משחקי כבוד

באיחור על אתלטיקו-באיירן

אבא של גווארדיולה, זה האמיתי, אמר לא מזמן ״שהכדורגל האנגלי יצטרך ללמוד את דרך החשיבה שלו״. ומבחינה זו גווארדיולה הוא איש של האבא הרוחני שלו. יוהאן קרויף שהלך לעולמו לא מזמן. יש אמת אחת בכדורגל ודרך אחת לשחק. יכול להיות שלאנשים מסויימים קל לקבל גישה של ״אין מה ללמוד מכדורגל אנגלי״ בדור הזה. אבל פוצ׳טינו ורניירי למשל הראו הרבה יותר כבוד לתכונות הטובות של שחקנים אנגלים מלואיס ואן חאל למשל. רק אומר לכם את זה מראש.

אבל למה שגווארדיולה ילמד מכדורגל אנגלי בתקופה חלשה שלו כשהוא לא מוכן ללמוד מכדורגל גרמני? בעידן בו גרמניה אלופת העולם הוא פותח עם שני גרמנים את חצי גמר גביע אירופה. הוא מי שהסביר להם שהם טעו עם פיליפ להם. זה בכלל קשר מרכזי ולא מגן. ואתמול אמר להם שתומאס מולר הוא לא שחקן אוטומטי למשחק גדול. הוא אולי לומד גרמנית. מנומס. מכבד את המסורת של באיירן. הוא לא מעריך כדורגל גרמני.

גווארדיולה וקרויף כפו על הכדורגל הספרדי משמעת הולנדית. ותור הזהב הספרדי נולד. ויסנטה דל בוסקה אימץ זאת לחלוטין ולקח את זה צעד רחוק בהרבה. עקר מנבחרת ספרד כל סממן של אינדוודואליזם. ומי יכול היה לומר משהו? אם קצרו שדה של מדליות. אבל תאשימו עד מחר את דיאגו סימאונה בכדורגל הגנתי. תגדירו אותו כמי שמתבסס על טקטיקה ומשמעת. אבל אצלו שחקנים ספרדים מעיזים להוציא לפועל מהלך לא ממושמע כמו השער של סאול.

אבל ראינו שער יפה
ספורטנרול (ד') - רן עצמון

122 Comments

שי 28 באפריל 2016

פפ דווקא נותן לדריבליסטים לעשות מה שהם רוצים, ממסי ועד רובן וקוסטה. זה לא שסאול לקח את הכדור מהחצי שלו.

דורפן 28 באפריל 2016

אבל הוא כן לקח את זה מהחצי שלו והוא לא שחקן קדמי במהותו

שי 28 באפריל 2016

לא זוכר איפה הוא התחיל לרוץ 'טכנית', אבל הדריבל התחיל משהו כמו 25-30 מטר מהשער וכשאין לו ממש למי למסור. גם קוסטה ניסה דברים כאלה אתמול. אתלטיקו קבוצה נהדרת ופפ בהחלט משחק עם הראש בקיר יותר מדי פעמים. אני רק לא יודע אם מולר וקרוס ושווייני וגצה כן היו מצליחים לכבוש אתמול.

יאיר אלון 28 באפריל 2016

הרבה פעמים יש בלבול בין הדומיננטיות או השליטה של המאמן בכל מהלך במגרש אל מול חופש פעולה כשמתייחסים לכדורגל "התקפי"/"הגנתי"

בארסנל של ונגר שהכדורגל נחשב סקסי ביותר אין כמעט חופש פעולה לשחקנים. לעומת זאת ראינו לא פעם קבוצות מאוד נוקשות הגנתית ששחקן לוקח את הכדור ועושה את הפעולה הכי פחות צפויה שמנצחת משחק.

לעיקר הפוסט: את זה שגאוורדיולה לא תופס אולי אפשר לקרוא לזה כך מהכדורגל הגרמני היה ניתן לראות כאשר שיחרר את קרוס ושווייני.

גיל 28 באפריל 2016

במקרה של שוויני הוא צדק. הוא כבר סוס די מת לצערי.

מנחם 28 באפריל 2016

את קרוס הוא לא רצה לשחרר, קרוס הוא זה שרצה לעזוב, ושתייהם אמרו את זה אז בכל הזדמנות. והעונה הוא כבר הביא לו מחליף את ג'ושוע קימיך ששיחק הרבה ומאוד העונה ומשובח בכל הזדמנות ע"י גוורדיולה.

no propaganda 28 באפריל 2016

קימיך שיחק בעיקר בתור מגן והיה בדיחה. את קרוס שיחררו כי לא רצו לתת לו את המשכורת שהוא ביקש(דבר לגיטימי בפני עצמו), הבעיה שהמחליף שגוארדיולה הביא קיבל את המשכורת שלא נתנו לקרוס והוא שחקן הרבה פחות טוב.

גיל 28 באפריל 2016

אין כפרה לאי הכללת מולר. לי נדמה שפפ כל כך רוצה להראות לעולם שהוא חכם יותר מכולם שהוא פשוט עושה שטויות. הרי אם היה דבק במה שעובד יגידו שלא השאיר חותם. אז הוא ישאיר חותם עם שלושה חצאי גמר בצ'מפיונס ליג עם באיירן.

מנחם 28 באפריל 2016

כשהגיע לביירן הוא לא יכל לבצע שום זעזוע כי הקבוצה זכתה בטרבל אבל מאז הוא היה צריך להמודד עם החיסרון של חאבי מרטינס וריברי שכמעת ולא היו זמינים בזמנו ועוד הרבה פציעות ארוכות (לאם אלאבה רובן בואטנג בנעטיה …).
וקרוס שהוא למעשה המציא מחדש (עד פפ הוא שיחק בעמדה קדמית) ובאותה עונה היה שני במספר דקות משחק רק לנוייר החליט שהוא מעדיף את ריאל מדריד

היסטוריון ששל ספורט 28 באפריל 2016

גם אני לא אהבתי את ההשארה של מולר על הספסל ( זאת אומרת אהבתי מאד כי אני בעד אתלטיקו ).
אבל איני חושב שזה נובע מעודף זלזול בגרמנים או משהו כזה ואציין את הדברים הבאים.
1. גם מול בנפיקה בחוץ הוא השאיר קליבר על הספסל אז דובר בלבנדובסקי .
ובכן מדוע פפ עשה זאת אתמול ?
תשובתי היא פשוטה.
פפ פחד מסימונה כשראה שהאחרון הצליח להדיח את הקבוצה של פפ ( הקודמת אבל זו שפפ אימן והינדס למפלצת כמעט בלתי מנוצחת ).
פפ חשב שדווקא מול ההגנה הקשוחה של אתלטיקו הוא צריך להביא משהו מפתיע והוא חשב לעצמו אם דווקא קליבר על יעלה מהספסל ברבע האחרון כשההגנה עייפה הרבה יותר והוא ( הקליבר ) טרי מאד זה יכול להיות שובר השוויון ….וזה לא שאין לו כוכבי התקפה אחרים בינתיים.
זה היה לדעתי הרציונל וכשיש לך ווינר אולטימטיבי כמו מולר שכבר ידע לכבוש כמה שערים בדקות אחרונות פפ האמין שהוא ידע לעשות זאת גם ב 20 דקות.
בקיצור מינכן קבוצת ענק שעולים אצלה מהספסל ( גם בגלל פציעות העונה ).
ריברי ,רובן וגצה ( האחרון שכבש כזכור את שער הניצחון בגמר המונדיאל כמעט ולא רואה דשא ).

