קרויף

אולי רק מהמקום ממנו בא היה יכול לברוא הכל מחדש

cruyff
איינשטיין היה ב-1905 בלי עבודה, בלי בת זוג ובלי דוקטורט. והתוצאה הייתה שנת הפלא שלו. וניוטון גילה את תגליותיו הגדולות בכפר. שם שהה בזמן שאוניברסיטת קיימברידג׳ נסגרה בגלל מגפה. ותמיד חשבתי שהבידוד הזה מהמיינסטרים תרם לגאונות החד פעמית שלהם.

ואין מטאפורה מדעית לקרויף בכדורגל מתאימה יותר מאיינשטיין עצמו. ביכולת להבין שהתיאוריה תכפה את עצמה על המציאות.

הרבה שנים הגדרתי את קרויף באופן אישי כטוב בכל הזמנים (כתבתי עליו באריכות כאן), משום המקום ממנו עלה. ממדינה זניחה לחלוטין בכדורגל עד שנות הששים. הוא עצמו היה הכדורגלן המקצועני השני בתולדות הולנד. מבחינה זו הוא דמה לראול קפבלנקה בשחמט ואינני יכול לחשוב על הרבה מקרים אחרים של גאונות-על ללא רקע.

עכשיו עולה בי מחשבה שאולי זה היה הסיפור. אולי רק ממקום חסר רקע, מסורת או מוניטין היה יכול להמציא הכל מחדש. מהלוח הנקי.

שינוי מסלול מחדש ?
ספורטנ'רול (ג) - רן עצמון

80 Comments

יניב פרנקו 24 במרץ 2016

עצוב כל כך.
ענק כדורגל ובגיל כה צעיר.

ויכסלפיש 24 במרץ 2016

בבחירת שחקן המאה של פיפא על ידי עיתונאים מאמנים ועסקנים סיים שני אחרי פלה לפני בקנבאואר די סטפנו ומראדונה

יואב בורוביץ' 24 במרץ 2016

כמו שדירק נוביצקי המציא מחדש את הכדורסל

אריק האדום 24 במרץ 2016

של נעלייך

באבא ימים 24 במרץ 2016

התוקף של האנלוגיה הזו לא שונה בהרבה מהתוקף של אנלוגיה בין היטלר לצרלי צפלין בגלל השפם.

יהודה 24 במרץ 2016

שחקן הכדורגל החשוב ביותר בעיניך תלוי בשנת הלידה שלך.
למי שנולד כמוני בתחילת שנות השישים – קרויף היה שחקן הכדורגל המשמעותי ביותר.

matipool 24 במרץ 2016

חמי נולד ב-48' . המון ידע בכדורגל וגם קריירה פוטנציאלית גדולה שהוחמצה בגלל העדפה לגיוס קרבי . גם לדעתו קרויף הגדול בכל הזמנים .

איציק 24 במרץ 2016

אני לא בטוח. גאונות פורצת היכן שהיא ישנה. הגאונות של ג'ורדן או קרי לא פרצה בגלל שבאו מרקע חלש במיוחד. מה שכן, אני מאמין ששינוי גדול יכול לעורר משהו שיגרום לפריצת הגאונות. זה יכול להיות שינוי במקום מחייה, תנאי מחייה, בריאות, ועוד. כלומר, יציאה משיגרה. שגרה היא לדעתי זו שמכהה את היצירתיות.
שחקן ענק שהביא שינוי ענק.

גיל 24 במרץ 2016

באסה.

ניינר / ווריור 24 במרץ 2016

בעיני הגדול מכולם. השכל, הטאץ', הקלאס, הדריבל והאלגנטיות עוצרת הנשימה.

אייל 24 במרץ 2016

רק מילה לגביי איינשטיין.
ב1905 איינטשיין עבד במשרד הפטנטים, הוא עדיין היה נשוי לאשתו מילבה ונולד לו בן שנה קודם לכן. הוא היה בעל תואר מאוניברסיטת ציריך וב1906 קיבל תואר דוקטור מטעמם.
אך לגבי 1905 אין ספק שזוהי שנת הפלא שלו שבא הוציא 4 מאמרים פורצי דרך וחשיבה שעד היום אנחנו מושפעים ממנה.

