אנחנו בדור שהוא לפעמים אובססיבי מדי לשיאים. כשנדאל שבר את השיא של גיירמו ויאס לניצחונות רצופים על חימר, ויאס אמר שכשהוא שבר את השיא הוא לא ידע עליו. רק כשנדאל התקרב לשבור את השיא שלו הוא ידע מהשיא.
וצריך לזכור שהשיאים הללו לפעמים מהונדסים. לפעמים נובעים מפערים גדולים. תמיד נובעים מכך שלשובר השיא יש יתרון על בעל השיא. אני תמיד אומר: אם מולר היה יודע על מסי לא היה מבקש לפחות לבעוט את הפנדלים? אם סמפראס היה יודע על פדרר לא היה סוחב קצת יותר? למרות שמסתבר שקליי תומפסון לא ידע על השיא. כי מי בכלל יודע מה שיא הNBA לרבע אחד?
שיאים הם לא גדולה ספורטיבית. זה לא עושה אותו מייקל ג׳ורדן. אבל אני חייב לומר – קארי ותומפסון זה הבק-קורט הכי טוב שאני זוכר לפחות מאז אייזאה ודומארס (אלא אם מתחכמים ואומרים ג׳ורדן ועוד כל מי שזה לא יהיה).
אבל רבאק. 37 נקודות ברבע. שלושים ושבע.
120 Comments
גם השיא הזה, וגם הרבה מאוד שחקנים שמראים יכולות נדירות, וגם כל העונה הזו בכלל.
המסקנה המתבקשת: שחקני ה-NBA לוקחים סם חדש ומסתורי.
פשוט גולדן סטייט נראית בדרך להיות קבוצה מאד מאד היסטורית. מה שהם עושים בשבועות האחרונות. הם 1-10 בינואר. כל הניצחונות דו ספרתיים 8 מהם 15 פלוס והיריבות כמעט כולן קבוצות פלייאוף
מסכים, אבל זה הרבה מעבר לגולדן סטייט.
אטלנטה (!) למשל במאזן 10-0, ובכלל בינתיים זו העונה הכי מפתיעה והכי לא מפוענחת שראיתי מימיי.
מה שקורה שיש סופרסטארים שהם כבר כאלו רק בשם. אם קובי וכרמלו נבחרים לפתוח באולסטאר – זו בדיחה. המהפך בליגה כבר קרה. חוץ מזה שבמזרח החלש יש כמה מפתיעות. אבל שם אני מאמין שקליבלנד תתעשת ותיקח את המזרח (זה כבר קורה). אני לא בטוח שקליבלנד הייתה עוברת סיבוב במערב.
אין אף קבוצה שאני בטוח שהיתה עוברת סיבוב במערב.
מדויק.
יריב, אטלנטה מחוררת גם את קבוצות המערב. חוץ ממנה, אני מסכים איתך.
נראה לי שפיספסת את מה שאמר.. גם הראשונה במערב לא בטוח שעוברת סיבוב במערב.
אופס… מסכים עם האמירה הזאת.
בשתי מילים – מורשת פופוביץ. מאמיניו מתפזרים ברחבי הליגה ויוצרים עוד קבוצות טובות
אטלנטה פשוט עושה מה שאני טוען כבר שנים – כשיש לך שחקנים שהם בין ה-300 הטובים בעולם, כל מה שאתה צריך זה להניע כדור עד שאתה מגיע לזריקה טובה. ואז הכדור נכנס באחוזים טובים. זה קצת נוגד את ההרואיות של הכוכב שהולך אחד מול שלושה וקולע בפייד-אווי בנפילה.
(ברור שזה לא פשוט עד כדי כך, והמאמן שלהם עושה עבודה מצויינת, אבל אתה רואה אותם ואתה פשוט חושב שכל קבוצה יכלה לשחק כך – אחד לאחד הם לא יותר כשרוניים מאף קבוצה. ככה צריך לשחק כדורסל.)
זה מה שקורה שבא מאמן שהיה עוזר של פופוביץ ב-15 שנה האחרונות (אולי יותר, לא סגור על זה)
מה זה להתחכם ? ג׳ורדן והארפר/בי.ג׳יי/פקסון(אבל לדעתי הארפר טוב משניהם) טובים מהם ברמה או שתיים .אבל כן , אין ספק שמדובר בצמד מיוחד ומצוין שפשוט כיף לראות .