שלמה 28 באפריל 2016

שחקן טרי גם ב-30 הדקות הראשונות, אם זה היה הלך המחשבה שלו אין שום היגיון להכניס אותו רק ל-20 דקות.

היסטוריון ששל ספורט 28 באפריל 2016

יש הבדל בין שחקן טרי והגנה טריה לבין שחקן טרי להגנה עייפה.
ככל שההגנה יותר עייפה והשחקן יותר טרי כך גדל הסיכוי שיבוא השינוי….מצד שני מוסכם גם על ידי שלא תשמור על טריות שחקן עד הדקה ה 90 …כי הוא צריך גם זמן לבוא לידי ביטוי .
לכן אני בהחלט מקבל שהיה צריך להכניס אותו 10 דקות קודם ( בעקרון ).
אבל דווקא הדקות הללו היו הטובות ביותר של מינכן וייתכן ורצה לשמור על מומנטום התקפי ורק כשראה שהמומנטום נעצר הוא ביצע את החילוף.

גיל 28 באפריל 2016

אין הגיון בלא לשחק עם השחקן אולי הכי טוב שלך כל המשחק. זה כמו שאף אחד לא ישמור על מסי ל20 הדקות האחרונות כי אז ההגנה תקרוס מולו. שחקן טוב ישחק טוב 90 דקות בלי קשר להגנה מולו.

דונטה פישטה קונטרה ונטה 28 באפריל 2016

היסטוריון – התיאוריה שלך נכונה, רק לא שמדובר בשחקן כמו מולר.

דורפן 28 באפריל 2016

בדיוק. יש שחקנים שמשחקים אוטומטית במשחק גדול. תומס מולר הוא כזה.

no propaganda 28 באפריל 2016

לבנדובסקי היה פצוע זה שונה לגמרי

מנחם 28 באפריל 2016

ההסבר שלי שהוא רצה לשחק עם שלוש קשרים אחוריים (משחק חוץ) וזה משאיר שלוש מקומות לחלוצים ומול אתלטיקו עדיף שבכנפיים יהיו שחקנים שיודעים לעשות דריבל

no propaganda 28 באפריל 2016

קומן הוא לא אחד כזה. הוא ג'ורדן אייב משופר. ואפילו במקרה כזה עדיף להושיב את לבנדובסקי.

מנחם 28 באפריל 2016

יודע מה, אתה צודק. חשבתי על הסבר אחר, פפ קרא את המפה וידע שגם אם יהיו לו את מסי סוארז וניימר הוא יפסיד אז הוא העדיף לקחת את האשמה עליו ושלא יפול על הנציג הכי טוב של גרמניה

מנחם 28 באפריל 2016

אני מתכוון למכה המורלית שמולר יקבל

מנחם 28 באפריל 2016

מכה מורלית כסמל של ביירן

no propaganda 28 באפריל 2016

למקרה שהתגובה לא צינית:

אני לא חושב שזה המצב, לדעתי זה שוב overthinking של פפ. זו כבר שנה שלישית ברציפות שהוא עושה את זה. לאהם בקישור, ברנאט שומר על מסי, מולר בחוץ.

תמיר 28 באפריל 2016

לדעתי לפפ קשה לשנות את הגישה שלו, במשחקים בהם הוא פייבוריט השיטה שלו עובדת- החזקת הכדור ברוב המשחק מייצרת מצבים לשחקני ההתקפה.
אבל במקרים בהם צריך לשנות כי מולך עומדת קבוצה שמסוגלת להתגונן ממשחק עומד ואיטי פפ מתקשה למצוא פיתרון.

זו לדעתי הגדולה של מוריניו, הוא מסוגל להחליט לפני כל משחק אם השיטה הקבועה שלו תעבוד או שהוא צריך לשנות.
מוריניו לא מתבייש לשנות את השיטה עד כדי בונקר, העיקר להשיג את המטרה.

באנגליה לפפ יהיו משאבים להנחיל את הכדורגל שלו- סגל מצויין והרבה כסף.
הבעיה לקבוצות הגדולות הם במשחקי חוץ נגד קבוצות שמדלגות על מרכז המגרש עם כדורים ארוכים, ניצול נהדר של מצבים נייחים וקהל ביתי.
פלגריני לא הצליח להתמודד והשיג מאזן חוץ לא טוב.

מאנו 28 באפריל 2016

"באנגליה לפפ יהיו משאבים להנחיל את הכדורגל שלו- סגל מצויין והרבה כסף". – רק שאבין – אתה רומז שבמינכן לא היו לו משאבים וסגל מצויין?

דורפן 28 באפריל 2016

באנגליה יהיה לו בתור התחלה סגל חלש בהרבה מזה של באיירן.

מאנו 28 באפריל 2016

בהחלט.

אריאל גרייזס 28 באפריל 2016

באופן יחסי לליגה אני ממש לא בטוח

אריק 28 באפריל 2016

אתה מדבר על באיירן שזכתה בארבל. על איזה ליגה אתה מדבר בדיוק?

אריאל גרייזס 28 באפריל 2016

זה שסיטי לא ממצה את הפוטנציאל שלה לא אומר שמבחינת חומר שחקנים היא לא קבוצה מצוינת. זאת קבוצה שהגיעה לחצי גמר האלופות ועמדה בכבוד מול ריאל (לך תדע, אולי תעבור אותה). מבחינת חומר שחקנים נטו, זאת לטעמי הקבוצה הטובה בליגה

אריק 28 באפריל 2016

בניגוד לבאיירן?
פספסת גול נראה לי בזמן התגובה ;)

מנחם 28 באפריל 2016

אם למדתי את פפ מספיק טוב אני חושב שאתה הולך להיות מופתע מכמה שחקנים אנגלים הוא יביא ועד כמה הם יהיו חשובים

ניק 28 באפריל 2016

בנתיים את האנגלי היחיד (הארט) הוא רוצה להעיף

מנחם 28 באפריל 2016

גם על רובן אמרו

תמיר 28 באפריל 2016

לא טענתי שבבאיירן חומר השחקנים פחות טוב, טענתי שכמו שהוא הדביק לבאיירן את השיטה שלו ככה אני מאמין שיצליח לבנות בסיטי קבוצה כצלמו.
יהיה לו סגל נהדר וכסף לבזבז.

