מיהו באמת יהודי. יאנוש גראי

דווקא היו לו הפטורים המתאימים

סיוף בבית הכנסת. ברנדט אלפרן
סיוף בבית הכנסת. ברנדט אלפרן

בעיתון כתבתי היום על דוד שכטר – אלוף הבלקן בהיאבקות. סיפרה לי עליו אחייניתו. הוא היה יהודי יוגוסלבי אבל מבחינה אתנית אם נתן לעצמו זיהוי לאומי הוא היה כנראה יותר הונגרי. מהעיירה סובוטיצה שם עד היום היהודים דוברים הונגרית. הוא מת במטהאוזן כמו יאנוש גראי עליו אכתוב פה. בטקסט לא כל כך רגשי.

*

לפני כמה חודשים כתבתי לעיתון על תגלית חשובה שהתגלתה במקרה תוך כדי שיפוץ דירה בבודפשט. מסמכים מכמה מרובעי העיר שהם פשוט מפקד אוכלוסין של בתי הדירות בעיר. ובו בין היתר מתבקש אחראי הבניין לסמן מי מתושבי הבניין יהודי. ולעסוק בשאלה מאד חשובה הנוגעת לשואה והיא שאלת מיהו יהודי.

הנאצים בגרמניה היו מחמירים. הספיק לך סב או סבתא אחת יהודים בכדי להיות חשוף לאפליה נגד יהודים. אבל היה הבדל מאד מרכזי בין גרמניה להונגריה. ב-1933 כשהיטלר עולה לשלטון היו בגרמניה חצי מליון יהודים מתוך אוכלוסיה של 67 מליון. חלקם יברחו באופן מיידי וחלקם באמת יושמדו. אבל גם בקביעה המאד מחמירה של סב אחד או סבתא אחת, מספר היהודים לא קריטי. אגב, מבחן דומה לזה של חוק השבות.

בהונגריה המקרה שונה לחלוטין. אחוז היהודים בין תושבי הונגריה היה כ-5-7%. להבדיל מפולין למשל ההתבוללות הייתה עצומה. ההתבוללות הייתה עצומה בעיקר בבודפשט – ואולי אתם מתחילים להבין את ״הבעיה״. אם ישתמשו בקריטריון הגרמני לקביעה מיהו יהודי המספר עלול להיות לא מציאותי. כי צריך לזכור: זה לא המצב בו הגרמנים נכנסים לפולין ומשמידים אוכלוסיה יהודית ללא הכרה. זהו מצב בו הונגריה עצמה מפלה את יהודיה. אתם יכולים להיות בטוחים שגם בהרבה מהרוצחים היה דם יהודי.

אז החוקים היו עמומים יותר. ראשית, פחות חוקים שממש אוסרים על יהודים לעסוק במקצועות או ללמוד מקצועות אלא יותר חוקי ״נומרוס קלאוזוס״ שהגבילו את מספרי היהודים בכל מיני תחומים. כשלעתים האחוז הוא עדיין מעל חלקם באוכלוסיה. ובדומה קביעת המושג יהודי לא היה על פי סב אחד או סבתא אחת אלא אם 2, 3 או 4 מהסבים הסבתות שלך היו יהודים.

אבל האמת היא, הסביר לי ההיסטוריון שחוקר את העניין, גם זה היה נושא בעייתי. כי לך תבדוק עכשיו לגבי כל סב או סבתא את השורשים. ואולי אתם מקבלים את התמונה: השואה בבודפשט לא הייתה יכולה להיות דומה לשואה בעיירה קטנה במזרח המדינה בה הגטו מותקף. בכדי לבצע שואה ביהודי בודפשט יש צורך בהליך מסובך מאד של החלטה מיהו יהודי. ומקבל ההחלטה הוא לא אדולף היטלר ואפילו לא מיקלוש הורטי המנוול – אלא שומר הבניין. מוסד הונגרי מלבב, שכן הרבה משומרי הבניין הללו החליקו בטבעיות לאחר המלחמה לתפקיד מלשינים עבור הקומוניסטים.

ישנם שני ספרים הונגרים מעולים שעוסקים באספקטים של הנושא וזכו לתרגום לעברית. במרוחק יש את ״ספר האבות״ של מיקלוש ואמוש ממחיש שאין דבר כזה בהונגריה ״יהודי טהור״ או ״הונגרי טהור״. ובאספקט הישיר והקריטי יותר של בגידת החברה הוא ספרה של מגדה סאבו ״רחוב קטלין״ הוא בעיני אחד הספרים המזהירים שקראתי בכלל. המילה יהודי לא מוזכרת בו. זהו סיפורו של בניין בו מתגוררות שלוש משפחות ושתיים מהן בוגדות בשלישית.

*

garay

יאנוש גראי היה ספורטאי הונגרי באמת גדול – משושלת ארוכה של כוכבי סיף יהודים שעל חלקם כתבתי בסדרה הזו. אחד הסייפים הטובים בעולם בשנות העשרים כשסיף הוא אחד הענפים היוקרתיים לפחות עולם האירופאי. יש לו מדליה אולימפית מכל צבע – מאולימפיאדות פאריס ב-1924 ואמסטרדם ב-1928 – וגם כמה אליפויות אירופה. הוא שיתף פעולה עם אטילה פטשאואר שגם עליו כתבתי בסדרה הזו.  קריירת הסיף שלו הייתה בעיקר בשנות השלושים לחייו כי שירת כקצין במלחמת העולם הראשונה.

והנה עוד אספקט לגבי גראי: למרות שהוריו היו יהודים הוא לא ראה בעצמו יהודי ואפילו היה פטור מהחקיקה האנטי יהודית הראשונה והשניה. כי בשני סיבובי החקיקה הללו היו פטורים מיוחדים לשתי קבוצות. מי ששירתו בנאמנות במלחמת העולם הראשונה ואלופים אולימפים.

וכך בכל תקופת שלטון הורטי ועד 1943 גראי לא רק שלא נאסר אלא מחזיק בתפקיד בכיר במשרד המסחר. וממשיך לעשות שירות גדול עבור הונגריה כמו משא ומתן עם האנגלים. כאשר הגסטפו נכנס לבודפשט גראי נשלח למטהאוזן אבל גם כאן יש אי בהירות מסויימת מדוע. הוא הופרד מהאסירים האחרים והוחזק בנפרד. יש טענות שהוחזק כאסיר פוליטי לצורך מיקוח מול הסובייטים.

