שותפי הארץ

לומו, ניו זילנד, פולינזיה

jo

צפיתי הבוקר בטקס האשכבה לג׳ונה לומו באיצטדיון באוקלנד. שהיה חלק משורה של טקסים שהדבר שאפיין אותם היה הצורך לגשר בין תרבויות. משפחתו של לומו היא מטונגה ודי בעליל לא הייתה מסוגלת להתמודד עם הציפיה לנהל את הסיפור בציבוריות שהיא ברובה לבנה. הם מכירים את מנהגי האבלות שלהם. אז מאמנו של לומו בנבחרת ג׳ון הארט לקח על עצמו להיות דובר המשפחה. וכך שולבו להם מנהגי אבלות מקומיים עם מנהגים נוצרים ולבסוף תפילה של כומר מורמוני – הכנסיה אליה השתייך לומו בסוף ימיו. ואם צריך איזשהי המחשה למשמעות הראגבי בחיי הארץ: נשיא הכנסיה המורמונית בניו זילנד שיחק בעצמו באול-בלקס.

היו גם טקסים מוקדמים יותר לקהילת יוצאי איי האוקיאנוס. ומשפחת המלוכה של טונגה הגיעה. אבל לא ראיתי את אימו של לומו מדברת אל הציבור אלא מוסרת את כל תודותיה באמצעותו של הארט.

באופן מקרי לחלוטין אני קורא עכשיו ספר של אנתרופולוג ששהה שנים ארוכות בפפואה ניו גינאה הלא רחוקה. והוא מתאר עניינים כמו מנהגי אבלות. הוא מתאר למשל מצבים של הרג בשגגה או אפילו הרג ברשלנות שם לפעמים משפחת ההורג מממנת את אוהל האבלים ויושבת בו. והאינטרס העיקרי הוא להראות שהם חווים צער אמיתי ומשכנע ובכך למנוע מהצער של משפחת ההרוג להגרר לאלימות. מאד מעניין.

*

אני זוכר מהשנים שחייתי באזור ההוא של העולם (פעמיים, כל פעם למשך כשנה) שנושא הרב תרבותיות הוא נושא ציבורי חשוב אבל הוא מאד שונה בין ניו זילנד לאוסטרליה. באוסטרליה תושבי הארץ המקוריים הוכחדו כמעט כולם ותרבותם משומרת כמוצג מוזיאוני. רב תרבותיות היא בקונטקסט של מהגרים. בתחילה למשל השתלבות המהגרים האיטלקים בחברה האנגלוסקסית. ותמיד שאלתי את עצמי אם אבוריג׳ינלי בגלל מבחין בין אנגלי לאיטלקי? אחר כך הגיעו גם סינים והודים ויפנים ומהגרים אחרים ואוסטרליה היא באמת תערובת מרשימה של הגירה. רק שבעל הבית המקורי הלך לסידורים. היסטורית המהגרים היחידים שכשהם מגיעים למקום הם לא משאירים בתוך כמה דורות כלום מהתרבות המקורית הם אירופאים.

בניו זילנד זה מאד אחרת. המדינה הוקמה בהסכם וויטאני שהוא הסכם שלום בין המאורים ללבנים. הסכם שלא קויים בהגינות, הוא היה פתח לדומיננטיות לבנה מוחלטת ואפלייה ומתחים. אבל יחד עם הכל לפחות הייתה כאן אמירה עקרונית אחת: שהלבנים אינם אדוני הארץ לבדם. הם שותפים בה. קטונתי מאד מלהגיד משהו על החיים האמיתיים שם, אבל האול-בלקס עם ההאקה לפני משחקים הם הגירסה הטובה של הסיפור הזה. לא רק שניו זילנד מכבדת את ילידיה. אלא שעוצמתה הנדירה במשחק בנויה במידה רבה על בני הילידים.

