דוראנד סקוט. שש שנים אחרי

על אלו שעושים זאת ואלו שלא

ידיעה קטנה שקראתי היום. דוראנד סקוט מהפועל בכה בסיום ניצחון של קבוצתו בגלל חבר שנרצח. זה מזכיר לי שבמקרה ראיתי את דוראנד סקוט ככדורסלן תיכוניסט בניו יורק. נסעתי לשם להשבעת אובמה ועשיתי כמה כתבות על נושאים שקשורים לאמריקה השחורה. ואני מביא פה את הכתבה שכתבתי בזמנו. והסיפור היום מחזיר אותי לחלוטין לכתבה ולטרגדיה של השכונות השחורות.

rice

(פורסם בישראל היום בינואר 2009)

ה"גאוצ'וס ג'ים" הוא מבנה לבנים בין מבנים תעשייתיים בברונקס סמוך לאיסט-ריבר מול רובע הארלם. מבחוץ קשה לזהותו כמתקן כדורסל. אבל בפנים בצהרי יום ראשון מצטופפים מאות אנשים. 5 דולר למבוגר, 2 דולר לילד ודולר לנקניקייה. על המגרש בית הספר רייס המדורג ראשון בניו יורק נגד בישופ לופלין. שניהם בתי ספר קתוליים.

בנדיקטוס ה-16 היקר ברומא: אני יודע שאתה דואג לבעיות העולם – רעב ומחלות ומלחמות. דאגה אחת אתה יכול להסיר מליבך. רמת הכדורסל בתיכונים הקתוליים של ניו יורק מהממת.

זה פס הייצור של הכדורסל האמריקני. אם צריך למקם את הכדורסל על הסקאלה בין המכללות למקצוענים אז הסגנון קרוב יותר דווקא לNBA. הקצב עוצר נשימה. משחק של 32 דקות מסתיים 60:70 לזכות רייס. ההגנות דווקא חוטפות וחוסמות אבל האסטרטגיה ברורה: 7 עד 10 שניות להתקפה ואז ג'אמפ שוט או פריצה לסל. לפעמים לדאנק.

מאמן אירופי היה משתגע. אין חסימות לקלעים ואין הגנה אזורית או מנגנון כלשהו לעזור לשחקן פחות מוכשר. אבל יש היגיון בשיגעון – מי ששורד את הליגות הללו הוא חצי שחקן NBA. כוכב המשחק הוא ילד בשם ג'יימס סטוקס עם גוף חסון של 1.96 מ.' הוא מוביל את ההגנה וגם מוריד מטר שלשות ו-24 נקודות בהתקפה. מכללת סיינט ג'ון רוצה אותו.

אבל מי שהוא כבר המוצר המגוון והמוגמר הוא כוכב רייס דוראנד סקוט שכבר סגור במכללת מיאמי. 12 נקודות, 5 ריבאונדים, 5 אסיסטים ו-5 חטיפות. הוא בוודאי יהיה מקצוען – באמריקה או במקום אחר בעולם. ורייס לא היתה אמורה להבריק השנה. כוכב העונה הקודמת קמבה ווקר עזב לקונטיקט ועושה שם משהו נדיר: ג'ים קלהון נותן לו לפתוח ולשחק 30 דקות. מה שלא נתן, למשל, לריי אלן כפרשמן.

*

גבר מבוגר אורז ציוד צילום בסיום המשחק. שמו האח גלן והוא לא צלם ספורט אלא פסיכולוג. מצטרף אלינו גם האח שרלוג מנהל הספורט של בית הספר ומורה להיסטוריה. שניהם חיים אורח חיים נדיר למאה ה-21 – הם אחים פרנציסקנים. האח גלן למשל עשה דוקטורט בפסיכולוגיה לא על מנת לגבות מאות דולרים לשעה בקליניקה פרטית אלא כדי לגור במגורי האחים הצנועים ולעבוד כפסיכולוג בית ספר. האהבה שלו לכדורסל באה מהבית. הוא גדל בקנזס בנו של עיתונאי ספורט. הם מזמינים את העיתונאי הישראלי לבקר בבית הספר.

