כוונת המחוקק בתבונתו

על שיטות בחירות ושיטת שער החוץ

נשאלתי לפני כמה ימים מה הייתי מצביע אם הייתי בארץ. והתשובה שלי הייתה במרצ מבלי להתלהב כלל ממפלגה מזדקנת זו. והסיבה? כי הצלחתי להשתכנע שהסיכויים של מרצ לא לעבור את אחוז החסימה גבוהים. והבחירות הללו עלולות בהחלט לקום או ליפול על כך שאחד הגושים יאבד כמות גדולה של מנדטים בגלל מפלגה שהתקרבה לאחוז החסימה אבל לא עברה אותו. מהבחינה הזו מצב השמאל קצת פחות מסוכן ממצב הימין – שם יש שתי מפלגות בסכנה כזו. אני בהחלט לא בטוח שהייתי מצביע מרצ אם לא הייתה סכנה כזו. אבל כמי שנמצא די הרבה שמאלה מהמרכז לא הייתי מוצא לנכון לסכן את הסיכויים בצורה כזו. אני לא איזה בוחר רלף ניידר רפה שכל באמריקה!

מה מצחיק בעיני?

שהעלו את אחוז החסימה כדי להגביר ״משילות״ כביכול. זה מה שקורה כשמומחים כמו יאיר לפיד ונפתלי בנט מתעסקים בשיטות ממשל. הם לא קולטים שבשינוי שיטה הם משנים גם דפוסי הצבעה. הם יצרו חוק שבסופו של דבר מעודד הצבעה למפלגות קטנות. הבוחרים היחידים שתהיה להם פריבלגיה להתלבט בין מפלגה גדולה וקטנה הם דווקא של המפלגות שלהם. המפלגות שהיו בסכנה אמיתית – הערביות – התאחדו. ואגב, גם יצירת הרבה מפלגות של 4-7 מנדטים בהחלט לא מחזקת את המשילות לעומת המצב הישן בו תמיד היו כמה ח״כים בודדים משייטים בחלל. לא הם סכנו את יציבות השלטון. דווקא עריקים ממפלגות גדולות היו מסוכנים יותר.

יש רק דרך אחת לחזק משמעותית את מפלגת השלטון – בחירה ישירה. או של הראיס – כמו באמריקה. או של כל חבר פרלמנט לחוד – כמו בבריטניה. אבל זה בדיוק מה שלא רצו לעשות ראשי מפלגות בינוניות. כי הם מי שנעלמים בשיטה כזו.

*

יש עוד מפעל אחד שיתקיים היום – מפורסם וידוע לא פחות מהבחירות הישראליות – וקוראים לו ליגת האלופות. גם בו יש חוקים שנועדו להשיג דבר אחד וסופו של דבר משיגים דבר אחר. למשל החוק שקבוצות מאותה מדינה לא יתמודדו ביניהן בשלב שמינית הגמר. למה ומדוע? מעולם לא שמעתי הסבר. אבל אם החוק עושה דבר אחד – זה לעודד מצבים של גמרים כל מדינתיים או חצאי גמר עם שלוש קבוצות מאותה מדינה. הסיטאוציות הזו קרו המון מאז בוטל שלב הבתים השני. מה שבאופן טבעי מפחית מהעניין העולמי.

ואז כמובן יש את חוק שער החוץ. מטרתו הראשונית – הוא הומצא לפני הפנדלים – הייתה למנוע משחק שלישי. הוא גם נועד למנוע מצב בו קבוצות אורחות ״מחנות את האוטובוס״. במיוחד בעבר הרחוק, בלי שידורים ישירים ואיכות טלוויזיונית גבוהה, שהביאו לרוב לשיפוט ביתי מחפיר. מה שהיום די נעלם.

יש הטוענים שהוא הביא לתופעה של זהירות של קבוצות הבית במשחק הראשון. אני לא משוכנע לחלוטין שזה תמיד קורה. ב-2012 הובקעו במשחק הראשון 32 שערים ובגומלין 57. והשנה נראה שהולכים למצב יותר קיצוני. המצב כבר 22-17 לטובת המשחק השני ועוד צריך לשחק ארבעה משחקים כאלו היום ומחר. אבל בשנתיים האחרונות הזה השתנה. ב-2013 זה היה מתון יותר: 42-37 לטובת המשחק השני. ב-2014 38-41 לטובת משחקי הגומלין. כלומר בלי הבדל – כי צריך לזכות שממילא המשחק השני מועד ליותר שערים כאשר, כפי שאומרים האנגלים, ״זורקים את הזהירות לרוח״. ויש גם הארכות שמוסיפות כמה שערים למשחקי הגומלין.

טענה אחרת היא חוסר צדק. אם מדברים על הרולטה של הפנדלים, קשה להגיד שהיא הגונה פחות מהמצב הזה. בסופו של יום, קבוצות מודחות מהגביע מבלי שהפסידו משחק או צמד משחקי כדורגל. קשה להגיד יותר מדי בעד הדבר הזה.

אבל יש לשער החוץ גם ערך משלו. הוא מפחית, גם אם באופן מלאכותי, את מספר הדקות שהמשחק נמצא בתיקו. וזה כלשעצמו מצב בריא. אני מפציר בכם להשוות את המצב במשחקי נוקאאוט באלופות לסטגנציה המוחלטת שלפעמים מתרחשת בגביע העולם בשלבי הנוקאאוט. משחק נוקאאוט שנמצא בסיטואציית תיקו הוא רעה חולה! אני חייב לומר שלפני כמה שנים הייתי נחרץ הרבה יותר בהתנגדות לשער חוץ מאשר היום.

