התייחסות אחרונה לטניס והמלצה על בלוג חדש

תוספת אחרונה לענייני נדאלפדרר. משהו על ההשפעה ההיסטורית שלהם.

בדור הקודם של הטניסאים, טניסאי חימר כמו סרגי ברוגרה ותומאס מוסטר בדרך כלל ויתרו לחלוטין על טורניר ווימבלדון. מוסטר התבדח "שדשא נועד שיעשנו אותו". גם גוסטבו קוארטן ויתר על הטורניר פעם לאחר זכיה בצרפת. גם בצד השני קשה היה לאתר מאמץ מצד כוכבי המשטחים המהירים להצליח על החימר. בגלל זה למשל אני מאד לא מתלהב לקבוע שפיט סמפראס היה טניסאי יותר גדול מאנדרה אגאסי. גם אם יש לו 14 זכיות בטורניר סלאם ולאגאסי רק שמונה. ובודאי לא גדול מרוג'ר פדרר. כי קצת קשה לי לקבל את חוסר המאמץ של סמפראס להשתפר על חימר. יכול להיות שזה לא היה אינטרס גדול מדי עבורו. הוא שמר בקלות על המקום הראשון בעולם תקופות ארוכות וכאמור צבר תארי גרנד סלאם יותר מכל טניסאי אחר.

אבל זה מה שכל כך מיוחד בעניין פדררנדאל. שימו בצד את התארים שלהם. הם שניהם שואפים לאיזשהו שלמות אמיתית בספורט. נדאל בא מעולם הטניס הספרדי שלא הפיק אלוף ווימבלדון 42 שנה. גם לא אלוף ארצות הברית מאז 1975 (בשנה בה הטורניר נערך על חימר, ב-65 זכה שם ספרדי על דשא) וגם שום אלוף אוסטרליה. והוא לא ניצח את פדרר במקרה על הדשא. הוא לקח על עצמו משימה שנראתה בלתי אפשרית לשחקן חימר ובגמר השלישי הוא הצליח. צריך לחכות לראות אם בעקבות נדאל נראה הסתערות ספרדיתארגנטינאית על ווימבלדון. ואגב, כלכלית אולי עדיף היה לנדאל להשקיע יותר במגרשים הקשים.

פדרר לא הצליח לנצח את נדאל בפאריס. אבל למרות התבוסה השנה אין שום ספק שהוא שחקן החימר השני בטיבו. וזה אחרי שעשה מאמצים גדולים מאד להשתפר על המשטח הזה והגדיר את התואר בפאריס כזה שחסר לו. זו בעיני הרבה יותר "ווינריות" מאשר האדישות של סמפראס למשטח הזה. כמובן שסמפראס הוא ענק, אבל בדירוגי "הענקיות" זה מעמיד אותו בנקודה פחות טובה משני הגיבורים של הדוקרב הנוכחי. וגם לעומת אגאסי שמחזיק בהישג המונומנטלי – זכייה בכל ארבעת הסלאמים על שלושה משטחים שונים (קודמים עשו זאת על שני משטחים, וילאנדר וקונורס זכו על כל המשטחים אבל לא בכל הטורנירים).

זה שינוי שהטניס היה צריך. כי הוא היה בסכנה של סגמנטציה בין "שחקני חימר" ו"שחקני מגרשים קשים", כשעל משטח הדשא יש לנו זוכים סדרתיים – כי אף אחד לא רוצה להקדיש מאמצים למשטח שכמעט לא משחקים עליו.

יש כמובן סיבות נוספות. הסבב היום מכריח את הטניסאים להשתתף כמעט בכל סבב המאסטרס – מגרשים קשים וחימר – וגם במשטח בווימבלדון נעשו כמה שינויים בכדי להגדיל את התחרויתיות עליו. אבל אין השפעה יותר גדולה מהשראה ששחקנים מקבלים מאלופי תקופתם.

*

אני רוצה להפנות אתכם לבלוג ספורט די חדש, שמנהל שופט הכדורסל לשעבר טוד וורניק. http://www.tapuz.co.il/blog/userBlog.asp?FolderName=toddwarnick. וורניק גם כותב בעיתון בו אני כותב "ישראל היום" ולאחרונה גם שוחחתי אותו בפעם הראשונה באופן אישי, וכך נודע לי על הבלוג הזה. בדרך כלל אני לא יותר מדי מתלהב מכתיבה של מאמנים ושחקנים – משום שהם נגועים באינטרסים רבים מדי ולרוב משתמשים בעמדה העיתונאית שלהם כעמדת השפעה. אבל המקרה הזה הוא שונה קצת, לא רק בגלל שוורניק הוא שופט לשעבר. העובדה שוורניק בחר בבלוג ולא רק בעמדת הכוח של כתיבה בעיתון, באמת מעידה לדעתי על רצון לשנות דברים ולשתף בידע שלו. לא רק על רצון בעמדת השפעה.

בכל אופן הוא כותב על מוני פנאן מנקודת המבט של שופטים. ומצביע על האשמה האמיתית בהשפעה של פנאן על השיפוט – רפיסותם של השופטים בישראל.

פדרר-נדאל (היסטוריה)
חודש למשחקים. אימון במשוכת המים של ה3000 מכשולים

74 Comments

rd17 8 ביולי 2008

פדה טניסאי גדול מסאמפרס לדעתי לא רק בגלל מה שציינת אלא בעיקר כי הוא טניסאי טוב יוצר, לדעתי.

נדאל אולי בדרך ויתכן שהוא כבר יותר ווינר ושלם מסאמפרס אבל הוא (עדיין ונקווה שלעולם לא יהיה) לא טניסאי/ספורטאי גדול כמותו.

דותן 8 ביולי 2008

רונן אני מסכים ומקבל את הטיוענים אבל, וזה אבל גדול – להעמיד את פיסטול פיט – מי שנחשב לגדול הטניסאים בהיסטוריה בנקודה פחות טובה מנאדל בן ה 21 – קצת הגזמת – זה קצת מזכיר לי כל מני השוואות היסטוריות בין כל מיני ילדים שהגיעו לאורך השנים ומיקל גורדן… – שנאדל ייקח 10 גראנד סלאמים (ויש סיכוי סביר שזה יקרה) תתחיל להשוות אותו שסמפראס…

רונן דורפן 8 ביולי 2008

דותן – אני מחדד. לא אמרתי שהם גדולים מסאמפרס. אני אומר שהם חשובים יותר לטניס – בגלל שהם תוקפים את ההפרדה בין המשטחים. בעידן סאמפראס לא מעט טניסאים לטינים טענו שלטניסאי מגרשים מהירים יש פי שלוש הזדמנויות לזכות בסלאמים.

ד"ר א. 8 ביולי 2008

רונן –
אני אוהב את הגישה שלך בטור הזה. השתפרות והוספת פנים נוספים למשׂחק שלך היא אחת התכונות המקסימות ביותר בספורט.

לגבי הטור של וורניק – הוא צודק. טוב יעשׂו שופטי הליגה אם יתחילו לתת עבירות טכניות לספסלים משתוללים. (ומכבי לא לבד; חשבו למשל על אקוניס מבני-השרון). תוך שניים-שלושה מחזורים הספסלים יישרו קו, והמשׂחקים יהיו קלים בהרבה לשיפוט.
מי יודע, אולי גם מזרחי ושות' יבינו שאין להם מה לחפשׂ על הפרקט ויעלו סוף סוף ליציע.

rd17 8 ביולי 2008

לרונן, חידוד חשוב.

