בלא כוון לפתרון

על מכירות משחקים בטניס

tennis

אתם יודעים, לרוב העניינים יש לפרשני ספורט פתרונות.

אני יודע למשל איך להפוך את הליגה הספרדית לשוויונית כך ש-5-6 קבוצות יהיו עם סיכויי אליפות. או להפוך את מנצ׳סטר סיטי לכוח אירופאי אמיתי. או לשפר את משחק ההגנה הכושל של כדורסלנים ישראלים. לשפר את זריקות העונשין של דהאנדרה ג׳ורדן ואפילו איך להקטין מאד את בעיית הסמים באופניים או להפוך את נבחרת אנגליה בראגבי תחרותית לאול-בלקס.

המממ…. כמובן שלא בטוח שהפתרונות טובים ולא בטוח שהם יפעלו. אם אכתוב אותם – הם יעוררו דיון – אנשים אולי לא יסכימו שיש בעיה או שהפתרון הוא טוב או כדאי- אבל יהיה איזה דיון.

*

יש לי הרבה מה להגיד על הטניס. ענף שלא הייתה בו תפיסת סמים משמעותית מעולם. ענף שמאפשר הסכמים כלכליים על קטינים. אבל גם לכך בקושי יש קשר לעניין הבא: נובאק דג׳וקוביץ׳ אמר שהוצעו לו 200 אלף דולר למכור משחק טניס. אפילו למלחמה עניין כזה יש פתרונות מאד מסובכים של עבודת מודיעין משטרתית. אבל אני לא יודע איך בעולם של הימורי אינטרנט אפשר למנוע משחקן טניס למכור משחק לעצמו. כלומר להמר עליו אפשהו ולהפסיד. בלי לקיים שום קשר עם גורמים פליליים. להתקשר בבוקר לחבר שלו ולהגיד ״יש לי כאב גרון״. זה קשה בכל ענף כמעט – אבל בטניס זה כבר גובל ממש בלא-אפשר.

אחת המסקנות שלי היא להתעניין בענף הזה רק ברמת המשחקים הגדולים ממש.

שמעתם מה קרה באוהיו?
בלאט פוטר

81 Comments

יוני (המקורי, מפעם) 19 בינואר 2016

יש פתרון כלכלי- חלוקה יותר שוויונית של כספי הפרס. שחקן במקום 100-200 בעולם מרוויח שבריר מאנדי מארי. מעניין כמה מרוויח הגולפאי מספר 100 בעולם, צריך להשוות רק ספורט יחידני.

דורפן 19 בינואר 2016

הגולפאי ה-100 כמדומני מתקרב יותר כי בגולף לא ייתכן מצב שהבכירים ייקחו את כל הטורנירים החשובים. ניצחון ב-3-4 טורנירים בעונה נחשב הישג בלתי רגיל אפילו לגולפאי בכיר.

אריאל גרייזס 19 בינואר 2016

אני לא יודע אם חלוקה כזאת תעשה שינוי אמיתי. הכסף הגדול עדיין יקרוץ להרבה ספורטאים. גם אם טניסאי במקום המאה יקבל סכום שנתי של כמה מאות אלפים במקום כמה עשרות אלפים, סכום של 200 אלף על משחק אחד יהיה קורץ מאוד. בסוף, זה רק משחק אחד.

יריב 20 בינואר 2016

אני מניח שלא כל טניסאי יקבל הצעות כאלו. דיוקוביץ' הוא פייבוריט קיצוני, לכן משתלם במיוחד לקנות ממנו משחק.

עומר ה 20 בינואר 2016

זה היה ב2007. הוא לא היה פייבוריט קיצוני אז

יריב 20 בינואר 2016

גם ב2007 דיוקוביץ' היה פייבוריט קיצוני ברוב המשחקים שלו. הוא לא השתתף בטורניר שדובר עליו, אבל אם היה מגיע אליו הוא היה המדורג ראשון בו (היה 3 בעולם), והיה מקבל בסיבוב הראשון יריב מאמצע המאיה הראשונה. יש מעט מאוד שחקנים שיש להם משחקים שבהם הם פייבוריטים כל כך כבדים.

גורביץ' 19 בינואר 2016

אין שום מצב בעולם שזה יעזור –
אחוז המהמרים הפעילים מקרב הספורטאים (כדורגלנים, כדורסלנים, טניסאים, וכו') הוא חסר פרופורציות.
סך פרסים של עוד כמה אלפי דולרים לטורניר לא ידגדג סכום חד פעמי שנע אני משער, בין כמה אלפים למכירת מערכה / משחקונים עד ל 10-20 פלוס למכירת משחק.
כשיש לך שחקן טניס שמהמר בעצמו על טניס ובכלל, ואני משער שיש כמה עשרות כאלה לפחות, הכסף הקל של מכירה תמיד ינצח, מה גם שכמו שרונן כתב, העולם הימורים באינטרנט פתח ליינים בלתי נגמרים של הימורים. קל מדי

אריאל גרייזס 19 בינואר 2016

עד כמה שאני זוכר, גם בכדורסל לא היתה שום תפיסת סמים משמעותית ואמנם זה לא ספורט יחידני אבל התלות בספורטאי בודד גם גבוהה מאוד. לא רואה הבדל גדול בינהם. בכלל, קשה מאוד להלחם בכזה דבר

דורפן 19 בינואר 2016

יש עוד ענפים מהבחינה הזו שדומים לטניב

דיזידין 19 בינואר 2016

לא מסכים.
הנה שתיים מהמסקנות שלי מהתחקיר:
1. קל מאוד לעלות על משחקים חשודים.
כל מה שצריך לעשות (וכך עשו) זה להעביר את נתוני מהלך ההימורים דרך האלגוריתם המתאים,
2. מנהלי הענף כמעט לא עושים דבר נגד התופעה.

