קצת סטטיסטיקה התקפית של כדורגל ישראלי

לכבוד משחקי חצי גמר הגביע עברתי קצת על סטטיסטיקות של כדורגל ישראלי. ראשית הסתכלתי על ממוצע השערים למשחק – 2.24. המספר הזה הוא נמוך. הליגות הבכירות – ספרד, אנגליה ואיטליה, מתכנסות בין 2.5 ל.2.7 שערים למשחק. לעומת זאת ליגות משניות חורגות מהמגמה בכוונים מאד שונים. בפורטוגל מובקעים, בדומה לישראל, רק 2.25 שערים למשחק בעוד בהולנד יותר מ-3.1.
האם זה קצת עניין של גאוגרפיה? יכול להיות. בסקוטלנד, שגם היא צפונית מובקעים 2.73, ובחזרה בים התיכון מקבלים 2.28 ביוון. אולי כי בחום נחים יותר ומשחקים פחות זמן נטו. אולי כי במגרשים רטובים הכדורגל מהיר יותר וחשוף לטעויות. אבל בכל מקרה הכדורגל הישראלי דל מאד בשערים. הקבוצה ההתקפית ביותר מלבד בית"ר ירושלים – שהיא קריית שמונה מבקיעה פחות משער ושליש במשחק.
*

דלות השערים היא עניין אחד ואיכות ההתקפות היא עניין אחר. הסתכלתי דווקא בטבלת מלך השערים אנחנו במחזור ה-28 של העונה ומלך השערים של הליגה, סמואל יבואה, הבקיע 13 שערים. אחריו מדורג רומולו עם 12 שערים וירו בלו עם 10. בדקתי את מספרי המשחקים שלהם ואיש מהם לא עם חצי שער למשחק בממוצע.
שלושת השחקנים הללו הם זרים. לעומת זאת שום כדורגלן ישראלי שהבקיע עשרה שערים. כלומר המקסימום לכדורגלן ישראלי הוא שער בכל שלושה משחקים. שאת אומרת אולי יש כמה כאלו ששיחקו מעט משחקים – אבל הצירוף של עשרה שערים וחצי שער למשחק לא קיים אצל שום כדורגלן ישראלי או כדורגלן בליגה הישראלית.
האם הצרוף הזה – עשרה שערים עם ממוצע של יותר מחצי שער למשחק – הוא נדיר?
לא כל כך. באנגליה באמת יש רק שלושה כאלו. בספרד לפחות לשישה. באיטליה לפחות שבעה. בגרמניה ארבעה. בצרפת לשלושה. בהולנד יש שישה שחקנים כאלו. נכון שכל אלו ליגות איכותיות – אבל בכל זאת יש לי תחושה שבישראל אין כוכבי התקפה יציבים בכלל.
*

על מה כל זה מצביע לדעתי?
על מקריות מוחלטת. כשלקבוצות אין מבקיעים קבועים זאת אומרת שאין להן תכנית קבועה ליצירת איומים על שער היריב. אין להן שום תבנית בדוק. רק תערובת של התקפות מקריות ומבצעים אישיים. במלים אחרות: השפעה מועטה יחסית של מאמנים. מאמנים ישראלים, כנראה בגלל שהקדנציות שלהם קצרות עד כדי בדיחה, יכולים להשפיע במרכיבים של רוח קרב ואולי ארגון הגנתי. אבל בטח לא ביצירת כדורגל התקפי רציף וקבוע. שהוא הסימן לכדורגל איכותי.

עיוורי צבעים
גרנטגוניזם

38 Comments

שמרלינג 16 באפריל 2008

הראית במספרים משהו שהיתה לי תחושה לגביו בשנים האחרונות. אין בישראל משחק התקפה יזום ומאורגן.
אפילו הקבוצות הטובות בליגה ניזונות בעיקר מטעויות של היריבות ולחץ ופה ושם מבצעים אישיים. אני חושב שלמעט יצחק שום, אין לנו ולא היה כבר כמה שנים טובות מאמן התקפה סביר בישראל. גם הדור הצעיר של המאמנים בארץ לא נראה בכיוון.
מדכא…

martzianno 16 באפריל 2008

וואלה…
יפה שנתת לכדורגלן הישראלי את ההנחה של החום במזה"ת.