באופן כללי כל מנגנון מונע תיקו הוא טוב. עלתה למשל לא פעם ההצעה לבעוט את הפנדלים בכדורגל לפני ההארכה. אבל זה עדיין לא ימנע 180 דקות של תיקו פוטנציאלי לפני כן. רעיון יותר צודק הוא כנראה שברצלונה תאחז היום בשובר השוויון על סמך זה שהיא אלופת בית וסיטי לא. הבעיה כאן היא שזה פתרון לשמינית הגמר בלבד.

לבסוף אפשר להחיל את שער החוץ רק בהארכה. זה מה שעושים בגביע הליגה האנגלי. את זה אני די אוהב. דוגמא לרעיון מצויין בתוך רעיון גרוע – כי גביע הליגה עצמו הוא רעיון גרוע מאד! כשחושבים על זה לעומק זה יופי של רעיון. הוא מפרק את הבעיות של הקבוצה בפיגור. קודם תתמודדו עם ההפרש – אם תצליחו תקבלו חצי שעה כדי לנסות לפתור את העניין.

למה ברק בכר לא גר בקרית שמונה?
כריס בורלנד פורש - גיים צ'יינג'ר?

86 Comments

xxx 17 במרץ 2015

אני בעד חוק שערי החוץ. הנטיה של קבוצות חוץ להסתגר לא נעלמה מן העולם. כן, יש בימינו את קבוצות כמו ברצלונה, ריאל באיירן ועוד כמה שיתקפו בכל מגרש. אבל רוב הקבוצות והמאמנים יעדיפו זהירות בחוץ. מה לעשות – במשחק חוץ אתה בנקודת מוצא פחות טובה. חוק שערי החוץ מתמרץ את הקבוצות האלה לנסות להבקיע. נכון שלפעמים קבוצת הבית זהירה מעט, אבל עדיין – ללא החוק הזה המוריניואים , בניטזים(והפרגוסונים.. :-)) של העולם היו מתבנקרים מעל ומעבר במשחק הראשון כדי להעביר הכרעה למגרש שלהם. שער חוץ הוא רווח גדול והתמריץ לנסות להבקיע הוא שווה.

אני הייתי בכלל מבטל את התיקו מכדורגל לחלוטין – אחרי 90 או 120דקות ללא הכרעה לעבור לשער מוות כשכל 5 דקות מוצאיים שחקן או שניים מכל קבוצה עד שמובקע שער. אבל זה דיון נפרד.

רפאל 17 במרץ 2015

זה דיון שלא ייכנסו אליו. אנשי הכדורגל ( והאוהדים ) שמרנים מטבעם ואם גדלו על משהו מסוים, מצידם שיימשך עוד 500 שנה, גם אם יש חלופה טובה בהרבה.
אפילו לשמוע את זה לא יסכימו. יש לי גם בעיה עם תיקו. מרגיש שמרמים אותי.
נכון, אומרים שתכל'ס הפסדת שתי נקודות שיכולת לקחת בניצחון ושהקבוצה השניה הרוויחה נקודה במקום לא לקחת כלום, אבל עדיין זה מרגיז אותי. יש אינספור הצעות לשינויים אפשריים שלא יפגעו במהות של המשחק ואם כבר יעשו אותו ליותר מרתק עם הכרעה ברורה מידי התמודדות, גם אם הניקוד יהיה טיפה שונה מהכרעה לאחר 90 דקות ולאחר הארכה/פנדלים.

גיל 17 במרץ 2015

הבעייה במצב הקיים שעם שני משחקי תיקו קבוצה יכולה לעלות לשלב הבא. אני הייתי לפחות עושה משהו נגד זה. חוץ מזה, מה רע במשחק שלישי בבית של הקבוצה הבכירה? עוד כמה משחקים לא ישנו הרבה חוץ משיבוש הלוח של פיפ"א (אפשר לשחק אותם בשבוע שאחרי הגומלין שגם ככה אין בו משחקים).

לגבי שיטת הבחירות לדעתי הטעות הייתה שלא העלו מספיק את אחוז החסימה. עם אחוז גבוה ומפלגות שיכולות להכניס למשל רק 6 מנדטים לכל הפחות יווצרו יותר איחודים וזה יגרום ליותר משילות ופחות להשפעה של בודדים.

xxx 17 במרץ 2015

+1 לאחוז החסימה

ריקו 17 במרץ 2015

לא כל כך מסכים עם העלאת אחוז החסימה, זה רק יצור מצב של יותר מפלגות בינוניות בגודלם, שהכוח שלהם בכל משא ומתן קואליציוני רק ילך ויגדל.

גיל 17 במרץ 2015

איך יותר מפלגות? יהיו 2 מפלגות גדולות ועוד 3-4 בינוניות. במקום לעשות קואליציה עם 5 מפלגות תצטרך להגיע להסכם עם 2 בערך.

אביאל 17 במרץ 2015

גיל – גרמניה תמיד מתקבלת כדוגמא רעה על 5 אחוזי הצבעה, יש איזה בעיה דמוקרטית בחסימה הזו, אין מקום ל״דם חדש״.

גיל 17 במרץ 2015

בארה"ב יש שתי מפלגות ולא נראה לי שיש בעייה עם דם חדש. בכל מפלגה ותיקה יכולים להיות פנים חדשות, מה בדיוק הבעייה?

אביאל 17 במרץ 2015

גיל – ארצות הברית שונה לגמרי, קודם כל הבחירות הן אזוריות ולא כלל ארציות, דבר שני, אין באמת משמעת קואלציונית והכל מבוסס על קואלציות אד-הוק לנושאים ספציפיים, זו מערכת שונה לגמרי.

