ניצחון החוץ בדרבי

יופי של ניצחון והוא במסגרת מגמה שבאמת מאפיינת את העונה האנגלית. חוץ מלסטר שהיא כל הזמן נפלאה, ובעצם גם ווסט-האם, לכל קבוצה יש תקופות של ייאוש אבל גם את הימים שלה. וזה כולל גם את יונייטד. ושלושה ימים אחרי האכזבה בהפסד לליברפול, ליברפול זורקת יתרון 2 שערים ויונייטד מנצחת דרבי חוץ ראשון מאז פרגוסון פשוט כי כל שחקן ושחקן שיחק היטב. ואם אתם כל כך בטוחים שסיטי בעונה פחות מחפירה- אז נכון שהיא בצ׳מפיונס ליג וזה יפה אבל היא גם עם שני ניצחונות בלבד על החלק העליון של הטבלה וזה עלוב.

ראשפורד כמובן נתן הופעה שתכנס לפולקלור לבן 18, עם שער ללקק את האצבעות, אבל לא פחות הרשים אותי כנראה מרשיאל במשחק של המבוגר האחראי ושליטה בקצב המשחק. סמולינג שיחק מצויין וזה לא קל כשאתה על צהוב מהדקה השמינית. חשבתי שלדרמיאן היה משחק טוב ולג׳סי לינגארד משחק מחוייב אבל ואני רוצה לציין דווקא את שניידרלין. הופעה טובה של שניידרלין מתבטאת ביכולת של קאריק. וגם של שווייני מרגע שנכנס.

אני לא מתרשם מיתרון גדול לסיטי בבעיטות לשער. כי רובן היו בעיטות מרחוק של קבוצה מתוסכלת. יונייטד מצאה יותר פעמים את המסגרת והייתה קצת חסרת מזל לא לקבל פנדל לפני המחצית. הניצחון הזה היה ראוי מאד. ועל פני חודש של עליות וירידות אפשר להגיד שיש כמה שחקנים שנראים כמו חלק מיונייטד עתידית טובה יותר.

וזה נכתב לפני המשחק:

הפסד היום ומנצ׳סטר יונייטד סופית לא תהיה בליגת האלופות בעונה הבאה. והאמת הדבר היחיד שיגרום לי לחשוב שיונייטד כן תהיה שם יהיה ניצחון היום – שהסיכויים לו הם לא משהו. למרות שהעונה הזו ממחישה בכל זאת משהו לגבי מנצ׳סטר יונייטד. פלגריני ומנצ׳סטר סיטי נכשלו העונה לא פחות, במיוחד לנוכח הסגל שלהם. צ׳לסי ומוריניו נכשלו הרבה יותר. וכל אלו לא מקבלים פסיק מהרעש סביב ואן חאל ויונייטד. מה שיש לנו היום זו קטטה בעיר שדה כושלת.

אחת הבעיות לדעתי במשחקים מול ליברפול, אבל לא ספציפית מולה, שלשחקני יונייטד אין מושג מה יהיה איתם בעונה הבאה. מי יהיה מנג׳ר הקבוצה והאם הם בתכניות שלו. והתוצאה של הדבר הזה בתת מודע היא פחות בטחון ופחות מוטיבציה. זו בעיה שלא קשורה בכלום לואן חאל אלא להנהלת הקבוצה. כמובן שנושא ״הגיבוי״ הוא תמיד מורכב. חוץ מלפטר את ואן חאל מצד אחד או לתת לו לרכוש שחקנים נוספים מצד שני – מה באמת יכולה הנהלה לעשות כדי לשדר שהמערכת בדרך לאיזשהו מקום? שמועות לגבי מנצ׳סטר יונייטד לעולם לא ניתן לחסום (ראה הפסקה הקודמת).

הייתי רוצה לראות את יונייטד מנסה לשחק בלי מאטה ובלי הררה. ולא שאני ״מסמן״ את השחקנים הללו באופן ספציפי – הם לא אשמים במצב הקבוצה יותר מאחרים – רק הייתי רוצה לראות פעם אחת את יונייטד בסגנון הישן. בה הקישור דוחף קדימה בכל מחיר בלי שום שיקולי החזקה בכדור. במיוחד יש ליונייטד שחקני התקפה עם מהירות טובה, אבל בלי איכות מספיקה להבקיע הרבה מתוך התקפה סבלנית.

אגב, הרבה קבוצות היכו את סיטי בביתה העונה בדיוק בכדורגל הזה (כלומר לואן חאל יש אתגר להראות שהוא יכול לעשות זאת אחרת).