הדוגמה של דווידנקו נחמדה (תיאור מהזיכרון, אולי טועה קצת):
2008, טורניר סופוט, דווידנקו, רביעי בעולם ובשיא כוחו, נגד שחקן ארגנטינאי מדורג 87.
לקראת המשחק חברת ההימורים הבריטית שמה לב שכמות ההימור על המשחק יוצאת דופן – ושכולם מהמרים על הארגנטיני.
כל ההימורים האלה מגיעים מתשעה חשבונות במוסקבה.
הרוסי פותח בסערה, לוקח בקלילות את המערכה הראשונה – וההימורים נגדו רק גוברים.
הוא לוקח מערכה שנייה, ןממשיכים להמר נגדו במיליוניםץ
ואז הוא פורש במפתיע בגלל פציעה במערכה השלישית.
אחרית דבר: דווידנקו מסרב לשתף פעולה עם החוקרים באופן מלא, בטלפון של הארגנטינאי התגלו עשרות התכתבויות עם המהמרים, שניהם יצאו בשלום מהפרשה

תומר 19 בינואר 2016

ב "פריקונומיקס" יש הדגמה יפה לאיך אפשר לזהות רמאויות על ידי ניתוח ממוחשב של דטא גדולה וזיהוי חריגות

איציק 19 בינואר 2016

יש תורה שלמה של איתור חריגים. הבעיה היא שכמות החריגים גדולה לאין שיעור מהמקרים הצפויים. השאלה היא איך אתה יודע איזה חריג הוא רמאות. לא שזה בילתי אפשרי, רק זה ממש לא אותו הדבר.

דיזידין 19 בינואר 2016

מה שקורה זה שאותם שחקנים מופיעים שוב ושוב במשחקים החריגים

איציק 19 בינואר 2016

אם אותם שחקנים מופיעים שוב ושוב זה כבר לא אירוע חריג.

דיזידין 19 בינואר 2016

הוא חריג מבחינת דפוס ההימורים עליו

איציק 19 בינואר 2016

אם הדפוס הזה חוזר על עצמו עם אותם השחקנים, אולי הוא שונה מהמצופה אך הוא לא חריג, ואז הרבה יותר קל לאפיין ולעלות עליו. לא נורמאלי לא שקול לחריג.

דיזידין 19 בינואר 2016

הרגת אותי פה.
אני לא מבין מה אתה רוצה, אבל אני בטוח שאתה צודק.
בכל מקרה, חלק מהעבודה כבר נעשתה, חשודים התגלו, שמותיהם ידועים לרשויות אבל לא לציבור, ושמונה מהם משחקים בשעות אלה באוסטרליה.

איציק 19 בינואר 2016

לא, תשאר בחיים, יש לך עוד כמה תגובות בקנה ;)

אריאל גרייזס 19 בינואר 2016

אני אתן לך דוגמא שאולי תסביר. אם תיקח את המספרים של כל שחקני ה-NBA לדורותיהם ותציב לידם את מספרי הפלייאוף שלהם, אתה תראה פאטרן מאוד ברור שבו מספרי הפלייאוף שלהם דומים או יורדים (הרוב) מהעונה הסדירה. למעט חריג אחד, קוראים אותו מייקל ג'ורדן.
עכשיו, האם זה אומר שמייקל ג'ורדן הוא רמאי? לא, זה אומר שהוא פשוט ממש טוב.
אני מניח שזה מה שאיציק מנסה להגיד

איציק 19 בינואר 2016

אתה כותב יפה, אולי כדאי שיתנו לך פה אזה מקום לפוסטים משלך ;)
אהבתי
נ.ב.: הנקודה היא יותר חזקה, מרגע שהדפוס הזה חוזר אצל ג'ורדן הוא מפסיק להיות חריג. החריגים הם אלו שזה קורה להם פעם אחת ואז הם חוזרים למצב הרגיל של כל שאר השחקנים פרט לג'ורדן. אין לא את אותה סבירות כמו של האירוע המקובל אצל כל השחקנים (ירידה בביצועים), אך סבירות גבוהה בהרבה משאר השחקנים לעליה בביצועים.

תומר 20 בינואר 2016

נו, זו דקדקנות בלשנית. כן חריג לא חריג, מה זה משנה. העיקר הוא שיש אלגוריתמים (בפריקונומיקס הם השתמשו בהם כדי לנתח תוצאות של מתאבקי סומו, אני מניח שזה לא מאוד שונה מטניס) שמאתרים תוצאות שלא היה ניתן לצפות להן.
כשיש גם גישה לנתונים של סוכנויות הימורים זה כנראה קל יותר אבל גם בלעדיהם הניתוח אפשרי.

איציק 20 בינואר 2016

זו לא דקדקנות לשונית, גילוי חריגים (תרגום מאנגלית) זה מושג בלימוד מכונה ובכריית מידע. כיוון שאני מניח שהחיפוש נעשה לא באמצעות מאות אנשים שנברו במיספרים כי אם באמצעות אלגוריתם לאיתור אז ציינתי שמה שכתוב לא תואם לתחום אליו שייך המושג.
לעיניין ההשוואה בין טניס לסומו, אני חושב שסומו זו מסגרת הרבה יותר מצומצמת וקשיחה שעדיין מתבססת רבות על המסורת היפנית של כבוד. אז בגלל הגודל והמסורת לדעתי הרבה יותר קשה להכניס לשם הטייות, וגם אופי המאבק מקטין את הסיכוי לכך. לדעתי, לביים החלקה או נפילה זה קשה יותר מבחינת יכולות משחק מטעות לא מחוייבת במציאות בטניס. בסומו זה גם ניסיון אחד שחייב להצליח, לא נפלת כנראה השני יפול. בטניס, הכדור הוחזר בטעות למגרש, אפשר להעיף את הכדור הבא.

