הילד עם הכדור

עוד סיפור של יורש

JY
המשחק האחרון בעידן הרבאו היה לא רע וטוב שהרבאו עזב עם מאזן לא-שלילי כי זה לא הגיע לו.לא היה כאן ניצחון טריוואלי כי עד אמצע הרבע הרביעי – כשסיאטל סגרה עניין – לאריזונה היו את כל הסיבות לשחק.

*

את יומן האליפות של הניינרס פתחתי בגלל הצטרפותו של ג׳ים הרבאו לניינרס. העבודה שעשה בסטנפורד עוררה ציפיות עצומות לפרוייקט מוצלח. ההצלחה הייתה מיידית ולא פחות ממדהימה. אם ג׳ים הרבאו, כטבעם של הג׳ובים הללו, הולך לבלות את שארית הקריירה שלו כמאמן במישיגן אז אי הזכיה בסופרבול בוודאי תרדוף אותו. היא רודפת כל אוהד ניינרס. ארבע נסיונות מסירה מול הגנה במצוקה של הרייבנס בפירסט-אנד-טייטל. גם לא היה צורך למהר עם המסירה לכוונו של קרבטרי בסיאטל. גם ההפסד בהארכה בגמר הNFC הראשון – שחרץ את גורלו של אלכס סמית׳ – היה מטבע הדברים מאד דחוק למרות ששם אני לא חושב ששם האליפות הייתה מושגת.

ככה זה. משחק של סנטימטרים וכו׳.

אבל אצל ג׳ד יורק הבעלים של הניינרס זה לא סנטימטרים. הוא נכשל כמעט בכל החלטה שקיבל כמקבל ההחלטות בסן פרנסיסקו, מאז שהגיע לתפקידו כתוצאה מזכות אבות. מלבד ההחלטה למנות את ג׳ים הרבאו. ואז כדרכם של יורשים, שלא השיגו דבר בכוחות עצמם, העניין הזה הטריד אותו. אומרים שהרבאו איש לא נעים. ואני שואל לאלכס פרגוסון לא היה אגו? ביליצ׳ק הוא איש נעים? הוא לא מסתדר עם הג׳נרל-מנג׳ר? קראוס הסתדר עם פיל ג׳קסון?

אני רק אבהיר. ברור שהרבאו טעה פה או טעה שם. אבל אני לא מכיר שום שיטה לארגון מצליח מלבד עליונות המאמן (או עליונות כספית קיצונית). וכמה שדור המחוצ׳קנים של הפנטזי ליג לא אוהב את זה: הג׳נרל מנג׳רים הם שחקני משנה בסיפורי הצלחה בספורט. תפקידם לעזור למאמנים להצליח.

והסיפור כאן פשוט – ילד שלא עשה כלום בחיים משחק בצעצוע שלו. הילד עם הכדור. ראה משפחות סטיינברנר, באס ופדרמן.

יומן אליפות של הפטס (17) - לפני הבילס, סיכום עונה קצר
הכי הכי - סיכום עונת פוטבול. וגם הימורי פלייאוף

74 Comments

YG 29 בדצמבר 2014

עתידו של הארבו נחרץ באמצע העונה הנוכחית כאשר "איבד את חדר ההלבשה", ולא כאשר נכשל או לא נכשל כמאמן.

דורפן 29 בדצמבר 2014

היית בחדר ההלבשה שלהם? כי על הספסל במשחקים ובמגרש לא ראית התרופפות.

״איבד את חדר ההלבשה״ היא שמועה מעיתונאי שמגיעה ממקורות מסויימים – ואמרו את זה אתמול בשידור. יורק הוא לא מישהו שבאמת עובד בניינרס אז יש לו זמן לתדרך עיתונאים. ראה פדרמן.

YG 29 בדצמבר 2014

אני לא יודע. גם ההוא בשידור אתמול, המקור שלו מגיע ממקומות מסויימים.

שמעתי יותר מדי גורמים, כולל שחקנים שאמרו/רמזו שהוא איבד את חדר ההלבשה, זה לא על סמך אימרה של כתב כזה או אחר. והאמת? זה בכלל לא מפתיע אותי. הוא נראה טיפוס לא פשוט, למרות היכולות הברורות באימון קבוצה.

אודי 29 בדצמבר 2014

רונן, אתה בעצמך רשמת כמה פעמים בשנתיים האחרונות שלדעתך ההיסטריות של הרבאו על הקווים משדרת משהו לא טוב (לחץ אני מניח) לשחקנים. אין מצב שזה חלחל מעבר למגרש?

