חמישה דברים (מבין מליון) שאני לא מבין בספורט

ןכנראה לא הולכים להשתנות

1. למה המאמן כדורגל יושב ליד הספסל? זה אפילו לא כדורסל או פוטבול, שם החילופים דחופים ויש לו השפעה ממשית על המשחק. ממעלה היציע יוכל לראות כמה המערך שלו גרוע, באזור הטכני הוא במקרה הטוב מאיץ במביא כדורים. האמת? אולי אפילו עדיף שיצפה בטלוויזיה.

תצפית מצויינת
תצפית מצויינת

2. למה עוד לא קם שחקן הפוטבול שמצליח גם לבעוט שערי שדה וגם לבעוט פאנטים? פעם היו כמה פאנטרים שהיו בועטים את הבעיטות הרחוקות. התמחות שונה? בסדר. יש אנשים שעושים דוקטורט בפילוסופיה של האמנויות ופסיכולוגיה. הרווח יכול להיות שחקן נוסף, ואפילו קצת כסף.

מאותגר פנטולוגית
מאותגר פנטולוגית

3. למה ההוק-שוט נעלם מהכדורסל? זה לא היה עניין של קארים עבדול ג׳אבר לבדו. גם למג׳יק היה בייבי-הוק והיו הרבה אחרים. ליאו מינג עוד היה הוק שוק. הוק שוק של שחקן גבוה הוא נשק בלתי עציר בכדורסל, ולא נראה לי שמישהו עוד עובד על זה.

אין כמוהו
אין כמוהו

4. למה שוערים תמיד מזנקים בפנדלים? אחוז לא קטן של הבעיטות נבעט למרכז השער. שוער שרק יעמוד יעצור את אלו בוודאות. בזינוק, גם לפינה הנכונה, ממעטים לעצור בעיטה. אני די מופתע שלא ראיתי שוער שלפחות מהמר לפעמים לא לזנק. במיוחד מול החוכמולוגים שיש סיכוי שינסו את הפננקה.

לא קם השוער שעוצר אותו
לא קם השוער שעוצר אותו

5. למה ראגבי לא תפס בגרמניה? הארגון, הקבוצתיות, גם הכוחניות – מאד מתאימה לטעם הספורט שלהם ותאורטית ניתן לשאול גם לגבי פוטבול. אבל פוטבול אין מחוץ לארצות הברית בעוד צרפת, איטליה ובריטניה – שכנותיה של גרמניה – משחקות ראגבי. בהקשר הזה יש לי בעצם עוד שאלה: למה האנגלים לא אוהבים שום ענף באולם סגור – במיוחד לנוכח מזג האוויר שלהם?

הם מפחדים!
הם מפחדים!

עזרו לנו לממן את דה באזר

יידחף מהליגה?
מה חשוב יותר, לדבר יפה או לדעת לעבוד?

125 Comments

עומרי 14 בינואר 2015

מעולה

דורפן 14 בינואר 2015

תודה

גיל 14 בינואר 2015

על הנקודה השנייה בדיוק דיברתי עם חבר שבוע שעבר. זה נראה לי די מוגזמת ההתמחות הזו במיוחד כשלוקחים בחשבון למשל כמה ק"ב צריך להתכונן למשחק. אז יש בכל בעיטה טכניקה מסוימת אבל נראה לי שיש מספיק זמן להתאמן על שניהם. זה לא שהוא צריך ללמוד יותר מדי מערכי משחק ולהתכונן ליריב. הייתי הולך אפילו יותר רחוק ותוהה למה אין יותר שחקנים כמו ג'יי ג'יי וואט שמשחקים הגנה והתקפה (גם אם לא כל הזמן). אני אפילו לא מדבר על שחקנים כמו סמי בואו.

דורפן 14 בינואר 2015

לפחות אימנו חלק מהפאנטרים להחזיק לבועט. שזו גם טעות. עדיף לאמן ראנינג בק מחליף – למקרה שהמצב מתפרק או קווטרבק מחליף, למהלכי הטעייה. או את ג׳וליאן אדלמן לכל התשובות נכונות

דורפן 14 בינואר 2015

ושחר בין הלוי בינתיים שולח לי סיפור על זה שבקנדה יש מי שהצליח ללמוד את שתי הבעיטות וכבר עשרים שנה נותן פאנטים ופילד גולס
http://en.wikipedia.org/wiki/Paul_McCallum

jhkj 15 בינואר 2015

לבקש משחקן לעלות גם בהגנה וגם בהתקפה זה הרבה יותר מדי והוא יתעייף בשלב מאוד מוקדם של המשחק. מה שכן יש שחקנים שנכנסים לצד השני במהלכים מיוחדים, כמו וואטופפרס במצבי גול ליין או גרונק או קלווין ג'ונסון להגנה במצבי הייל מארי- מצבים שחייב בהם אינטרספשן

Eyal 15 בינואר 2015

פטריק פיטרסון היה שנה שעברה גם קורנר, גם רסיבר וגם ריטרנר. גושסטאבסקי (נראה לי שזה מאויית ככה) הבועט של הפאטס החליף את הפאנטר (ריאן נראה לי) שנה שעברה שהוא נפצע ועשה עבודה מצוינת (גם אם זה רק למשחק אחד)

jhkj 15 בינואר 2015

אבל פיטרסון לא עלה כל דרייב כל פליי, הוא שימש גם בהתקפה מדי פעם אבל הוא שיחק כשחקן הגנה לכל דבר לפני הכל. זה שהוא גם החזיר בעיטות לא משנה את זה ששחקן לא יכול להיות שחקן של שני הצדדים בגלל ששחקן לא יכול לשחק בכל הפלייס במשחק, אפילו לרצים נותנים מדי פעם מנוחה והם רק רצים ואין להם עוד תפקיד

ירון 14 בינואר 2015

בקשר לפנדלים. . גם גוייקויצ'אה שעמד בשביל ארגנטינה במונדיאל 90 וגם שביט אלימלך בשנת 2000 לא קפצו בפנדלים והביאו נצחונות חשובים לקבוצתיהם .

דורפן 14 בינואר 2015

אני לא זוכר את זה. ואם זה נכון זה רק ממחיש. לפחות שוער שעומד באמת מכריח את החלוץ לדייק לפינה – ומגדיל את הסיכוי שיחטיא

שגיא 15 בינואר 2015

1. אם שוער יחליט כל הזמן לעמוד באמצע, שחקנים ילמדו אותו ואף פעם לא יבעטו לאמצע. צריך לגוון אבל הכי טוב זה לעמוד על קו החמש כמו שעשה אג'ידה בבלומפילד לפני שבועיים.
2. כששוער מזנק הצידה הוא מכסה שטח גדול יותר מהשער לעומת מצב בו הוא פשוט עומד באמצע. הרבה פעמים שוערים מזנקים הציגה והכדור שנבעט לאמצע פוגע להם ברגליים.

