אייסמן ופיסטול

הם לא ניצחו. אבל הם גרמו לנו לרצות ששחקנים כאלו ינצחו

mount dorfan

אתר הNBA מאפשר למשתמשים להקים מאונט ראשמור משלהם. ובעל הבלוג – בצניעות בלתי מופלגת – מכריז בזאת על ההר שלו כמגניב מכולם. פיסטול פיט, אייסמן, ספלאש והדוקטור. קחו לכם את הג׳ורדנים והראסלים שלכם. ואל תשכחו מחשבון בכדי לספור את כל הטבעות. אני מרוצה עם הגבעה שלי!

כתבתי בתחילת המיני-סדרה הזו על הדוקטור וגם בחרנו פה את סטף קארי כMVP של העונה הזו. אז הפוסט הזה עוסק בשני האחרים. בגרווין ובמראביץ׳.

היכולת ההתקפית שלהם היא שירה. המספרים, לא פחות מאשר מטורפים. ממוצעי הקולג׳ של מארביץ׳ הם מעל 44 למשחק. עם חמישה אסיסטים ו-6 ריבאונדים. להיות אחראי ל-54 נקודות למשחק במכללות לפני שיש שעון זריקות? אר יו קידינג מי?

ולגרווין אני בוחר את הפרט הסטטיסטי הבא: הוא לא מנצח לדעתי בדיון על השוטינג גארד השני בכל הזמנים. אבל אחוזי הקליעה שלו הם 6% מעל בראיינט, 4% מעל ווסט ו-1.5% מעל ג׳ורדן. התקפית האיש הזה היה עילוי שאין שני לו.

אבל למה לדבר חשבון כשאפשר לראות שירה:

פיסטול פיט. הוא עושה למקצוענים את מה שדרזן עשה לאירופאים גמלונים.

ואייסמן –

ועכשיו תגידו לי אם יש היום בליגה שחקנים כל כך אטרקטיבים? אפילו סטף קארי.

אבל הם כמובן לא זכו בכלום. אבל דווקא בכך חשיבותם.

הם נכנסים לליגה בה הקונבנציה היא שהמשחק בנוי על סנטרים. מארביץ׳ הוא רק הגארד הרביעי להיות מלך הסלים. וגרווין, שיזכה בתואר ארבע פעמים, הוא הגארד הראשון לעשות זאת יותר מפעם אחת.

אבל ג׳רי ווסט ואוסקר רוברטסון זכו כל אחד באליפות, רק אחרי שהוצמדו לווילט צ׳מברליין וקארים עבדול ג׳אבר בהתאמה. רק מייקל ג׳ורדן ינפץ בזאת את הסטיגמה שאפשר לזכות באליפות ממש בלי משחק פנים מאד מאד משמעותי. אבל מארביץ׳ וגרווין המשיכו בדבר שלהם. מארביץ לא התקרב לאליפות כשחקן משמעותי. גרווין ישחק פלייאוף הירואי ב-1979 ויפסיד את גמר המזרח (סן אנטוניו הייתה אז במזרח) בשבעה משחקים. ב-1990 אנשים חשבו שג׳ורדן תקוע באותה הנקודה.

הוא כמובן מי שיעשה את הצעד הנוסף.

*

טעות יהיה לקרוא להם ״אנשים ששינו את הכדורסל״. גם היום לא הייתי אומר שהסגנון האינדוודואליסטי של גארדים הוא הדרך הכי נכונה לשחק כדורסל. להיפך לדעתי הההיסטוריה מצביעה על כך שבתקופה אחרי ג׳ורדן הליגה הלכה לכוון אינדוודואליסטי מדי. אבל הם הצביעו על דרך שאפשר לשחק. והם הביאו פופולאריות גדולה לסגנון המשחק האטרקטיבי. דוקטור ג׳יי אמר פעם שגרווין הוא אחד משני שחקנים שהיה משלם כסף לצפות בהם (השני היה טייני ארצ׳יבלד, שיכול גם הוא להיות בפוסט הנוכחי). זו הערה חשובה מאד של הדוקטור. הליגה הזו היא גם ביזנס. שחקנים יכולים לשנות את הכדורסל גם כי הם טובים לביזנס.

