אחרי גביע העולם

למה אנחנו שמחים? וההבדל האמיתי מכדורגל

japus

למה אנחנו כל כך שמחים?

כי בילדותי היו כמה נבחרות כאלו. שייצגו את הנפש של המשחק, את השורשים שלו. את השטח האקזוטי. למשל נבחרת הקריקט הנהדרת של הווסט-אינדיז. למשל ברזיל. אם אני חוזר לשנים שלפני ילדותי, המבוגרים דיברו תמיד על ״הונגריה הגדולה״. כמה הייתה מציאות וכמה הייתה אגדה זה לא משנה – אבל היה עידן בו מדינה של 6-7 מליון תושבים שלטה בענף. וכמובן גם אורוגוואי.

וכל זה נמחק בענפים האחרים. אני שונא להגיד את זה אבל כמובן שהסיבה היא שזה שרד בניו זילנד זה שהיא מדינה מתוקנת. ולא יכול להתרחש בה מצב דומה לכדורגל הברזילאי בו כל ערך של המשחק הישן נמכר במקרה הטוב ונגנב במקרה הרע.

מה הם עושים בדיוק? זה עניין להרבה דיונים. כתבתי פעם למשל על היתרון של מדינה קטנה בה כל שחקן קרוב מספיק לנבחרת כדי להבין את הדרישות בה. בצעד כמעט הפוך להגיון עבור מדינה קטנה, בצעד של פרוטקציוניזם הם למשל לא נותנים למי שעובר לשחק בחוץ לארץ לשחק בנבחרת הלאומית. אבל מבנה המשחק מאפשר זאת. בכדורגל אם מדינה קטנה תתבסס על הליגה המקומית שלה שחקניה לא ייחשפו לתחרות מספיקה. בסופר-ראגבי שחקני ניו זילנד משחקים נגד אוסטרלים ודרום אפריקאים ועכשיו גם ארגנטינאים ויפנים. כמו שאמרתי: לא הכל ישים לכדורגל.

אגב, אנגליה עשתה צעד דומה ולא בחרה לנבחרת שחקנים שמשחקים בצרפת, והדבר זכה לביקורת עצומה בניתוחי ההפסד.
אבל בסופו של דבר הספציפי לא מעניין. כל העניין הוא כזה: לראגבי עדיין יש את הנבחרת שמייצגת את הנפש של המשחק. את כל מה שהכסף לא קונה.

*

אפשר לכתוב הרבה על ההבדלים בין ראגבי לכדורגל – ומה נכון לכל ענף ספורט. בסופו של דבר כדורגל הוא ענף גדול ובהרבה ולא בטוח שהמשפחתיות של הראגבי מתאימה לו. למשל האישור המיוחד שניתן לנבחרת ספציפית לבצע ריקוד לפני המשחק.

אבל אתמול כשראיתי את הנסיך הבריטי וברנרד לאפאסט, ראש התאחדות הראגבי הבינלאומית, נזכרתי שאני מכיר אותו! פגשתי אותו! שכחתי את זה כי להבדיל מבכדורגל אוהדי ראגבי כמעט לא מתעסקים בראש הארגון של הראגבי העולמי. זה לא מעניין – כי זה לא אמור להיות מעניין.

אבל אספר לכם על הפגישה הזו.

זה היה ב-2009 בכנס התנועה האולימפית בקופנהאגן, כמה שעות אחרי שריו הוכרזה מארחת המשחקים. כשנושא הדיון עובר לעניין פחות מתוקשר אבל הרבה יותר חשוב למפת הספורט העולמית: קבלת ענפים חדשים למשחקים. וניגש אלי אלכס גלעדי והציג בפניי את לאפאסט, שהיה שם כדי לנסות לשכנע את התנועה האולימפית לקבל את ראגבי השביעיות למשחקים האולימפיים.

אמרתי לו מיד שהאדם היחיד בתנועה האולימפית שמבין את השפה בה אני כותב הוא בעצם גלעדי עצמו, ואני די חסר השפעה, ודווקא כמי שאוהב ראגבי אני אומר שעדיף שידבר עם אנשים אחרים. אבל הוא ביקש להציג בפני את התכניות של הראגבי והזמין אותי לקפה. כשאני חושב על כך – שחיתות מטורפת! במלון בו התקיים הכינוס הזה קפה זה עסק של 20 דולר בערך.