אין כאן הרי שום תהליך בנייה, אז אין שום סיבה שיווצר פה משהו איכותי. הכדורגל הישראלי זה שוק. הכדורגלן הישראלי לוקה ביסודות של המשחק וגם אם היה רוצה ללמוד, לא נראה שיש מי שילמד אותו (ובינינו לא נראה שהוא ממש רוצה).
לראיה – הישראלים שיצאו לאירופה עשו קפיצת מדרגה משמעותית.

Danny 16 באפריל 2008

I watch Israeli football every week and Premier league every week. Sometimes the games are played at the same time, so I switch back and fourth. It looks like the tempo of the game is different, the movements with and without the ball are real slow and the crowd; the stadiums are empty for the most part. I guess that lack of enthusiasm, lack of talent and lack of hard work are contributing to lack of goals

שי 16 באפריל 2008

דני עם רק יורשה לי להוסיף זה בכלל לא נירא כמו אותו ספורט.

יואב 16 באפריל 2008

רונן, כולם רוצים פה רק לשרוד. מאמנים(לכן לא יכולים להנחיל שיטה קבועה לאורך שנים) ושחקנים(כל שחקן טוב, זר או מקומי בפריפריה, ששווה משהו, מיד נשאב לגדולות על מנת לייצר משהו שהוא לא מסוגל).בטח שתרבות האינסטנט שלנו, מהירה ולא דוחה סיפוקים, רק יוצרת פה כיסאות מוסיקלים.דני צודק, אין ממש הרבה קהל, לא מתקנים ראויים ובכלל, הכדורגל שלנו לא פוטוגני(זה ממש צבעים אחרים, אם אתה מזפזפ בין המשחקים).קיצורי דרך- מובילים לאקראיות.אם תיקח את ויקי, טבק, שוויצר, מוטלה, לביא, מכנס וקודמיהם, תגלה שהמשותף לכולם זאת אריכות ימים באותו מועדון.
היום, חלוץ נותן תשע גולים ונחשב להצלחה. מחר, הוא כבר החדשות של אתמול כי הוא הבקיע רק ארבע(בקבוצה אחרת)..כיסאות מוסיקלים, קופונים, חובבנות ורצון לשרוד… זה הכדורגל שלנו.

IDO 16 באפריל 2008

איך יכול להיות כזה דבר? מאמן ישראלי לא משפיעים ???

בטוח הכותב שכח שטובי המוחות הישראלים עובדים במיטב המועודונים באירופה: צ'לסי, קפריסין בל נשכח קדנציות מופלאות בסנטרל קוסט קווינסלנד, ונבחרת מיקרונזיה שקפצה 40 שלבים תחת קדנציה של מאמן ישראלי !
אם נרחיב קצת את המעגל גם נבחרת רוסיה בולגריה, קבוצות בצרפת, דן בוס המהוללת (כדורסל-כדורגל זה הבדל קטן. בשני המקרים צריך להשחיל כדור לרשת).

אני הייתי מצביע על הבעיה, בשיפוט עויין משכורות נמוכות מדיי לשחקנים, חוסר תמיכה ממשלתית ופרישה מוקדמת מידי של האווירון.

זיזו 16 באפריל 2008

ושל ניסים כהן.

יורם אהרוני 17 באפריל 2008

לפני שלוש שנים הבן שלי היה צריך להגיש עבודה לבית-הספר על ממוצע, חציון, שכיח וכו' אז בדקנו ביחד את מספר השערים הממוצע למשחק, התוצאה השכיחה וכו'. מה שזכור לי מאותה עבודה הוא שממוצע השערים בצרפת באותה שנה היה פחות משני שערים למשחק, נמוך בהרבה מכל המדינות שבדקנו.

