלטעמי לא היה כל כך רע, וכמו שמישהו ציין פה, היה פקטור חשוב במחצית השניה.
במהלך המחצית הראשונה עברה בי המחשבה, שהנה היום ארסנל תנקום בנו כהוגן על ה 8-2. למזלנו היא לא השכילה לעשות זאת, ואיכשהו יצאנו מהמשחק הזה עם 3 נקודות.
ההגנה, בעיקר במחצית הראשונה, היתה נוראית. החלש מכולם היה בלאקט, שיותר מדי פעמים היה ממוקם לא טוב.
מלבד פילאיני, דה חאה ורוני, מגיעה גם מילה טובה לאשלי יאנג.
ודי מריה היה חייב לעשות 3-0 ובכך למנוע ממני את הלחץ של הדקות האחרונות :)

Gil - Zimbabwe 23 בנובמבר 2014

who knows for how long Falco out?

משתמש אנונימי (לא מזוהה) 23 בנובמבר 2014

שבועיים, אבל מישהו יהיה מופתע אם גם בתום השבועיים הללו הוא יחווה פציעה נוספת?

דורפן 23 בנובמבר 2014

אנונימי – אנחנו קצת בשינויים טכנולוגיים אז תגובות אנונימיות התגנבו לפה. אבל בעקרון הן יורדו. זה לא כל כך קשה למצוא שם

Georgie Best 23 בנובמבר 2014

זה הייתי אני ממחשב אחר ולא שמתי לב שזה לא זכר אותי.

אבישי 23 בנובמבר 2014

אפרופו שינויים טכנולוגים, איך חוזרים לרשימת התפוצה בכל פעם שמתפרסם פוסט חדש?

תוהה בדרכים 24 בנובמבר 2014

דורפן,

קראתי את הטור שלך בעיתון על השיא של מסי ויש שם כמה דברים שדי תמוהים בעיני (אני כותב את זה פה מכוון שאני לא רוצה שזה יתפוס מקום בדיון על הפוטבול):

א. רק בשבוע שעבר שרוני הגיע להישג הרבה פחות משמעותי, אתה היללת אותו. במקרה של מסי ששבר שיא היסטורי באמת, רוב הטור שלך עסק בניסיון לגמד את ההישג.

לפני שנכנסים למהות הדברים, ההבדל ברוח שלהם, מאד מוזר. אני מקבל את העובדה שהבלוג הזה הוא של אוהד יונייטד ומהזווית הזאת נכתבים חלק גדול מהפוסטים. רק שבעיתון אתה כותב כפרשן ולא כאוהד יונייטד.

ב. הניסיון לגמד את ההישג דרך השוואה בין מספרים של רונאלדו ביונייטד וריאל היא פשוט דמגוגיה, לא פחות. באותה דרך אתה יכול להציג את הממוצעים של הנרי במדי ברצלונה לעומת ארסנל תוך התעלמות מוחלטת מהקונטסקט הרחב שלהם. ומה הוא אותו קונסטקסט? שרונאלדו לא היה אותו שחקן בתקופתו ביונייטד. לטוב, לרע, כל אחד ישפוט לעצמו. עובדתית הוא היום שחקן הרבה יותר מכוון הבקעות שערים.

נתתי דוגמה דרך המספרים שלו באירופה, בריאל לעומת יונייטד: 16 שערים ב55 משחקים במדי יונייטד. 55 שערים ב55 משחקים במדי ריאל. תוריד את כמות הפנדלים המטורפת שריאל מקבלת בליגה ואילו בערך אותם מספרים.

זה בדיוק מה שכתבתי לך אתמול על לקחת מספרים נקודתיים של שחקן בשביל להוכיח טענה שניתן לסתור אותה באינספור דוגמאות אחרות.

ג. הליגה הספרדית היא הליגה הטובה ביותר באירופה, אז למה שהם יתקשו יותר בליגות פחות חזקות? הרי אצל מסי ורונאלדו אין ירידה במספרים בליגת האלופות, מה שכן קורה אצל כל כוכבי הפרמיירליג.