מקור: ויקיפדיה.

אבי 24 במרץ 2016

נכון

דורפן 25 במרץ 2016

סליחה…לא היה כתוב במדוייק. התכוונתי ללא הדוקטורט, ללא עבודה אקדמית ובת זוגו הייתה בסרביה

אייל 26 במרץ 2016

אי הדיוק לא השפיעה על הבנת הפוסט.

קורא אדוק 24 במרץ 2016

כל כך עצוב
בעיניי האיש שהשפיע בצורה המשמעותית ביותר על הכדורגל המודרני ולבטח האירופאי

תומר חרוב 24 במרץ 2016

לפי מה שהבנתי הגאונות הזו קצת חרגע מהכדורגל. קראתי פעם שכשהוא שיחק בארה"ב והקבוצה הייתה באיזו נסיעת חוץ ארוכה, נהג האוטובוס איבד את הדרך. במדינה זרה, בלילה (ולפי המיתוס גם בלי מפה) קרויף ניווט אותו אל היעד. אומרים שהייתה לו תכנית לבנייה מחדש של מערכת הרמזורים באמסטרדם.
וסיפור אישי קצת מוזר ולא אמין: לפני כמה שנים יצאתי ביום שמש מבניין גילמן באוניברסיטת תל אביב כדי לעשן סיגריה. ישבתי על אחד הסלעים ליד הדשא ולידי התיישבה בחורה בלונדינית שהיה די ברור שהיא לא מכאן. איכשהו התחלנו לדבר והיא סיפרה שהיא ארכיטקטית הולנדית. בגלל שהסתובבתי אליה השמש סינוורה אותי אז היא הציעה לי את משקפי השמש שלה. השיחה התגלגלה לכדורגל והיא אמרה שהיא אמנם לא עוקבת כל כך אחרי המשחק אבל דוד שלה היה שחקן די מפורסם. הסתקרנתי ושאלתי מי ואז היא אמרה שהוא מאוד מפורסם ושאני מכיר אותו וגם את הבן שלו. אחר כך היא המשיכה לספר עוד כל מיני דברים( שכבר שכחתי) וגם אמרה את השם אבל אני כל הזמן חשבתי (אולי בגלל הטון האירופאי הזה שאני אף פעם לא יודע אם הם מדברים ברצינות או בציניות) שהיא קלטה שאני בקטע של כדורגל אז היא מסתלבטת עלי קצת. ההפסקה נגמרה והייתי צריך להיכנס חזרה אז באתי להחזיר לה את המשקפיים והיא אמרה שזה זוג ישן שהיא לא צריכה ואני יכול לשמור אותו ומאז יש לי זוג משקפי שמש שאולי שייכים לאחיינית של יוהאן קרויף.

7even 24 במרץ 2016

אשכרה חזרת לשיעור אחרי ההפסקה?

ר.בקצה 24 במרץ 2016

תומר,
איפה האינסטינקט קילינג שלך?

ארז 24 במרץ 2016

גם אותי זה מטריד.
נצל את השבת לחשבון נפש.

אריק האדום 24 במרץ 2016

היית צריך לומר לה שאתה אחיין של דיין

תומר חרוב 24 במרץ 2016

כן כן, אני יודע….מה לעשות? אני לא גבר כזה שמנצל הזדמנויות. אני אוהד נתניה.

אריק 24 במרץ 2016

פתרתי לי כרגע תסביך נעורים.
מהרגע שהתרחקתי אגב הכל השתפר.

יואב בורוביץ' 25 במרץ 2016

הגיוני. יש לקרויף משפחה בישראל. לא מעט. ג'ורדי אמר לי.

רינוס מיכלס 25 במרץ 2016

זה לא סוד , יש לו דוד שגר ביהודה ושומרון

תומר חרוב 24 במרץ 2016

אגב, אני קורא הרבה שמדברים על השינוי שקרויף הביא למשחק (כשחקן) ואני קצת תוהה על זה. עם התובנה שהוא (יחד עם מיכלס) שינה את הולנד והפך אותה למדינת כדורגל אני מסכים. אבל מה הוא שינה במשחק? מיכלס עשה שינוי טקטי (מאוד משמעותי, אבל היו מאמנים לפני ואחריו שעשו שינויים) ויתכן שגם לקרויף היה חלק בזה. ועדיין, איזה שינוי הוא עשה בכדורגל?