כן. אבל זה פשוט כי ג׳ורדן וכל אחד אחר הם הצמד הכי טוב. אבל אנחנו מדברים על אלמנט ״הצמדיות״ :-) הרי אף אחד לא אומר ״פקסון. וואו! חלק מהצמד הטוב בהיסטוריה״. אני אגיד לך משהו – זה לא קרה – אבל ״הצמד דורפן-ג׳ורדן. קשה מאד לעצור אותם״
אני זוכר שג׳ורדן אמר פעם אחרי איזה משחק ש ״לפקסון יש יותר כדורסל מלכולנו״ ( אולי אחרי אותה שלשה של פקסון בשנייה האחרונה כשמייקל מסר לו ולא קלע בעצמו ) .
את הצמד ג'ורדן-דורפן באמת קשה לעצור . קצב אש אדיר .
היתי משדרג ואומר "דורפן+לא משנה"… למה דוקא ג'ורדן?
לול
צחקתי בקול רם
אני בכלל לא בטוח שג'ורדן+הארפר/ארמסטרונג/קר/פקסון > קרי+תומפסון. בכלל לא.
אבל שווה לשאול את המאמן של קרי ותומפסון:
"I was one of the luckiest NBA players ever to play with Michael Jordan, Tim Duncan, David Robinson and some of the greatest players ever," Warriors coach Steve Kerr said. "As many spectacular things as Michael did, which he did nightly, I never saw him do that."
להגיד ג'ורדן ומי שזה לא היה הם הצמד הכי טוב זה כמו הסיפור על שייע פייגנבויים ומוטל'ה שפיגלר.
הנבחרת של שפר הייתה במחנה אימונים בקפריסין וניצחה קבוצת חובבים כלשהי 20:0, שייע הבקיע 18 שערים, כשחזרו לארץ שאלו את מוטל'ה כמה שערים הוא כבש במשחק, ענה להם: שייע ואני הבקענו 20 שערים יחד.
לא סתם שלושים ושבע.
37 ב 13/13 מהשדה , 9/9 משלוש.
טירוף.
והכל התחיל 3 וחצי דקות לתוך הרבע, כך שהשיא הושג ב-8.5 דקות, ולא ב-12.
27 מתוך ה-37 ב-5:30 דקות האחרונות!
כפי שאמר אחד השדרים ״אף אחד לא הולך לשים 40 ברבע על סקרמנטו״
אין מה לומר, צדק!!!
השלשה הכי מטורפת (שלא רואים בתקציר), זאת השלשה בסוף הרבע שהוא פשוט השליך את הכדור איזה 10 שניות אחרי שעשו עליו עבירה ולא נחשבה. דאם מאז דובי גל לא ראיתי כזה צלף
דובי גל! ידעתי שזה מזכיר לי משהו!
"מלך הסלים" . סרט מופת ואבן יסוד בקולנוע הישראלי ..
אין מילים. באמת שאין.
תראו מה ההחלפה של מארק ג'קסון בסטיב קר עשתה, מטורף. כל העולם צעק בקיץ כשההנהלה זרקה את ג'קסון וסירבה לטרייד של קליי והריסון בארנס תמורת קווין לאב, כנראה הם יודעים מה הם עושים שם
החלטה של אליפות (אולי), שקליי הוא untouchable
זו הייתה פשוט התפרצות מטורפת של שחקן וקבוצה בכושר שיא שהכל התחבר לה. מה שמדהים יותר זה שרוב הזריקות היו קשות והיה כמובן גם קצת מזל. גולדן סטייט קבוצה אדירה אבל כמה באמת היו מוכנים להמר שהם יקחו אליפות? זה נראה לי קלאסי שהם יעופו בחצי או גמר המערבי לספרס או דאלאס.
אני חושב שהכל אמיתי. שהם מצאו מאמן גדול. שהם ימשיכו למחוץ קבוצות ויזכו באליפות. (1-4 על קליבלנד, אבל כמובן שחצי גמר וגמר המערב יהיו קשים יותר)
הלו! תרגע… בלי מנחוסים ;)
אני לא מפקפק באמיתיות של הקבוצה אלא רק אומר שעד יוני יש עוד המון זמן וכדורסל של פלייאוף שונה מזה של העונה הרגילה. להגנתם ניתן לומר שגם ההגנה שלהם היא מעולה ולא רק ההתקפה אבל מאוד קשה לשמור על שיא לאורך זמן אלא אם כן אתה 72-10 בולס.