דורפן 26 בנובמבר 2014

הליגה הספרדית היא הטובה באירופה בחלקה העליון בגלל ריאל ובארסה. לא בגלל יריבותיהן. אינפלציית שערים לא מושגת בגלל ״רמה״ אלא בגלל ״פערים״. רונאלדו היה לחלוטין מכוון הבקעה ביונייטד בשנתיים-שלוש האחרונות שם, בעט פנדלים, סחט פנדלים, קבוצה עבדה עבורו – רק מה לעשות ישיונייטד התקשתה יותר מול יריבותיה מאשר ריאל מתקשה. סיפורי ״רמה״ או השיפור כביכול של רונאלדו הם טובים עד שהפערים מתקרבים לעשרים שערים לשחקן בודד בעונה. אתה טוען למעשה שמי שהיה שחקן השנה בעולם ביונייטד השתפר בצורה דרמטית, ועוד בליגה יותר חזקה, ולמרות ההתנגדות הממש חזקה מבקיע עשרים יותר לעונה (ובניכוי העונה הראשונה החלשה יחסית שלו – זה המספר) – ולמרות זאת מאבד את מעמדו כשחקן הטוב בעולם כי מישהו נסק עוד יותר. פושקש ודי סטפנו, בעידן של הרבה יותר שערים, לא הצליחו כמעט בשום עונה לדגדג את העונות החלשות יותר של מסי ורונאלדו.

אתה יודע מה? בסדר. אבל אז הפתעה – למרות הנסיקה הפראית הזו ביכולתם של שני השחקנים לעומת העולם ולעומת כל ההיסטוריה (שאין חולק שהם הטובים בעולם), מגיעים שניהם – לא אחד מהם – לנבחרות הלאומיות, ושם לא מבקיעים יותר מזלטן, רוני או מירוסלב קלוסה. נשים את קלוסה בצד – האם שבדיה ואנגליה נבחרות כל כך הרבה יותר טובות מארגנטינה ופורטוגל? האם להם יש חברים לנבחרת או מאמנים אדירים. סליחה… לא קונה את זה. אני נוטה להסבר אחר: שתי קבוצות התחזקו בצורה לא פרופורציונית מבחינה כספית לעומת יריבותיהן וכתוצאה מכך נוצרה אינפלציה של תוצאות בהרבה משחקים. אגב, זה מגיע גם לאירופה. הרי הפער הכלכלי במשחק ליגת אלופות כיום לא שונה במיוחד מהפער בליגה הספרדית. לפעמים גם יותר. לא הייתה תקופה בהיסטוריה של המשחק בה שחקנים בכירים שיחקו כל כך הרבה מול יריבות נחותות כל כך מהן.

ומה שאני כתבתי – לקוראים הפחות פרנואידים – שההישג של מסי הוא להיות השחקן הטוב בעולם חצי עשור – כי זה מנותק סטטיסטיקה ואת זה עשו אולי חמישה שחקנים בהיסטוריה. מה שכן – מי שנתן את הכותרת קצת בחר להדגיש.

השיא הערב של מסי, משמעותי הרבה יותר. הוא נמדד כנגד בני דורו אחד לאחד. הוא פנטסטי – אבל לא נוטל קונטקסט. הממוצעים שלו ושל רונאלדו טובים במשהו משל ואן ניסטלרוי (השוואה כמובן רק כסקורר). לא טובים יותר משל די סטפנו בזמנו (37 מ-37) – הכי טובים, אבל באיזשהי פרופורציה. לעומת זאת רונאלדו בדרך ל-60 שערים מול מה שאתה טוען שהן ההגנות החזקות בעולם.

האמת לא צריך לחפש רחוק מדי. נניח הליגה הספרדית הכי חזקה היום, בשלוש שנות השיא של רונאלדו באנגליה האנגלית הייתה הכי חזקה בפער גדול. ריאל עם רונאלדו מבקיעה 106 שערים לעונה, יונייטד הייתה על 77. אני מקבל את העליה המסויימת שלו בתוך האחוז הכללי – אבל הפער בפערים בין האלופה לליגה – הוא בעל השפעה עצומה. ואגב, אם חלילה מסי עוזב את ברצלונה, רונאלדו בגלל שהוא פריק של כושר גופני, יכול לשבור את השיא שלו. זה רק עונה וחצי הבדל.

תוהה בדרכים 26 בנובמבר 2014

1. אתה מתעלם באלגנטיות מהנתון שהבאתי לך על מספר השערים של רונאלדו באירופה בתקופתו בריאל לעומת תקופתו ביונייטד.

ביונייטד: 16 שערים ב55 משחקים.
בריאל: 55 שערים ב55 משחקים.

