על ריצ׳י בנאוד. ועל פרשנות נכונה בשידור האלקטרוני

דיון בכמה טיפים שהניח האוסטרלי האגדי אחריו

rb

שדר-פרשן הקריקט אולי הטוב שבהם, ריצ׳י בנאוד, הלך לעולמו. אוסטרליה תערוך לו לוויה ממלכתית – הוא היה גם קפטן שלה בקריקט. ואני אגיד לכם מה הוא היה עבורי כאוהד.

אני תמיד הכרתי קריקט, כי אבי היה מדרום אפריקה, אבל את הדקויות במשחק כמובן שאינני מכיר כי לא שיחקתי. ואם עקבת אחרי סדרת טסטים שלמה עם בנאוד, רצוי עם טוני גרייג לצידו או עם מייקל הולדן, גווסקר זה יופי גם (בקריקט גם הצוות מוחלף כל כמה שעות אז אתה מקבל כמה) אז אתה יוצא מסדרה כזו כשאתה באמת יודע הרבה יותר. לענף ספורט מסובך אנשים כמוהו הם חמצן. דורות של אוהדים נשארים במשחק בזכותו.

אבל עכשיו על פרשנות ספורט על פי ריצ׳י בנאוד במובן הרחב יותר. חברי יאיר נאומן שלח לי סדרת טיפים של בנאוד לפרשן הספורט. ואני מוסיף עליהם את דעתי או הבהרות.

– לעולם אל תצא בהצהרה.
לא משוכנע שכאן אני לגמרי מסכים. אבל למען השם: תתחמו הצהרות. הרבה יותר רציני להגיד ״זה השוער הטוב ביותר שראיתי במונדיאל״ מאשר ״זה השוער הטוב אי פעם״.

– זכור את הערך של הפוגה בדיבור.
פה אני מסכים מאד. ולאו דווקא לשתוק כי ״כלום לא קורה״. להיפך: לפעמים יש רגעים – אחרי שער נפלא או שער דרמטי – שהצופה יקבל חוויה טובה בהרבה עם המחשבות של עצמו.

– אין בעולם הספורט קבוצות בשם ״אנחנו״ או ״הם״.
אני חייב לומר, כששמעתי אותו בפעמים הראשונות ממש, נדמה לי שזה היה בכמה שיחות שלו בזמן האשז של 1985 שהקשבנו להם ברדיו בחופשה בכנרת, אז בגלל מבטא הBBC שלו בכלל לא ידעתי שהוא אוסטרלי. נדמה לי שזה היה חבר של המשפחה שהצטרף לכמה ימים אמר לי שהיה שחקן של אוסטרליה. העיצה הזו חורגת מעניין ההתלהמות של שדרים. ראוי להם לזכור ששתי קבוצות משחקות והן בעלות השפעה זהה על התוצאה. שהתוצאה התרחשה לא רק בגלל שישראל הייתה איומה ונוראה ומאמנה עשה טעויות כאלו ואחרות, אלא שלמשל ווילס שיחקה (זה על פי הוולשים) את משחק החוץ הטוב שלה זה שנים.

– המנע מקלישאה. כמו ״הוא היכה אל מחוץ למגרש״ או ״הוא לא רוצה להפסל עכשיו״.
אתרגם כאן לכדורגלנית כשירות חינם ללא מעט פרשנים: ״בעיטה מצויינת״ או ״זה זמן לא טוב לספוג שער״ זה לא פרשנות. זה ג׳יבריש.

– הטיאניק הייתה טרגדיה וכמוה בצורת באתיופיה. זה לא דומה לכדור שהושמט
לא יתפוס בארץ ישראל אבל ניחא

– תחשוב לפני שאתה מפעיל את הפה.
יש דברים שחורגים מפרשנות ספורט.

– ריכוז
אני בטוח שזו הבעיה שגורמת להרבה טעויות אצל הפרשנים שלנו.

– אל תיקח את עצמך ברצינות יתרה.
כאמור יש דברים שחורגים מפרשנות ספורט.