מכל מקום בתא המבודד הוא מצא את מותו בגיל 56. ייתכן שבכוונת מכוון והתעללות וייתכן בהתקף לב. ייתכן שכיהודי וייתכן כאסיר פוליטי.

*

וסיפורים משנים קודמות.

חרט קליארקופר

ג'וד סימונס ויינו פוקס

צ'יבי בראון

ויקטור פרץ

ללטו אפרתי

אטילה פטשאואר

יוהאן טרולמן

אישטוואן טוט

יהודית דויטש

ליאון שפרלינג.

השחמטאים היהודים פולנים 

ואלפרד וגוסטב פלטאו

קדיש
יש גמר!!!!

108 Comments

D! פה ועכשיו 5 במאי 2016

תודה רונן.
תמיד עם ערך מוסף.

איברה 5 במאי 2016

תודה. מעורר מחשבה.

סימנטוב 5 במאי 2016

כבעל שנה אתה דוברם של הנספים, תודה

חלפס 5 במאי 2016

תודה רבה

אריאל גרייזס 5 במאי 2016

כרגיל מצוין. שאלה לגבי הנקודה שהעלית פה – הונגריה היתה (לא יודע מה המצב היום) מאוד מאוד אנטישמית. אם אני זוכר נכון, גם כשהגרמנים היו בנסיגה, פלוגות של פאשיסטים מקומיים הלכו ויזמו את הרצח של היהודים. עד כמה להתבוללות של היהודים היה חלק בזה, אם בכלל? האם האנטישמיות היא פשוט מובנית שם, לא משנה מה היהודים יעשו? ואם כן, למה?

דורפן 5 במאי 2016

אני לא יודע מה זה ״מובנית״ – אני משער שזה לא משהו גנטי… אבל היא רחבת היקף. חלקה נובעת מפוליטיקה קיצונית, חלקה נובעת מהסתה דתית.

אולי נקודה שכן חשוב לציין. יהודים הם מאד קדמונים להונגריה, והיו חלק מהשבטים ההונגרים המקוריים לפני הנצרות. אז אולי יש כאן משהו שמציק במשך דורות. אני מקבל את ההתרשמות הזו כי לפעמים, וזה מצער מאד, אתה שומה ממי שהם בחלקם יהודים דברים כמעט אנטישמים.

יחד עם זאת אני רוצה לציין משהו לגבי הונגריה שאנשים מפספסים. יש גם המון פילושמיות בין הונגרים. אנשים שעושים מאמץ לבנות גשרים ולהנציח ולהזכיר את המורשת היהודית של הונגריה. יש הרבה אנשים עם המון כבוד ליהודים ולתרומתם לחברה ההונגרית. בעיקר יש כאן חברה מפולגת מאד.

אריאל גרייזס 5 במאי 2016

תודה

אריק האחר 5 במאי 2016

עצוב ומרגש.

אריק האחר 5 במאי 2016

רונן
היכן ניתן לרכוש את הספרים שציינת
תודה

נביא בעירו 5 במאי 2016

ואני שואל, כמו בכל שנה, למה? למה במדורי הספורט לא מוכנים להודות שאין לתחביב שלהם שום קשר לשואה ופשוט משחררים? האם זו האפולוגטיות של מי שהדבר שהוא הכי אוהב בחיים נתפס כמשחק ילדים? למה במדור הקולינארי בעיתון לא עושים פרוייקט מיוחד לזכר בעלי המסעדות שנספו בשואה ובמדורי הרכילות לא מדברים על הסלבז היהודים שנרצחו ורק מדורי הספורט מרגישים צורך לכתוב שוב ושוב על מכבי וינה ועל המתאגרף היהודי שניצח את היטלר?

צור שפי 5 במאי 2016

נביא, למה זה מפריע לך? אני לא רואה כאן אפולוגטיות אלא להפך, ערך מוסף, ואשמח (לא בדיוק המילה המתאימה אבל לא נורא) אם גם האחרים שהזכרת היו נוהגים כך.

דורפן 5 במאי 2016

הבעיה בגישה שלך היא שאתה בנאדם שרק מתעניין ברצח ובמי אשם. ולא במי שהיו האנשים הללו לפני השואה. והייתי מאד שמח לקרוא גם על טבח יהודי מפורסם.

נביא בעירו 5 במאי 2016

נראה לא שלא הובנתי כראוי, אולי באשמתי. קודם כל, אני לא בנאדם שרק מתעניין ברצח ובמי אשם. אני בנאדם שמתעניין בהיסטוריה, חברה, פוליטיקה, פילוסופיה, אמנות, דת, ספרות, קלונוע, ספורט טלוויזיה ובעוד כמה דברים. לא מפריע לי שזוכרים ספורטאים ואגודות ספורט יהודיות, להפך. אני פשוט לא מבין למה זה צריך להיות במסגרת מדור/אתר הספורט. כאילו, בגלל שאני אוהב ספורט כל השנה, אז כשמדברים על השואה אני צריך להתחבר אל זה דרך הזווית של הספורט. ברוב הגדול של המקרים (כאן הרבה פחות) זה נראה מאוד מאולץ ולא מכובד…

איציק 5 במאי 2016

כנראה בגלל שאנשים שעוסקים בספורט מכירים את הסיפורים על ספורטאים יהודים יותר טוב והם מספרים אותם במסגרות בהן הם עובדים, שזה לרוב מדורי הספורט. לאנשים האלו (ספורטאים) היה סיפור לפני האסון, ולחלקם גם אחרי ולכן זה מעניין יותר. אני לא בטוח כמה טבחים או סלבס יהודים עם סיפור מעניין לפני מלחמת העולם השנייה יש, אבל אם כן יש מקום לפרסם, וקנראה מי שיודע על כך זה עיתונאים מתחום הקולינאריה או השואו ושם זה יפורסם.

בני תבורי 5 במאי 2016

אולי כי ספורט זה יותר ממי בעט ומי קפץ יותר גבוה?

