העולם החיצון

לדעתי אסיה קרובה מאפריקה

asia

אני עוקב אחרי שתי אליפויות היבשות שמתנהלות עכשיו, אסיה ואפריקה. ואני תוהה איזו יבשת יותר קרובה למצב בו תציב נבחרת מועמדת לזכיה בגביע העולמי.

לאפריקה יש כמובן את השחקנים. והתחושה היא תמיד שכל מה שצריך הוא דור טוב במדינה אחת, עם מאמן שיחבר אותם, והם כמעט יהיו שם. בסך הכל אם למדינה אירופאית היה את הדור האחרון של חוף השנהב לא היינו מדברים עליה כנבחרת עילית? כנראה שכן. אם מוריניו היה מאמן אותם לא היו הולכים רחוק? כנראה שכן. אבל איכשהו תמיד כשהם כמעט שם משהו קורה. מאמן מתפטר, כוכב מסתכסך. זה קשה כי השחקנים לא פעם אפילו לא ילידי אפריקה. ובכל מקרה להתאחדויות יש הרבה פחות שליטה עליהם לעומת המועדונים האירופאים שמעסיקים אותם.

באסיה המרחק בחומר שחקנים נראה שנות אור מהרצוי. כמה שחקנים וורלד-קלאס ממש יצאו מהאזור הזה של העולם? הארי קיואל לתקופה, כשהיה בלידס, נראה גבולי. קגאווה בתחילת דרכו בדורטמונד התקרב. אותו הדבר קינוסוקה הונדה. ג׳י-סונג פארק זכור לנו היונייטדים לטובה, אבל לא ככשרון. אלא איש עבודה. בקוריאה הוא ניהל את המשחק.

אבל אסיה קרובה יותר, אני די משוכנע. הם מתקדמים תשתיתית. ליגת עולות ומתבססות – יפן, קוריאה, סין, אוסטרליה. ליגות שבונות את הקהל ואת האוכלוסיה המשחקת. וכדורגל מאורגן. ועבודה עם מאמנים בינלאומיים טובים יותר. שניים-שלושה שחקני עילית באחת המדינות הללו והן יהיו בתמונה. וברקע מחכה הכסף הסיני (והיפני, והסינגפורי ואולי אפילו ההודי). וכשכדאי יהיה לשים את הכסף למשוך לשם כוכבים, הכסף יהיה שם.

אסיה לא יותר טובה מאפריקה. אבל היא קרובה יותר.

להשתתפות במימון דה באזר

לילה בלי כוכב - יוחאי שטנצלר
יומן דאבל - הוצאת אוויר

49 Comments

מיקו גוטליב אהלן סבבה 28 בינואר 2015

מצפייה בליגה הסינית, הם קרובים יותר לגביע הטוטו בלאומית מאשר לזכייה במונדיאל.

דורפן 28 בינואר 2015

ועל כך אני אומר לך: 5 מדליות זהב אולימפיות ב-88 ואיפה הם היום? אבל אני מסכים שכנראה הם לא יהיו הראשונים שיפרצו ברמת הנבחרת.

matipool 28 בינואר 2015

מה כבר עשית שקיבלת עונש לצפות בליגה הסינית ?

גורביץ' 28 בינואר 2015

רגע שלא אשכח בחיים:
הרגע שראיתי תמונה של לירון זרקו האגדי בפיצרייה שכוחת אל בסין מחובק עם הבעלים.
לא יודע איך זיהיתי אותו בכלל, אבל מסתבר שלפני (או אחרי) שהוא מכר משחקים בארץ הוא שיחק בליגה הסינית, ועשה שם סכומים יפים מאד.
מכדורגל כן.. לא מלמכור משחקים

wazza 28 בינואר 2015

מעולה, אני דווקא זוכר שהוא שיחק שם

מתי 28 בינואר 2015

הסיפור של יפן קצת דומה לזה של ארה"ב. הם החליטו באיזשהי נקודה שהם מרימים נבחרת רצינית – ובתוך 10-15 שנים עקפו בקלילות כל מיני מדינות שמייחסות לכדורגל חשיבות רבה בהרבה… המסקנה שלי היא שהבסיס הספורטיבי והכלכלי חזק יותר ממה שנקרא לו מסורת הכדורגל במדינה. בעצם גם אוסטרליה נשמעת שייכת לקבוצה הזאת. לקוריאה יש היסטורית מונדיאל מרשימה יותר, אבל בעיני גם היא מעצמת ספורט ואני יכול לראות אותה חוזרת לשלבי הגמר.