לדותן לא רואה מצב בו נדאל לוקח 10 סלאמים.

ד"ר א. 8 ביולי 2008

אגב, מה אתם אומרים על הסיפור ההזוי של אנדראה ייגר, והגמר המוטה של ווימבלדון 83?

http://sports.aol.com/fanhouse/2008/07/06/andrea-jaeger-admits-to-taking-a-dive-at-83-wimbledon-final-aga/

זה מתחרה על סיפור הספורט התמוה של השנה.
מצד שני, בהתחשב בהמשך הקריירה של ייגר, הסיפור אפילו אפשרי.

דותן 8 ביולי 2008

RD17 באמת? קצת מוזר מה שאתה כותב – הוא בן 21-22 ויש לו כרגע 5 – הוא צריך לא להפצע ב 3 שנים הקרובות ויהיו לו 8 סלאמים בהנחה והוא לוקח רק על חימר (ואז הוא רק בן 24-25) עוד 2 סלאמים במקומות אחרים ב 3 שנים או על חימר אחרי גיל 25 לא נראה לי לא סביר – ככה שלדעתי הוא עם פוטנציאל להגיע לגיל 28 עם יותר סלאמים מכל טניסאי בהיסטוריה – ואני אסייג ובגדול – טניס זה הענף הכי נזיל בעולם וכל הספקולציות שוות מעט מאוד…

ליאונידס 8 ביולי 2008

רונן-טור מצויין.

בדירוג "הענקיות" לדעתי סמפראס עדין עולה על שניהם ביגלל סיבה שלא לקחת בחשבון-היריבים של סמפראס היו גדולים יותר באופן משמעותי משל פדרר ונדאל ואני בעיקר מתכוון לאגאסי,בקר, אדברג וקורייר-שהיה אב הטיפוס של נדאל.

ואחרי שאמרתי את זה, אני עדין סבור שבורג היה הגדול מכולם ולו רק ביגלל הפרט הסטטיסטי המדהים שהוא זכה ב41% מכלל טורנירי הגרנד סלאם בהם נטל חלק.41%!!!!

דותן 8 ביולי 2008

ליאונידיס – אני לא בטוח, אבל אני חושב שעד הגעתו של מקנרו לא ממש היו יריבים גדולים לבורג (ואני לא מזלזל בקונרוס)

סיסיוס 8 ביולי 2008

בורג היה טניסאי עם יכולו נפלאות.
אבל הוא לא ספורטאי גדול במיוחד, לא בין ה5 ששיחקו בATP

גיל 8 ביולי 2008

רונן, זה נכון שהם מתאמצים על כל המשטחים אבל השאלה עד כמה הם שונים היום בניגוד לעבר. אם הדשא בוימבלדון דומה יותר ויותר לחימר, ושחקנים כבר לא משחקים סרב אנד וולי אז קשה להשוות לדעתי. סמפראס להערכתי היה זקוק לשינוי קיצוני באישיות שלו כדי להתחיל לנצח על חימר, כי הוא התבסס הרבה על סרבים. לפדרר מראש יש רפרטואר גדול יותר של חבטות ולכן קל לו יותר.

גיל 8 ביולי 2008

בנוגע לבלוג של וורניק, אז הוא בהחלט כותב מצוין אבל יש קצת משהו צורם בעיניי שהוא מבקר את השופטים מהמקום הנוח של שופט לשעבר כשהם לא יכולים בכלל להגיב. איפה הוא היה כל השנים שהוא שפט ולא עשה מה שהוא אומר (לפחות בחלקו?).

legal alien 8 ביולי 2008

נקודה יפה. אני חושב שזה מוטיב חוזר אצלך והוא לראות ביכולת לשפר נקודות חלשות כמרכיב מרכזי בגדולה ספורטיבית (ובכלל..). דיברנו על כך בזמנו בהקשר של רונאלדו כ. אני נוטה להסכים איתך בענין זה.
הטור של וורניק מענין ונכון, לצערי אני לא בטוח שבמקרה זה, למרות שהוא נאה דורש, הוא גם נאה קיים בימיו כשופט פעיל. אגב, יצא לי לפגוש בו בנסיבות עסקיות בעבר והוא בהחלט אדם שמענין יהיה לשמוע מה יש לו להגיד. בפרט שזוית הראיה של השופטים בספורט בדרך כלל זוכה להתייחסות דלה, ענין מצער כשלעצמו לאור המשקל העצום שיש להם בארועים רבים, ויותר מכך לאור זה שיש להם נקודת תצפית מאד יחודית.
לעצם הענין, רפיסותם של השופטים בישראל היא מחלה ידועה ואולי אף חשוכת מרפא. אני זוכר פעמים רבות שכאשר הייתי שומע את התלונות הקבועות על כך שהשופטים מושחתים, ושמכבי קנו אותם וכו' וכו'. הייתי נוהג לומר שהמצב גרוע מכך – הם פשוט מפחדים ממכבי ומתרפסים בפניה. הם עובדים בשביל מכבי, והיא אפילו לא צריכה לשלם אותם. הם לא מושחתים, הם סתם נקניקים..
מי שרוצה, יכול לראות בכך מקרה פרטי של הנטיה הישראלית (יהודית?) להתרפס בפני הפריץ ולהיות "גיבור על חלשים", ומוטב שאעצור כאן לפני ששוב אצא אנטישמי…

legal alien 8 ביולי 2008

גיל, כתבתי את התגובה לפני שראיתי את שלך – אז אני רואה שאנחנו מסכימים..

ליאור 8 ביולי 2008

אולי לא קשור, אבל דובר פה על הסבב בשנה הבאה.
אז למי שלא יודע, הוא הולך להשתנות בצורה דרמטית.
ראשית, מונטה קרלו והמבורג איבדו את מעמד המאסטרס שלהם, טורניר מאסטרס חדש בשנגחאי נכנס במקומם, ומאסטרס מדריד הופך להיות אחד מהמאסטרים של עונת החימר. זה אומר דה פקטו, שיהיו רק 2 מאסטרים על חימר משנה הבאה, ושמונה סה"כ.
השינוי היותר דרסטי הוא בניקוד.
4 סלאמים יתנו 2000 נקודות למנצח (לא סגור עדיין)
8 מאסטרים 1000 נקודות
12 טורנירים של 500 נקודות
והשאר טורנירים של 250 נקודות.
כל השחקנים חייבים להשתתף בכל המאסטרים ומינימום 4 טורנירי 500 נקודות.
שינוי גרוע לדעתי, במיוחד מבחינת הניקוד.
אני לא רואה איך הם מסדרים את הנקודות בשנת המעבר. מצב אבסורדי אך אפשרי, דיוקוביץ לוקח את אוסטרליה שוב, פדרר ונדאל מפסידים בחצי או אפילו לפני, אך מקבלים יותר נקודות ממה שהפסידו ומתקרבים לדיוקו. זה תלוי מה תהיה חלוקת הניקוד החדשה, אבל בכל מקרה אני לא אוהב את השינוי הזה. יש ערך היסטורי גם למספר הנקודות שכל שחקן צבר. פדרר בשיאו למשל היה עם 8300 נקודות, שיא שאף אחד לא קרוב אליו (נדאל עכשיו עם 6000 הכי קרוב שאי פעם היה לשיא הזה), אבל יהיה חסר משמעות משנה הבאה.
לגבי החימר – אני דווקא שמח, זה קצת ירגיע את צבירת הנקודות הלא נורמלית של נדאל על משטח זה ויכריח אותו להצטיין על מגרשים קשים.
שינוי אחרון – משנה הבאה המאסטרס יערך באולם O2 שבלונדון.