במשרד בית הספר אני מדבר עם מו היקס המאמן. הוא שיחק בבית הספר וגם במכללת לויולה אבל לא היה מקצוען. "נופיתי מהוושינגטון בולטס אחרי משחקי ההכנה" הוא מסביר. אני שואל אותו טקטיקה: "אתם רצים בלי הפסקה. בלי תרגילים מסודרים כמעט. רק התקפת מעבר. איך זה?" התשובה היא פילוסופית בצורה נפלאה: "אלו ילדים. הם צריכים ליהנות. הם צריכים לאהוב את המשחק ולהמציא דברים בעצמם״.

מאמני כדורסל צעירים בישראל שננו את התשובה הזו! אתם מאמנים עבור ילדים ולא עבור ניצחונות.

האח שרלוג מספר לי על בית הספר – מוסד פרטי לבנים בלבד בעלות של 6000 דולר בשנה. ובגלל שתלמידים רבים מגיעים מרקע לא עשיר לא מעטים לומדים על מלגות ותרומות של אנשים פרטיים. "יש לנו פה אפילו תלמידים מוסלמים שלומדים בבית ספר קתולי על מלגות שנתנו תורמים יהודים. רק בניו יורק", הוא אומר די בצדק.

שרלוג מבקש משני תלמידים להצטרף לשיחה. שניהם בנבחרת בית הספר. האחד בכדורסל והשני במשהו די ייחודי לאמריקה – תחרויות נאומים. אני שואל את הנואם הצעיר על יכולת הנאום של ברק אובאמה. "הוא מסביר את הדברים לאנשים בצורה מאוד פשוטה" עונה הצעיר ברצינות וכשאני שואל אותו מי השחורים החשובים בהיסטוריה האמריקנית הוא לא מונה את הנשיא, אלא אנשים כרוזה פארקס ומלקולם אקס. "אובאמה חשוב ללבנים ולשחורים", הוא אומר.

את הכדורסלן אני שואל מה חסר יותר בבית הספר – תלמידים לבנים או בנות. הוא עונה ללא היסוס "בנות". כולם צוחקים, למרות שתלמיד אחד חושש ש"אולי הן יסיחו את הדעת מלימודים״. המאמן היקס מספר שלפני כמה שנים היה לו שחקן לבן אבל הוא נאלץ לעזוב: "השחקנים אהבו אותו אבל אבא שלו ספג הרבה ביקורת מהסביבה שלו, אז הוא לקח אותו לבית ספר אחר״.

האח שרלוג מספר פתאום סיפור על מציאות החיים כאן: "ערכנו שיחת משוב עם תלמידים ושאלנו אותם מה הדבר הכי טוב בבית הספר. ועם כל החינוך המושקע – כמעט כולם ממשיכים לקולג' – התשובה הנפוצה היתה שבית הספר הוא מקום בטוח״.

ועם כל התחייה התרבותית-כלכלית של הארלם הסיבות קיימות ושוברות לב. בקיץ האחרון נרצח תלמיד באחד הלילות כשחזר ממסיבה. נתן אלסברוקס, בן ונכד יחיד, היה תלמיד טוב שביקר באופן קבוע בכנסייה וגם שחקן כדורסל שחלם על קולג׳ ואולי NBA. המשטרה עצרה ילד בן 18 כחשוד בירי. הוא כנראה ירה בו בטעות.

השתתפות במימון דה באזר

אוהב לא אוהב - ארז אלגזי
המירוץ להפסיד 13:34 לסיאטל (חלק 5)

21 Comments

גיל 18 בינואר 2015

נפלא, אפשר ללמוד את הדברים הכי עמוקים משיחות עם מאמנים בתיכון.

אלעד 18 בינואר 2015

רק אצלך כאלה פוסטים. מעולה.