וזה הרבה מעבר לכוחם הפיסי המאד גלוי. כשיש שחקן שחור בדרום אפריקה או באוסטרליה אז זה מישהו שהשתלב. גם לנבחרות האירופאיות יש שחקנים שחורים ולצרפת עכשיו יש קפטן מיתולוגי יליד חוף השנהב. לפעמים, כמו בדרום אפריקה, זה מאמץ יזום. לעומת זאת הנבחרת הראשונה לייצג את ניו זילנד בחולצות שחורות הייתה הנבחרת המאורית של 1884. הם הלב הפועם של הנבחרת מספר אחת בספורט הבינלאומי. הם רואים בה, כפי שאני מבין, המשך למסורת הלוחמים שלהם.

רק לדייק אגב, כיום זה לא בהכרח מאורים אלא בני פולינזיה כולה.

*

השדרים תיארו לא פעם את לומו כניו זילנדי האחד שכבש את העולם. דיברו בהתפעלות על כך שסיפור מותו הגיע לשערי עיתונים בחוץ לארץ ולמאמר הספד בניו יורק טיימס. הם כמובן שכחו מישהו. לומו היה השני. הראשון היה כובש האברסט אדמונד הילארי. סמלי ששניהם הם באיזשהו מקום תופעות של עוצמה. הילארי גבר על הגדול במכשולי הטבע ולומו היה מין על-טבעי בעצמו.

אבל זה הרבה מעבר לכך: הילארי גם כן רחש כבוד גדול לילידים – בנפאל. הוא וטנזינג נשבעו שלעולם לא יגלו מי דרך ראשון בפיסגה. הילארי הפר את השבועה בלוויתו של המלווה הנפאלי שלו – רק בכדי להגיד לעולם שטנזינג היה הראשון בפיסגה. רק הילארי והאנגלי שהיה ראש המשלחת קיבלו תואר אצולה מהמלכה. נכדו של טנזינג התלונן על כך – למרות שאינני בטוח שמותר היה טכנית להעניק לו תואר כזה. אבל תארי אצולה אינם אצילות. אצילות זה משהו שועדת התארים של הממשלה הבריטית לא מחלקת.

ג׳ונה לומו, הילד שעם מחלת כליות היה לאחד הספורטאים הדומיננטים בתולדות האנושות, נדקר פעמיים בילדותו. בשום פנים ואופן אין לתאר את סיפור חייו כאידיליה. אבל מיתולוגיה היא לא אידיליה. היא עשויה מחומרים כמו כוחות על טבעיים ולקחים פשוטים.

*

וזו הייתה ההאקה האחרונה לאול בלאק מספר 941:

*

השתתפות במימון דה באזר

יומן האליפות (כן, בטח) של הג'איינטס (11)- שביתה איטלקית
גמר הצ'מפיונס ליג

51 Comments

red sox 30 בנובמבר 2015

יפה.
שמתי לב לשני דברים בוידאו העוצמתי הזה:
1. האצטדיון ברובו הגדול ריק. זה נראה כמעט כמו אירוע מצומצם למשפחה, קולגות ומוזמנים, שנקבע למקום בעל משמעות סמלית. ואולי בגלל שזה רק אחד מרצף אירועים ארוך יותר. אני מניח שלטקס אשכבה ממלכתי ומרכזי כן היו מגיעים רבבות.
2. רבים מהמשתתפים, כולל ילדיו של לומו וחלק מנושאי הארון, אימצו את ההומאז' הגרפי היפהפה משער האייריש אקזמינר.

דורפן 30 בנובמבר 2015

זה היה פתוח לציבור ביציע אחד – אני חושב שהיו כמה אלפים – היה יציע אחד די מלא. מכיוון שראיתי גם את החדשות… הרכבת התחתית הושבתה לחלוטין מאיזשהי סיבה. לא הכל חלומי שם כנראה :-)

יניר 30 בנובמבר 2015

אין מקום הולם יותר מאיצטדיון בשם eden park

Barak 2 בדצמבר 2015

אין רכבת תחתית באוקלנד (בעוד עשור כנראה תהיה). ישנה תחנת רכבת רגילה ממש ליד האצטדיון, אליה כנראה התכוונת, אבל רכבות באוקלנד לא ממש אטרקטיביות גם ככה. בהחלט היו כמה אלפים, אבל אם אתה מחפש הסבר לכמות האנשים, אז קח בחשבון שהטקס היה ביום שני בשעות הצהריים, כלומר בשעות העבודה.