הנתון הזה לבדו סותר את כל הטענה שלך, כי עובדה שגם באותו שדה משחק, יש שיפור מפלצתי בכמות השערים שלו.

2. אני לא טענתי שרונאלדו השתפר.
להפך, אני בדעה שהוא היום שחקן מאד אוברייטד. השחקן שהוא היה בעונות האחרונות ביונייטד או בשנה-שנתיים הראשונות בריאל היה יותר טוב בעיני או לפחות כזה שיותר מפחיד לשחק נגדו. הוא היום שחקן די מוגבל שלא תורם כלום למשחק מלבד הבקעת שערים מתוך הרחבה ולכן כזה שדי קל לנטרל אותו לקבוצות חזקות. מהסיבה הזאת הוא נעלם כמעט בקביעות במשחקים גדולים.

רק בכדי לסבר את האוזן, הוא לא הבקיע שער אחד שלא פנדל בשישה המשחקים האחרונים מול ברצלונה ורק אחד בשמונה האחרונים מול אתלטיקו. רק מה, הוא משחק בקבוצת התקפה מפלצתית שמסדרת לו הרבה מאד במצבים במשחקים מול קבוצות שהן לא מהטופ של הטופ. גם באירופה. יונייטד בתקופתו שם הייתה סופר חזקה בגלל ההגנה, לא היו לה את אותן יכולות התקפיות.

3. הוא בקצב של 60 שערים רק בגלל שהקבוצה שלו מקבלת בממוצע פנדל בכל שני משחקים. כלומר, אם היא תקבל 18-20 פנדלים לאורך העונה, הוא יוכל להגיע ל60 שערים.
בלי פנדלים, רונאלדו הבקיע פחות ממסי העונה ולא במספרים שונים מניימאר, קוסטה או אגווארו. שבעה פנדלים עד נובמבר זה מה שגורם למספרים שלו להיראות כל כך מפלצתיים.

4. הליגה האנגלית מעולם לא הייתה החזקה בעולם בפער גדול. היה לה טופ 4 חזק וירידה דראסטית ברמה לאחריו. אתה באמת חושב שליגה שבה הקבוצות מספר 5-6 היו אברטון של מויס ואסטון וילה של מרטין אוניל הייתה החזקה בפער גדול?

5. מה הבסיס הטענה שלך שהליגה האנגלית חזקה יותר מתחת לצמרת?

ברצלונה וריאל בעונה שעברה עשו מספר נקודות ושערים דומה לסיטי, קבוצה הרבה פחות טובה מהן. אפילו העונה הנוכחית, צ'לסי הפסידה פחות נקודות בליגה שלה, כאשר את כל הנקודות היא מפסידה לקבוצות טופ 4 בחוץ. לעומת ברצלונה וריאל שהפסידו נקודות לקבוצות קטנות.
שאותן 3-4 קבוצות האנגליות הצליחו בליגת האלופות זה הוצג הוכחה לחוזקה של כלל הליגה האנגלית לעומת ליגות מתחרות. שליגות אחרות מצליחות יותר באירופה, זה לא מוכיח שהליגה שלהן חזקה יותר . מוזר.

6. הספרדית היא הטובה ביותר גם בגלל היריבות שלהן. לאף ליגה באירופה אין קבוצה מספר 2 ברמה של אתלטיקו, בטח לא שלוש קבוצות. גם קבוצות כמו ולנסיה וסביליה משחקות כדורגל יותר ממה שמציגות היום ליברפול, ארסנל או טוטנהאם.

אתה יודע, הכול יחסי. אף אחד לא טוען שהליגה הספרדית היום היא מבחינת עומק ברמה של הליגה האיטלקית של סוף שנות ה80. בהשוואה לליגות הבכירות האחרות היום, יש לה יותר עומק של קבוצות טובות, כפי שמוכח כל שנה במפעלים האירופאיים.

7. אין פה שום ענין של פרנואידיות, יש פה עובדות: רוב הטור שלך עסק בגימוד ההישג שלו, בעוד במקרה של רוני בהאדרה שלו.

אם היית כותב את אותם דברים בבלוג, לא הייתי מסכים, אבל לא הייתה לי בעיה עם עצם זה שכתבת אותם. שאתה כותב כפרשן בעיתון ומנסה לגמד הישג כזה, זה צורם מאד, בטח בהשוואה למחמאות הבלתי פורפורציונליות שקיבל רוני על הישג שולי בהרבה.