ניתאי 15 בינואר 2015

את שביט אני לא זוכר אבל לגבי גויקוציאה זה נכון. היו לו אינסטינקטים נהדרים שהוא היה נשאר לעמוד ומזנק לאן שהכדור הלך, ומגיע באחוזים גבוהים יחסית (לפחות במונדיאל).

ירושלמי 15 בינואר 2015

אאל"ט עפ"י הספא לא רציונלי ולא במקרה, לשוער שעומד במקום יש כ 0.33% לעצור את בעיטת הפנדל.

אדם 15 בינואר 2015

לדעתי גם ברנארד למה ברשימה

גיל 14 בינואר 2015

בנוגע להוק שוט אני חושב ששחקנים מלבד היותם עצלנים תופסים את הזריקה הזו כלא אסטתית במיוחד. באותה מידה אפשר לשאול למה זריקות עונשין בסגנון זריקת סבתא לא זורקים יותר. ריק בארי היה מומחה להן והרבה שחקנים היו יכולים להשתפר ככה.

דורפן 14 בינואר 2015

זה היה אחד הדברים היפים בטבע. לא רק בכדורסל.

אלעד 14 בינואר 2015

כמו גם סט-שוטס. יש הרבה מרכיבים במשחק של פעם שכבר לא קיימים מהסיבה הפשוטה שהם לא אסתטיים מספיק, למרות שהיעילות שלהם מוכחת.

גיל 14 בינואר 2015

אסתטיקה זה דבר משתנה. אם שחקן בכיר יזרוק עונשין בצורה כזו ויהיה יעיל אז אחרים יחקו אותו. כמו שרונן כתב, זה הדבר הכי יפה בעולם.

דורפן 15 בינואר 2015

אני אמרתי שהסקיי הוק הכי יפה, לא העונשין של ריק בארי למרות שאני אוהב קליעת הגשה גם

גיל 15 בינואר 2015

אה, אוקיי, בעיניי זו זריקה מאוד אסתטית דווקא. יש וידאו נחמד של ריק בארי שמסביר איך לזרוק אותה.

יהודה 14 בינואר 2015

קארים היה המאסטר הגדול של ההוקשוט,
אבל היא לא רק המשיכה אחריו עם מג'יק ומינג
היא גם התחילה הרבה לפניו בשנות הששים (ראסל עושה הוקשוט על צ'מברליין: https://www.youtube.com/watch?v=K2-d-66q34A)
ובשנות החמישים(מיקאן עושה הוקשוט על כולם: https://www.youtube.com/watch?v=8xEoCsDKXPo)
וכמו שאני קורא עכשיו בויקיפדיה זה הולך אחורה לשנות השלושים (לטענתם הומצא על ידי שחקן ליטאי העונה לשם Pranas Talzūnas)
וכל זה מחמיר את שאלתך, דורפן.

גל ד 15 בינואר 2015

הפוך, האסתטיקה של הזריקה זו הסיבה העיקרית לשמר אותה. מטעמי כדורסל נטו זו זריקה שבמקרה הטוב לא שווה את ההשקעה. ולדעתי זו פשוט זריקה רעה. תוחלת הנקודות שלה נמוכה, היא מונעת כמעט לגמרי את אופציית המסירה הרבה לפני שהיא משתחררת ומאפשרת לכל הקבוצה היריבה להתמקם לריבאונד עם זמן לקפה בדרך, כשהסנטר שלך בכלל לא באיזור כי הוא זה שזרק וו מחצי מרחק.

אלעד 15 בינואר 2015

כשזה נכנס באחוזים גבוהים, זה לא משנה. גם ככה 50% מההתקפות ב-נ.ב.א זה שחקן שמכדרר למוות ועולה לפייד אווי כשכל הקבוצה ממול כבר מתארגנת לריבאונד.

עמי ג 15 בינואר 2015

אם הסיפור היה אסתטיקה – רוב שחקני הטניס היו משחקים היום בק הנד עם יד אחת.
למרבה הצער הם לא

אלעד 16 בינואר 2015

אני לא חושב שהרקע של שחקני טניס ושחקני ה-נ.ב.א זהה. את הצעדים הראשונים בטניס אתה לא מתחיל בדרך כלל על מגרש המשחקים בשכונה, מנסה להרשים כמה שיותר.

גלן 14 בינואר 2015

לא דורפן. כלום לא משתווה ללו סילבר

דורפן 14 בינואר 2015

הזריקה של סילבר זה נכון – אבל זה באמת כמעט אך ורק סילבר – וגם הדוקטור עם ניתור. אבל ההוק שוט היה נפוץ אצל הרבה שחקנים חוץ מקארים וזה יותר קל

matipool 15 בינואר 2015

סילבר סיפר בזמנו שהוא פיתח את הזריקה הזו בגלל שהוא שיחק נגד שחקנים שהיו גבוהים ממנו .
השחקן האהוב עלי במכבי ת"א הגדולה של אז , כשעוד הייתי ילד ואוהד מכבי .

עמית 15 בינואר 2015

+1 על סילבר,עוד כילד שנאתי את מכבי אבל אותו ,משום מה, תמיד אהבתי.
עדיין זוכר את הכותרת במעריב ספורט "על מגש הכסף" אחרי משחק גדול שלו נגד ריאל מדריד.

עידוקוליס ליפשיץ 14 בינואר 2015

1. אני דווקא חושב שיש למאמן דרך להשפיע על המשחק מקרוב.
באימונים הוא עומד איתם על הדשא וזאת זוית הראיה שהוא רגיל אליה.
מעבר לזה, בהנחה שלמאמן יש דיעה לגבי העמידה של שחקן בכל סיטואציה במשחק – הייתי מצפה שיצעק למגן, לדוגמא, "כשכדור שם תעמוד עוד 5 מטרים קדימה ותלחץ את הקשר איקס". וכו'.
בקיצור – את אותן צעקות שאני מפזר ביציע – שאשכרה יגיד לשחקנים ושהם יבצעו.