יואב 8 ביולי 2008

אחד מהפוסטים המדוייקים ומעוררי המחשבה ביותר שלך רונן…
השיפור של כל אחד מהם, בנקודת התורפה שלו, מעורר השראה.

אדם 8 ביולי 2008

הבלוג של וורניק נפלא. זה לא רק הניתוחים שלו לגבי מהלכים והחלטות של שופטים במהלך המשחק, לפניו ואחריו, שהן על פי רוב מדוייקות להפליא, זה גם חשיפות סיפורים כמו עריכת הקלטת ע"י איגוד השופטים על מנת לתרץ את השיפוט הבזיוני של סמי בכר בגמר הפלייאוף ב07'. עם זאת לא הייתי מגדיר אותו כמשולל אינטרסים. בוא נגיד שהרבה מילים טובות על אנשי האיגוד או על ירון זריף לא תמצאו שם(אם כי יש להודות שדי בצדק).
אגב, מחמאות לוורניק זה לא דבר שבא לי בקלות. תמיד היה מהשופטים השנואים עלי, אם כי תמיד סיווגתי אותו בצדם של האידיוטים (לצד משה ביטון, יערי רייניש וליאור בייניש, גיל עובד) ולא בצדם של המושחתים(וירובניק, דגן, בכר, שטריקס). הוא תמיד היה שופט בלתי נסבל, עם נטייה לתיאטרליות מוגזמת ומיסקונספציה(שהנציג הבולט שלה מבין שופטי ליגת העל כיום הוא ביטון) שאומרת שכולנו התכנסנו על מנת לראות אותו שורק ומכריע משחקים.
לגבי הביקורת שהוא מעביר(בלא מעט פוסטים בבלוג שלו) על הסלחנות של השופטים להתפרעויות ספסלים, היא נכונה עקרונית, אך שם המשחק פה הוא עקביות. וורניק הכריע משחקים בעבר(כולל דרבי תל אביבי קריטי מבחינת הפועל בעונת הירידה הראשונה) כשהתחיל להשתולל עם טכניות ללא בקרה אאוט אוף דה בלו. צריך למצוא את שביל הזהב בין ההססנות של השופטים היום לבין גישת השולף המהיר במערב של וורניק. והכי חשוב-עקביות, עקביות ועקביות.

גיל 8 ביולי 2008

אגב, אני כן סבור שסמפראס גדול מאגאסי. העובדה שמישהו יותר רבגוני לא הופכת אותו לטובה יותר. אתה יכול להיות מעולה בדבר אחד וזה מספיק (ולראייה יותר סלאמים). הוא ניצח את אגאסי ברוב המשחקים הקובעים ביניהם וזכה בסלאמים בפער של 12 שנה מהראשון לאחרון. מה לעשות שעקביות ודוראביליות מגדירים שחקנים היסטוריים. אני חושב שגם לפדרר יש את זה. אגאסי היה יותר מדי לא יציב ועם כל מיני בעיות מחוץ למגרש.

צביקה 8 ביולי 2008

מרצ'לו ריוס גם אמר שדשא זה בשביל פרות. אז הוא אמר.

לא נכון לאמר שסמפראס לא ניסה לנצח על חימר. היו כמה שנים באמצע שנות התשעים שהוא ניסה באמת. בתקופה הזו הוא זכה בטורניר על חימר (איטליה 94'). מי שראה את הריצה שלו ברולאן גארוס של 96', זוכר בוודאי שרק כושר עילאי של יבגני קפלניקוב בשיאו מנע מפיט את התואר אז. אם אני זוכר נכון הוא ניצח בדרך לחצי הגמר את ברוגרה, כך שלצייר עכשיו תמונה כאילו סמפראס היה תמיד חסר אונים על חימר, זה פשוט לא נכון.

גיל 8 ביולי 2008

אגב, למישהו יש מושג למה קורייר נהייה פחות טוב? היו לו 3 שנים שבהן זכה ב4 סלאמים והיה מדורג בהן ראשון בעולם. הוא פרץ באותה תקופה של סמפראס אבל דעך משום מה. יש איזו סיבה מיוחדת לזה?

martzianno 8 ביולי 2008

אכן סיכום הולם.
שנת 2008 הולכת ומסתמנת כשנה ספורטיבית בלתי-נשכחת (אפילו אם אתה לא אוהד יונייטד)
וזה עוד לפני יריית הפתיחה בבייג'ין!
לצד כל פרשיות הסמים, ההתמסחרות הקיצונית, המחלוקת סביב האולימפיאדה ואברם גרנט – זכינו השנה
לכמה רגעים ספורטיבים, מהם נוצרות אגדות.
אני לא מרבה להשתמש בביטויים כמו 'משק כנפי ההסטוריה', אבל ב-6 ביולי ההסטוריה ישבה אצלי במרפסת (עד שבאיזשהו שלב הייתי חייב לסלק אותה – הרעש של הכנפיים היה בלתי נסבל).
ועל כך רק נותר לומר: אשרינו כי זכינו.

martzianno 8 ביולי 2008

אגב, מי זה המוסטר הזה? נשמע בן-אדם לעניין!

גיל 8 ביולי 2008

מוסטר זה תומס מוסטר, אחד המסוממים הידועים של הסבב (ולא מגראס).

רונן דורפן 9 ביולי 2008

צביקה – סלח לי. אבל את סאמפראס אני שופט במושגי סאמפראס. לא במושגי מנסדורף. ההישגים שלו על חימר בינוניים להחריד.

גיל – קורייר הוא הסיבה שאנשים בטוחים שנדאל ידעך..אבל אני לא בטוח שאפשר להשליך מאחד על השני.

ליאור – אני עדיין סבור שהסבב מוטה לרעת החימר ולא לטובתו. הנטיה שלנו לראות בטניס משטחים קשים את הטניס הטהור היא נטייה אמריקאית. אם נבדוק את 100 הראשונים בעולם לגברים ולנשים – אני לא אופתע אם נגלה שהאחוז מהם שגדל על מגרשי חימר גדול מאחוז הטורנירים של חימר בסבב.

RD -עשרה סלאמים לנדאל הם בוודאי אפשרות די ריאלית. הערכה של עוד שלוש פעמים את פאריס ופעם אחת את ווימבלדון היא צנועה בגיל 22 – וזה מביא אותו לתשעה. ואז הוא צריך לגנוב עוד אחד… אני חושב שלמעטים מאד בהיסטוריה היו חמש זכיות בסלאמים בגילו. השנה יש לו שניים כשהוא נכנס לשנות השיא של הקריירה. אפילו אם הממוצע שלו יהיה 1.5 ב-4 השנים הקרובות הוא יעבור את העשר. את זה הוא יכול להשיג רק מהדשא והחימר. לעומת זאת אם יהפוך למתחרה אמיתי בסלאמים האחרים הוא יהיה איום לשיאים.
אגב, אני חושב שפדרר ישפר את השיא של סאמפראס – וייקח לפחות סלאם אחד לשנה עוד חמש שנים.