תומר 20 בינואר 2016

תקרא את הקטע הרלוונטי בספר

איציק 20 בינואר 2016

מזה ספר?

איציק 20 בינואר 2016

תודה,
השאלה היתה צינית "מזה ספר?" ;)
אנסה לעיין בספר.

אריאל גרייזס 19 בינואר 2016

הבעיה היא שזה הכל נסיבתי, אין לך שום דרך להוכיח שאותו שחקן לא תפס יום רע, אלא אם באמת מתחילים להכנס להם לטלפון ולאימייל וכו' (וגם אז, ימצאו שיטות יותר מתוחכמות).
בסופו של דבר, לא נראה שבאמת רוצים להלחם בבעיה. הרי אפשר לנסות לחקור את הדברים האלו, למצוא שחקנים שבאמת מכרו משחקים, אפילו פה ושם, ולהעניש אותם חזק מאוד שיראו וייראו. אולי זה לא יחסל את הבעיה אבל יקטין אותה – כמו עם סמים. לפחות יכריח את השחקנים והמהמרים להתאמץ יותר, וזה כשלעצמו יקטין את המספר.
כנראה שלאף אחד אין אינטרס באמת להלחם בזה. בתכ'לס, אם מסתכלים על המקומות היחידים שבאמת השקיעו במלחמה בסמים – הם רק נדפקו מזה. גם הבייסבול האמריקאי וגם ספורט האופניים נלחם מלחמת חורמה בסמים, בהצלחה לא רעה, וזה רק גרם לזה שהרבה מאוד אוהדים הפסיקו לעקוב אחרי הספורט כי "כולם בו מסוממים". כשבתכלס, ב-NBA לא בודקים ולא תופסים אף אחד ואותו דבר בטניס, מה שכנראה מעלה בצורה הרבה יותר רצינית את הסיכוי ששם כולם אכן מסוממים.
אז ראשי ענף הטניס שואלים את עצמם למה לכרות את הענף שעליו הם יושבים?

דיזידין 19 בינואר 2016

כנראה שאתה צודק.
אבל יש עוד גורם במשוואה, חברות ההימורים.
הן נפגעות ממכירת המשחקים.
במקרה של דווידנקו, אחרי המשחק החברה ביטלה את ההימור.

אריאל גרייזס 19 בינואר 2016

טוב, להן יכולה להיות מעט מאוד השפעה, לא? הדבר היחיד שהן יכולות לעשות זה לא לאפשר הימור על ספורטאים חשודים או להריץ אנליזות כמו שדיברו פה ולבטל הימורים מהסוג בזה. זה כמובן רק יגדיל את החשד אבל לא יקטין את התופעה

גיל 19 בינואר 2016

נכון, זו דרך טובה לעלות על הימורים לא חוקיים, אבל אני מניח שגם לזה יהיו פתרונות. למשל, הימורים מתונים יותר או לפזר את ההימורים לאתרים שונים.

שטרוצי 20 בינואר 2016

אתה יכול לפזר כמה שתרצה, בסוף סכום הכסף האבסולוטי על מישהו שאינו פייבוריט לא יכול לעלות על הפייבוריט או יותר נכון לא יכול לעלות על פחות מיחס ההימור שניתן למשחק זה יחס ההימור הוא כמו ההסתברות רק עם משקל עודף לטובת הבית (הוא תמיד מרוויח וכו…) ולכן ברגע שאיזון זה מתערער ולא כי הבית טעה בליין (כי גם זה קורה) יש חשד. ברגע שזה קורה ביותר מבית הימורים אחד (וגם את זה יודעים) אז כבר החשד הופך למבוסס

גיל 20 בינואר 2016

כן, אבל אדם אחד מחלק את ההימורים שלו בין כמה אתרים אז לא תראה הטייה כזו. כמובן שאם אתה חושד באותו אדם אז תוכל לדעת את זה או אם יש חלוקת מידע בין כל האתרים. אני לא יודע כמה מידע הם חולקים אז אני מניח שזה אפשרי אבל יותר קשה לגילוי.

MG2 19 בינואר 2016

איך זה שונה ממנהלי או עובדי חברות ציבוריות ובורסה? איך נלחמים בזה שם?

אמיתי 19 בינואר 2016

בורסה יש אחת לכל מניה והכל מתועד…אתרי הימורים יש אלפים למישחק
ואין בעיה להמר אנונימית.

D! פה ועכשיו 19 בינואר 2016

המסקנה שלך מבאסת מאד.

ספורט שרק קצה הפרימידה שלו מעניין אין לו זכות קיום. מה כיף לראות את נדאל מפסיד בגמר אם חצי מהמערכות שהוא שיחק עד לשם נמכרו ע"י מישהו. לא כיף לראות חצי גמר של טורניר שרבע מהשחקנים בו לא ניסו אפילו להגיע אליו

איציק 19 בינואר 2016

עכשיו כשהזכרת את זה, באמת איך נדל הפסיד בסיבוב הראשון למישהו 45 בעולם כשיום לפני זה הצהיר שהוא חזר ומצפה מעצמו לעונה טובה???