תוהה בדרכים 28 בינואר 2015

הכדורגל באפריקה לא התקדם ב25 שנים האחרונות. מקצועית גם לא נראה שבאסיה הוא התקדם בעשור האחרון.

כדורגל הוא לא ספורט אולימפי שבבחירה נכונה של מתחרים פוטנציאליים (ופה יש כמובן יתרון משמעותי למדינות עם אוכלוסייה גדולה) ואימונים סזיפיים של מאמנים מהטופ, עשית כבר 90 אחוז מהעבודה. קשה להסביר את הנקודה הזאת, אבל הכישרון האישי בכדורגל, הטכניקה, התחושה למשחק, חייבים לבוא בצורה טבעית. ברגע שהם כבר קיימים, אפשר לנסות להלביש עליהם תבנית קבוצתית.

רונן דורפן 28 בינואר 2015

נכון. אבל גם בכדורגל יש מגמות ומדינות כן קפצו.

ליפול למטה תמיד קל (הונגריה, סקוטלנד) אבל אפשר גם לקפוץ. הולנד למשל עלתה בתוך עשור מתוך הכלום להיות קונטנדרית ברמה הגבוהה ביותר. גם בפורטוגל השינוי היה מהיר מאד והוא פחות או יותר נשמר. פולין עשתה קפיצה דרמטית כלפי מעלה אבל לא הצליחה לשמר זאת. דנמרק כמעט הגיעה להיות מתמודדת עולמית מתוך מצב די קיקיוני. בסופו של דבר היא כנראה מדינה קטנה מדי – כי יחסית לגודלה היא העמידה ענקים.

יפן כן החלה לגדל שחקנים מבריקים אבל אני יותר חושב על אוסטרליה. היא כבר הוציאה חלוץ של עשרים שערים לשנה בפרמייר ליג ואת השחקן הצעיר של העונה שם. מכאן המרחק לחלוץ של 35 שערים או לכדורגלן עונה בליגה בכירה, הוא לא כזה גדול. אם גדל אודגארד בנורבגיה (אם ייצא ממנו משהו) הוא יכול בקלות לגדול גם באוסטרליה.

אסיה נראתה כמי שעשתה קפיצה גדולה ב-2010. ב-2014 התוצאה הייתה חלשה יותר אבל אני חושב שאוסטרליה הייתה מצויינת מול צ׳ילה והולנד. היא הייתה עולה מכמה בתים אחרים.

יש להם שם ליגה מקומית עם ממוצע 15,000 צופים. ובסופו של דבר כנראה יותר קל ליצור עומק אם יש לך כדורגל מקומי משמעותי מאשר תלות בכך שסוכנים אירופאים פשוט יקחו כל ילד מהמדינה ויפזרו באירופה. בוא נגיד ככה: לאפריקה כבר היה זוכה בלון ד׳אור ובוודאי יהיו עוד. אבל הנבחרות כמו שאתה אומר תקועות.

דורפן 28 בינואר 2015

והכי חשוב. בניגוד ליפן וקוריאה לאוסטרליה יש מהגרים. ניקח למשל את כריסטיאן וויירי שהיה וורלד קלאס. הוא גדל באוסטרליה. אז הם כן יכולים לגדל שחקן כזה.

תוהה בדרכים 28 בינואר 2015

,תקן אותי אם אני טועה, אבל ההתקדמות ההולנדית הייתה בדרך הפוכה: מאמן כמו מיכלס ודור נדיר של שחקנים הם אלו שהקפיצו את הכדורגל ולא מצב הם נוצרו כתוצאה של תכנון חיצוני. ההיווצרות שלהם הייתה טבעית.

בטורניר נוק אאוט של שבעה משחקים, עם מאמן טקטי טוב, הגרלה נוחה וקצת מזל, אתה תמיד יכול להגיע לשלבים מכובדים, בטח בטורניר נבחרות שהפערים הם פחות גדולים מכדורגל המועדונים. התקדמות אמיתית (מבחינתי) היא ליצור לאורך שנים נבחרת חזקה ושחקנים ברמה גבוהה, בכמויות ולאורך זמן. ארצות, להוציא את רוסי (שהוא גם לא באמת תוצר של הכדורגל שם), לא ייצרה שחקן שדה אחד שלגיטימי להרכב של לקבוצת דרג שני. אפילו ישראל כבר ייצרה כמה כאלו.