צור שפי 5 במאי 2016

הזהות בין מבחן ״מיהו יהודי״ לפי הנאצים ובין חוק השבות איננה אגבית או מקרית. מחוקקי חוק השבות קבעו אותה במכוון כאקט סימלי לאמור – מי שנחשב יהודי עבור הנאצים (ולכן בר השמדה) ייחשב יהודי עבורנו (ולכן בר מקלט במדינת היהודים).

Amir A 5 במאי 2016

צור, הרבה פעמים נשאלתי מה עושה אותי יהודי. הרי אני לא מאמין באל היהודי, אני לא מקיים מצוות, אני לא מכיר את התורה על בוריה, אני לא חושב שהעם היהודי הוא אור לגויים (אני חושב שהתמונה ברורה). בהתחלה התשובה שלי היתה שיש לי שייכות היסטורית לעם הזה. ועם השנים התפתחה ההבנה שהשייכות ההיסטורית הזו היא לא משהו שקשור לגירוש ספרד, גלות בבל, ההכבדה של המלך ג'ון באנגליה או בניית הפירמידות במצרים (אם אכן קשורה ליהודים) אלא לשואה. מה שעושה אותי יהודי היא העובדה שאם הייתי חי תחת גרמניה הנאצית אז לא הייתי חי.

דורפן 5 במאי 2016

אתמול בדיוק דנתי בכך. ההגדרה מיהו יהודי היא עניין אחד. יש את עניין מהו יהודי. ואני חייב לומר, יש מאפיינים מאד ברורים לאיך יהודים חושבים או דנים על דברים.

Amir A 5 במאי 2016

אני יכול רק להניח שהחשיבה היהודית חייבת להיות מאוד סדורה ולוגית, ולו רק מהעובדה שעל מנת לשרוד תחת מגפי שלטונות לא ידידותיים במהלך ההיסטוריה צריך לפתח את היכולת להציג את טיעונך באופן שבו גם השליט לא יוכל להתכחש להם. אני מניח שיחד עם החשיבה הלוגית הזו באות שתי תכונות נוספות, גרגיר של התנצלות (על העובדה שאילצת את השלטון להודות שהוא טועה) וגרגיר של גאוותנות (על העובדה שהצלחת להביא את השלטון להודות שהוא טועה). ואם התאוריה הזו נכונה אזי משעשע לחשוב שנפתלי בנט, המיימר להיות מייצג של איך אמור להיות היהודי, מתרחק מאחת מהתכונות האלו כמו מאש (לא מתנצלים). מה שכן, מהגאוותנות הוא דווקא לא מתרחק, כפי שאפשר לראות בתגובתו הפבלובית לנאום של סגן הרמטכ"ל.

ארז 5 במאי 2016

התגובה שלך מבריקה, הגם שאני חלוק עליך לעניין נאום סגן הרמטכ"ל (לא נכנס לתוכן הדברים שלו שעם חלקם אני מסכים. נכנס למי בעל התפקיד שאומר מה. זה מריח מיומרות פוליטיות וניסיון לחנך את הציבור, וזה לא מתאים לדעתי לנאום של פונקציונר כזה ועוד במועד כזה).

Amir A 5 במאי 2016

על זה אנחנו לא חלוקים. לא תפקידו של סגן הרמטכ"ל לומר את הדברים. אם הביקורת של בנט היא לא על הדברים אלא על אומרם אז, במעשה לא "בנטי" בעליל, אני מתנצל על טעותי.

צור שפי 5 במאי 2016

Amir A – מהתגובה שלך אלי ומהדברים הנוספים שלך כאן, בסך הכל אתה ואני רואים את הדברים באופן די דומה ותודה על ההסברים לגבי ארצות הברית, מדינה שאני לא מכיר. הערה אחת לגבי סגן הרמטכ״ל, הבעיה איננה בכך ש״לא הוא שצריך לומר את הדברים״ אלא בכך שדברים מהסוג הזה אינם צריכים להיאמר כלל כי הם אינם נכונים. אינני מעלים עין מתופעות קשות מאוד אצלנו אבל ההשוואות עם השואה (או עם המציאות בגרמניה בשנות השלושים שזה אותו הדבר מבחינתי) אינן מחזיקות מים מבחינה הסטורית וכמובן מהוות זילות שואה (הפעם משמאל. על הזילות מימין ראה תגובתי לדוני דראקו). כאשר ההשוואה המופרכת הזו באה ביום השואה עצמו הרי שהיא צורמת שבעתיים ככה שהביקורת על הדברים היתה נכונה בלי קשר לזהות המבקר(ים).

ר.בקצה 5 במאי 2016

לתלוש את השערות מהטמטום הדגנרלי –
כמו לצפות באדם המנסה לבעוט לעצמו בתחת.

Lord Anthony 5 במאי 2016

יש מידה רבה של אטימות ועצימת עיניים בטענה שההשוואה מופרכת.
לא במקרה כל האשמים המיידיים הזדעקו, כמו שנאמר, על ראש הגנב בוער הכובע.

ר.בקצה 5 במאי 2016

אם אומר שאנסת את אחותך ותזדעק מיד, זה אומר שעל ראשך בוער כובע?

צור שפי 5 במאי 2016

היא מופרכת לורד. לגמרי.

Amir A 5 במאי 2016

צור, אני לא חושב לרגע שסגן הרמטכ"ל התכוון לומר שישראל עוד רגע מגיעה לנקודת אל-חזור מבחינת הפיכתה למדינה עם רעיונות דומים לאלו שנשמעו בגרמניה של שנות ה-30. אני חושב שזה יותר בכיוון של דברים שפעם נתפסו כבלתי נסלחים אצל רוב חלקי הציבור, היום הם כבר נסלחים. האם פרשת קו 300 היתה יכולה להתגלגל היום כפי שהתגלגלה בזמנו?

ר.בקצה 5 במאי 2016

קו 300 היא פרשה חמורה פי-כמה.
טיוח מלמעלה למטה של חיסול, וטפילתו על אדם אחר.
שער בנפשך את פרשת הרפז, בערך בחזקת 10.

Amir A 5 במאי 2016

תאמין לי שאני יודע טוב טוב מה היתה פרשת קו 300. הנקודה היא שהפרשה התחילה להתגלגל בגלל התמונה המפלילה שהראתה את המחבל בחיים. מכאן התגלגל הטיוח וכל הסיפור. האם היום תמונה שכזו היתה מתחילה גם לגלגל כזה כדור שלג או שהיו עוצרים את זה תחת הלחץ הציבורי והפוליטי?