4:0 על קליבלנד. לא רואה איך הקאבס גונבים משחק:)
לא רואה איך קליבנלנד מגיעים לגמר.
אה? בטוח זה לא, אבל בכדי שהם לא יגיעו לגמר, מישהו יצטרך לנצח אותם בסדרה של שבעה משחקים. לא חושב שבמזרח יש קבוצה שאתה יכול לכתוב שהיא פייבוריטית ברורה על הקאבס בסדרה כזו, גם עם יתרון ביתיות.
בכלל, זו אחת העונות הכי פתוחות של הליגה שזכורות, אולי מאז הפרישה הראשונה של ג'ורדן. בעונות קודמות גם אם הן לא זכו בסוף, תמיד היו בערך שתי קבוצות שהיו פייבוריטיות ברורות לאורך כל הדרך.
האפשרות הריאלית לחלוטין שהיה גמר בין הווריירס לאטלנטה היא די מדהימה.
שתי הקבוצות טובות מאוד, אך סובלות מבעיית חוסר ניסיון. בפלאי-אוף יתכן וישלו על זה. ל-GW יש גם בעיה של התנגדות קשה במערב, שלחלקן גם ניסיון פלאי-אוף רציני: SA, דאלאס, אוקלהומה.
נכון וזה מה שעושה את העונה לכך פתוחה: העובדה שהקבוצות שנראות הכי טוב הן חסרות ניסיון או מסורת בפליי אוף בעוד הכוחות המסורתיים נראים כמו כלום ושום דבר, מלבד הספארס. וגם במקרה שלהם צריך לזכור שהם מעולם לא זכו בק טו בק ובגילם המופלג הזדקנות בעוד שנה זה לא משהו שאפשר לזלזל בו.
הניקס
דורפן, הבעיה היא שכדי לקחת אליפות הם חייבים את בוגט, ולך תסמוך על הבריאות שלו בפלייאוף.
לא חושב. כמו שזה נראה כרגע, אין אף קבוצה בליגה שטובה ממנה. ברור שבפלייאוף הרמה עולה ועושים את ההתאמות הנדרשות וכו', אבל זה כמובן אמור לחול גם על ג"ס עצמה. והרי ניסיון מסוים בפלייאוף יש שם, אולי רק קצת חסר בעמדת המאמן אבל הוא בכל זאת עבר דבר או שניים וגם יש לו צוות טוב מסביבו. רק הספרס סביר להניח שיהיו הרבה יותר טובים מאיך שהם נראים עכשיו (אולי אוקלהומה אם הם יתאפסו על עצמם), אבל אני חושב שבמאצ' אפ הזה, הרעב והמומנטום (אם יימשך) של ג"ס יכולים להכריע לטובתם. כמובן שעוד מוקדם, אבל כבר עכשיו אפשר לומר שיש להם סיכוי לכל הפחות טוב לנצח כל קבוצה בסדרה.
כרגע בוודאי אבל מה יהיה עוד חמישה חודשים? בניגוד להרבה קבוצות אחרות לא היו להם פצועים למשל וקשה לשמור על שיא לאורך הרבה זמן. מה שאני אומר מבוסס פשוט על העבר. יש לא מעט דוגמאות לקבוצות שפתחו חזק ונראו בלתי מנוצחות רק כדי להפסיד בפלייאוף בסוף כולל אגב דאלאס שהודחה על ידי גולדן סטייט ב2007.
אתה שוכח את הפציעות של בוגוט ולי, ולכן גם שוכח שהם נראו מצוין גם אז. סביר מאוד להניח שהיכולת תרד לאורך העונה, זה טבעי כמובן. נכון שהיו לא מעט מקרים כאלו בעבר, את ההדחה של דאלאס אני זוכר היטב בתור אוהד (ממש לא חושב אגב שהשנה יקרה המקרה ההפוך). אבל אם בוחנים את התרחיש המסוים של העונה הזו, אליפות של ג"ס היא לא תסריט מופרך בכלל.
דאלס לא יכולה לדגדג את גולדן סטייט. מי שיכול להפריע להם לדעתי היא קבוצה כמו סאן אנטוניו (היחידה שניצחה אותה בבית) כשקרי קשה להסתדר על פארקר בצד אחד וגרין בצד השני.