תוהה בדרכים 28 בינואר 2015

"ארצות הברית" כמובן.

דורפן 28 בינואר 2015

אני חושב שלנדון דונובן היה יכול להיות כזה. הוא שחקן חכם מאד ופשוט בחר להיות באמריקה לא יודע למה. אבל תראה למשל את אואן הארגריבס, של תקופת באיירן והעונה הנורמלית האחת שלו ביונייטד, והוא בכלל גדל בקנדה. אבל באמת אוסטרליה גידלה בסך הכל שחקנים הרבה יותר טובים מהאמריקאים. צריך לזכור שאפילו באסיה הם משחקים רק שמונה שנים. מסי לא יגדל להם, אבל שחקן כמו טוני קרוס, איזה שילוב של כשרון טוב עם הכשרה מושלמת, הם יעמידו לדעתי בקרוב יחסית. ולנבחרת תחרותית מספיק שחקן אחד כזה.

מיכלס בא אחרי 18 שנים רצופות של מאמנים זרים. בעיקר ויק בקינגהם האנכלי הכין את רוב הדור הזה. ואייאקס היא אלופת אירופה השניה מהולנד – פיינורד זכתה לפניה. וגם היא עם מאמן אוסטרי. הסיבה העיקרית – ביטול הקוד החובבני בהולנד. באמצע שנות הששים. מאותו רגע התקדמות מטאורית.

no propaganda 28 בינואר 2015

שחקן אחד ממש לא מספיק לנבחרת תחרותית, תראה את שוודיה של זלאטן או ויילס של גיגס כדוגמא.
גם 3 שחקני מהטופ לא יעשו מאוסטרליה קונטנדרית, אולי עם הגרלה נוחה הם יגיעו לשלבים מאוחרים אבל את זה עושות קבוצות לא קונטנדריות על בסיס כמעט קבוע.

דורפן 28 בינואר 2015

אנחנו לא מדברים על אותו דבר. כמעט כל ההרכב צריך להיות בליגה בכירה. אני לא מדבר על רמת יוסי בניון. אני מדבר על נבחרת שכל ההרכב הוא שחקני הרכב בליגה בכירה ואז שחקן על אחד (טופ 10 עולמי) . כפי שהייתה גרמניה בתקופת באלאק. כפי שהייתה קרואטיה במידה מסויימת. תורכיה עם חסן שאש. זה גם צריך להיות שחקן שמארגן קבוצות – לא זלטן או גיגס.

no propaganda 28 בינואר 2015

לגרמניה היה הרבה יותר מהרכב מליגה בחירה. חוץ מבאלאק היה גם אל קאן ככוכב על וחוץ מזה היה להם את לינקה וירמיס הרכב ראשון בבאירן וקלוזה שהוא לא טופ 10 עולמי אבל הרבה יותר משחקן בליגה בחירה. וגם שאר השחקנים כמו מצלדר, האמאן, נויוויל, יאנקר אלה ממש לא שחקנים של פרייבורג או ווסט ברום.

קרואטיה ובעיקר טורקיה ממש לא היו קונטנדריות כמו גם אורוגוואי ב2010(דוגמא מצויינת לקבוצה עם כמה כוכבים והרבה שחקנים מהליגות הבחירות) לא היו קונטנדריות. הם הגיעו רחוק אבל זה חוכמה בדיעבד אף אחד לא היה מהמר עליהן לפני המונדיאל, זה לא ברמת שונה מדרום קוריאה(קצת שונה אבל זה לא קריטי). טורקיה ואורוגוואי נהנו מהגרלות נוחות במיוחד וקרואטיה נתנה מונדיאל אדיר אבל די יוצא דופן כלומר זאת הייתה סוג של הבלחה. וגם לקרואטיה היו 3 כוכבים ובנוסף את יארני, סימיץ, טודור ולאוביץ ואסנוביץ שזה שום לא שחקני פרייבורג או ווסט ברום.