כי ככה היינו, אוהדי השבעים והשמונים. היינו לטובת מארביץ׳ וגרווין. רצינו שיעשו את זה מול הסנטרים הגדולים. לא ביקשנו שיגרסו את הסטטיסטיקות שלהם באלגוריתמים של הסייברמטריקס. לא ספרנו להם טבעות.

שחקני משנה
פיפניזם. 0-1 שיקגו

53 Comments

גיל 4 במאי 2015

לא אוהב איך שגרווין מסתכל על קארי.

גיל 4 במאי 2015

ומארביץ אגב עשה את כל זה גם בלי 3 נקודות.

יריב 4 במאי 2015

דומני (אם כי אני בכלל לא בטוח) שגולדן סטייט זכו באליפות שלהם בלי משחק פנים, לפני 40 שנה. כמובן, אני לא באמת יודע איך ריק בארי שיחק, אולי הוא היה בעצם שחקן פנים למרות שהיה רשום SF.

דורפן 4 במאי 2015

בארי היה פורוורד וצלף. לא ממש קוסם כדור מהסוג הזה.

יריב 5 במאי 2015

זה נאמר בהתייחסות למשפט: "רק מייקל ג׳ורדן ינפץ בזאת את הסטיגמה שאפשר לזכות באליפות ממש בלי משחק פנים מאד מאד משמעותי".

דורפן 5 במאי 2015

הזכיה הזו של גולדן סטייט לא שינתה שום סטיגמה. איש לא הושפע ממנה. לא עלו בעקבותיה קבוצות שחשבו לעשות כמוה. לא יודע למה – אולי כי זו אחת מאלופות הNBA שאולי לא הייתה מנצחת את אלופה הABA.

נדב 4 במאי 2015

ספרת כמה פעמים הזכרת את ג׳ורדן ?!

דורפן 4 במאי 2015

כי גרווין לדעתי הוא האב הרוחני של ג׳ורדן (שכמובן לא אהב שהביאו אותו לשיקגו) יותר מאשר ארווינג. מי שהראה שלהטוטנות היא נשק התקפי.

גלן 4 במאי 2015

אני עם מי שגורדן עצמו ראה כאב הרוחני. דייויד תומפסון. חפשו 10 הביצועים הכי טובים שלו ביוטיוב. בכלל הפכתי אוהד הנאגטס לכמה שנים עם הסגנון המרהיב-התאבדותי שלהם. פלא שגמרתי עם מייותר?

יוני 4 במאי 2015

כל שנות ה-70 בנבא זה כמו חור שחור. בהתחלה שאריות של ניקס-לייקרס, אחר כך קצת סלטיקס ובסוף חגיגה. סיאטל, וושינגטון, ווריורס. ובתוך הבלאגן של 75-79 אייסמן ופיסטול הגיעו רק לגמר אזורי פעם אחת? נשמע בול כמו הסיפור של נאש. עילוי, קל לאהוב אותו, אחוזי קליעה מעולים.

דורפן 4 במאי 2015

נאש הוא כל כך רחוק מלהית מארביץ׳. רק יכולת המסירה קצת דומה. אבל מארביץ׳ היה שחקן אחד על אחד ואתלט וג׳אמפ שוטר בנוסף. מה שהוא עשה ראיתי רק ממישהו אחד – דרזן נגד אירופאים.

יוני (המקורי, מפעם) 4 במאי 2015

נאש רחוק ממנו בפן הסגנוני, אבל הביצועים בפליי אוף דומים, ולא מלהיבים.

כוכבית 4 במאי 2015

בגלל שעל הר ראשמור צריכים להיות רק שחקנים שפרשו, אני שומר את ההר שלך, ורק מכניס את קווין ג'ונסון במקום קרי.

