בוריס ספסקי

לפסטיבל הקצת סלחני כלפי פישר אינני שותף. האנטישמיות היא נדבך מרכזי בדמותו. אני מקבל את מה שאומרים לא מעטים כי במקרה שלו – משום שהוא כמובן יהודי מלידה – מדובר בהסתעפות הפסיכיאטרית-פתולוגית של הבעיה ופחות בהסתעפות הדתית או הפוליטית שלה. אבל מצד שני זה לא מעניין אותי. לי אין בעיות נפשיות (מהסוג הזה) שיגרמו לי להעריץ אנטישמים.
האם גדולתו של פישר כשחמטאי ראויה להתייחסות? ודאי. להתייחסות וחשיבות ואפילו הנאה אסתטית. במשחק שחי על היסטוריה כתובה פישר הוא חשוב מדי. אבל החדשות הטובות הן שמי שמת הם לא המשחקים הקלאסיים שלו. אם היו מספרים לי שאיזה משחק קלאסי של פישר אבד מאיזשהי סיבה אז אכן תהיה סיבה להצטער על כך. ולאיש שחמט זה כנראה מצער כמו אבדן תמונה של קארבג'יו לחובב אמנות.
אבל על פישר האיש, לנוכח מותו, יש לומר שהיה תת-אדם מחפיר.
*
דנו פה לפני כשבוע בג'ורג' פורמן – מפסיד הקרב המיתי בזאיר מול מוחמד עלי – שבנה מחדש את חייו. והיום, משום שאני כותב על בובי פישר, נחשפתי קצת יותר למפסיד קרב פוליטי עצום אחר של התקופה – בוריס ספסקי. שהפסיד 8.5-12.5 את קרב התואר ביניהם בריקאוויק. וגם ספסקי הוא בסופו של דבר הדמות הספורטיבית הנפלאה של אותו הקרב. כאן תמצאו את סיפור הקרב בסרט של הBBC. הקטע הזה הוא הראשון, זה השני, זה השלישי  וזה הרביעי.

פישר בעצם לא שיחק משחק תחרותי אחד נוסף אחרי שספסקי נכנע בהפסקת המשחק ה-21.
ספסקי המשיך בקריירה. הרוסים לא סלחו לספסקי על הפסדו. הממסד שעבד עבורו עבר לעבוד עבור קרפוב. ובאופן קצת אירוני לתקופה בה אנשי רוח סובייטים ערקו למערב, על ספסקי הם כפו גלות בפאריס.
או קיי – פאריס היא לא גולאג ולא סיביר – אבל בסרט של הבי.בי.סי על הדו קרב ספסקי נותן אבחנה מעניינת: “גם אני וגם פישר חיים כגולים. החיים הם מוזרים. איך אומרים הצרפתים? סה לא וי!”. השימוש שלו בביטוי צרפתי כנראה שלא מקרי.
ואם להשתמש גם כן בכפל-משמעויות – זו אבחנה יפה על אנשים שהיו כלי שחמט במלחמות.

פעם היה פה פייר פליי
הפרדה גזעית, אתנית ודתית בספורט

16 Comments

עזי 19 בינואר 2008

רונן, בגלל שאתה מקבל שהבעיה היתה פתלוגית הרי שאתה עושה עוול לאיש. בתקופה ששיחק והיה הגדול מכולם לא היו לו שום התבטאויות אנטישמיות, והוא הפך ליהודי שונא יהודים רק העשו וחצי האחרונים לחייו. להגיד שהיה תת-אדם זו התבטאות קיצונית.
האם דייגו מראדונה, שמביע תמיכה באחמדניג'אד, יקרא מחר למחיקת ישראל מהמפה (וזו לצערנו דעתו של איזה שליש עולם) תרצה במותו, תקרא לו תת-אדם? פישר היה גאון ולעתים הגאונות מחרפנת אותך. למיטב ידיעתי הוא לא פגע פיסית באיש או הטיף לפגיעה פיסית אלא דיבר שטויות והחל להאמין בתיאוריות קונספירטיביות מהסוג הנחות ביותר. הוא עדיין היה מגדולי המוחות של המאה העשרים וכל חובב שחמט – גם אם הוא יהודי, ישראלי וציוני – לא יכול שלא לזכור את גדולתו.

גיל 19 בינואר 2008

אני חושב שבמקרה של פישר הצער הגדול הוא על המשחקים שהוא לא שיחק. איזה קרבות יכלו להיות לו נגד קארפוב ואולי אפילו נגד קספרוב הצעיר. כמו הרבה ספורטאים שפרשו בשיאם ולא הגיעו למלוא הפוטנציאל שלהם זה מה שעצוב, בדיוק כמו שבארי סאנדרס פרש מוקדם מדי ובלי שום הישג ממשי.

רונן דורפן 19 בינואר 2008

עזי – זהו שלא. הוא תמיד היה אנטישמי. קראתי לאחרונה בספר שכתב דניאל ג'ונסון – עיתונאי שחמט בריטי שהוא מומחה גדול לשחמט בברית המועצות. מסתבר שפישר התבטא באנטישמיות קשה נגד כמה רבי אמנים רוסים-יהודים בתחרויות – בייחוד אברמוב וגלר. רק שאז זה לא היה פופולארי להיות נגד פישר.
גדולתו של פישר כשחמטאי במקומה.