אוסטרליה גם לא תהיה קרואטיה, יתתכן שהיא תהיה טורקיה עם הבלחה חד פעמית אבל לא יותר מזה.

יוסי 29 בינואר 2015

ווילס היא נבחרת לגמרי בינונית למרות ששניים משחקניה וורלד קלאס לכל דבר, וכל שאר ה-11 שחקני פרמיירליג. אני לא חושב שיש איזשהי נוסחת קסם להצלחה של נבחרת (ראו ערך קוסטה ריקה במונדיאל האחרון) וכל ניסיון למצוא נוסחה כזאת חוטא קצת למציאות

רונן דורפן 29 בינואר 2015

אתה מתבלבל בין נוסחה לבין תנאי מספיק

Amir A 28 בינואר 2015

העלת נקודה מעניינת, של הזיקה בין שחקנים שנולדו או גדלו מחוץ לארצם ובין הנבחרת. האם יש הבדל בין שחקנים שמקורם באפריקה ובין שחקנים שמקורם באסיה/אוסטרליה מהבחינה הזו?

אורן השני 28 בינואר 2015

להתלהב עכשיו מאוסטרליה זה לא חוכמה, מה גם שהם לא מייצגים לדעתי את אסיה אפילו שהם מתארחים אצלם בטורניר.

כמו שאתה אומר הנבחרות האפריקאות בנסיגה מורגשת, אבל גם האסיאתיות לא נראות מי ת יודע מה. שתי היבשות ימשיכו לגרד שמינית / רבע גמר של גביעי עולם בעתיד הקרוב.

דורפן 28 בינואר 2015

רבע גמר זו רמה עולמית (בין ארבע הראשונות יש רק ארבע הראשונות). צריך גם לזכור שבשיטת ההגרלה הקיימת אוסטרליה מאד נדפקת. למעשה בהגדרה היא מקבלת ראש בית, עוד נבחרת אירופאית, וכ-50% שדרום אמריקאית משנית. קח נבחרת אירופאית דרג בינוני – כזו שנוטה להעפיל למשחקים בדרך כלל – מין שבדיה או רוסיה או שוויץ או יוון. מה היה מצבן בהגרלה כזו?

לא ברור לי למה הם לא מייצגים את אסיה. הם משחקים שם (להזכיר לך איפה ישראל משחקים?). אוקיאניה לא צריכה להיות בכלל קימת. היא צריכה כולה לשחק באסיה. זו פארסה.

מתן 28 בינואר 2015

אוקיאניה לא פחות הגיונית מהעובדה שאמריקה מחולקת לצפון-מרכז ולדרום

דורפן 28 בינואר 2015

היא לא הגיונית לקונפדרציית כדורגל. כי שם כרגע כרגע חצי מדינה שמנסה לשחק. בתקופת אוסטרליה היו מדינה וחצי. בגביע העולמי בראגבי יש להם בצדק רבע מהנבחרות.

מתן 28 בינואר 2015

כיבשת (או תת יבשת או איך שלא תקרא לזה) מגיע להם לקבל התאחדות אזורית אם זה מתאים לנו ואם לא. אז ניו זילנד יגיעו לפלייאוף, מדי פעם יקבלו בעיטה בתחת (כמו במונדיאל האחרון) ופעם בכמה מונדיאלים יעלו. אין מה לעשות עם זה. זה כמו שאם באפריקה חצי מהנבחרות יחליטו להפסיק לפעול אף אחד לא יציע לחבר אותם לאסיה/אירופה

יוחאי שטנצלר 28 בינואר 2015

אוסטרליה היא לא אסתייתית מייצגת אבל ברור שהיא צריכה לשחק שם כמו כל אוקיאניה. לא יכול להיות שניו זילנד מרוויחה מההפקר ותשחק כל פעם בפלייאוף העלייה למונדיאל. פיפ"א גם צריכה ללכת עד הסוף עם הדירוג המטופש שלה ולקבוע את הדרגים במונדיאל לפי הדירוג בפיפ"א ולא קונטיננטלי. חושב שהאסתייתיות עשו התקדמות ענקית – בעיקר קוריאה ויפן למרות האכזבה במונדיאל האחרון כששתיהן לא עלו מבתים נוחים מאוד יחסית. זה הכל עניין של כסף והשקעה שלאורך זמן תביא להישגים. היפנים לא היו בשום מונדיאל עד 1998. מצד שני האסייתיות הערביות /מוסלמיותלא מצליחות להתקדם וזה גם משהו שמעניין להבין מדוע. משאבים ואהבה למשחק יש, ולא בטוח שיש שם משמעותית פחות כישרון.