גיא זהר 24 במרץ 2016

שאלה שגם אני שואל את עצמי מעבר לגדולתו הבלתי ניתנת לערעור ולזה שיחד עם עוד כמה שותפים הפך מדינה נחשלת ונכשלת בכדורגל לאמפריה.

גיסנו 24 במרץ 2016

אומרים שאלמנטים כמו משחק מסירות קצרות, חילופי עמדות בין שחקנים במגרש ותנועה ללא כדור, ואולי אפילו מגנים תוקפים (למרות שברזיל 70 קצת סותרת את התזה) היו דברים שהוא עזר להטמיע עם מיכלס.

אבל נולדתי בשנות ה 80 אז אין לי ממש מקור השוואה…

גיא זהר 24 במרץ 2016

את כל מה שציינת הבנתי שהיו נבחרות (הונגריה) או קבוצות (הכח וינה) שעשו בוריאציות כאלו ואחרות. ולהזכיר לכולם שהולנד ללא קרויף סיימה ב78 בדיוק באותו מקום בו סיימה ב74…

איציק 24 במרץ 2016

וב-78 הלב נשבר בגלל כל מיני קמפסים שלא בצדק לקחו את הגביע.

אמוץ כהן-פז 24 במרץ 2016

למעשה מעט קרוב יותר.

ד"ר רזי הופמן 25 במרץ 2016

מר חרוב

תנך' דוגמה אריה מסי השחקן הכי טוב בעשור האחרון. היית מצפה שיהיה לו איזה גביע עולם לא? ארגנטינה קבוצה טובה אבל עם השחקן הכי טוב אין לה גביע עולמי! בא יוהן קרוייף ולקח את הולנד (ליגה ג באירופה) וסחב אותה שק-קמח על הגב לגמר המונדיאל.
בגלל זה ובגלל הטוטל פוטבול של רבקה מיכאליס ושלו הולנד הפכה מקבוצה של חצי מקצוענים לאחת המובילות בעולם.

יוני (המקורי, מפעם) 24 במרץ 2016

לא קרויף זה שאמר שמי שיודע לאן הכדור יגיע הוא השחקן הכי מהיר על המגרש?

יואב 24 במרץ 2016

היה מעשן במחצית.
מסר פנדל.
ריחף.
אסטתיקה מושלמת.
שיווי משקל מושלם.
אחורה וקדימה קדימה ואחורה. באותה תנועה.
משא כבד ליורדי על הכתפיים.
כמו גם לדאנקן(הבן של דייויד בואי).
והם מצליחים… כבוד.
מהפכן אמיתי. כמו דייויד
2016 היא שנה מקוללת.

ותודה על יורדי….

צור שפי 24 במרץ 2016

כן, גם אני, כששמעתי על האבדה, מיד אחרי ה״כמה עצוב וחבל״ חשבתי ״דיוויד בואי״. שניהם היו חדשנים גדולים בתחום שבו עסקו, הטביעו חותם, השאירו מורשת מפוארת. חד פעמיים.

יואב 24 במרץ 2016

תודה צור על המילים היפות.

יואב בורוביץ' 25 במרץ 2016

גם אני חשבתי היום על כך שבתוך חודשים ספורים הלכו בואי וקרויף, כל כך דומים.

ד"ר רזי הופמן 25 במרץ 2016

אסון

בשנה אחת מאבדים גם את קרוייף, גם דייויד באווי וגם את ילד הפרא לו ריד. מה עשינו שזה מגיע לנו?

ג'וג'וסיאן 26 במרץ 2016

לו ריד מת כבר כמה שנים

אלון 24 במרץ 2016

מה דחפת את יורדי לפה?

יואב 24 במרץ 2016

ותודה על יורדי. הוא היה אבא גאה בבנו.מה לא מובן? גם את בואי דחפתי.

