הספורט והאנושיות

לתת לאמן את זכות הדיבור

1.

fg

זה העמוד הראשון של האייריש אקזמינר היום.

הוא כמובן מעיד מי היה לומו ואיך נגע בלב האנשים.

הוא כמובן מעיד על הספורטיביות מעוררת הקנאה של האירים ושל הראגבי ועל היכולת לכבד יריב בצורה כזו.

אבל אני רוצה להתייחס לעניין אחר. היכולת של חברה לתת ברגע כזה את רשות הדיבור לאמן. אפשר לשים תמונת תקריב של לומו. אפשר לשים את אחת התמונות המדהימות בהן הוא מפזר לאבק שבטי מגינים. אפשר לתת לקפטן הלאומי להגיד משהו.

אבל לא.

נותנים את רשות הדיבור דווקא לאמן.

שיגיד את הדברים באופן כל כך מינימלי. הרי לא קרה כאן אסון מצמרר. מת אדם אחד בנסיבות טבעיות בשבוע בו מתו הרבה יותר מדי אנשים בנסיבות לא טבעיות. האסון לא אישי לכמעט כל בני האדם.

 

אבל הוא כמו-אישי. הבנאדם הזה לקח איתו אל הקבר משהו מכל מי שראה אותו. וזה הרגע הנכון לאמנות.

*

 

הם לא אוהבים אותו רק כי הוא ״הכי גדול בכל הזמנים״ אלא אולי גם בגלל דברים כאלו:

 

2.
זה וידאו של לומו מבקר את יוסט ואן-דר-ווסטהוייזן. כוכב הנבחרת הדרום אפריקאית שניצחה את ניו זילנד בגמר ההוא ביוהנסבורג. ואן-דר-ווסטהוייזן כבר גוסס מALS (למען האמת אני אישית חשבתי בטעות שכבר הלך לעולמו) אחיו מלווה אותו כדי לדבר במקומו.

 

חלטורה ישראלית
ריצה זה לא רק תחביב - לירון תמאם

25 Comments

ריצ'י מקאו 19 בנובמבר 2015

יפה!

אריאל גרייזס 19 בנובמבר 2015

חוץ מזה שזה מקסים ונוגע ללב, זה לא מפתיע אותי שזה מגיע מאירלנד – מדובר במדינה שהיא במידה רבה מאוד עדיין מאוד אולד פאשנד. היא עברה קפיצה מאוד גדולה בשנים האחרונות כתוצאה מההתפתחויות הטכנולוגיות והבום הכלכלי אצלה, אבל במובנים רבים היא נשארה עדיין תקועה בשנות השמונים ומטה. אם בארץ סגרו השבוע את הסניף האחרון של טוואר רקורד, הרי שם הרשת משגשגת ופעילה – סתם דוגמא קטנה. לכן, לא מפתיע אותי שהם לא סתם שמים תמונה גדולה של הבן אדם או כותרת אדומה, אלא נשארים עם הפרינט של פעם.

יניר 19 בנובמבר 2015

לזה קוראים קלאסה.
וזה מתאים למדינה שממנה יצאו ייטס, ג'ימס ג'ויס, שיימוס היני , אוסקר ויילד וגם בונו , בוב גלדוף ועוד רבים

ניינר / ווריור 20 בנובמבר 2015

ופיל ליינוט זצל

גיל 19 בנובמבר 2015

נוגע ללב איך הספורט מקרב בין אנשים ומדינות ברגעים כאלו. וכל מילה לגבי האמן.

אריק 19 בנובמבר 2015

איזה תזמון גרוע לפרוש מהנבחרת…

גיל 19 בנובמבר 2015

ואולי דווקא להפך? פרישה היא עניין סמלי בעיקר אבל בטלה בשישים לעומת המוות.

יואב 19 בנובמבר 2015

נפלא רונן.

זינק 19 בנובמבר 2015

מקסים.

אגב, אני חייב לציין שעד שהתחלתי לקרוא את הפוסטים שלך בנושא, מעולם לא צפיתי במשחק ראגבי ולא כל כך הצלחתי להבין מה זה "הבית משוגעים" הזה. היום אני מוצא את עצמי יותר ויותר מתחבר לספורט הזה.

יואלזיניו 19 בנובמבר 2015

יפיפה

אבי 19 בנובמבר 2015

קליפים יפים.
רונן, אתה יכול להגיד כמה מילים על משמעות מוצאו מטונגה לשתי האומות?
אני, בבורותי, הייתי בטוח שהיה יליד ניו-זילנד.

רונן דורפן 19 בנובמבר 2015

הוא יליד ניו זילנד להורים טונגולזים אבל גדל בטונגה. הטונגולזים מאד גאים בו – מדובר במדינה מאד קטנה – 100 אלף.

אסף the kop 19 בנובמבר 2015

מאוד יפה ונוגע ללב
ואנחנו תקועים עם דוד טרקטובר הצפוי עד אימה

wazza 19 בנובמבר 2015

דיון קצת מקאברי אבל הכרזות שעושים מדי שנה ליום השואה מרשימות מאוד

סימנטוב 19 בנובמבר 2015

נפלא ומרגש. תודה

S&M 19 בנובמבר 2015

כמי שלא מבין באמנות, מישהו שמבין יכול להסביר את הסמליות שבעלה הנושר?
נפלה עטרת ראשנו אני מבין, צנח לו זלזל, גם. ובכל זאת, משהו בעלה הספציפי הזה, דמוי נוצה, מסמל משהו נוסף?

באמת מקסים.

ארז 19 בנובמבר 2015

הי אס אנד אם )נדפקה לי המקלדת…(
סיקרנת אותי אז גיגלתי מעט.
הענף הזה הוא סמל האול בלאקס.
על הרקע הזה אני מניח שהכוונה היא שחלק מהם כבר איננו ולא ישוב.
עדיין לא יודע לגבי בחירת הסמל הספציפי הזה לנבחרת. אבדוק ואעדכן…

S&M 20 בנובמבר 2015

תודה. עכשיו התמונה שלמה.

אסף the kop 19 בנובמבר 2015

מוטי המר חשב על זה קודם:

רקמה אנושית אחת
==============

כשאמות, משהו ממני, משהו ממני
ימות בך, ימות בך.

כשתמות, משהו ממך בי, משהו ממך בי
ימות איתך, ימות איתך.

כי כולנו, כן כולנו
כולנו רקמה אנושית אחת חיה
ואם אחד מאיתנו
הולך מעמנו
משהו מת בנו –
ומשהו, נשאר איתו

אם נדע, איך להרגיע, איך להרגיע
את האיבה, אם רק נדע.

אם נדע, אם נדע להשקיט את זעמנו (אם נדע להשקיט)
על אף עלבוננו, לומר סליחה.
אם נדע להתחיל מהתחלה.

אגב, שיר יום הזיכרון הנפלא הזה נרשם במקור על מהומות ואדי-סליב. סתם לידיעה.

צור שפי 19 בנובמבר 2015

פוסט יפה ומרגש וההערה שלך אסף לגבי נסיבות כתיבת השיר הנפלא הזה מאוד הפתיעה אותי. הייתי בטוח שזה שיר יום זיכרון במקורו.

אסף the kop 19 בנובמבר 2015

תודה.
תגגל ותיווכח בעצמך.

סימנטוב 19 בנובמבר 2015

יפה

כסיפוביץ 19 בנובמבר 2015

מדהים

Matipool 20 בנובמבר 2015

מקסים .
הפגישה עם יוסט מרגשת ברמות . כואב הלב .

Comments closed