השם ייקום דמו.

"זכות הביטוי" - אורי דגן
סיפור האליפות גמור

55 Comments

מעיין אוהד מכבי 11 באפריל 2015

נא לשלוח לעורכי ולמנהלי הספורט בישראל.
במחשבה שנייה, חבל על הזמן שייקח ללחוץ על כפתור "שלח". גם ככה הם לא יעשו עם זה כלום.

גיל 11 באפריל 2015

לגבי הצהרות אני חושב שלא רק צריך לתחום אותם אלא גם לנמק. לא מספיק לומר שהוא השחקן הכי טוב בעולם או שאתה ראית אלא גם להסביר למה הוא עולה לדעתך על אחרים. כמובן שבשידור זה יותר קשה, אבל למשל לומר שלא ראיתי אף פעם מישהו שהכדור נדבק לו לרגל כמו מסי.

לגבי הפוגות בשידור זה משהו שקיים בכל שידור אמריקאי של אירוע ספורט גדול. כאילו מלמדים את זה בשנה א' של השידור. אחרי כל אליפות או ניצחון גדול השדרנים שותקים למשך 10-15 שניות כדי לתת לך להכיל את הרגע.

אכן יש נטייה להגזים במונחים כמו טרגדיה או אסון אבל זה קיים לא רק בספורט אלא בכל דבר אחר. אני שומע מונחים כאלו יותר ויותר בשנים האחרונות על דברים טריוויאליים כמו "נשרף לי האוכל, איזו טרגדיה".

דבר אחר שאני לא מסכים לו זה שאין דבר כזה אנחנו או הם. אני חושב שדווקא מאוד אנושי לאהוד קבוצה מסוימת וזה לא אמור לפגוע בהכרח באובייקטיביות של השידור (אם כי זה דבר נפוץ בישראל). יש הרבה שדרנים שאוהדים קבוצות מסוימות ולא מסתירים את זה. הם לא בהכרח משתמשים במילה אנחנו או הם אבל הם משדרים כאוהדים. זה נפוץ בכל שידור מקומי של משחק ספורט בארה"ב שלא משודר ברשת גדולה כמו ESPN או TNT.

דורפן 11 באפריל 2015

אני חושב שאפשר לשדר מנקודת המבט של הקהל שלך שצופה – מבלי להשתמש בביטויים הללו. צריך לזכור דבר נוסף – הקהל של השידור – אם זה שידור שהולך רק לאחד השווקים של המשחק – לרוב מכיר את הקבוצה שלו. יודע מי בכושר ויש לו דיעה על איך הקבוצה הזו צריכה לשחק. תפקיד השדר הוא במידה מסויימת גם לספר לו יותר דווקא על הקבוצה היריבה.

לגבי הנימוק. אם אתה אומר ״לא ראיתי שחקן טוב יותר״ ואתה שדר בן 25 – זה שם את ההצהרה בפרופורציה. כשאומר את זה שדר שכבר שידר עשרה מונדיאלים אז עצם זהות הדובר נותנת למשפט ערך.

גיל 11 באפריל 2015

לגבי הנקודה הראשונה אני מסכים עקרונית אבל צריך לזכור שהקהל רוצה הזדהות של השדר ולא משהו מרוחק. צריך כמובן לשמור על איזון ולפעמים יוצא לי לשמור שדרים מוטים שבטוחים שהקבוצה שלהם נדפקת על ידי השופטים בלי מידה של אובייקטיביות.

דורפן 11 באפריל 2015

זו התופעה הכי מאוסה. פרשני שיפוט שבלי שום בעיה מבקרים את האובייקטיביות של השופט. לא את המיקום אלא את האובייקטיביות. את רוב הטעויות בשיפוט אפשר להסביר בטעות ביצוע של השופט – שהיא דומה לטעות של שחקן.