גיל 9 ביולי 2008

אז יכול להיות שבסופה של הקריירה שלהם יהיה מדובר בשני הטניסאים הגדולים ביותר אי פעם. מזכיר קצת את בריידי ומאנינג שהקריירות שלהן נמדדות בהשוואה של אחד לשני. לנדאל יהיה קשה יותר כי לו יש את פדרר בשנות השיא ולפדרר לא היה את נדאל עד השנה.

יאיר 9 ביולי 2008

מרציאנו, עם כל הכבוד ליורו, לטניס ולאיזה אירוע שיהיה בחודש הבא בסין התשובה לשאלה האם 2008 תזכר מבחינה ספורטיבית כשנה היסטורית תנתן רק באוקטובר!

ברוך הבא ריץ הארדן- תשדל לא להפצע בחצי שנה הקרובה. יש לנו עסק עם עז יוונית.

(רונן מה אם איזה פוסט על בייסבול? כבר עברה חצי עונה)

גיל 9 ביולי 2008

יאיר, הקאביס הולכים לקחת את הוורלד סירייס זה סגור. בשנה כזו שכל האנדרדוגים מנצחים (ד"ש לבריידי) ובשנת ה100 לפעם האחרונה שהם לקחו אני לא רואה מצב שהם לא לוקחים. וזו אכן שנה היסטורית מבחינת ספורט ופלפס יתן לה את החותמת בעוד חודש.

יאיר 9 ביולי 2008

גיל אני מסתפק בעלייה לוורלד סירייס, לא שזה יהיה פשוט השנה הNL CENTRAL נראה טוב. ובאמת שאחרי הטרייד של מילווקי על סאסטייה הם נראים לי קבוצה יותר טובה מהקאביז (כרגע יש לנו יתרון עליהם רק בבולפן) וזה עוד לפני שהארדן נפצע (ובהתחשב בהיסטוריה שלו ובהיסטוריה של הקאבס ברור שהפציעה תגיע מתישהו…) ככה שזה לא הולך להיות פשוט.

אבל באמת שלפחות מבחינת הקאבס באמת שיש הרגשה כבר איזה חודשיים שבכל יום שומעים את משק כנפיי ההיסטוריה. מבחינתי זה מספיק בשביל להתרגש- בתור אוהד קאבס אני רגיל לתכנן את העונה הבאה כבר ממאי…

יהויפיץ 9 ביולי 2008

פרסום ראשון – טייגר וודס מצא נמר ביער!

תיקון טעות – נמר מצא את טייגר וודס ביער..

אגב,לנמר שלום.

גלעד ב. 9 ביולי 2008

כמה דברים לגבי מיהו הגדול מכולם-לייבר זכה פעמיים בגראנד סלאם(כל הארבעה באותה שנה),זה הישג בלתי נתפס שספק אם מישהו ישווה,הסיבה היחידה שאין לו יותר מ-14 היא שהפך למקצוען והפסיד מספר שנים עד שאפשרו למקצוענים להתחרות בארבע הגדולות.לגבי בורג-בתקופתו אליפות אוסטריה שוחקה בכריסמס והוא מעולם לא השתתף בטורניר(כמו עוד הרבה שוויתרו על הטורניר) שהיה נחשב כנחות ולא ממש כגראנד סלאם לגיטימי.אם היה מתחרה באוסטרליה היה מגיע קרוב מאד ל-14 אם לא יותר.בנוסף,היה לו באד לאק גדול בניו יורק שלא זכה לפחות פעם או פעמיים(פציעות ויריבים מקומיים),לך תנצח את מקנרו וקונורס בשיאם מול הקהל הניו יורקי…קונורס,אגב,היחיד שזכה באליפות ארה'ב על שלושה משטחים שונים(דשא,חימר ואספלט)…לגבי אגאסי זה נכון שהוא זכה בכל הארבע וזה שם אותו במקום מיוחד אבל היו לו שנים שהוא יצא מהמאה הראשונים והיעדרויות של עונות שלמות ואי אפשר להתעלם מגורם היציבות כשמדובר בגדול מכולם.סמפראס היה ענק כמובן ויציב מבחינת השמירה על המקום הראשון והוספת סלאמים אבל חצי מה-14 היו בווימבלדון(הישג ענק לכשעצמו) והיכולת שלו על חימר היתה חיוורת למדי(הפסיד להראל לוי ברומא) ולא התקרבה אפילו ליכולת של שאר המועמדים.וזה מביא אותי למסקנה שאם פדרר יעבור את ה-14 סלאמים אז הוא ראוי לתואר הגדול מכולם(עם אזכור ללייבר),אם יזכה בפאריז אז אין בכלל וויכוח.לגבי נדאל,אני בספק אם הוא יוכל לפתוח שושלת כמו של פדרר בווימבלדון אבל סביר שהוא יוסיף עוד 2-3 בפאריז ויגיע לדו ספרתי,הכל תלוי בברכיים,זה מעניין שגם הוא וגם בורג הצליחו בשני המשטחים הטבעיים והמנוגדים ודווקא על האספלט שכן מאפשר משחק מהקו האחורי הם פחות טובים.במקרה של בורג זה היה שילוב של חוסר מזל ויריבים אמריקאים בשיאם,אצל נדאל זה יותר קשור בברכיים ובעובדה שגדל על חימר בדרום החם ולא נחשף לאספלט עד גיל מאוחר,בורג שיחק לפחות חצי מהשנה על מגרשים קשים באולמות בשוודיה וזכה בלא מעט תארים על מגרשים קשים(כולל מאסטרס כמה פעמים),פשוט הוטלה עליו קללה בפלאשינג.זו הטבלה שלי כרגע-ראשון-סמפראס בצוותא עם לייבר,שני-פדרר(עם אפשרות לעלות),שלישי-בורג,רביעי-אמרסון(12 סלאמים), במקום החמישי 4 שחקנים-מקנרו(גאון),קונורס(אורך קריירה),לנדל(יציבות) ואגאסי(וורסטיליות),מתדפק על החמישיה-נדאל.שישי-בקר.

גיל 9 ביולי 2008

אפרופו לנדל (שחקן שמאוד הערכתי), גם הוא עשה מאמצים גדולים לנצח על המשטח שהוא לא אהב וכמעט הצליח בזה.

גלן 9 ביולי 2008

חברים יקרים, נער הייתי וגם זקנתי וע"כ אומר-

לגלעד ב. – מאד אהבתי את הנתוח שלך לגבי הגדולים אבל אני בא ממקום אחר. איכשהו מזיכרוני את שנות ה 70 הרי שלקחת את הרולנד גרוס וווימבלדון איזה 3-4 שנים ברציפות ראש בראש זה עניין אדיר וחסר כמעט השוואה. לכן אני שם בינתיים את לייבר ובורג ביחד בפודיום.כמו שאמרת- האוסטרליאן היה פחות חשוב אז נאמר מהשתתפות בגביע דייויס . שם בורג התעלה גם כן.

לאנשי הבייסבול: שכחתם את האול-סטאר- אחריו הכל יכול להשתנות ודיי אם נאמר את זה, כשמדובר על הקאבס. רק נרמוז שהקבוצה שהחלה את הליגה הכי הכי גרוע, ממקום אליו לא הגיעו אף פעם לפלייאוף נמצאת כרגע על 0.5 ועוד אנו מדברים גם טוחנת לקליבלנד (נכון, חכמה קטנה) את הצורה. אם לא היתה הפגרה הייתי שם את הכסף על המטמורפוזה שלנו ולא על הוייט סוקס.