גלעד 17 באפריל 2008

דורפן אני מתפלא עלייך,לא צריך שום סטטיסטיקה בשביל להגיע למסקנה הזאת,מספיק לראות את הנבחרת מול נבחרת אירופית מהרמות הגבוהות,אנחנו בקושי עוברים את החצי,שלא לדבר על לחבר מספר מסירות,נותנים את הכדור ליוסי(או אייל או רביבו בעבר) ומתפללים,פה ושם מוציאים איזה תיקו אפס מצרפת,מה שאני לא מבין זה איך אנחנו מדורגים 20 בעולם,הלכתי לראות כדורגל 30 שנה כל שבוע וגם נהניתי אבל לא מהרמה או מהתנאים אלא בגלל שאני מכור לריגוש ולאהדה המטופשת לקבוצת ילדותי שמנוהלת ע'י אנשים נמוכים ואינטרסנטים ושחלק מאוהדיה בבונים ברמה של היציע המזרחי(אוקי זו קצת הגזמה אבל הם די בבונים),אפילו היום ישבתי בניו יורק מול המחשב ושמחתי שעלינו לגמר אחרי עוד משחק מחפיר מול קבוצה מהליגה השלישית,מה לעשות,זה מה יש אבל כדורגל?זה ממש לא,כמו שאמר סיני בזמנו בראיון-מקצוע:כדורגלן בליגה הישראלית,תחביב:כדורגל אנגלי.

yoni 17 באפריל 2008

רונן. לא חידשת יותר מידי.
והמגיבים לא חידשו כשאמרו שבאנגליה יותר מהיר ויותר איכותי.

יהיה מעניין לשמוע ממך מה עשו בליגות שהיו בינוניות כשלנו כדי לקדם אותה כמו טורקיה, ויוון.
ומה קורה בליגות בינוניות אחרות, כמו בלגיה, צכיה, סקנדינביה, לא מבחינת אחוזי הבקעות אלא מבחינת תוכניות ארוכות טווח ותהליכים בריאים.

ולמרות כל הציניות הכדורגל הישראלי ירצה לזכור מ 2008
את הנציגים הרבים בבלגיה
את גרנט בצלסי
את יוסי
ואת הנוכחות הדומיננטית יותר מאי פעם בדבר האמיתי.

עוד לא אבדה תקותינו.

גלעד 17 באפריל 2008

יוני,זה שיש לנו כמה שחקנים מוכשרים זה טוב ויפה אבל פוגע בליגה בפועל,הבעיה היא רמת שחקן הליגה הממוצע,השליטה באלמנטים בסֿיסיים לוקה ובעיקר היכולת הגופנית,הכל מתחיל בחינוך בגילאי הילדים,בהרגלי האימון,ברמת המאמנים,כמו בכל התחומים מדיניות החפיף חוגגת,רונן צודק חלקית,יש הרבה מקריות אמנם ויש קבוצות ששמות קצוץ על המאמן כמו מכבי או אשדוד,אבל בביתר יש מאמן רציני יותר ורואים את התוצאות אם כי ניתן לטעון שבתקציב של שום קשה לא להצליח,מעט המאמנים בארץ שהצליחו להשפיט את השחקנים ולגרום להם גם לעבוד בצורה רצינית וגם לשחק עבורם גרפו תארים בקלות יחסית-קשטן(לא טקטיקן גדול אבל שחקנים היו לוקחים אליפויות רק מהפחד ממנו ,דוביד ז'ל ואפילו דוני לוי עד שנמאס להם מהפרצוף שלו.עוד מקרה מענין הוא אלי כהן בבני יהודה,פתאום הם מנצחים 4 ,מה זה אומר-ששירזי את אסייג מאמנים גדולים?שאלי כהן אפס? הכל מקרי,כמו בינגו . 