דיזידין 19 בינואר 2016

זה הנזק האמיתי, אובדן האמון.
(רוב החשודים: רוסים, ארגנטינאים, איטלקים וספרדים)

איציק 19 בינואר 2016

או, ובמשחק זה יש שני ספרדים. סיכוי כפול לרמאות.

גיל 19 בינואר 2016

בדיוק, כששחיתות נכנסת לספורט אז אי אפשר להאמין יותר לכלום.

red sox 20 בינואר 2016

"מישהו 45 בעולם'…
אתה ממש עוקב באדיקות אחרי הענף הזה הא?

איציק 20 בינואר 2016

אכן עוקב, ומה לעשות שורדסקו התדרדר למיקום זה, ומה לעשות שהוא מישהו ולא מישהי. כל הפרטים נכונים :-)
חשבתי שאחרי שנות תגובות באתר של שנינו, כבר תכיר את הניסוחים שלי. אני עוקב אחרי הטניס קצת לפני ששחר הפך לשחקן ידוע…
שחר פרקיס, כמובן ;)

אלעד ב.א. 19 בינואר 2016

ואף מילה על נדאל…

איציק 19 בינואר 2016

נדל ;)
ראה אחת מעליך, באמת שלא ראיתי את תגובתך כשכתבתי את שלי.

אלעד ב.א. 19 בינואר 2016

לגמרי…

אבל אני התכוונתי שדורפן מתעלם מהפפסד שלו היום באוסטרליה…
:)

יונתן 19 בינואר 2016

לאסור על הימורים בספורט יחידני. אותו סיפור בדיוק יש גם באיגרוף

איציק 19 בינואר 2016

אני מניח שרוב ההימורים הם בלתי חוקיים. איך תאסור אותם?

עומר ה 20 בינואר 2016

אני דווקא חולק עליך. רוב ההימורים הם דרך אתרי ההימורים שהם חוקיים (ברוב המדינות, לא בארץ).
הבעיה האמיתית היא שאם תוריד את ההימורים, ענפי הספורט יתדרדרו. חלק לא קטן מהכסף שם מגיע מחברות ההימורים (הם מפרסמות בהרבה כסף). בלי הכסף שלהם הפרסים ירדו

Kirma der faux 19 בינואר 2016

עוד יותר קשה לעלות על זה כשמדובר במכירות של מערכה בודדת.
וחברות הימורים יכולות גם להיות אלו שיוזמות את המכירה אם הן רואות שמשתלם להן.

ניר 19 בינואר 2016

לא מסכים, אם רשות ניירות ערך יודעת לצוד כל הונאה קטנה באינטרנט אז עם כל הכבוד, יש פה הרבה פחות אנשים מעורבים. לתחקר 500 טניסאים ולהבהיר להם שאם הם ייתפסו הם יועפו מהסבב, ממש לא מצריך הגעה לכל אחד מהמהמרים. תיישר את עשרת המובילים, תעיף שלושה מהם הביתה אם הם עשו משהו, תראה איך כולם מתיישרים או לפחות מסווים את עצמם יותר טוב.

גלעד בלום 19 בינואר 2016

זה נושא כאוב עבור מי שהענף חשוב לו, לדעתי יש ענפי ספורט שעדיף שלא יהמרו עליהם, טניס זה אחד מהם.

מידע פנימי יכול להיות מועבר בהמון דרכים, יש לי שני סיפורים שממחישים את המצב האבסורדי.

מקרה 1: לפני מספר שנים קיבלתי טלפון כעשרה ימים לפני אליפות ארצות הברית הפתוחה מרונן בגה שהיה מאמן הכושר של ג׳וקוביץ. השנים היו שנות השלטון של פדרר ונדאל, ג׳וקוביץ היה בעליה אבל עדיין מספר 4 בעולם. ג׳וקוביץ בדיוק סיים טורניר חלומי בקנדה שבו עשה את הלא יאומן- הוא גבר על מספר 3 בעולם ברבע הגמר(רודיק), מספר 2 בעולם בחצי הגמר(נדאל) ומספר 1 בעולם בגמר(פדרר).

למחרת הוא כבר היה בסינסינטי לעוד טורניר, הטלפון מבגה היה מסינסינטי ובו בגה ביקש ממני לארגן לנובאק מגרש, מעסה ויריבי אימון לשבוע הקרוב כדי שיוכל להתכונן לאליפות ארה״ב הפתוחה. ״אנחנו מגיעים בטיסה מחר אחר הצהריים, תארגן לנו נהג״. רגע, אמרתי לו, יש לו משחק מחר בבוקר בסינסינטי, לא? ״כן״, אמר לי בגה, ״אבל הוא סחוט מהטורניר הקודם בקנדה והוא שונא את האוכל בסינסינטי וכבר מת להגיע לניו יורק כמה שיותר מהר כדי להתכונן לטורניר הגראנד סלאם, יש לו נגד קרלוס מויה אבל אל תבנה על נצחון, הוא כבר עם הראש לטורניר בניו יורק״. מויה היה אמנם מספר 1 בעולם בשיאו אבל באותה תקופה כבר היה הרבה מעבר לשיא, עם דרוג נמוך בהרבה ועל משטח קשה לא אמור בכלל לסכן את ג׳וקוביץ שגבר על 1,2 ו-3 בעולם.

אם לא הייתי תמים הייתי שם כמה אלפים על נצחון של מויה בשתי מערכות ועושה קופה, אבל לא חשבתי על זה בכלל. התוצאה היתה אגב 6-2 6-2 למויה.