5. האנגלים אוהבים סנוקר :)

אבי 14 בינואר 2015

ועכשיו נגמרה האליפות ב- darts :-)

סימנטוב 14 בינואר 2015

לייק על 5

עופר פרוסנר 14 בינואר 2015

האמת שפוטבול תפס בגרמניה יחסית, בגמר השנה (german bowl) היו עשרת אלפים איש אם אני לא טועה

דורפן 14 בינואר 2015

יש להם גם שחקן או שניים בליגה – אבל זה לא רציני

omer 14 בינואר 2015

גם לאלבה ברלין יש 10,000 אוהדים במשחקי יורוליג על אף שכדורסל הוא לא ענף ספורט פופולרי בגרמניה.

רועי פ 16 בינואר 2015

גם הראגבי מתחיל לתפוש שם.
אני חושב שגרמניה בדרג העליון האירופאי – להוציא כמובן את שש נבחרות שש האומות.

HagoMan 14 בינואר 2015

מהיום שהתחלתי לצפות בפוטבול אני תוהה על עניין הפאנטר והקיקר.
תהיה נוספת בעניין – למה לא כל בעיטות הקיקאוף נבעטות מחוץ לאנדזון כך שיהיה טאצ'בק והפוזשן הבא יתחיל מה-20? הסיכוי שהקבוצה השניה תתחיל מתחת ל-20 לא שווה את הסיכון בט"ד בעיני.

גיל 14 בינואר 2015

לא תמיד מצליחים בגלל רוח או תנאים במגרש, וגם יש סיכוי שהשחקן יפמבל.

Zak 14 בינואר 2015

נושא הפאנטר והקיקר יכול באמת להיראות מבלבל בהתחלה מהסיבה הברורה שמדובר בשני השחקנים היחידים שמשתמשים ברגל במשחק שכולו משוחק עם היד. אבל זה בעצם הדמיון היחיד ביניהם, התפקידים עצמם שונים כמו שנניח התפקיד של ראנינג בק לדאון שלישי שונה מהתפקיד של וייד רסיבר.

מצד אחד נראה לי שקיקר הוא תפקיד הרבה פחות מורכב. פרט למקרים נדירים, כל מה שצריך לעשות זה פשוט לבעוט בכדור רחוק (טוב אולי לא כל כך פשוט, אבל זה בגדול הרעיון). התפקיד של הפאנטר הרבה יותר מורכב ועם דינמיקה שונה לחלוטין – הוא צריך לקרוא את המערכים לפני הדאון, לזהות מאיפה מגיע הלחץ, לתפוס את הכדור ביד, לדעת אם לבעוט אל השחקן המחזיר או לצדדים, לדעת לבעוט גם רחוק וגם שהכדור יחזיק זמן באויר, לבעוט מתוך האנדזון שלו או מטווח ה 40 יארד של וכדומה. באופן מעניין, כמו שאריאל מציין למטה, אפילו יותר קל לקחת קוורטרבק ולהפוף אותו לפאנטר מאשר לקחת קיקר ולהפוך אותו לפאנטר.

מצד שני, תפקיד הקיקר יותר חשוב כי הוא זה ששם נקודות על הלוח ומשתתף בהרבה יותר מהלכים מהפאנטר. אז בשורה התחתונה כדאי להחזיק בשניהם כי מדובר על סט כישורים שונה מחד ועל חשיבות שונה מאידך

גיל 14 בינואר 2015

אצל פאנטר יכולים לקרות כל מיני דברים, זה נכון, אבל עדיין בשניהם מעורבים בעיטות. למה ראנינג בק יכול לחסום, לרוץ וגם לתפוס? הכל עניין של הרגלים וחינוך מגיל צעיר.

עורב סגול 14 בינואר 2015

גם הפאנטר צריך לחסום ולרוץ ולתפוס את המחזיר לפעמים. בעצם כל מי שעולה על המגרש צריך לדעת לרוץ לחסום ולתקל.

גיל 14 בינואר 2015

חוץ מהק"ב שצריך לעשות רק כאילו הוא מתקל.

Zak 15 בינואר 2015

באותה מידה אתה יכול לשאול למה טייט אנד לא יכול לתפקד גם בתור פול בק, או רנינג בק בתור סלוט רסיבר. כמו שהסקיל פוזישן השונים מצריכים יכולות שונות, ככה גם תפקידי הבעיטה.

עורב סגול 15 בינואר 2015

פול בק שמתפקד גם כטייט אנד זה לא כל כך נדיר.
ווייד רסיבר שהוא בקו ההתקפה ראינו בשבת האחרונה :-[

צחי 15 בינואר 2015

עורב – זה לא היה ווייד רסיבר. האינלג'בל היה רץ והתאקל המזויף היה טייטאנד
:)

גיל 15 בינואר 2015

כן, אבל כמה זה באמת שונה? כאמור, ראנינג בק רץ, תופס וגם חוסם וטייט אנד עושה הרבה דברים שונים.

Zak 15 בינואר 2015

כנראה שהשוני הוא מספיק גדול עד שקבוצות מעריכות ששווה להחזיק גם קיקר וגם פאנטר.

גיל 15 בינואר 2015

אבל זו בדיוק השאלה, האם זה באמת גדול או שזה סתם הרגל שהשתרש.

עובר אורח 15 בינואר 2015

אגב, מגיע ציון לטובה לקאם ניוטון, שבמשחק נגד אריזונה זרק לחטיפה של קרומרטי שנראתה בדרך הבטוחה לפיק סיקס, וניצל את המהירות שלו בשביל להציל ט"ד

גל ד 15 בינואר 2015

אני עדיין זוכר את אארון רוג'רס מתקל את אורלאכר.

Zak 15 בינואר 2015

ואת רותליסברגר מתקל את שחקן הקולטס ומציל אליפות לג'רום בטיס

אוהד 15 בינואר 2015

ZAK, אתה בדיוק מסביר למה אין בעיה שזה יהיה אותו השחקן.
אתה אומר שקיקר זה תפקיד פשוט, אז פשוט תוסיף את התפקיד לזה של הפאנטר.

Zak 15 בינואר 2015

פשוט לכאורה – ולכן גם הוספתי בסוגריים לא כל כך פשוט :) פשוט מצריך מיומנות אחרת מאשר של פאנטר.

