ספלאש-אולוגיה

האם יש כאן שיטה?

splash

כתבתי היום על סטפן קארי בעיתון ואתייחס לשתי נקודות:

ראשית הוא ילד עשיר מאד שזכה לחינוך משובח של המעמד הבינוני הגבוה. סיפור עושר לעוני הוא סיפורם של המון שחקני NBA אבל מאז שנות התשעים לא סיפורם של מי שהיו המנהיגים של קבוצות אליפות סדרתיות. כתבתי על כך בדיוק במהלך הגמר לפני ארבע שנים.  מי שהיו הMVP של הגמר יותר מפעם אחת – מייקל ג׳ורדן, חכים אולג׳ואן, שאקיל אוניל, קובי בראיינט וטים דנקן גדלו כולם רחוק מהגטו או ממציאות של גטו. אני מרגיש שקארי יהיה אלוף סדרתי אבל אין לדעת. היחיד ששובר את הסכימה הזו הוא לברון ג׳יימס. אולי גם דווין ווייד אם הוא עונה להגדרה מנהיג של אלופה סדרתית.

לפני שנה נשא קווין דוראנט נאום לקבלת תואר הMVP. עם הסיומת המרגשת לאימו הגיבורה שבעשר אצבעות האכילה, הלבישה, שיכנה וחינכה שני בנים בשכונות עירוניות קשות. זה כמעט נשמע כמו נאום ניצחון כי האמת היא שהניצחון של קווין דוראנט על החיים הוא עצום. אליפויות הם בכלל לא הסיפור.

אבל למצער זה כנראה לא עניין של כוח רצון. לכל השחקנים ברמות המדוברות – אלופים או לא – יש כוח רצון עצום. אני חושב שזו ההכנה לחיים תחרותיים. טרנד מאד חזק בעניין הזה הוא של ילדים למשפחות צבאיות – ריי אלן ורג׳י מילר ושאקיל ומייקל ג׳ורדן – הם כמה דוגמאות חזקות מאד. המקרה של קארי דומה לטרנד אחר – משפחות כדורסל מקצועניות. כמו קובי בראיינט הוא גדל בבית מקצועני בכדורסל, ולהבדיל מבראיינט אפילו בתוך NBA.

*

והעניין השני.

בעתיד כשידברו על פספוסי דראפט, הבחירה השביעית בקארי תראה כמובן קצת מצחיקה. נבחרו לפניו שני שחקני כנראה-הול-אוף-פיים – בלייק גריפין ראשון וג׳יימס הארדן שלישי – אבל זה ייראה מצחיק שמינסוטה הלכו עד ספרד כדי למצוא את ריקי רוביו בעמדת הפוינט גארד. לא הוגן לציין זאת כי רוביו יופי של שחקן.

אבל קארי המשיך שושלת ארוכה של גארדים שקבעו שיאי קליעה מטורפים בקולג׳ים קטנים אבל זה לא נראה לאיש מתאים למשחק המקצועני. שחקנים כמו הרשי הוקינס וקיידרן קלארק ורוני מקאלום ואחריו גם ג׳ימר פרדט ורג׳י המילטון. מי יכול לנחש מי ישבור את המגמה הזו וימטיר את מטר הנקודות שלו גם על המקצוענים?

השאלה היא האם זה בגלל שקארי הוא קארי או בגלל שהתפתח פה משהו. אולי ״ספלאש״ זו בכלל אסטרטגיה? אני לא מתכוון למתמטיקאים שהלכו וחישבו שזריקות מ-4-6 מטר הן לא כדאיות לעומת השלשה. אני מתכוון למשחק קליעה שיפורר את ההגנה. ובמקרה של קארי לא רק ריווח של ההגנה בגלל איום השלשה אלא גרוע מזה בהרבה עבור המתנגד. הוא לא רק צריך לפנות את האמצע ולצאת להגן באזורי ספר. אלא גם לרוץ כמו משוגע באזורים הללו כי קארי מקיף כל הזמן את הקשת בריצה אינסופית. והתוצאה מכך הם הרבה מצבים של מיני-התקפת-מעבר לגולדן סטייט באזור הצבע גם לאחר 15-20 שניות התקפה. זהו קונצפט חדש של שימוש בשלשה. אתה רואה קבוצות רודפות אחריו ובסוף זה מסתיים בדאנק של בארנס בהתקפה בה קארי לא נגע בכדור.