מתן 28 בינואר 2015

אני לא רואה מדינה ערבית מצליחה בעתיד הנראה לעין. הם עסוקים בלטבוח אחד בשני. חכם סיני זקן אמר פעם שאם אתה רוצה להצליח במשהו כדאי שלא תהיה עסוק במלחמות אזרחים באותו זמן

גיסנו 28 בינואר 2015

ומצד שני תראה את אלג'יריה. נבחרת שלמה של שחקנים לגיטימיים בליגה הצרפתית, כולל אחד שנחשב לכוכב גדול. רבים מהשחקנים נולדו וגדלו בצרפת אבל כבר פגשתי לא מעט צרפתים מוסלמים דור שני למהגרים שמפוצצים בגאווה מוסלמית-לאומית (למרות שביקרו אולי פעם אחת במולדת שהם כ"כ גאים בה). חלק מהם גם מתרגמים את הגאווה הזו להרג עיתונאים וכאלה….

red sox 28 בינואר 2015

מסכים מאוד עם הרעיון, מלבד העובדה שאפריקה כבר שם . אםרבע גמר מונדיאל הוא הקו שמפריד בין הגברים לילדים.

מה שכן יכול לשים את אסיה/אוסטרלייה בעמדת זינוק טובה יותר הוא פוטנציאל האירוח. מונדיאל אסיאתי הוא כבר עניין של מה בכך, בעוד באפריקה אני מתקשה לראות מארחת פוטנציאלית אמיתית נוספת.
זה משמעותי כמובן בהאצת הפיתוח של כל המשתניפ שסקרת בפוסט, אבל גם מסיבה נוספת, ושכל אחד יחליט בעצמו אם הוא מעדיף את הדוגמה הארגנטינאית או הקוריאנית.

אריאל גרייזס 28 בינואר 2015

לא בדיוק מבין, היתה לנו אסאייתית בחצי גמר מונדיאל כבר לפני 12 שנים, מה בדיוק השתנה.
להגיד שאסיה יותר קרובה מאפריקה לאליפות העולם זה בערך כמו להגיד שעמרי כספי יותר קרוב ממני להיות מייקל ג'ורדן. נכון, אבל חסר משמעות לגמרי

גיל 28 בינואר 2015

זו הייתה אליפות מושחתת והיא הייתה צריכה לעוף בשמינית.

אריאל גרייזס 28 בינואר 2015

גם שם בליצ'ק אחראי, הא?

גיל 28 בינואר 2015

אם הוא היה מתעניין בכדורגל אז חבל על הזמן.

ניתאי 28 בינואר 2015

גם אפריקאית הייתה רחוקה פנדל אחד מוצלח מחצי גמר. אבל זה היוצא מהכלל שמעיד על הכלל. בהיבט הרחב הנבחרות האלו, אפילו החזקות על הנייר, לא קיימות כסיכון על הגביע העולמי או אפילו בקרבתו.

אריאל גרייזס 28 בינואר 2015

זה בדיוק מה שאני אומר

no propaganda 28 בינואר 2015

לדעתי אף אחת מהיבשות לא תציב קונטנדרית לעולם או לפחות כל עוד באפריקה לא תהיה מדינה עם תקציבים אירופיים.
זה לא אומר שלא יהיו הישגים נקודתיים אבל לא משהו שאפשר לצפות מראש אלא תוצאה של מזל או הבלחה.

גיל 28 בינואר 2015

מה שאתה מדבר עליו קשור בין השאר ליציבות פוליטית. ברגע שמדינות באפריקה יהיו יציבות יותר אז זה ישפיע גם על הכדורגל ואז ישאירו את אסיה מאחור. מבחינת כישרונות טבעיים המאגר שם גדול יותר, אם כי באסיה יש הרבה הרבה יותר אנשים אז אולי זה מפצה.