צור שפי 28 באפריל 2016

פוסט קצר אבל מעניין ומעורר מחשבה: יכול להיות שמבחינה של היסטוריה, מורשת ומסורת רצוי לשוחרי הכדורגל הגרמני ואפילו לאלו של ביירן לייחל להדחה כדי לבסס את הקביעה שאפילו אינדיווידואל בסדר הגודל של פפ לא יכול לשנות את ה-DNA המקומי. במקרה כזה יהיה מעניין לראות במנצ'סטר סיטי האם ועד כמה יש לפפ גמישות חשיבתית ויכולת הפקת לקחים וחישוב מסלול מחדש.
ולגבי ליל אמש, מלבד הגול הנפלא מה שהכי אהבתי זה איך החיסרון של גודין לא ממש הורגש (רק קצת בשוליים, באיכות הלקוייה של כמה פעולות הרחקת כדור שלמרבה המזל לא נוצלו). ה-team spirit של החבורה הזו נוסק כל פעם לגבהים חדשים.

שלו 28 באפריל 2016

לא ראיתי שפפ עשה בקבוצות שלו משהו שלא עשו קודם.
זה לא שבארסה הייתה חטאפה קודם…
גם באיירן איכשהו קטפה תואר מדי פעם לפני פפ.
אני מסרב להתרשם באופן קיצוני ממאמן שהגיע כבר לקבוצה שהייתה שם בסביבה כבר קודם.

סימונה לקח קבוצה עם עבר רחוק, והווה מאוד בינוני, ועשה איתה צעד ענק קדימה.
על זה הוא ראוי להערכה.

יש שלב בקריירה של מאמן, בטח מאמן טוב שבו הוא הופך להיות אחד מהטובים כמו הרבה אחרים,
או מודל לחיקוי.
מוריניו היה שם, קרויף היה שם, פפ נמצא שם.
לא כל מאמן טוב הופך לאגדה.
או באיטלקית, במה הוא יותר גדול מאנצ'לוטי, קפלו או ליפי?

Amir A 28 באפריל 2016

השם משפחה שלו ארוך יותר. אני מת לראות מאמנים בקליבר הזה לוקחים קבוצת אמצע טבלה ועושים איתה משהו. בלי רונלדואים/מסיים/ג'ורדונים/באריינטים וכאלו. עם איזה ורדי וחצי.

שלו 28 באפריל 2016

יש אחד שקוראים לו רניירי.

Amir A 28 באפריל 2016

כן, בגלל זה כתבתי ורדי. אבל אני רוצה לראות לא את רניירי אלא את חברי חוג הסילון. אלו שחותמים בקבוצות רק אם יש מאחוריהן איזה 32000 בארות נפט או משהו כזה.

תוהה בדרכים 28 באפריל 2016

ראניירי לקח את לסטר כי הוא היה בשלב בקריירה שאף אחד לא רצה לנגוע בו עם מקל, לא מתוך אידאולוגיה.

ראניירי אימן במועדונים גדולים ונכשל: הבן אדם הוריד את אתלטיקו מדריד ליגה, הפך את ולנסיה שהייתה אלופה מכהנת לקבוצת מרכז טבלה ולא זכה בכלום בצ'לסי עם הכסף של אברמוביץ'.

רומן 28 באפריל 2016

לראניירי היתה שנה אחת בלבד עם הכסף של רומן וזאת היתה שנה קסומה ביותר בה הם שיחקו כדורגל יפיפה

שלו 28 באפריל 2016

מכל מה שעשה בקריירת האימון שלו,
זה מה שהצלחת לתמצת,
הוריד את אתלטיקו והפך את ולנסיה לקבוצת מרכז טבלה.
הדהמת אותי.

תוהה בדרכים 28 באפריל 2016

להוריד את אתלטיקו מדריד ליגה ואפילו לסיים עם ולנסיה ההיא במרכז הטבלה (קבוצה שהיה לה את אחד הסגלים החזקים באירופה, עם איימר, אז'לה, ויסנטה ברחה, אלבלדה וחבריהם) זה הישג לא פחות "גדול" מלזכות באליפות עם לסטר.

שלו 28 באפריל 2016

וחוץ מזה הוא לא עשה כלום.

מנחם 28 באפריל 2016

גוורדיולה העלה את ברסה ב' ליגה

אריק 28 באפריל 2016

קלופ!

מאנו 28 באפריל 2016

+1

גיל 28 באפריל 2016

שלו, קשה לדעתי להפוך למאמן אגדתי כשאתה כל 3 עובר קבוצה. נראה שזה ממה שקורה עכשיו לרוב המאמנים הבכירים. לא קל לשחזר את הכימיה והתנאים שהביאו להצלחה במקום אחד גם במקום אחר ואני חושב שגם המעמד של המאמן, לא חשוב כמה הוא בכיר, קטן יותר כשהוא שם רק שנה-שנתיים.

שלו 28 באפריל 2016

פפ יכול היה להישאר הרבה שנים בבארסה וגם בבאיירן.
מוריניו יכול היה להישאר באינטר, אבל ידע שזה האדים של הדלק של הקבוצה והבעלים.
אנצ'לוטי היה הרבה זמן במילאן,
ליפי יובה וקאפלו ברומא.
באנגליה הרבה מאמנים שוברים את השלוש שנים.

גיל 28 באפריל 2016

יכול אבל עובדה שלא נשאר. אני מדבר על פפ, מוריניו וקלופ שהם המאמנים הטובים של הדור הזה. נראה מה יהיה עם סימאונה.

מנחם 29 באפריל 2016

מה עשה קלופ, היה לו סגל אדיר שההנהלה אחראית על בנייתה יותר ממנו, וזכה בליגה בעונות חלשות של ביירן, סימאונה זכה בליגה הספרדית כשברצלונה וריאל בשיאן.

תוהה בדרכים 29 באפריל 2016

ברמת תוצאות סימאונה מאמן בכמה דרגות מעל קלופ. זה בכלל לא קרוב. רק לשים דברים בקונטקסט, קלופ מעולם לא הצליח לשלב עונת ליגה חזקה והופעה מוצלחת באירופה. וזה בליגה הכי פחות עמוסה מהליגות הבכירות.

מה שנכון, שהקבוצות של קלופ משחקות כדורגל יותר התקפי ואטרקטיבי, שלאנשים מסוימים זה יותר חשוב מתוצאות (אני לא כותב את זה בציניות, זו גישה לגיטימית לחלוטין), אבל מכל בחינה אחרת סימאונה בכמה רמות מעליו.