תiמר 30 בנובמבר 2015

היציע מאחורי השחקנים שעושים האקה מלא לגמרי והאחרים סגורים

יוני (המקורי, מפעם) 30 בנובמבר 2015

הוידאו מרגש מאוד

LEONIDAS 30 בנובמבר 2015

מדוע שינו את ההאקה ?

דורפן 30 בנובמבר 2015

האקה זה לא ריקוד אחד. הנבחרת משתמשת ב-2-3. אבל יש הרבה אחרים וכנראה אחד שיותר מיועד להלוויות.

בני תבורי 30 בנובמבר 2015

יש כמה מאות ורסיות של האקה וזו של הנבחרת חוברה בשנות התשעים במיוחד עבורה. מדהים לראות ילדים בכל הגיליםממשחקים ראגבי בפארק ומתחילים בהאקה

ר.בקצה 30 בנובמבר 2015

משתתף בצערך

בני תבורי 30 בנובמבר 2015

תודה

גיל 30 בנובמבר 2015

מרגש מאוד. הספר שאתה קורא הוא של ג'ארד דיאמונד?

אמיתי 30 בנובמבר 2015

רובים פלדה וחיידקים לא? ספר מעניין עם מסקנות חשובות..

גיל 30 בנובמבר 2015

אני מניח שהוא מתכוון לספר החדש שלו, העולם עד אתמול.

אמיתי 30 בנובמבר 2015

מממ לא קראתי..אחפש. תודה

דורפן 30 בנובמבר 2015

זה החדש. לא בטוח שהוא בחנויות… במסגרת הצד הפחות ידוע של עבודתי העיתונאית קיבלתי אותו לקריאה. אכתוב על כך בקרוב

גיל 30 בנובמבר 2015

הוא יצא גם בעברית ולא קראתי אותו אבל אני מכיר את התיזה שהוא מציג בספר.

אריאל גרייזס 30 בנובמבר 2015

לגבי הילארי, זה יותר מאשר סתם נתן כבוד לטנזינג – הוא אחר כך הקדיש חלקים נכבדים מהחיים שלו לבני השארפה מהם הגיע טאנזינג.
סיכום יפה

איתן 30 בנובמבר 2015

נחמד שכומר היה גם הוא בנבחרת. למה אצלנו לא?

דורפן 30 בנובמבר 2015

כי משחקים בשבת מן הסתם

גיל 30 בנובמבר 2015

כמרים יכולים לשחק בשבת אצלנו. גם יום ראשון אחרי הדרשה זו לא בעייה.

wazza 30 בנובמבר 2015

טואוב

אסף THE KOP 30 בנובמבר 2015

ודאי שכומר יכול להיות שחקן נבחרת ישראל לשעבר.
מי מונע ממנו את זה ?

דורפן 30 בנובמבר 2015

אני חושב שזה פשוט הבדל במעמד ציבורי. בארץ רב-כדורגלן ייחשב קוריוז. בניו זילנד העובדה ששיחק באול-בלקס תשקף בעיני אנשים תכונות כמו עבודה קשה, נאמנות למדינה ולחברה וכו׳… האמת יש הבדל מסויים בין הנבחרות.

אסף the kop 30 בנובמבר 2015

הוא היה כומר בזמן ששיחק באול-בלקס או לאחר שפרש ?
אני לא רואה בזה קוריוז.