אריאל גרייזס 14 בינואר 2015

לגבי 2 שגם אני תהיתי לגביו הרבה, באריזונה סטייט בשנים האחרונות, הק"ב שלהם היה עולה גם בדאון רביעי ואז מחליט אם למסור או לתת פאנט. זה היה טריק יפה כי זה מבלבל הגנות יופי. הוא לא היה פאנטר אדיר אבל לטווחים קצרים הוא לא היה רע בכלל ובגלל הפחד מהמסירה, הקבוצה השניה לא יכלה לשים ריטנר כמו שצריך.
דרך אגב, בדיוק בשבת האחרונה, הפטס העלו את הקיקר שלהם במצב של פאנט . בסוף היה דיליי אוף גיים אבל היה פה ניסיון להטעיה

תומר ש 15 בינואר 2015

לבריידי יש יופי של פאנט
https://www.youtube.com/watch?v=tYmckZqt2x8

צחי 15 בינואר 2015

יש לך, או למישהו, מושג מה זה היה אמור לעשות?
אולי גם הוא יבוא לנו עם איזו מסירה או משהו?

אריאל גרייזס 15 בינואר 2015

לא ברור לי, אולי לבלבל את ההגנה שתחשוב שהולכים לבעוט ולא תשים מישהו שיחזיר את הכדור. לבליצ'ק הפתרונים

רועי ויינברג 14 בינואר 2015

מעולה, בקשר לנקודה הראשונה, הם לא באמת יכולים לתת ככה הוראות טקטיות לשחקנים, שישבו, יראו את המשחק על לפטופ (יחד עם תוכנה סטטיסטית שרצה בצד או משהו), ודרך עוזר המאמן יעבירו הוראות וחילופים. הם גם יכולים לעשות את זה על הספסל, אבל הטכנופובים שמנהלים את פיפ"א בחיים לא יאשרו את זה.

ובקשר לנקודה השלישית, לדעתי זה קשור להדרדרות של מעמד הסנטר באנ.בי.איי היום. ברוב הקווים הקדמיים (יוצא מן הכלל הקו הקדמי של סקרמנטו) ספק הנקודות המרכזי בצבע זה הפאוור פורוורד, שהסנטר תורם בהגנה ובמקרים נדירים בניהול המשחק (דיאו, נואה). רוב הפאוור פורוורדים לא בגובה של קארים ושות', וזה לא יעיל מספיק בשביל שחקן בגובה 10'6 נניח כדי להפוך לנשק התקפי יעיל, ובקשר לסנטרים, זה לא משתלם בשבילם לעבוד על פיתוח נשקים התקפיים, לרוב המוחלט של הסנטרים היום אין הרבה נשקים בתוך הצבע מלבד לייאפים ודאנקים, ולמיעוט מתוכם יש גם יד מהמיד ריינג'. למרות זאת לדעתי הטרנד הזה יכול לעשות קאמבק, ואני לא אופתע אם נראה את דה מרקוס קאזינס משתמש בזה עוד כמה שנים

עמי ג 15 בינואר 2015

בקשר ל"וו השחקים" – אולי זה גם בגלל השינוי בהגנות.
פעם שמרו רק אישית והיה אפשר לבודד את הסנטר באחד על אחד. הוא היה מכדרר עם הגב, מתקרב קצת ונותן את הוו. היום, כשמותר הגנה אזורית, יש סיכון גדול שתגיע עזרה בשמירה והסנטר שלא יודע לכדרר טוב יאבד את הכדור

איציק 14 בינואר 2015

1. המאמן חייב לדבר עם מישהו ורצוי שלא יענה לו. אם יעלה ליציאה, לא רק שיענו לו, יתכן וגם יענו אותו.
2. אני חושב שזה יותר עיניין של תרבות ומסורת, ובארה"ב מאוד לא סביר לשנות אותה, גם אם זה כדאי.
3. הוק שאט מאוד יעיל אך מצריך המון עבודה והתמצאות לא ממש מיתחת לסל. יותר קל להשתפר באספקטים אחרים.
4. שוער שמזנק ומציל יצא גדול, אם לא נצליח יוכל לדפוק מכה לדשה, מין אי יא יאי כזה. איך יעשה פוזה אם נשאר לעמוד. קצת יותר רציני, השוערים שלא מנחשים פינה יקחו גם כדור שטס למרכז.
5. גרמניה גרוע במשחקים שהתפתחו באנגליה ולכן אין טעם שינסו זאת.

סימנטוב 14 בינואר 2015

בגלל זה אחרים שיחקו 90 דק' והם ניצחו :)

איציק 14 בינואר 2015

;)

אור 14 בינואר 2015

לא רק סנוקר, גם כדורת (אם כי זה בהחלט ספורט שדה במקור), דארטס, סקווש ושאר ירקות.

מתן גילור 14 בינואר 2015

מרבית המאמנים היו שחקנים. הם רגילים לראות ולהבין את המשחק באופן הזה (נכון שזה לא בדיוק אותו הדבר כמו על המגרש, אבל זה הכי דומה).
מעבר לזה, שבעמדה הזו אתה מבין הכי טוב איך השחקן תופס כל סיטואציה שהתרחשה ולעתים נתפסת ע"י יושבי היציע בצורה שונה לחלוטין.
מעבר כמובן לעניין מתן ההוראות, כנזכר לעיל, שבא לידי ביטוי לא רק בהשפעה טקטית על המשחק, אלא לא פחות מזה בהשפעה מנטלית על השחקנים.

גיל 14 בינואר 2015

עוד דבר לא מובן, למה הרבה שחקנים בטוחים שהם יותר חכמים מהמאמן שלהם?

ניינר 14 בינואר 2015

כי אם נגיד למאמן שלהם קוראים מייק סמית הם בטוח יותר חכמים ממנו

גיל 14 בינואר 2015

ומה עם בלאט?

עורב סגול 14 בינואר 2015

או ג'ון פוקס

7even 15 בינואר 2015

priceless

סימנטוב 14 בינואר 2015

מעולה

דוד 14 בינואר 2015

תשובה לשאלה 4 (ע"פ הספר תורת המשחקים) אם השוערים היו עומדים, כמות הבעיטות לפינה הייתה עולה ביחס ישיר, מה שהיה מחזיר לאופנה את הזינוק לצדדים, שהיה מחזיר את הבעיטה למרכז. הימור שלי ששיעור העומדים כשיעור הכדורים הנבעטים למרכז (ברור שהנתון הזה לא יעזור לשוער שעומד, נניח יש 20% שהכדור ייבעט למרכז, ו-20% שוערים שעומדים יש להם עדיין 80% כישלון).
וחוצמיזה אני מבין מדבריך שאתה מחלק את השער ל-3 חלקים ואומר לשוער לבחור את האמצעי כדי לא להפקיר את האמצע. אבל אני כבועט תמיד אבחר פינה בגלל שעם בעיטה למרכז הרבה פעמים פוגעים ברגל של השוער שלא זינק כ"כ חזק.
וגם שמתי לב שהמון פנדליסטים מעדיפים לבעוט מדויק מאשר חזק, מה שמגביר את הסיכויים של המזנק לעצור את הפנדל

איציק 14 בינואר 2015

ומי מהשוערים בהווה או בעבר, פרט לאיציק קורנפיין, מסוגלים להבין את תורת המשחקים עליה אתה כותב ;)

שי 15 בינואר 2015

לא צריכים להבין – היה איזה מחקר על פנדלים בספרד שמצא שהבועטים והשוערים, כשמשקללים את כולם ביחד, נמצאים די קרוב לשיווי משקל. מצב שאומר שלא כדאי לאף צד לשנות את ההרגלים שלו כי הוא יפסיד מזה.