גלעד ב. 9 ביולי 2008

עוד פרט על בורג-הוא פרש בגיל 26 ,לו היה ממשיך היה בוודאי מוסיף עוד 2-3 תארים בפאריז לפחות,בתקופתו הוא היה הנדאל של החימר,ממש השפיל שחקנים.

כסיפוביץ 9 ביולי 2008

רונן, נהנתי מהכתבה בעיתון היום אך בניגוד לשורה הראשונה שבה כתבת שרונאלדו ישאר אני קורא דברים אחרים. אני לא מבין למה לא סוגרים את הסאגה הזו כי קצת נמאס מכל הברברת סביב השחקן.
ידיעה מאוד מענינת מסקיי ניוז היא שבניטז מנסה להביא את דיויד וייה לליברפול. ואם אכן הדבר יהיה לו חוד מפלצתי ביחד עם טורס, קאוט ובאבל שמאחורה סטיבי גי.

מאיר 9 ביולי 2008

גלעד – ניתוח מאוד יפה. אני השתכנעתי!
כסיפוביץ', ליברפול היו אמורים להיות מספיק מפלצתיים גם בעונה הקודמת, כך שלא נראה לי שצריך לדאוג מהם.
רונן, בעניין מה שכתבת על ההצעה של בלאטר – אני מסכים איתך בעניין הסעיף "משחק בנבחרת הלאומית", אבל מה אם ישנו את המשפט הקטן הזה ל"בעל אזרחות מקומית", וכך אלו שמחזיקים בשני דרכונים לא יצטרכו להתלבט? במקרה הזה אני חושב שזה רעיון לא רע בכלל.

רונן דורפן 9 ביולי 2008

כסיפוביץ – מה שאתה אומר זה שתמיד צריך לוותר לריאל מדריד. כי הם יפרסמו ידיעות במרקה ולכולם יימאס. כלומר שכל מלחמת התשה שלהם נועדה לניצחון. איך יונייטד בדיוק יכולים לשים לפרשה סוף? הם יכולים להודיע שלא למכור. להגיד לו להתייצב לטיפולים רפואיים ואימונים. וזהו. זה מה שהם עשו. אתה מציע לתגמל את ריאל מדריד על כך שהם יוצרים את הסיפור הזה?

רונן דורפן 9 ביולי 2008

מאיר – הבעיה שנבחרת לאומית היא רף חסימה גבוה מדי. ואזרחות היא רף נמוך מדי. אתה תחזור לימי די סטפנו ופושקש שאוזרחו בריאל מדריד ויצרו מצב שלריאל הייתה קבוצת בוסמן בעוד שכל אירופה שיחקה בכלים המקומיים שלה.

רונן דורפן 9 ביולי 2008

בהמשך למאיר – להצעות כאלו יש מחיר. אם תעביר אותן באנגליה התוצאה תהיה שכל הנבחרת האנגלית תרכש על ידי יונייטד וצ'לסי. ולאחרים יהיה קשה עוד יותר להתחרות בתנאים כאלו.
למעשה, אם תבדוק, צ'לסי ויונייטד דווקא יכולות אפילו כיום לעמוד בהגבלות פחות או יותר. לדעתי הן כמעט עמדו בהן בגמר האלופות אפילו (יונייטד עמדה בהן: ריו, בראון, הארגריבס, קאריק, סקולס, רוני). צ'לסי לא הייתה רחוקה.

כסיפוביץ 9 ביולי 2008

רונן
חלילה, דוקא התכונתי יותר לשחקן עצמו שרק עושה לעצמו עוול. הגישה של מנצסטר ברורה, כפי שכתבת היום וגם של ריאל שמנסים לגנוב כל מה שחם בשוק. מפאת הכבוד לסר אלכס ולמועדון שגידל אותו רונאלדו היה צריך לפרסם הצהרה ברורה בנוגע לעתידו.
לוותר לריאל?
לא ולא
ומאיר, עדיין דויד וייה עולה בכמה דרגות על השרוך קראוץ, ואם אכן הדבר וחוד יעלו שני ספרדים זה משנה גם את סגנון ההתקפה כולה לעומת קאוט וטורס. מה גם שאני מקוה שבניון יתפוס מקום יותר קבוע בהרכב וישדרג את משחק ההתקפה של ליברפול שהתבסס כולו על טורס

לון 9 ביולי 2008

רונן, פדרר ונדאל מהווים חריג. דיוקוביץ' אולי בעתיד ישפר עצמו כמותם, אבל הוא "אול אראונד פלייר".
אני לא רואה אף שחקן חימר שפועל כמו נדאל ומשתדל באמת להשתפר על דשא.
אני לא רואה אף שחקן קלאסי של משטחים קשים שעושה את זה על חימר.

אני כלל לא בטוח שבעולם הלטיני מישהו ינסה לחקות את נדאל על הדשא. הם יודעים שהוא חריג.

ובהחלט חשוב לציין את השינוי הדרמתי שנעשה בדשא. הוא איטי בהרבה והכדור קופץ גבוה יותר. מה שאומר שלפני שלוש-ארבע שנים, לנדאל לא היה סיכוי.

לגבי סמפראס והחימר, צריך להפריד בין ההשתדלות לבין התוצאות. הוא בהחלט השתדל וניסה, הוא פשוט לא הצליח.
המשחק שלו, בניגוד לפדרר, היה מבוסס הרבה יותר מידי על ההגשות.

העובדה שאגאסי לקח פעם אחת את הרולאן גארוס אינה משנה את העובדה שעל יתר המשטחים הוא היה הרבה פחות טוב מסמפראס (הכל יחסי כמובן).

לגבי בורג, בילדותי הערצתי אותו. ככל שחולפות השנים אני יותר ויותר חושב שמדובר בסוג מיוחד של לוזר. כן, לוזר.
הוא אמר מפורשות שהיה מתחרה באוסטרליה אם היה מנצח את ארה"ב, כדי שיהיה לו גראנד סלאם. היות ותמיד נכשל בארה"ב, העדיף לדלג על אוסטרליה. (ליתר דיוק, פעם אחת השתתף והודח בשלב מוקדם).

וזה בדיוק האופן בו פעל אחרי ההפסד בווימבלדון למקנרו. הוא פשוט לא רצה להתאמץ ולשפר את עצמו או שפשוט פחד שאין לו את היכולת ופרש.

ארבע פעמים בורג הפסיד בגמר ארה"ב, יש גבול לכמה אפשר לתרץ את זה במזל.
מה לעשות, העובדות מראות שבורג פשוט לא היה מספיק טוב על מגרשים קשים.

אלופים גדולים נבחנים כשיש קושי, לא כשהכל הולך טוב. בורג נכשל באופן מוחץ בעניין הזה.

העובדה שבורג פרש צעיר היא הוכחה מוחצת בעיניי לבריחה שלו ולא לכך שאולי היה זוכה בעוד תארים.

אם פדרר היה בורג, הוא היה פורש בסוף השנה.

לייבר בהחלט צריך תמיד להיות מוזכר במקום הראשון. מדובר בעידן אחר, עם כללים אחרים, מחבטים אחרים וכו' ולכן ההשוואה אף פעם אינה אפשרית. ואף פעם לא נדע בכמה גראנד סלאם היה זוכה אילולא הפך למקצוען. ספקולציות אינן עובדות….

