אנשיו של בלקאדר

הבלוג מתכונן לגמר הגדול

blackadar

ב-2000 עבדתי במלבורן במשרד שמבוקר עד ערב האנשים דיברו בו בעיקר על פוטבול אוסטרלי וגם על פוטבול אוסטרלי בנוסף לפוטבול אוסטרלי. היו לכך גם כמה יתרונות. כרטיסים לפוטבול אוסטרלי הסתובבו במשרד כמו פחיות בירה ריקות. ראית יותר אנשים שמחלקים כרטיסים לפוטבול אוסטרלי מאנשים שעובדים.

אבל יום אחד צצו כרטיסי ראגבי יוניון לגמר הסופר-12. שלושה מהם במעטפה. ועבור המלבוריאני הממוצע אלו בערך כמו כרטיסים לרביעיה קמרית אורחת מבולגריה. מצב קלאסי של ווט דה פאק. ראגבי ליג הם לפחות שונאים כי זה ספורט של סידני. אבל ראגבי יוניון באזורים הללו של אוסטרליה היה לחלוטין אזוטריה (מאז נוספה קבוצה של ויקטוריה לטורניר שאולי שינתה את התמונה). בקיצור לקחתי את הכרטיסים לגמר שנערך ממש בקרבת מקום – 750 קילומטרים נהיגה לקנברה. הברמביז אירחו בגמר הזה את הקרוסיידרז מהאי הדרומי של ניו זילנד – האזור שקרייסצ׳רץ׳ היא הבירה שלו. ונהיגה של 750 קילומטרים באוסטרליה זה פשוט כיף גדול.

*

הגעתי לקנברה ומיד מצאתי חברים! לא שאני בנאדם ידידותי או משהו אבל לא חיפשתי לספסר בכרטיסים המיותרים שהיו לי אלא פשוט נתתי אותם לשני צעירים שהגיעו מניו זילנד אחרי טיסה זולה וטרמפים מסידני. כי ככה זה באוסטרליה. בהמשך השנה את הכרטיס לגמר של קתי פרימן באולימפיאדת סידני קיבלתי במחיר הקרן כי המוכר אמר לי ״שהגעת מכל כך רחוק וזה יהיה טפשי עבורך חבר להוציא המון כסף על כרטיס״. לא עניין אותו שההמלצה המדוייקת שלו פירושה פחות כסף לעצמו. וכך מצאתי את עצמי יושב בקזינו של קנברה עם כמה ניו זילנדים ומתכונן למשחק בשעות של בלק ג׳ק וג׳ק דניאלס.

האיצטדיון עצמו היה האיצטדיון של האוסטרליאן-אינסטיטיוט-אוף-ספורט. הוינגייט שלהם אבל מקום עם מתקנים עתידניים וציוד דמיוני. אם צריך לאמן חותר לקראת תחרות בגובה 1600 מטר איפשהו אז יש מתקן וחדר מיוחדים שיתנו לו מים בזרם מתאים ואוויר מדולל בחמצן. המקום הוקם בגלל הכשלון האוסטרלי באולימפיאדת מונטריאול והוא הבסיס להרבה מכוחה הספורטיבי של אוסטרליה.

בין היתר כי הוא לא עסוק רק בהישגים של אוסטרליה. אשתף אתכם בסיפור צדדי לגבי המכון הזה שגם קשור לראגבי. במכביה של 1997 סיקרתי קצת את נבחרת אוסטרליה בראגבי – היה עניין במשלחת האוסטרלית בגלל האסון. ואת נבחרת הראגבי שלהם אימן בעצם שחקן נבחרת אוסטרליה האמיתית, קראו לו ווריק וואו, שהיה לו עוזר ותכניות אימונים שהגיעו מהמכון האוסטרלי לספורט. השחקנים היו לרוב סטודנטים ששיחקו בליגה השלישית או הרביעית של סידני. אבל כששאלתי את וואו למה מכון הספורט האוסטרלי טורח להצמיד לנבחרת הזו שחקן בינלאומי ולעזור לה בתכנית אימונים הוא ענה לי בפשטות: ״הם עומדים לשחק מעבר לים בחולצה של אוסטרליה״.

לפעמים אני אוסטרלופיל אבל הטקסט הזה בסופו של דבר יהיה על ניו זילנד.