רן 12 באפריל 2015

מה שיותר עצוב זה שפרשנים לא מכירים חוקה ומבקרים את השופט.
למשל השטות שהם אומרים על האם הייתה כוונה ליד או לא.
לא רלוונטי אם היד השפיעה על מהלך המשחק זו עבירה.
או העניין של שחקן אחרון אז זה אדום שטויות גמורות. החוק רומר מניעה של מצב הבקעה בטוח.
תלמדו את החוקה לפני שאתם מבקרים את השופט

יהויכין פנדלוביץ' 12 באפריל 2015

לידיעת רן. הכוונה היא הכל (ולך תלמד את החוקה)
Handling the ball involves a deliberate act of a player making contact with
the ball with his hand or arm. The referee must take the following into
consideration:
• the movement of the hand towards the ball (not the ball towards the hand)
• the distance between the opponent and the ball (unexpected ball)
• the position of the hand does not necessarily mean that there is an
infringement

גיל 12 באפריל 2015

נכון, אתמול למשל הפרשנים של יוסטון קטלו את השופטים על החסימה של דאנקן בסוף המשחק למרות שהיא חוקית לגמרי.

אריאל גרייזס 11 באפריל 2015

הייתי מוסיף – אל תנסה לחרוג מהתחום שלך, זה רק יוציא אותך טמבל. דוגמאות:
– הדשא רטוב אז כדור שפוגע בו מאיץ (פיזיקלית זה פשוט לא נכון)
– בכדורגל מודרני המגרש צפוף יותר (אלא אם שיחקו פעם 10 על 10 או ש המגרש היה גדול יותר, זה לא אפשרי)

דורפן 11 באפריל 2015

בכלל ראוי לא להשתמש בכדורגל המודרני. כמעט כל מה שנכון להיום היה נכון פעם.

תומר ש 11 באפריל 2015

אני חושב שהכוונה בה"כדור מאיץ" היא שהוא יותר מהיר מכשהמגרש יבש. לא באמת שהוא מאיץ.

אריאל גרייזס 11 באפריל 2015

אתה ואני מבינים את זה, אני משוכנע שניר לוין ואיציק זוהר בטוחים שהכדור מאיץ

יותם 11 באפריל 2015

גרייזס, הרבה אנשים לא מכירים את ההגדרה הפיזיקלית של תאוצה. מאיץ מבחינתם זה צובר מהירות. אז נכון שפיזיקלית זה פשוט לא אפשרי, אבל אני לא חושב שיש פה בעיה סמנטית אמיתית.

אריאל גרייזס 11 באפריל 2015

מאיץ זה אכן צובר מהירות או מגביר מהירות ולא זה מה שקורה כשכדור פוגע בדשא, לא משנה כמה הוא רטוב – הכדור יוריד מהמהירות שלו. בד
דשא רטוב זה יהיה פחות, אבל הוא עדיין יאט. ובדיוק על זה דיברתי – הימנע משימוש במונחים שהם לא מהתחום שלך, כי אתה לא מבין בזה מספיק (לשדר)

D! פה ועכשיו 11 באפריל 2015

כבר לא זוכר מי זה היה, אבל במחקר שעשיתי היום בשירים ושערים זה בדיוק הופיע, הכדור שמאיץ מהדשא

רן 12 באפריל 2015

יותר גרוע היה שלמה שרף שטען לפני הבעיטה של בלאק בחצי גמר היורו שהכדור החדש מאיץ תוך כדי שהוא באוויר.

אלכס (tkfx) 12 באפריל 2015

גם לי זה מציק, אבל אני פרקליטו של השטן כרגע:

הכל תלוי בנקודת הייחוס.
אם כדור x זה כדור "מסורתי" (נקודת הייחוס) וכדור y זה הכדור שעליו מדובר, אזי נגדיר כדור z שמהירותו היא (y-x).
ניתן לומר שכדור z מאיץ.
כדור z מאיץ אם נקודת הייחוס זה כדור עם דשא יבש לעומת y שזה אותו כדור, רק על דשא רטוב.
כדור z מאיץ באוויר אם y זה הוא מאבד פחות מהירות באוויר לעומת x.

אז קשה לחברינו מעמדת השידור עם מונחים, אבל אנחנו מבינים למה הכוונה, אז על מה כל המהומה?