גיל 17 במרץ 2015

גם בארץ אפשר לבחור נציגים בבחירות איזוריות. אבל הנקודה היא שלא מספר המפלגות הוא זה שקובע אם יש דם חדש או לא. בארה"ב יש שתי מפלגות מרכזיות וכל הזמן מזרימים דם חדש אליהן. אובאמה היה כמעט אלמוני כשנבחר למועמד לנשיאות. להפך, כשפועלים בתוך מספר מפלגות קטן אין את הדחף לרצות להבדיל את עצמך מאחרים. כשאני רואה את כל המפלגות אני מוצא עצמי הרבה פעמים מבולבל כי אין ממש הבדלים בין המפלגות אלא הכל עניין של שיווק.

אביאל 17 במרץ 2015

גיל – איזה בחירות אזוריות יש בארץ ?

ברור שלא תכיר, אתה לא יכול להשוות את גודל המערכות הפוליטיות של ארה״ב מול ישראל, אובמה היה פוליטיקאי תקופה לא מועטה ועלה הרבה בזכות הכריזמה ללא מתחרים שיש לו.

בקשר למפלגות בארץ, מסכים בהחלט.

גיל 17 במרץ 2015

אני לא אומר שיש היום אבל יכולות להיות בחירות כאלה. גם היום יש לך בחירות לראש העיר אז מה הבעייה לבחור נציגים מקומיים?

אובמה מדגים את הנקודה של פוליטיקאי ידוע ברמה המקומית שעלה לגדולה. מחוץ לאילינוי מעטים הכירו אותו. דווקא בארץ פוליטיקאים מקומיים יחסית מאוד מוכרים.

ניתאי 17 במרץ 2015

זה לא שהשיטה בארהב היא פאר היצירה. כמו שמוכיחים יחסי אובמה-קונגרס בימינו אלה.
ככה זה, בכל שיטה פוליטית יש פוליטיקה.

גיל 17 במרץ 2015

נכון, אבל לפחות יש לו אפשרות לעשות לא מעט דברים גם בלי אישור הקונגרס. בארץ כמעט אי אפשר לעשות כלום והמצב הוא שיתוק תמידי.

אביאל 17 במרץ 2015

גיל – אני לא יודע על סמך מה אתה קובע שאי אפשר לעשות כלום ? בישראל אין מצב בו בבית הנבחרים אין לראש הממשלה רוב, בארה״ב זה מצב נפוץ לאורך ההיסטוריה. הממשלה האחרונה עבדה טוב מאוד מבחינת חקיקה עד המשבר הגדול – עברו חוקים שבארה״ב אפשר לחלום עליהם (מספיק לראות בהיסטוריה שלכל מנהיג יש רפורמה עמוקה אחת או מקסימום שתיים על שמו וזה ב8 שנים), בממשלה האחרונה והלא יציבה בכלל עבר חוק משמעותי כמו חוק הגיוס, עברה רפורמה עמוקה בחינוך, כמעט עברה רפורמה רצינית במערכת הבריאות.

ישראל היא לא המודל הכי בריא, אבל חקיקה בישראל (בגלל האפשרות של משמעת קואלציונית והצורך בקואלציה בכלל כדי לשלוט) קלה בהרבה מזו שבארה״ב, בה האיזונים והבלמים הם לב ליבה של המערכת.

רק תשווה איך משנים חוקה בארה״ב, אישור נשיא, שני שליש מכל בית נבחרים, מבחן בית המשפט העליון ואישור של רוב המדינות, משהו שכמעט לא קורה.

גיל 18 במרץ 2015

החלטות מכריעות כמו החזרת שטחים כמעט אי אפשר לקבל אלא אם הן נעשות מצד הימין ואז יש תמיכה של השמאל. איזו רפורמה מעמיקה בחינוך נעשתה? נראה שכל ממשלה עושה רפורמה חדשה שם וזו בדיוק הבעייה. בגלל שיש בחירות כל שנתיים אז שום רפורמה לא מחזיקה מעמד כמעט ואף אחד לא חושב על הטווח הארוך.

בארה"ב לא צריך לשנות חוקה כדי להעביר חוקים משמעותיים. רק בשנים האחרונות עברה רפורמה היסטורית בבריאות, בוול סטריט וכעת חד מיניים יכולים להנשא כמעט בכל מקום ועוד כמה חודשים זה יהיה בכל מקום. בארץ אפשר לחלום על רפורמות בהקפים הללו.

אביאל 17 במרץ 2015

גיל – אין בחירות אזוריות ברמה הארצית, מה הקשר בין זה לבין ראשות העיר אני לא יודע, ברור שאפשר לעשות בחירות אזוריות, אבל לא הבנתי איך זה קשור.

בקשר לאובמה, כמו שאמרתי ארה״ב היא עצומה, ישראל קטנטנה, לכן יש סבירות גבוה הרבה יותר שמנהיג המדינה יהיה אלמוני יותר בארה״ב.

גיל 18 במרץ 2015

כיום אין אבל אין שום מניעה שלא יהיו בעתיד. הקשר לראשות העיר היא שפוליטיקאים מקומיים יכולים להיות בעלי אפיל ארצי.

זה שארה"ב עצומה רק מגדיל את ההישג שלו. בלי שום מסורת והיסטוריה במשפחה שלו ובלי תשתית שקיימת (כמו שיש היום לג'ב בוש ולהילרי) הוא עשה את הבלתי יאמן וניצח מתמודדת פופולארית מאוד. הוא הצליח לזכות במועמדות על ידי ניצחונות בהרבה מדינות שלא שמעו עליו לפני כן.

אסף The kop 17 במרץ 2015

דורפן.
המצביעים של מרצ נמצאים ברובם בברלין…
משעשע.