צור שפי 5 במאי 2016

Amir A – לא כל כך משנה מה סגן הרמטכ״ל התכוון לומר אלא מה הוא אמר בפועל. את הדיון הערכי, המוסרי, חייבים לקיים אבל בו בזמן נדרשת אחריות, הימנעות מאנלוגיות מופרכות וכו׳.

שי 6 במאי 2016

אין צורך להיתמם ובטח שלא צריך להיות כל כך נחרץ. יש בישראל תופעות המזכירות את גרמניה בשנות השלושים. כשאתה בשם "אמת היסטורית" אומר שאין כל קשר – אתה רק מחזק את הקיצוניות. עדיף להתמודד עם המציאות מאשר להכחיש אותה.

ר.בקצה 6 במאי 2016

מה למשל?

ר.בקצה 5 במאי 2016

זה לא משעשע, אלא מכוון- בנט מסביר לך שהוא בשלטון, ואין לו שום כוונה להתנצל על כך. ולעניין סגן הרמטכ"ל- אוי א-ברוך…

Amir A 5 במאי 2016

לא כל כך ברורה לי הנקודה הזו. אני ביקשתי מבנט להתנצל על זה שהוא בשלטון? נהפוך הוא. באופן ברור ומוחלט אמר הבוחר בישראל את דברו ובנט (או בהכללה הימין) אכן בשלטון והגיע הזמן שהימין יתחיל להתעסק בשאלה כיצד הוא שולט במקום להתעסק בשאלה מה השמאל חושב על זה שהוא בשלטון.
לדעתי הבעיה היא שהמונח "לא מתנצלים" מהר מאוד מתדרדר בתודעה של ההמון לכיוון של חוסר ביקורת עצמית. במקום וורסיה למפרע של "לא מתנצלים", דהיינו "ייתכן וטעינו ונפיק לקחים, אבל אין לנו כוונה להתנצל על דרכנו", התוצאה הבלתי נמנעת של סיסמה נחרצת כזו היא וורסיה למראש, דהיינו "אנחנו לא מתנצלים ומכאן עולה שמעשינו לא יכולה להיות בהם טעות".

ר.בקצה 5 במאי 2016

אמיר,
הרשה לי להרגיע אותך-
בשנים שבילית בחו"ל לא קהתה בישראל תנופת הביקורת העצמית/עיסוק בעצמנו ובמה שאומרים עלינו/כיצד אנו נראים בעיני אחרים

Amir A 5 במאי 2016

וואו, היה ממש חשוב לך להכניס לי בקטנה, הא? אני מניח גם שזה היה חיוני לדיון הזה ביננו.
טוב, הדיאלוג(?) הזה מבזה את נושא הטור של דורפן אז נסיים אותו כאן.

ר.בקצה 5 במאי 2016

ממש לא-
קרא את תגובתי/שאלתי למטה

אסף the kop 5 במאי 2016

התגובה הפאבלובית הייתה דווקא של סגן הרמטכ"ל

שי 6 במאי 2016

אין צורך להיתמם ובטח שלא צריך להיות כל כך נחרץ. יש בישראל תופעות המזכירות את גרמניה בשנות השלושים. כשאתה בשם "אמת היסטורית" אומר שאין כל קשר – אתה רק מחזק את הקיצוניות. עדיף להתמודד עם המציאות מאשר להכחיש אותה.

אמיתי 5 במאי 2016

אמיר בקשר להגדרה שלך את מה עושה אותך יהודי הייתי
רק רוצה להגיד שאני מאד מכבד אותה אך חושב שהיא בעייתית.
אינני חושב שהשואה יכולה או צריכה להגדיר בנאדם במובן הזה(אלא
אם הוא ניצול) וחלק גדול מהבעיתיות של להיות יהודי בימינו הוא בזה
שאנו מגדירים את עצמנו עי מה הגויים חושבים עלינו או מה הם עוללו לנו.
בתור מי שהיה מהגר מספר שנים גם כן וחי עכשיו בארץ אני חושב שעלינו להתרכז
יותר בחיים היהודיים (אם יש כאלו) ופחות במוות היהודי. זיכרון השואה והלקח
שלה צריך להיות טוניברסלי ומעבר לזה לדעתי אנטישמיות היא בעיה של "הגויים"
לא שלנו היהודים. קרי אין הם "באשמתנו".
תודה על הפוסט רונן

גיל 5 במאי 2016

נכון מאוד. זה שאחרים מגדירים אותך בתור משהו לא הופך אותך לכזה ולמעשה נותן להם כוח שלא צריך להיות שלהם. אני לא רואה עצמי כיהודי למרות שרוב האנשים היו מגדירים אותי ככזה כי פשוט היהדות לא רלוונטית לחיים שלי כל כך.

והלקחים בהחלט צריכים להיות אוניברסליים כי הרבה דברים שהתרחשו בשואה היו לפניה ואחריה עד היום. בזה שישראלים או יהודים לוקחים "בעלות" על השואה ולא מאפשרים לשום דבר להשוות אליה הם מתעלמים ומאפשרים עוולות ושואות אחרות להתרחש כל הזמן.

Amir A 5 במאי 2016

אמיתי וגיל, הגדרתי את עצמי שייכת לי והנה סובייקטיבית לחלוטין. אין כאן פתח לדיון האם תחושתי הסובייקטיבית היא נכונה או שגויה או בעייתית. היא מה שהיא. הטיעונים שלכם רלוונטים רק כשזה לשאלת מיהו יהודי מבחינת הריבון במדינת ישראל כי אז יש לכך השלכות מבחינת החוק.

אמיתי 5 במאי 2016

אמיר אין ספק שההגדרה היא שלך וסובייקטיבית ואין לי עניין לשפוט אותך.
העלתי את זה כי גם אני שאלתי ונשאלתי את אותן השאלות. בחול ובארץ.
לא הייתה פה כוונה להתנגח או לפגוע

Amir A 5 במאי 2016

לא חשבתי לרגע שהייתה כוונה כזו, ולא התכוונתי להישמע כאילו אני חושב כך. מה שכן, חשבתי שזו נקודה חשובה להעלות מכיוון שהעיסוק בשאלת מיהו יהודי הפכה להיות דומה לשאלת למי יש גדול יותר, ומספיק לראות את הסיפור עם נשות הכותל והיחס אליהן.