בקיצור הוא הוציא מחשב מהתיק שלו ועליה פרזנטציית פאואר פוינט. על הגידול של הראגבי, מדינות משחקות, על ההתאמה של ראגבי שביעיות למשחקים (טורנירים נפרשים על פני יום יומיים), על כך שהוא ייתן סיכויים אולימפיים לאזור חדש לחלוטין של העולם – איי הפסיפי – וגם על התאמת המשחק לטלויזיה. טיעונים משכנעים שאכן הועילו – והענף התקבל למשחקים.

אבל שוב הספציפי זה לא העניין. העניין הוא שמסתובב נשיא של ארגון ספורט בינלאומי בכל זאת מאד חזק. בלי פמליה ובלי חשבון הוצאות מטורף. ולא מזמין אנשים לקוקטיילים – אלא יושב בלובי של מלון עם הלפטופ שלו ועושה פרזנטציות על כוס קפה למי שמוכן להקשיב.

אני הולך לעשות כאן את טעות חיי ולשבח עסקן. בטח יתבררו יום אחד סיפורים על נערות לווי ומזוודות של דולרים. אבל אני שמח עבור לאפאסט על ההישגים הגדולים של הטורניר הזה. 51 אלף צופים במשחק כולל ״פלישה״ מוצלחת לטריטוריות של כדורגל. הטורניר התרכז בארץ הראגבי בדרום אנגליה ובווילס, אבל משחקים נערכו בבירמינגהם וניוקאסל וגם במנצ׳סטר. אגב, באיצטדיון של סיטי ולא של יונייטד, כי יונייטד לוקחת בחשבון את מעמדו של אולד טראפורד כאיצטדיון הלאומי של הראגבי ליג. וכמובן הקפיצה בפופולאריות בטריטוריות מאד חשובות כמו ארגנטינה ויפן.

אז אפשר לדבר על עניין זה או אחר – טלוויזיה, התחזויות שחקנים, הרחקות לעשר דקות, אלכוהול במידה ביציע, חלוקת הנבחרות לרמות – בהבדלים בין ראגבי לכדורגל. כל דבר מתאים או שלא. אבל כל הדיון חסר משמעות. הראגבי מנוהל על ידי עסקנים פשוטים לטובת הענף. והכדורגל נפל לידי כנופיה של פושעים. לא כמטאפורה – פשוט אנשים שגונבים את הכסף ולא אכפת להם מכלום.

בא והולך - איתי סממה
בתמונה: רמאי

36 Comments

גיל 1 בנובמבר 2015

אולי זו בדיוק הבעייה. ברגע שהספורט עובר מסה מסוימת של משתתפות רציניות ונהפך לגלובלי מדי השחיתות כמעט בלתי נמנעת. אם 100 מדינות בעולם היו משחקות רוגבי ברצינות אז זה היה הרבה פחות רומנטי לדעתי.

דורפן 1 בנובמבר 2015

יכול להיות. אולי זו הטרגדיה שהספורט הופך לתעשיה.

דורפן 1 בנובמבר 2015

אז תתבע את נחשון שוחט והוא ישלם לך פיצויים – או שאולי תגיעו להסדר מחוץ לבית המשפט

7even 1 בנובמבר 2015

לא הבנתי על מה התלונה.

גיל 1 בנובמבר 2015

הם גם לא סיקרו את השערורייה בברידג'.

wazza 1 בנובמבר 2015

הם גם עושים חידונים נורא קשים, יאללה תביעה ייצוגית!

בנישי 2 בנובמבר 2015

וגם דורפן התחיל לזרוק.. לא נותן סיכום משחק של יונייטד כבר 2 משחקים מה 3-4 האחרונים.
דורפן תתפטר.. הרסת אותנו

צור שפי 2 בנובמבר 2015

מתפלא שעד עכשיו אף אחד לא כתב זה כאן אז אקריב את עצמי – זה המופתי אמר לדורפן לזרוק….