ג׳וקוביץ הגיע למחרת כמתוכנן, נח יממה והתכונן יפה לטורניר בניו יורק (הפסיד בגמר לפדרר בארבע מערכות). כזאת אינפורמציה זמינה לאנשים שמסתובבים בסבב באופן קבוע, הם יכולים להעביר אותה למהמרים מידי שבוע ולהשיג יתרון לא הוגן אפילו בלי שמישהו ימכור את המשחק.

מקרה 2: ב-2005 הצלחתי להשתחל לטורניר איי. טי. פי. לוותיקים בעיקר בגלל שמנהל הטורניר הוא חבר טוב שלי. אני הייתי החוליה החלשה בטורניר שכלל שחקנים כמו גוראן איבניסביץ, ג׳ון מקנרו, תומאס מוסטר ואחרים.

בנוסף לזה עברתי נתוח אורתוסקופיה בברך (מיניסקוס) 5 שבועות לפני הטורניר, לא פשוט בגיל 38. ואם זה לא מספיק אז 8 ימים לפני הטורניר נולד לי בן בכור עם כל המשתמע מכך. לטורניר הגעתי בלי שום הכנה, גם כך כבר לא שיחקתי משחק רשמי כמה שנים אבל ממש בקושי נגעתי במחבט אבל לא יכולתי לוותר על החוויה ואשתי (הראשונה) היתה מעריצה של איבניסביץ והתעקשה לטוס איתי עם התינוק. מיותר לציין שהסיכויים שלי לנצח משחק בטורניר היו אפסיים. את כל זה ידע גוראן איבניסביץ כי מידי ערב ישבנו כל השחקנים והחלפנו אינפורמציה.

אכן הפסדתי את שני המשחקים הראשונים בשתי מערכות ולמשחק השלישי מול מוסטר (שהיה מספר 2 בעולם לוותיקים באותו שבוע) הגעתי כמעט חסר סיכוי על הנייר.

אבל אחרי שני המשחקים הראשונים חזרתי קצת לכושר ופתחתי בסערה בדרך ל 4-1 במערכה הראשונה. בשלב זה ראיתי את איבניסביץ ביציע עוקב בדריכות אחרי המשחק. הפסדתי את המערכה 6-4 ובמערכה השנייה המשכתי להוות יריב ראוי ועליתי ל-5-3 לזכותי! שוב ראיתי את איבניסביץ ביציע דרוך ומרוכז. את המערכה הפסדתי 7-5 בדרך להפסד מכובד. אחרי המשחק בארוחת הערב שאלתי את גוראן מה פתאום הוא הופיע למשחק שלי, ממתי שחקני טניס צופים בשחקנים אחרים?? הוא אמר לי שהוא שם 25 אלף יורו על הפסד שלי למוסטר בשתי מערכות חלקות וכשהוא ראה בטלוויזיה שאני מוביל במשחק הוא נהיה מודאג ובא לראות בעיניים שלו שמוסטר יוצא מהפיגור ולא דופק לו את ההימור.

אני לתומי לא ידעתי שאפשר להמר גם על משחקים חסרי חשיבות בטורניר וותיקים! מה שגוראן עשה זה פשע כמובן אבל זה תחום פרוץ לגמרי, ולכן אני טוען כבר שנים ( מאז המקרה הספציפי הזה) שצריך לאסור הימורים על טניס, זה לא כמו בכדורגל שאם קנית שחקן אחד עדיין לא מובטח שתזכה, פה יש משמעות אדירה למידע פנימי וגם קל מאד לשחקן לעשות טנקינג בלי שזה ייראה כך.

יש גם מקרה 3 שבו דווקא אני הפושע אבל חל על זה חוק ההתיישנות ויש נסיבות מקילות. ווימבלדון 91 היה גשום במיוחד והמשחק בסבוב הראשון שלי מול גי פורז׳ה נערך ביום שישי! במשך 4 ימים של גשם לא היה ממש מה לעשות ובאחד הטיולים שלי בלונדון התגלגלתי לחנות הימורים (חוקי באנגליה) ,

הסתכלתי על הלוח וראיתי שהיחס על איבניסביץ (אותו גוראן) הוא 1 ל-12 שיזכה ועוד יותר משך את עיני היחס על מיכאל שטיך שהיה 1 ל-16. שטיך היה אז בעליה ובתור שחקן סבב ידעתי שהוא מסוכן מאד על הדשא אחרי שזכה בטורניר קווינס בשבוע הקודם, חשבתי שהיחס הוא מצוין ושמתי 20 פאונד על שטיך (וגם 20 על איבניסביץ). המידע הפנימי שלי על שטיך התברר כיעיל ואכן שטיך זכה בטורניר (גבר על בקר בדרבי גרמני) ואני גרפתי 16 כפול 20 פאונד, אינסייד אינפורמיישן של החיים.

מצטער על התגובה הארוכה בטירוף.

אריאל גרייזס 19 בינואר 2016

תגובה מרתקת.
אני יודע שבארה"ב יש חוקים שאוסרים על שחקנים להמר על משחקים בליגה שלהם. האם יש איסור דומה על שחקני טניס? אם היית נתפס על ההימור ההוא, האם היית מוענש?

דיזידין 19 בינואר 2016

באמת מרתק ֿ.
אבל יש הבדל בין שימוש במידע פנים לבין קניית משחקים.
זה כמו ההבדל בין רמטכ״ל שמוכר מניות לפני שמלחמה פורצת והבורסה נופלת,
לבין רמטכ״ל שמוכר מניות ואז יוצא למלחמה כדי להפיל את הבורסה.

