אריות טוויקנהאם או משהו כזה

כל שחקן שנפל הבהיר לוולשים שהיום אין מחר

wa

אנגליה-ווילס זה יותר מלאומיות וולשית בתוך הסיר הבריטי. ווילס יוצאת דופן בעולם הראגבי בכך שמסורתית הראגבי שם היה של המעמד העובד ולא של המעמד הבינוני. ספציפית של המכרות. באנגליה כורה פחם לא מתקרב למגרש ראגבי. המשחק הוא לחלוטין מעמד בינוני, צבא ומשטרה וכיוצא באלו אזרחים טובים. ובמשחק שלפני הכל הוא משחק של כוח רצון התחושות הללו הן מטבע קשה. אני לא יודע איזה שם רומנטי ידביקו לרגע הזה אבל הניצחון הזה יהדהד בחיי האומה הוולשית. לא רק בספורט. בהכל. ביגר, וויליאמס, דייויס, ווברטון – עד יומם יהיו ״אריות טוויקנהאם״ או משהו כזה.

יש את הרגעים המטאפיסים הללו בספורט. בהם ההגיון הוא אחר. לווילס כמעט אזלו הערב השחקנים במהלך הקאמבק הגדול של המחצית השניה. אבל נדמה שבכל פציעה וולשית הנותרים הבינו יותר ויותר שזה המשחק לאחריו אין מחר. כל פציעה הבהירה להם שהיום הוא היום בו לא נכנעים.

השתתפות במימון דה באזר

קבוצה עם אופי?
איך שזה באמת

54 Comments

בני תבורי 26 בספטמבר 2015

מטורף, פשוט משחק מטורף. הצרחות מהפאבים בשורדיץ' במחצית הראשונה הפכו ליבבות שבר נוראות בשנייה.

רועי 27 בספטמבר 2015

בני, עוד ארבעה ימים אני בשורדיץ'. תן המלצה לפאב רוגבי מוצלח?

אבי (2) 26 בספטמבר 2015

יתכן מאוד שההחלטה הלא שמרנית בסיום (למרות שהפנדל היה מנקודה בעייתית) תגרום לאנגלים להשאר בבית. אלא אם כן ינצחו את אוסטרליה. שיהיה להם בהצלחה עם זה :-)

דורפן 26 בספטמבר 2015

ניצחון על אוסטרליה יסבך הכל – כי אני לוולשים לא נשארו שחקנים להתמודד עם אוסטרליה.

אריאל גרייזס 26 בספטמבר 2015

שאלה מפגרת – ראיתי את הנסיך הארי בקהל ותהיתי – אבא שלו, הנסיך מוולס, את מי הוא מעודד במשחק כזה??

דורפן 26 בספטמבר 2015

יש להם תפקיד לעשות. אלו בקו הנסיכות מווילס – וויליאם וקייט – תומכים תמיד במופגן בווילס. גם דיאנה הייתה תמיד תומכת בנבחרת הוולשית.

D! פה ועכשיו 26 בספטמבר 2015

אין על הטקסיות האנגלית

red sox 27 בספטמבר 2015

זו סוגיה שעסקו בה לא מעט במהלך השידור, יותר בהומור מאשר ברצינות.
מה שכן, חלק מהעניין זה שבית המלוכה האנגלי יושב שם ומראה סימפטיה לווילס כחלק אינטגרלי מהממלכה. יש לזה משמעות סמלית של שלטון ופטרונות. תהיה בטוח שזה נקלט טוב טוב אצל כל וולשי שצפה במשחק.

יותם מ 27 בספטמבר 2015

וויליאם וקייט ממש שאגו את ההמנון הוולשי בוולשית (ובכלל וויליאם טען שהוא מרגיש וולשי בדם). הוא גם הפטרון של איגוד הראגבי הוולשי בעוד שהארי הפטרון של האנגלים.

אסף the kop 27 בספטמבר 2015

האמת
האנגלים קנו את הכיבוש של וולש ממש בזול
גם את הכיבוש של סקוטלנד

יהושע פרוע 27 בספטמבר 2015

הכיבוש שלנו עלה יותר?

אסף the kop 27 בספטמבר 2015

אנחנו כובשים ?

דורפן 27 בספטמבר 2015

אתה טוען שששת הימים היה מכור?