No ONE 29 בדצמבר 2014

לאבד את חדר ההלבשה זה בולשיט בעיני , נכון או לא
לרקס ראיין סוגדים בחדר ההלבשה וכל השחקנים מוכנים לתת לו ליק חופשי על הרגליים של הנשים שלהם
זה עזר לו במשהו?

הדבר היחיד שמשנה ב NFL זה נצחונות והפסדים,כל עוד אתה מנצח זה לא משנה מי אוהב אותף,מי שונא אותך או איזה GM אתה מעצבן
ברגע שאתה מפסיד פתאום יש אלף סיבות

דורפן 29 בדצמבר 2014

אודי – אמרתי את זה במקור קונטקסט ההשוואה לביל וולש. בוודאי לא סיבה לפיטורין.

עמי ג 31 בדצמבר 2014

כמי שלא אוהד את הניינרס חבל לי שהרבאו הולך למישיגן ולא נשאר ב-NFL.
הוא יחסר לי מאוד.

גיל שלי 29 בדצמבר 2014

זה לא הרבאו, זו רוח המועדון

גיא 29 בדצמבר 2014

איך שכחת את ג'יימס דולאן?

דורפן 29 בדצמבר 2014

לא שכחתי אותו – הבאתי דוגמאות בהן גם הדור הקודם היה בספורט

גיא 29 בדצמבר 2014

ג'יימס דולאן קיבל את המושכות לניהול הניקס (כחלק מ-MSG properties) ב-99' מאביו (צארלס דולאן).

אבו צ'יצ'ריטה 7 בינואר 2015

ליתר דיוק לקח את המושכות (בכח) מאביו, באופן מכוער ממש

אח שלו 29 בדצמבר 2014

עוד פריט עובדתי/רכילותי מתחיל לצאת עכשיו מסן פרנסיסקו, ומחזק (בעיני) את גישת דורפן להעדפת הרבאו על הפרונט אופיס: עדויות לפיהן הקו המשמעתי הרופף של הניינרס בטיפול בריי מקדונלד ועוד שחקנים עם אופי בעייתי בניינרס (אלדון סמית'?) היה נושא למאבק בין הרבאו לבאלקה ה-GM. הרבאו רצה סמכות לכסח, ה-GM ניהל יחסים ישירות עם השחקנים מעל הראש של הרבאו.

אריאל גרייזס 29 בדצמבר 2014

לא הייתי מאמין עכשיו לשום דבר שיוצא מסן פרנסיסקו, זה רק מלחמה על הנראטיב מצד שני הצדדים. אני בטוח שנשמע עוד הרבה לכלוכים גם על הארבו עכשיו

אריאל גרייזס 29 בדצמבר 2014

מזכיר כל העסק את "Any given Sunday", עם הבת של הבעלים שמתכסחת עם המאמן (שמוצא ק"ב מחליף צעיר שיודע לרוץ, דרך אגב) ובסוף מראה לו את הדרך החוצה. אני מאוד מקווה שנראה שוב את הארבו ב-NFL.
דרך אגב, אני ממש לא הייתי מגביל את זה ל"בנים של" שלא עשו כלום ולא נותנים לאנשים המקצועיים לעשות את העבודה. יש מספיק כאלו, אפילו כאלו עם רזומה מצליח מאוד, שהשתן עלה להם לראש והם מתעקשים לחבל במועדון בשביל האגו שלהם. לא רק ג'יימס דולאן אלא גם ג'רי ג'ונס, דניאל סניידר, סטיינברנר האב, ככה בלי לחשוב יותר מדי.

עידן. 29 בדצמבר 2014

מסכים מאוד. לאנשים יש זיכרון קצר והם שוכחים מה היה המצב של הניינרס במשך שנים עד שהרבאו הגיע לשם. הבנאדם הפך תוך שנה קבוצה גמורה סטייל טנסי של השנים האחרונות, לקבוצה מנצחת. והכי מרשים, הוא עשה את זה לגמרי בעצמו, בלי פרנצייז ק"ב בדראפט (שהרי ההצלחה הייתה עוד בתקופת סמית).

מה שכן, הרבאו הוא מאמן "מוטיבטור" ולמאמנים כאלו שדוגלים בשיטת "העולם כולו נגדנו", יש נטייה להישרף יותר מהר. אני לא שולל לגמרי את האפשרות שלשחקנים די נמאס ממנו.