פילוסוף רדום 17 באפריל 2008

היה לי פעם מרצה שבדק באופן מדעי את שינוי הקצב במשחקי הליגה הישראלית לאנגלית.
למי שלא יודע, האות שנשלח בין כל תמונה לתמונה באופן דיגיטלי הוא ההפרש בין התמונה הקודמת לתמונה הנוכחית כלומר, פיקסלים שלא השתנו לא נשלחים, ובכך חוסכים רוחב פס גדול ולא מאבדים שום מידע).
ותוצאות המחקר – כמות המידע שעובר בשידור שלם של משחק בליגה אנגלית הוא גדול פי 3 מליגה ישראלית.
מה זה אומר, לא מדובר רק על השחקן עם הכדור שרץ בהילוך איטי אצלנו, אלא גם על שאר התמונה, כלומר שחקנים אחרים שרצים ברקע.
מישהו ראה לאחרונה שני חלוצים מחליפים בינהם מקום לפני הרמה מהצד – זה מה שלמדתי בילדים, תרגיל יעיל מאוד שגם אם אינו מוביל לשער – מוביל לאפשרות לשחקן פנוי יותר.
בנוגע לליגות האחרות, התשוקה שיש לחלוץ אנגלי לרוץ בדקה ה 90 ולחלץ כדור מהבלם שלו היא משהו שאי אפשר ללמד בשום בית ספר- והוא בנוי על מסורת ותפיסת המשחק.
לפי דעתי – בעבר הלא רחוק (שנות ה 90) היו משחקים מרתקים יותר שנבעו מיריבות אמיתית – ולא יריבות בין שחקני רכש.
אני כבר הצעתי פה בעבר – בכל קבוצה חייבים להיות בסגל השחקנים בוא נאמר 7 שחקנים שמשחקים יותר מ 3 שנים במועדון. מה אתם אומרים ?

יורם אהרוני 17 באפריל 2008

מתנצל, זו לא צרפת הייתה עם פחות משני שערים ממוצע בליגה אלא דווקא פינלנד. צרפת הייתה לפני אחרונה מהמדינות שבדקנו אותה שנה:הולנד – 3.1, גרמניה – 2.91, ספרד – 2.58, אנגליה – 2.57, ישראל – 2.55, איטליה – 2.53, פורטוגל – 2.32, צרפת – 2.17, פינלנד – 1.98. אגב, כמובן שהחל מהליה הארצית ומטה ממוצע השערים למשחק עולה. בליגה הלאומית באותה שנה הובקעו 2.23 אך בארצית כבר 2.74, בליגות א' – 2.87, בליגות ב' – 3.68 ובליגות ג' – 4.05.הייתה קבוצה אחת בליגה ג' עם ממוצע 5 שערים למשחק – 110 שערים ב – 22 משחקים והייתה קבוצה אחרת בליגה ג' עם תוצאה ממוצעת – 1.77 – 5.23 לחובתה…

רונן דורפן 17 באפריל 2008

אהרוני – המספרים הנמוכים של צרפת נמשכים וזו באמת חידה. אולי בגלל אבדן תמידי של שחקני התקפה למדינות יותר גדולות?

יוני – אני לא בטוח שמצבנו טוב מבעבר. בניון אמנם בקבוצה גדולה, אבל פחות דומיננטי מרביבו וברקוביץ. המינוי של גרנט בטח לא קשור למשהו שנצפה אצלו במהלך השנים שלו בישראל. בלגיה היא ליגה מאד זוטרה היום. הנוכחות שלנו באירופה, למרות השייכות הארגונית, לא יותר גדולה ממדינות אפריקאיות בינוניות או מדינות אסיאתיות.

ולשאלתך מה עושים בסקנדינביה? נותנים למאמנים לעבוד.

שחרע. 17 באפריל 2008

פשוט אין בישראל חינוך לספורט וערכים שנלווים אליו כמו השקעה התמדהוסבלנות להשקיע בדברים הקטנים כמו יסודות.
ראיתי אתמול בטלןןיזיה את עידן סרור מקבל כדור ברחבה ומעביר לרגל שמאל כי אין לו בעיטה ברגל ימין,פשוט בושה.
הדוגמה הטובה לחובבנות היא חילופי המאמנים הרבים בקבוצות לאורךזמן.