תוהה בדרכים 29 באפריל 2016

נתון מדהים על אתלטיקו בתקופתו: בחמש עונות, הם הודחו רק פעם אחת בטורניר נוק אאוט (כולל סופר קאפים) מול קבוצה שהיא לא ריאל או ברצלונה: פעם אחת מול קאזאן בליגה האירופית ב2013 שהם שיחקו בהרכב משני ופעם שנייה מול סלטה ויגו העונה בגביע.

זה הדבר הכי מדהים שהוא בנה באתלטיקו: קבוצה שמתחרה ביציבות לאורך עונה, בכל מפעל, עונה אחרי עונה, מול קבוצות שיכולות לנצח הרבה משחקים בקלות בגלל כוח האש ההתקפי שלהן. זה מה שמבדיל את אתלטיקו שלו מקבוצות כמו דורטמונד של קלופ או ליברפול של בניטס שהיו קבוצות של מפעל אחד.
אנשים התרגלו לזה שהם לא קולטים כמה זה בלתי נתפס לעמוד בקצב צבירת של ריאל וברצלונה בליגה ועדיין להגיע כל עונה לשלבים המכריעים באלופות.

תוהה בדרכים 29 באפריל 2016

וגם מול ריאל וברצלונה, המאזן שלו בשלבי נוק אאוט הוא 5-4 חיובי.

גיל 29 באפריל 2016

שוב, אני מדבר על מאמנים שעברו ממקום למקום. סימאונה עוד לא עשה את זה ועוד לא הוכיח שהוא יכול לאמן כל כך טוב במקום אחר. כאמור, יהיה מעניין לראות אם הוא ישאר ואני מקווה שכן, כי אני בעד מאמנים שנשארים במקום אחד ומצליחים.

אבירם 29 באפריל 2016

"…מאמנים שעברו ממקום למקום. סימאונה עוד לא עשה את זה ועוד לא הוכיח שהוא יכול לאמן כל כך טוב במקום אחר…"

נכון שסימאונה עוד לא הוכיח את זה במועדון אחר, אבל בערך כל שנה הוא מתמודד עם העובדה ששחקנים שהפכו לכוכבים בטיפוחו נחטפים (טוראן, קורטואה, קוסטה וכו׳), ואלו שמגיעים במקומם (אובלאק, גרייזמן) הופכים לשחקנים ברמה עולמית תוך זמן קצר מאוד.

סימאונה מוכיח באופן קונסיסטנסי שיש לו מגע קסם בשחקנים ובסגלים משתנים ובמפעלים משתנים. כל עוד יהיה לו גיבוי מהבעלים/הנהלה אין לי ספק שהוא יצליח עם כל קבוצה, כשהגיבוי יהיה בעיקר צריך להתבטא בכך שאף שחקן הוא לא מעל המאמן – כי בקבוצה הבאה שלו, אם וכאשר, יהיו כבר כוכבים שהפכו לכאלו עוד טרם הגעתו.

תוהה בדרכים 29 באפריל 2016

גם אם מתעלמים מכך שסימאונה זכה בשתי אליפויות בארגנטינה וקלופ אומנם עבר מועדון אבל עדיין לא הוכיח שהוא מצליח בקבוצה החדשה שלו, מה שסימאונה עושה במועדון האחד שהוא נמצא בו, הרבה יותר קשה ומרשים ממה שעושים מוריניו וגווארדיולה במועדונים שהם מחליפים.

מזווית של מאמן הדבר הכי קל זה להגיע למועדון עשיר מלא שחקנים מעולים, להשיג הצלחה בטווח קצר ולעזוב לפני שהוא צריך להתמודד עם הזדקנות הסגל, שובע של שחקנים, שחיקה, לימוד של היריבות את הכדורגל שלך וכו'. אצל מוריניו מהעונה השלישית הירידה היא כל כך גדולה שאין ברירה אלא לפטר אותו, גווארדיולה אפילו לא מנסה להציג מראית עין של התמודדות עם אתגרים כאלו.
סימאונה כל עונה מאבד שחקנים, מקדם ובונה שחקנים צעירים וכל זה בלי שהקבוצה מאבדת כלום מבחינה תחרותית. זו עבודה של מאמן.

תוהה בדרכים 29 באפריל 2016

ואגב, משהו אחד שיש לי כבוד גדול לקלופ עליו, זה על כך שהוא לא בחר בדרך הקלה, להבדיל מפפ ומוריניו. כמה שזה נשמע מוזר (ואולי קצת מעליב) ליברפול במצבה זה פחות או יותר הסיטואציה הכי מאתגרת שמאמן צמרת יכול לקחת על עצמו בכדורגל המודרני במונחי של הגיון סביר- אתה לא יכול לצפות ממנו ללכת לאמן את סנדרלנד.

גיל 29 באפריל 2016

אבל זו בדיוק הנקודה. הוא מצליח במקום אחד שנותן לו חופש לעשות מה שהוא רוצה ובשיטה ספציפית. אם יעבור לקבוצה אחרת וההנחה היא שהוא יעבור לקבוצה גדולה, אז יהיה לו שחקנים אחרים שמן הסתם יהיו יקרים ושלא הוא בנה. לא בטוח שהוא יצליח במקום אחר ולכן טוב שישאר באתלטיקו.

גיל 29 באפריל 2016

וקלופ זכה פעמיים דווקא כשהליגה הייתה יותר תחרותית ולא היה רק באיירן דומיננטית והגיע לגמר וכמעט ניצח את אחת הקבוצות הכי חזקות אי פעם. וברצלונה וריאל לא היו בשיאן. היה להן 87 נקודות. איפה זה ואיפה ה100 נקודות ששניהן השיגו? העליונות של אתלטיקו לא מסבירה את הפער הזה.

דורפן 29 באפריל 2016

גיל – קלופ זכה באליפות כשביירן במשבר עמוק. ריאל הייתה אלופת אירופה בשנה בה אתלטיקו זכתה באליפות וברצלונה הייתה סופר חזקה. מלבד העובדה שבליגה של 34 מחזורים קצת יותר קל להפתיע. לליגה הספרדית יש כמובן בעיית חוסר שוויון קשה בין התקציב של שתי קבוצות לכל היתר. אבל זה לא תופס לאתלטיקו. יש בספרד הרבה קבוצות מעולות לא רחוקות ממנה בתקציב. האליפות של אתלטיקו בספרד היא דבר קשה בהרבה מהאליפות של דורטמונד.

האליפות של לסטר היא מדהימה יותר – אבל זה בגלל שלסטר היא ממש קבוצה קטנטנה. וגם אין שום סימן או אינדיקציה שתהיה לכך המשכיות.