*

הברמביז היו מועמדים לניצחון כי היו עם המאזן הטוב יותר בעונה הרגילה ולכן אירחו את הגמר. הקרוסיידרז מצד שני הגיעו למשחק עם שתי אליפויות רצופות אז אף אחד לא היה שאנן. והתפתח משחק קאלסי בו הקרוסיידרז כבר הובילו 6-14 אבל הברמביז צמקו ל-20-19. ונשארו בערך 7-8 דקות והיה ברור שהגנת הקרוסיידרז הולכת ונגמרת לנוכח משחק הצירופים של הברמביז. אוסטרליה אגב הייתה באותה שנה אלופת העולם עם הרבה שחקני ברמביז בשורותיה. כולל שניים אגדים באמת – סטיבן לרקהם וג׳ורג׳ גריגן ששיחק ראש בראש במשחק הזה נגד הפליי-האלף אנדרו מרטנס בקבוצה הניו זילנדית.

הניו זילנדים איכשהו שרדו כמה מהלכים עד ש-4-5 דקות לסיום הגיעה הפוגה קצרה במשחק כשדי ברור שהקרוסיידרז כבר קרסו. שהקו הקדמי נפרץ והשחקנים מאחור בחיפוי כבר בלי רגליים. והאיצטדיון געש לקראת מהלך הניצחון שצפוי להגיע. הברמביז התכוננו לבעיטת הרחקה שתיתן להם את הכדור כמה מטרים מהקו, כשלפתע הקפטן של הקרוסיידרז צעד צעד קדימה והסתובב והסתכל לאחור על הקבוצה שלו. קראו לו טוד בלקאדר. בתנועת יד הוא סימן לשחקנים שלו לפרק את המערך ופרש אותם לכל רוחב המגרש. 15 אנשים לרוחב המגרש וכל אחד ישמור על ה-4-5 מטרים שלו.

ואז בהתפתחות הזויה מאד לחיים באוסטרליה החל לרדת שלג. אני לא שמעתי לפני כן שיש בכלל שלג באוסטרליה, נדמה לי שרוב האוסטרלים מעבירים את חייהם בלי לראות שלג בארצם, אבל קנברה שנמצאת בגובה מסתבר מקבלת פה ושם קצת שלג. השלג היה כנראה יותר מהכל סמלי ואני לא חושב שׁהשפיע על המשחק בדקות המועטות הללו. כי הברמביז בילו את רובם בעשרת המטרים מהקו הניו זילנדי. הם עברו את כל הקו כמה פעמים לרוחב בהעברה משחקן לשחקן בנסיון לפרוץ. אבל אנשיו של בלקאדר היו תחת הוראות פשוטות: איש לא נוטש את העמדה שלו. איש לא נותן לאוסטרלים לעבור. כל המשחק וכל העונה תלויים בכל שחקן לחלוטין לבדו.

קיבלנו כמה דקות של תיקולים קולוסאלים. אני לא יודע למה האוסטרלים לא ניסו דרופ-קיק, אולי בגלל השלג, אולי כי זה לא קל ואולי כי זה הפך לעניין של כבוד. כנראה גם שניו זילנדי אחד השגיח על לרקהאם שהיה המועמד להוציא לפועל בעיטה כזו. כשהגיע הצופר נפלו רוב הניו-זילנדים לדשא. באיצטדיון היה שקט מוחלט של 4-5 שניות לפני שהקהל האוסטרלי כולו קם לסטנדינג-אוביישן לניו זילנדים.

*

היו בקנברה כמה עשרות או מאות אוהדים ניו זילנדים והלכנו לחגוג בבאר ליד הקזינו. שם היו גם השחקנים בחליפות והם דיברו באופן הכי רגיל עם האוהדים. התחושה הייתה שהם ממש מכירים אותם.

כמה שעות אחרי המשחק, שהוא סיום עונת הסופר-12, ההתאחדות הניו זילנדית מפרסמת את סגל הנבחרת לאותה שנה. בלקאדר הוכרז כצפוי קפטן האול-בלקס וראשי המשלחת וכמה עיתונאים הקיפו אותו וטפחו על שכמו בשעה שהוא בוחן את הרשימה. עשרה קרוסיידרדז היו בסגל של בערך שלושים שחקנים. וזו הפעם היחידה בחיים בה ראיתי שחקן מקבל זימון ראשון לנבחרת.

״היי מייט״, הרים בלקאדר את קולו לכיוונו של אחד השחקנים ששתה בירה עם כמה אוהדים לא רחוק ממנו. מתנצל שלא ביררתי אז ואינני יודע היום את שם השחקן. השחקן הביט בקפטן שלו. ״נראה שתצטרך לבטל את תכניות הדיג שלך״, אמר בלקאדר.