תוהה בדרכים 29 בדצמבר 2014

זה נושא יותר רחב, אבל מאד מעניינת ומוזרה הבחירה של מאמנים בכירים בספורט האמריקאי, בשיא הקריירה שלהם, לאמן בקולג'ים במקום במקצוענים- גם בפוטבול וגם בכדורסל.

נכון שיש שם כסף, חשיפה, קהל גדול, אבל זו עדיין רמה נמוכה משמעותית מבחינה מקצועית. זה כמו שמאמן בכיר באחת הקבוצות הטבות בכדורגל האירופאי ילך פתאום לאמן ביפן אן ב MLS. בכדורגל אתה רואה את התופעה הזו רק עם מאמנים מאד מבוגרים (נניח ליפי) שרוצים לעשות לביתם לפני סוף הקריירה.

נראה לי שיותר מהכול זה מעיד על אנשים שהם קונטרול פריקס.

תוהה בדרכים 29 בדצמבר 2014

זה כמובן בהנחה שהייתה קבוצה בNFL שרצתה להעסיק אותו. אם לא הייתה, אולי זה אומר עליו משהו.

אריאל גרייזס 29 בדצמבר 2014

אני חושב שזה טיפה חוסר הכרה של איך הדברים עובדים באמריקה. האמריקאים לא רואים בליגת המכללות איזה ליגה נמוכה יותר מאשר ליגת המקצוענים. הם רואים אותה כמעט כמו ענף ספורט אחר. אני מכיר לא מעט אנשים בארה"ב שצופים אדוקים במכללות ולא מעניין אותם כמעט מה שקורה ביום ראשון ב-NFL. במידה רבה, זה אכן ענף ספורט אחר – הוא דורש סקיל סט שונה לחלוטין. הדוגמא שנתת מכדורגל לא מתאימה כי לא ככה האמריקאים רואים את זה.
מה שכן, אתה לא רואה כמעט תנועה כזאת, מהמקצוענים לקולג'ים, אלא אצל מאמנים שכשלו במקצוענים (ניק סייבן, צ'רלי וויס ואחרים). מאמנים שהצליחו במקצוענים יצליחו למצוא בלי בעיה בדרך כלל ג'וב אחר ב-NFL. במקרה הזה מדובר על מקרה מיוחד שבו הארבו הולך לאמן את האלמה מאטר שלו (עוד מושג שישראלים לא מתחברים אליו כי הם לא מכירים אותו באמת – את הקשר בין האמריקאי לבין המכללה שבה הוא למד. בוא נגיד שזה דומה יותר לקשר שבין הישראלי ליחידה שבה הוא שירת בסדיר) ולחלץ אותה מתקופה מאוד קשה מבחינתה.

תוהה בדרכים 29 בדצמבר 2014

אני יודע שבארצות הברית רואים את הדברים אחרת. אני גם יודע שג'ון וודן או דין סמית אולי מוערכים בהיסטוריה של הכדורסל בארצות הברית יותר מכל מאמן NBA.

זה עדיין מוזר שאתה מנתח את זה מבחינה רציונלית- כי עובדתית יש פה ירידה רצינית מאד ברמה.

מקרה האוהדים הוא שונה, מכוון שגם באירופה (ובמזרח התיכון) הרבה מאד אוהדים מעדיפים- מסיבות של חיבור רגשי- את הליגות המקומיות שלהם על ליגות חזקות בהרבה. זה מצב שונה לקבל החלטה לעבוד במקום שנחות משמעותית מבחינה מקצועית.

אריאל גרייזס 29 בדצמבר 2014

למה מוזר? אם לאף אחד שם זה לא נראה כמו ירידה ברמה, אז למה שלהארבו זה ייראה ככה?
אתה מזכיר לי את הישראלים שנכנסים לשוק כשהם רואים שמה שהאמריקאים עושים בממוריאל דיי זה שופינג. האמריקאים לא רואים במכללות מקום נחות לאמן בו וכמו שנאמר פה מתחתיי – לאמן במישיגן או אלבמה זה יותר יוקרתי מאשר לאמן באוקלנד או בג'קסונוויל.

תוהה בדרכים 29 בדצמבר 2014

מצד שני, בארצות הברית אתה יכול לקחת פריינציז קטן ולהגיע איתו לטופ הרבה יותר בקלות מאשר באירופה. סיאטל עד השנים האחרונות נחשבה להרבה יותר מוצלחת מהקבוצות שהזכרת?