גיל 29 באפריל 2016

כן, אבל באותה מידה אפשר לומר שהליגה הגרמנית הייתה יותר תחרותית. אני לא אומר שזה בהכרח הישג ענק יותר מאתלטיקו אלא שהזלזול כאילו קלופ לא עשה כלום וההנהלה בנתה לו את הקבוצה הוא מופרך. אתלטיקו גם סיימה שלישית בפער לא ממש גדול מהמקום השני שנה קודם והאלופה השיגה את מספר הנקודות הכי נמוך מאז 2008 מה שמראה שהייתה כאן חולשה יחסית של ברצלונה וריאל באותה שנה (שזה אולי מאורע נדיר).

תוהה בדרכים 29 באפריל 2016

הסיפור של לסטר הוא יותר רומנטי, אבל בניתוח מקצועי אני לא בטוח שהאליפות שלהם יותר קשה.

מצב שבו קבוצה קטנה תתחבר לעונה אחת, תוכל להתרכז רק במפעל אחד, שיהיה לה מזל עם פציעות וניצחונות במשחקי 50-50, זה משהו שיכול לקרות. זה כמעט קרה בספרד ב2003 עם סוסיאדד, מול קבוצות צמרת יותר חזקות ממה שיש באנגליה היום (כולל ריאל מדריד בשיא תקופת הגאלקטיקוס) . מה שלא היה אמור לקרות שזה יספיק לאליפות כי כל קבוצות הצמרת האחרות יהיה בעונה לא טובה.

שקבוצה עם תקציב של 120 מיליון (מאז בחסות ההצלחה התקציב שלהם גדל ב100 אחוז) תשחק מעל 60 משחקים בעונה, תגיע לגמר ליגת אלופות וקצב של 90 נקודות בעונה, זה כמעט בלתי נתפס. ושוב, לאתלטיקו אין פריבילגיה לנצח משחקי בית בקלות מול קבוצות תחתית- כל משחק הוא מלחמה עבורם.

תחשוב על מצב שבו טוטנהאם לוקחת אליפות בליגה האנגלית של 2008 או 2009, במקביל ללהגיע לגמר האלופות ולחצאי הגמר בשני הגביעים (בספרד יש מפגשים כפולים בגביע). ולפחות ברצלונה קבוצה יותר חזקה ממה שהיה באנגליה אז.

no propaganda 29 באפריל 2016

ברצלונה לא הייתה סופר חזקה באליפות של אתלטיקו, לנעשה זאת הייתה העונה הכי חלשה שלה מאז שגוארדיולה הגיע.
האליפות השניה של קלופ הייתה בעונה מעולה של באיירן, הכי טובה מלבד עונת הטרבל, האליפות ההיא של דורטמונד הייתה קשה בהרבה מזו של אתלטיקו, מה שכן הם עפו מהאלופות מוקדם מה שהקל עליהם בעומס.

תוהה בדרכים 29 באפריל 2016

זו לא הייתה עונה מעולה של באיירן. היא הגיעה לחצי הגמר האלופות בגלל הגרלה מצחיקה (באזל ומארסיי) וניצלה את העובדה שתקעו את הקלאסיקו בין שני משחקי חצי גמר האלופות, בשביל להדיח את ריאל בפנדלים. אם אתה מודד את היכולת שלהם על בסיס שבועי, הם לא הבריקו.

מעבר לכך שהעונה של אתלטיקו הרבה יותר מתישה (שיחקו מעל 60 משחקים לעומת משהו כמו 45 של דורטמונד בעונת האליפות שהזכרת), שהם היו צריכים להתמודד מול שתי מועמדות, הליגה הספרדית הרבה יותר חזקה כליגה. רמת הקבוצות שאתה מתמודד איתן וצריך לנצח אותן על בסיס שבועי הרבה יותר גבוהה.

no propaganda 30 באפריל 2016

אני לא רוצה להכנס לויכוח עתיק היומין על איכות הליגות.
הבכיינות על סדרי משחקים של ריאל היא מצחיקה, זה בערך כמו לבכות על דברים כמו "כבר זכינו באליפות אז לא היינו מרוכזים". אני כבר לא מדבר על זה שבאיירן למרות ההגעה לפנדלים היו הרבה יותר טובים ופשוט החמיצו הרבה, זה חזר על עצמו גם בגמר ולכן לא זכו.

העונה של אתלטיקו יותר מתישה והם גם הגיעו לגמר האלופות אבל לא מדובר כאן על עונה אלא על האליפות ספציפית. גם המועמדות של ריאל לאליפות היא די ערטילאית בהתחשב בעובדה שהם זכו באותה כמות אליפויות כמו אתלטיקו מאז שגוארדיולה הגיע.

תוהה בדרכים 30 באפריל 2016

מחוץ לתודעה שלך אין שום ויכוח על איכות הליגות. הפערים עצומים.
אני האחרון שצריך ורוצה לתרץ עבור ריאל מדריד, אבל די ברור שיכולת לתת לשחקנים לנוח היא יתרון על מצב שבו קבוצה משחקת מכריע על אליפות. באיירן לא הייתה קבוצה גדולה. היו לה שחקנים מצוינים אבל היא לא הייתה יציבה לאורך עונה.

העובדה שקבוצה כמו ריאל מדריד זכתה באליפות רק פעם אחת בשבע עונות מראה כמה קשה לקחת אליפות בספרד. שוב, אין מה להשוות: ליגה הרבה יותר חזקה, יותר מתחרות ריאליות על האליפות שגם חזקות יותר מקצועית ועונה הרבה יותר מתישה.

תוהה בדרכים 30 באפריל 2016

בדקתי. באיירן צברה באותה עונה 73 נקודות ב34 מחזורים (קצב של 82-83 נקודות בעונה של 38 מחזורים?), עם שבעה הפסדי ליגה. איך הגעת לזה שזו העונה הכי טובה של באיירן מלבד עונת הטראבל, לא ברור.

רק לשם ההשוואה, העונה יש להם 81 נקודות אחרי 31 מחזורים. בעונה הראשונה של גווארדיולה, הם צברו 90 נקודות ב34 מחזורים. בעונה שעברה 79, אבל רק שהם הפסיקו לשחק אחרי הבטחת הזכייה.

סימנטוב 28 באפריל 2016

+1

Gil - Zimbabwe 28 באפריל 2016

מעולם לא אהבתי את המאמנים שחשבו שהם יותר גדולים מהמשחק עצמו ושהמשחק ישוחק רק לפי הכללים שלהם, לפעמים גם בצד השני יש אנשים
חושבים. איך קשטן היה אומר "יש מתנגד".

רומן 28 באפריל 2016

אם אני מקבל את ההחלטות בבאירן אני מודיע היום בבוקר לשחצן הקטלוני שהוא סיים את דרכו במועדון.
לא יאומן איזה חוצפה יש ל חתיכת אפס הזה, להושיב את תומאס מולר ומאריו גוצה על הספסל.
לא יאומן שמועדון גאה ומוצלח כמו באירן נפל קורבן לשרלטן הזה, לא יאומן שפיטרו את היינקס בשבילו והכי הכי מטריף אותי זה שעוד נותנים לו להתפטר, הזוי פשוט.
איפה הכבוד? תבעטו לו כבר בתחת.