השחקן חשק שפתיים בעוצמה והשפיל מבט כדי שאיש לא יבחין בדמעות בעיניים.

*

טוד בלקאדר לא היה קפטן לאומי מוצלח וכיהן רק עונה אחת. שנה אחר כך העלו הקרוסיידרז שחקן צעיר בשם ריצ׳י מקאו ובלקאדר היה הקפטן הראשון שלו.

גם לפני ארבע שנים כתבתי על ניו זילנד וראגבי לפני הגמר העולמי.

עזרו לנו לקיים את דה באזר

תנוחו, סייחים, עד השבוע הבא
קוטיניו 3 - 1 מוריניו

56 Comments

משה 30 באוקטובר 2015

כשקראתי את הכותרת לא הבנתי איך רואן אטקינסון קשור לגמר…
סיפור נפלא, מאחר ואני אוהב גם את הקיוויס וגם את האוסטרלים אחרי שהייתי שם אני מעט חצוי. כנראה שאלך עם האול בלאקס, לאוסטרלים יש מספיק הצלחות בענפים אחרים.

Iceman 30 באוקטובר 2015

I have a cunning plan

אריאל גרייזס 30 באוקטובר 2015

לא יודע למה, אבל אני מקבל את הרושם שאתה די אוהב רוגבי..
סיפורים אדירים. הרבה געגועים לניו זילנד. ואני אפילו לא אטרח לשאול על ההבדלים בין רוגבי ליג, יוניון ופוטבול אוסטרלי..

דורפן 30 באוקטובר 2015

מחבב את המשחק. בעצם אני לא בטוח אם אני אוהב ראגבי או אוהב את ניו זילנד ואוסטרליה…

ריצ'י מקאו 30 באוקטובר 2015

רונן, הגיע הזמן לצאת מהארון ולהודות שראגבי יוניון הוא הדבר האמיתי…

דורפן 30 באוקטובר 2015

אם אני מתבלט אז זה בגלל ראגבי-ליג. אני חולה על ראגבי ליג

ריצ'י מקאו 30 באוקטובר 2015

אני זוכר שאתה מעדיף ליג במוצהר. בחיפה יש קטע כזה, שמקומי לוקח אותך לאכול פלאפל בוואדי ניסנס. מגיעים לסימטה קטנה ומשני צדדיה יש דוכני פלאפל. מימין "הזקנים" ומשמאל "מישל". המקומי לוקח אותך לצד אחד ומתדרך אותך שזה המקום עם הפלאפל הכי טוב בארץ ושמי שמבין, לא נכנס לעולם לחנות שממול. מאותו הרגע, אתה שיך לדת. או שאתה "הזקנים" או שאתה "מישל". אתה אף פעם לא ניכנס לחנות שממול.
נדמה לי שזה קצת מה שקרה לך בתקופה שלך במלבורן.

דורפן 30 באוקטובר 2015

לא לא. ראגבי ליג זה בגלל מימי כקוטף אבטיחים בצפון קווינסלנד

ארז 30 באוקטובר 2015

וואו…
דורפן, אין כמוך.

גיא זהר 30 באוקטובר 2015

מצוין.

גיל 30 באוקטובר 2015

וואו, עוד סיפור מופתי.

Gil - Zimbabwe 30 באוקטובר 2015

סיפור מרגש.
משום מה יש לי הרגשה שאוסטרלייה הולכים לזכות, הם מאד הרשימו בחצי גמר.
מה שכן, 4 הנבחרות הכי טובות בעולם יסיימו בארבע הראשונות, אם ארגנטינה ימשיכו את קצב ההתקדמות שלהם לא אהיה מופתע אם הם גם יזכו באליפות הבאה. זוהי הניבחרת עם ההתקדמות הכי מהירה.

סימנטוב 30 באוקטובר 2015

איך שאתה יודע לעשות קווץ' ולהוציא את הג'וסים…
הגמר מתנגש עם המשחק של יונייטד, הם יחלקו מסך והוא יהיה לרוב במיוט

דורפן 30 באוקטובר 2015

בהצלחה ליונייטד במשחק. אצפה בשמחה בהיילייטס אחרי המשחק.

Matipool 30 באוקטובר 2015

הנה מישהו שיודע להבחין בין עיקר לתפל ..

אריק 30 באוקטובר 2015

חד פעמית גם אני.

דורפן 30 באוקטובר 2015

בדיוק. 200 מסירות לאחור נוכל לראות גם בראגבי.