אריאל גרייזס 29 בדצמבר 2014

לא, אבל אני לא בטוח שמרבית האמריקאים לא זוכרים את פיט קארול הרבה יותר בזכות השנים שלו ב-USC מאשר הסופרבול שהוא זכה בסיאטל.

shohat 29 בדצמבר 2014

השאלה היא לא איזה ג'וב יותר נחשב, אלא ג'ד יורק לעומת התעסקות ב- recruiting, גיוסי תרומות ומינגלינג עם boosters.

בצד המקצועי אין מה לדאוג לו.

דורפן 29 בדצמבר 2014

תוהה – זה שרמת השחקנים יותר נמוכה לא אומר שהאתגר האימוני קטן יותר. המאבק הטקטי במאמן היריב עשוי להיות הרבה יותר מעניין. הוא יאמן באיצטדיון הספורט המלא הגדול בעולם – אז גם לעניין האגו לא הייתי דואג.

Amir A 29 בדצמבר 2014

מבחינת המאמן יש כאן דווקא עליה ברמה. במישיגן הוא יהיה אלוהים, בלי הצורך להתמודד עם איזה GM מעליו או עם כל מיני ילדים שמרוויחים יותר ממנו ובטוחים בגלל זה שהשמש זורחת להם מהישבן.

תוהה בדרכים 29 בדצמבר 2014

נכון, אבל את זה אתה יכול לכתוב על מאמן באברטון או שאלקה לעומת מאמן של ריאל מדריד או ברצלונה. ועדיין, בהינתן האפשרות רוב המאמנים יעדיפו לאמן בקבוצות שבהן יש להם פחות שליטה..

אריאל גרייזס 29 בדצמבר 2014

אבל זאת לא ההשוואה המתאימה. ההשוואה המתאימה יותר היא – נותנים לך לאמן את מנצ'סטר יונייטד, בלי יותר מדי אנשים על הראש, או את ריאל מדריד עם פלורנטינו פרז שמנחית לך דברים מלמעלה, מה אתה בוחר? עכשיו תמצא מועדון בספרד שפחות נחשב מריאל ועדיין יש לו בעלים קריזיונר – כי זה מה שאוקלנד.
ואל תגיד לי עכשיו שהליגה האנגלית לא יותר נחותה מהספרדית.. :-)

יותם 29 בדצמבר 2014

טושיי

תוהה בדרכים 29 בדצמבר 2014

ברצינות, ההשוואה לא מתאימה משתי בחינות:

1. באירופה מועדון קטן באמת לא יכול להגיע לטופ, אלא אם משתלט עליו איזה שייח. בארצות הברית זה אפשרי.

2. יונייטד וריאל שתיהן מתחרות בטופ של התחום שלהן מבחינה מקצועית. המכללות רחוקות מאד מהטופ המקצועי של הענף שלהן.

Amir A 29 בדצמבר 2014

אתה מפספס לגמרי את הנקודה. ברור שמבחינה ספורטיבית אין אף קבוצת מכללות שתצליח לנצח בסדרה של הטוב מ-5 קבוצה מה-NFL. למעשה הרוב טוענים שאפילו במשחק בודד אין קבוצת מכללות שתצליח בזה. אבל היוקרה של המכללות לא נובעת מהרמה הספורטיבית אלא מתרבות ארוכה של יריבות בין קולג'ים ובכלל מתרבות הקולג'ים. אני מניח שהרבה מאוד מאמנים יעדיפו לעמוד על הקווים במשחק בין מישיגן ואוהיו סטייט מאשר במשחק בין אוקלנד וג'קסונוויל.

YG 29 בדצמבר 2014

יש קבוצות בקולג'ים שלאמן אותם זה דבר יותר נחשב מאשר לאמן קבוצות מסויימות ב-NFL.
מכל הבחינות, גם חשיפה, גם כלכלית

מישיגן זה אחד מהמקומות הללו. אם הדילמה הינה האם לאמן את אוקלנד (לדוגמא) או את מישיגן, כל אחד בארה"ב ילך למישיגן. הם גם משלמים לו לא רע..

גיל 30 בדצמבר 2014

מעבר למה שנכתב לך, הרמה לא בהכרח נמוכה משמעותית. צריך לזכור שמדובר באנשים צעירים שעדיין לומדים ולא מפותחים פיזית כמו המקצוענים ועם כל זה יכולים לשחק ברמה גבוהה מאוד. יש בקולג'ים אווירה שאין ברוב הקבוצות המקצועניות (בטח במישיגן) וחשוב לזכור שלמאמן גם יש שליטה מוחלטת בתוצר הסופי החל מריקרוטינג וכלה באימון. הוא לא צריך להתווכח עם אף אחד אלא הוא קובע הכל. גם תהילה שמושגת דרך אימון קולג'ים היא גדולה יותר מאשר במקצוענים. יש הרבה יותר מאמני קולג'ים שהם אגדות מאשר מאמנים מקצוענים.