בובו 28 באפריל 2016

אני חושש שיש לך הבנה מועטה ביותר של תרבות הניהול הגרמנית.

רומן 28 באפריל 2016

אתה צודק אין לי שום הבנה.
סתם אמוציות.
אני פשוט מתעב את האדם הזה

מאנו 28 באפריל 2016

לגבי מולר אתה צודק, לגבי גצה – מה לעשות שיש בבאירן שחקנים קצת יותר טובים ממנו, והוא לא שווה שם הרכב כרגע.

רומן 28 באפריל 2016

מה זאת אומרת יותר טובים? מאריו גוצה נתן גולענק בגמר המונדיאל

מאנו 28 באפריל 2016

אני שומע כל הרבה את האמירה הזאת… זה שהוא התן גול ענק בגמר המונדיאל לא עושה אותו לשחקן גדול. קוסטה, ריברי, קומאן ורובן, או במילים אחרות – כל שחקני האגפים של באיירן, יותר טובים ממנו כיום. הוא צריך לעבור קבוצה, או לקוות שאנצ'לוטי ייתן לו הזדמנויות להשתפר.

ארז 29 באפריל 2016

אולג סלנקו כבש חמישיה במונדיאל.
טופ טן אוור.

רומן 29 באפריל 2016

במשחק לא חשוב מול נבחרת אפריקאית.
אתה באמת חושב שלא שולמו שם כמה דולרים כדי שיפתחו רגליים?
גצה שחקן ענק של משחקים גדולים, לא רביעיות מול לבנטה, אלא עצירה על החזה תוך כדי תנועה ופאס מהאויר לפינה בהארכה בגמר המונדיאל.

מאנו 29 באפריל 2016

פחחחח

Srtest - ארטסט 28 באפריל 2016

אני מאוהדי פפ גווארדיולה והעזיבה שלו פגעה בברצלונה. אתמול פשוט היה נראה שהמאמן ממול התכונן טוב יותר ממנו. מילא הגנה – שמשחק ההתקפה יהיה כזה שבלוני?

לפעמים נדמה לי שהכוכב היחיד שפפ הסתדר איתו היה ליאו מסי והאופן שבו נראים אצלו רובן, ריברי, קוסטה ואחרים (במשחקים מכריעים) מראה שהוא לא כזה רחוק ממוריניו.

בעיני כל עולם הכדורגל צריך לתמוך בסימאונה. להשוות את המשחק ההגנתי שלו לבונקר של מוריניו מראה שיש אנשים שחוץ ממיליון תגובות על כדורגל לא ממש מבינים משהו בתחום. גם רפאל נדאל משחק הגנתי והמפגשים שלו מול פדרר כששניהם בשיא ניפקו את הטניס הטוב ביותר אבר.

אתמול באיירן היתה חסרה כדי לייצר מפגש בלתי-נשכח, עובדה שנדחקת לשוליים מול היכולת הירודה הכללית של הקבוצות העשירות ביותר בעולם וכאן אפילו אין איזה נפט לדבר עליו. העיקר לא להפסיד, העיקר להמשיך בהגמוניה. תודה לך סימאונה. מול שלטון המיצרים של הכוכבים והסלבס העולמיים בחסות הטייקונים הגלובליים הוא הראה שאפשר גם אפשר להוות אלטרנטיבה.

מאנו 28 באפריל 2016

+1

מנחם 28 באפריל 2016

מת על פפ אבל עוד יותר על הדומיננטיות הספרדית, אני מאמין שמי שינצח בין ביירן לאתלטיקו גם יזכה בתואר וזכייה של אתלטיקו יהיה פשוט חלום

גיל 28 באפריל 2016

ועדיין, לא צריך להגזים. גם אתמול באיירן הייתה שווה 2 גולים ותוצאה כמו 2:2 הייתה יותר משקפת.

Amir 28 באפריל 2016

גיל, אתה הומו קטן ועלוב. לך תמצא קוקס ותדחף אותו לחור התחת שלך. צומו.

אמיתי 28 באפריל 2016

כן. צודק מאד. כמה בעיטות למשקוף והצידה ושוער ענק קצת שינו אבל ב20 דקות הראשונות באיירן פשוט אכלו מרור

גיל 28 באפריל 2016

נכון, בהתחלה הם היו קצת בהלם אבל הם היו טובים יותר רוב המשחק ורק כמה מתפרצות של אתלטיקו ממש סיכנו אותם. נראה לי יהיה מצור במשחק הבא.

אריאל גרייזס 28 באפריל 2016

בתכלס, נראה לי מיותר להתעסק בהחלטות של באיירן, זה חסר משמעות לגמרי. בארסה עם המשולש ההתקפי הקטלני בהיסטוריה הצליחה להתמודד מול אתלטיקו רק כשזאת היתה בעשרה שחקנים, וגם אז רק בקושי. מדובר בקבוצה היסטורית, גם עשרה מולרים בהרכב לא היו עוזרים

no propaganda 28 באפריל 2016

דווקא לא מסכים. באיירן נתנה במחצית השניה דקות טובות מאוד שהיו צריכות להסתיים בגול אם רק מולר היה משחק ואלאבה היה מגן שמאלי. אני לא אומר שהתוצאה לא משקפת או משהו אבל גם 1:1 היה משקף. באיירן בניגוד לבארסה כן הצליחו לשבור את אתלטיקו ל15 דקות בערך ולדעתי עם הרכב נורמאלי היה להם סיכוי לא רע לצאת עם תוצאה טובה. הבעיה בפעם המי יודע כמה היא המאמן.

אחרי שאמרתי את זה, אני בספק גדול שבאיירן יכולה לעבור את אתלטיקו בגומלין.

תוהה בדרכים 28 באפריל 2016

אתלטיקו שיחקו בלי השחקן החשוב והטוב ביותר שלהם.

no propaganda 28 באפריל 2016

מסכים, באיזה הקשר זה?

תוהה בדרכים 28 באפריל 2016

שההגנה שלהם הייתה פחות טובה מבדרך כלל.

no propaganda 28 באפריל 2016

אם אתה מתכוון שעם הגנה כזו גם בארסה היו מצליחים לשבור אותם בדוקת מסויימות, אני מסכים.
אם לא, אז עדיין לא הבנתי את הקשר.