הם נראו מצוין לתקופה קצובה. לא בטוח שמול מאצאפ' של שחקנים זריזים שמשחקים כמותם זה יעבוד לאורך סדרה. אם אוקלהומה מגיעה לפלייאוף מהמקום השמיני הם קבוצה שדי דומה להם וזה תמיד קשה לשחק נגד עצמך. גם שחיקה בסדרות ארוכות יכולה להוביל לפציעות או סתם עייפות ואז קבוצות מנצלות את זה. בקיצור, הם נראים הכי טוב אבל בואו נראה אותם כשהכסף על השולחן. אל תשכח שגם אין להם ניסיון רב בפלייאוף ולקפוץ כמה שלבים בבת אחת זו משימה קשה. איך אומרים? אני סקפטי.
איזה דבר יא אללה. כאילו שהוא שיחק על סל של ילדים קטנים.
כשמארק ג'קסון פוטר ביקשתי מתקוותי להירגע, איזה עונה יש ללוחמים שלי לא העזתי להאמין שנצלח את המעבר ג'קסון ריתק והשחקנים אהבו אותו, אבל כמו מקצוענים אמיתיים הם המשיכו הלאה. מה שקר עשה מהקבוצה הזאת לא נתפס האחים סלאש מעל הכל (קארי מרגש הוא פשוט משורר על המגרש). גרין שחקן צעיר בחירת סיבוב שני בדראפט מחבר את כולם שחקן שכבר עשה טריפל דאבל השנה לפעמים הוא נראה לי כמו המבוגר האחראי. לבוגט יש חוכמת משחק מדהימה המהלכים שלו לא פעם מזכירים לי את סאבוניס. לי ואיגודלה ירדו לספסל ונותנים לנו יחידה שנייה נהדרת יחד עם ליוינגסטון, ספייטס (וואו איזה איזו הפתעה) וברבוסה המקצוען. ותקופה האחרונה פתאום משום מקום באים שחקנים אלמונים כמו ג'סטין הולידיי וג'יימס מקאדו (האחיין של) ומשחקים עם חוצפה ואומץ כאילו כבר יש להם קילומטראז' בנ.ב.א. אני כל כך נהנה
אתה רציני? השחקנים לא סבלו את מארק ג'קסון. חלקם, כמו בוגוט, אפילו לא טרחו להכחיש את זה.
מעולה! לא קראתי על בוגט (וטוב לדעת). ההנהלה לא סבלה אותה כמו גם רשימה ארוכה של עוזרים…
ג'קסון הוא אחד האנשים הבזויים בליגה. רק על מה שהוא מלכלך על בלאט אני מקווה שאף קבוצה לא תקח אותו.
פי איך שנעלמת התהילה… אני לא עוקב אחרי כל הקבוצות והחדשות (מספיק לי עם הקבוצות שלי). בזוי
איזה עונה יש לנו הא? רק שימשיך ככה
א. לגבי המשפט "שיאים הם לא גדולה ספורטיבית", מי שהחזיק בשיא קודם הוא כרמלו אנתוני, אני חושב שזה מוכיח הכל.
ב.מה שהוא עשה הלילה היה פשוט מדהים, זה כאילו שהבנאדם ראה טבעת בקוטר של 10 מטר.
ג. ולחשוב שבלאט יכל להיות שותף לקבוצה הזאת במקום לשכשך במדמנה של לברון…
ואיזה כיף לכספי שראה את כל זה מהמושב הכי טוב במגרש.
בלאט יכול להיות זה שיקלקל את כל החגיגה. אין לי ספק שהוא לא מצטער על זה. עדיף משרת אימון ראשית על עוזר.
אני לא בטוח כמוך, אם בלאט ייכשל ויפוטר הוא יוכל להגיד שהוא היה בטופ אבל לזמן קצר מאוד. אני מאמין בבנייה ולכן חושב שבלאט הלך רחוק מדי ומהר מדי. התחלה בתור עוזר בקבוצה טובה יכלה להיות התחלה מצויינת.
מקסימום הוא יפסיד בגמר ויילך לאמן את ווסטהאם.