Eyal 29 בדצמבר 2014

תרשום תרשום,הארבו לוקח את העבודה במישיגן כי היא זמנית, הוא הולך לשבת שם שנתיים שלאחר מכן יקח את מאמן הקולטס מפגאנו שלא יעשה כלום וילך בתום חמש שנים בהם הם אולי יגיעו לגמר החטיבה פעם אחת (ככה זה בד"כ הולך). הוא רוצה לחבור ללאק שכבר היום הוא הכוח המרכזי במועדון ויש להם יחסים טובים. בגלל זה הוא לא לקח את אוקלנד שעל הדף מתאימים לו מאוד. כמובן שבתכלס אין לי מושג אבל הייתי מוכן לשים על זה הימור ארוך

Eyal 29 בדצמבר 2014

בלי קשר יהיה מאוד מעניין לראות איך הניינרס יתקדמו, הם קבוצה מצויינת ואחת השלמות בליגה עם פוטנציאל להרוס כל קבוצה ביום טוב, הבעיה שימים כאלה לא מגיעים יותר מדיי

דורפן 29 בדצמבר 2014

אני לא חושב שהרבאו היה עושה את זה למישיגן שהיא האלמה-מאטר שלו. אם הוא בא הוא רוצה להיות בו שמבלכר הבא

o_stern 30 בדצמבר 2014

עד עכשיו הארבו החזיק 3-4 שנים בכל תפקיד שלו. הוא בא, בונה קבוצה גדולה מכלום ועוזב. סיכויים לא רעים שזה מה שהולך לקרות במישיגן.

Eyal 30 בדצמבר 2014

אני לא בטוח שהוא צריך יותר משלוש שנים כדי להרים את המערכת, מישיגן היא אוניברסיטה מוכרת, הוא יוכל להביא שמות מאוד גדולים מהתיכונים כי הוא מביא המון "רעש" מאחוריו, אבל אני עדיין חושב שהוא ישאף לחזור כדי להשיג את הטבעת שבתכלס די מגיעה לו

אריאל גרייזס 30 בדצמבר 2014

תראה את סייבן באלבמה, כולם חשבו שהוא יחזור ל-NFL אחרי הכשלון באטלנטה והנה הוא באלבמה גם אחרי שהוא השיג שתי אליפויות, והוא הולך להישאר שם לעוד הרבה זמן. מאמני מכללות מצליחים יכולים להישאר בתפקיד גם 30 שנה, מדובר בפולחן אישיות מטורף (שלפעמים גם יוצר מקרים מאוד בעייתים, כמו בפן סטייט) שמאמן מהסוג הזה בחיים לא יגיע אליו ב-NFL. ביל בליצ'ק בניו אינגלנד אף פעם לא יגיע למעמד של שמבקלר במישיגן או בר בראיינט באלבמה.

7even 29 בדצמבר 2014

יאלה….ברוס ארינאס אלינו:)

עידו ג. 29 בדצמבר 2014

הרצחתם וגם ירשתם?

shohat 29 בדצמבר 2014

צעד מתבקש. אחרי הכל, הרבו הוא המאמן היחיד של הפורטי ניינרס מאז תחילת המילניום (ומאז הבעלות של משפחת יורק) שהפסיד סופרבול.

ניינר 29 בדצמבר 2014

הילד המעצבן מנהל את הקבוצה קצת יותר טוב מההורים שלו אבל הלואי והיה לו עשירית מהשכל של הדוד. אח, כמה שאנחנו מתגעגעים לאדי…

דורפן 29 בדצמבר 2014

הילד המעצבן וההורים הם אותו ייוצר. וגעגועים לדוד

עומרי 29 בדצמבר 2014

פיטר קינג פחות נחרץ ממך אבל נראה שהוא חושב כמוך http://mmqb.si.com/2014/12/29/what-happened-with-harbaugh-and-the-niners/