המרחק עוד גדול. ראשית, כי לא היה בהיסטוריה שחקן אפילו קרוב אליו בשלשה מול שמירה לגיטימית. בכמויות ובאחוזים.  תקראו מה אומר נאש. יש לו יותר שלשות למשחק בפלייאוף מנאש ורג׳י מילר ביחד. כמעט כמו מילר וריי אלן ביחד. ובאחוזים טובים יותר. ושנית, המשחק המשלים שלו והכושר הגופני. כי כאמור זה כושר גם בצד ההתקפי של המגרש. היה לי המזל לראות את ריי אלן מתאמן בקולג׳. באימון שלשות מול שמירה וגם הוא נראה כמו 75%. וסיפרו לי אז מה ריי אלן עושה כדי להגיע לשם – באותה שנה הוא היה שלושה חודשים עם הכדור -הלך איתו לכיתה, לדיינר, ישן איתו (לא… שום צ׳ירלידר לא הוסיפה פרטים על חיי מין עם כדור). זו שיטה שהמציא אוסקר רוברטסון וזה מתקשר קצת לחלק הראשון של הטקסט הזה. אלן היה ילד צבא, גדל גם באנגליה, חינוך נוקשה. מי שינקוט בצעדים כל כך קיצונים כדי להיות הקלע הטוב בהיסטוריה. לא יודע מה קארי עשה אבל אם ספלאש היא שיטת משחק זה לא יקרה כי איזה חכם מאניבול ימצא כמה קלעים בזול. רוב הקלעים לא רלוונטים למשחק כזה. אנחנו לא מדברים על צלף במטווח אולימפי. אנחנו מדברים על צלף בקומנדו.

 ספלאש-אולוגיה או לא. זה נפלא.

קליבלנד על גולדן סטייט ב-6 משחקים*
לברון. המוציא לפועל של תכניות

79 Comments

גיל שלי 2 ביוני 2015

כאן שוב ההזדמנות לשבח את בובי נייט, היחיד שדיבר על קארי כשחקן היסטורי בזמן הדראפט. מילא ריקי רוביו בבחירה הבאה הם לקחו את ג'וני פלין

אריאל גרייזס 2 ביוני 2015

ג'וני פלין היה שחקן קולג'ים אדיר. סוג של דווין וויד כזה. המסקנה, כמו תמיד – אף אחד לא יודע שום דבר

דורפן 2 ביוני 2015

המסקנה היא שבובי נייט לפעמים יודע.

אריאל גרייזס 2 ביוני 2015

גם אני לפעמים יודע. אני אמרתי שדוראנט יהיה שחקן היסטוריה כבר כשראיתי אותו במדי טקסס בטורניר בתחילת העונה. ואפילו אמרתי שבחירה בדארקו היא בכיה לדורות. אני יכול לקבל את כסא הפרשן שלי עכשיו?

דורפן 2 ביוני 2015

אתה נוקט בשיטה הכי פשוטה להיות חכם יותר מאחרים. לצפות בקולג׳ים במערב.

אריאל גרייזס 2 ביוני 2015

כן, השיטה הזאת גם חזתה שאדם מוריסון יהיה תותח..

אריאל גרייזס 2 ביוני 2015

דרך אגב, מעניין אם החיזוי של נייט על קארי דווקא היה מוצלח כי הוא ראה בו משהו מהפוינט גארד הכי גדול שראיתי ושהוא גידל. אני מתגעגע לאייזיה תומאס..

גיל 2 ביוני 2015

וכמה פעמים הוא טעה? גארדים קשים מאוד לחיזוי ואף אחד לא יכל לצפות מה שהוא יתפתח אליו ויהיה הרבה יותר מעוד גארד טוב.

אריק י. 2 ביוני 2015

אחלה כתבה דורפן. נהניתי.
נ.ב מתי רוביו ישפר כבר את הקליעה שלו לעזאזל?
הימרתי עליו שהוא הולך להיות פיסטול פיט הבא

Kirma Der Faux 2 ביוני 2015

בהקשר של שושלת אליפויות אפשרית, מה מצב החוזים אצל הווריירס?