אסף 4 במאי 2015

גם עומרי כספי לא מנצח בדיון על השוטינג גארד השני בכל הזמנים.
אני חושב שבנוסף לשלושה שהוזכרו, גם ווייד עובר את גרווין.

7even 4 במאי 2015

+123

דורפן 4 במאי 2015

גם ג׳ורדן בכלל לא בדיון על השוטינג גארד השני בכל הזמנים

אסף 4 במאי 2015

כן. הרבה שחקנים עם פוטנציאל טוב חסו בצילו של ג'ון סטארקס באותן שנים.

יובל שהוא אחר עד כדי כאב 5 במאי 2015

וג'ף הורנסק, הטריידמארק של הג'ז באותו עידן.

חלפס 4 במאי 2015

סימונס מספר על גרווין שבתור ילד לא הכירו כמו היום את כל כוכבי הליגה ואז פתאום מגיעה קבוצה לעיר ושחקן לא מוכר קולע כבר 35 נקודות בשלושה רבעים בלי להתאמץ. וגם הוא כנראה ממציא קליעת ה- fingertip.

No ONE 4 במאי 2015

אתה מתכוון לפינגר-רול

נתי 4 במאי 2015

זוכר כשגיליתי לראשונה קטעים של פיט מרביץ' ביוטיוב, לפני מספר שנים.
עד אז כחובב ספורט ממוצע, אולי טיפה פחות, לא הייתה לי גישה למאגרי וידאו של הכדורסל ההוא.
כמובן שהחוויה הראשונית הייתה התרגשות טהורה, הנאה אסתטית מהמעלה הראשונה, כמו שציינת-שירה.
המחשבה הבאה הייתה, והיא מקננת מאז גם בקטעים מצולמים של אגדות אחרות מהזמנים האלה, איך לעזאזל הם הגיעו לרמות האלה.
היום, רצים הרבה קטעי אימון כך שאפשר לראות כל מיני אימונים מיוחדים של קארי למשל. בהנחה שאותם אף אחד לא אימן כך הרמה אליה הם הגיעו זה מדהים בעיניי.
דרך אחרת לנסח את זה תהיה אולי כזו: כשצופים בקטעי כדורגל, טניס וכד' מאותה תקופה, יש הרגשה שזה כמעט משחק אחר: המהירות, הטקטיקה. כמובן שזה לא מוריד מערך הספורטאים אז אבל יש הרגשה שאכן הייתה קפיצה דרמטית.
כשצופים בעילויי כדורסל כמו אלה שהוזכרו כאן אצלי לפחות, ההרגשה הזו לא קיימת, וזה לא פחות ממדהים בעיניי.

דורפן 4 במאי 2015

מארביץ׳ היה בן של מאמן. אז אצלו זה ברור

asaf 4 במאי 2015

מתוך השניים ראיתי רק את מארביץ' וגם זה כמובן רק בקטעי וידאו מפאת גילי הצעיר (בשנות השלושים לחיי) ועדיין אני עוקב מתחילת שנות ה-90 אחרי הליגה ולא ראיתי גארד עם כזו אסתטיקה במשחק שלא מתבסס על יכולות פיזיות יוצאות דופן אולי מלבד סטיב נאש בשיאו….
"רק מייקל ג׳ורדן ינפץ בזאת את הסטיגמה שאפשר לזכות באליפות ממש בלי משחק פנים מאד מאד משמעותי" ,
אותך לביל קרטרייט,הוראס גארנט וכמובן הסנטר הגדול בהיסטוריה של המשחק לוק לונגלי שהיה אחד האהובים עליי אי-פעם (-:

דורפן 4 במאי 2015

כמובן שהיה לו משחק פנים משמעותי. בסבב האליפויות השני כשהעביר את עצמו לפאואר פורוורד…

Asaf 4 במאי 2015

נורא ג׳ורדן הזה הכול הוא עשה על המגרש …..