כשהוא הלך לקליבלנד הם היו בלי לברון ולאב. הם באו בעקבותיהם ושום מאמן שפוי לא יוותר עליהם כמובן. כמובן שזה תהליך ויש יותר לחץ אבל בסופו של דבר זה כדורסל. לנבא אפשר להתרגל די מהר ואל תשכח שיש לו עוזרים, זה לא שהוא צריך ללמוד כל דבר לבד. אני לא חושב שהם יקחו אליפות אבל נפתח לו פה צוהר לעשות משהו היסטורי וכמובן יש סיכונים בדרך.
האם זהו הזון הכי מטורף של שחקן כדורסל בכל ההיסטוריה כולה ?
שאתה מסתכל על הקונטקסט הכולל של הדברים, הרבע הכי מדהים של שחקן שאני מכיר זה הרבע של אייזאה מול הלייקרס במשחק מספר 6 ב88.
Hear hear!
על רגל אחת!
זה ההקשר שאני מדבר עליו: על רגל אחת, במשחק מכריע על אליפות, מול אחת הקבוצות הגדולות בהיסטוריה, בחוץ.
בדיוק אותו עיקרון לפיו ה63 של ג'ורדן מול הסלטיקס שהיו אולי הקבוצה הגדולה בהיסטוריה, במשחק חוץ בפלייאוף, הם הישג הרבה יותר גדול מה81 של קובי במשחק חסר משמעות מול נמושה בעונה הרגילה.
רק ראוי לציין ששני המקרים שהזכרת הסתיימו בהפסד. למרות שאפשר להגיד ששם נזרעו הזרעים להצלחות שהגיעו בשנים מאוחרות יותר.
רג'י מילר נגד הניקס במשחק 6 ב94. אולי היה פחות מושלם אבל במשחק הרבה יותר חשוב ונגד יריבה יותר חזקה וגם במו ידיו הוא זה שניצח להם את המשחק.
אלו כנראה היו 8 הנקודות המהירות בהיסטוריה, אבל אם יש איזה שיא שרג'י היה חייב לשבור זה גם היה חייב להיות נגד הניקס.
אני לא מדבר על ה8 נקודות אלא על ה25 נקודות ברבע.
אכן גם זה היה, אבל אם מדברים על רג'י והניקס יש לי הרגשה שאם היום שמים אותו במדי אינדיאנה בגארדן הוא יעשה משהו בילתי נשכח, רק שספיק לי ישב על הקוים.
28 נקודות של לברון נגד דטרויט ב 2007
ה45 נגד בוסטון במשחק 6 ב73% מהשדה היו ההופעה הכי גדולה שראיתי במשך משחק שלם שלא מג'ורדן. הוא פשוט השמיד אותם וזה גורם לך לחשוב למה לא רואים יותר הופעות כאלו ממנו.
מדהים . לא הגיוני בעליל .
ששחקן ניכנס לזון, זה כמו אסון טבע לקבוצה היריבה, מדהים!!
לפני שבוע היה משחק קריקט בין דרא"פ ל – WEST INDIA
שחקן מדרום אפריקה שבר כמה שיאים באותו משחק אבל השיא הכי מדהים שלו היה 16 חבטות ל – 6 נקודות מתוך 31 כדורים שניזרקו אליו. אחרי המשחק הוא נישאל אם הוא מודע גם לזה שאם הוא היה משיג 100 נקודות זה היה ה – 100 הכי מהיר אי פעם? הוא השיב שאפילו ה – 16 הוא לא ידע שהוא שובר שיא.
לחבוט בקריקט יותר קשה מאשר בביסבול מכיוון שלרוב הכדור קופץ קודם על האדמה, הוא סיפר שכל כדור שניזרק לעברו הוא ראה את הכדור בגודל של כדור כדורגל.
שמישהוא בזון לא צריך לחפש הסברים רק להינות.
דורפן אני מתחנן-תפסיק לכתוב על גולדן סטייט. טוב לנו להיות תחת הרדאא ומחוסנים מאיימת נימוס. בבקשה!
אולי נחרים את דורפן…
אני מתחיל לזלזל בשעון ביולוגי ומשנה לעצמי את הרגלי שינה
עם הג׳יאנטס והווריורס הניינרס חוזרים להיות קבוצת הגרבג׳ של העיר. אולי בגלל זה נזרקו לסנטה קלרה
זו קבוצה ששווה לקום בשבילה באמצע הלילה. אין ספק שהניינרס נראים הקבוצה הדהוייה של הביי
הם בכלל מאוקלנד…. ככה שהאייס והריידרס לא ממש נותנות פייט (בעצם, אולי האייס כן)
תחת הרדאר של מי?