עובר אורח 2 ביוני 2015

בקצרה, יש להם בינגו עם קארי כי הם חתמו על חוזה איתו כשהוא עוד נטבק בפציעות. גרין מסיים חוזה והם יצטרכו לשלם לו הרבה.
בגדול הם צריכים להיפטר איכשהו מלי (המרוויח הכי גדול שלהם) והם יהיו בסדר

omer 2 ביוני 2015

החוזה של לי נגמר בתום העונה הבאה. זה לא יהיה אסון גדול אם יחזיקו אותו עד שנה. כשיסתיים ללי החוזה, בקיץ 2016 ותקרת השכר תעלה במקביל ג"ס בתיאוריה תוכל להחתים עוד שחקן על חוזה מקסימום (דוראנט?).

עובר אורח 3 ביוני 2015

נכון, אבל אם הם נותנים לגרין את החוזה שהוא רוצה, הם כנראה יהיו עם 20 מיליון מס מותרות. זה כבר רמות בילי-קינגיות

רן הנרגן 3 ביוני 2015

אין אופציה לשמור על לי. בהסכם החדש יש מדרגות והחמרות נוספות. איתו ועם גרין זה יהיה בערך 40 – 50 מס מותרות פלוס הגבלות קשות על אספקטים נוספים של החתמת שחקנים.

סימנטוב 2 ביוני 2015

נכון והם גם הצהירו שהם ישוו כל הצעה לגרין

גילעד 2 ביוני 2015

אי אפשר לדבר באמת על שיטה כשיש שחקן שהסקיל סט שלו כל כך חורג מהנורמה. האדם הסביר יטען שיש שחקנים טובים ממנו, אבל אף אחד לא חורג כל כך מהנורמה כמוהו.
להציב קלעים מסביב ללברון או הווארד, זו שיטה שנועדה למקסם שחקן עם סקיל סט די נפוץ, שפשוט עושה מה שהוא עושה בצורה טובה יותר מהשאר (בפער.).
אבל כמה שחקנים בסגנון דומה לקארי היו? אפשר לחשוב על נאש, אבל היכולות שלו כסקורר היו נמוכות לאין שיעור משל קארי.

Kirma Der Faux 2 ביוני 2015

ריי אלן בשנתיים הראשונות בבוסטון היה משחק בסגנון דומה, אבל במשך פחות דקות והוא לא היה כלי הנשק המרכזי.

גילעד 2 ביוני 2015

בשום שלב לא היה דמיון ליכולות ניהול המשחק של קארי.

איתמר המנומר 2 ביוני 2015

וואלה, חורג מהנורמה…
התיאור הכי מדויק לתופעת קארי שקראתי עד עכשו.

גיל 2 ביוני 2015

יש הרבה קלעים מצוינים אבל עבודת הרגליים שלו היא משהו שלא נראה כמותו. הוא דומה לנאש באנרגיות ומדהים ביכולת שלו לייצר קליעה כמו שאף אחד לפניו לא עשה. אני לא יודע כמה זמן זה יחזיק מעמד אבל לא נראה לי שיהיה עוד מישהו כמוהו.

מה שהסיפור שלו מראה לדעתי זה כמה דברים שכל שחקן צריך ללמוד מהם: עבודה קשה מביאה הישגים. לא צריך להתקבע על דבר אחד שאתה טוב בו אלא לשכלל את המשחק שלך. אפשר למצוא עדיין נישות חדשות במשחק שלא חשבו עליהם קודם ואין להן תשובה עדיין. זה כולל את הריצה שדיברת עליה אבל גם הזריקה עם הקשת הארוכה מעל שחקנים כמו הווארד שמנצלים את מלוא הקרש. גם תיאום עם שחקנים אחרים עוזר מאוד והמסירות לשחקן (לרוב תומפסון) כשהנ"ל עדיין לא בפוזיציה הן תענוג לעיניים.