אסף the kop 27 בספטמבר 2015

תשמע
אף אחד לא באמת סובל את אלו שכבשו לנו את יהודה שומרון ועזה.

לך תדע.

דורפן 27 בספטמבר 2015

חוסיין בטוח מכר את המשחק.

אסף the kop 27 בספטמבר 2015

אני נוטה להסכים

יהושע פרוע 27 בספטמבר 2015

עוד לא החלטתי אם אתה גירסה דהויה של ארי שמאי או בני ציפר

אסף the kop 27 בספטמבר 2015

של היינריך הופמן

משה 26 בספטמבר 2015

מדהים, זה נראה בשלב כלשהו שלא יישאר אפילו וולשי אחד על הרגליים. משחק של גיבורים.

דוד מירושלים 26 בספטמבר 2015

משחק אדיר לוולשים, הייתי אומר שעכשיו משחק המפתח של הבית הזה הוא וויילס נגד פיג'י, כי נגד הוולאביז יהיה מן הסתם קשה לשתיהן.

משה אהרון 26 בספטמבר 2015

מדהים!!!!!!
הניצחון הגדול ביותר על ה-Old enemies ללא ספק.
ואיזו טעות טקטית מצד אנגליה לפי ה-טריי. הם עוד יבכו על זה…

משה אהרון 26 בספטמבר 2015

לפני*

red sox 27 בספטמבר 2015

משחק עצום גם אם לא ספקטקולרי. הניצוצות בו יצאו מחיכוך גוף קשיח אחד באחר, לא מזיקוקין דינור של מהלכים מרהיבים.
ובסוף הכל מתנקז למהלך טקטי אחד שמבוצע בשלמות – הדחיקה החוצה של ה'maul' האנגלי אחרי הליין-אאוט, 2 דקות לסיום. בפוטבול היו קוראים לזה goal line stand ומרימים על נס. בראגבי זה פשוט הדבר הנכון לעשות.

נדב 27 בספטמבר 2015

אחד המשחקים האפיים בהיסטוריה של המשחק. ניצחון הרוח. כל קלישאה תהיה הפעם מדוייקת.

אחד 27 בספטמבר 2015

באמת שאני לא מבין מה כל העניין בטורניר שהזוכה בו ידועה פחות או יותר מאז הטורניר הקודם. מי יזכור את המשחק הזה או את יפן מול דרום אפריקה בעוד חודש, כשניו זילנד תניף את הגביע בפעם המי יודע כמה?
לפחות בכדורגל ובטניס יש את האשליה שיכולות לקרות הפתעות

דורפן 27 בספטמבר 2015

״לא מבין״ זה בן דוד של ״לא יודע״. כשלא יודעים למשל שניו זילנד לא זכתה מעולם מחוץ לביתה לא מבינים את העניין

אחד 27 בספטמבר 2015

אם אני לא טועה, אתה בעצמך אמרת שהדומיננטיות של ניו זילנד ברוגבי היא ללא תקדים בכל ענף ספורט שהוא

דורפן 27 בספטמבר 2015

נכון – אבל לא בגביע העולם.
וגם אותי מעניין משהה. יש שני סוגי אנשים בעולם. כאלו שלא מתעניינים במשהו ומניחים לזה. וכאלו כשהם לא מתעניינים במשהו חשוב להם להגיד משהו על אלו שכן מתעניינים בזה. יש לך איזשהו אבחנה מאיפה באות המוטיבציות הללו?

red sox 27 בספטמבר 2015

לשים את הדברים בקונטקסט.
יחסי הימורים ממוצעים לזכייה באליפות:
ניו זילנד 2.0
אוסטרליה 8.0
אנגליה 9.0
דרא"פ 10.0
אירלנד 11.0

להשוואה, יחסים ממוצעים לזכייה בגראנד סלאם אוסטרליה הקרוב (לפני ההגרלה כמובן):
דג'וקוביץ' 2.4
מאריי 5.5
פדרר 8.5
וורינקה 15.0
נדאל 16.0

אחד 27 בספטמבר 2015

יש גם סוג שלישי, אנשים שמסתקרנים מתוך מחשבה שאולי הם מפספסים משהו שאחרים רואים.