הניחוס כמובן
אם כבר תיקונים ברשותך , אז גם תחת הרדאר .
עוד קצת סטטיסטיקה:
ה+\- שלו במשחק הוא +38.
כל הקבוצה קלעה באותו רבע 41.
52 נקודות במשחק כולו.
ולא נראה בשום רגע שהוא כופה את עצמו על המשחק.
תותח.
לא הגיוני השיא הזה. 9 מ-9 מהשלוש, לפי דעתי לפני תחילת הרבע מישהו הוריד את לחץ האויר בכדור.
ענק!
תשואות רמות.
+1 וגם מצחיק .
גדול !!!
מצטרף לתשואות!!! (גם לתומפסון…)
אחרי הכל, אני לא רואה אותם כמועמדים ראשיים לאליפות. לא, זה לא בגלל הכישרון. לא, זה לא בגלל שהם לא משחקים את הכדורסל הטוב ביותר (כולל ההגנה). זה במיוחד בגלל הניסיון והמסורת. הם חסרי ניסיון במעמדים הללו. לעבור את סאן-אנטוניו עם הקילוגרמים של הניסיון ואפילו את דאלס, זה לא מובן מעליו. סאן-אנטוניו יכולים לנצח גם במשחק מכוער כי איזה ג'ינובילי/דאנקן/פארקר יודעים דבר או שתים מה עושים כשהכסף על השולחן, וגם לפופ כנראה יש יתרון כלשהו על קאר. הכל ניכתב בהנחה שכולם ישארו בכושר הנוכחי ובריאים. כמובן אם המצב ישתנה בגולדן-סטיטס, אז קשה לראות איך זה יהיה לטובה. כמה טוב יותר יכול להיות, פרט להחתמה של ג'ורדן אחרי שחזר בזמן כדי להיות הצמד הכי טוב בכול הזמנים, לא משנה עם מי מהזוג ספלאש.
עכשיו אני קולט שפשוט העתקת את התגובה שלי. חכם גדול!!!
בטח אתה מרגיש טוב עם עצמך
סתם כדי לאתגר את האמירה על הקו האחורי הכי חזק, פארקר וג'ינובילי? אפילו סטוקטון והורנסאק קופץ לי לראש(לא יאומן איך קו אחורי כל כך לא אתלטי הצליח בליגה הזאת רק לפני 17 שנים)
לדעתי קו אחורי כשהכוכב בקו הקדמי זה סיפור קצת אחר. קשה להשוות את אלו לאלו.
ווסט וגודריץ' שיחקו ביחד, בקו הקדמי היה להם את צ'מברליין.
הייתי יכול לבנות קייס לזכייה לכל קבוצה שעולה לפליי אוף במערב (אם אני דוחף לשם את OKC במקום פיניקס החמודים).
בתחושה שלי דווקא לגריזליז אם הם מגיעים בריאים (שזה אם די גדול) יש את המאץ' אפ הכי טוב מול הווריירס. הפיזיות שלהם יכולה פשוט לשתק קבוצות ולהשאיר אותן תלויות בהתחממות של היד.
לא ראיתי את הווריירס משחקים השנה, אני מקווה שזה יותר מזכיר את דאלאס או סאן אנטוניו מבחינת הנעת כדור ומשחק קבוצתי, ופחות את OKC של השנים הקודמות שהלכו ראש בקיר עם כל הכישרון שלהם, ולא הגיעו לשום דבר.
כמה חוסר הבנה יש לאנשים כולל כותב הטור הזה שכבר מכתירים את הלוחמים. מי שלא מכיר אנ בי אי צריך לדעת שמדובר על שני ענפי ספורט שונים- בענף הראשון משחקים בחצי הילוך וקולעים 37 נק בתשע דקות ושוברים שיאים. בענף השני מגיעה סאן אנטוניו עם חבורה של בני חמישים ונותנת בראש בפלייאוף.
מוכן להתערב עם מי שרוצה שהם אפילו לא לוקחים את אלײַפות המערב.
ואוו איזה חכם אתה… מלהיב… מרשים… איך אתה מאיר את עיני חסרי ההבנה כאן. מזל שנכנסת להגיב… תודה… תודה… תודה!!!