מה שיותר מדהים זו גם הקלילות שבה הוא עושה את הדברים (או ככה זה נראה). למרות זאת, הוא שחקן קשוח וגם שחקן הגנה לא רע. איך לקח ריבואנד מהווארד זה משהו שלנצח יהיה בהיילייטס.

גיל 2 ביוני 2015

וגם למה חוזי הטלביזיה מונעים מאיתנו את הסדרה הזו?

דורפן 2 ביוני 2015

אילו חוזי טלביזיה?

גיל 2 ביוני 2015

שהסדרה צריכה להתחיל ב4 ביוני ולא קודם. הורס את כל המומנטום אם כי לפחות מאפשר לשחקנים להחלים בזמן.

ניינר 2 ביוני 2015

רונן התמונה בישראל היום כל כך מופלאה ומרגשת.

דורפן 2 ביוני 2015

זו תמונה בלתי נתפשת ממרחק השנים

ניינר 2 ביוני 2015

בדיוק! מקפלת בתוכה כל כך הרבה

ירוק 2 ביוני 2015

לינק למאותגרי ישראל היום?

D! פה ועכשיו 2 ביוני 2015

bit.ly/1BI8ts8

באבא ימים 3 ביוני 2015

וואו

matipool 3 ביוני 2015

רציתי לכתוב לדורפן כבר אתמול בבוקר על התמונה הזו אבל חיכיתי לאיזה פוסט בנושא ורק עכשיו הגעתי אליו .
כל מילה שכתבתם על התמונה . פשוט נפלאה .

שמעון כסאח 2 ביוני 2015

תנועה ללא כדור היא לא חידוש אלא רטרו מטורף, מי שמכיר הFree-Lance Passing Game שהייתה מלכת ההתקפות מבוססת על העיקרון הזה, התקפת פרינסטון גם ובמידה מסויימת משחק ה"חדירה והוצאה" בסגנון עדות היוגוסלבים.

בNBA התנועה ללא כדור "בוטלה" באיזהו שלב, עד שמישהו הוציא את הראש מהישבן ואז הגיע שחקן עם תנועה ללא כדור יוצאת דופן, שליטה בכדור שהיא הומאז' לפיסטול פיט ורמת קליעה שדובר עליה פה.

איציק 2 ביוני 2015

כמה נכון!!!

סימנטוב 2 ביוני 2015

+1

גיל 2 ביוני 2015

הספרס כל הזמן נעים בלי כדור כקבוצה. מה שקארי עושה זה שהוא נע בלי כדור ואז כל ההגנה זזה איתו ומאפשרת לשחקנים להיות פתוחים.

ר.ה 2 ביוני 2015

ששיחקתי בנערים נגד הפועל נען הם שיחקו בשיטה הזאת…

איציק 2 ביוני 2015

נענעו אותכם…

דורפן 2 ביוני 2015

שמעון – אני חושב שקאנט אמר ״על כל הרעיונות הטובים כבר חשבו קודם״

עדי אבני 2 ביוני 2015

יצא לי במקרה לקרוא היום את הכתבה שלך עליו בישראל היום וזה קומם אותי. עליך למחזר כתבות מהעיתון גם כאן בבלוג, למען אלו שידם אינה נוגעת בפרינט, לא כל שכן בפרינט מסויים. ויפה שעה אחת קודם!

wazza 2 ביוני 2015

יש להם גם אתר אינטרנט לכל המתעניינים

גלן 2 ביוני 2015

דינג דונג המכשפה מתה (ותבוא חדשה)

D! פה ועכשיו 2 ביוני 2015

זה כמו מפקדים של ארגוני טרור?

גלן 2 ביוני 2015

יותר גרוע. זה בלאטר

D! פה ועכשיו 2 ביוני 2015

אז עכשיו יבוא יותר גרוע?

איציק 2 ביוני 2015

אין בלאטר, הלך :-)… גם פדרר :-(

ערן לוי 2 ביוני 2015

גם הבת שלי לומדת בבית ספר הפועל על פי השיטה המונטסורית. והשיטה עובדת, וואלה עובדת.