יוסי מזרחי 24 במרץ 2016

לא ראוי לקלקל פוסט יפה כזה בשאלה משנית כמו: איך, מאותה מדינה, באותו ענף, יוצאים גאון כמעט מושלם ואדיוט מושלם?
אז אני לא שואל.

גיא זהר 24 במרץ 2016

אייאקס של 95 היתה מהקבוצות המענגות שנראו ב25 השנה האחרונות

אריק 24 במרץ 2016

הגאון שנא את האדיוט, שנאה אמיתית.

גיא זהר 24 במרץ 2016

קרויף ידע לשנוא. רק מגביר את ההערכה אליו.

ד"ר רזי הופמן 25 במרץ 2016

גם אני רק רוצה שהשנה הזו תגמר ולא נראה את האדיוט יותר.
אולי רק בחלומות זוועעעעעעעהה.

באבא ימים 24 במרץ 2016

כעסתי עליו כשאמר ערב הגמר של הולנד נגד ספרד שהוא בעד ספרד כי הם משחקים כדורגל יותר יפה. חשבתי שזה לא קוליגיאלי לשים מראש סוג של כוכבית על קבוצה שהיה לה סיכוי להשיג מה שהוא עצמו לא השיג. קרויף כמו תמיד היה נאמן לעצמו.

היום אני עצוב- עצוב על לכתו של הכדורגלן הגדול ביותר שיצא לי לראות. עצוב שזה הזכרון האחרון שיש לי ממנו.

יואב בורוביץ' 25 במרץ 2016

כל הכבוד לו על אמירה זו. דבר ראשון, הוא לא ג'ינגואיסט. דבר שני, הולנד של 2010 היה מאוד אפורה. הייתה בושה לו הייתה זוכה במונדיאל.

השמן 25 במרץ 2016

מה זה ג'ינגואיסט?

באבא ימים 25 במרץ 2016

ג׳ינגואיזם הוא סוג של פטריוטיזם קיצוני הבא לידי ביטוי בקריאה למדיניות חוץ אגרסיבית.

לעניין עצמו- ספרד של מונדיאל 2010 היתה רחוקה מלהיות מופת לכדורגל יצירתי שמח ומשוחרר. היא הבקיעה פחות שערים מהולנד- שמונה שערים בסך הכל (לעומת 12 של הולנד) – וכילתה את כל משחקיה בעיקר בלהתמסר למוות בלי לייצר איומים אמיתיים על שער היריבה. רק בשני משחקים היא הבקיעה יותר משער אחד (שני שערים נגד הונדורס ונגד צילה). שלא יובן לא נכון- אין לי בעיה עם זה, אבל לראות את ספרד כנבחרת ששיחקה כדורגל אטרקטיבי זו בדיחה.

זכיה ספרדית בגביע לא היתה מקור לגאווה יותר מאשר זכיה הולנדית בגביע שתיהן היו זוכות ראויות ואף ואחת מהן לא היתה נערת הפוסטר של ז׳וגה בוניטו.

קרויף הוא לא סתם אזרח הולנדי. הוא דמות איקונית בכדורגל ההולנדי. במעמדו, להמעיט מגודל ההישג של זכיה היסטורית של הולנד באליפות העולם, משימה שהוא עצמו כשל בה עם נבחרת הרבה יותר מוכשרת והרבה יותר מחוברת (רוב שחקני הנבחרת ההיא היו מאיאקס) היא שערוריה בעיני, מה גם שהוא עשה את זה ערב הגמר. הוא בעצם אמר להם ״לא משנה אם תזכו- אתם עדיין לא ראויים״. כשזה מגיע ממנו זה גועל נפש. לא נדע אף פעם אם הוא עשה את זה בגלל נאמנות לאיזהשהיא פנטזית כדורגל שספרד כאמור היתה רחוקה מלהיות ההתגלמות שלה או בגלל חשש (לא מוצדק) למעמדו אם תהיה נבחרת הולנד שהישיגיה יהיו גדולים מאלה של הנבחרת שלו אבל בכל מקרה זה היה מכוער.

