לא רק סיפור, לא רק אגדה

ג׳ומה לומו מת

 

ddd

מחזות השמחה בניו זילנד עדיין המשיכו להגיע. אני חושב שכל עיר גדולה בפני עצמה קיבלה מסע ניצחון והאול-בלקס המשיכו להופיע לאירועים על גבי אירועים. עד היום כשג׳ונה לומו מת. וזו סופה של השמחה.

הדמות לעולם לא הסתדרה עם הסיפור. לא בגלל שהיה מין דמות חביבה ולא זועפת למרות כוחו העצום. גם שאקיל היה כזה. אלא כי שאלת את עצמך איפה המרירות? ראיתי אותו כמה פעמים מתראיין או צופה במשחקים בטורניר האחרון. ומביא לאנשים שמחה. התראיין לא מעט. התפעל מג׳וליאן סביאה יורשו. אמר שהוא חושב לגור באנגליה. משתתף בהאקה להנאת הקהל בקובנט גארדן.

זה כל כך לא לומו להשבית את השמחה.

*

בגיל עשרים, כשרוב השחקנים רק חולמים על אולי לשחק, הוא כבר היה השם הכי גדול במשחק שמתחיל במאבק ארוך כדי לשחק שוב. מטיפולים טבעיים ועד השתלת כליה. אנשים לפעמים אולי לא קולטים הוא שיחק ראגבי ברמה הגבוהה אחרי השתלת כליה.

אבל זה לא רק סיפור של ״מה אם?״ כי גם אם זה היה קצר זה היה. לא רק סיפור, לא רק אגדה.

על מה יכול להשפיע ז'אן טבק
הפועל או בית"ר - שחר בר

23 Comments

רוג`רס אהרון 18 בנובמבר 2015

בגללו התחלתי לראות ראגבי

דוד מירושלים 18 בנובמבר 2015

עצוב כל כך

רון 18 בנובמבר 2015

עצוב.
יהי זכרו ברוך.

ארז 18 בנובמבר 2015

לא מבין כלום בראגבי, אבל בסרטון זה נראה כמו נער מכתה ח' שמשחק עם הילדים מכתה ב'. איזה שור…

הפיראט האיום רוברטס 18 בנובמבר 2015

הגדול בהיסטוריה, תרתי משמע.

אלכס דוקורסקי 18 בנובמבר 2015

לא הכרתי אותו עד עכשיו. אחרי שראיתי את הפוסט, קראתי עליו בויקיפדיה.
עצוב מאוד

סימנטוב 18 בנובמבר 2015

עצוב.
ידועה אם המחלה שלו החמירה כתוצאה מקריירת המשחק?
איפה הוא מדורג בהיסטוריה של המשחק?

YG 18 בנובמבר 2015

לא נתפס. בגלל האיש הזה התחלתי לאהוב ראגבי

גיא זהר 18 בנובמבר 2015

עצוב. בוקר קודר תרתי משמע. אומנם זה כדורסל עם פחות מגע אבל ראויים לציון שון אליוט ואלונזו מורנינג שחזרו לשחק אחרי השתלת כליה וגם זכו באליפות.

גורביץ' 18 בנובמבר 2015

ועדיין חזרו להיות שחקנים משלימים והרבה פחות דומיננטים ממה שהיו (במיוחד מורנינג)

מאשקה 18 בנובמבר 2015

תודה דורפן

משה 18 בנובמבר 2015

כמו שכשהייתי ילד הגיבור שהתגלה לי כשצפיתי לראשונה בתקצירים מה-NBA הוא הד"ר ג'יי (ואני תקוע בגללו עם הסיקסרס מאז) כשגיליתי את הראגבי בתור בוגר לומו היה הכוכב הנוצץ ביותר בספורט הזה. בראי ההיסטוריה גביע העולם בדרום האפריקה הוא הגביע של מנדלה והאחדות של המדינה אך בזמן אמת מבחינתי הוא בעיקר סימן את ההפסד הכואב של ניו זילנד של לומו (בין אם הורעלו או לא)…

צ 18 בנובמבר 2015

עצוב.
שאלה של בור בראגבי: למה המגינים ממשיכים לרדוף אחריו גם אחרי שהוא עובר את הקו? מקבלים נקודות רק כשממש מניחים את הכדור על הארץ? (בפוטבול ברגע שעוברים את הקו עם הפוטבול זה טאצ'דאון אוטומטי)

עירן 18 בנובמבר 2015

כי לפי המיקום בו מונח הכדור בפועל נקבע המיקום של בעיטת הבונוס. ככל שמונח יותר באמצע, הבעיטה קלה יותר. אם מונח בצד, הבעיטה אלכסונית בהרבה וקשה יותר לביצוע.

ריצ'י מקאו 18 בנובמבר 2015

מה שעירן אמר וגם: אם לא תניח את הכדור לא יהיה טריי. אם יפול, לא יהיה טריי. אם שחקן יריב ישכב מתחתך ולא יתן לכדור לגעת בריצפה, לא יהיה טריי.

אריק 18 בנובמבר 2015

עצוב

אריק האחר 18 בנובמבר 2015

גוליבר בארץ הגמדים
מדהים

איציק 18 בנובמבר 2015

שאלה: הוא נראה לי ענק וחזק יחסית לשחקני רוגבי אחרים אך צנום יחסית לשחקני פוטבול ("רק" 119 ק"ג בשביל 196 ס"מ). האם זה רק נראה ככה, או זה באמת כך כי בכול זאת אלו ענפים שונים וצריך מבנה אחר שמתאים לכל ענף?

דורפן 18 בנובמבר 2015

ראגבי הוא ספורט אירובי. הם קצת יותר קטנים משחקני קו בפוטבול כי הם רצים 80 דקות (או 60 בממוצע) ולא חמש. הוא גם היה רץ 100 של 10.8 אמיתי. יש גם שחקני ראגבי גדולים ממנו – אבל הם בתפקיד של הקו הקדמי. הוא שיחק בגודל הזה בתפקיד של שחקני המהירות ולא הגודל

רפאל זר 18 בנובמבר 2015

איזה עצב
היה אישיות מעוררת השראה
לא יודע אם יהיה, אבל לא היה שחקן כמוהו
RIP

ריצ'י מקאו 18 בנובמבר 2015

RIP

Freddy Wr.Up 19 בנובמבר 2015

ועכשיו טור פרידה מריצ'י מקאו בבקשה

רועי פ 20 בנובמבר 2015

האיש שגם בזכותו הראגבי הפך מקצועני.

Comments closed