Zak 20 בינואר 2016

אכן, מרתק לקרוא. אם אני זוכר נכון, איבניסביץ' פשט את הרגל כמה שנים אחרי הפרישה?

גיל 19 בינואר 2016

נדמה לי שגם אגאסי היה מגיע לטורנירים קטנים חסר עניין ומפסיד לא פעם בסיבוב הראשון. אני מכיר מישהו שראה אותו אחרי הזכייה הראשונה שלו בווימבלדון ובטורניר הבא עף סיבוב ראשון.

דורפן 19 בינואר 2016

מקרה שטיך הוא לא מקרה קיצוני. הימור על המנצח בקווינס לווימבלדון תמיד היה אינדיקטור לכמה זכיות ראשונות – בקר, שטיך, נדאל, יואיט. הבעיה היא כזאת: מה אם היית מנצח ופוגש בשטיך בהמשך. גם לא אסון: כי לא היית מוותר על ניצחון על שטיך עבור 300 הפאונד שלך.

מקרה איבניסוביץ׳ וטורניר הוותיקים – הוא לא ניסה להשפיע עליך במקרה הזה אבל אין ספק שזה מאד גבולי. הוא יכול להזמין לשתיה לפני המשחק. הוא יכול היה להגיד לך ״יאללה גלעד, תפסיד ונסע לאיזה מועדון מגניב שאני מכיר״ הוא יכול היה לסייע ליריבך בעיצה – ווטאבר.

איציק 19 בינואר 2016

למה להסתבך, לנסות לשחד. יותר פשוט להוסיף סם (אונס) למשקה.

גיל 19 בינואר 2016

אני מניח שניצחון על שטיך היה שווה יותר מכמה מאות פאונדס.

חלפס 20 בינואר 2016

תגובה נהדרת, רק חבל שהזכרת לי את הניצחון של שטיך על בקר אליל ילדותי

AriG 20 בינואר 2016

כיף של תגובה.
א. המקרה האחרון שלך הוא לא בעייתי בכלל. גם ברשות לני"ע יגידו אותו הדבר. השקעה על בסיס הבנת השוק היא שונה בתכלית ממידע פנים (אם היית היחיד שיודע שבקר סובל מפציעה..)
ב. קשה להאשים את אשתך דאז. גם אני אהבתי את גוראן (היו גם תמונות שלו במרכז הטניס בירושלים – הגיע כמה שנים אאלט), עד אותו גמר וימבלדון מול ראפטר. כל אס בסוף אחרי נשיקה של הכדור הכאיב עוד ועוד…

D! פה ועכשיו 19 בינואר 2016

גלעד, חוץ מהאנקדוטות שתמיד כיף לקבל (ואתה יודע לכתוב)
התגובה שלך ממחישה בדיוק את (גודל) הבעיה.

D! פה ועכשיו 19 בינואר 2016

וחוץ מזה, איזה הבדל בין 20 פאונד ל-25000 יורו בהימור

גיל 19 בינואר 2016

זה מה שכתבתי בפוסט הקודם. טניס הוא ענף אידיאלי להימורים כי שחקן אחד יכול לעשות את זה ובגלל כל הטיולים בעולם זה יותר קל. גם די קל להסתיר את זה כי לכל אחד יש ימים רעים. ובאמת לא סביר שהגדולים מהמרים. אני חושב שכן אפשר לעזור אם שחקנים ישתפו את המשטרה כשפונים אליהם (אלו שיש להם מצפון כמובן). למה דג'וקוביץ' לא דיווח בזמן אמת למשל אלא רק עכשיו מספר על זה?

Selby 20 בינואר 2016

לזהות tanking זה ממש לא בעייה למי שראה את זה מספיק פעמים וראה מספיק משחקי טניס. העניין הוא שאי אפשר להבחין בין טנקינג מהסוג שלא קשור להימורים שקורה על בסיס יומי ממש כולל שחקני הצמרת לבין זה שכן קשור להימורים.
דוגמה מושלמת לסוג הראשון היא זאת של ג'וקוביץ' שגלעד ציין. שחקנים מותשים בדרך כלל או לפעמים מוטרדים מסיבות אחרות ורוצים רק להפסיד ולנוח, בדרך כלל בסיבוב הראשון, אבל לא פורשים מהטורניר לפני שהוא מתחיל. למה לא? בטורנירים הגדולים מקבלים סכום לא מבוטל גם על הפסד בסיבוב הראשון אבל זה כלום לעומת ה Appearance fee שמקבלים השחקנים הגדולים מהמארגנים כדי להופיע בטורנירים קטנים, אם אני לא טועה מאות אלפי דולרים לפעמים. בלי קשר לאם הם זוכים בטורניר או מפסידים סיבוב ראשון.
העניין הכספי הוא לא היחיד כי גם לפרוש מטורניר זה לא כל כך נעים לשחקן, הוא צריך להציג סיבה מוצדקת ואם הוא מגזים במספר הפעמים זה יכול לעורר כעס. יותר קל כבר להפסיד מהר.

מה שכן, כשמוכרים משחק בדרך כלל זה בlive betting כדי למקסם רווחים כי היחס על היריב גבוה יותר כשאתה מוביל. כלומר השחקן מתקרב לניצחון נגד יריב חלש יותר ואז קורס ויש מפגרים שעושים את זה בצורה שקופה ופשוט מפסיקים לזוז או שולחים כדורים לרשת. פה אני מתכוון בעיקר לשחקנים מחוץ ל200 הראשונים(וכמו שגלעד אמר, אפשר להמר על הכל כולל הכל).