אלעדוס 24 במרץ 2016

חולצה מספר 14, קולנוע היכל בפתח תקווה, ילד בן 9 (?) המון ונפעם, זכרונות עד היום .
קלאסיקה

בני תבורי 24 במרץ 2016

ופיצה אצל האחים נגר? :)

אלעדוס 24 במרץ 2016

פיצה USA כמובן

no propaganda 24 במרץ 2016

עד היום הפיצה הכי טובה בפתח תקוה

yaron 24 במרץ 2016

לגמרי :-)

גלעד בלום 24 במרץ 2016

תומר, הפעם האחרונה שבכיתי היתה ב-1974 אחרי שגרמניה ניצחה את הגמר ההוא. מה שקרויף שינה בכדורגל זה שכשהכדור היה ברגליו הוא ידע (בלי צורך להסתכל) איפה עומד כל שחקן בקבוצתו, כמו כן הוא ידע באופן אינסטינקטיבי מה המהלך הנכון לעשות (כדרור, מסירה או בעיטה לשער), הוא ראה 3-4 מהלכים מראש, ידע לעשות את התנועה בלי כדור, לכוון את שאר שחקני קבוצתו בלי לדבר הרבה, ועוד פרט שולי- היתה לו טכניקה מושלמת בשתי הרגליים ושליטה מטורפת בכדור, בנוסף לזה שהוא עשה הכל בצורה אסתטית ומלאת חן. וחוץ מזה הוא נראה כמו דוגמן צמרת.

אחרי שפרש הוא הצליח להטמיע את התיאוריות שלו גם בקבוצות אותן אימן ובלעדיו לא היתה ברצלונה שאתה מכיר עכשיו, הדבר שאיפיין את הקבוצות שלו היה טכניקה גבוהה, אינטיליגנציית משחק וטשטוש הגדרת התפקיד של כל שחקן במגרש, האבולוציה של התיאוריות שלו הביאה לעולם את ברסה של פפ ושל אנריקה שבה לשוער יש שליטה של קשר ולבלם יש טכניקה שחלוצים היו יכולים לחלום עליה.

בני תבורי 24 במרץ 2016

טרם התאוששתי מהגמר המסריח הזה

סימנטוב 25 במרץ 2016

גם אני, המשחק הזה הוא הרוזבאד שלי. הכי משמעותי בחיי.

דיזידין 25 במרץ 2016

גם בחיי.
את המחצית השנייה לא ראיתי, רק שמעתי מהטלוויזיה, כי עשיתי הסכם עם אלוהים שאני עוצם עיניים ובתמורה הולנד משווה.
מי יודע, אולי זה היום שבו הפכתי לאתאיסט.

רניניו 25 במרץ 2016

אתה צוחק שהפעם האחרונה שבכית היתה ב-1974, נכון?

גלעד בלום 25 במרץ 2016

רניניו, בכי עם דמעות של ילד קטן? כן, מאז לא בכיתי כך, כמובן שבכיתי הרבה בלב, בלוויות וכשאיבדתי חברים קרובים, אבל זה זכרון ילדות חזק, הייתי בן 6 וזה היה המונדיאל הראשון שלי, התחברתי לקרויף, הייתי מכור לכדורגל והוא היה דמות אלוהית, תחשוב על מסי היום ותכפיל פי מאה

קארל מרקס אנד ספנסר 24 במרץ 2016

בהחלט מתחבר עם ההגדרה של פשיסט כדורגל לטוב ולרע. אני זוכר את הזלזול שלו האידיאולוגי בדסאי מול רומריו ביום שלפני. מכאן שאחד הרגעים המרגשים אי פעם בצמפיונס היה לראות את הפרצוף של קרוייף אחרי הגול של דסאיי באותו לילה ההיסטורי באתונה. לא יכול לחשוב על עיר יותר מתאימה לטבח הנאה שהוא חטף.

49ers 24 במרץ 2016

אני זוכר אותו מהגמר ב 74 ( והייתי רק בן 8). זוכר את אבי יושב ומתמוגג מאושר (ואח"כ מזיל דמעה כמובן) מנבחרת הולנד. אני חושב שאז התחילה אצל רוב הישראלים האהדה, שלא לומר סגידה, לכדורגל ההולנדי ולמושג טוטאל פוטבול.
גם כמאמן הטביע חותם וייסד את הפלטפורמה לברצלונה הגדולה.
ענק.. אין ספק ואחד בדורו.