רן 12 באפריל 2015

שמע.
אתה מנסה לתת פה טיעון והוא נחמד רק לא נכון, ההגדרה של תאוצה במערכת לא אינרציאלית היא לא כזו ברורה כמו שכתבת
כמובן שאפשר לתת פירוש קל יותר כמו יש תאוצה צנטרפטלית כי הכדור הולך בצורה מעגלית נניח.
אבל קח בחשבון שבכל מקרה החיכוך עם האוויר מספיק גדול שזה לא באמת ישנה

דורפן 12 באפריל 2015

כל הבעיה היא בעיה קלאסית של שימוש במלים גבוהות ולא ברורות למשתמשים. הכדור על הדשא הרטוב מהיר יותר מאשר דשא יבש. אז פשוט תגידו שהכדור מהיר יותר. הוא כמובן לא מאיץ ולא נעליים.

tkfx 11 באפריל 2015

בכדורגל מודרני המגרש צפוף יותר:

If 25 years ago being 25 meters from your opponent meant you got 4 seconds until he gets to you, today you get 2.

My Hebrew is not yet installed, so excuse the English

דורפן 11 באפריל 2015

אולי בסוף שנות החמישים. ממוצעי השערים – המערכים והעימות בין פוזשן למהירות כבר היה שם בסוף שנות הששים. יש עליה מסויימת במהירות – אבל היא נוגעת הן למתקיפים והן למגינים.

אריאל גרייזס 11 באפריל 2015

גם אם זה נכון, זה לא הופך את המגרש לצפוף יותר. זה הופך את זמן התגובה הנדרש מהשחקן למהיר יותר.

אלכס (tkfx) 12 באפריל 2015

בהחלט נכון, אבל ככה בחרתי להבין את זה.
אכן לא הקטינו את טווח מימדי המגרש המותרים, אבל כיום נרדש משחקן להגיב מהר יותר, לבצע פעולות (השטלתות על כדור, שחרור מסירה, שינוי כיוון וכד') בשטח קטן יותר, ולהתמודד עם שמירה טובה יותר. כל זה יכול ליצור תחושה ש"המגרש קטן יותר".

לא הצלחתי להוציא משהו הגיוני אחר מהמשפט הזה. :)

D! פה ועכשיו 11 באפריל 2015

מופתי,

אולי יום אחד נזכה לדמות מופת של פרשנות באחד מערוצי הטלויזיה, מישהו שלידו יצמחו דורות של אוהדים שרוצים יותר – להבין יותר, לשאול יותר, לחכות בסבלנות יותר, שדורות של שחקנים ישאפו ליותר בזכותו (או בזכותה. לא יפתיע אותי).

גיל 11 באפריל 2015

היו כאלו. נחמיה בן אברהם וגם נסים קוויתי שלמרות שנהנו לצחוק על הטעויות שלו היה ידען גדול ושדרן למופת.

D! פה ועכשיו 11 באפריל 2015

אני עוד זוכר מעט. את קיוויתי. את בן אברהם רק משידורים חוזרים.

אולי אני טועה בהשערה שלי שתרבות שידור ופרשנות יכולה/עשויה להשפיע על תרבות הצפייה ותרבות הספורט מסביב.

גיל 11 באפריל 2015

את נחמיה בן אברהם שמעתי רק מהקלטות כך שאני לא יכול להגיב (והוא גם דיבר ברדיו). אבל קיוויתי היה ג'נטלמן אנגלי שעשו לו את המוות אבל היה שדרן מקצועי שלמד לפני כל שידור על המשחק והיה מעולה אגב בעיקר באתלטיקה.

D! פה ועכשיו 12 באפריל 2015

היה נדמה לי שפעם היו משדרים את נחמיה על רקע צילום המשחק… אולי אני כבר ממציא את זה
————————————————
וזה כל מה שהוא קיבל בתמורה – "ניסים קיוויתי סתם קיוויתי לניסים ונפלאות זה סוף הברך
ניסים קיוויתי ורציתי שידעו אתה הכי טוב בעולם"

גיל 12 באפריל 2015

נדמה לי שאת ההדבקות על הצילומים עשו מאוחר יותר.