אריאל גרייזס 17 במרץ 2015

רובם גם באו לארץ כדי להצביע, עד כדי כך נמאס להם

אלעד 17 במרץ 2015

תתפלא כמה תומכי ימין יש בברלין

צור שפי 17 במרץ 2015

אם כל מי שהיגרו (=ירדו) היו מורשים להצביע, כמו שאגב מקובל במדינות לא מעטות, הימין היה מתחזק. זה תמיד נחמד להילחם עד טיפת הדם האחרונה כשהיא לא שלך.

סימנטוב 17 במרץ 2015

מדויק להפליא

פו 17 במרץ 2015

צור שפי +10

גיסנו 17 במרץ 2015

+100
לגמרי.

דורפן 17 במרץ 2015

אכן, אני מתקזז בשמחה עם לוס אנג׳לס שלא מצביעה.

אלעד 17 במרץ 2015

צור, זו בדיוק התשובה שלי למי שאומר שהשמאל מהגר לברלין. כל מי שהיה פעם בארה"ב ונחשף לקהילות הישראלים שם, הגדולות בהרבה מקהילת הישראלים באירופה, יודע שרובם ימין, ואפילו קיצוני.

כסיפוביץ 17 במרץ 2015

מצוין

צור שפי 17 במרץ 2015

ועדיין, אני בעד שהמהגרים/יורדים יוכלו להצביע, לפחות במגבלות מסויימות (נניח, במהלך עשר השנים הראשונות שלאחר הגירתם/ירידתם), כי אני חושב ששינוי מקום המגורים לא צריך לבטל מיידית את זכות היסוד האזרחית של הבחירה.

גיל 17 במרץ 2015

אני מסכים וגם כתבתי על זה בעבר. מי שיכול לכתוב בדה באזר צריך לאפשר לו גם להצביע. אנחנו אחת המדינות המערביות הבודדות שלא מאפשרת הצבעה מרחוק.

MOBY 17 במרץ 2015

כי אנחנו נותנים אזרחות על פי חוק השבות.
המינימום הוא שתהיה אזרח יושב בארץ

גיל 17 במרץ 2015

אבל אפשר לקבוע שמותר להצביע לאזרחים שחיו בארץ תקופה מסוימת. אם מישהו רוצה להצביע שיעבור בפועל לארץ לפני שהוא מצביע וכך תמנע מסתם יהודי להצביע. ואגב, המצב הנוכחי גרוע יותר כי מיליארדים מטיסים אלפי מצביעים ביום הבחירות, זה נראה לך תקין?

רונן דורפן 17 במרץ 2015

יש בעיה מאד גדולה – כי יחד עם יהודים שעלו וחזרו, וכאלו שיעשו זאת כדי לקבל את זכות ההצבעה, אפשר להגיע ל-20-30% מהאלקטורט שיושב בחוץ לארץ.

רונן דורפן 17 במרץ 2015

הייתי מעדיף שיהיה חלוץ קצת יותר גדול להצביע – בארצות הברית מאפשרים הצבעה מוקדמת. כשעוד התגוררתי בארץ החמצתי פעם את הבחירות לראשות הממשלה בגלל נסיעת עבודה די דחופה.

גיל 17 במרץ 2015

אפשר להגביל את זה למשל לאנשים שחיו מספר שנים מסוים בארץ ונמצאים בחו"ל עד 5 שנים מיום העזיבה. לא נראה לי שזה יהיה יותר מדי אנשים. זה יכלול בעיקר סטודנטים ומטיילים ומעט מאוד יורדים.

No ONE 17 במרץ 2015

אני גר בלוס אנג'לס , לא מתכוון לחזור לגור בארץ
אין שום סיבה שאני אצביע,אני לא רוצה להצביע
זה נשמע לי מטומטם שאני אצביע בבחירות שאין להם שום נגיעה אליי , התוצאות לא ישפיעו עלי
אם אני לא גר בישראל למה בדיוק אני צריך להצביע?

גיל 17 במרץ 2015

אתה לא חייב להצביע אם אתה לא רוצה. ברוב המדינות המותקנות אזרחות לא קשורה למקום שאתה גר בו.

No ONE 17 במרץ 2015

עדיין לא שמעתי ממך סיבה למה שאני אצביע בבחירות במקום שאני לא גר בו ולתוצאות הבחירות אין שום משמעות לגבי, זה מה שאתה רוצה לעשות, לא?

גיל 17 במרץ 2015

כתבתי לך, כי אתה אזרח המדינה ולא חשוב איפה אתה מתגורר. בתור אזרח יש לך זכויות מסוימות שלא משנה איפה אתה חי. לי אישית איכפת ממה שקורה במדינה וזה יכול להשפיע למשל אם אחזור אליה או לא. למה אמריקאים יכולים להצביע בבחירות למרות שחלק מהם מעולם לא התגוררו אפילו בארה"ב? באותה מידה אני יכול לשאול אותך למה סטודנטים ומטיילים או כאלו שנמצאים ברילוקיישן לא יכולים להצביע? הם כן גרים במדינה ומתכוונים לחזור אליה וזה נמנע מהם.

shadow 17 במרץ 2015

עוד פעם ההזוי הזה.

אתה לא רוצה ללכת לברלין לטהר אותם.

לך כבר לרופא תחזור אדם חדש – מטוהר!

אסף the kop 17 במרץ 2015

הצל של הסמול…

shadow 18 במרץ 2015

לא מצביע לשמאל. לא מצביע בכלל. לא גר בארץ.
לא אוהב אנשים כמוך שחושבים שהם מחזיקים בסוד החיים.
אנשים כמוך הם אחת הסיבות העיקריות שאני לא חי בארץ ומאוד לא אוהב לפגוש כאלה איפה שאני גר.

תהיה בריא.