ריצ'י מקאו 30 באוקטובר 2015

ענק!

אריק 30 באוקטובר 2015

ויותר בעיטות לשער.

Selby 30 באוקטובר 2015

תגובת השנה!

סימנטוב 30 באוקטובר 2015

גדול!

איציק 30 באוקטובר 2015

לא מבין בזה כלום. זה כנראה הפוסט הכי ארוך שקראתי מפרי עתך. נהנתי מכל מילה!!!

ויכסלפיש 30 באוקטובר 2015

מצוין, הבנתי שראגבי ליג פופולרי יותר מהיוניון בחלקים מאוסטרליה ומתבטא בליגת NRL (שבה רק ניו זילנדית אחת) , לפני שנתיים נערך גמר הגביע העולמי באולד טראפורד ואוסטרליה ניצחה בקושי את ניו זילנד 2:34.

דורפן 30 באוקטובר 2015

המקורות שלך בעניין היו מדוייקים והעבירו לך מידע מהימן.

אריק 30 באוקטובר 2015

חד פעמית גם אני.באיסט קוסט הוא הרבה יותר פופולרי ולפחות בזמנו היה בו יותר כסף. זאת לדעתי הסיבה היחידה שהאוסטרלים לא שולטים ביוניון אלא האול בלאקס.

דורפן 30 באוקטובר 2015

זו תחושה שלפעמים מקבלים – כשרואים את הכוח של השחקני ראגבי ליג. אבל לניו זילנד יש הרבה יותר גישה לשחקני האיים אז אני לא בטוח שהיו מאבדים את הדומיננטיות שלהם.

אריק 30 באוקטובר 2015

אני חייתי באוסטרליה בחצי השני של שנות ה90 והמשכתי לעקוב עוד כמה שנים, כך שכיום מתעדכן הרבה פחות ואולי אני לא בכיוון, בשנים ההם -השחקנים הטובים יותר היו בליג, או לפחות, נושאי הכדור הטובים היו בליג.

דורפן 30 באוקטובר 2015

נושאי הכדור. למרות שהג׳וליאן סביאה הזה שמשחק עכשיו – היה מסקרן אותי לראות אותו גם בפוטבול אמריקאי

דורפן 30 באוקטובר 2015

צריך להוסיף שעד 95 היוניון היה חובבני – היום שחקן יוניון בכיר מרוויח יותר משחקן ליג בכיר.

אריק 30 באוקטובר 2015

בתקופה ההיא היו שחקנים מובילים כמו וונדל סיילור הנהדר ודארן לוקיאר שגם היה פנטסטי ששיחקו ליג ולא היו בנבחרת היוניון. נדמה לי שבשלב מסויים שולבו ונראות מתקשים להסתגל

דורפן 30 באוקטובר 2015

כן – אבל סיילור היה בעידן שהמקצוענות הייתה צעירה. אז הוא עבר מבוגר יחסית.

אגב, אחוז הניצחונות של ניו זילנד עלה בעקבות המקצוענות. כי הרבה מהמאורים העדיפו ראגבי ליג כשיוניון היה חובבני.

רוני שטנאי 30 באוקטובר 2015

תענוג, פשוט תענוג. למרות שחיכיתי לאיזו תזכורת לבולדריק , לא התאכזבתי לרגע.. תודה !

cookie-monster 30 באוקטובר 2015

אין על דורפן.. מומחה בלגרום לי לקרוא פוסטים שלמים ולהנות מהקריאה מבלי שיהיה לי הרבה יותר משמץ של מושג בנושא הפוסט

יוני (המקורי, מפעם) 30 באוקטובר 2015

אחד הפוסטים הטובים שלך. ברמת כניסה לספר סיפורי ספורט. ואני לא מכיר רוגבי…

ג'ורג' גריגאן 30 באוקטובר 2015

הסקראם האלף (האגדי) כמובן…

דורפן 30 באוקטובר 2015

נכון – אני תמיד מתבלבל לגביו ולגבי ואן-דר-ווסטרהוייזן ז״ל. כי כשהם שיחקו נראה שהניהול יותר בידיים של הסקראם-האלף

רועי פ 31 באוקטובר 2015

רונן

הרגת את ון דר ווסטהייזן – הוא עדיין חי, בקושי, בשלבים מתקדמים של ALS

ואחלה כתבה.