רועי 17 באפריל 2008

הליגה שלנו היא באמת בדיחה בשנים האחרונות אבל עד לפני שלוש ארבע שנים הליגה נראתה הרבה יותר טוב היה פה כדורגל אולי לא הכי איכותי אבל היה אפשר לשבת ולראות משחק שלם ומאז הכניסה של גאידמק הכדורגל הרעוע ממילא שלנו פשוט התפרק לגמרי כל שחקן עם חצי כשרון התחיל לדרוש סכומים מטורפים מכבי שילמה 800 אלף דולר על פאקינג יניב עזרן והפועל נתנה לעובד חצי מיליון וכל ילד בן 19 כמו תמוז פתאום דורש שדרוגי שכר.גם קבוצות פחות מתאמצות חושבים במילא בית'ר תזכה מה הטעם והמטרה הופכת להיות לא אליפות אלא מקום שני שלישי פתאום נהפך להיות פסגת ההישג.

יוני 17 באפריל 2008

גלעד, אני חושב ששאלו את סיני מה הוא אוהב לראות בטלויזיהף אז הוא אמר כדורגל. שאלו – מה חוץ מכדורגל? ענה – כדורגל אנגלי.
נראה לי שהכיוון שלו היה שונה מכיוון של אלון מזרחי…

אבישי 17 באפריל 2008

אני מקווה שהבשורה תבוא ממאמנים כמו אלישע לוי וראובן עטר. מקדמים צעירים, צנועים ומאמינים בדרך שלהם.

פרננדו 17 באפריל 2008

לא אופייני רונן

הפוסט לדעתי לא אמר כלום.
הייתי יכול להיות שהכדורגל בישראל הוא עצוב, משעמם ופאדיחה אחת גדולה.
זה היה הרבה יותר ממצה (מהמילה מיצוי. אני לא יודע אם רשמתי נכון).

פרננדו 17 באפריל 2008

תיקון לתגובה המביכה

היית יכול לכתוב שהכדורגל בישראל עצוב…..

שבי 17 באפריל 2008

שלום רונן,

התייחסתי לאותו נושא בדיוק במאמר שפירסמתי ב- sportenter.

הנה קישור: http://www.sportenter.co.il/heb/magazine/a/03/default.asp?ContentID=1639

גם לדעתי האשמה היא במאמנים שלנו. אמנם לא התייחסתי לשיטות משחק שאמורות ליזום וליצור מצבים התקפיים אבל הכוונה אותה כוונה, רק הניסוח שלך קצת יותר מוצלח…

רותם 17 באפריל 2008

רונן
אתמול נתקפתי במזוכיזם קל והחלטתי לצפות בחצי גמר ואכן תמונות קשות. דוקא לדעתי טוטו תמוז הוא דוגמא לענין שהעלת בפוסט.
דובר רבות בבלוג על כריסטיאנו רונאלדו ועל השיפור שחל בו כשחקן מעבר לכישרון העצום שלו, וזאת הודות לעבודה קשה ותמיכה של צוות האימון המעולה שמאחוריו.
שנה שעברה טוטו תמוז עשה קולות של חלוץ מצוין והשנה הוא בעיקר עושה קולות של בורג חורק בספסל. ההשקעה בו והחינוך שלו להיות שחקן מוביל שואפים לאפס לעומת שחקן משודרג כמו רונאלדו.
וכאן נצורה הבעיה שלו ושל עוד כמה חלוצים טובים שיש לנו.
אין כאן חינוך לעבודה קשה ונכונה.
דוקא בביתר שבראשו עומד צוות אימון מהטובים שהיו כאן מפספס בגדול שחקנים כמו תמוז.
ואני לא יכול שלא להזכיר את אליניב ברדה שהפך לשחקן אחר מאז שעזב את הליגה שלנו.
זה לא שהוא נהיה שחקן יותר טוב אלא פשוט יש לו את התנאים להוציא מעצמו את הטוב ביותר כספורטאי וכדורגלן