אחד 27 בספטמבר 2015

ואני לעולם לא אגיד משהו רע על אנשים שאוהבים תחומי ספורט שאיני מתעניין בהם(למעט אגרוף ולחימת שוורים, שאלו ענפים שמקומם אינו במאה ה21).

שחר דמרי 27 בספטמבר 2015

יפה שאתה שם ארוף ולחימת שוורים באותה הקטגוריה
יש לך עוד משפטים פרובוקטיביים במחסנית או שירית את כולם בדיון הזה?

צור שפי 27 בספטמבר 2015

כל פרה, תרנגולת או דג שגודלו תעשייתית בדרך לצלחות שלנו סבלו במהלך חייהם הרבה יותר מהשור בזירה. לכן, ביקורת על ה״אכזריות״ של מלחמת השוורים היא לגיטימית רק כשהיא באה מטבעונים.

דורפן 27 בספטמבר 2015

צור – מנקודת מבט של החיה אין ספק ששור שגודל לקרבות שוורים (בערך בן עשר) חי חיים הרבה יותר טובים מתעשיית הבשר. הבעיה שלי ההנאה ששואבים אנשים ממוות של בעלי חיים.

שחר דמרי 27 בספטמבר 2015

יש גם בעיה עם זה שבעלי חיים לא יכולים לבחור אם להשתתף או לא "בתחרות" הזאת. בניגוד לכל מתאגרף, נהג מרוץ, שחקן פוטבול, גולש סקי או כל ספורטאי אחר.
גם אם אני אוכל בשר שלוש פעמים ביום יכולה להיות לי ביקורת לגיטימית על לחימת שוורים או קרבות כלבים.

צור שפי 27 בספטמבר 2015

שחר – בעלי חיים גם לא בוחרים להיאכל על ידך שלוש פעמים ביום. אם אתה אוכל בעלי חיים הביקורת שלך על מלחמות שוורים (לא מתייחס לקרבות כלבים) בהכרח נגועה בסטנדרט כפול, כלומר בצביעות.
רונן – אני מבין את ההסתייגות, למרות שההנאה איננה ממותו של השור אלא מהטקס שמתקיים לפני כן.

צור שפי 27 בספטמבר 2015

נ.ב. זה מזכיר לי קצת את אותן אומות אירופאיות שאוסרות על שחיטה חלל או כשרה בטענת אכזריות אבל באותו זמן מתירות ציד שהוא כמובן אכזרי הרבה יותר.

edgecator 27 בספטמבר 2015

הטענה שקיימת צביעות מגיעה בהכרח מנקודת מבטו של מי שלא מכיר בהצדקה לאכילת בשר מצד אוכליו (להבדיל מהצדקה להתעללות עצמה, שלא קיימת לדעתי), כך שזה פשוט חוזר לאותו ויכוח אידאולוגי. הסטנדרט הכפול קיים רק מנקודת מבטך.

ויכסלפיש 27 בספטמבר 2015

הדומיננטיות של ניו זילנד באה לידי ביטוי ב 13 זכיות -3 האומות (שהפכו לארבע עם ארגנטינה) החל מ-1996 מול 4 של אוסטרליה האלופה נוכחית ו-3 של דרום אפריקה, דרך אחרת למדוד אותה היא מאזן משחקים בינלאומיים, וזו שיטה בריטית כדי לדלג על טורנירים ולהבליט מאזנים, כי במסורת שלהם כל משחק הוא על גביע. למשל: אוסטרליה – דרום אפריקה זה "צלחת האתגר של מנדלה"…

דורפן 27 בספטמבר 2015

נכון. בראגבי אין משחקי בולשיט בינלאומיים וחשיבות הטורנירים השנתיים היא לא מבוטלת.

ריצ'י מקאו 5 באוקטובר 2015

+1

Shaul 27 בספטמבר 2015

לאלו שלא ראו את המשחק, תקציר של משחק זה ושל כל משחקי האליפות ב:
http://www.rugbyworldcup.com/video

ליאור 27 בספטמבר 2015

אבי 2 פארל לא החטיא בעיטה נייחת אחת עד אותו שלב והמאמן צרח בכל כוחו לבעוט לשער אבל מי יכול לשמוע משהו כשטוויקינהם גועש ורועש

Wallaby 27 בספטמבר 2015

משמעות המשחק האדיר הזה היא אחת: אוסטרליה לא ברבע הגמר

משה 27 בספטמבר 2015

אני לא רואה את האנגלים מנצחים אותם ודי בטוח שגם הוולשים לא

ויכסלפיש 27 בספטמבר 2015

שאלות: הפאולים האלה שנובעים בעיקר ממצב של ראק, עד כמה שהבנתי, הם חד משמעיים או שתלוי מה השופט חושב באותו רגע? יש לשחקן מגן אינטרס כלשהו לבצע עבירה ולקטוע מהלך, או שזה נובע מחוסר שליטה עצמית ובדיקת גבולות שהם מטושטשים ממילא (כי תלוי אם נתפסת)?