עידו ג. 2 ביוני 2015

הבחירה של קרי במקום ה-7 בדראפט לא הייתה מפתיעה בזמנו למרות שרוב המוקים שמו אותו ב-8 אצל הניקס. זה די מובן לבחור כחוש מקולג' קטן. הסיפור האמיתי אבל מאחורי הבחירה שלו קשור למה שכמעט היה. באותם ימים ה-GM של הסאנס היה לא אחר מסטיב קר שכנראה זיהה את הפוטנציאל העצום של קרי ורקח עסקה שתעביר בערב הדראפט את אמארה סטודומאייר לווריורס שתבחר בתמורה את קרי ותעביר אותו לסאנס. ברגע האחרון הווריורס התעשתו וירדו מהעסקה. אני עד היום מתהפך בלילות מהמחשבה על נאש מעביר את השרביט לקרי ועל איפה הקבוצה יכלה להיות היום.

MOBY 3 ביוני 2015

8 בניקס……
ואיך לא היינו שומעים עליו בכלל

עידו ג. 3 ביוני 2015

דווקא יחד עם דאנטוני כמאמן ואור הזרקורים של ניו יורק נראה לי שהוא היה מגיע למעמד סופרסטאר מוקדם יותר.

גיל שלי 3 ביוני 2015

היו נותנים אותו בטרייד תמורת חבר של כרמלו

איציק 3 ביוני 2015

את דאנטוני?
;)

אלון 2 ביוני 2015

ב 2008 נסעתי לראות אותו בסיבוב הראשון של טורניר המכללות נגד גונזגה. הוא קלע כמעט 30 נקודות במחצית השנייה וניצח לבד את המשחק. הרגשתי שאני רואה משהו נדיר.
שכן שלי, באותה תקופה, היה עם אמא שלו בבית ספר. הוא אמר שזה לא מפתיע אותו שלסופר אתלטית כמו סוניה ולקלע כמו דל קארי יוצא ילד כזה.

איציק 2 ביוני 2015

היתרון הגדול של קרי זה שהוא מועיל עם ובלי הכדור. הזריקה שלו מהכדרור לא נראת בכלל כמו זריקה כי אם המשך תנועת הכדרור. אתה כמעט ולא יכול לזהות שהוא הפסיק לכדרר ומסתדר לזריקה. חלקיקי השנייה הללו עד שאתה מבין שהוא זורק קריטיות כי איחרת. הוא לא זורק בג'אמפ גבוה, הוא פשוט זורק לפני שהבנת שהוא זורק. לגבי השלשה מול זריקה ארוכה. סטטיסטית אתה צודק וזה גם מה שקרי עושה, אך להבדיל מרבים אחרים הוא לא יסדר רגלים לרוב כדי לזרוק שלשה. אם הוא מוצא את עצמו פנוי לזריקה (פנוי זה דבר יחסי ולאחרים זה נראה לא פנוי) מ-5 מטר, זה יעוף פנימה בלי להסס. לכן אסור לתת לו מרחב במקום כלשהו ולהניח שמשם הוא לא יזרוק, כי הוא סכנה ברורה ומידית. גם ללא הכדור הוא כל הזמן מכריח אותך להיות דרוך כיוון שלא משנה היכן ואיך הוא מקבל כדור, אם הוא רואה אפשרות לזרוק, אתה בבעייה. הוא לא מסתובב רק סביב הקשת. הוא נכנס לתוך הצבע, יוצא החוצה, מסתובב סביב הקשת. הרבה על חסימות חלקיות, לא כאלו שיעצרו את המגן כי אם כאלו שיעטו אותו. לקרי זה מספיק. הבעייה היא שאם הוא מקבל כדור על חילוף, אף גבוהה לא יעמוד מולו והוא מלך בשימוש בקרש בשתי הידים.
בקיצור, את הקסוליים והבירכיים צריך לשבור לו בהגנה. מי שמצפה להתמודד איתו עם שמירות כפולות, הוא יותר מידי אוהב את נאש, יהיה כבר שחקן שיטביע את הכדור או ידפוק שלשה. אני לא חושב שקרי הוא שחקן בלתי עציר. אני רק חושב שהדרך לעצור אותו צריכה להיות לא קונבנציונאלית. שיטת השמירה על ניקי גאליס לא תעבוד – תן לא לקלוע 40 ונייבש את האחרים. הוא עוד עלול לקלוע 60.