אסף the kop 30 בנובמבר 2015

ולגבי ההבדלים בין הנבחרות, זה נכון, אבל עם כל הכבוד לאול בלקס הרי מדובר בענף ספורט אזוטרי במונחים בינלאומיים. בטח בהשוואה לכדורגל ולדעתי גם לכדורסל.

דורפן 30 בנובמבר 2015

לכדורסל בוודאי שלא. זה ענף ספורט תחרותי ולא מדינה אחת פלוס כמה שמספקות לה שחקנים.

אבל אני לא מתכוון לרמה הספורטיבית. היה פעם סיפור של שחקן אול בלקס שהלך מכות במלון במסע. הוא בכלל לא חזר לניו זילנד וחי עד היום באוסטרליה מתוך תחושה שבייש את החולצה. הסטנדרט של ההתנהגות המצופה מהנבחרת מביאה למצב שהציבור בכלל לא יחשוב שזה אפילו פיקנטי ששחקן הפך לדמות דתית חשובה.

דורפן 30 בנובמבר 2015

קוראים לו סיד גואינג. אגב, מגדולי שחקני הנבחרת עם יותר משמונים הופעות.
הוא נולד במשפחה מורמונית וכמו כל המורמונים עשה שנת שירות במסיון בגיל 19. אחרי הקריירה התקדם בכנסיה – היה לבישופ שלה ולבסוף לנשיא כנסיה. אין לי מושג אם כבר פנה לעניין כבר במהלך הקריירה – ראגבי היה אז חובבני אז אולי.

אסף the kop 30 בנובמבר 2015

שלמה קירט הוא לא רב ?
)-:

איציק 30 בנובמבר 2015

ברח לי השם, אבל היה שחקן הפועל ירושלים כדורסל שהוא עכשיו כומר.

רן 30 בנובמבר 2015

בילי תומפסון

איציק 30 בנובמבר 2015

נכון, נזכרתי, תודה

הרב יאיר 1 בדצמבר 2015

הרב רפאל הלפרין ז"ל היה מתאבק מפורסם (לא חוזר בתשובה אלא היה דתי בזמנו כספורטאי).
דורון שפר הוא סוג של רב/גורו. ואם אני זוכר נכון גם אסי טובי הפך לרב.

אריאל גרייזס 30 בנובמבר 2015

מה למורמונים ולניו זילנד??

דורפן 30 בנובמבר 2015

הם בכל פינה. במזרח אירופה הם גדלים במהירות מסחררת.

red sox 1 בדצמבר 2015

אורי אריאל is on it, תהיה רגוע.

עסק שחור 1 בדצמבר 2015

בתור מישהו שגר בסלט לייק סיטי אני יכול להעיד שיש הרבה מורמונים מפולינזיה פה. בלי או עם קשר, יש תיכון אחד פה עם קבוצת הרוגבי הכי טובה בארה״ב וגם בקבוצת פוטבול של האוניברסיטה יש הרבה פולינזים.

כסיפוביץ 30 בנובמבר 2015

בדיוק ראיתי
מההלויה של סבתא שלי לא הצתמררתי ככה
אחד הרגעים הכי מרגשים שראיתי בארבעים שנותי כתפו"א.

עירן 1 בדצמבר 2015

כסיפוביץ,

צודק. תיארת נהדר. זה טקס מצמרר בעוצמתו והכל על רקע הילדים הקטנים שלו שם, ששם את זה בפרופורציה נכונה שחוץ מעילוי הוא היה קודם כל בעל ואבא.

פורד פרפקט 30 בנובמבר 2015

הראו את רוב הקטע בחדשות הספורט. מהדברים היותר מרגשים והמיוחדים שדרכם החליטו לתת כבוד אחרון לאדם. ראית שאנשים נלחמים בדמעות תוך כדי ההאקה.