ר.בקצה 5 במאי 2016

אילו שואות אחרות אנו מאפשרים ״כל הזמן״?

איציק 5 במאי 2016

יש גם שאלה למי הכוונה ב"אנחנו" אלו שמאפשרים זאת.

גיל 5 במאי 2016

כל אלימות שמופנית לאחרים רק בגלל שהם זרים ושאנחנו שותקים לגביה ולפעמים תומכים בה בצורה ישירה ועקיפה.

the bird 5 במאי 2016

אמרת שואות וכאלה…
עכשיו ירדת ל"סתם" אלימות
אולי תחליט?

גיל 5 במאי 2016

ואולי תלמד אתה קצת על השואה?

the bird 5 במאי 2016

אתה מספר אחלה בדיחות…תמשיך

גיל 5 במאי 2016

הבדיחה היחידה היא כאן אתה ושכמותך לצערי, וזה אפילו לא מצחיק.

the bird 5 במאי 2016

ההתנשאות שלך התמידית היא הבעיה העיקרית
כשתוציא את הראש מהתחת
ותפסיק לצעוק שואות כל רגע,
תהיה בנאדם עד אז אתה סתם קריקטורה

גיל 5 במאי 2016

רונן, למה מאפשרים לתגובות כאלו להיות פה?

the bird 5 במאי 2016

למה מאפשרים למי שקורא לנו ככאלו שעושים או מאפשרים שואות
להיות מגיבים פה…..
תשמור את ההתנשאויות שלך בבית
ליצן

גיל 5 במאי 2016

כנראה שנגעתי בנקודה רגישה אצלך אם אתה מגיב בהתלהמות ובגועל נפש אופייני.

the bird 5 במאי 2016

מי שראשו נמצא בעכוזו נוגע בנקודה מאוד רגישה אצלו אם כבר….
אתה סתם קריקטורה של ליצן,
אפילו ליצן זה גבוה מדי בשבילך

ר.בקצה 5 במאי 2016

אחד מאיתנו לא מבין מהי ״שואה״

אסף the kop 5 במאי 2016

אלמנטרי צור,
אבל בכל זאת תודה
71 שנים אחרי והבורות בנושא מתפשטת

ר.בקצה 5 במאי 2016

זה לא רק בורות.
שונאי ישראל השונים, בנבזותם האינסופית, לקחו את האקט ההומינטרי הזה והפכו אותו על הראש-
"הנה, חוק השבות שלכם זהה לחוקי הנאצים."

Amir A 5 במאי 2016

שונאי ישראל השונים זה כמו הבדיחה על השפן והכובע. לא צריך להתרגש מהם יותר מדי.

ר.בקצה 5 במאי 2016

ובכל זאת- כמה רעילה צריכה להיות נבזותו של אדם כדי לקחת מחווה כזו ולהפכה על ראשה?
אגב, אומרים שמי שחי בארץ לא מבין באמת מהי אנטישמיות כיוון שהוא לא נתקל בה.
אילו תובנות יש לך, כישראלי שחי בחו"ל?
למשל, האם יש מתאם בין אנטי ישראליות לאנטישמיות?

Amir A 5 במאי 2016

לשאלתך:
בארה"ב האנטישמיות, לפחות בצפון-מזרח, אינה ברוטלית כמו באירופה או כמו במעוזי הליברליזם (ע"ע אוניברסיטת ברקלי).
כשנתקלים כאן באנטישמיות (לדוגמא, צלב קרס שרוסס על אחד משבילי האופניים ליד הבית שלי) זו יותר פעילות של בני נוער שלא מבינים בכלל מה הסמלים האלו אומרים ומהיכן הם באים.
קונטיקט היא מדינה "לבנה". מתוך שלושה וחצי מיליון תושבים, כמעט 82 אחוז הם לבנים, 9 אחוז אפרו-אמריקאים והיתר מתחלקים בין גזעים שונים. מתוך הלבנים, 14 אחוז הם היספנים. רק 51 אחוז מתושבי המדינה מגדירים את עצמם כדתיים. מתוכם, 36 אחוז הם קתולים. אחוז אלו המגדירים את עצמם כדתיים לא נוצרים (יהודים, מוסלמים, דתות המזרח) הוא רק כ-2 אחוז מתוך ה-51 האמורים. לכאורה כר נרחב להתפתחות של אנטישמיות. ואמנם, יש שמועות על אנטישמיות קלאסית בקונטיקט (מניעה מחברות במועדונים שונים וכדומה) אבל אני לא נתקלתי בה במהלך 16 שנות החיים כאן. הילדים שלי הלכו לבית ספר יסודי יהודי ובתיכון הם הולכים לבית ספר ציבורי. החברים שלהם יכולים להעיר משהו על יהדותם אבל זה באותה רמת ההקנטה של אהדתם לניו-יורק יאנקיס באזור שאמור להיות מוקדש לבוסטון רד-סוקס. יש להם בבית הספר מספר ילדים גזעניים, אבל לא מדובר באנטישמיות פר-סה. הם שונאים את כולם במידה שווה.
עד כמה שאני יודע, במקומות מופרעים כמו ברקלי האנטישמיות קשורה ישירות לישראל. המאבק הוא לא כנגד היהודי השולט בעולם אלא "כנגד ישראל הנוגשת בפלסטינאים האומללים". לרוב מדובר בשילוב שבין מפגינים עם שורשים משפחתיים בישראל ונפשות אומללות שיוצאות להציל את העולם מעצמו עם תודעה עצמית מינימלית, הבנה היסטורית אפסית ורצון נמוך עוד יותר ללמוד את העובדות. לראיה, במקומות כמו ברוקלין וכדומה קיימות קהילות חרדיות בעלות סממנים חיצוניים ברורים אשר באופן כללי חיות בשלווה. כמו בכל מקום, גם כאן יהיו מקרים ספורדים של אלימות (פיזית או מילולית) כנגדם אבל לא מדובר על משהו סדור, על איזה מנגנון שמכוון ליהודים.
על מה שקורה בחגורת התנ"ך או במדינות הדרום אני לא יכול להעיד. אני רק יכול לומר שהמתופף מהלהקה שלי עבר לקונטיקט ממיסיסיפי בגיל 20 לערך, והוא מספר שעד אז הוא לא פגש יהודים (או לפחות לא מישהו שהוא ידע שהוא יהודי).

