כמו שיר לאיש על הגבעה

הבלוג מתפייט על הבייסבול

Jake_Arrieta_1280_nnk258o3_vb05qxxt

למשחק גדול של פיצ׳ר קוראים הרבה פעמים gem. אבן יקרה. וזה ביטוי כל כך מדוייק. אין משחק גדול לפיצ׳ר כמו 37 נקודות ברבע של קליי תומפסון. או חמישיה של לבנדובסקי בתשע דקות. אלו שלוש שעות עבודת ליטוש יסודית. בה אתה עובר שלבים ושולח 27 אנשים אל המאורה ממנה באו.

בהתחלה זה solid start
אחר כך five (six/seven) good innings of work
אחר כך מתקרבים לcomplete game.
ואחר כך יש כל מיני סוגים של אבנים יקרות – perfect game, no hitter – הם הנדירים ביותר. אבל שמור מקום מיוחד גם לאחרות. הלילה 11 סטרייקאטוס בלי שום Walk. וגם complete game shutout. וכל זה בElimination game on the road.

בתוך ימים תהיה עוד הופעה היסטורית של איזשהו פיצ׳ר – אולי סוף סוף קרשאו, אולי פרייס, אולי סטורמן הבלתי אפשרי. אבל כמו באבנים יקרות היא תהיה קצת אחרת. אולי וואן-היטר? אולי שיא סטרייקאאוטס? אבל יהיה גם הדומה: 27 יעלו מן האדמה ויחזרו אליה יורקים וזועפים.

כל אחד והסיפור שלו. ל-11 מהם אמר אריאטה שחבל שסתם סחבו איתם מחבט כל כך גדול. יכול להיה לשחרר אותם מהפעילות מיד. אבל לאחרים נדרשה עבודה מהשדה או לטמון להם פח. זה מה שהרגשתי בזריקה שיצרה את הדאבל פליי שרוקן את הבסיסים בשישי. הקהל היה במומנטום קפריזי. החובט היה על מומנטום אילוזי. אריאטה היה במומנטום. זה הזמן לסטרייק אאוט דומיננטי או לסנדוויץ׳ גרנד-סלאמי. אבל אריאטה העדיף לפתור את הבעיה ולא לפוצץ אותה. ושלח את 17 ו-18 הביתה.

זה עוד דבר שאני אוהב. זה לעולם לא רק הפיצ׳ר. מיקי מנטל תפס את הכדור ששמר את המשחק המושלם של דון לארסן. תמיד מישהו עושה עוד משהו בכדי ללטש את האבן.

*

כמה התגעגעתי לסדרת פלייאוף. ב-2003 בלונדון נאלצתי לקנות מנוי לשנה לאיזה רשת ספורט צפון אמריקאית בלי אן.בי.איי כדי לצפות בברטמן הכלב. עכשיו ב-9.99 אתה מקבל את כל הפלייאוף. התמוגגתי מבומגרנר בשנה שעברה אבל זה אחרת כשאתה אוהד קבוצה. גם אם זה די במרוחק.

והכיף הוא חדר ההלבשה של אחרי המשחק.

קודם כל הוא מלא באלכוהול. כמו שצריך. אבל שנית אתה נזכר כמה הבייסבול הוא משחק הרבה יותר טוב מפוטבול. הפוטבול הוא תמונה של אמריקה אותה מעריצים כל מי שלמדו באוניברסטאות המופלאות שלה או עבדו בתעשייה החזקה שלה. ניהול! מנהל! החלטות! היררכיה! את הערסים הלא רציניים ששומו שמיים מבזבזים את הכשרון שלהם (ומהווים בזבוז בחירת דרפט) מעניש הקומישינר. והכי חשוב – ניתוח הליקויים שהתגלו! זה עוד דבר יפה בבייסבול. כשפיצ׳ר זורק משחק גדול לא מתחיל דיון בכמה גרועים היו החובטים.