S&M 1 בדצמבר 2015

אולי היחס המעט שונה לילידים נובע מאופי האוכלוסיה הלבנה. אוסטרליה התחילה כמושבת עונשין, אז הילידים לא ליקקו דבש.
ההאקה זה חתיכת עניין. אני בטוח שיש לזה חלק בהצלחת הנבחרת, לא רק בגלל האדרנלין והמוטיבציה שמפעפעת במבצעים עצמם, אלא בגלל ההשפעה הפסיכולוגית של העניין על היריבים.
מחקרים הראו שקבוצות שמשחקות במדים אדומים מנצחות יותר, כי אדום משדר אומץ (ללובש) וסכנה (ליריב). בטח יש גם מחקרי האקה, אבל באינטואיציה ניראה לי שיש לזה אותה השפעה. ועוד עם מדים שחורים שבטח משדרים אימה/פחד או משהו דומה. חבל"ז.
מרגש, מרשים. אחלה דבר. גורם לי להצטער שאני לא מבין כלום בספורט הזה ולא צופה בו.

אסף THE KOP 1 בדצמבר 2015

ליברפול משחקת שנים באדום.
לא עוזר לה בפרמייר ליג… )-:

אריאל גרייזס 1 בדצמבר 2015

כן, אולי כי יש קבוצה אחרת באדום..

דורפן 3 בדצמבר 2015

אני חושב שבכמעט כל הערים בהן יש יריבות עירונית באנגליה – הקבוצה האדומה טובה יותר היסטורית

red sox 1 בדצמבר 2015

בדיוק סיימתי מחקר רב שנתי בנושא. התוצאות חד משמעיות. נבחרות שלובשות שחור ומבצעות האקה – מנצחות יותר.

shohat 1 בדצמבר 2015

תודה על הפוסט רונן.

בהתייחס לניו זילנדים ש"כבשו את העולם" ניתן להוסיף את מופע האתלטים של ארתור לידיארד ברומא 1960 – זהב לפיטר סנל ב-800, זהב למארי הלברג ב-5000 כעבור 45 דקות, וארד לבראיין מאגי במרתון באותו יום. ב-64 סנל זכה בדאבל 800-1500 (ג'ון דייויס הוסיף מדליית ארד ב-1,500). סנל קבע 1:44.3 על מסלול דשא ב-1962. לידיארד הוא בעיני רבים, ואני ביניהם, המאמן המשפיע ביותר בתחום הריצות הבינוניות וארוכות (עונה גם על קריטריון ההספד בניו יורק טיימס).

ונזכיר גם שהאדם הראשון שרץ מייל בפחות מ-3:50 דק' היה הניו זילנדי ג'ון ווקר, שהיה גם האלוף האולימפי ב-76.

דורפן 3 בדצמבר 2015

הם גם השייטים הכי טובים ביאכטות הגדולות – כמו האמריקה קאפ. אבל הילארי ולומו הם אנשים שהפופולאריות שלהם חרגה מתחום עיסוקם

ק. 1 בדצמבר 2015

מעולה ומרתק

סימנטוב 1 בדצמבר 2015

מצטרף מעולה

Selby 2 בדצמבר 2015

גארי נוויל מנג'ר של מועדון ענק כמו ולנסיה, מועדון ליגת אלופות באופן קבוע, בתור משרה ראשונה כמנג'ר. ואחיו הקטן העוזר שלו…
מי שמכיר אותי יודע שמשפחת נוויל כולה הם קדושים בעיניי אבל אני מאוד לא אוהב את זה בלשון המעטה. זה מראה שעדיף קשרים מכישורים, להתיידד עם איזה אוליגרך ואתה מסודר. וזה לא שאין לו פוטנציאל חלילה, הוא עשה קריירה מחוכמת משחק ועבודה קשה, אבל זה לא מסלול קריירה רציני וזה יכול להוביל רק לכישלון.
נו טוף, שיהיה להם בהצלחה ולפחות אחרי שמוייס הלך יש שוב סיבה לצפות בלה ליגה. זאת הגירסה האנגלופילית לפרובינציאליות הישראלית.

Comments closed