אריק 1 בנובמבר 2015

כדורגל עניין מבאס. לשמוע ילדים מדברים על כדורגל זה מדכא. אין ברזיל ואין הונגריה ואין שנקלי ואין מארדונה גם, אפילו פרגי עם האצבע בסכר עזב.. רק דנים במסי ורונאלדו וקלסיקו כמו המון מסומם.
כדורגל, נייקי, קוקה קולה, קלסברג. פלסטיק. לא נותר דבר, הספורט עבר סינדקציה.

אריאל גרייזס 1 בנובמבר 2015

לגמרי אריק, לגמרי. נפגשתי עם חבר טוב ששנים היינו רואים משחקים ביחד, יש לו בן בן 11-12 שחולה על ספורט כמו אבא שלו וכל מה שהוא מדבר עליו זה רונאלדו ככה ורונאלדו ככה.

אמיתי 1 בנובמבר 2015

האח המאומץ האנגלי שלי שבגללו נהפכתי לאוהד יונייטד הפך
את הילדים שלו לאוהדי קריסטל פאלאס….
מנוי זול קהל סימפטי ואוירה מישפחתית ביציעים וכמובן קבוצה
שהרבה יותר קל להזדהות איתה.
שלח לי חולצה שלהם שעדיין לא זרקתי….

מוטי 1 בנובמבר 2015

וואו פשוט וואו

D! פה ועכשיו 1 בנובמבר 2015

וואו.

דורפן 1 בנובמבר 2015

אותי מצחיק קצת ששולחים איזה בחור אנגלי שעובד בעבודות זמניות, בטח 180 סנטימטר שהולך מדי פעם לחדר כושר, לאבטח שחקני אול-בלקס. סוני ביל וויליאמס חוץ מאלוף עולם הוא מתאגרף עם מאזן של שבעה ניצחונות בלי הפסד במשקל כבד.

גל ד 2 בנובמבר 2015

מישהו שם כתב שזה התיקול הטוב ביותר של אנגלי כלשהו בכל התחרות.

אריק האחר 2 בנובמבר 2015

יש צדק בספורט !!!
פשוט פנטסטי

ריצ'י מקאו 2 בנובמבר 2015

נפלא!

עירן 2 בנובמבר 2015

זה אדיר !!! אני חושב על הבן שלי במצב הזה וזה מעורר השראה.
כבר התכוננתי בעצמי לשים את זה פה.

כסיפוביץ 1 בנובמבר 2015

נהדר

האביר שאומר ני! 1 בנובמבר 2015

אני נזכר איך גליתי את הראגבי, הכרתי 3 בחורות אנגליות שממש התלהבו שאני ישראלי ואמרו שהן מלונדון, אני כאוהד ספרס ישר ציינתי זאת בגאווה. ואז ראיתי את ההבעת wtf שלהן. ואחת מהן אמרה "כדורגל זה לפוסיז, ראגבי כל כך הרבה יותר טוב!" וה2 האחרות הסכימו. לשמחתי זה קרה ב2011, והתאהבתי באול בלאקס. כך גם התחלתי להתחבר לפוטבול אמריקאי, פוטבול אוסטרלי וראגבי ליג. (כל אחד ספורט נהדר בדרכו)

היום אני כבר מסכים איתן.

ריי 2 בנובמבר 2015

מייקל ג'ורדן, מוחמד עלי, מייקל פלפס, ריצ'י מקאו.

רון 2 בנובמבר 2015

עדיין לא הבנתי מה הופך את ריצ'י מקאו לכזה גדול (כלומר, ממה שראיתי הוא כמובן אחלה שחקן, אבל מכאן ועד הגדול מכולם – כנראה שפספסתי משהו).

ריצ'י מקאו 2 בנובמבר 2015

אין הנחתום… וגו'

רון 2 בנובמבר 2015

נו
מה אתה אומר?
מה הופך אותו לגדול מכולם?

Gil - Zimbabwe 2 בנובמבר 2015

עד עכשיו לא ברור לי למה הכניסו ראגבי שביעיות ולא ראגבי יוניון. הרי אפשר גם בראגבי לעשות מוקדמות וכ"ו.