והבייסבול הוא פשוט תמונה של יום חופשי בניו יורק או שיקגו או סן פרנסיסקו. אתה מסתובב ופוגש אנשים. שחורים, היספנים, לבנים דרומיים, מלוכסנים, מקסיקנים, היפסטרים ורד-נקים. וכל אחד התור שלו.

His moment at the plate כמו שאומרים.

ויש משחק אחר שהוא פלייאוף בייסבול. אתם יודעים זה היה משחק הווילד קארד השמיני ברציפות – ארבע שנים בשתי הליגות – שהסתיים על האפס. כי איכשהו המשחק הזה בו הטובה ביותר מנצחת 6 מ-10 או טיפה יותר, והגרועה ביותר 4 מ-10 ואולי פחות, יכול להפוך חד צדדי בפלייאוף. כי הוא מתהדק.

כי מכל המון הטיפוסים שמסתובבים במשחק פתאום אחד עולה לגבעה.

*

תמכו בדה באזר

Also sprach Dorfan
קלופ בקופ - עשר מחשבות

35 Comments

YG 8 באוקטובר 2015

הדבר הכי יפה, והיחידי שיפה בבייסבול- זה הסיפורים המופלאים סביב הספורט הזה

YG 8 באוקטובר 2015

ואה, כן- מברוק על ההעפלה לפלייאוף!

ערן 8 באוקטובר 2015

הדבר הכי יפה בביסבול זה לשחק אותו. ואת זה לא הבינו בישראל כי אנחנו טובים יותר בלדבר על דברים מלעשות אותם. אנחנו עסוקים בלא להבין אותו ולבקר אותו כשמתחת לאף שלנו בורח ספורט באמת כיף לשחק אותו. אני משחק בליגת חובבנים ומחכה כל הזמן שיגיע המשחק הבא. ממליץ בחום

דורפן 8 באוקטובר 2015

יאללה… במקום לרדת על אנשים אולי תיתן לינקים למי שרוצים לשחק?

ניינר / ווריור 8 באוקטובר 2015

לא תשכנע אותי בחיים שבייסבול (או איזשהו ספורט) עדיף על פוטבול אבל הפוסט נהדר ומעביר יפה את הספיריט של המשחק

דורפן 8 באוקטובר 2015

תגיד לי – איזה אוהד פוטבול אתה אפילו יודע את השם שלו?
תספר לי על קללה אחת בפוטבול?

פוטבול – יום עבודה מוצלח. בייסבול – יום חופש.

ניינר / ווריור 8 באוקטובר 2015

קליבלנד בראונס זו לא קללה? זו האם אמא של הקללות
דטרויט ליונס זו לא קללה?

קליבלנד רוק 8 באוקטובר 2015

אצל קליבלנד זו לא קללה, זו פשוט עיר נאחס.

חיים 8 באוקטובר 2015

כאשר יכתבו על פוטבול פשוטי עם כמו המינגווי, סאלינג'ר וכאלה תוכל לנסות להשוות.

גיל 8 באוקטובר 2015

בייסבול זה הלחם והחמאה שאוכלים כל יום, פוטבול זה מעדן או קינוח.

חיים 8 באוקטובר 2015

התגובה היתה מיועדת לניינר/ווריור.

ק. 8 באוקטובר 2015

אין לי שמץ של מושג בבייסבול. פוסט מעולה

גילי פלג 8 באוקטובר 2015

מצטרף- לא יודע אפילו את החוקים אבל למי איכפת כשאתה כותב ככה..

דיזידין 8 באוקטובר 2015

יופי של פוסט.
אהבתי את יום חופש מול יום עבודה.
בייסבול מוציא ממני את המשורר שבי, אבל אחסוך מכם את עוגמת הנפש.
חוץ מזה בייסבול הוא הספורט הקבוצתי היחיד שמשחקים בו בכדור בגודל שאלוהים התכוון שנשחק בו.