גיל -זה לא המצב של בארי סנדרס. פישר פרש עם הישגים משמעותיים ביותר. קספרוב (שאין לו חיבה לקרפוב) אומר שפישר לא היה מנצח אותו בהכרח ב-75. מאבקים בינו לקספרוב הם מרתקים תאורטית. אבל אם ניקח את התיאוריה קדימה – כשקספרוב היה מגיע לשיאו – החל מ-85 בערך – כנראה היה מנצח בגלל הגיל.

גיל 19 בינואר 2008

טוב, אז ההשוואה שלי הפרישה של פישר מקבילה לפרישה הראשונה של ג'ורדן. היו לו הישגים משמעותיים אבל הוא היה רחוק מלממש את הפוטנציאל שלו לאורך זמן.

ד"ר א. 20 בינואר 2008

מתוקף חיבתי העזה לג'והן סטוקטון אני יכול רק להצטער על כך שג'ורדן לא הפך לשׂחק בייסבול אגדי.

רונן דורפן 20 בינואר 2008

אכן גיל – הפרישה הראשונה של ג'ורדן… גם שם לולא החזרה ספק אם היה ניתן להגדירו הטוב בהיסטוריה.

אוהד 20 בינואר 2008

רונן
להגדיר אדם כתת אדם נראה לי לקוח מאותו עולם מושגים שאתה באופן עקבי יוצא כנגדו. חבל להגרר לתחומים האלה גם אם האיש המבולבל הזה אמר כמה דברים כאלה או אחרים. זו רק דעתי

יונתן (האחר) 20 בינואר 2008

רונן, אני לא משוכנע ב 100%, אבל למיטב זכרוני גם ספסקי העיד על עצמו שהוא אנטישמי.

כל האינפורמציה עליהם ועל הקרב נמצאת בספר המצויין "בובי פישר יוצא לקרב" שתורגם לעברית לאחרונה. הספר לא נמצא איתי אז אני לא יכול לבדוק, אבל מופיעה שם ציטטה אנטישמית של ספסקי.

רן 20 בינואר 2008

רונן מאחר ואתה לא עונה לי באיימיל אז אציג את הבקשה שלי פה לך ולשאר הגולשים שיוכלו לעזור… אני עושה עבודה על הספורט בעולם הערבי ואני זקוק נואשות לחומר ( מאמרים או ספרים ) על תתי הנושאים: מעמד האישה בספורט הערבי , התערבות השלטון והדת בהחלטות ספורט , והבכסף הגדול של קטאר וסעודיה

גיל 20 בינואר 2008

אחרי שצפיתי בסרט התעודה המצוין ששמת קצת נחלשת אצלי המחשבה שהוא מועמד לגיטימי לשחמטאי הטוב בהיסטוריה. אין ספק שהיה לו את הכישרון אבל לזכות באליפות עולם אחת, ובצורה שמפירה כל כללי אתיקה ספורטיביים היא לא עדות משכנעת. שחמט יותר מכל ספורט אחר הוא ספורט מנטלי, וכל הדברים שהתרחשו שם סביר שהשפיעו הרבה יותר על ספסקי מאשר עליו ולכן יתכן שבתנאים קצת יותר הגיוניים המשחק היה צמוד יותר. מעבר לזה, אלוף גדול צריך שיהיו לו משחקים גדולים קובעים נגד הגדולים מכולם ונדמה לי שלפישר חסרים הרבה מזה.

רפי 20 בינואר 2008

לרן – בספר "העולם על פי הכדורגל" (פרנקלין פויר, במקור how soccer explains the world. יצא בעברית בהוצאת מטר) יש פרק העוסק בנושא הכדורגל באיראן.

רפי 20 בינואר 2008

תוספת – בסוף הספר פויר מציין ביבליוגרפיה שבה נעזר בכתיבת הספר – אולי גם שם תמצא תועלת.

איש 20 בינואר 2008

רן- באתר של ערוץ הספורט מתפרסמות לפעמים כתבות של ניר אפרתי על ספורט בעולם הערבי. נסה ליצור איתו קשר, אולי יוכל לעזור לך- גם בידע וגם במקורות.

רונן דורפן 20 בינואר 2008

גם יוני מנדל בוואלה כותב על ספורט ערבי. לצערי אינני מכיר איש מהם.
בכללי – אם מישהו מעוניין לפנות אלי הוא מוזמן. אבל כפי שניתן לראות – פניה דרך האתר היא הרבה יותר יעילה – כפי שהמקרה הזה מדגים.

שי 20 בינואר 2008

קצת אוף טופיק אבל לא ממש יש סרט מצוין שניקרא "finding bobby fisher" זה לא לגמרה על בובי פישר אבל זה אחלה סרט על שחמת וספורט בכלל, מאוד מומלץ לראות אותו.

גיל 20 בינואר 2008

אתה מתכוון לסרט Searching for Bobby Fischer, אכן סרט מצוין.

Comments closed