איציק 15 בינואר 2015

קצת הומור…

דני 14 בינואר 2015

לגבי שאלה 5:
גרמניה היתה מאוד לאומנית בסוף המאה ה-19 תחילת המאה ה-20 והתנגדה לכניסת ענפי ספורט זרים – גם הכדורגל התפתח באיטיות יחסית. היתה לה תרבות עצמאית של חינוך גופני בניגוד לאירופה הקתולית – ענפי הספורט הבריטים לא חדרו לקרקע בתולה.
מזג האוויר בבריטניה בחורף דווקא אינו כה גרוע ומתאים בהחלט למשחק בחוץ – כמעט לא יורד שלג. ענפי ספורט שמשוחקים באולמות (כדורסל, הוקי קרח, כדורעף) התפתחו בחוף המזרחי של ארה״ב וקנדה שם באמת לא ניתן לשחק בחוץ בחורף.

יריב 15 בינואר 2015

הוקי קרח הגיע לצפון אמריקה מבריטניה, להבדיל מהכדורעף והכדורסל שאכן הומצאו שם. מצד שני, הקנדים הכניסו אותו לאולם, להבדיל מהבריטים שנהגו לשחק משחקי קרח על אגמים וברכות קפואים בחוץ…

פורד פרפקט 14 בינואר 2015

הלכת רחוק עם ההוק שוטס היפה והאלגנטי. אני אקח אותך למשהו הרבה יותר פשוט ומכוער. זריקה מחצי מרחק לקרש סל שזו הזריקה הכי נכונה ופשוטה במשחק אך למרות זאת בודדים משתמשים בה ואחד מעל כולם (טימי דאנקן) עשה עליה קריירה מפוארת

איציק 15 בינואר 2015

מישהו אמר מייק מיצ'ל? נדמה לי שגם פרויס שורט והשריף השתמשו יפה בקרש. זו אכן זריקה באחוזים גבוהים ויותר קשה לחסימה כיוון שלא נזרקת ישירות לסל.

Yavor 15 בינואר 2015

היא לא יותר קשה לחסימה. היא יוצאת מאותו גובה, ומכוונת לאותו מקום פחות או יותר. היא נראית תמיד יותר קלאסית ו"אולד סקול" אז יש סביבה סוג של הייפ (גם אני שותף לו, אגב), אבל אני לא יודע אם יש איזשהו מחקר שמראה סטטיסטית שהיא מדויקת יותר.

אריאל גרייזס 15 בינואר 2015

מחקרים מראים שבאופן כללי הזריקה מחצי מרחק היא הכי פחות יעילה – האחוזים שלה יותר נמוכים מאשר זריקה קרוב לטבעת והיא נותנת פחות נקודות מזריקת השלוש. יוסטון, שהיא קבוצה שמסתמכת בצורה בלעדית על ניתוחי סטטיסטיקה ויתרה לחלוטין על הזריקה מחצי מרחק. יש מאמר יפה בגרנטלנד על ג'יימס הארדן מלפני שבוע שמראה את זה

איציק 15 בינואר 2015

אתה אומר מניסיון או מתחושת בטן, את הטענה שזה לא קשה יותר?
מספיק שינוי של 10-15 מעלות כדי שהכדור יעבור ליד היד ולא יפגע ביד.
לגבי הסטטיסטיקה שזריקה מ-2 לא כדאית, מעניין לדעת האם קבוצות שהסתמכו על קליעה מחצי מרחק ושינו את התנהגותם בגלל מחשבה זו לא נפגעו באחוזי הקליע מ-3 ומתחת לסל. לתחושתי, אופציית החצי מרחק דורשת מההגנה יכולת גבוהה יותר כיוון שלא צריכים לשמור רק מתחת לסל או רחוק ממנו כי אם על כל המרחב. כיוון שזה קשה יותר, אז זה מפנה את הזריקות מיתחת לסל לזריקות פנויות יותר וכך גם עם השלשות. ברגע שכמעת ולא זורקים מ-2, להגנה קל יותר וצפויה ירידה מסוימת באחוזים של הזריקות האחרות. הסבר זה הוא רק תחושת בטן/השארה/הגיגים, אך מעניין האם יש בדיקה כזו.

יריב 15 בינואר 2015

אני בספק אם היא לא קלה יותר לחסימה (אבל אולי היא גם קלה יותר לקליעה). הכדור נזרק בקשת שמכוונת למקום רחוק יותר, מה שמרמז שהקשת תהיה מעט יותר שטוחה, והכדור יהיה נמוך יותר בדרך. החלופה היא שהזריקה תתבצע בקשת גבוהה יותר ובכוח רב יותר, אני מתקשה להאמין שזה המצב וזה גם מקטין את סיכויי הקליעה.

הסיבה שנראה לי מתקבל על הדעת שהזריקה קלה יותר לקליעה היא שאם הכדור פוגע בטבעת הוא עושה זאת במהירות נמוכה במקצת, מה שמגדיל את הסיכויים שהכדור יסיים בתוך הסל.