CK7 29 בדצמבר 2014

מבלי להקטין מהארבואו, כל נבחרי הדראפט והחתמות הפרי-אג'יינטס נעשים על ידי ה GM. הוא קיבל סגל טוב מאוד (כתוצאה מהרבה בחירות סיבוב ראשון לצד עסקאות טובות של טריידים) והתפקיד שלו היה להביא את הסגל הזה לנצח (מה שבהחלט קרה) וללומבארדי (שלא קרה). כאשר בוחנים את השנים שלפני הארבואו ללא ספק מדובר על שיפור מדהים, מובן שאם בוחנים את ההיסטוריב של 60 השנים הרי שהוא (וקאפרניק) ויש שיגידו גם גרג רומאן אחראים להפסד הראשון והיחיד עד כה של הניינרס בסופרבול.
מעבר לכך, אני חושב שהארבואו בעיקר אחראי לזה שה NFC WEST עבר מהפכה ומלהיות השטיח של הליגה הפך לדיביזיה הטובה בליגה (יש מצב לריפיט של הסיהוקס השנה, כואב ככל שזה לא יהיה…..). וזה קרה דרך סגנון המשחק שהארבואו הביא לניינרס (ושבמהרה אומץ על ידי שאר הקבוצות בדיביזיה, שהרי אתה מתחיל תמיד במאבק להגיע לפלייאוף על הכרטיס הזה) : הגנה חזקה, אופורטוניסטית ומוכוונת מהלכים גדולים. דגש חזק על הספיישל-טימס ככלי ליצירת יתרון בעמדת הפתיחה של הדרייב (פוזישיון גיים) ולסיום התקפה מבוססת ריצה, שליטה בשעון ומשחק המסירה כחלק משלים.
נו טוב, סופה של תקופה. בכל מקרה GO NINERS
,

דורפן 29 בדצמבר 2014

אם כבר ההגנה אחראית להפסד בסופרבול

עובר אורח 29 בדצמבר 2014

נראה לי קצת מיותר להעמיד את ההפסד בסופרבול עם הניצחונות בשנות ה-80. אמנם אני לא מכיר, אבל לפי איך שהבנתי הNFC היה טוב יותר משמעותית, והגמר האמיתי היה למעשה גמר הNFC

Eyal 30 בדצמבר 2014

אני לא כ"כ מסכים עם מה שאתה אומר לגבי הGM של הניינרס, למרות שהוא עשה עבודה מאוד יפה בדראפט, אני עדיין חושב שדווקא בדראפט של 2011 שהיה הראשון של הארבו הייתה לו מילה יותר גדולה כי הוא הכיר את השחקנים טוב יותר אחרי שנים בסטנפורד. מעבר לזה הוא שינה קבוצה מקצה לקצה בלי המון שינויים בסגל אלא בעיקר בגישה, רוב הקבוצות משתנות בעקבות הק"ב שלהם, הארבו בה, ראה מה יש ופשוט שיפר את המערך לחלוטין.

רן 29 בדצמבר 2014

כפי שניק הורנבי כתב פעם : "כשמנהל ארסנל מתפטר או מודח, האירוע קודר כמעט כמו מותו של מונרך".
אז אמנם אנחנו יודעים על הפרידה מזמן, ואמנם אנחנו לא אוהבים לצטט אוהדי ארסנל, אבל בכל זאת יש בזה משהו.
העובדה היא שהרבה שנים לא חיכיתי ליום ראשון בלילה כמו בעונות האחרונות. שני משחקים מתקופת הרבאו שאני זוכר במיוחד :
19-17 על סיאטל בבית בעונה שעברה : ניצחון שכולו לב.
קפרניק נגד גרין ביי : once in a life time

עמי ג 31 בדצמבר 2014

ואני זוכר בכאב את הניצחון של הניינרס בפוקסבורו לפני שנתיים, עם קאמבק מטורף בחצי השני שלא הספיק….
והמהלך שהכי זכור לי מהמשחק הזה היה פייק פאנט מוצלח שהשאיר את המומנטום אצל הרבו וקפרניק

גלן 29 בדצמבר 2014

הארבו הצליח להמאיס את עצמן עלי אבל היי, אם אברהם גרנט הגיע לחיפה והבלגתי אז זה כסף קטן.
וליומן ליונס, עכשיו הודיעו שסו מושהה מהויילד קארד. איזה אידיוט. דהמארקו מורי כבר חוגג…

Amir A 29 בדצמבר 2014

אתה משוכנע שהדריכה הזו היתה בכוונה?

אודי 29 בדצמבר 2014

אני לא מבין איך יש בכלל ספק. הדריכה הראשונה מילא, אבל רואים שאת השנייה הוא התכוון אליה במאה אחוז. (http://gfycat.com/TepidFaintGalapagospenguin)

אורן השני 30 בדצמבר 2014

דריכות. ברבים.