שלו 11 באפריל 2015

בשידורי ספורט באיטליה יש מספר שידורי קול על הצילום,
האולפן של סקיי שולח צוות ממלכתי, וזה ברור שהוא משדר לאומה.
בנוסף ניתן לבחור לשמוע את שדרן ופרשן הבית של הקבוצה המארחת,
או של האורחת ואז הם תחת קטגוריה מאוד ברורה.
לדוגמא:
CARLO ZAMPA האגדי:
https://www.youtube.com/watch?v=ViAvYqOLoX0
שדרן הבית של רומא…

אורי 11 באפריל 2015

אני רוצה לחזור 1000 פעמים על הכלל:
– זכור את הערך של הפוגה בדיבור.

אין דבר יותר חשוב מהפסקות. בדיבור, בנאום, בקולנוע, במוסיקה, במחשבה. ההפוגה היא הזמן האמיתי של המחשבה.
לפרשני ישראל (וגם לזה שיושב כרגע בכנסת): תנו לנו שניה מנוחה. מתחננים.

גל ד 11 באפריל 2015

"הימנע מקלישאה." אני לראות את ניב רסקין מנסה לעכל את הטיפ הזה.

ניצן נ. 11 באפריל 2015

לא יודע תחת איזה קטגוריה להכניס את זה אבל משתגע כשדרנים ופרשנים מסבירים אחרי גול או הפסד שקבוצה X "נתנה יותר מדי כבוד ליריבה" או "באה עם הראש למעלה" או להפך, אחרי ניצחון שהיא "באה צנועה". זה נשמע כל כך מטופש ולא קשור לכלום.
בכלל, נשבר משדרנים שמדברים על צניעות, כאילו אנחנו בעולם של נזירים בכנסיה הקתולית.

דורפן 11 באפריל 2015

די מטופש. לעתים זה קשור בצורה מסויימת לשאלה האם קבוצה נתנה את מרכז השדה או את אחזקת הכדור בקלות רבה מדי – אבל אפשר להגיד ״נתנו ליריבה לשלוט במרכז המגרש״.

יניב פרנקו 11 באפריל 2015

הדוגמא הכי טובה היא שגיא כהן מבקר האוכל שם הוא מצחיק ומהנה לעומת שגיא כהן פרשן הכדורגל שם הוא בלתי נסבל.
והתובנה שלי היא רמת ההשקעה – כשאתה צריך להגיש פעם בשבוע טור להארץ על מה שהוא ככל הנראה משבצת מבוקשת אתה משקיע את המכסימום – בכדורגל בערוץ 5 משרת פרשן היא משהו באזור הקביעות של עובדי חברת חשמל – יש לי תחושה שגם בעוד 10 שנים אבי מלר , שגיא , אוחנה , רסקה , שלומיילה והקוף יהיו באותן עמדות – קביעות שמייצרת בנאליות .

גיל 11 באפריל 2015

אני מודה שאף פעם לא הבנתי מה תורמת ביקורת אוכל, והיא פחות רלוונטית בעידן של ביקורות המוניות.

גל ד 11 באפריל 2015

היא מאפשרת לעורך לצ'פר מישהו שהוא חפץ ביקרו.

תומר ש 11 באפריל 2015

שגיא כהן כותב באותה רמת שרלטנות גם את ביקורות האוכל שלו. זה פשוט תחום שרובנו מבינים בו פחות מכדורגל.

משה 11 באפריל 2015

אני לא יודע אם מבינים פחות, הייתי אולי מחדד ואומר מתייחסים בפחות רצינות.

אמנון ג 11 באפריל 2015

נדמה לי שיש לבטא בנו ( השם צרפתי ).
וגם – הבנתי מדבריך שהוא היה שדר רדיו , או גם שדר רדיו. יש להבדיל בין שדרי רדיו לשדרי טלוויזיה. חלק מהעצות לא רלוונטיות לשדרי רדיו – כמו הצורך בהפוגות בשידור , וגם הטמפרמנט הכללי של השידור צריך להיות יותר חופשי ופחות רשמי.