Amir A 5 במאי 2016

ורק להוסיף, אי אפשר להתעלם משורשי האנטישמיות המימסדית בארה"ב. כולם מכירים את הנרי פורד, אבל גם גבוה יותר היתה אנטישמיות שכזו, אצל ניקסון, טרומן ו-FDR. אבל כיום, כשכבר היה בארה"ב נשיא אפרו-אמריקאי וקיים סיכוי גבוה שתהיה נשיאה אישה, הנושא של הדת פחות משמעותי. במיוחד לאור העובדה שבראיה היסטורית ה"דתיות" של ארה"ב נמצאת במגמת ירידה.

בני תבורי 5 במאי 2016

אני חושב שקיימת זילות בהקשר של המונח אנטישמיות, בישראל יש הסוברים שכל התנגדות למדיניות הממשלה היא אנטישמיות.

דורפן 5 במאי 2016

בני זה נכון. אבל יש גם תת-הערכה של האנטישמיות

Amir A 5 במאי 2016

אני חושב שתת-ההערכה היא לאכזריות האנושית. עם הזמן אני מתחיל לעכל שהשואה לא היתה בהכרח אירוע חד פעמי. נכון שהיא היתה קיצונית באכזריותה, ובשילוב עם היעילות הגרמנית וההתלהבות של עמי אירופה קיבלנו את הסערה המושלמת. אבל לא צריך ללכת רחוק בהיסטוריה, רק 22 שנים, כדי לראות מה שקרה ברואנדה. במשך 3.5 חודשים נרצחו כ- 800,000 איש (ההערכות נעות בין חצי מיליון למיליון). מתמטיקה קרה תראה לנו שמדובר על קצב כמעט כפול מהשואה. אני לא חושב שיש ספק למישהו שבמידה ודעא"ש היה מצליח להקים מדינה יציבה שהיתה כובשת ושולטת על ישראל היינו רואים מחזות דומים ואף קיצוניים יותר.
האנטישמיות היא כלי של חברות לתעל את האכזריות הזו לכיוונים שימנעו ממנה לסכן את החברה. שימנעו את האפשרות שהפרטים בחברה יעלו זה על זה. במקום זה, כשהטבע האנושי האכזרי מתחיל לפעפע בחוזקה, קל לנתב אותו כלפי החלש, הזר, החריג, המיעוט.

איציק 5 במאי 2016

אני חושב שיש שני צדדים למטבע הזה. מצד אחד אתה צודק, מצד שני יש את הבורים (כמובן לא כולם ואולי אפילו לא הרוב) אשר לא מבדילים בין אנטי ישראליות לאנטישמיות. חלקם התחילו כאנטי ישראלים והמשיכו באופן ישיר לאנטישמיות. לכן צריך להזהר בכך. הרבה מהאנטישמים הם בורים מוסטים. כדי להמחיש זאת אתן תירגום חופשי של שיר של ולדימיר ויסצקי משנת 1964. סליחה על החפירה, אבל לדעתי זה מסביר במידה רבה מהי התפיסה האנטישמית של ההמון הבור והנבער שהוסת:

שיר של אנטישמי – ולדימיר ויסוצקי – 1964 (תרגום מילולי קלוקל – יצחק לפידות)
למה שאחשב פאנקיסט או בנדיט
עדיף לי להיות סתם אניסימיט
הגם שהחוק אינו בצדי
תמיכת מיליונים תמיד בידי

החלטתי – מישהו יחטוף פה,
רק מיהם ה"שמים" צריך רק לבדוק
אולי הם אחלה
ואולי בגללם עוד אחטוף פה.

חברי ורבי – אלכוהוליסט מהמכולת
הסביר שהשמים הם סתם יהודים
מזל נפלי עלי חברה
נרגעתי אין פחד אפשר כבר לפעול.

רבות התחזקתי הרי בחרדת הקודש
תמיד התייחסתי לאלברט איינשטיין
העם לא יסלח אך אומר בספק:
למי לייחס את אברהם לינקולן?

בינם יש נפגע סטאלין מר קפלר
וגם המכובד על-ידי צ'ארלי צ'אפלין
חברי רבינוביץ', נפגעי הפשיזם
ואף גם אחד, מייסד המרקסיזם.

אך חברי לבקבוק לי אמר אחרי כוס,
שדם תינוקות נוצריים הם שותים בלי היסוס
וגם בפאב חברי לי אמרו
שמזמן בעבר את האל הם צלבו.

מוצצי דם הם – ולכן בחופזה
מזמן בשמורה הם מוטטו פילה
ידוע, שמעמי הם גנבו
את כל התבואה של שנים שחלפו.

לאורך כל מסילה על הדרך
בנו להם וילות, אלים יקנאו…
לאונס והרג הז'ידים יוצאו,
למען רוסיה הז'ידים יוכו.

גיל שלי 5 במאי 2016

תודה איציק

מתן גילור 5 במאי 2016

תודה איציק. אם אין לך התנגדות, אבקש לשתף בפייסבוק.

איציק 5 במאי 2016

מתן, ודאי שאין לי התנגדות, רק אני לא בטוח שזהו תרגום הראוי להיות מפורסם.

ר.בקצה 5 במאי 2016

נאמר זאת כך- יש כאלה המסווים את שנאת ישראל שלהם ב"התנגדות לממשלת ישראל"

the bird 5 במאי 2016

יפה +1

ר.בקצה 5 במאי 2016

תודה אמיר

אלכס דוקורסקי 5 במאי 2016

קראתי בעניין, תודה

matipool 5 במאי 2016

דורפן – תודה . הטורים והכתבות שלך בנושא השואה תמיד מחדשים , מזכירים ומרחיבים דעת .
בהזדמנות זו ולהבדיל – הטור מאתמול בעיתון על האליפות של לסטר אדיר .