Zak 30 בדצמבר 2014

נראה ככה, לא? הדריכה הראשונה היתה מקרית, אבל בדריכה עם הרגל השנייה זה בהחלט נראה כאילו הוא משתהה בכוונה. די מגעיל לטעמי.

גלן 30 בדצמבר 2014

אחד כמו סו ו ההיסטוריה שלו בנפל. אין לו חזקת זכאות. עונש מוצדק לצערי.

גל ד 30 בדצמבר 2014

אני לא זוכר שאי פעם איחלתי לשחקן פציעה. לסו אני מאחל פציעה שמקבילה לזו של דומיניק קרוז. קרע ברצועה, שנה-שנתיים של שיקום מפרך, חזרה למגרשים, משחק אחד ענק, ואז פציעה חוזרת באימון יומיים אח"כ. שחקן מלוכלך באופן יוצא מגדר הרגיל. וכן, ברור שהדריכה השניה היתה בכוונה. כנ"ל ההשתהות כשכל המשקל שלו על אותה רגל.

No ONE 31 בדצמבר 2014

מי זה דומיניק קרוז?

זה קל להאשים את סו , אבל הייתי מציע לך לבדוק קודם כל איזה בדיוק מהלכים מלוכלכים ה OL עושים לסו במהלך כל המשחק , אני רואה מה עושים לשלדון ריצ'רדסון כל משחק , אני מתאר לעצמי שמה שעושים לסו זה הרבה יותר גרוע

אם ארון רוג'רס החמוד לא רוצה שסו ידרוך לו על הרגל אולי הוא צריך לבקש מהמאמן שלו להפסיק להורות לשחקנים לעשות קאט בלוק ל DL

גל ד 31 בדצמבר 2014

לוחם MMA. אתה יכול לחפש בגוגל אבל את עיקרי הפציעה כבר סיפקתי.

ויש הבדל בין מהלך מסוכן אך חוקי תוך כדי משחק לניסיון מכוון לפצוע שחקן ששוכב על הדשא אחרי שהמשחק כבר נעצר.

o_stern 30 בדצמבר 2014

בלתי נתפס הסיפור הזה. מאמן שהגיע לכאלה הישגים בזמן כל כך קצר ועם קבוצה שלפניו היתה בדיחה. מאמן כזה תופסים ולא משחררים עד הפנסיה.
אין בכלל ספק שההצלחה רשומה על שמו, לא הGM ולא אף אחד אחר. איזה יום נוראי. וממה שיוצא עכשיו נראה שבאמת יורק הוא האחראי לבזיון הזה ולא בלקה הGM שבמשך השנה דווח שיש בינו ובין הארבו נתק.
ולגבי חדר ההלבשה, אפשר לראות בתגובות השחקנים אחרי המשחק שחדר ההלבשה היה לגמרי איתו.
הכי גרוע עכשיו יהיה לצלול חזרה למצב שלפני הארבו. זו תהיה נפילה מאד מאד כואבת. בגלל זה אני חושב שאני כן בעד פאנגיו לתפקיד המאמן הראשי. אולי מי שהיה בעל התפקיד המרכזי ביותר בהצלחת השנים האחרונות יוכל לשמר המשכיות ולמנוע את הנפילה. רק להביא מתאם התקפי טוב. הסיכויים הם שזה לא יקרה.

גיל 30 בדצמבר 2014

האמת שאני יכול להבין את כל הצדדים פה. כן, מאמן מצליח לא מפטרים אבל מצד שני, אם אתה בתור GM או בעלים צריך לעבוד עם מאמן בלתי נסבל אז יכול להיות שזה יותר מדי עבורם. יכול להיות שזה לא נראה הגיוני רק בגלל שאנחנו רגילים שהשורה התחתונה היא הקובעת? הרי גם לרגשות לא רציונליים יש תפקיד אצל אוהדים ושחקנים אז למה זה לא נכון גם לגבי ההנהלה? גם יכול להיות שהם חושבים שהקבוצה צריכה שינוי עכשיו אחרי עונה בינונית, וצריך ק"ב חדש או מישהו אחר שיעבוד איתו והם חושבים שמאמן חדש יצליח בזה. זה סיכון כמובן שלוקחים אבל לא בהכרח בלתי סביר לחלוטין.