Srtest 6 במאי 2015

כנראה שאם מתאים לשיטה אז הריבאונדר הטוב אי פעם מתאייד רק כי הוא בעמדה מספר 4 שהיא כאמור לא עמדת פנים. לכך אפשר להוסיף את החיזוק הגדול ששיקגו קבלה באמצע העונה עם וויליאמס (שכחתי את שמו הפרטי) שכל הליגה רדפה אחריו ומספרים שהוא טבע בים או משהו באיזה סיפור, ושבאותה עונה היה אחד השחקנים הדומיננטיים בחצי העונה השנייה אחרי שעבר לבולס. כמובן שגם אסור להוסיף את מי שהיה סטרץ' 4 לפני שבכלל חשבו על הכינוי הזה ובמקרה הגיע מאותה אירופה שדרזן רקד מולה ומול שחקניה הבהמות.

LEONIDAS 4 במאי 2015

לגרווין דווקא היה סנטר לא רע בכלל בשם ארטיס גילמור ששיחק איתו מ1982.
הבעיה היתה שהם היו צריכים להיאבק במערב עם קבוצות טובות יותר כמו הלייקרס עם ג'אבר מג'יק ושות',הרוקטס של מלון (לפני המעבר לסיקסרס),שלא לדבר על הסלטיקס והסיקסרס במזרח.
טיימינג זה הכל.

גיל שלי 4 במאי 2015

אני זוכר את אבא של פיסטול פיט מגיע לארץ ומעביר השתלמות בוינגייט. היה סיקור באחת מתכניות הספורט בערוץ הראשון (היחיד באותה תקופה). הוא תירגל ילדים לזרוק מעל מקל של מטאטא שהוא החזיק, וסיפר שכך אימן את פיט מארביץ מאז ינקות, בגלל זה הקשת בזריקה. אגב בהמשך אותה תכנית הראו את ברקוביץ מנצח את יופ זוטמאלק (או משהו כזה, זה שתמיד היה מגיע שני בטור דה פראנס) באיזה תחרות כושר באילת

דורפן 4 במאי 2015

אני זוכר מצויין את הביקור הזה של האב. כדי לסגור מעגל, מאיזשהי סיבה לא ברורה, אני יושב הבוקר בבית קפה שיש לו חולצה חתומה של יופ זוטומלק.

גיל שלי 4 במאי 2015

עכשיו אני רגוע שהוא לא יציר הדמיון שלי, מעגל גדול במיוחד

אריאל גרייזס 4 במאי 2015

למה בעצם הקריירה של פיסטול פיט כל כך קצרה? גם אצלי הוא תמיד הצטייר כדראזן פטרוביץ האמריקאי – יכולת לקלוע מכל מצב וקריירה שהיתה אמורה להיות מדהימה ואיכשהו לא מיצתה את עצמה.
בכלל, מעניין שבדיונים על שחקני המכללות הגדולים בהיסטוריה הוא בדרך כלל נשאר בחוץ, למרות ממוצעים אדירים. אולי זה חלק ממה שאתה מדבר עליו, שבתקופתו שחקני הפנים הם אלו ששלטו וכשיש לך את וולטון וקארים באותן שנים, אז הוא מתגמד לידם.

שחר ד. 4 במאי 2015

בעיות לב (שהרגו אותו בסוף באמצע משחק בשכונה) והרבה פציעות שהיום היה ניתן לטפל בהם ביתר קלות.

לגבי המכללות – LSU שלו ושל אביו סיימו כל עונה במאזן שלילי. לצערי (ואבא שלי גידל אותי עליו), לא ניתן להזכיר אותו באותה נשימה עם שחקנים אחרים.

גיל 4 במאי 2015

צריך לצנן קצת את ההתלהבות לגביו. הוא אכן היה קוסם אבל אחוזי הקליעה שלו היו נמוכים למדי. חבל שאין יותר כמותו בליגה אבל חלק מהדברים שהוא עושה נראים יותר רלוונטים להארלם גלובטרוטרס.