D! פה 14 בינואר 2015

הפוסטים הכי טובים שלך דורפן

מתן 15 בינואר 2015

אתן את התשובות שלי:
1. קודם כל אציין שזאת נקודה מעניינת שלא חשבתי עליה. אני מניח שזה בעיקר בגלל שמאמינים רוצים להרגיש שייכים ו"חלק מהמשחק". מי כמוך יודע כמה אגו זה דבר חשוב אצלם
2. הידע שלי בפוטבול בסיסי ביותר אבל אני מעריך שזה נובע ממשהו שפשוט השתמש ולא טורחים לשנות (כמו שבכדורגל רוב המאמנים לא מתעקשים שחלוץ המטרה יעשה הגנה)
3. האמת שאף פעם לא אהבתי את הזריקה הזאת, למעט אצל קארים שעשה את זה באמנות. זריקה שלדעתי ממש לא נראית טוב (פאו גאסול אגב משתמש בה לא מעט)
4. עניין שרבים דנו בו. למרות שהוכח בעשרות מחקרים שעדיף להשאר במרכז השער שוערים מזנקים כי אם הם לא יזוז והכדור ילך לפינה הם חוששים שיבקרו אותם על זה שלא זזו. סיבה מפגרת אבל אינטליגנציה זה מצרך נדיר במגרשי הכדורגל
5. בקשר לגרמניה אין לי תשובה (וגם כל מה שאני יודע על ראגבי זה שזה דומה לפסטיבל רק בלי מגנים ועם המון אלימות), בשאלה על אנגליה אני חייב לציין לזכותם שה O² אירח בארבע השנים האחרונות את הפיינלס של הatp

פוסט מעולה, תודה!

ניתאי 15 בינואר 2015

מאמנים מעבירים הוראות משם. זה לא יעיל כמו במחצית כמובן אבל יש לזה את האפקט של זה. מי שקרוב לקו, בהפסקות משחק, כשבאים לשתות מים וכו. בליגות הנמוכות זה בולט במיוחד כי אז הצעקות של המאמן מגיעות בקלות לכל המגרש (כמובן, שם גם אין יציעים).
מה שכן, בפוטבול יש איש מקצוע שיושב בתא למעלה באמת בשביל זה, וזה בהחלט יכול להוסיף עוד מבט גם בכורגל (נגיד לשלוח את העוזר).

ק. 15 בינואר 2015

בפוטבול יש שחקנים עם אוזניה ולכן זה אפקטיבי…

ירון 15 בינואר 2015

מי אמר שלא עושים את זה

ניתאי 15 בינואר 2015

אוקיי. לא מכיר.

מתן 15 בינואר 2015

כדורגל זה לא כמו כדורסל או ענפים אחרים שבהם בכל התקפה צריך תרגיל ספציפי והתאמות ליריבה. בסופו של דבר יחסי הכוחות נשארים שווים פחות או יותר לאורך כל המשחק (למעט פציעות/חילופים מיוחדים). השחקנים עושים את מה שלמדו במהלך השבוע. קשה לי להאמין שההוראות שהמאמן צועק למגן שרץ על הקו באמת עוזרות במשהו. בדרך כלל זה דברים בסיסיים כמו "תעשה יותר לחץ", דברים שהשחקנים יודעים שצריך לעשות. מה גם שרוב המאמנים הגדולים (פרגוסון, היצפלד, היינקס וכו') בכלל לא עושים את זה אלא יושבים/עומדים בשקט כמעט כל המשחק

ניתאי 16 בינואר 2015

בליגות נמוכות זה בוודאות משנה משחק ההוראות האלו. אבל שם גם שחקנים פחות מאומנים. אבל גם בגבוהות אנחנו רואים שחקנים שבזמן פציעה מקבלים תדרוך. אני מניח שבסוף מאמנים רוצים להיות קרוב לשטח, כי מאמינים שמשם אפשר להשפיע יותר.

mnm 15 בינואר 2015

5.ב.האנגלים אוהבים ומצטיינים בולדרום(אופניים באולם).

איתמר 15 בינואר 2015

אותי מסקרנת השאלה מדוע הכדוריד לא תפס בארצות הברית שהרי בשיאו (באולימפיאדה, באליפויות עולם ואירופה ובליגת האלופות) הוא משחק הכדור הקבוצתי המלהיב ביותר.
נכבשים בו שערים רבים, המשחק מאוד פיזי, בשל החוקים של המשחק אין בו רגעים מתים והוא מצטלם מצוין בטלוויזיה.
יש סיבה שבגללה האמריקנים דחו את הכדוריד ?

wazza 15 בינואר 2015

אין רגעים מתים= אין זמן לפרסומות

רוג'רס אהרון 15 בינואר 2015

מזכיר לי פוסט ש ביל סימנס מהאולימפיאדה שהלך לראות בפעם הראשונה בחיים כדוריד בלייב,נדהם למראה עיניו ולא האמין איך האמריקאים לא אלופי העולם בספורט הזה.
רק לדמיין את לברון קלווין גונסון וגוליאן אדלמן משחקים כדוריד….

כח הגברה 15 בינואר 2015

בנעוריי שיחקתי כדוריד באליצור הרצליה.
כשהיינו בי"ב, הצטרפנו מדי פעם לאימונים של הבוגרים.
התחיל להתאמן עם הקבוצה שוער חביב, שהיתה התלבטות, אני חושב, אם להשאיר אותו כשוער שלישי (בסופו של דבר הוא "נעלם" די מהר).
הוא היה אזרח אמריקאי, וכנראה גם גר שם לא מעט שנים (אולי גדל שם).
באחד הימים הוא סיפר לנו שהאמריקאים מנסים להקים נבחרת כדוריד לאולימפיאדת אטלנטה, והוא קיבל הזמנה להצטרף לנבחרת.
אין לי מושג אם הסיפור נכון (שמענו אותו מפיו), אבל אם כן, זה מבהיר משהו על רמת הכדוריד באמריקה. למיטב ידיעתי, לא שיחקה נבחרת אמריקאית בכדוריד באולימפיאדה ההיא (או בכלל).
אם אני לא טועה בחשיוב, הסיפור הוא מסוף שנת 90'.

דני 15 בינואר 2015

בגדול כדוריד לא כ״כ פופולרי בשום מקום חוץ מאשר בארצות בהם המציאו אותו – גרמניה וסקנדינביה (וגם שם מדובר בענף משני לכדורגל). אולי בגלל שלגרמניה וסקנדינביה אין ולא היתה נוכחות גלובלית, כמו בריטניה וארה״ב.

כח הגברה 15 בינואר 2015

יש כדוריד גם במזרח אירופה, בפרט במדינות יגוסלביה לשעבר, באפריקה, בדרום אמריקה. וכמובן בספרד וצרפת.
אבל אני לא יודע לדרג אותו בדרוג הפופולריות במדינות האלה.