ליאור, טורניר מונטה קרלו נשאר טורניר מאסטרס. כך שיהיו שלושה טורנירי חימר בסדרת המאסטרס.
המבורג אכן יורד לסבב של ה- 500 נקודות. ובסדרה הזו מתוך 11 טורנירים, ארבעה יהיו על חימר (אקפולקו, המבורג, ברצלונה וולנסיה).

אם אני מבין טוב את ההסברים, אז הסבב דווקא ישתפר מבחינת השחקנים. יהיה בו הרבה יותר היגיון מבחינת הנסיעות.
הטורנירים יקובצו לפי אזורים. למשל, תהיה סדרת טורנירים עוקבים ביפן ובסין. בסוף השנה, אחרי עונת אולמות באירופה, ישארו באירופה ולא יטוסו לגביע המאסטרס לסין, אלא יגיעו ללונדון.

רונן, אם אתה מדבר על מסורת, אז צריך לתבוע שישחקו יותר על דשא….
העובדה היא שיותר נוח לבנות ולתחזק טורניר מגרש קשה מטורניר חימר. הוא גם מתאים יותר בחורף, כך שהוא משטח לכל השנה, בניגוד לחימר שהופך לבוץ בגשם.

רונן דורפן 9 ביולי 2008

לון –
מגרשי דשא הם אכן עניין אריסטורקטי שקצת שייך לעבר. אבל חימר זה אחרת. בבודפשט, למשל, שהיא לא במדינה עשירה או אריסטוקרטית, אני רואה רק מגרשי חימר. בפינת המגרש יש מכבש והראשונים שבאים לשחק בבוקר או שומר המתקן עובר מדי פעם על המגרש. זה לא ביג דיל. ובהרבה מקומות בעולם זה "הטניס האמיתי".
כמובן שקשה לקבוע מה האיזון הנכון – אבל לדעתי אין ספק שכרגע הטורנירים נמצאים במקומות בהם נמצא הכסף ולא במקומות מהם מגיעים הטניסאים.

רונן דורפן 9 ביולי 2008

לון – יש לי גם חשד שאחת הסיבות לשינוי המגמות בטניס, שדיברנו עליהם בתחילת השבוע, היא שיותר נכון ללמוד טניס על חימר מאשר על מגרש קשה. מגרש קשה מבליט ילדים חזקים שאולי מגישים חזק. מגרש חימר מכריח לימוד יותר עמוק של הטכניקה.
אני לא סגור על זה לחלוטין – אבל סביר בעיני שגם פדרר למד טניס על חימר.
מבט מהיר על העשיריה הראשונה -לדעתי לפחות שישה – פדרר, נדאל, פראר, דבידנקו, נלבדיאן וורניקה – באים ממדינות בהם מתאמנים על חימר. גם לגבי דיוקוביץ אני חושב שזה המצב – אולי גלעד יודע?

תומר 9 ביולי 2008

רונן-אני לא מבין את הגישה של לוותר או לא לוותר לריאל. נכון שריאל משחקת מלוכלך אבל מה התועלת למנצ'סטר מלהשאיר אותו? אם מנצ'סטר משאירה אותו היא מקבלת שחקן לא מרוצה עם גוף באנגליה וראש במדריד,היא לא מרוויחה עליו 70 מליון ליש"ט(או יותר?) והיא נתפשת כקבוצה שנשענת על שחקן אחד. זה גם לא המתכון הכי טוב לסדר בחדר ההלבשה,במויחד כשקירוש עוזב ואין מישהו שיש לו שפה משותפת והבנה עם הלטינים.
ריאל לא צריכה להיות חלק במשוואה,המטרה של מנצ'סטר היא לא לחנך את ריאל מדריד.אז אוקיי,הגישה אומרת שאם היא תוותר על רונאלדו,נאני ואנדרסון יקבלו את אותה הצעה בעוד שנה. לדעתי זה לא מדויק. דבר ראשון,המטרה של פרגוסון צריכה להיות שהם לא ירצו לעזוב מלכתחילה.דבר שני,ההעברות בקנה מידה גדול שכזה בין יונייטד לריאל הן לא דבר של מה בכך,זה לא הפועל כפר סבא-הפועל תל אביב.
לדעתי זה ענין סנטימנטלי(גם של פרגוסון וגם שלך),שהוא מובן אבל לא תופס. אם פרגוסון רוצה לצאת צודק שישאיר אותו,אם הוא רוצה לצאת חכם שימכור אותו.

רונן דורפן 9 ביולי 2008

תומר – המטרה היא בודאי ובודאי לחנך את ריאל מדריד. אחרת הם יעשו לך את זה תמיד, עם כל שחקן וכל פעם תוותר. הראיון הראשון של רונאלדו במדריד, שבאופן מפתיע יהיה ל"מרקה", יהיה "אני מקווה שאנדרסון ונאני יצטרפו אליו בשנים הקרובות". אם תניח לריאל מדריד פעם אחת הם יחזרו להשמיד כל מה שתבנה. ככה הם עובדים שנים. תמיד יהיו שם בחירות. המרקה תמיד יהיה הבטאון שלהם. והדבר היחיד שהאוהדים שם רוצים זה רכש יקר.

והטקטיקה המלוכלכת היא רק של ריאל. למה ברצלונה פונה לזניט בעניין ארשווין ולא פשוט מסכסכת בינו לקבוצה?
לא לכל קבוצה יש כוח כלכלי להלחם בריאל ובנשיא שלה – אבל ליונייטד יש והיא צריכה לעשות את זה. את הקבוצה צריך לבנות מחדש בפחות דגש לטיני. אבל הדבר המרכזי שצריך אסטרטגית לעשות עכשיו הוא להבהיר לריאל מדריד שאת תרגילי החבלה שלה היא לא תעשה לעולם במנצ'סטר יונייטד.
אגב, רונאלדו הוא מספיק אטום רגשית בכדי שלמרות הבלגן ולמרות שיידע שהוא עוזב בקיץ הבא הוא יבקיע 25-30.

תומר 9 ביולי 2008

עדיין,ומה הרווחת בזה שהשארת אותו ומכרת אותו בקיץ הבא,כנראה לריאל?
לקלדרון אין מה להפסיד,אם הוא מחתים את רונאלדו הוא יצא גדול,אם הוא לא מחתים אותו הוא עדיין נתפש כאחד שעשה הכל כדי להביא אותו.את המטרה שלו הוא כבר השיג. הוא כבר חיבל במנצ'סטר מספיק.איזה מסר זה נותן לאוהדים שמועדון בסדר גודל כזה מוכן לשלם הון עתק לשחקן שלא מראה מחויבות למועדון?
שים עליו תג מחיר גבוה מאוד(נגיד 100 מליון),אם ריאל מוכנה לשלם אותו שיבושם לה. את תרגילי החבלה שלה היא תעשה בכל מקרה(היא עושה זאת מימי די סטפאנו) עד שמישהו יעניש אותה על כך,מה שכנראה לא יקרה.
גם ההצהרה של פרגוסון על התפטרות לא מובנת לי,20 שנה בנית משהו שגדול מסך חלקיו ועכשיו אתה רוצה לנטוש את כל זה בגלל איזה ילד אגואיסט? זה החזון שלך?
שוב,נאני ואנדרסון הם סיפור שונה. במידה וגם הם ירצו לעזוב,השדים האדומים יאלצו לעשות בדק בית מה גורם לכך ולהפיק לקחים לקראת העתיד(ציינת בעיתון על הרזילאים הצעירים) ולהחליט אסטרטגית האם באמת שווה להשקיע בשחקנים לטינים שאחרי ההצלחה ירוצו לספרד.