אלכס דוקורסקי 5 במאי 2016

1+
היה טור מעולה. כל כך נכון שקיימים המון שחקנים מעולים ברחבי העולם, והם אינם רק אלה המוכרים לנו מהטלוויזיה.

חכם בדיעבד 5 במאי 2016

מעולה כרגיל
תודה רבה.

Gil - Zimbabwe 5 במאי 2016

תודה. כבכל שנה חיכיתי לטור.
כרגיל מעולה.

אביאל 5 במאי 2016

תודה כמו בכל שנה.

דוני דארקו 5 במאי 2016

אני נוטה לקבוע כיום שדווקא התעסקות בפרטניות של השואה -כאקט מכוון כלפי גזע/לאום/דת אחרת הוא זה שלא יוביל לתוצאה הראויה שהיא העקרון ההומניסטי (היהודי?) – של כל אדם וחווה ללא הבדל מין גזע ודת לחיות את חייהם כראות עיניהם.
וכמובן שההתעסקות בפרטניות נועד בעיקרו להשיג את אחד משתי העקרונות של ההנדסה החברתית שהוא הפחד ,העקרון השני שהוא האתוס ,שמיוצג במקרה שלנו על ידי דגל, יגיע בתזמון מחושב בדיוק שבוע אחרי.

צור שפי 5 במאי 2016

דוני, אינני מסכים אתך. זה שיש, במסגרת זילות השואה, ניסיון לעשות מניפולציות של הזיכרון להעצמת פחדים איננו אומר שהעיסוק בזיכרון הוא פסול כשלעצמו ואף איננו אומר שהפחדים אינם מוצדקים. כל מה שמתבקש הוא שיקול דעת ויכולת להבדיל בין הלגיטימי והנכון ובין המניפולטיבי והפסול.

צור שפי 5 במאי 2016

אגב, אני גם לא רואה שום פסול בחיבור שבין הזיכרון להנפת הדגל. הדגל אומר – להבדיל מלפני 70 שנה אני היום עצמאי, ריבוני, אחראי לגורלי. מה רע בזה?

אבי 5 במאי 2016

תודה. מצויין כמו בכל שנה.

יניר 5 במאי 2016

תודה רונן

דוני דארקו 5 במאי 2016

צור ,מי זה אני ? חצי מהכותבים כאן מתגוררים במקום שהוא לא ישראל. הילדים שלהם בטוח גדלים עם זהות אחרת ואתוס אחר.
הרעיון שלי שכמובן לקוח מאחרים (עמנואל לוינס לדוגמא) הוא בחשיבות של הפרט ,האדם ,כי רצח שבט/עם/גזע וכו' זה לא איזה אנומליה בהסטוריה האנושית .
דגל זה נחמד ,אבל לאומיות עם כל הרצון הטוב שלנו קיימת מספר שנים מבוטל לעומת ההסטוריה האנושית המודרנית .פעם רצחו בשם הממלכה, הדת, השבט או הגזע ,היום בשם הלאום ,מחר בשם משהו שעדיין עוד לא יצרו.
בחברה אנושית מיושנת או מודרנית הקביעה של ימים כימי זכרון ועצם הזכרון הוא עצמו מכשיר ,כמו החינוך שאנחנו מקבלים מגיל אפס .לחשוב שהמצב שונה כי אתה חי במדינה דמוקרטית זו אחיזת עיניים. הפלוס היחיד בעובדה שאנחנו מזדקנים הוא שמרום השנים אפשר לראות את הדברים בצורה בהירה יותר. ואכן אין שום דבר רע בזכרון ,להיפך .רק חשוב לדעת שגם זכרון של אירוע נחרט בצורה שונה לדוגמא אצל יהודים ופלסטינאים או יפנים וסינים.
קצת אוף טופיק ,יצא ספר מעניין לא מזמן על כ-2 מליון נשים וילדות גרמניות שנאנסו בסופה של מלחמת העולם השניה .כמו שנאמר ,מניח שזכרון הארועים אצלן היה שונה ממה שנלמד בספרים. כלומר תודעה זה משהו שנספג ונלמד ,ולפעמים הוא לא קיים כי פשוט לא חשבו שזה חשוב מספיק וזה עדיין לא אומר שהארועים לא התקיימו.

צור שפי 5 במאי 2016

הכל נכון דוני, אבל כמו שכתבת, אנחנו חיים בעידן הלאומיות ו״כך עושות כולן״. אין סיבה שנתנהג אחרת. ובנוסף – נכון שכל השליטים מפעילים זכרונות וסמלים כמכשיר אלא שבדמוקרטיות יש דיון פתוח וביקורתי עליהם במידה כזו או אחרת. וגם – העובדה שנשים גרמניות נאנסו, או שפלסטינים הפכו פליטים ב-47-48 איננה משנה את התמונה ההיסטורית הגדולה. זה שהתודעה של קבוצת אנשים אחת שונה מזו של קבוצה אחרת איננה הרשאה להעמדת כל התודעות על מישור שווה. היו ארועים שהתקיימו – הנאצים שאפו להשמיד את היהודים, אונס נשים גרמניות לא משנה זאת. הערבים סרבו באלימות לריבונות יהודית, הפליטות הפלסטינית איננה משנה זאת.

the bird 5 במאי 2016

אחת התשובות הגדולות לשואה
היא דווקא לגור בארץ ישראל
ושנהיה אדונים לגורלינו,כנראה מי שנמצא בנכר
לא מתחבר לכל זה
וזה בעיה שלו בלבד.
מי שגר פה בישראל מבין זאת יותר טוב על פי רוב

duncan 5 במאי 2016

אבל עדיין עם מדינה אתה לא אדון לעצמך.
אתה צריך לקבל אישור מהעולם לתת בראש לעם שרוצה להשמיד אותך.

the bird 5 במאי 2016

נראה לי שאתה די טועה זאת שאלה של מדיניות
ומי המנהיג
וזה נתון לשיקול דעתו
היו פה כבר מספיק מלחמות מבלי "שאישרו" לנו כביכול

duncan 5 במאי 2016

ייתכן. אני מחכה למנהיגות אמיתית. זה לא קיים 40 שנים.
היום אתה לא יכול להוריד טיל בבית עם מחבלים בלי שהעולם (שגם ככה לא יאהב אותך) יאשר לך.