S&M 17 במרץ 2015

לוס אנג'לס וניו-יורק הן מעוזי ליכוד עצומים

אסף the kop 17 במרץ 2015

בגלל זה מפלגות השמאל מתנגדות שאזרחים בחו"ל ישתתפו בבחירות. אגב, לשם שינוי אני מסכים. מי שלא גר כאן שלא ידחוף את האף.

בני תבורי 17 במרץ 2015

אתה בעצמך מזדקן.

אריאל גרייזס 17 במרץ 2015

עזוב שטויות, רונן, הסיפור של בורלנד הוא סיפור היום, אם לא סיפור השנה. באמת לא יודע לאן הולכים מכאן

גלן 17 במרץ 2015

למה ללכת? אפשר לרוץ או למסור, לשפר סטטיסטיקה בעיקר אם אתה מהראמס, סיהוקס או קארדינלס.
מה הוא גילה עכשיו שלא היה לפני שנה?

אריק האדום 17 במרץ 2015

קצת קיצוני אבל אפשר להגדיר שתיקו אחרי 180 דקות גורם לכך ששתי הקבוצות יודחו מהמפעל. ואז להשלים את המעפילה בהגרלה עיוורת של כל המודחות. תחשבו על העניין שהגרלה כזו תיצור. על משחק שנכנס לחצי שעה האחרונה של ההתמודדות הכפולה שכולם עולים למעלה. אפילו אופ"א (ופיפ"א) יזכו לעוד ממה שהם אוהבים, ערבי גאלה. תחשבו על הרייטינג של הגרלה כזו (כמו דראפט).
קצת קיצוני…

יריב ס. 17 במרץ 2015

גם תיקו 4:4?

אריק האדום 17 במרץ 2015

חשבתי להגביל את זה ל0:0 אבל משחקי הכרעה אלו משחקי הכרעה. אז כן, 4:4 גם. וגם בגלל שתוצאה כזו זו הפקרות.

יריב ס. 17 במרץ 2015

אתה רוצה להעיף על תיקו כדי שהקבוצות יתקפו אבל אם הם יבקיעו יותר מדי אז להעיף אותן על הפקרות.
הגיוני…

מיקיג' 17 במרץ 2015

בחירה ישירה זה רעיון הרסני. לפני ההתנסות הזו היו כאן 2 מפלגות גדולות, אחת בינונית והשאר קטנות. הבחירה הישירה הקטינה את המפלגות הגדולות ואחרי שביטלו אותה כבר היה מאוחר מדי לתקן לאחור. האפשרויות לחיזוק המשילות היא או הגדלה משמעותית בהרבה של אחוז החסימה, או הפרדה מוחלטת בין הפרלמנט לרשות המבצעת, עם מערכת איזונים דומה לשיטה האמריקאית.

ניר לוי 17 במרץ 2015

אף אחד לא אעלה את אחוז החסימה כדי "להגביר את המשילות", זה סתם ניסיון גזעני של ליברמן לדפוק את הערבים. וזה יהיה פשוט נפלא אם בזכות החוק שלו היימן עודה יהיה יו" ר האופוזיציה וליברמן לא ייכנס

אורי 17 במרץ 2015

חבל לי לראות שהטיעונים חסרי השחר האלו מאומצים בכזו קלות וללא טיפת ביקורתיות.
בבחירות הקודמות היו 3 מפלגות ערביות בכנסת:
חדש עם 4 מנדטים, בלד עם 3 ואיחוד של רעם ותעל עם 4 מנדטים.
שים לב ששתיים כבר עוברות את אחוז החסימה.
היחידה שאולי ניסו לדחוק החוצה זו בלד.
נמשיך – כפי שרעם-תעל מדגימה איחודים בקרב הערבים כדי לעבור את אחוז החסימה הומצאו לפני העלאת אחוז החסימה כך שלא היה מופרך להעלות כבר אז על הדעת איחוד של טיבי עם חדש לרשימה אחת ושל בלד והאיסלמיסטים לרשימה נפרדת – זאת מבלי לדבר על כך שמפלגות ערביות מתנדנדות רק יובילו להעלאת אחוז ההצבעה בקרב מצביעיהם.

לטעון שהימין ניסה לדחוק את המפלגות הערביות זה לצאת מנקודת הנחה שנותנת מעט מאד קרדיט לאינטיליגנציה שלהם.
בכלל, לדחוק 20% מהציבור זה פשוט לא אפשרי.

לגבי המשילות: מחקרים בנושא הראו שעדיף, לדוגמא, שתי מפלגות דומות של 4 מנדטים מאחת של 8 כי אז יש הרבה יותר אפשרויות למרכיב הממשלה ויכולת הסחיטה מצטמצמת משמעותית.
התועלת העיקרית מהחוק היא צמצום חד בקולות שילכו לאיבוד בשל הצבעה למפלגות כמו עלה ירוק, הגימלאים, קדימה וכו שכעת יהיו מספיק רחוקות מהסף כדי שלא יתמודדו.
אני מאמין שבמידה שליברמן לא יעבור את אחוז החסימה כולם ילמדו את הטריק וכל הגבוליות יתאחדו לרשימה משותפת שתתפרק אחרי הבחירות ופה אני מסכים שצריך למנוע את המשחק הזה – מתמודדים כמפלגה אחת ( לא רשימה ) ואז אי אפשר להתפצל בקלות אחרי הבחירות כמו שיחד ועוצמת לישראל יעשו.