עומר ח. 2 ביוני 2015

אני חושב שקרי הוא שלב חדש באבולוציה של המשחק. שחרור הכדור המהיר שלו (נדמה לי שקראתי איפשהו שהוא עושה זאת בממוצע בכ-15 מאיות מהר יותר מקלעים אחרים) מבלבל את שחקני ההגנה וזה דומה לדעתי לבעיטה המהירה של מסי שגם לה המגינים והשוערים לא מוכנים ובמידה רבה הוא הראשון שמסוגל לעשות אותה. אגב, ניתן לראות בתקצירים ממשחקי הקולג' של קרי שהפרשנים כבר אז מדברים על המהירות החריגה של שחרור הכדור שלו.
כבר דיברו על כך שקרי הוא שילוב של סטיב נאש ורג'י מילר בשחקן אחד. בתנועה שלו בלי כדור, כפי שכתבת בטקסט, הוא מתפקד במידה רבה כמו ריצ'רד המילטון בדטרויט שגם כן היה שחקן ייחודי בהיבט זה. השילוב של שלושת השחקנים האלו בשחקן אחד היא בלתי נפתסת כמעט.
אני אבל דווקא רוצה להתעכב על עוד נקודה. באחד המשחקים שלו בטורניר ה-NCAA קרי קלע שלשה מהירה תוך כדי תנועה ובהילוך החוזר הפרשנים דיברו על כך שקרי קולע גם שהרגליים שלו לא יציבות או מקבילות. היכולת לקלוע בלי להיות יציב היא תכונה שיש למעט מאוד שחקנים (הטוב ביותר באספקט זה הוא כנראה דירק נוביצקי), ובהקשר של קרי מאפשרת לו לשחרר את הכדור אפילו מהר יותר.
אם כבר הזכרת את רוביו אז אני חושב שהתופעה של קרי תפגע בהמשך ברכזים בסגנון של רוביו או רונדו (ולהבדיל גל מקל) שהם מנהלי משחק מצוינים אבל לא מהווים איום משמעותי מבחוץ. קבוצות יתחילו לחפש רכזים קודם כל על פי יכולת הקליעה שלהם.

גלן 2 ביוני 2015

אני ראיתי אותו בגמר האזורי נגד קנזס . אני זוכר שהוא לא הצליח לקבל את הזריקה האחרונה כי שמרו עליו טוב כל המשחק. מהמקום המחורבן שיישבתי בפורד פילד חשבתי שהחבר שלו קובר שלשה אט דה באזר ומביא חתיכת הפתעה. זה הכיף בלשבת גרוע. עוד חלקיק שנייה של תקוות שווא.

אלון 2 ביוני 2015

זה שהחטיא הוביל את המכללות באסיסטים ואם אני זוכר נכון שיחק קצת במיאמי היט.

shohat 2 ביוני 2015

הסיום של הטור בישראל היום – התמונה וגם ההתייחסות אליה בטקסט – פשוט נהדר.

היה לקרי סל נגד יוסטון כשהוא חדר אבל נתקל בסגירה של הווארד ששללה ממנו את זווית הקליעה, ואז הוא זרק מן ליי אפ קשתי בשמאל שפגע בפינה העליונה של הקרש. איך הכדור הזה נכנס? רק לקרי זה היה ברור. כאילו הוא שולח את הכדור למשימה והכדור כבר ימצא את הדרך להגיע. שחקן מדהים.

איציק 2 ביוני 2015

הוא שיחק קצת סנוקר בזריקה זו. הבנתי שהוא מאמן את יד שמאל כמו שבירד היה מתאמן.

גיל 2 ביוני 2015

הוא עושה את זה כל הזמן, לא רק נגד הווארד.

shohat 2 ביוני 2015

אה. אז הוא סתם משעמם. :)

מנינג 2 ביוני 2015

מבחינה אסתטית זה רוג׳ר פדרר של הכדורסל

איציק 2 ביוני 2015

אם כך, הפעם הוא צריך להפסיד…

ניתאי 2 ביוני 2015

גם רונאלדיניו סיפר פעם משהו כזה, שהוא כל הזמן עם הכדור, גם במיטה.