ניינר / ווריור 24 במרץ 2016

חדשות הספורט של ערוץ 5 הערב:
"הולנד אמנם הפסידה 3-1 לגרמניה בגמר"
"קרוייף הפגין יכולת חלשה בגמר בגלל שבילה את הלילה עם בחורה "(המיתוס הוא שאשתו החזיקה אותו על הטלפון כל הלילה)
ובכתבה על בלאט הוגדר לברון כמה פעמים כשחקן הטוב בעולם.

גיא זהר 24 במרץ 2016

נתקלתי בבורות ושטויות לא פחות גדולות באכסניות קצת יותר מכובדות מהערוץ המהולל ההוא.

קארל מרקס אנד ספנסר 24 במרץ 2016

אגב כדאי לרענן משהו. הולנד בכלל לא הייתה צריכה להיות באותו מונדיאל של 74.דקה 90 במוקדמות בלגיה מבקיעה גול ברור נגדה שנפסל באופסייד שלא היה מקילומטר. נגמר 0:0 והולנד עולה על הפרש שערים לפני בלגיה. ככה יפה התגלגלה האגדה (לפחות ברייטנר ומילר הוסיפו לה את הילת הלוזר היפה).

יואב מקטמון 24 במרץ 2016

יותר מהכל היתה סביבו הילה.
כתב לי היום חבר: הכדורגלן הראשון שהערצתי.
והוא צודק לגמרי. הוא היה עשוי מהחומרים מהם עשויים יחידי הסגולה.
באמת עצוב.

מאיר (חדש בשכונה) 24 במרץ 2016

למי שעוד תוהה, מה עשה אותו כל כך גדול, הזווית האישית שלי היא כנער קרוב לגיוס, שבת אחר הצהריים באחד מימי יוני 1974. גביע עולמי ראשון שמשודר בשידורים ישירים. להבדיל מהיום שכולם מכירים את כולם כבר לפני הטורנירים, ידענו שאיאקס שהונהגה על ידיו בתחילת שנות השבעים היא קבוצה נהדרת, אפילו זכרנו שהיא ביקרה בארץ כמה שנים לפני והביסה את בחורינו 6:1 בבלומפילד בהצגה גדולה, שגם מנשנגלאדבך אז נתנו שנה אחרי כמדומני, אבל נבחרת הולנד כנבחרת? אין מסורת ולא ציפינו לכלום. באותה שבת יושבים ורואים משחק של הולנד נגד אורוגוואי, שהגיעה לחצי הגמר בגביע העולמי הקודם, כן?
מהשניה הראשונה, ניתן היה להבחין במשהו שונה. ההולנדים, בראשות קרוייף פשוט נראו כמו רצים לעומת עומדים, כמו גדולים לעומת קטנים, כמו נמצאים בכל מקום, לא מכדררים כמעט, הכל נראה קל כל כך, במיוחד לקרוייף. הוקסמנו כולנו.
בהמשך, שיחקו מול ארגנטינה עם קרלוס בבינגטון אחד ושוב זה נראה פשוט לא כוחות.
כשאומרים טוטאל פוטבול, יש רק אחד כזה והוא ההולנדי משנות השבעים שכוכבו היה קרוייף.
ונימה אישית. חשתי כבוד גדול כשבנו מונה למנהל מקצועי במכבי וכל פעם שהוא כיבד אותנו בנוכחותו בבלומפילד חשתי זכות גדולה.
תנחומים לג'ורדי.

miranda veracruz de la hoya cardenal 24 במרץ 2016

הספורטאי הראשון שהערצתי, ונותר החביב עליי מכולם.
כואב.