אורי 17 במרץ 2015

והאיחוד הערבי הוא תוצר לוואי נחמד שלדעתי מראה עד כמה האידאולוגיה של המפלגות נזרקת הצידה עבור המטרה היחידה שמעניינת אותם.
לצערי אני מודע לכך ש הפרשנות הזו מונעת מהיותי איש מרכז ימין ועד כה לא מצאתי איש שמאל שחושב כך ("לא הייתה להם ברירה" הוא טיעון מוביל שכפי שהדגמתי קודם פשוט לא נכון)

ניר לוי 17 במרץ 2015

האיחוד הזה הוא מעוות בדיוק כמו האיחוד של מרזל וישי שאומרים שיתפרקו יום אחרי. אין שום דבר משותף בין עודה לזועבי חוץ מזה ששניהם ערבים, כמו לאחד את זהבה גלאון ובנט כי שניהם יהודים. החוק הזה יצר מפלגות בלי מצע ברור שרצות יחד רק כדי לעבור (מרזל וישי אומרים את זה בגלוי)

דורפן 17 במרץ 2015

מרזל וישי זה לא איחוד מזוייף לחלוטין. בדרגות שונות הם מתנגדים לעירוב גזעי במדינת ישראל.

רפאל 17 במרץ 2015

מרזל טיפוס הזוי. הוא נחשב כליצן אצל רוב מצביעי הימין.
הוא לא מתיימר להיות משהו מעבר לבדיחה על חשבונו של ציבור רחב וערכי שמאמין בזכותם של היהודים להיות הריבוניים במדינת היהודים, שכוללת בין היתר את יהודה ושומרון כחלקים אינטגרליים ומשמעותים.

אני מרגיש רע בעיקר על זה שאנחנו צריכים לפחד לפעמים להסתובב במקומות מסוימים.
מדינת ישראל זה המקום היחיד בעולם שאם תוקפים יהודים, זה לא תקיפת מיעוטים.
כאן מי שרוצה להרוג אותך, יש לך דרך להתגונן ולהעניש.

לא מרגיש גם צורך להתנצל שאני מאחל בהצלחה למפלגה כמו מרצ שתהיה בכנסת ותשמיע את דעותיה. באופן כללי חשוב מאוד לבוא ולעשות את הטקס הזה של ההצבעה. זה מוריד טיפה ממעטה הציניות שהחיים והשגרה מעמיסים עלינו.

ניר לוי 17 במרץ 2015

יש קווי דימיון אבל שניהם אומרים בגלוי שהם התאחדו רק כי אחרת הם לא עוברים, ושיום אחרי הם מפלגות נפרדות

קירקגור 17 במרץ 2015

אם מרץ תעבור את אחוז החסימה (אני בעד) זה יהיה רק בגלל שערי חוץ…

יעקב נקש 17 במרץ 2015

הדבר היחיד שלא מסתדר לי בשערי חוץ, זה האקסטרה חצי שעה שיש לקבוצת החוץ במשחק השני, במידה ונכנסו להארכה… להשוות את זה חצי שעה נוספת עם קהל ביתי, זאת השוואה לא במקום לדעתי… קהל ביתי יכול גם להזיק (ראו מקרה הגומלין של שאלקה מול ריאל) ובעקרון לא מבטיח שער או יתרון כלשהו…
הכי הגיוני יהיה לבטל את שער החוץ בהארכה או לעבור מיד לפנדלים, שפה ההיגיון נובע מזה ששתי הקבוצות לא הגיעו להכרעה לאורך 180 דקות ולא 90, אין שום סיבה שימשיכו לשחק…

היסטוריון של ספורט 17 במרץ 2015

בעניין אחוז החסימה אתה אולי צודק…אבל גם בחירה ישירה לא שינתה דבר.
ההיפך השינוי הזה שבר את היציבות הפוליטית בישראל.
בעניין שערי החוץ בוודאי שאתה צודק וגם אני הבאתי את עניין גביע הליגה בעבר (מנצ'סטר אשתקד דוגמה נפלאה ).
אך חשוב להדגיש שעניין שערי החוץ מאבד לחלוטין את הכוונה המקורית של חוק זה.
בעבר הכוונה הייתה לעודד קבוצת חוץ לשחק פתוח ואילו היום זה מסרס את קבוצת הבית לתקוף מחשש לאיזה גול שיעשה את כל ההבדל.
ע"מ להמחיש זאת אבקש דוגמה מהעבר משנת 2007 רבע גמר גומלין ולנסיה -צ'לסי
המשחק הראשון בלונדון הסתיים ב 1-1. בגומלין ולנסיה שיחקה חצי נפלא והתקפי שלטה במשחק ואף עלתה ל 0-1.
בחצי השני הם חטפו שוויון מכלום ואז ב 1-1 היה פשוט ניכר שולנסיה מפוחדת .הם כל כך פחדו לקבל עוד גול כיוון שידעו ששוויון לא יעזור .
ולכן מה שהם עשו הם הפסיקו לשחק כדורגל כי הפחד לחטוף היה גדול לאין ערוך מהרצון להחטיף …ובסוף הם חטפו גול בדקה ה89 .

דורפן 18 במרץ 2015

הבחירה הישירה לא הייתה ישירה. היא הייתה אחד העוותים הגדולים בהיסטוריה של שיטות בחירות – העם בחר ראש ולכנסת ניתנה אפשרות לא לאשר זאת.

ניתאי 17 במרץ 2015

הבחירה הישירה בסגנון שנוסה כאן רק גרמה רע, אבל זה לא מה שרונן מציע.
שמעתי כל מיני רעיונות – ראש המפלגה הגדולה אוטומאטי כדי לגרום לאיחודים, העלאת אחוז החסימה ועוד. השאלה כמובן מה רוצים, צמצום (כמו בארהב) או פלורליזם ממש. וכן כמו בכדורגל אין שיטה מושלמת. תמיד יש חסרונות.
.אישית אני חושב שהחסרון הנרכזי של השיטה בישראל היא התלות במנהיג. כשהיה מישהו ללכת אחריו הוא ידע לסחוף.