אדם 3 ביוני 2015

גם בקהאם.

איציק 3 ביוני 2015

לבקהם זה לא מי יודע מה עזר.

MOBY 3 ביוני 2015

ראית מה החליף את הכדור?
שקול מילים

איציק 3 ביוני 2015

לא, תאיר את עיניי…
רבים וטובים ניסו לגרום לי לשקול מילים, לכולם היה מפח נפש

אהד 3 ביוני 2015

מצד שני, בקהאם היה אומן בבעיטות חופשיות

אבו צ'יצ'ריטה 2 ביוני 2015

לא כדאי לחכות שהוא ישחק איזה משחק בגמר לפני שמכתירים אותו כשחקן היסטורי?
לגבי ריי אלן – מאנשים שהכירו אותו, מדובר במשהו שנושק להפרעת OCD שתועל לכדורסל. הסיפור עם הכדור הוא קצה הקרחון של זה…

דורפן 2 ביוני 2015

תנוח דעתך. גם אם קארי לא יזכה בשום אליפות הוא שחקן היסטורי.

גיל 2 ביוני 2015

סטיב נאש לא שיחק בגמר והוא שחקן היסטורי.

Southport 2 ביוני 2015

The wicked witch is dead!!

רדונדו 2 ביוני 2015

דטרויט 2004 התנועה ללא כדור של ריצ׳רד המילטון זה הדבר שלי לפחות הכי מזכיר את קרי של היום

גיל 2 ביוני 2015

זה לא קרוב בכלל. המילטון שכבודו במקומו מונח היה חלק מקבוצה אדירה אבל לא היה השחקן שמזיז את ההתקפה כמו שקארי עושה.

איתן 2 ביוני 2015

רונן – אבחנה יפה ומעניינת שהתנועה של קארי במשחק עומד יוצרת מצב של התקפה במגרש פתוח. עוד לא ראיתי את הווריורס מספיק בשביל לשים לב שזה דפוס קבוע. הסגנון הזה בלט בשנה שעברה אצל הספרס אם כי אצלם זה היה פחות תנועה מסביב לקשת אלא יותר תנועה פנימה והחוצה. קצת מזכיר את הטריק הקבוע של ההארלם גלובטרוטרס שהיו מחליפים מקומות עד ששחקן היה שאר לבד לליי אפ.

Asaf 3 ביוני 2015

הערת אגב ,נראה שבגולדן סטייט יודעים להמר וגם כנראה לחזות לא רע התפתחות של שחקנים שבאים מהמכללות, רק בחמישייה שלהם יש שלוש בחירות דראפט שאף אחד לא האמין שיתפתחו למה שהם היום, קארי שכבר דובר פה, דריימונד גרין שנבחר רק סיבוב שני בשל הטענה כי הוא טווינר שאין לא עמדה מוגדרת ואפילו האריסון בארנס שדיברו על חוסר הקליעה שלו וחוסר הבשר שלו,הפלא ופלא הם הפכו לשחקנים מרכזיים במועמדת לגיטימית לאליפות

רן הנרגן 3 ביוני 2015

חחח. לאורך שנים ג"ס דפקו בחירת דראפט אחרי בחירה. וגם בדרפט שאתה מהלל אם יכלו לקחת את אנדרי דרומונד. מצד שני היו להם בעשור האחרון 3 גנבות בסיבוב השני ארינס, אליס וגרין.

Asaf 3 ביוני 2015

יכלו ולא לקחו את דראמונד שחקן מאוד מוגבל בעיניי רק מחזק את הטענה שלי, לגבי בחירות שדפקו אכן היו כמה כאלה (לא יודע אם יותר מקבוצות אחרות ….אגב)

Srtest 3 ביוני 2015

יש דרך שקליבלנד יכולה לעצור אותו – לשחק כמו ששחקה מיאמי בשנה שפט ריילי החליף את ואן-גאנדי. מבחינתי צורת משחק כזו לא לגיטימית, אולי למוריניו של העולם. לא פחות גרוע מה-800 פאולים שעושים על שחקנים בליגה הזו.