מתן 28 בינואר 2015

כמות השחקנים המוכשרים שיוצאים מאסיה (ואוסטרליה) די עלובה לעומת אפריקה (או חוף השנהב לבדה) אבל אני חושב שתהיה התקדמות יותר גדולה דווקא אצל האסייתיות. שם ההתאחדויות מסודרות ולא מתנהלות בצורה שכונתית עד בזיונית כמו באפריקה. באסיה לא יקרה מצב שבאמצע מונדיאל שחקנים ישבתו עד שיקבלו משכורות ובשביל זה יטיסו שק מזומנים במיוחד, דבר שקרה במונדיאל האחרון (בעצם שם בכלל לא יהיה מצב כזה של הלנת שכר).
באפריקה יש כישרון, באסיה יש סדר

red sox 28 בינואר 2015

אפשר גם להסתכל מה קורה בענפי כדור קבוצתיים אחרים, שם האסיאתיות פורצות קדימה ומשאירות אבק לנבחרות שמסורתית טבחו בהן.
לאליפות העולם האחרונה בכדורעף איראן הגיעה ככוח עולה (7 בדירוג העולמי!) ונתנה בראש לנבחרות כמו ארה"ב ואיטליה. זה לא שלא היה כדורעף באסיה מאז ומעולם, אלא שהוא היה תמיד באסיה ה"אחרת", זו של יפן וסין.

המגמה נמשכת גם בימים אלה באליפות העולם בכדוריד. זה ענף שברמות הגבוהות היסטורית הוא כמעט לחלוטין מועדון אקסקלוסיבי של נבחרות אירופאיות מאוד מסוימות, עם שוליים שהן בעצמן מועדון סגור: מצרים, טוניסיה, ארגנטינה, יפן, קוריאה. שום דבר מעבר לזה. פתאום באה קטאר, מארחת אליפות עולם ומשחקת היום ברבע הגמר עם מאזן 4-1 בבית המוקדם (הפסידו בקושי רק לספרד, אלופת עולם מכהנת להזכירכם).

mnm 28 בינואר 2015

חוץ מקטאר שאר האסיתיות סיימו בתחתית האליפות, ואם תסתכל על השמות של נבחרת קטאר אתה תראה שמות יגוסלבים ואירופאים. יש להם בנבחרת שלושה מונטנגרים, שני בוסנים,צרפתי,ספרדי וקובני.

red sox 28 בינואר 2015

בדיוק. הם נהיו מעצמת כדוריד מאפס, בדיוק כמו שעשו בריצות הארוכות ובמקצועות אחרים.
אתה רואה מדינה אפריקאית עושה את זה?

rami 28 בינואר 2015

לאזרח שחקנים נקרא להפוך למעצמה בענף? נדמה לי שלא.
מעצמה זה תשתית של מתקנים, מאמנים, ספורטאים רבים, בניית תרבות ספורטיבית.
הקטארים קונים הצלחה.

גור אילני 28 בינואר 2015

עזבו אתכם – במונדיאל הבא אנטארקטיקה מקבלת שיריון מקום בחצי גמר מספ בלאטר – מה ששם אותה מיידית בעמדת ״הכי קרובה״.

zork 28 בינואר 2015

לאוסטרליה יש את היתרון, בדומה לארה"ב שהיא מגיעה ממדינה אנגלוסכסית לבנה דוברת אנגלית. זה תמיד עוזר בשביל לקבל יותר הייפ עולמי, בטח מאשר להיות ממזרח אסיה. להגיד שקטאר קונה הצלחה זה זיבול, כאילו שההצלחה של המערב לא נקנתה בהון רב. ההבדל הוא שהכדורגל כפי שהתפתח באירופה היה ספורט של מעמד הפועלים, והכדורגל כפי שהוא מתפתח בנסיכויות הנפט השונות הוא ספורט של האלפיון העליון. זה מחיר המקצוענות…

rami 28 בינואר 2015

לא הבנתי. הקטארים מאזרחים 8 שחקנים וזה לא נקרא לקנות הצלחה? אז מה זה?
מה הקשר בין התפתחות הכדורגל באירופה לבין אזרוח ספורטאים רבים בענפים שונים לטובת הצלחה מיידית.
הקטארים יכולים באותה מידה להשקיע את הכסף בבניית תשתית של שחקנים מקומיים (אולי הם עושים את זה, אין לי שמץ) ושילוב מידתי וסביר של שחקנים מבחוץ – נניח כמו בכדורסל שמותר לנבחרת מתאזרח אחד. אבל כאן מדובר ב8 שחקנים מתוך 17.
למה מדינה כמו דנמרק, שיש לה מספיק משאבים כלכליים לאזרח ספורטאים, לא עושה את זה? הרי היא יכולה לאזרח לעצמה נבחרת כדורסל שלמה ולהתמודד על תארים אירופאים במינימום. נדמה לי ששנינו יודעים את התשובה לשאלה הזאת.