תומר 17 באפריל 2008

בסך הכל,הנושא של רמת הליגה בישראל הוא קונצנזוס,כולנו יודעים שהרמה פה גרועה.אבל הרבה שנים הרמה הייתה לא משהו אבל היו גולים,וזה לא היה כלכך מזמן.אני חושב שהקמפיין של גרנט בנבחרת הביא לפה את צורת החשיבה שלא חייבים לנצח כדי להיחשב להצלחה גדולה,זה דבר ראשון.
עוד דבר,אנשים פה לא מבינים מה זה כדורגל התקפי.מבחינת הרבה גורמים(אוהדים,תקשורת)כדורגל התקפי זה או כמה שערים כבשת או עם כמה חלוצים עלית לשחק,משמע שאם ונגר היה מעלה הרכב עם חלוץ אחד,שולט בקצב המשחק,מגיע להזדמנויות,מחמיץ ומנצח 1-0 הוא בטח היה מקבל את הכינוי "גרמני"(למרות שרוב המאמנים הגרמנים משחקים התקפי).
אם בניטז היה עולה עם שלושה חלוצים,מסתגר ושולח כדורים ארוכים לעברם,גונב שער ומנצח 1-0 הוא היה מאמן"אקרקטיבי".
אבישי-בנוגע לראובן עטר.אני לא אקח לו את זה שהוא מקדם צעירים.אבל תחתיו נתניה הציגה את הכדורגל הכי גרוע שהיא הציגה העשר השנים האחרונות(כולל שנים של מלחמות בתחתית וירידת ליגה) והוא עדיין נחשב בעיני הציבור כמאמן התקפי ללא שום בסיס.

תומר 17 באפריל 2008

אטרקטיבי.

רותם 17 באפריל 2008

לשבי
קאתי את המאמר שלך ואני מסכים במאה אחוז עם דבריך.
נדמה לי שגם רון קופמן העלה את אותה הצעה לא לתת נקודות על תיקו 0. בנוסף עלתה הצעה להגדיל את הניקוד עבור קבוצות שכובשות למעלה מ-3 שערים.
אני חושב בנוסף שמעבר לגישה הפחדנית כל כך של מאמנים בארץ כך גם הניהול של הקבוצות כושל.
היתה בישראל היום כתבה השבוע על רוני לוי שהעניש את קבוצתו באימון בוקר! בעוד באירופה זהו סטנדרט לאימון נכון ומקצוענות.
גם אם מאמנים היום יעלו גישה התקפית עדין הכדורגל לא יחזיק מעמד יותר מ שישים דקות.
אני נזכר בסדרה של עמנואל רוזן
"בעקבות הגביע האבוד" ובתמונה של טל בן חיים קם בבולטון השכם בבוקר בדרך לשלושה אימונים מפרכים ומנגד את דויד רביבו מגיע לאימון בשתיים בצהריים לאימון יחיד וחולם לשחק בספרד…

martzianno 17 באפריל 2008

ובדיוק היום שמענו שחזן פוטר מאשדוד ומי יחליף אותו עד סוף העונה?
רביבו!!!
לרביבו אין תעודת מאמן (ונניח לרגע את יכולתו המקצועית בצד – כי זה ממש לא משנה פה בליגה), הוא לא יכול לאמן בליגה באופן רשמי.
תגובת ההנהלה (וזה אמיתי לחלוטין): "אף אחד לא יכול למנוע ממנו לשבת על הספסל…"

נראה לי שמיצינו….

דורון חבר של דני 17 באפריל 2008

ראה דני נוימן ראה הכדורגל……….

הפימפ של השכונה 17 באפריל 2008

הכל דרך של חשיבה
כשקבוצה מצליחה הרבה קבוצות/ מאמנים מנסים לחקות אותה.
לדוגמא באירופה בגלל ההצלחה של מסינה הרבה מאמנים לדעתי מנסים תהעתיק מי יותר מי פחות את צורת המשחק שלו גם כשאין שחקנים מתאימים וזה יותר כדורסל קצת מגעיל בחלק מאירופה.
בארץ לדוגמא יש לנו הרבה מאמנים שהולכים בדרכו של פיני גרשון ולכן יש לנו פה לא רק דרמטות וליגה מותחת אלא גם כדורסל מהנה או רצון להציג כדורסל מהנה (דורסמן, שמיר ובאיזשהו מובן גם קטש ובלינקו הם חסידים של הכדורסל של פיני). בכדורגל לעומת זאת צצים לנו עוד ועוד חסידים של גרנט חלק שאפילו סוגדים לו בצורה בלתי מובנת ולכן הכדורגל השולט הוא כדורגל הגנתי ומשעמם שנבחן רק במבחן התוצאה.
זה שאין לשחקנים יכולת בליגת העל היא נכונה אבל בהחלט החשיבה של המאמנים היא רעה זה קודם כל.