תוהה בדרכים 26 בנובמבר 2014

את הדבר המרכזי לגבי רונאלדו שכחתי לכתוב: בתקופתו ביונייטד הוא שיחק כווינגר. בריאל הוא משחק חלוץ.

יותר מכך, בעונה הראשונה שלו בריאל, הוא אומנם שיחק בעמדה יותר קדמית, אבל לצד חלוץ "9" קלאסי, כמו היגואין (במשחקים מסוימים גם ראול שיחק בהרכב). באותה עונה, היגואין הבקיע יותר ממנו בליגה והמספרים לו ככלל היו "אנושיים": 22 שערי שדה (ועוד ארבעה פנדלים) ב30 משחקים.
בהדרגה ריאל הזיזו אותו לעמדות יותר קדמיות והשלימו אותו בשחקן כמו בנזמה, שהוא לא גולר יציב, אבל שחקן הרבה יותר מגוון ותורם מבחינת המשחק השוטף ומשלים את רונאלדו טוב יותר.

גם אם תשים היום את רונאלדו כווינגר מאחורי שני חלוצים, המספרים שלו ירדו משמעותית. גם מסי לא הבקיע במספרים האלו כאשר הוא שיחק באגף ואטו היה החלוץ המרכזי.

תוהה בדרכים 26 בנובמבר 2014

שאלה אחרונה.

ממה שכתבת על המספרים שלהם בנבחרת לעומת רוני, אני מבין נכון שאתה טוען שבערכים מוחלטים, באותה סיטואציה הוא לא שחקן שנופל ממסי ורונאלדו בהרבה?

דורפן 26 בנובמבר 2014

בכלל לא. גם לגבי רוני נכתב – הוא מצליח בצורה יוצאת דופן ליכולתו בנבחרת אנגליה. הוא מתעלה בה.

דורפן 26 בנובמבר 2014

אבל ההבדל העיקרי הוא כמובן הנסיבתיות של השיא. הרי לכדורגל אין NBA הלה-ליגה לא מרחפת בחלל בו אין ליגות אחרות. הסיבה העיקרית שיש למסי את שיא כל הזמנים בלה-ליגה – מלבד היותו שחקן ענק – שהוא שיחק רק בה. הרי ברור שאם פושקש – שהבקיע כ-200 אחרי גיל 30 היה משחק שם מגיל צעיר – השיא היה שלו. ואם די סטפנו היה גדל שם ולא מגיע בגיל 27 השיא היה שלו (מסי אולי היה שובר את השיא – אבל בגיל אחר). ואפילו לרונאלדו יש יותר שערי ליגה ממנו (ממוצע יותר נמוך) – רק שכמעט 100 מהם באנגליה. אז שיא הבקעה של ליגה הוא לא באמת השוואה לכל העולם – אלא השוואה למי ששיחק כמעט קריירה שלמה בליגה מסויימת. שיא הבקעה של ליגת אלופות הוא שיא מוחלט יותר. כי הוא משווה את כל מבקיעי הקבוצות הגדולות.

ולכן – מכל השיאים שלו – זה לא מה שמציב אותו כגדול שחקני תקופתו ואחד הטובים אין פעם. כפי שכתבתי בטקסט עצמו: האם מישהו חשב לפני השיא שתלמו זארה הוא מהגדולים בכל הזמנים? (אגב, הוא כן הבקיע בנבחרת במספרים דומים)

תוהה בדרכים 26 בנובמבר 2014

אתה יכול לכתוב על כל שיא מהסוג הזה שהוא פונקציה של מספר גורמים נוספים מעבר יכולת- מספר עונות, הימנעות פציעות, משחק בקבוצה שהיא מספיק דומיננטית.

לדוגמה, האם פרגוסון היה לוקח כמות כזו של אליפויות בליגה הספרדית עם קבוצה כמו יונייטד של 20 השנים האחרונות? ברור שלא והתוצאות באירופה מוכיחות את זה.
ועדיין, לא היית מסכם את הקריירה שלו בטור שעוסק ברובו בגימוד שלה בטענות על מאזן בינוני באירופה והעדר תחרות ראויה עד אמצע שנות ה2000.

מעבר לדיון עצמו, ביום שבו מישהו שובר שיא כזה (בגיל 27), בליגה שבה שיחקו רוב שחקני ההתקפה הגדולים בהיסטוריה של הכדורגל, מגיעה לו מילה טובה.