גלעד בלום 20 בינואר 2016

דורפן, את מה שכתבת לגבי הזוכה בטורניר קווינס אני ידעתי ולכן אחד לשש עשרה נראה לי הימור מצוין, היחס היה כזה כי שטיך מעולם לא זכה בטורניר גראנד סלאם, היו בטורניר שחקנים עם רקורד אדיר כמו אדברג, בקר, לנדל, מקנרו, ווילאנדר, קאש, גוראן וכולם היו פייבוריטים לפני שטיך כי הוא היה עדיין רוקי (אגב חוץ מווימבלדון הוא לא זכה בשום טורניר גדול אחר). המקרה של שטיך לגמרי לא קיצוני אבל כשחקן שמשחק בטורניר אסור היה לי להמר בכלל על טניס, אפילו אם לא הימרתי על עצמי, בגין עבירה כזו פיט רוז כנראה לא ייכנס להיכל התהילה. נדמה לי שהיה פעם חוק ששחקני כדורגל בליגה לא יכולים להמר בטוטו , זה לא רלבנטי כי היום אפילו לא רושמים את השם על הטופס כמו פעם.

לגבי גוראן- כנ״ל, הוא לא אמור להמר על משחק בטורניר שבו הוא משתתף, ברור שזו עבירה, בייחוד כשהיתה לו אינפורמציה פנימית שאני! סיפקתי לו… כמובן שהוא יכול לבקש מאישתו או אביו לשים את ההימור רשמית אבל זה גם סוג של עבירה. לפחות שהיה מציע לי כמה אלפים כדי להפסיד בשתי מערכות..:)

מה שעצוב במקרה של מכירת המשחקים זה שקשה מאד להוכיח בוודאות בבית משפט מי מכר משחק, סביר להניח ש-90 אחוז מהמקרים או יותר לא התגלו וכך אנשים עשו כסף במירמה, שחקן נוכל עשה בוחטה, הקהל רומה (בלי שהוא יודע) ואלוהי הספורט בשמיים הקיאו את נשמתם. יש אלפי משחקי טניס מקצוענים וכמעט על כל משחק ניתן להמר, זו תופעה מטורפת, גן עדן למהמרים, לא יודע אם זה בכלל ריאלי אבל כדי למגר את התופעה צריך להגביל את הדבר הזה, אולי להתחיל הימורים החל מרבע הגמר של כל טורניר או משהו כזה, נדמה שאת הגלגל הזה יהיה קשה להחזיר אחורה.

מה שעוד עצוב במקרה הזה זה שאלו שחקרו את הנושא הזה הביאו לראשי הסבב עדויות, הוכחות ושמות של שחקנים כבר לפני 7 שנים ושום דבר לא נעשה בנידון.

איציק 20 בינואר 2016

לגבי הגבלת ההימורים לדעתי זה בשולים. הסיבה לכך שכנראה עם כל ההימורים החוקיים, הכסף הבאמת גדול הוא בהימורים הלא חוקיים ושם לא ניתן להגביל.
לגבי החקירה, זו באמת שערוריה שכלום לא נעשה אם באמת הובעו נתונים מרשיעים. מישהו (כנראה עיתונאי) חייב לפוצץ את הסיפור עם שמות האנשים שניהלו אז את הסבב. כנראה שיש "בלאטרים" לא רק בכדורגל (זה ברור שיש).

no propaganda 20 בינואר 2016

זה לא כל כך פשוט, גם בהימורים לא חוקיים חייבים יחסים שאותם לוקחים מאתרים רציניים. אם אין יחסים אין הימורים.
אני לא רואה עבריינים שוכרים קבוצה של מתמטיקאים כדי לפתח אלגוריטם לחישוה היחס המדויק

גורביץ' 20 בינואר 2016

גלעד, בלי להזכיר שמות כמובן,
אבל להערכתך – מה האחוז של הטניסאים בסבב שמהמרים (לא על עצמם בהכרח אלא באופן כללי) על טניס ?

מיקיג' 20 בינואר 2016

אני לא מבין את המקהלה כאן שמנהנהנת פלוס מינוס אחרי טיעון כל כך איוולתי. ההשלכות והמשמעויות של השחיתות בטניס הן פסיק ושום כלום ושום דבר לעומת הכדורגל, שלא לומר אתלטיקה ועד לפני כמה שנים אופניים.

סמים ובייסבול, סמים ופוטבול, NBA. עזבו שחיתות, בלי שום שחיתות השמידה השיטה את הכדורגל הספרדי (גם הגרמני בבעיה אבל שם ניסו לפחות שיטה חדשה). כל ענפי האגרוף למיניהם, מן הסתם כל ענפי הלחימה למיניהם.

מי שרואה באמת טניס, והרבה, מבין מתי יש שם קרב ומתי לא, גם בשמיניות גמר. גם בשש עשריות גמר. ואם לא אז לא נורא.

ניר 20 בינואר 2016

אני חושב שכמו ברוב הפרשות האלה, בסופו של דבר ההר יוליד עכבר, סביר להניח שהיו מכירות ושיש גם סמים כמו בכל ענפי הספורט וכמו בכל מקום שמגלגל הרבה כסף.