תוהה בדרכים 28 באפריל 2016

זו הייתה הכוונה שלי. לדעתי זו גם הסיבה שהם שיחקו בהרכב פחות יצירתי- בדרך כלל קרסקו או קוריאה משחקים על חשבון אחד משחקני האמצע- לסימאונה היה פחות ביטחון בהגנה שלו מבדרך כלל.

no propaganda 28 באפריל 2016

אני חושב שקרסקו פצוע, וקוריאה פותח לעיתים רחוקות מאוד.
וגם נגד ברצלונה כשגודין שיחק, הם שיחקו ככה(קרסקו במקום טורס)

תוהה בדרכים 28 באפריל 2016

מזה שהוא בסגל, אני מסיק שהוא היה יכול לשחק.
במשחק השני מול ברצלונה טורס היה מורחק, במשחק הראשון הוא שיחק עם שלושתם.

רוב האנשים חושבים שהם הולכים לעשות בונקר מוחלט במשחק הגומלין בלי לצאת מהרחבה שלהם. התחושה שלי היא שבמידה וגודין יהיה כשיר, הם הולכים לשחק יותר התקפי משאנשים מעריכים והולכים ללכת חזק על שער חוץ. מי שראה משחקים שלהם בעונות האחרונות בקמפ נואו ובברנבאו יודע שהם מסוגלים לזה.

תוהה בדרכים 28 באפריל 2016

"שלושתם" הכוונה כולל גריזמן.

no propaganda 28 באפריל 2016

הוא לא היה על הספסל אפילו, אז לדעתי לא היה כשיר.

לגבי המשחק, מאוד תלוי במערך של באיירן. היופי של אתלטיקו שבלי קשר לשחקנים שעל המגרש הם תמיד יכולים לשחק מאוד הגנתי(לאו דווקא בונקר). לדעתי אתלטיקו ינסו ללחוץ חזק בהתחלה אבל אם לא יצליחו(ויש יותר סיכוי שלא יצליחו אם המערך יהיה נורמאלי שזה אומר אלאבה כמגן שמאלי ובלי קימיץ' וכמובן מולר בהרכב) אז הם ירדו אחורה וילכו על מתפרצות.
אישית אני חושב שהם ישיגו את שער החוץ ויעברו.

karim the dream 28 באפריל 2016

לא מסכים. אפשר לנצח את אתלטיקו, אבל צריכה להיות הגנה סבירה לפחות. לבארסה ברור שזו חולשה, אבל מבאיירן ממש לא ציפיתי להופעה כזו רעה הגנתית. הגול של סאול היה טיילת דרך 5 שחקני מינכן, בלי שום ניסיון לעצור אותו. אלונסו כבר זקן ומאחר בהמון תיקולים, ופפ לא הביא שום מחליף. זה טעות ענקית מהצד שלו, ולא נתחיל לדבר על הישארותם של מולר וריברי על הספסל.

אני רואה אותם מנצחים את אתלטיקו בגרמניה, אבל ההגנה צריכה להשתפר. הלחץ שלהם יעשה את שלו, ואם כמה שאתלטיקו מפלצת הגנתית, באיירן תבקיע גול אחד לפחות ב180 דקות, לדעתי בכל אופן.

תוהה בדרכים 28 באפריל 2016

הם צריכים גם לא לספוג. עם כל ההגנתיות של אתלטיקו, הם כמעט תמיד מבקיעים במשחקי חוץ בקמפ נואו ובברנבאו- הם יותר מתקשים להבקיע דווקא במשחקי חוץ מול קבוצות קטנות שהם צריכים להחזיק יותר בכדור (כמו שקרה מול איינדהובן).

ר.בקצה 29 באפריל 2016

הקבוצה ההיסטורית הזו הפסידה השנה לברסה 3 מתוך 4 פעמים…

גלעד בלום 28 באפריל 2016

גם אני הייתי בהלם , מולר זה ווינר ברמות של מייקל ג׳ורדן, צריך ביצים כדי להשאיר את מולר בחצי גמר אלופות בבית! השאלה אם הוא יפתח עם מולר בגומלין, ואם כן אז זה בגלל שהוא חייב גול או שהוא מודה בטעות? אני עדיין חושב שבאיירן יעברו.

מתן גילור 28 באפריל 2016

לא ברור אם התכוונת שהמשחק היה בבית או שמולר נשאר בבית, אבל שניהם לא נכונים. המשחק היה בחוץ ומולר עלה מחליף.

גלעד בלום 28 באפריל 2016

כמובן שזה היה משחק חוץ, טעות שלי, התכוונתי שהוא היה מחוץ להרכב הראשון, אגב מול קבוצה אחרת פיגור 1-0 במשחק ראשון בחוץ בדרך כלל לא מהווה בעיה בשביל באיירן, בבית הם טוחנים קבוצות אבל אתלטיקו זה עוף אחר, ניאו-בונקריסטים שמציגים קצבים בקו האחורי ואמנים בקו הקדמי, השער של סאול היה אמנות אבל גם גרייזמן היה יכול לשחק בכל קבוצה בעולם בלי להתבייש ואל ניניו גם די חזר להיות חלוץ עולמי, הם בהחלט לא פראיירים, פפ קצת מודאג אבל אם הייתי מהמר אני עדיין שם את כספי על הגרמנים (למרות שאין שם כמעט גרמנים)

dor 29 באפריל 2016

להגיד על קבוצה שסה"כ החליטה שהיא שמה דגש על הגנה כתכונה המובילה שלה לניצחון "ניאו בונקריסטים" זה קצת מחמיר אתה לא חושב? השלב הבא יהיה לקרוא לקבוצות שמשחקות עם בלמים "פוסט בונקריסטיות"

אני אוהד ריאל, אין לי מניעים לפרגן לאתלטיקו אבל אני כן מצליח להעריך מה שעושים שם (סה"כ התקפות מנצחות משחקים, הגנות זוכות בתארים)

תוהה בדרכים 29 באפריל 2016

100 אחוז צודק.

לאוהד מותר להעדיף סגנון מסוים ומותר לו לדרוש ולשאוף שהקבוצה שאותה הוא אוהד, תשחק בסגנון כזה (ראה הטענות של אוהדי יונייטד פה לואן חאל). אין לאוהד שום זכות לקבוע ליריב איך לשחק ובטח לא לצפות שהוא ישחק בצורה שתקל על הקבוצה האהודה עליו.
אני משוכנע שעבור אוהדי אתלטיקו התקופה הנוכחית היא הטובה והמרגשת ביותר שהם חוו כאוהדים וזה הדבר היחידי שצריך לעניין את סימאונה. אנחנו מדברים פה על קבוצה שהיה לה את פורלאן בשיאו, אגווארו ודה חאה, שיחקה כדורגל התקפי וסיימה במקום העשירי.