אשמח להתיחסות… לכל מי שטוען שאין אני כן חושב שיש מקרים שאפשר להשוות או להקביל כדורסל לכדורגל או ענף ספורט x לy…

גו'לייטה 17 באפריל 2008

שבי חס וחלילה!

הפוסט הזה של רונן היה מהפחות טובים שלו שקראנו.
דווא מה שאתה כתבת (אני קראתי את זה בשבוע שזה יצא) היה טוב הרבה יותר. אל תמעיט בעצמך!

yoni 17 באפריל 2008

חזן שפוטר היה המנכל לפני שקפץ לספסל.
רביבו הוא הבעלים ועכשיו הוא שם
מתי התור של גקי בן זקן?
והאם באשדוד יתנו פעם לאדם שהוא מאמן את משרת המאמן

לון 17 באפריל 2008

הנתונים חשובים בעיניי, בעיקר לגבי המבקיעים הישראלים.
פעמים רבות מתנהל דיון על סמך תחושות בטן, שלפעמים מוצדקות ולפעמים לא.

אני חושב שמאמן בהחלט יכול להשפיע על שיטת משחק כבר בעונה הראשונה. לא בתחילתה אבל בוודאי בשלבים מתקדמים.
ראינו איך צ'לסי השתנתה עם הגעתו של מוריניו ואיך ברצלונה השתנתה בעונה הראשונה של רייקארד החל מהחצי שני של העונה.

העניין הוא שרוב המאמנים הישראלים מעוניינים אך ורק בתוצאה ולא בכדורגל יפה והתקפי.
חלק גדול מהמאמנים הצעירים גדל על גרנט ותפיסתו.
היחיד שבאופו קבוע דוגל בכדורגל התקפי, לא רק במילים אלא גם במעשים, הוא שום. אני זוכר שבזמנו ב"הארץ" הראו נתונים שגם בפנאתינייקוס ממוצע השערים עלה בעונת האליפות עם שום.

חלק מהמאמנים פשוט מפחד להפסיד. הם עדיין לא הפנימו שתיקו הוא הפסד של שתי נקודות.
גם לעיתונות המתלהמת חלק בעניין. מהללים תוצאות תיקו עלובות ומתקיפים קשה הפסדים.

עניין נוסף הוא שהחלוצים הישראלים הטובים מצויים ברובם בבלגיה. והקשר ההתקפי הכי טוב נמצא באנגליה.
טוטו תמוז, שהפגין כדורגל מצויין גם בנבחרת, הורד לספסל. משם קצת קשה להבקיע.

תומר 17 באפריל 2008

יוני,אני לא מבין את ההתקפות על אשדוד. מה זה אדם שהוא מאמן? אלון חזן הוא שחקן עבר שהחל לאמן.כמו רבים וטובים בארץ ובעולם. הסיפור הזה של תעודת מאמן הוא לא מובן.בסך הכל מדובר בעסק פרטי וזכותו של בעל העסק למנות לתפקיד את מי שהוא מוצא לנכון. אז אני יודע שקבוצת כדורגל היא לא עסק כשאר העסקים וזה מורכב יותר בעיקר בגלל שיש אוהדים שאכפת להם ויש להתחשב גם בהם,אבל אני לא רואה את אוהדי אשדוד מוחים כנגד המהלך הזה כשם שאני לא רואה שהם ממש תומכים בקבוצתם.
אברמוביץ מינה את גרנט כשאין אלו את התעודה המתאימה לאימון,האם הוא מינה אדם שהוא לא מאמן?

martzianno 17 באפריל 2008

הפימפ של השכונה – הליגה הישראלית בכדורסל היא ליגה של גארדים. גם אלה שמתפקדים כסנטרים הם בקושי 1.80 מ'. בליגה של גארדים רצים ויורים (אם לשאול את הביטוי מאנגלית) – אין יותר מדי אפשרויות.
כך נוצר כדורסל שכונתי שהוא לא בהכרח רע – שכונתי הוא התקפי, כי מי רןצה לשמור?