דורפן 11 באפריל 2015

ככל שאני מאתר מבטאים את הדי אבל ממש בולעים אותה. הוא לא היה שדר רדיו אלא טלוויזיה – באותם שידורי בי.בי.סי רדיו הוא השתתף בדיונים בסיכום המשחק כל יום.

martzianno 11 באפריל 2015

אמן!

Yair 11 באפריל 2015

בעיקר מפריעה לי היהירות וחוסר המודעות העצמית בשידורי הספורט בארץ, לא משנה אם זאת הפועל עכו או ברצלונה – הפרשן, ולעיתים קרובות גם הפרשן, תמיד יודעים הכל יותר טוב מכל המעורבים

חלפס 11 באפריל 2015

לגבי הפוגה – שידורי טניס וסנוקר ביורוספורט הם דוגמה מעולה לשימוש בהפסקות בדיבור(הנדרשות) שמעצימות את המתח.
וגם – לפעמים צריך לקמץ בדיבור. אחרי מהלך אדיר או טופ ספין שלא נראה כמותו של פדרר כל מה שהשדר לפעמים אומר הוא – Too good.

אלכס דוקורסקי 11 באפריל 2015

1+

D! פה ועכשיו 11 באפריל 2015

הקרבתי את עצמי והאזנתי לתוכנית הדגל של רשת ב' – 4 שעות של שירים ושערים עם.. טא טא טאם…. שרון וז'וז'ו – זה עלבון חמור לאנושות מה שעושים שם בתוכנית – אין מילה אחרת לתאר את תיאורי (פרשנות גדול עליהם) המציאות שלהם. ומה שקורה במרבית הזמן בשידורים מהמגרשים גרוע פי מאה יותר.

אלכס דוקורסקי 11 באפריל 2015

לא האזנתי לשירים ושערים כשלוש עשרה שנה. עד אז, נהגתי להאזין לה כמעט כל שבת (במשך כארבע שנים). בתקופה שהאינטרנט לא היה מפותח מספיק (או שמא כבר היה, וכותב דברים אלה היה מעט פחות), התכנית סייעה לי להתעדכן במה שקורה במגרשים בארץ וגם בעולם (שיחות הטלפון עם כתבי ידיעות מלונדון ורומא). חייב לציין שגם נהניתי לשמוע את השדרים השונים שהיו פזורים במגרשים – דני דבורין, זוהיר בהלול, מוטי חביב, אליהו בן און (תהיתי לא אחת כיצד לכתוב את שם משפחתו "בן און" או "בן נון"), קמי ברץ – וכמובן האזנתי ברוב קשב לנתונים שהעביר משה קשטן.
יישמע מעט מצחיק, אבל הצליל המוזר ששודר כאשר הובקע שער, העביר בי מעין צמרמורת של התרגשות וסקרנות. רציתי כמובן לדעת היכן הובקע השער ולטובת איזו קבוצה. אפשר להניח בבטחון שגם באותה התקופה (קל וחומר בשנים עברו, בהן מרבית המשחקים לא צולמו) שדרי הרדיו נטו מעט להעצים את ההתרחשויות במגרשים… חושב שזה חלק מחוויית ההאזנה לרדיו וכאשר זה נעשה בלי הגזמה, יש בכך אפילו חן מסוים.
ייתכן שכיום המצב השתנה לרעה. גם כיום, למרות האינטרנט, יש מקום לתכנית רדיו בסגנון שירים ושערים. נהגים, למשל, עשויים ליהנות ממנה מאוד. לעתים גם נעים לשבת בבית ופשוט להאזין לרדיו.