הפטיש 25 במרץ 2016

חייבים לשמוע את השם שלך, לא לקרוא

לון (מגיב בגלל ובזכות קרויף) 24 במרץ 2016

יש לי עדיין צלקת בלב מההפסד בגמר 1974. זה החיבור הרגשי העמוק הראשון, וכמובן עדיין הכי עמוק, שהיה לי לכדורגל ולספורט בכלל.
אני עדיין זוכר את הפגישה עם חבר מבית הספר (היינו פספוסים…) כשהוא שמח על הניצחון של מערב גרמניה ואני מגיב שהם ניצחו רק בגלל ששיחקו בבית ושהולנד עדיין נבחרת טובה יותר.
כשאתה ילד קטן, כל שנה נראית נצח, והמחשבה על הגביע העולמי הבא היתה בשבילי כמו מדע בדיוני. כלומר, כילד, ההפסד הזה הרגיש כהווה מתמשך ותמידי.
כילד הערצתי את קרויף וצילום שלו היה על הקיר שליד המיטה שלי – פוסטר של המגזין "פנדל".
אספתי גזירי עיתונות שקשורים בכדורגל, והכי יקרים לי, בקופסה מיוחדת, היו הגזירים שעסקו בקרויף. אני חושב שהם קיימים עדיין באיזשהו ארון.
הסרט "החולצה מספר 14", שראיתי ביחד עם אבי, חרוט בזיכרוני עד היום, למשל, תרגילים בהם עבר מגנים, הכיסוחים שספג משחקני אינדפנדיינטה בגמר הגביע הבין יבשתי, הגול שהבקיע כשחטף את הכדור מהשוער שניסה לבעוט בעיטת שוער.

התרגשתי כשהצליח כמאמן באייאקס ועוד יותר כשהגיע לברצלונה וזכה איתה לראשונה בגביע האלופות.

אח"כ החל תהליך התפכחות, כשלמדתי להכיר גם את הצדדים הפחות חיוביים שלו, כמו השחצנות והביקורת התמידית על כולם, מלבד עצמו.

קרויף מחבר אותי מחדש לילדות, לחיבור הראשוני לכדורגל, שהיה אז תחום אחר לחלוטין מכפי שהוא היום.
הוא גם מחבר אותי שוב לעצב, כי קרויף אף פעם לא זכה בגביע העולם ולעולם כבר לא יזכה ועכשיו זה סופי לגמרי….

ארז 25 במרץ 2016

נהדר.

קורא 24 במרץ 2016

התרומה הגדולה שלו היא שעד היום מסתובבים בישראל ילדים שבמונדיאל וביורו אוהדים את הולנד והם אפילו כבר לא יודעים למה הם אוהדים את הולנד, אבל זה בגלל קרויף.

יניר 25 במרץ 2016

עכשיו גם גארי שנדלינג נפטר. יום מקולל

סימנטוב 25 במרץ 2016

אוי!! אהבתי אותו, המופע של לארי סנדרס היה נהדר

אבי 25 במרץ 2016

:-(
לא ידעתי
סדרה מבריקה. בת זמנה של מסיינפלד, וטובה לא פחות; כל האחרות לא התקרבו.

אמיתי 25 במרץ 2016

גם עצוב…סידרה פורצת דרך וחתרנית

אריק 25 במרץ 2016

ופייף דוג

phyllo 25 במרץ 2016

הופיע לאחרונה בפרק ממש יפה ומורבידי של קומיקאים במכוניות שותים קפה

החונק מז'לז'ניק 25 במרץ 2016

כריסטיאנו רונאלדו בפונשל, עוד דוגמא…

תומר חרוב 25 במרץ 2016

תודה למי שענה על השאלה ( גלעד ולון, תגובות פשוט נהדרות).
אני שם לב שהתגובות של אלו שראו אותו משחק הן בעיקר רגשיות ואני מניח שזו בעצם הגדולה שלו. כי אפשר לבוא ולהסביר על מספרים והשפעה ועל אסתטיקה (והייתה פה בעבר שיטת דירוג נהדרת של דורפן) אבל בסוף הטיעון הכי חזק שאי אפשר ואין באמת צורך להתמודד איתו זה הקטע שהוא פשוט ריגש המון אנשים בצורה מאוד חזקה (מעניין כמה מזה קשור לזוית הישראלית פוסט מלחמת יום כיפור). הזכרונות נהדרים וברור שכשניזכר ברונאלדו או מסי זה לא יכול להיות אותו דבר.

Comments closed