וגם: אין לטעות – מכבי של פיני – ובלאט(!) – הייתה קבוצת הגנה יוצאת מן הכלל.

אנונימוס 17 באפריל 2008

פוסט מעניין. אהבתי את דרך החשיבה והמסקנה על המאמנים.

martzianno 17 באפריל 2008

תומר – זה לא התעודה, זו ההתנהלות. למנות את העוזר כ"מאמן בובה" ורביבו לא מתבייש: "גם כשחזן אימן חילקתי הוראות לשחקנים, שום-דבר לא השתנה".
אח"כ מתפלאים שהכדורגלן הישראלי לא מבין מה רוצים ממנו?

הפימפ של השכונה 17 באפריל 2008

לא עסק רגיל.
נכון שמ.ס. אשדוד מנהולת ה"י אנשים פרטים והם אלה שמשלמים את המשכורת ובוחרים את מי להעסיק. אבל הם בתוך ליגה של ההתאחדות והיא קובעת את החקים. אם לא יאה להם אז שיצאו מהליגה ואז ימנו כל מי שיחפצו למאמן. חבל לי שמועדון שאני מאד מסמפט כמו אשדוד בוחר לעבור על החוקים…

לגבי גרנט אישרו לו לאמן בזכות התחיבות שתהיה לו תעודת הפרו עד ספטמבר 08. וגם כי לצ'לסי כעת יש כח רב באוופא ככה שהיו חייבים לאשר לו…אולי חבל שזה המצב…

למרציאנו- לא אמרתי שהליגה הישראלית היא לא ליגה של גארדים אבל זה לא משנה בכלל. היא ליגה שמציגה כדורסל יפה רב הזמן בטח בהשוואה לכלים שיש לה.
אני חושב שתסכים איתי שמזל שאין יותר מדי מאמניםש הולכים עם הפילוסופית משחק של שרף.
נקודה אחרונה, לא הייתי אומר שהגנת המאצ' אפ זון ששיחקו רב הזמן במכבי הגדולה של פיני ובלאט היתה הגנה יוצאת מן הכלל שכן מכבי הפסידה כמה משחקים בגלל ההגנה הזאת ובכל פעם שבאסטון היה על הספסל היא חרקה מאד..

yoni 17 באפריל 2008

תומר
מסכים איתך
יש תעודה אין תעודה
לא באמת משנה

אבל התחושה היא של מתנס בפסגת זאב.
לא קבוצה בליגת העל.

וכן.
למאמן נותנים לאמן. ולא לאף אחד אחר.
כל אחד יכול לחלק הוראות
ואולי אפילו להצליח מידי פעם.
אבל זה בדיוק הענין.
שמינוי של רביבו הוא פיתרון הכי זמני שיכול להיות

לא תחילה של קצה של הסתכלות קדימה.

דבר שני.
חזן אמר שהוא מתפטר בשביל זעזע.
זה כמו שילד יתאבד בשביל תשומת לב מההורים.
מה אין דרך אחרת?
מה השחקנים מפגרים?

yoni 17 באפריל 2008

אני בהלם מבית הדין.

כמו ילדים בני שמונה שמחממים אותם אז הם מגיבים בקיצוניות.

אפשר לחשוב.
הפוסט עוסק בתת רמה של הליגה
אבל תת הרמה מתחילה בהתאחדות ובדיינים.

לא יודע איך נכנסה בי רוח שטות כשכתבתי שעוד לא אבדה תקותינו.
.
.
.
אבדה.

בברכת חג כשר ושמח ויאללה ביתר.

Comments closed