צור שפי 5 במאי 2016

דאנקן, מה שאתה כותב אינו מדוייק. קודם כל, יש הנהגה שאנחנו בוחרים כאנשים עצמאיים ולא כמיעוט. אם הפרפורמנס שלה לא מוצא חן בעיניך זה בסדר אבל לא אומר שאנחנו לא עצמאיים. לגופה של הטענה שלך – העולם לא מושלם, אנחנו סובלים אפליה במוסדות הבינ״ל בגלל אינטרסים פוליטיים, אנחנו לא מעצמת על שיכולה לעשות פחות או יותר מה שהיא רוצה (וגם מעצמות לא עושות הכל), החוק הבינלאומי פגום ולא נותן מענה מיטבי לדילמות, לאתגרים ולאיומים שאנחנו מתמודדים איתם ועדיין יש הבדל אדיר בין מציאות חייו של העם היהודי לפני 80 שנה ובין המצב כיום.

צור שפי 5 במאי 2016

נ.ב. ב״צוק איתן״ היו כאלפיים חמש מאות פלסטינים הרוגים. יש מגבלות שנובעות מהחוק הבינ״ל אבל זה לא שאנחנו נלחמים בידים קשורות.

Duncan 6 במאי 2016

אתה מסביר לי אתה לא אדון לעצמך. הסיבות אולי ידועות אבל זה עדיין לא אומר שאתה אדול לעצמך.

דורפן 5 במאי 2016

בירד- זו אחת התשובות הלגיטימיות לשואה. אני מכיר הרבה יהודים הונגרים שאומרים שדווקא בגלל השואה חייבת להיות נוכחות יהודית חזקה בהונגריה כי זו ארצם לא פחות אף הונגרי נוצרי. הם מעולם לא היו אורחים ולא מוכנים להרגיש ככאלו.

the bird 5 במאי 2016

כמו שרשמתי לגביי אלו שנסעו לארצות הברית,
כל מי שעשה זאת אחרי השואה או ממש בתקומת המדינה זה משהו מסויים.
זה שונה לגביי רוב אלו שירדו מהארץ
זה בהחלט מובן מי שגר במדינה מסויימת רוצה להוכיח שדווקא שם הוא מצליח,
למרות שתסכים איתי שרוב יהדות הונגריה שנשארה לאחר המלחמה עלתה לארץ ישראל

דורפן 5 במאי 2016

בכלל לא מדוייק. כ50% נשארו. וה-50% האחרים היגרו לכמה ארצות בשני גלים – 1945-48. ואחרי 1956 בבריחה הגדולה.

קשה להסביר את זה לישראלים. יהודים לא בהונגריה כי טוב בה. לא הכי טוב בה. אלא כי הם פשוט הונגרים יהודים.

דורפן 5 במאי 2016

בירד – בכלל לא מדוייק. כ50% מהניצולים נשארו. וה-50% האחרים היגרו לכמה ארצות בשני גלים – 1945-48. ואחרי 1956 בבריחה הגדולה. לא יודע אם ישראל הייתה היעד העיקרי.

קשה להסביר את זה לישראלים. יהודים לא בהונגריה כי טוב בה. לא הכי טוב בה. אלא כי הם פשוט הונגרים יהודים. הם אוהבים את ישראל יותר מרוב יהודי אירופה – אבל הם הונגרים יהודים. הם בטח לא ישראלים בהמתנה

Wazza 5 במאי 2016

מעניין, זה משהו שנחשב ייחודי ליהודי הונגריה?

Amir A 6 במאי 2016

לא

אביאל 5 במאי 2016

the bird – מדינת ישראל היא אכן תשובה הגונה לשואה, מצד שני, בלי יהדות ארה״ב היינו ככל הנראה במצב לא טוב, אמר כבר אחד העם אם אני לא טועה, שהקשר בין יהדות ארץ ישראל ליהדות העולם היא שתשמור על שניהם היטב.

the bird 5 במאי 2016

יש הבדל גדול בין מי שהגיע לשם לפני הקמת המדינה
למי שאחרי בחר להגיע לשם/לרדת מפה,
רוב היהדות ארה"ב המשפיעה היא מאלו שהגיעו לפני

Oded 5 במאי 2016

פרויקט מרשים מאד

Oded 5 במאי 2016

ותודה

אבי 5 במאי 2016

תודה לרונן על הפרויקט הזה שכל שנה אנו מקבלים עוד נקודות מבט ומחשבה .
אבי היה במחנה עבודה של הצבא ההונגרי בשנת 1944 עם הסייף האולימפי קאבוש ועם שחקן כדור מים(פולו מים בפיו) אולימפי שאינו זוכר את שמו.
במחנה היו יהודים וגם כאלה שאינם יהודים לפי ההלכה אבל כן לפי חוק השבות.קאבוש היה אדם לבבי שלא התכחש ליהדותו ואילו שחקן הכדורמים
היה אדם מתנשא שבז ליהודים ועזר לחיילים ההונגרים להתעלל בעובדי הכפייה
הספורטאים המעוטרים במחנה גוייסו כחיילים לצבא הם קיבלו יחס מועדף מהשלטונות לא ענדו טלאי צהוב ועסקו בעבודות מנהלה משל היו קצינים
לקראת סוף שנת 1944 עם התקרבות הרוסים והפצצת המחנה כל יושהי המחנה היהודים הוצעדו לבודפשט ואחר כך למחנות בגרמניה
אבי הצליח לברוח בדרך והסתתר אצל גוי שהכיר מקודם בעליית גג כ3 חודשים .

טל 12 5 במאי 2016

תודה

shohat 5 במאי 2016

תודה רבה רונן.

מאשקה 6 במאי 2016

לפני כמה שנים ראיתי סרט באורך מלא על יאנוש גארי, איך תפסו אותו, איך הושפל במחנה, איך המשפחה העשירה המתבוללת שלו שרדה.
לא זוכרת את שמו של הסרט.
תודה לך רונן, טור מרתק

דורפן 6 במאי 2016

מאשקה – את מתייחסת לדעתי לאטילה פטשאאור – ולסרט Sunshine. לא פחות מארבעה זוכי זהב יהודים הונגרים בסיף נספו בשואה.

Comments closed