D! פה ועכשיו 12 באפריל 2015

לצערי יוצא לי לפעמים לשבת באוטו בשעות האלו ואז אני מאזין. יש לתוכנית כזו מקום גדול אבל היא פשוט גרועה ברמות שקשה להסביר.
אני גם זוכר לטובה את המעבר בין מגרשים, את הקול ששובר את השידור ומבשר על שער, את המבזקים מחו"ל. נכון שהיום לכולם יש אינטרנט ואין לגמרי צורך אבל היא יכולה הייתה לשמש כעוגן של ספורט. בעיקר בימינו, כשכמעט אין משחקים במקביל (שזו סיבה תכלס לא לשדר כי כל הכיף של מעבר בין מגרשים הולך לאיבוד), יש מלא זמן פנוי למלא וכמובן שאפשר היה לפתח עשרות נושאים חשובים ורלוונטים אבל היא מתמלאת בברברת אין סופית ברמה די דוחה.

וחבל.

אלכס דוקורסקי 12 באפריל 2015

אם זה אכן כך, אז באמת חבל.
אפשר באמת לנצל את ההפוגה מהמגרשים לשיחות על נושאים חשובים.

S&M 12 באפריל 2015

מאוד דומה ל'המדריך לשדר ספורט' של נחמיה בן אברהם, שקראתי איפשהו. יכול להיות שזה הופיע בראיון עם יורם ארבל (שמיישם חלק מהכללים). זה מבוסס על תורת שידורי הספורט של ה-BBC.

MOBY 12 באפריל 2015

דורפן
למה "השם ייקום דמו"?

דורפן 12 באפריל 2015

זה הזכרונו לברכה החדש

MOBY 13 באפריל 2015

אני לא מכותב לעדכון

אוהד מטס 12 באפריל 2015

אני מסכים עם האבחנה בין שדר טלביזיה לשדר רדיו. לדעתי קשה הרבה יותר לשדר כדורגל בטלביזיה. אם היתה בעיטה למסגרת, אני כצופה לא צריך שהשדר יגיד לי שהיתה בעיטה כי ראיתי אותה. מה שאני מצפה מהשדר הוא שייתן לי רקע.
שירים ושערים היא שיקוף של (היעדר) תרבות ספורט בארץ. בתור ילד ונער אני זוכר תכנית מצוינת. כשמאיר אינשטין החליף את גדעון הוד / עמי פזטל התכנית נחלשה והגיעה לשפל המדרגה עם אבוטבול.
אני חושב שהאינטרנט לא חייב לפגוע בתכנית במתכונת כזאת כל עוד יש שדרים אינטליגנטיים שמסוגלים לספק תובנות מעבר לדברים הבנאלים.
כאוהד בייסבול אני לא חושב שיש ספורט (אולי קריקט?) שמתאים כל כך לרדיו. הרבה פעמים אני מעדיף להקשיב למשחק במקום לצפות בו.
האם יש לכם שידור (רדיו או טלביזיה) שנחרט בזיכרון? אני זוכר את גדעון הוד (נדמה לי) משדר ברדיו את ישראל נגד יוגוסלביה מאליפות אירופה בכדורסל.

ניר 13 באפריל 2015

באופן כללי, אפשר לומר שהמנהלים של הערוצים מאותתים לשדרנים כמה הם לוקחים את העסק הזה ברצינות, עם זה שהם אפילו כבר לא טורחים לשלוח אותם למגרשים אלא מציבים אותם לראות משחקים בטלוויזיה ולפרשן דרך המסך. לפני עשרים שנה זה לא היה קורה, וכשפרשן נתפס כשהוא צופה במשחק מהמלון זו הפכה לשערוריה.

מעבר לזה, אני פשוט לא יכול לסבול חלק מהשדרנים שלא מסוגלים לשתוק, ומהבחינה הזו אני מעדיף את השידור בצ'רלטון, נותנים לשדרן האנגלי לדבר ומדי פעם נותנים הערה. הלוואי והיתה אפשרות לבחור את שפת השידור בכל השידורים הזרים בארץ וככה כולנו היינו יכולים ליהנות מקצת שקט עם השידור הבריטי ולא מהצרחות והתלהמות היתר שיש בשידורי ערוץ הספורט.

Comments closed