X 15 בינואר 2015

1. מגובה הדשא אפשר לדבר עם השחקנים ולהפעיל לחץ על השופט, מה שאי אפשר מהיציע.
3. יש סרטון אחד או שניים שעוסק בעבדול ג'באר ובהוק שוט שלו. קארים עבד על הזריקה הזו מגיל צעיר ורוב המאמנים לשחקני ציר צעירים לא מתרגלים את הזריקה הזו. מעניין ששחקנים גבוהים (הווארד לדוגמא) הולכים להאקים לקחת שיעורים אבל לא לקארים, ואני מניח שהאקים עובד איתם פחות על התנועה הזו. אחד ההסברים בסרטונים האלה הוא ששחקנים לא מתלהבים "להעתיק" מהלך שהוא כ"כ מזוהה עם שחקן ספציפי.
גם לגבי זריקת העונשין יש שאלה דומה: ריק בארי השיג אחוזים חסרי תקדים בזריקת סבתא, ומבחינה מכאנית זו (כך אומרים מומחים) זריקה שקל יותר ללמוד אותה ומאפשרת דיוק רב יותר.
אבל התהייה שלך במקומה!
4. שוערים מזנקים מהסיבה שהם לא רוצים להראות מטופשים כשהשחקן בועט לפינה והשוער לא זז. הרוב המוחלט של הבועטים יזהו בחלקיק השניה האחרון שהשוער לא זז ויבעטו לפינה. שוער ממש טוב יזנק ממש ברגע האחרון ויספיק להגיע לפינה
מספיק רחוק כדי להגיע לכדור שלא נבעט בדיוק לפינה
5. האנגלים טובים בחיצים בפאב.
מזג האוויר לא מפריע להם. אין להם שלג חודשים בשנה כמו בצפון אמריקה או סקנדינביה
לגבי הגרמנים והראגבי – זה משחק אנגלוסאקסי בעיקרון (למעט חריגים ספורים).

איציק 15 בינואר 2015

שחקנים הולכים לאקים ללמוד לנוע מתחת לסל. היה לא מגוון תנועות והטעיות מאוד גדול (אני חושב שרק מקהייל יכול להתחרות איתו בזה. שחקן ללא ניתור שעשה קריירה מדהימה מתחת לסל). אם ילכו לקארים, לא יצטרכו את כל ההטעיות. הוק שוט טוב, עוקף את הצורך בהטעיות. גם סבוניס עשה מזה קרירה טובה, רק הוא עשה הוק צידי יותר מאשר עילי. מ-222 ס"מ ומוטת ידים לא מאוד קצרה, קנראה גם צידי היה מספיק אפקטיבי.

כספרי 15 בינואר 2015

מקהייל עשה קרירה מהחדות של המרפקים שלו….

איציק 15 בינואר 2015

גם, כל התעיה, מישהו היה מקבל צ'ופר, אבל היה לו ארסנל בילתי נידלה של הטעיות. הטעיה + מרפק, מתקון מנצח :-)

לן דוסון 15 בינואר 2015

לגבי 2 ברמת התיכונים בד"כ מדובר באותו שחקן שעושה את אותו התפקיד ויש גם קולג'ים קטנים שזה קורה אצלם. בNFL אלה מקצוענים שמתמקצעים בתפקיד ספציפי ושואפים להיות טובים במה שהם עושים – מדובר בטכניקה שונה, יכולת שונה ודרישות שונות. יש אפילו מקרים שהבועט של השערי שדה/בעיטות בונוס הוא לא הבועט של הקיקאוף… כמו שיש תפקידים שונים בכל ספורט…

לגבי 5 ציינו את זה כבר אבל מחוץ לארה"ב וקנדה הפוטבול האמריקאי תפס חזק מאוד בגרמניה (בעיקר בגלל הבסיסים האמריקאים שם) וזו אולי הליגה הגדולה ביותר מחוץ לגבולות אמריקה (יש קצת תחרות מהסקנדינביות ויפן). בכלל אמנם זה לא ידוע אבל יש פריחה יפה של הספורט מחוץ לארה"ב לא ברמת התחרות של כדורסל וכדורגל אבל זה מתפתח…

דיזידין 15 בינואר 2015

וואו, פתאום שמתי לב שלן דוסון פה. כבוד.
אני זוכר אותו היטב, סופרבול 69 (שבו הוא דווקא היה פצוע) היה הסופרבול הראשון שראיתי והבנתי.
ואיזו הגנה היתה אז לצ'יפס.

דיזידין 15 בינואר 2015

וכמעט שכחתי, דורפן אתה גאון.

ד״ר א. 15 בינואר 2015

שאלה מצויינת על ההוק. וזו גם זריקה יפהפיה, ובאמת כמעט אי-אפשר להגן נגדה.

Yavor 15 בינואר 2015

תודה על השאלות.
לגבי מי שאמר שבקפיצה השוער מכסה יותר שטח, רק נזכיר שגוף האדם לא יכול לשנות את צפיפותו ואת גודלו, ולכן מדובר בשטויות. כל מה שצריך זה למתוח איברים כדי לכסות שטח גדול ככל האפשר.
לגבי ההוק שוט, שבצעירותי השתמשתי בה לא מעט בשכונה (טוב, לא ממש שכונה, קיבוץ…): זה אמור להיות נישקם של הנמוכים (כך זה היה לגביי) מכיוון שבצורה הזו אתה מגן על הזריקה מחסימה. מי שגבוה צריך את זה הרבה פחות, בטח בגילאים בהם מתעצבת הקליעה שלך, אז הסיכוי לפגוש גבוהים נוספים שמקשים עליך קטן יותר. נקודה נוספת נוגעת להתפתחות האתלטיות בליגה, ובעיקר של הגארדים שמגיעים לעזרה או ל"חצי עזרה" יחסית מהר: זריקת הוק שוט מתחילה מלמטה ולוקחת יותר זמן מג'אמפ רגיל, וזה מאפשר לקטנים המעצבנים האלו לבוא ולגנוב או להפריע לזריקה. בימיו של קארים היו לו (ולאחרים) פחות או יותר חמישה דונם מסביבם, כך שיכלו לעשות מהלך מול המגן כמעט באין מפריע. זה כבר לא המצב היום, והמגרש הפך "צפוף" יותר בגלל מפלצות אתלטיות כמו ווסטברוק ולברון.

ותהייה משלי: מתי האמריקאים יבינו שאין ממש משמעות ל"בתים" ב-NBA? זה לא שיש יריבויות היסטוריות שמתודלקות כל הזמן. זה מלאכותי ומטופש. ב-NFL זה גם דומה, אבל שם יש משהו עוד יותר מטומטם: אתה מנצח יריבות נחותות ומסיים כראש בית, אך עדיין עם מאזן גרוע משל קבוצות אחרות (למרות הבית הקל שלך). לא רק שאתה עולה לפלייאוף על חשבון קבוצות מצליחות יותר, אתה אפילו זוכה לארח קבוצה שסיימה עם מאזן עדיף!