רונן דורפן 9 ביולי 2008

לקלדרון יש מה להפסיד. העיתונות במדריד רוכבת עליו ומציגה אותו כמי שהבטיח. זו חרב עם שתי קצוות. הם ישחטו אותו אם לא ייצא לפועל.
ההצהרה של פרגוסון על התפטרות היא לחלוטין במקומה. הסיבה שהוא בנה משהו במשך עשרים שנה היא שהוא לא נכנע לתכתיבי הנהלה. למשל פיטר קניון בזמנו.
את האסטרטגיה הלטינית צריך לבחון בכל מקרה. ולדעתי להפחית אותה בצורה משמעותית.

רונן דורפן 9 ביולי 2008

אם הייתי קצת יותר ציני.. הייתי מודיע "אנחנו מוכנים למשא ומתן לריאל אבל לא עם קלדרון". כלומר להודיע לאוהדים שלהם שאם הם מדיחים אותו הם יקבלו את רונאלדו…

לון 9 ביולי 2008

רונן, המקומות שמהם מגיעים ספורטאים כבר אינן משנים מזה זמן רב. ראה מה קורה בעולם הכדורגל האירופי, כמה אפריקאים ודרום אמריקאים נמצאים בו. אני לא מביע עמדה, מציין עובדה.

ולמרות זאת החלוקה של שני גראנד סלאם על מגרשים קשים, אחד על דשא ואחד על חימר נראית לי מאוד הוגנת.

השנה יש 69 טורנירי איי.טי.פי. מתוכם 22 על משטח קשה בחוץ, 17 באולם, 24 טורנירי חימר, 6 טורנירי דשא.

כיום משחקים על חימר כארבעה חודשים: בפברואר בדרום אמריקה, באפריל, מאי ויולי באירופה.
(השנה הלו"ז צפוף יותר בגלל האולימפיאדה ולכן קנדה וסינסינטי הועברו ליולי. בכל יתר השנים הם באוגוסט).

כלומר משחקים על חימר באביב ובקייץ (כזכור, בפברואר יש קייץ בדרום אמריקה).

בפברואר (באירופה) ומסוף ספטמבר משחקים באולמות בגלל מזג האוויר.

בשאר הזמן משחקים על מגרשים קשים בחוץ.

כך שהחלוקה נראית לי הוגנת.

פדרר תמיד מציין שהוא משחק בבאזל מפני שהיה שם בול-בוי כילד ונער. ושם מדובר על אולם סגור. אבל אני לא יודע איפה למד. אני דווקא מסופק אם זה היה על חימר. ולכן גם לא כדאי להכניס כל כך מהר את ואוורינקה לרשימה, אלא אם כן אתה יודע זאת בוודאות.

נלבנדיאן, למרות שמגיע מארגנטינה, דווקא מגיע מאיזור בו משחקים על מגרשים קשים. לכן הוא יוצא דופן בין הארגנטינאים ומצליח על מגרשים קשים והיה בזמנו בגמר ווימבלדון.

סאפין היה תקופה ארוכה בספרד וזה לא סייע לו על חימר. גם מארי בילה שם תקופה וגם לו זה לא מסייע.

יש הבדל בין תיאוריה ומציאות. תיאורטית אתה צודק. מעשית, אם היה נכון יותר ללמוד טניס על חימר, אז היינו רואים תוצאות אחרות. העובדה היא ששחקני מגרשים קשים הצליחו לזכות על חימר (אגאסי, קורייר), הפוך לא. נדאל הוא יוצא הדופן.

רונן דורפן 9 ביולי 2008

לון. הרוסים בהחלט לומדים על חימר – לפחות אלו בספרטק מוסקבה (שכוללים את סאפין)
פדרר התאמן במרכז המצויינות השוויצרי באקובלנס. בדקתי באינטרנט, ושם יש ארבעה מגרשי חימר ומגרש סינטטי אחד.

גלן 9 ביולי 2008

לון: אולי שכחת אבל הגרנד סלם היה פחות מחשוב בתקופתו.רק בשנים האחרונות זה נהייה הבון טון היחידי לקביעת גדולה. אפילו את הרולנד גרוס הוא הזניח לסרוגין בגלל התחייבויות לטורנירים אחרים. בתקופתו השילוב של ויימבלדון-פריז היה הקלאסה ולא ניתן לשפוט אותו לא בכלים של היום כמו גם בכלים של לייבר.
לגבי U.S – נזכיר שלא כלם היו על אספלט. אכן זה הגיבנת שלא נותנת לו בעיני את הבלעדיות בפודיום.

למשל בגביע דייויס שם הוא היה ענק (ראיתי אותו בסופ"ש אחד בבוסטאד ובמונחים שבדיים האיש הוכיח שם פטריותיות למופת) והיום לפחות לי נראה שלשחקנים מהטופ זה פחות עניין חשוב אמוציונלי.

רונן דורפן 9 ביולי 2008

אגב לון – גם חשוב להזכיר שבתקופת בורג אוסטרליה היה על דשא. אז הזנחת הטורניר הזה לא הייתה בגלל המשטח. הטורניר היה קצת נכה באותן שנים ואם אני זוכר נכון לפעמים שוחק רק עם 96 שחקנים. ההעברה שלו לטורניר הראשון של השנה החזירה אותו למעמדו. חבל שהם התקינו השנה משטח זהה לארצות הברית. המשטח שלהם היה איטי יותר לפני כן ויצר שונות אמיתית בין כל ארבעת הטורנירים. במצב כזה דאבל אוסטרליה-ארצות הברית בהחלט לא שקול לשום דאבל אחר.

תומר 9 ביולי 2008

רונן-אני מביא כדוגמא את מכירת זידאן לריאל. יובה יכלה להתעקש על הישארות של זידאן אבל בחרה שלא ללכת כנגד רצון השחקן,הרוויחה 66 מליון דולר על שחקן שקנתה בשש(?).בכסף שהתפנה היא בנתה את עצמה מחדש עם בופון,תוראם ונדבד(שאני בוחר אותו לפני זידאן בכל יום,אבל זה אני) ובנתה קבוצה מעולה שזכתה באליפויות וכמעט זכתה בליגת האלופות אחרי תצוגה בלתי נשכחת בחצי הגמר מול ריאל וזיזו. זה לא היה פתח למעבר כוכבים אחרים לריאל ואפילו כשירדה ליגה היא הצליחה לשמור על השחקנים שהראו מחויבות למועדון. אלה שעזבו כנראה לא היו עוזבים אלמלא ירדה ליגה וגם הם לא הפיקו מהמעבר יותר מידי(נסיגה ביכולת של זמברוטה,תוראם וקנאברו). על מה שקרה לריאל בגלל הגלקטיקוס אין צורך להרחיב.
נכון שזה שונה בעיקר בגלל שרונאלדו צעיר יותר אבל יש פה דמיון.
תיאורטית אתה צודק במאה אחוז,מעשית התועלת ממכירת רונאלדו עולה על זו מהשארתו.
בקשר לתכתיבי הנהלה,מכירת רונאלדו היא לא בדיוק תכתיב של ההנהלה.היא לא מרוצה מהענין בדיוק כמו פרגוסון והביעה את תמיכתה במאמן ללא סייג,ברור לחלוטין שבסופו של דבר זו החלטה שלו אז אני לא רואה סיבה להפוך את הפרשה למערכה שלו מול ההנהלה. אני מאוד אוהב ומעריך את העובדה שפרגוסון לא מתנתק סנטימנטלית מעבודתו,בזכות זה גיגס,סקולס וסולשיאר קיבלו את הכבוד המגיע להם והחזירו בגדול ובזכות זה מנצ'סטר יונייטד הפכה ממועדון שאני לא אוהב לכזה שאני מאוד מעריך אבל נראה לי שבענין הזה הוא צריך לוותר על החינוך ולהתעלם מכך שהאגואיסט הוא פרויקט אישי שלו ולעשות את מה שנכון מעשית עבור הקבוצה שלו.