ויכסלפיש 2 בנובמבר 2015

אורך טורניר, שבועיים לא יספיקו לשום דבר רציני, שביעיות אלה טורנירים של יומיים-שלושה, וטוב שכך . קרטר נבחר לשחקן השנה בעולם ולמצטיין הגמר. שיא הנקודות הושג על ידי ניקולס סאנצ'ז הארגנטינאי ושיא הטריים של ג'וליאן סאווי

ירון 2 בנובמבר 2015

שתי מחשבות

– כדי באמת להתקבל למשפחת ענפי הספורט הבינלאומיים הראגבי יצטרך להחליט על גרסה אחת – 7/15/17 שחקנים. גם לכדורגל יש אינספור גרסאות של חובבים אבל רק אחת רישמית.
– לאור הפריקיות הפיזית של הנבחרת שלהם, לא ברור איך ניו זילנד לא סופר דומיננטית בכל ענף אחר שבה פיזיות היא כה דומיננטית.

דורפן 2 בנובמבר 2015

לגבי השאלה השניה: כי אתה מייחס חשיבות גדולה מדי לפיזיות. הולנד יותר טובה מישראל בכדורסל למרות הגובה. אנשים עוסקים יותר מדי בפיזיולוגיה ופחות מדי במסורת. צרפת היא מדינה מטורפת לראגבי (אתמול הלאקיפ הקדיש את עמודים 1-7 לראגבי מבלי שצרפת תהיה בגמר) ויש לה אנשים פיזיים לא פחות מניו זילנד- והיא פחות טובה. המאורים הניו זילנדים טובים בראגבי בעיקר כי הם אוהבים ראגבי ומקדישים לו שעות. כפי שהגרמנים טובים בכדורגל לא כי הם ״גבוהים וחסונים״ – אלא בגלל מסורת של מצויינות שפתחו.

הראגבי לא צריך להתקבל למשפחת ענפי הספורט הבינלאומיים כי הוא בקלות שם. וגם ההכרזה שהוא צריך להחליט על גירסה היא מוזרה. האם כדורעף החופים פגע בכדורעף? האם לקריקט יש בעיה עם שלוש גרסאות? האם לכדורסל יש בעיה עם שלוש מערכות חוקים (כשהחוקים הבינלאומיים הם בכדורסל שהוא בהפרש גדול הכי פחות פופולארי). בגלל זמן ההתאוששות ממשחק ראגבי מלא רק השביעיות רלוונטיות למשחקים האולימפיים.

אריק 2 בנובמבר 2015

בעיני רבים לקריקט יש בעיה עם שלוש גרסאות

גיל 2 בנובמבר 2015

אגב, הנה, אפילו הפוטבול התחיל לאמץ את הראגבי. תראה את המהלך האחרון של המשחק במיאמי.

תום 2 בנובמבר 2015

זה היה עצוב לצפות בזה. השחקנים של דיוק נראו כאילו הם משקים אזורית מרוב הפחד לחטוף דגל על הולדינג. אפילו אם יש עבירה, מיאמי עדיין בתוך ה-30 שלהם ואין מצב להייל-מרי.

גיל 2 בנובמבר 2015

אני חושב שהם שיחקו איזורית מהפחד של המהלך הגדול שאכן התרחש בסוף. לרוב הקבוצה התוקפת עושה עבירה או מוסרת קדימה אבל זה מסוג הדברים שקורים פעם בכמה שנים.

Freddy Wr.Up 3 בנובמבר 2015

למה אליפות העולם ביוניון זוכה להתעניינות רבה יותר מאליפות העולם בליג?
האם בליגות הנחשבות ביותר (אוסטרליה, סופר 12, אנגליה) לא משחקים ליג? אם כן, אז איך זה שברמה הבינלאומית היוניון יוקרתי יותר?
בהחלט ייתכן שאני טועה בכל ההבנות שלי…

תודה לעוזרים.
פרדי המבולבל.

ריצ'י מקאו 6 בנובמבר 2015

הליג מאוד נישתי ופופולרי בעיקר באזור מסוים באנגלי ובחלק מאוסטרליה.

יואב בורוביץ׳ 5 בנובמבר 2015

טקסט נהדר.

Comments closed