אורי הברווז 8 באוקטובר 2015

אלכוהול בחדר ההלבשה זה דבר נפלא אלא אם כן אתה היאנקיס…

אריאל גרייזס 8 באוקטובר 2015

אדיר. לא כמו אריאטה, אבל עדיין אדיר. אני מת על פלייאוף בייסבול, אין יותר טוב מזה

גיל 8 באוקטובר 2015

יש גם quality start איפה שהוא. מה שיפה בבייסבול שאפשר לכמת דומיננטיות של פיצ'רים. יש הרבה הופעות שהיו עם היט אחד או שניים שהיו דומיננטיות יותר מנו היטרים ואפילו משחקים מושלמים. בכל מקרה, זה מרגיש כמו הצ'יפס של שנה שעברה.

דורפן 8 באוקטובר 2015

אולי ההופעה האדירה שראיתי היה מדוקס במשחק הראשון של הוורלד סיריז ב-95. זה היה טו-היטר והיו אפילו שתי ריצות כתוצאה מטעויות. אבל רק שני כדורים עזבו את האינפילד בכל המשחק.

גיל 8 באוקטובר 2015

נדמה לי שקארי ווד נתן סטטיסטית את ההופעה הכי טובה אי פעם במשחק של היט אחד ו20 סטרייקאוט. גם לפדרו יש משהו דומה.

דורפן 8 באוקטובר 2015

כן – במשחק השני בקריירה הוא נתן 20 סטרייקאאוטס בוון-היטר נדמה לי עם הליכה אחת

תומאס נוימן 8 באוקטובר 2015

יש מערכון של הקומיקאי ג'ורג' קרלין, מ-1975, נדמה לי כשהוא הנחה את ה-SNL הראשון, על ההבדל בין פוטבול לבייסבול. יושב בול על הפוסט הזה.

ארז (דא יונג) 8 באוקטובר 2015

אני אהבתי לראות את את האפשרות לראות את התוצאה של שמונה שנים של עבודת ליטוש מוצלחת במיוחד: ההשוואה בין הפוסט של דורפן מ 2007 לזה הנוכחי.

ניינר / ווריור 8 באוקטובר 2015

ומה שעוד מעניין שרק מגיב אחד מכל אלו שהגיבו בפוסט הישן עדיין פעיל כאן. נחשו מיהו :)

דורפן 8 באוקטובר 2015

יש כמה. ואני אסיר תודה לכולם

גיל 8 באוקטובר 2015

אני הייתי כנראה המגיב הראשון או השני לבלוג שלו בכלל אם אני לא טועה.

דורפן 8 באוקטובר 2015

אני חושב שאתה הוותיק ביותר מהקיימים. אבל ספק אם הראשון כי בכמה פוסטים ראשונים ידעו על הבלוג רק חברים אישיים שלי

דורפן 8 באוקטובר 2015

עשיתי בדיקה. התגובה הראשונה לבלוג הייתה של יואב גורן – אתם יכולים לאכול בשווארמה שלו בקונגרס באזל.

גיל 8 באוקטובר 2015

נדמה לי שהמלצה שלו הביאה אותי לבלוג שלך.

KKND 8 באוקטובר 2015

נהדר דורפן, פשוט נהדר

בר שושני 8 באוקטובר 2015

וג'ורג' קרלין עם עוד כמה הבדלים בין פוטבול לבייסבול

https://www.youtube.com/watch?v=qmXacL0Uny0

יובל שהוא אחר עד כאב 9 באוקטובר 2015

מעולם לא צחקתי או קיבלתי השראה משורה של ג׳ורג׳ קרלין, ספק אם חייכתי. והקטע הזה לא שינה זאת.
האדם הכי אובררייטד בהיסטוריה.

פנדלוביץ 8 באוקטובר 2015

יפה מאוד, במיוחד החלק הראשון וכל נושא האבנים היקרות.

ששון 9 באוקטובר 2015

אליפות בקלות. להיות רגועים.

עמית 9 באוקטובר 2015

אחת וחצי בלילה ואני הולך לישון עם חיוך גדול בבטן.תודה רבה רונן על עוד פוסט נהדר.

Comments closed