אבל אני מניח שהתופעה היא בשוליים, בסופו של דבר השיטה לא מאפשרת מכירה סיטונאית כיוון שטניסאי צעיר שהתאמן כל חייו וסוף סוף מגיע לטורניר ATP לא יזרוק את הצ'אנס הזה, יכול להיות שאם הוא יפסיד סבוב ראשון פעם פעמיים הוא כבר לא יצליח להיכנס לעוד טורניר ATP.

תמיד יהיו כמה תפוחים רקובים אבל השיטה התובענית לא מאפשרת לשחקנים כמעט לזרוק משחקים (גם טניסאי ותיק שנמצא במקום חמישים צריך להגן על נקודות אחרת הוא יפול חזק).

אני כמובן בעד למצוא כל תפוח רקוב כזה ולהעיף אותו לכל חייו מהסבב, אבל מפה ועד תיאור של אפוקליפסה בעולם הטניס הדרך ארוכה ורחוקה.

אחד 20 בינואר 2016

מכירת משחקים היא פשע ללא קורבנות – השחקן שמפסיד משחק בכוונה והמהמרים המפסידים הם חלק מהבעיה ולכן אינם קורבנות,אז מי בדיוק נפגע מהתופעה?

גיל 20 בינואר 2016

הספורט עצמו? הצופים והאוהדים? המהמרים האחרים שחושבים שהמשחק לא מכור?

אחד 20 בינואר 2016

אני מתאר לעצמי שמי שמוכר משחק לפחות ינסה להעמיד פנים שהוא משחק ברצינות, כך שחווית הצפיה לא תפגע. הספורט עצמו דווקא ירוויח מסינון של רמאים שלא יגיעו לשלבים הגבוהים בטורנירים, וכמו שאמרתי, כל המהמרים הם חלק מהבעיה, אין סיבה לרחם עליהם.

גיל 20 בינואר 2016

אבל זו אשלייה. אם המשחק שמולך הוא מכור אתה בקרקס, לא בתחרות ספורטיבית.

tom 20 בינואר 2016

הקהל?

איציק 21 בינואר 2016

הינה עוד משחק מכור על-ידי ספרדי. דודי ניצח…

גלעד בלום 21 בינואר 2016

הישג אדיר של דודי, הוא די גאון הקטנצ׳יק

איציק 21 בינואר 2016

כאחד שלא השתתף (כצופה במגרש) בתחרויות טניס, מעניין האם העידוד המסיבי לדודי הוא חריג, או שזה נפוץ להרבה שחקני סבב, גם לכאלו שלא מהטופ של הטופ?

איציק 21 בינואר 2016

נ.ב.: האם יש לך משהו מעניין לומר על האוסטרלי שפרש היום?
הוא גם די קטנצ'יק והצליח לא רע.

גלעד בלום 22 בינואר 2016

איציק,

בערים גדולות עם אוכלוסיה ישראלית תמיד יש נוכחות יהודית/ישראלית ביציעים, זה היה גם בתקופה של מנסדורף ושלי. בכל עיר שבה התחרינו היו יוצרים קשר מהקהילה היהודית המקומית ובאים לתמוך, לפעמים גם היו מארחים אותנו בביתם ודואגים לנו, זה הי מקור קנאה אצל השחקנים האחרים, אני זוכר שפעם שיחקתי בניו יורק מול שחקן אמריקאי ו-80 אחוז מהקהל תמך בי, האמריקאי התרגז ובשלב מסוים צעק- ״גוד דאמיט אני אמריקאי, פה זה אמריקה״, הרגשתי רע בשבילו.

לפי מה שראיתי במשחק של דודי היה יציע שלם של ישראלים עם דגלים וכולי, זה כיף אדיר לשחקן לשחק אלפי ק״מ מהבית ולקבל כזו תמיכה (וכיף אדיר לישראלים שבאו לעודד)

לא ראיתי את המשחק, רק נקודות בודדות, אבל דודי הוא עוף שונה בסבב, שחקן עם איכויות שונות, נמוך אבל אגרסיבי עם טאץ מדהים, מאז שהיה ילד תמיד הקהל הוקסם מהסגנון שלו, במקרה הזה הו היה האנדרדוג המובהק ולכן זכה לתמיכה מאסיבית, כפי שוורדאסקו זכה לתמיכה מול נדאל.

לגבי היואיט- שחקן ענק עם קריירה אדירה, הגיע למס 1 בעולם לקח את ווימבלדון (פעמיים) ועוד לא מעט תארים, פייטר אדיר, מאחרוני השחקנים ששיחקו בסגנון הקאונטר פאנצ׳ר, היום הסגנון הזה די עבר מהעולם כפי שנדאל חווה מול וורדאסקו.

האירוניה היא שבגלל שהיואיט המשיך לשחק עד גיל די מאוחר, 34, כבר שוכחים עד כמה הוא היה גדול כי הוא כבר כמה שנים מדשדש בדרוג עם הברקות בודדות, בנוסף הדומיננטיות של הביג 4 שמה את ההישגים שלו באור חיוור למדי (שלא באשמתו- מדובר בדור מטורף), ובכל זאת- שחקן ענק על המגרש, מחוץ למגרש אין מה לדווח על אינטיליגנציה גבוהה או יכולת אינטלקטואלית גבוהה, הוא ידוע כטיפוס פשוט ואף הסתבך באמירות הומופוביות וגזעניות אבל למה להשבית שמחות, הלוואי על כולנו כזאת קריירה.

איציק 22 בינואר 2016

תודה רבה על התגובה הבאמת מושקעת.

גלעד בלום 22 בינואר 2016

אגב הוא לא כל כך נמוך איציק, אבל ללא ספק מתחת לממוצע בסבב.

Comments closed