דורפן 26 בנובמבר 2014

בשנותיו של פרגוסון באנגליה אני לא חושב שריאל לקחה פחות אליפויות מיונייטד. אם היה מאמן אותה אולי היה זוכה אפילו ביותר. השאלה בכמה אתה זוכה יחסית לקבוצות עם משאבים לזכות. פרגוסןן לקח בערך פעמיים את חלקו (בהנחה שלרוב היו 3-4 קבוצות מתוקצבות מספיק).

לגבי ״מילה טובה״ – מצטער אבל אני לא צי׳רלידר. לכתוב ״עכשיו זה רשמי הוא הגדול מכולם״ זו כתיבה מטומטמת שכאמור מניחה שתלמו זארה היה הגדול מכולם לפני כן. לכתוב ״מדהים! עבר את די סטפנו לפני גיל 27״ זה חלק ממניפולציה תקשורתית חסרת-מוח כי די סטפנו בגיל 27 עמד בדיוק על אפס שערי לה ליגה. רוצים להשוות לדי-סטפנו – תשוו ממוצעים (מסי מוביל בהרבה בספרד, די סטפנו באירופה ובמשחקי הכרעה באירופה).

אני כתבתי שהוא אחד מ-4-5 שחקנים בהיסטוריה שהיו הטובים בעולם חצי עשור. לדעתי מי שלא קורא דברים בפראנויה – נגד העיתונות ונגד שורקי הפנדלים בספרד – חושב שזו מחמאה מהדהדת. למעשה אני עושה איתו הרבה יותר צדק מאשר צ׳ירלידרס שמצטטים מספרים חסרי קונטקסט.

בדיוק כמו מי שבחרו בו לשחקן המצטיין של המונדיאל הגחיכו אותו. הביכו אותו. ויצרו תמונה כאילו הוא ״בלון תקשורתי״. דבר מרוחק שנות אור מהמציאות אבל חלק מהסיקור שלו יוצר תמונה כזו.

תוהה בדרכים 26 בנובמבר 2014

בשנותיו של פרגוסון ביונייטד, כמה פעמים יונייטד הייתה טובה יותר מאלופת ספרד? אפילו חמש פעמים נראה מתיחה של העניין.

פרגוסון נהנה מאד מהעדר התחרות ליגה האנגלית עד כניסתו של אברמוביץ. אפילו ארסנל של 98 – 2004 הייתה כישלון קבוע באירופה: קבוצה שלא הגיעה פעם אחת לחצי גמר האלופות או הצליחה להדיח קבוצה רצינית במפעל. לפני הגעתו של ונגר, גם מתחרה קבועה ברמה הזאת לא הייתה לו.

גם המספרים המהוללים של רוני בנבחרת הם מניפולציה ומבוססים ברובם על הבקעת שערים מול מדינות שרובן לא היו קיימות בכלל לפני 20 שנה ויש להן אוכלוסייה קטנה מלונדון. טורניר נורמלי במדי הנבחרת שלו הוא הוא נתן כבר עשור.

רוצה לומר, שבוחנים את הפרטים הקטנים, מאד קל להיות בקורתי.

לא טענתי שהיית צריך לכתוב שמסי הגדול ביותר. זכותך לחשוב שהוא לא (אני בעצמי מעולם לא טענתי שהוא גדול ביותר מכוון שאני לא יכול להשוות אותו לשחקנים שלא ראיתי). אני חושב שטור שלושת רבעי ממנו הוא ביקורתי ומנסה לגמר את ההישג, הוא לא במקום ביום כזה. בדיוק כפי שלא היית כותב טור בנימה דומה על פרגוסון, גיס או רוני, ברגע שיא בקריירה שלהם.

אגב, גם הטענות שלך על די סטפנו הן מניפולציה לצד השני: המספרים שלו באירופה לא כוללים את השנים שלו כשחקן צעיר הרבה לפני השיא.

תוהה בדרכים 26 בנובמבר 2014

ואגב, ענין הפנדלים של ריאל בהקשר המספרים של רונאלדו, הוא לא "פראנויה", הוא עובדה.

אני לא מאשים אותו שהוא מבקיע אותם, אבל די מגוחך להתעלם מזה שאתה כותב על המספרים שלו. אם סוארז היה בועט את הפנדלים של ליברפול בעונה שעברה, הוא היה מתקרב ל45 שערים ב31 משחקים. זה משהו שיכול לייצר עיוות מאד גדול בנתונים.