כספרי 28 בינואר 2015

הדנים לא מתעניינים בכדורסל, אבל בכדוריד הם מעצמה, עם פחות תושבים מישראל הם כבר שנים בטופ העולמי….זו כוחה של מסורת

red sox 28 בינואר 2015

רמי,
קודם כל השאלה בה עוסק הפוסט היא "איזו יבשת קרובה יותר להציב מתמודדת על תארים עולמיים". אתה לא מערער על כך שרכישת שחקנים זרים ואזרוח שלהם מקרב מדינה לעמדה הזו נכון?
מעבר לכך, הטענות למדיניות ה"אזרוח על חשבון טיפוח" של קטאר הן נכונות, אבל בינינו הם לא המציאו שום דבר. יוון וטורקיה אזרחו כוכבי כדורסל ממדינות יוגוסלביה כבר לפני 15 שנה, רצי מרחקים מקניה ובורונדי לוקחים היום מדליות בשביל ארה"ב, אתלטיות אוקראיניות מתחרות תחת דגל ישראל ויש עוד אין ספור דוגמאות בשלל ענפים. אני לא מדבר על פליטים או בני מהגרים שהגיעו למדינות עשירות יותר והתאזרחו בהן. אלו ספורטאים ברמה העולמית הגבוהה שיום בהיר אחד עברו למדינה אחרת. אחד הלך לקטאר, השני לנתניה והשלישי לסיאטל.

האם אני אוהב את זה? ממש לא. האם זה חלק מהמשחק? כנראה שכן. האם זה מקרב מדינה להתחרות ברמות הגבוהות? ללא ספק.

צור שפי 28 בינואר 2015

רונן, מה לדעתך ההבדל בין אסיה וארצות הברית? אני זוכר את הדיונים, עוד בימי הקוסמוס של פלה ושפיגלר, שאם האמריקאים רק ייקחו ברצינות את המשחק הם ישאירו אבק לשאר העולם ולמרות שכמובן הם השקיעו והשתפרו – לכלל קונטנדרית לא הגיעו. אחרים כתבו פה שגם אצל יפן וקוריאה היתה קפיצת מדרגה אבל כנראה שיש איזו תקרת זכוכית שכסף לא יכול לפרוץ. בגלל זה ההימור שלי הוא שהסיכוי של נבחרת מאפריקה לפרוץ לרמה הגבוהה ביותר גבוה משל נבחרות אסיה, למרות הבלגן והכל.

דורפן 28 בינואר 2015

אני חושב שיפן וקוריאה קרובות יותר למיצוי הפוטנציאל וזה באמריקה גדול יותר. לארצות הברית יש את האוכלוסיה והאתלטים וגם את ההבנה על רמת השחקנים הנחוצה. הם מייצרים כמה שחקנים נכונים – כמו דונובן ובקרמן – אבל מתחת לרמה הנדרשת. הם זקוקים לתחרות וזה עניין קשה. מקסיקו זה לא מספיק. מכיוון שדרום אמריקה זקוקה לכסף גדול איחוד האמריקות בליגת אלופות ובאליפות היבשת נראה לי בלתי נמנע.

תוהה זורק 28 בינואר 2015

משום מה זה תמיד נראה כאילו לנבחרות האסיאתיות אין הגנה

רומן 4 בפברואר 2015

הכדורגל האפרקני מביך.
משחקים ברמה מאוד ירודה, קצב נמוך, חוסר הבנה בסיסית בכדורגל וגם יכולת אישית לא משהו להבדיל מהסטיגמה.
זה נראה כמו משחק של חובבנים, עם כמות השטחים המתים במשחק שם אפשר לחשוב שהם משחקים פחות מ11 על 11

Comments closed