Yavor 4 במאי 2015

גרם לי לחשוב על חמישיית הספרס של כל הזמנים, וגיליתי שם "חור" בעמדה 3, אחרי פארקר וגרווין בבק-קורט, וטימי והאדמירל בפרונט.
מי יהיה ב-3? מאנו (או שיירד לספסל כהרגלו?), שון אליוט? אולי קאווי? או מישהו ותיק יותר?

thomas 4 במאי 2015

הורי

דורפן 4 במאי 2015

מאנו

thomas 4 במאי 2015

אכן, מאנו עדיף על הורי בחמישייה, אבל האחרון *חייב* לפחות להיות על המגרש בדקה האחרונה

thomas 4 במאי 2015

מה שמעלה אצלי תהיה לגבי מה החמישיה האולטימטיבית לדקה אחרונה של משחק.

Yavor 4 במאי 2015

אני חושב שגם אני הייתי עולה עם מאנו, אבל זה לא ברור לחלוטין כי זו לא העמדה שלו בדיוק.

דורפן 4 במאי 2015

מאנו ג׳ינובילי זה הולף אוף פיימר. כוכב הנבחרת היחידה לקחת זהב מול ארצות הברית מקצוענית

גיל 4 במאי 2015

שון אליוט אם הולכים על הרכב התקפי וברוס באוון אם צריך סטופר הגנתי.

גלעד 4 במאי 2015

לגרווין – היה איזה אח ששיחק פעם בגבת או משהו כזה, נכון? דרק גרווין אולי?

שי ס. 4 במאי 2015

אכן דרק גרווין האגדי שיחק בהפועל גבת

עמית 4 במאי 2015

מה שפיסטול פיט עשה למקצוענים ודראזן לאירופאים גמלונים, עשה בארי לייבוביץ' לישראלים.

איציק 4 במאי 2015

העוד יותר גמלוניים

דורפן 4 במאי 2015

זה נכון. ובארי עשה זאת לא פעם גם לאירופאים פרה-היסטוריים סופר-גמלונים

7even 4 במאי 2015

אחחח בארי בארי. אגדה

אסף 4 במאי 2015

אגב, תוצאות בחירות הmvp שנערכו פה כמעט זהות לתוצאות האמת.
ההבדלים העיקריים: החלפת מקומות 4 ו 5 בין ווסטברוק ודייויס, ואף קול לקלי אוליניק בתוצאות האמת לעומת קול אחד כאן בבלוג.
דווקא נראה שההשפעה שלו על זהות האלופה תהיה גדולה משני האחרים.

גיל 4 במאי 2015

ספק רב. קווין לאב השחקן השלישי הכי טוב בקבוצה. קארי, לברון הארדן, פול הם אלו עם המפתחות לאליפות.

דורפן 4 במאי 2015

זה מאד מעניין בעיני שבחירות crowd sourcing תמיד מדייקות בשחזור בחירה עיתונאית, ומפספסות לחלוטין בשחזור בחירה של שחקנים

גיל 4 במאי 2015

כולם חושבים שהארדן היה נבחר לו השחקנים היו בוחרים ואני בכלל לא בטוח. אני גם לא בטוח שדווקא הם צריכים לבחור כי הם פחות אובייקטיבים מאנשים חיצוניים ואני חושב שהם גם פחות צופים במשחקים בסך הכל.

ששון 4 במאי 2015

הפינגר רול של גרווין זה הדבר הכי מגניב בעולם.

אריק י. 7 במאי 2015

אני הייתי מצרף לשני החברה האלה גם את טי מאק.
גם הוא ייחודי מאוד בסגנון שלו כמו השניים האלה, מאוד אסתטי וצבעוני במשחק ההתקפה שלו.
וגם לוזר כמוהם – לצערי

Comments closed