צריך גם להוסיף שעם כל הזרקור שמופנה לקארי בקטע של קליעה ל-3, ההשפעה של קיירי השנה כשהוא בריא על הקליעה ל-3 של קליבלנד (קצת לפני הפריצה של דלבדובה אבל גם אחרי) היא דרמטית. כל הקלעים של קליבלנד תלויים בכל מיני גורמים: אחד שייכנס לזון מטורף, השני שיילך לקבוצה, השלישי שיגיע לעמדות שהוא אוהב ולמבטים שהוא מעדיף. הרביעי זורק שלשות באחוזים נוראיים ולא שם זין. קיירי היחיד שכשהוא זורק אתה רגוע וככה גם הקבוצה מרגישה והשלשות של האחרים מגיעות בתור נגזרת מההתקפה שלו מאיזור ה-3. הקלעים האחרים שמוזנים מלברון הרבה יותר תלויים ביום ובמצב-רוח. לקארי יש משחק קליעה שחלק גדול ממנה הוא השיטה של גולדן-סטייט. קצת כמו הדיון על מסי והמכונה של בארסה – מה מזין את מה. הקליעה של קארי מעניינת את המאמן כמנגד לאו דווקא כמשהו שצריך לעצור אלא מבחינת ההשפעה שיש לה על הקבוצה. לא כל הקליעות של קארי הן אותו דבר. אם בסדרות הרבע והחצי עבדו על פירוק משחק של קבוצה, מול קבוצה כמו גולדן-סטייט לפרק את המשחק שלה לגורמים זה לפרק את המשחק של השחקנים המיוחדים שלה לגורמים. מבט הראי הוא קליבלנד – כמה סיפרו לנו שהיא קבוצה של שחקנים מסוימים ובעיקר לברון, ובסוף היא בעצם זו שמיישמת מה שאמרו על אטלנטה. שמה הביחד נותן משהו יותר ומזין את המשחק של לברון.

כאן אנחנו עדיין עסוקים בקארי, לברון וכו', ובארה"ב כבר עברו למצ'אפ המעניין ביותר – דריימונד גרין וטריסטן תומפסון. שני שחקני "רוקי (בלבואה)" שהגיעו מלמטה וההשפעה שלהם עצומה. בכלל, יפה לראות בפלייאוף כזה עד כמה תדמיות טבען להתנפץ – דווייט האוורד שכזה כולו רעש וצלצולים מול אנדרו בוגוט שלא רואה אותו ממטר. לא רק מבחינת השחקן עצמו, אלא גם הנתונים עצמן של דאבל-דאבלים מפלצתיים וחסרי השפעה על המשחק המודרני.

קארי וגולדן-סטייט עדיין לא הגיעו לשיא התהליך שלהם ובשביל לנצח הם יצטרכו להאיץ אותו. היכולת לעצור את התאוצה שלהם טמונה בכך שההתקפה של קליבלנד תזרום, גם כן בניגוד לתדמית שקליבלנד אמורה להיות הקבוצה המשבשת. מי שעולה עם גרין ובוגוט בהרכב עוסק לא מעט בשיבוש בעצמו. הקטע שבפלייאוף התברר שממש כמו אצל קליבלנד עם דלבדובה, ותומפסון וג'ונס, גם אצלם זה לא רק גרין ובוגוט אלא גם אוזילי ודיוויד לי אם יצטרכו ואפילו גרין על עמדה 5, וכשכל אחד פוטנציאלית מביא משהו שונה לשולחן. כאן המקום שבלאט נמצא בחיסרון, כי בסדרות עד כה ועם האינסטינקט של מאמנים אירופאיים בהווה או בעבר לצמצם רוטציה (לא הספרדים), הוא ויתר למעשה על פרקינס ועל מילר והדבר יכול להכריע וחלק מהסיבה שהטווח שאיתו הוא מתחיל את הסיכויים הוא 35-45% ולא 45-55%. לדיוויד בלאט יש גם חסרונות ואני מחכה לפוסט שינתח את דרכו כפי שמכירים מי שעקבו אחריו מאז שהיה שחקן, ובלי כל הפרובנציאליות שטוענים שקיימת אצל מי שרוצים שיצליח, אפילו למרות ראש הממשלה הטרול העלוב הזה.

Comments closed