איציק אתה מתבטס כי לא חשבת על זה קודם?
לא נורא , אתה לא היחיד.
ההומור העצמי העכשיוי לא מחפה על השפה הבזויה בה כתבת את התגובה שלך. זה בכללה לא משנה אם היא מקורית או לא. יש בבלוג זה אנשים שפשוט כייף לקרוא אותם גם אם לא מסכימים איתם. אפשר להיות ציני, סרקזטי, אך למה משפיל. למה אתה חושב שאתה חכם מכולם???!!!
ממש לא הומור, התכוונתי לכל מילה! כנראה שמלבד זה אתה לוקח מאנשים אחרים ראיונות וכותב כאילו כלום אז אתה גם נעלב ומתקפח?? אני מפסיק להתנצל – אוהב את ישראל . כל מה שאמרתי זה שאנשים פה אין להם מושג מאה בי אי , ואתה קורא לזה שפה בזויה. כנראה שאתה לא אפוי עדיין….
אתה עד כדי כך חסר בינה (אולי סובל מאי ספיקת IQ) שאתה לא מבין שכתבתי זאת 3 תגובות לפניך וכמה שעות לפניך… חוץ מזה אתה גם גס רוח.
מג'יק וביירון סקוט?
טימי הארדוואי ומיץ ריצ'מונד?
ריצמונד היה רואה פלייאוף רק בטלויזיה
ארל מונרו ווולט פרייז'ר הם הצמד שלי.
רק תומאס ודומארס נותנים להם פייט (ומנצחים).
מיקי ומוטי ;)
מטיבי לכת אולי זוכרים את הצמד בוב קוזי וסם ג'ונס, שלקחו 5 אליפויות יחד (במדי הסלטיקס כמובן), כאשר שניהם קולעים מעל 20 נק' למשחק, וקוזי מוביל את הליגה באסיסטים.
אבל שום צמד לא גרם לי להנות מהמשחק יותר מקווין ג'ונסון וג'ף הורנסק.
הצמד עם הכי הרבה נק' יחד בעונה – גייל גודריץ' וג'רי ווסט (25.9 ו-25.8 נק' למשחק בהתאמה) שהובילו את הלייקרס לאליפות ענקית בעונת 71/72 ולשיא של 33 נצחונות רצופים.
טוב, עכשיו הגזמתם. אם מדברים על גדולה אמיתית של זוג גארדים אז זה גאליס ויאנאקיס, כאשר הראשון היה גם תותח בהגנה… של היריב בלבד…
קטשפר
נכנס לעיתון (and then some)
עשרים שנים עברו מאז בעיטת הקונג-פו של קנטונה ובמירור שאלו אם 7 זה רונאלדו או קנטונה.
התבאסתי רונאלדו ייזכר כשחקן ריאל
איציק , עליך נאמר הפתגם – איסתרא בלגינה קיש קיש קרייא
מטבע קטן (איש קטן) עושה רעש בסיר גדול….
לך תלמד קצת אנ בי אי
שחרר, בסך הכל ביקש שתעדן את המילים
והוא באמת כתב את התגובה לפניך…
אנחנו בדור שמפקפק יותר מדי בהשגים ומחפש למצוא דופי בכל דבר.
רבאק, 37 נקודות ברבע, ב100%.
גם אם זה לא היה שיא, די לראות את התגובות של השחקנים והקהל במגרש כדי להבין את העוצמה וגודל התצוגה של תומפסון.
ג"ס מועמדת חזקה לאליפות אם כולם בריאים (לא קורה הרבה ב NBA שכולם בריאים). התקפה אדירה, הגנה מעולה, ספסל מצויין, יתרון ביתיות , כדורסל קבוצתי וחכם, קלעיי על ומאמן מוצלח. רק שבוגוט יישאר בריא
רונן, שאלה לא קשורה: אם אני זוכר נכון היתה לך רשומה ישנה ונפלאה (אני אפילו לא זוכר אם בבלוג) על לוח השנה הספורטיבי של האמריקאים, ועד כמה המועדים הקבועים בו מאפשרים טקסיות בדומה למועדים דתיים. ניסיתי למצוא אותה ולא הצלחתי, אתה זוכר דבר כזה במקרה?
תחפש "כמה קלים החיים, שם באמריקה" בגוגל ותגיע לזה. זה היה בוויינט.
תודה!