גיל 17 במרץ 2015

רק תיקון קל, ריבוי מפלגות זה לא פלורוליזם. לאורך ההיסטוריה מפלגות קטנות מאוד הכתיבו לרוב כך שפלורוליזם או שלטון הרוב זה לא.

אסף the kop 17 במרץ 2015

יפה.
ועכשיו בקשה אחת למפלגות הימין – למשול. להכחיד את האליטה הישנה והגזענית ולהתחיל לנהל את העניינים במדינה.

אביאל 17 במרץ 2015

אסף – לא לחגוג לפני תוצאות האמת ! ואפשר להחליף, לא חייבים להכחיד.

Amir A 17 במרץ 2015

בבקשה: נתניהו – 28, כחלון – 9, בנט – 8, ש"ס – 7, יהדות התורה – 6 וליברמן – 5. 63 מנדטים והימין יכול לשלוט כמו שאתה רוצה. בלי מפלגות מסוג יש עתיד או קדימה שיש להן אוריינטציה יותר מרכז/שמאל. אפשר לומר שהעם אמר את דברו בצורה די ברורה.

ניתאי 17 במרץ 2015

אני לא הבנתי מה הוא אמר

Amir A 17 במרץ 2015

אם במערכת בחירות שבה היתה תחושה אמיתית שמהפך הוא בהישג יד הימין עדיין מצליח להשיג רוב שכזה (ומעניין לראות יהיה בכמה אלי ישי פספס את אחוז החסימה) עושה רושם שהעם אמר את דברו בקול רם יחסית, לא?

אביאל 17 במרץ 2015

אמיר – הרושם ברשתות החברתיות בהן אני חבר היא ששוב האיודיוטים ניצחו וזו בדיוק הסיבה מדוע השמאל נכשל פעם אחר פעם. אם התוצאות שפורסמו הן אכן התוצאות בפועל זה מדגיש עוד יותר, למרות כל הקמפיין התקשורתי, למרות שהליכוד שולט כבר שש וחצי שנים שרוב העם בהחלט אמר את שלו, הפעם הימין יוכל להקים גוש ימין הומוגני בניגוד לבחירות הקודמות.

בקשר לישי, לקולות החיילים יש השפעה בדרך בכלל כלפי הצד הימני, הם יכולים לשחק לטובת הבית היהודי, ליברמן ויחד ולשפר כביכול את הצד הימני.

Amir A 17 במרץ 2015

אין לנו ויכוח על זה. הבחירות הבהירו יפה מאוד שהנושא המדיני חשוב למרבית האזרחים יותר מאשר נושאים חברתיים (או חשיבות סקטוריאלית במקרה של יהדות התורה וש"ס).
שני ליקויי מאורות הציקו לי היום. האחד הוא של עיתון הארץ שכותב בכותרת שלהרצוג, יש עתיד, הרשימה המשותפת ומרצ יש ביחד 57 מנדטים. שלא לבלבל, אם הייתי בארץ הייתי מצביע סביר להניח להרצוג או למרצ. אבל לנסות וליצור תמונה של שוויון תוך כדי השענות על בל"ד זה כבר בלבול רציני.
אבל יותר מזה הרגה אותי האמירה של נתניהו. "כמויות של ערבים"? באמת? כמעט 20% מהאנשים שאתה רוצה להיות ראש הממשלה שלהם? כשמיט רומני אמר ב-2002 שאין לו מה להתייחס ל-47% מהאזרחים האמריקאים כי הם לא לוקחים אחריות על החיים שלהם הוא בעקרון הרג לעצמו את הקמפיין ואת הסיכוי לזכות בנשיאות. וכאן ראש הממשלה היוצא, שכפי הנראה הוא גם ראש הממשלה הנכנס, משתמש ברטוריקה גרועה הרבה יותר לגבי 20% מהאוכלוסיה. בקיצורו של דבר אפשר לומר בצורה די משכנעת שישראל נעה לכיוון לאומני. יש מי שזה עושה לו טוב ויש מי שלא.

ניתאי 18 במרץ 2015

אולי אני תמים או אופטימי אבל לא רואה איך קמה כאן ממשלה ימנית הומוגנית.
לפי התוצאחת כרגע (שאני מעריך שיגדלו בעוד שני מנדטים לימין) יש לימין כולל כחלון 66 מנדטים על 6 מפלגות. זו ממשלה לחיצה וסחיטה שחיה על חוט השערה מכל איום. לא חושב שכחלון ירצה אותה (יהיה אוצר עם החרדים ובנט וביבי על הראש) וגם ביבי לא. משילות מהממשלה הזו? אני בספק.
גוש הימין חרדים קטן בבחירות האלו, אז שוב.
וכן, בישראל יש נטייה מובנית לימין. זה המצב.

אביאל 18 במרץ 2015

ניתאי – האויבים של כחלון, לפי ההצהרות שלו הם לא ההתנחלויות או החרדים.
יש סיכוי גבוה יותר מהבחירות הקודמות לממשלה ימנית הומוגנית, היא בהחלט יכולה לקום, אבל זו בהחלט שאלה טובה אם היא תיהיה יציבה, בכל מקרה האופציה השנייה (הרצוג) דורשת הרבה הרבה יותר גמישות וחוסר היציבות תשלוט בה מהרגע הראשון.

ניתאי 18 במרץ 2015

תוצאות האמת משנות את התמונה לא במעט.
עדיין לא רואה את כחלון יושב בממשלה כזו באוצר. ממשלה שמרנית מאוד שבה הוא נתון ללחצים של כל אחד, מגזר חרדי, מגזר התיישבותי, ביבי עצמו. הוא לא יצליח לעשות כלום.