אני זוכר שלפני כ-20 שנה שיחק ברייס תיכוניסט בשם פליפה לופז. היה אמור להיות אול-סטאר לכמה שנים. עקבתי אחרין במכללות (סנט-ג'ון אם אני לא טועה), אבל הוא נעלם. לא יודע לאן התגלגל

דורפן 18 בינואר 2015

ראיתי אותו בקולג׳ בטורניר הביג איסט כשדורון שפר שיחק. שיחק בNBA כמה שנים כשחקן רוטציה.

red sox 18 בינואר 2015

דוראנד סקוט שחקן נהדר – שומר 1*1 אדיר וגם חוטף מצוין בקווי מסירה, קליעה יציבה, חדירה אגרסיבית, ריבאונד… אכן שחקן שלם מאוד כפי שתיארת.
בהפועל מספרים שהוא גם בחור ברמה גבוהה מאוד עם אתיקת עבודה גבוהה.

הדבר הראשון שקפץ לי לעין הוא שמאמן בוגר לויולה משחק התקפה של 7 שניות. אבל גוגל, חסר חוש היסטורי שכמותו, מספר שמו היקס הוא בוגר אוניברסיטת לויולה במרילנד ולא לויולה מארימאונט (LMU) בלוס אנג'לס, שבה פול ווסטהד הביא את את הראן-אנד-גאן לדרגת אומנות.

דורפן 18 בינואר 2015

אני שוחחתי איתו ונדמה לי שהוא דיבר על האנק גאת׳רס. אולי זכרוני מטעיני

דורפן 18 בינואר 2015

במחשבה שניה – כנראה מה שקרה הוא שפשוט עברה לי אותה מחשבה בראש :-)

red sox 18 בינואר 2015

שמע, גם אני מוצא את עצמי לפעמים מדבר על האנק גאת'רס, ואפילו לא דרכתי בקליפורניה…

סימנטוב 18 בינואר 2015

ידעתי שהמגיב גלן!

סימנטוב 18 בינואר 2015

מבין ענין…
(התפלק לי העכבר…)

מתן 18 בינואר 2015

פוסט נהדר. מעבר לזה שדוראנד שחקן מצוין הוא גם אדם מאוד צנוע ונחמד (הפועל זה שכונה, לטוב ולרע. השחקנים מכירים אישית חלק גדול מהאוהדים). ראוי גם לציין שהוא היה קרוב משפחה של סטיוארט סקוט האגדי שנפטר לפני שבועיים
והיה נחמד לקרוא על הנער קמבה ווקר שקיבל דקות בקונטיקט. נשמע כמו אחד עם עתיד..

דורפן 19 בינואר 2015

אני עדיין לא בטוח אם קלהון צריך לתת לקמבה הזה יותר מדי אחריות.. הוא שחקן קצת שכונתי.

Yinon Yavor 19 בינואר 2015

Don't get too much out of it. These days we're in the "one and done" era, so freshmen will get valuable minutes, unlike 20 years ago

אלון 19 בינואר 2015

6 שנים, אני זוכר את הכתבה הזאת.
ראיתי את סקוט הרבה במכללות. אחרי השנה הראשונה הייתי בטוח שהוא יהיה בנבא אבל מבחינתי הפועל זה לא פחות טוב.

7even 19 בינואר 2015

מעולה.
דוראנד יופי של אדם ושחקן תענוג.

עמית 19 בינואר 2015

נהדר.
איזה כיף שדוראנד בהפועל.

איתמר 19 בינואר 2015

שחקן נהדר ובעיקר בנאדם מרגש.
זה משחק מסוף 2006
http://youtu.be/dbpn2v_GuSc

נחשון שוחט 19 בינואר 2015

פוסט נהדר.

asaf 19 בינואר 2015

פוסט מרתק, דוראנד סקוט באמת שחקן נפלא,מדברים על זה הרבה אבל הוא באמת מזכיר משהו את דיוויד תרד'קיל בימים הגדולים שלו בהפועל…
דרך אגב כבר שנה שנייה שהפועל בכלום כסף גונבים זר גארד שנותן הרבה יותר ממה שמקבל (מבחינה כספית) אחרי קרלון בראון עונה שעברה.

7even 20 בינואר 2015

אחחח השריף השריף….איזה שחקן הוא היה…
הזר שהכי אהבתי בכדורסל הישראלי

אלעד 20 בינואר 2015

לייק…
אחרי לינטון טאונס

trailblazer 20 בינואר 2015

רק אני סקרן לגבי מה נהיה עם אותו ג'יימס סטוקס? גוגל לא ממש עזר לי בנושא.

Comments closed