דורפן 31 באוקטובר 2015

וואו.. הייתי בטוח שקראתי שהוא מת… מקווה שזו סגולה לאריכות

רועי פ 1 בנובמבר 2015

זו אולי סגולה, אבל כנראה לא במקרה שלו

אריק 30 באוקטובר 2015

סיפורי אוסטרליה וניו זילנד. געגועים.
פוטבול אוסטרלי זה המשחק הכי מטומטם ששוחק בעיניי. לליג דווקא התחברתי. הוא מעט מסודר יותר אבל כמו שהסביר לי מישהו זה כמו הוון דייר בקריקט.
לילדים. יוניון זה הדבר האמיתי.
גו וואליביז מבחינתי…

wazza 30 באוקטובר 2015

לגמרי אתך לגבי הפוטבול והליג תמיד היה נראה כמו אימון ליוניון

דורפן 30 באוקטובר 2015

פיזית ראגבי ליג מטורף בהרבה.

אריק 30 באוקטובר 2015

גם אין שם את הסקראם הלא ברור שיש ביוניון.

YG 30 באוקטובר 2015

נהדר!

מדהים שהריצ'י הזה שכתבת עליו מגיב פה לפעמים. כמו השחקנים ששותים בירה עם האוהדים.

דורפן 30 באוקטובר 2015

נשארנו בקשר כל השנים. סידרתי לו קשר עם מורה לעברית בוולינגטון. מרגש איך אפילו בגביע העולם הוא מתפנה להגיב פה

ריצ'י מקאו 30 באוקטובר 2015

מורה לעברית עלאק… איזה אחד שהיה מתנדב בקיבוץ כמה חודשים. לימד אותי להגיד "בירה נשר" ו "נובלס".

D! פה ועכשיו 30 באוקטובר 2015

וצריך יותר מזה בשביל למצוא קיבוצניקית?

Fluttershy 30 באוקטובר 2015

איזה יופי של פוסט דורפן, תענוג אמיתי.

אלכס דוקורסקי 30 באוקטובר 2015

אחלה פוסט. נהניתי מאוד לקרוא למרות שאינני מבין דבר בראגבי, חוץ מהחוק לפיו אפשר למסור לאחור בלבד.

ריצ'י מקאו 30 באוקטובר 2015

פסט מופתי, רונן. מעביר את המהות של הראגבי. ספורט לא מתנשא.

גילי פלג 30 באוקטובר 2015

עונג שבת…

אמנון ג 30 באוקטובר 2015

פוסט נהדר. יש שחקני ליג שמשחקים מחר? זה בכלל אפשרי תקנונית?

ליאור 31 באוקטובר 2015

אחלה פוסט.לאמנון, בשנים האחרונות הרבה עשו ועושים המעבר.היום ישחק (כנראה כמחליף) סוני ביל וויליאמס שהחל בליג (בולדוגס) ומאז עבר קודים כמה פעמים.כשעל הדרך משתעשע באיגרוף משקל כבד. ביוניון לא הצליח כמו בליג,אולי כי לא שיחק מספיק שנים. המעבר הכי מדובר השנה היה של סאם ברג'ס האנגלי מהראביטוס-דרום סידני קבוצתי האהובה לאחר שהיה גורם מהותי לאליפות היסטורית מהלך שבדיעבד גרם רבות לאובדן האליפות מחד ומאידך כנראה לפקטור מפלג בנבחרת האנגלית בעצם היבחרותו. יאללה וולאביז. בת"א מקרינים במולי בלומס,מנזר ומייקס פלייס

טוני 31 באוקטובר 2015

שמח לגלות שאני לא האוהד היחיד של הארנבונים בארץ. :)

קאם און אול בלאקס

רפאל זר 31 באוקטובר 2015

האמת : מילות כפירה. גם אני חושב שכעיקרון ליג משחק יותר מרתק, יותר שוטף.
אבל תרבותית, שמחברים את היוניון עם ניו זילנד, ולעומת זאת את הליג עם הבוץ והערפל והקור של לנקשייר ויורקשייר…יוניון שולטטטת
המורה נזפה בילד שלי כשביצע בכיתה (ב) האקה אחרי הניצחון הקודם. התעקש להראות לחברים שלרוגבי יש נספחים תרבותיים עדיפים על סופרגול וסופר סטרייקה..

ירוק 31 באוקטובר 2015

אדיר, דורפן.

הייתי אמור החודש להשלח עם המשפחה לאוסטרליה לחודשיים מהעבודה (אף פעם לא הייתי) וזה התבטל בדקה ה-91. הפוסטים האלו שלך רק מוסיפים לדכאון שלי על זה..

Comments closed