אפילו בראיה אובייקטיבית, אני חושב שהכדורגל יותר מעניין כאשר בטופ האירופאי יש קבוצות שמשחקות כדורגל שונה אחת מהשנייה- היה מאד משעמם אם כולם היו משחקים אותו דבר. יותר מכך, לקבוצות ההגנתיות, יש תפקיד בהצגה הזאת: גם כרע, פונקציה שצריך בכל מחזה טוב וגם כמשהו שמאתגר את הקבוצות ההתקפה, להשתפר ולמצוא פתרונות.
סימונה מתמודד עם קבוצות ההתקפה החזקות ביותר שנבנו בהיסטוריה של הכדורגל. מי שלא מבין כמה מדהים מה שהוא מצליח לעשות, לאורך שנים, אין מושג בכדורגל.

סימנטוב 29 באפריל 2016

+1

אריק 29 באפריל 2016

+1.
אני גם חושב שמי שלא יודע להנות מזה כצופה נייטרלי, מפסיד משהו מאוד בסיסי בכדורגל.

תוהה בדרכים 29 באפריל 2016

אתה יודע, גם להתבאס ממשחק זה חלק מהתחושות שכדורגל יכול ואמור לעורר בך. תפקידו של סימאונה הוא לא לענג את אוהדי היריבות, אפילו לא את הצופים הניטראליים, אלא את אוהדי הקבוצה שלו. אני בטוח שהם מרוצים עד הגג.

צור שפי 29 באפריל 2016

לגמרי, אני ממש לא זוכר מצב, כמו שקיים כיום בקלדרון כשהרוב הגדול של האוהדים מגיע עם חולצות שעליהן שם המאמן ולא השחקנים.

ארז 29 באפריל 2016

מצוין

גלעד בלום 29 באפריל 2016

לא יודע למה אתה חושב שאין לי הערכה לאתלטיקו, הם מעולים, יעילים וגם יודעים לשחק כדורגל, אני הכי אוהב לראות אותם כשהם בפיגור או כשהם צריכים גול, למשל מול ברסה בגומלין, הם עשו לברסה בית ספר, אבל אי אפשר להתכחש לזה שכשהם מובילים, אפילו מול קבוצות תחתית, הם מבזבזים זמן, מכסחים ולא מנסים להמשיך לדרוס כמו קבוצות צמרת אחרות, זכותם, זכותי לקרוא להם ניאו בונקריסטים, לא צריך להיעלב, זו לא קללה. סימיאונה נראה ומתנהג כמו ערס אבל תכלס עושה עונות הירואיות שם, לא יודע מה הוא אומר להם בחדר ההלבשה או שם להם בשתיה אבל הם קבוצה פיזית בטירוף שסיוטנ לשחק מולה ולפעמים סיוט לראות אותה.

תוהה בדרכים 28 באפריל 2016

לדעתי משחק הגומלין הוא הכי חשוב בקריירה של גוורדיולה כמאמן. ולא במובן של חשיבות ישירה- הרי הוא כבר זכה בתארים גדולים וגם אם יעבור את אתלטיקו עדיין לא זכה בכלום- אלא של מעמדו כמאמן.

להיות מודח שלוש פעמים ברצף על ידי קבוצות ספרדיות שונות (בפעמיים הקודמות בצורה מוחצת) זה כתם שקשה יהיה לו מאד למחוק. אז נכון, קשה לזכות בליגת האלופות, טורניר גביע, משחק נתון, פרגוסון זכה רק פעמיים ובלה, בלה בלה.
וצריך לזכור שלבאיירן היו הגרלות מגוחכות עד חצי הגמר בתקופתו, להוציא את יובה, שגם היא לא ברצלונה ואפילו לא אתלטיקו וגם אותה הוא עבר עם יותר מזל משכל. לעבור את בנפיקה, שחטאר, פורטו ויונייטד של מויס, יכול גם ויקו חדד עם הסגל הנוכחי של באיירן. מאזן 1-3 שלילי מול קבוצות חזקות וניצחון חוץ אחד מתוך תשעה משחקם זו פשוט שערורייה לקבוצה ברמה של באיירן שהייתה אלופת אירופה מכהנת שהוא קיבל אותה.

תוהה בדרכים 28 באפריל 2016

וזה מתווסף כמובן לכך שהוא מצטייר כמאמן שתמיד מחפש את הדרך הקלה. ולא רק במובן של לאמן מועדונים עשירים (לא רוצה לכתוב גדולים כי סיטי לא עונה להגדרה הזו) אלא אפילו בתוך המועדונים הללו, הוא לא מנסה להתמודד עם צורך לבנות קבוצה מחדש ושובע של שחקנים: ברגע שנהיה קצת קשה הוא בורח.

תראו איך סימאונה בונה ומעלה שחקנים צעירים, מחייה קריירה של שחקן גמור כמו טורס וכל זה תוך התמודדות על כל תואר. זו גדולה של מאמן, לא לזכות בתארים עם הסגלים החזקים ביותר שנבנו אי פעם.

no propaganda 28 באפריל 2016

1000+

ישיק 1 במאי 2016

+1000000

MOBY 28 באפריל 2016

רק מחצית ראשונה בדו קרב גדול.
התוצאה טובה לשתי הקבוצות. ובדיעבד כולנו חכמים כולנו נבונים וכולנו יודעים את התורה.

ניינר / ווריור 28 באפריל 2016

ההגדרה הכי מדוייקת לדעתי ליהיר קפוץ התחת היא אובר חוכם (אובער חוכעם בתעתיק אידישאי תקני). כל כך מקווה שהפוץ היהיר יקבל בעיטה בתחת מצ'ולו, דבר שישים את חותמת הכשלון הסופית על הקדנציה שלו בבואריה.

משה 28 באפריל 2016

קיבל קבוצה מצויינת בבארסה ועשה אותה מדהימה, מעבר לכך מאמן אוברייטד. בחירות קריירה קלות הן דבר שאני מתעב והוא לקח את הקלות ביותר. מעבר לכך הוא פשוט הרס את השלד הגרמני של באיירן בשביל שלד ספרדי פחות טוב והפך את אלופת אירופה שיכלה להתחיל שושלת משמעותית לקבוצה מהדרג העליון אבל לא יותר מכך.התקופה שלו בבאיירן היא כשלון עד כה, מאחל לו אותו דבר גם בסיטי.

יואב בורוביץ' 29 באפריל 2016

ניסיון לכפות בכוח תיאוריה: אצל פפ שחקן לא נתן גול בדריבל מרהיב אף פעם?
והאם פפ הוליד את תור הזהב הספרדי? לא ולא. תור הזהב הספרדי נולד בגלל הרבה מאוד שחקנים גדולים- שגדלו בלי קשר לפפ (למרות שהוא קידם כמה מהם בברצלונה)- והמאמן הראשון שהוציא מהם תואר באמת גדול ומשמעותי היה בכלל ארגונייס בנבחרת.

אריק 29 באפריל 2016

מולר היה צריך לעבור בקיץ ליונייטד.
טעות שלו. היה יכול להיות אחלה מגן ימני.

סימנטוב 29 באפריל 2016

:)

Comments closed