ריצ'י מקאו 5 באוקטובר 2015

אני אנסה לסביר קצת בתגובה מתחת אם אתם עדיין קוראים את התגובות פה.

Dr j 27 בספטמבר 2015

אשמח אם מישהו ילמד קצת אודות הראק. למה זה נועד? איך יוצאים מזה וכו?

ריצ'י מקאו 5 באוקטובר 2015

מקווה שאתם עדיין קוראים פה תגובות. הייתי באמצע המדבר בזמן המשחק הזה.
אז ככה, לרוב ראק נוצר לאחר תיקול של שחקן. אם תיקלת שחקן אתה חייב לשחרר אותו כששניכם על הקרקע ולזוז כדי לא להפריע למחזור הכדור. אם לא, זה פנלטי. אם הגיעו לנקודה הזאת שחקנים משתי הקבוצות, כל אחת מהצד שלה אז יש ראק. אם אין אף אחד אז השחקן שתוקל יכול להמשיך עם הכדור. ברגע שיש ראק (לפחות שחקן אחד מכל קבוצה) אז השחקן שתוקל חייב לשחרר את הכדור. יש לו איזה שניה שתיים לאחר התיקול בהן מותר לו להפנות גוף לכיוון הקבוצה שלו ולשחרר לשם את הכדור. אם הוא לא שחרר בזמן וממשיך להאחז בכדור אז זה פנלטי. מרגע זה קו האופסייד הוא קו הרגליים האחרונות בראק מצד כל קבוצה. מותר לשחקנים להצטרף רק מאחור ולדחוף. השגת הכדור היא בדחיפת הקבוצה השניה מהכדור. אסור להיכנס מהצד או מסביב (פנלטי). אסור לגעת בכדור בידיים אלא אם כן אתה עומד על הרגליים (פנלטי). אתה חייב לדחוף מעבר לקו התאקל בעזרת הרגליים ולעבור עם הרגליים. אם אתה צולל קדימה מעבר לקו הזה אז זה גם פנלטי. בטח יש עוד חוקים ששחכתי :)

רון 27 בספטמבר 2015

לא ברור לי עוד איך 3 נבחרות מהשורה הראשונה בעולם הוגרלו לאותו בית. זה הרי ברור ששלושתן שוות רבע גמר לפחות.
ומילא יש לנו בבתים האחרים את הצמדים של ניו זילנד ארגנטינה ואירלנד צרפת, אבל את בית ב' מוליכה כרגע הבדיחה של הסיקס ניישנס… פשוט חוסר איזון משווע ובאמת חבל שמשלוש תצא אחת בשלב יותר מדי מוקדם.

ויכסלפיש 28 בספטמבר 2015

ההגרלה נערכה בסוף 2012 והתבססה על הדירוג של אז וסקוטלנד דווקא נחשבת דרג שלישי וסמואה שני (דרום אפריקה ראשון כמובן). בבית א' אוסטרליה ראשון אנגליה שני וולס שלישי. הוולשים היו בתקופה גרועה ולכן ירדו למקום 9 אז

רון 28 בספטמבר 2015

וויילס דרג 3 בסוף 2012, כלומר באותה שנה שהיא לקחה את הסיקס ניישנס, ושנה אחרי שהיא הגיעה לחצי גמר גביע העולם? עדין מוזר.

Gil - Zimbabwe 28 בספטמבר 2015

מכה אמיתית לדרא"פ, לקפטן יש שני שברים בלסתות והוא לא יגמור את האליפות.
עוד לפני האליפות היו 5 פצועים שהיו אמורים להיות בסגל ועכשיו גם הקפטן דה – וילייר בחוץ.

Comments closed