Eyal 30 בדצמבר 2014

בסוף צריך לשאול מה זה שווה, הצלחות בליגה הם הישג נדיר וזה לא משנה כמה אתה טוב על הנייר, רק תשאל את ג'רי ג'ונס וג'ימי ג'ונסון שהפכו את דאלאס מדבר של עשרים שנה

גיל 30 בדצמבר 2014

השאלה מה זה שווה תלויה במה אתה מגדיר שווה. אם הבריאות הנפשית של כל העוסקים בדבר חשובה אז אולי אליפות לא שווה בהכרח את זה. אגב, גם ביל וולש היה טיפוס שהרבה לא אהבו והיו סביבו הרבה דרמות ומריבות אבל לא חשבו אף פעם לפטר אותו.

shohat 30 בדצמבר 2014

בקיצור, סינגלטרי פנוי?

גלן 30 בדצמבר 2014

כשהארבו היה בן 9 והסתובב על הדשא בביג-האוס (אבא שלו היה עוזר של בו) אז שמבכלר צעק עליו "!be productive " .
הכל מסתדר לי בראש…..

o_stern 30 בדצמבר 2014

רק משהו לגבי המעבר למיכללות מהNFL. אם מסתכלים על הסיקור באתרי הספורט כמו ESPN, זה באמת לא נראה שהמעבר למישיגן הוא ירידה ברמה.אבל כשקוראים מה כותבים באתרים של האוהדים, רובם רואים את זה כמו מעבר לליגה נמוכה יותר ומתקשים להבין איך אפשר להעדיף לאמן במיכללות.
אם תשימו רגע את כל השטויות של פולחן אישיות בצד (זה בטח לא מה שמושך את הארבו), הרמה במיכללות היא נמוכה לאין שיעור מהNFL. אין כאן מקום לדיון בכלל. הדבר העיקרי הוא בכלל ריקרוטינג. אם השגת את השחקנים הטובים, כבר עשית את רוב העבודה. דווקא במיכללות המאמן מתעסק עם הרבה יותר דברים שהם לא פוטבול, בעיקר התחנפות לאמהות של ילדים בני 18 בכל מיני חורים בארה"ב שיישלחו את הילד דווקא למכללה שלו. גם האימון עצמו מתרכז בדברים יותר בסיסיים ופחות מתוחכם מבמיקצוענים.
אני מניח שלהארבו פשוט קשה לסרב להצעה לאמן את המקום שבו הוא גדל ואליו הוא מרגיש שייך. זה שמדובר במיכללה שהיא מהגדולות והידועות ביותר לא מזיק.
עדיין, הטופ המיקצועי הוא בNFL וקצת קשה להאמין שהארבו, עם האופי התזזיתי והתחרותי שלו, לא יחזור לסיבוב נוסף לנסות להשיג את מה שהוא כמעט לקח לאח שלו מבין האצבעות.

אריאל גרייזס 30 בדצמבר 2014

על איזה אוהדים אתה מדבר, של הניינרס? ברור שזה מה שהם יגידו. אוהדים של NFL ואוהדים של מכללות זה הרבה פעמים אנשים אחרים לגמרי.
אתה אוהד ניינרס, אז אתה בטח מכיר את הסרטון הזה שמדגים את הנקודה:
https://www.youtube.com/watch?v=u4Z6GBRwcA4

גיל 31 בדצמבר 2014

אני חושב שאתה מפספס לגמרי את ההבנה של מהות ספורט המכללות. רמה אבסולוטית זה רק מרכיב אחד ברצון לאמן במקום מסוים אבל מי קבע שזה הדבר הכי חשוב? האתגר בקולג'ים ענק והרווחים האישיים והקבוצתיים יכולים להיות גדולים יותר מאשר במקצוענים. ולמה אנשים מאמנים בתיכון וילדים? מעבר לכל התהילה והאפשרות לההפך לאגדה, אתה מפתח שחקנים ויש לך זמן קצוב לעשות את זה. אתה לא צריך להתמודד עם שחקנים עם אגו ודווקא הריקרוטינג הוא יתרון. אין לך מגבלות של הליגה את מי להביא ומבחינת כישרון אתה יכול לבנות קבוצת חלומות.

גלן 30 בדצמבר 2014

כן כן כן. עכשיו בשידור ישיר. המאמן ה20 של מישיגן.

גלן 30 בדצמבר 2014

והמשכורת כמו בניינרס. זה לא הכסף סטיופידס. זה פשוט לחזור הביתה.

גלן 30 בדצמבר 2014

הארבור עולה לדבר. איזה אקזוטיות בקהל. והארבו צרוד.

גלן 30 בדצמבר 2014

אקסטטית

Comments closed