איציק 15 בינואר 2015

לא מסכים שההוק הוא נשקם של הנמוכים. קארים וסבוניס לא היו כל-כך נמוכים והשתמשו הרבה בזריקה זו (קארים הרבה יותר). בזריקה רגילה אתה צריך להיתישר לכיוון הסל, פעולה שלוקחת זמן, בהוק אין צורך, אתה פחות או יותר זורק מהזוית שבה אתה נימצא. גבוהים בדרך כלל בגלל הצפיפות בצבע נזקקים גם להטעיה או שתים, סיבוב על השחקן או כל פעולה נוספת להשתחרר לזריקה. פעולות אלו לוקחות יותר זמן מאשר זריקת ההוק, כך שבסיכום הכללי, הוק שמבוצע יעיל יתן פחות אפשרויות של הגעה לעזרה. הוא גם מאפשר זריקה די יעילה מ-2-3 מטר, ולא מצריך הגעה כמעט עד הסל, עוד יתרון של הזריקה. דרך-אגב, מאז שוויצ'יץ' הגיע, סופו התחיל להשתמש בזריקה זו ולא כל-כך רע (אם נעזוב לרגע את הכושר הרע שלו באופן כללי מתחילת העונה).

אוהד 15 בינואר 2015

לא בדיוק נכון, גוף בתנועה תופס יותר שטח מהרגע שבו הכדור הגיע לקו השער ועד שהוא עבר במלואו את הקו.
נראה לי די זניח, אבל עדיין נכון.

לגבי ההוק שוט – דבר נוסף הוא שהיום מותרת הגנה אזורית, ולכן שחקים יכולים להיות קרובים יותר לשחקן שהולך לזרוק, ולכן לא יהיה לו מספיק זמן כמו שכבר ציינת.
בעבר לשחקן הגנה אסור היה להתרחק מהשחקן שאותו הוא שמר.

איציק 15 בינואר 2015

ארל ויליאמס זרק הוק שאטס מול איזורית, מול אישית, מול מעורבת. זה ממש לא משנה. אם יש לך את הטכניקה הנכונה ובחירת זריקות נכונה אז זה עובד מצויין מול כל הגנה.

אוהד 15 בינואר 2015

שנות ה 80 vs היום, אני לא כל כך בטוח.

רונן דורפן 15 בינואר 2015

אם אני זוכר ארל היה זורק אותן ממול הסל – בין העונשין לסל – לא מהבייס-ליין

איציק 15 בינואר 2015

נכון, וזה עבד יופי גם מהמקום ממנו הוא זרק.
לגבי שנות ה-80 מול היום זה לא רלונטי. קארים עשה זאת ב-70 וב-80, סבוניס עשה ב-90 ובתחילת אלפים (גם באירופה וגם ב-NBA). כאשר יודעים לשחק נכון וזה לא הכלי היחידי, זה כלי אדיר.

פה איתמר 15 בינואר 2015

דורפן,
בליגת העל האנגלית המנג'רים יושבים למעלה, לא?

אביאל 15 בינואר 2015

בקשר ל1 – אלרדייס מדי פעם עולה ליציע ובוחן את הקבוצה.

אריק 15 בינואר 2015

שאלות טובות.
בקשר ל1. בעבר הלא רחוק, עת היה צורך במגע קרוב עם השופטים, והיה גם צורך לדפוק על שעון יד ולהכניס את היריבה ללחץ, הייתה חשיבות רבה לישיבת המאמן על הקווים. אין ספק שכיום זה כבר לא באצת חשוב.

יואב מקטמון 15 בינואר 2015

+1
אז הכל היה יותר פשוט.
היום אתה צריך תואר שני בפילוסופיה כדי להיות מאמן ומחברת עם כריכת עור יוקרתית.
כל העניין הזה של לרוץ ולהזיע ולנסות להבקיע גולים זה לגמרי פאסה.

אריק 15 בינואר 2015

לגבי הסייפא של 5.
לאנגלים מסורת ארוכה של ספורט אאוטדור ממסעות צלבנים, צייד ודו קרב ועד קריקט ראגבי וכדורגל.
וכשקר מדי לא נכנסים לאולם אלא לפאב – בגלל זה הם הכי טובים בסנוקר.
אולם זה שייך לעולם החדש.

ניקו 15 בינואר 2015

לגבי 4. היה את חוליו סזאר שדווקא נהג לזנק אחרי הבעיטה ועד כמה שאני זוכר עשה צחוק מארגנטינה באחת הקופות לפני שנים בגמר.

אבי7 15 בינואר 2015

גם אני תהיתי על עמדת המאמן בעבר. ואני חושב שבאמת יועיל לו לפחות לצפות במשחק במחשב נייד/אייפד כדיי לראות את התמונה המלאה, לקבל חוות דעת מהפרשנים וכו' או לפחות לתת לאחד מאנשי הצוות את ה"תפקיד" הזה כדיי שזה יוכל לתת עצות על סמך השידור.

אבי7 15 בינואר 2015

ואני חושב שעל המאמן להישאר באזור הטכני, בכל זאת יש לו משם השפעה מנטלית לפחות על שחקניו. ואני מאמין שגם מקצועית, אבל אני לא איש מקצוע אז אני לא באמת יכול לשפוט.

cookie-monster 15 בינואר 2015

4: כי אז כולם יחשבו על השוער שאין לו זמן תגובה מהיר ושהוא סתם עומד כמו דחליל ויראה טיפש ?

בני תבורי 15 בינואר 2015

זה החידון לשבת?

Yavor 16 בינואר 2015

איציק

חסימה זה קודם כל (וכמעט רק) טיימינג וגובה. לא ראיתי מישהו שמפספס חסימה כי הוא שם את היד לא בכיוון שחרור הכדור. זה תמיד פשוט נמוך מידי או מאוחר מדי.
גם ההערכה שלך של 15-20 מעלות היא מאוד מוגזמת. זה יותר בכיוון 8 מעלות, אם אתה בערך 45 מעלות ו-3 מטר מהסל.

איציק 16 בינואר 2015

אני מבין שמדדת את המעלות, מקווה שלא עם סרגל, אבל נזרום איתך ;)

Yavor 17 בינואר 2015

אכן כן – טריגונומטריה פשוטה של כיתה י'ב – עדיין עובד אחרי כל השנים…

Comments closed