Amir A 18 במרץ 2015

בשביל פוליטיקאי זה חלום רטוב. אם הוא יצליח באוצר הוא ייחשב למשיח. ואם הוא ייכשל אז תמיד אפשר יהיה להאשים את האילוצים הקואליציונים.
השאלה האמיתית היא, בתור מישהו שבמקצועו עוסק בחקר צרכנים (למרות שברמה בסיסית יותר מאשר סקרים), יש לי סיכוי טוב למצוא עכשיו עבודה בישראל כי הרבה משרות הולכות להתפנות, לא?

ניתאי 18 במרץ 2015

בגמה הפרסונלית אני לא חושב שכחלון בא לפוליטיקה כדי לחפש תירוץ להיכשל. וזה גם יהרוג אותו לבחירות אחכ. כל ההצבעה עבורו היא מאמונה שישנה.
ואתה, לא הייתי סומך על זה. מדהים איך 3 סוקרים טעו בול אותו דבר. שלא לדבר על הסקרים המקדימים שלא היו קשורים לכלום. יום הכיפורים? בתחת שלי.

אביאל 18 במרץ 2015

אמיר – מסכים לגבי האמירה של נתניהו, אבל שהמערכת לא מאוזנת ואני בעיקר מדבר בתקשורת לפעמים אומרים דברים כדי למשוך קולות.
אני לא חושב שהשוואה בין האמירה של רומני לזו של נתניהו היא מידתית, היחסים בין ערבים ויהודים בישראל מסובכים הרבה הרבה יותר.

Amir A 18 במרץ 2015

אביאל, הוא ראש הממשלה. ראש הממשלה לא אמור לדבר כבזויים שבקבלני הקולות.

אביאל 18 במרץ 2015

אמיר – מסכים אבל לגלית גוטמן אסור לדבר אל ראש הממשלה כאחרון קבלני הקולות ולהרבה מאוד עיתונאים וכלי תקשורת שבגדו בשליחות שלהם אסור לעשות דברים, לצערי בישראל 2015 הרבה כבר נפרץ.

Amir A 18 במרץ 2015

איך שלא תסובב את זה, את מה שנתניהו אמר אתמול לא תוכל להלבין.

D! פה ועכשיו 18 במרץ 2015

אמיר,
זה לא רק אתמול.

האמת שלי הדיבורים האלו גרמו להצביע. מסתבר שלעוד הרבה אחרים.

אני חש מותש ונבוך ונעלב מכך שכ-80% מהאזרחים היהודים במדינת ישראל מביעים פחד עז ותיעוב קשה אל הערבים פה. ההיסטריה רבתי מכך שערבים הלכו להצביע, גם בקרב ה מ ו ן אנשים שמצביעים שמאל פשוט מזעזעת אותי.

עובר אורח 18 במרץ 2015

לגבי האמירה על הנטייה ימינה של קולות החיילים – יש כאן תשובה די טובה למה שצור שפי כתב קודם על ישראלים בחו"ל…

גיל 18 במרץ 2015

המשחק של ארסנל רק מדגים את חוסר התוחלת בשערי החוץ. אני אגב הייתי מבטל גם את ההפרשים. ניצחון לכל קבוצה ולא חשוב בכמה מחייב משחק שלישי.

רפאל 18 במרץ 2015

יש דוגמאות טובות ואקטואליות לשני הכיוונים.
באופן כללי, מכיוון שמדובר בטורניר והקבוצות מבינות שחלק מזה מבוסס על מקריות, לא לוקחים את זה קשה מידי.
גם כך המטרה מושגת מעצם ההשתפות במפעל היוקרתי והדומיננטיות הפיננסית/מקצועית בליגה המקומית שממשיכה את המחזוריות של שליטה בצמרת בד בבד עם הרחבת הפערים מהיתר דרך זה שאין אלטרנטיבות בליגה והופעות קבועות בשלבי הנוק אאוט בליגת האלופות.
ברגע שאתה צולח את שלב הבתים 4 מ 5 עונות, אתה בהכרח מותג בינלאומי חזק ואימפריה בליגה שלך.
בתכל'ס, אם חושבים על זה… אין כזה הבדל בין דורטמונד ובאיירן מבחינת סיכוי לסחוף את ההמונים.
ברגע שדורטמונד יודעים להגיע מידי שנה לאחד מ 4 המקומות הראשונים בבונדסליגה והם עוברים בבטחה שנה אחר שנה את שלב הבתים ואי לכך מאיימים ברצינות להגיע רחוק יותר, הם רלוונטיים ואטרקטיביים.
אף אחד לא מצפה מהם להתמודד עם המכונה והכסף של באיירן והרבה יעדיפו אותם כאנדרדוגים לכאורה סימפטיים עם מנהיג כריזמטי וקהל גדול שתומך למרות שאין להם סיכוי ממשי להתחרות על המקום הראשון בליגה.

שם המשחק בליגות הגדולות הוא מה שקלופ וסימאונה הבינו יפה ומיישמים בצורה נהדרת.
מקום ראשון אין לך סיכוי. מקום בליגת האלופות והצלחה בו מידי פעם היא בהחלט אפשרית.
לשים לב ולהיות בעד אתלטיקו ודורטמונד נחשב להרבה יותר כיפי ואטרקטיבי מאשר להריע למפלצות כמו ריאל, בארסה, באיירן ופ.ס.ז', ייתכן וגם יובה.

דנידין 18 במרץ 2015

צריך להתחיל מפנדלים – כל קבוצה בועטת לסירוגין עד שיש יתרון לאחת מהן ואז היא מובילה ב"חצי" שער. אם השניה מבקיעה תוך כדי המשחק היא מובילה בחצי שער וכך הלאה. לעולם לא יהיה תיקו.

Comments closed