בעונת 2012/3, מסי הבקיע 46 שערים ב32 משחקים (חלק מהם כמחליף אחרי הפציעה שלו) עם משהו כמו ארבעה פנדלים. אלו מספרים שרונאלדו לא יתקרב אליהם בלי ממוצע של פנדל בכל שני משחקים.

דורפן 26 בנובמבר 2014

אני חושב – הערכה תאורטית – שאם פרגוסון היה מאמן בספרד הוא היה עושה זאת עם קבוצה ספרדית. גם למוייס עשו את התרגיל הזה. אז החולשה האדירה של הליגה האנגלית לא הייתה באה לידי ביטוי.

מכיוון שבתקופתו באנגליה היו בספרד בערך עשר אליפויות לריאל ובארסה (לא ספרתי) – השאלה אם היה גורם להטייה של 2-3 אליפויות. אני חושב שמרבית האנשים סבורים שכן. אבל זה לא בטוח.

אתה מתלונן שאני לא משבח מספיק. אבל לגבי רונאלדו אתה אומר שהוא לא אחד מחמשת השחקנים החשובים של ריאל בשנה שעברה או משהו כזה … מעניין אם יש איזשהו מאמן יריב שהתרכז קודם כל בחמשת האחרים ואמר לשחקניו ״תעזבו את רונאלדו הוא אוברייטד״.

תוהה בדרכים 26 בנובמבר 2014

אתה מפספס את הנקודה.

הנקודה (מבחינתי) היא שנורא קל להיות ביקורתי ולנסות לגמד הישגים גדולים. כמו שהדגמתי לך, קל לעשות את זה גם במקרה של פרוגסון.

כבר נכתב מה שנכתב, אבל לי הפריע לי שביום כזה נכתב טור שברובו הוא ביקורתי ומנסה לגמד את ההישג, מה שלא היה קורה במקרה של אושיות ספורט אחרות. יש איזשהו מקום באמצע בין לכתוב שהוא הכי גדול בהיסטוריה לבין להיות שלילי.

תוהה בדרכים 26 בנובמבר 2014

אני כתבתי מה שכתבתי על רונאלדו כמגיב בבלוג, לא כפרשן בעיתון.
כבר ציינתי שאם היית כותב את אותם דברים בבלוג, לא הייתי מסכים, אבל לא הייתי יוצא נגד עצם זה שכתבת אותם.

הבלוג הזה הוא של אוהד יונייטד, עם אהדה לליגה האנגלית ואנטי מסוים לכדורגל ספרדי (לא ניכנס לסיבות). אני מקבל את זה. כפרשן בעיתון אני מצפה לקצת יותר אובייקטיביות . כפי שציינתי, בחיים לא היית כותב טור ברוח דומה במקרה של דמות שמזוהה עם יונייטד.

דורפן 26 בנובמבר 2014

עצתי, אל תבזבז זמן על רודפי שונאי מסי ורודפי ברצלונה. מצא את מעט המקומות בהם כותבים על ברצלונה בהגינות ובכבוד הראויים לה.

תוהה בדרכים 26 בנובמבר 2014

תגובה מוזרה.

אין לי שום בעיה עם ביקורת על ברצלונה או מסי, שמגיע (למשל על היכולת במשחקי ההכרעה בעונה שעברה או על העצלנות שהוא מגלה לא פעם). אני לא חושב שהרגע שבו הוא שובר שיא היסטורי הוא הרגע הזה, בדיוק כפי שרגע הפרישה של פרגוסון הוא לא זמן נכון לבקר אותו.

שוב, לא כתבת את מה שכתבת בבלוג אישי אלא בעיתון הנקרא ביותר בישראל. אני בטוח שאם היית קורא טור ברוח דומה על פרגוסון ביום הפרישה שלו היית חושב כמוני.

תוהה בדרכים 26 בנובמבר 2014

ומיותר לציין, שברמת בלוג דווקא מעניין אותי לקרוא אנשים שחושבים אחרת ממני, מה שמייצר דיון.

יוסי מזרחי 27 בנובמבר 2014

תוהה.
ברגע שכינית את המניפסט של אדלסון, "עיתון" , שמטת את הבסיס לעמדה שלך בדיון הזה.

Comments closed