ליאור 9 ביולי 2008

לון, אתה צודק, התבלבלתי מכיוון שמונטה קרלו הורד ממעמדו ואז הוחזר בעקבות תביעה. אותו המצב כרגע עם המבורג, שעדיין לא ידוע מה יעלה בגורלו.
לגבי פדרר, הוא אכן למד את מרצו על חימר, לפחות באותה מידה כמו שהוא למד על קשים. למי שמעונין, שודרה לא מזמן סידרה של 3 פרקים על פדרר, the spirit of a champion, לכל פרק יש שם אחר.
becoming a champion, the champion, the man. מומלץ מאוד בשביל לראות איך גדל סופר סטאר, הוא רואה את עצמו בראי החברה ככל שהוא גדל. זה גם נותן מבט לילדותו הפרועה. חברה שלי לא האמינה שזה הוא. קוקו מוהיקן שזורק מחבטים על הרצפה.
כמובן שיש דרכים לראות את הסדרה ברשת, אבל קשה יחסית למצוא. אם מישהו מנסה למצוא ולא מצליח שישאיר לי תגובה ובאישורו של רונן אני אפרסם לינקים.
אבל, הוא לא גדל עליו מילדות. אני חושב שלשחק על חימר מגיל 4, זה לא כמו לשחק על חימר מגיל 12. זה נותן לך יתרון והבנה של המשטח, אבל המשחק שלך לא טבעי עליו.
אני מסכים עם רונן שמי שגדל על חימר ניחן ביותר יכולות טכניות, ובעיקר ביותר יכולת לפתור מצבים מקו הבסיס. זה מקנה לשחקן אורך רוח, שאנחנו רואים למשל את האמריקאים מאבדים תוך חצי שעת משחק על חימר. אני דווקא אייחס את ההצטיינות האירופאית על חימר לאופי שלהם, יותר מאשר ליכולת שלהם לשחק על המשטח. אמריקאים זה עם של זבנג וגמרנו מטבעו. תוצאה על המקום (לא נתפח דיון למה משחק כמו כדורגל שנגמר בתיקו לא התקבל בארה"ב). אין להם לא את המנטליות ולא את הסבלנות ללמוד את החימר

לון 9 ביולי 2008

רונן וגלן, בורג לא שיחק באוסטרליה בגלל תבוסתנות ועצלנות. היות וכבר לא יכול היה להשיג את הגראנד סלאם אחרי שהפסיד בארה"ב, אז לא רצה לטוס הרבה שעות ולהסתגל וכו'.

זה לא קשור למגרש ולא לשום דבר אחר. אם היה מגיע אליו כדי לזכות בגראנד סלאם, אז כנראה שבכל זאת הבין את חשיבותו. למרות ההבדל מחשיבותו כיום.

וזה בדיוק מה שעשה אחרי שהבין שנגמרו הימים הטובים בווימבלדון. הוא יכול היה להתאמץ, לשפר יכולת, לספוג הפסדים ולקוות לנצח אחרי כמה זמן, אבל הוא פרש.

אלוף אמיתי לא בורח מקשיים וממאמץ. להיפך, הוא רואה בהם אתגר.

מי שנחשב לגדול מכולם, אולי בכל הענפים, מוחמד עלי, חזר שוב ושוב גם אחרי הפסדים ויריבים חדשים.

כשפדרר הבין שיש לו בעיה מול נדאל על החימר הוא לא ברח. הוא החליט להשתפר, להביא את רואץ' ואח"כ את היגראס.
וגם עכשיו, אחרי ההפסד בווימבלדון, הוא לא יברח כמו בורג.

גלן, בורג לא ויתר על רולאן גארוס עד שפרש. ב- 1973 הפסיד בסיבוב השלישי. ב- 1976 הפסיד ברבע הגמר. ב- 1977 לא שיחק בגלל פציעה.

הילד שבי בהחלט כואב את העובדות האלה לגבי בורג. זה תסכול מאהדה.
עד היום אני זוכר את ההפסד שלו למקנרו בווימבלדון כחווייה אישית כואבת.

לון 9 ביולי 2008

ליאור, איפה זה שודר ? וחוץ מזה חסוך לנו זמן חיפוש ותן לינקים. תודה מראש.

ליאור 9 ביולי 2008

שודר ב ESPN קלאסיק, לא הערוץ שיש לנו בארץ.
ראיתי עכשיו ביוטיוב שיש אותם שוב. בעקרון ESPN מוחקים אותם מייד, אז למהר לראות. כל פרק מחולק לשלושה חלקים, אני אתן לינקים לפרק הראשון של כל חלק

making of a champion

http://www.youtube.com/watch?v=_lLHy7UBLfg&feature=related

the champion

http://www.youtube.com/watch?v=e5SJI_JwzYw

the man

http://www.youtube.com/watch?v=Kpn1sSlXFuo

מצטער על ההדבקה הערבית, לא יודע איך לצרף פה לינקים

ליאור 9 ביולי 2008

לון – שמתי לך לינקים, אני מניח שהם ממתינים לאישור של רונן

רונן דורפן 9 ביולי 2008

לון – נדמה לי שאצל בורג אי אפשר לראות את זה רק בראייה ספורטיבית. אני חושב שהוא קודם כל התמוטט אנושית – ואחר כך ספורטיבית

ביגי בו 9 ביולי 2008

51 52 53 54

גם אותי מעציב ששינו את המשטח של אוסטרליה כך שיהיה זהה לus open. הוא לא רק היה איטי יותר היו בו עוד דברים שונים.
בכלל אני לא אוהב את כל מה שקורה למשטחי הגראנד סלאם…

עם רונאלדו בראש טוב ועוד כמה אלמנטים יונייטד יכולה להיות קבוצה היסטורית אדירה, הטובה ביותר שנראתה (לפחות בעידן הכדורגל המודרני), בלעדיו זה יהיה הרבה הרבה יותר קשה.

בורג הוא אחד הטניסאים השנואים עליי לאורך ההיסטוריה (שנאתי אותו כשחקן ואני שונא אותו עכשיו כשחקן עבר) בגלל אישיותו.
בזיכרון אישי מאותה תקופה בורג נותן לך תחושה שהוא אלוהים ואז מראה לך שהוא בסה"כ בנאדם מאד קטן.

אני אשמח מאד ללינקים לסדרה על פדה… כמובן באישורו של דורפן…

ביגי בו 9 ביולי 2008

קודם כל תודה לדורפן שאישר את הלינקים ולליור שהעלה אותם!

ליאור שמת את זה בסדר הנכון נכון?

שוב רב תודות

עזי 9 ביולי 2008

לון בורג לא הגיע לאוסטרליה (חוץ מפעם אחת9 גם בארבע השנים ששיחק והטורניר היה בינואר, כמו היום, והיה הראשון מהגראנד סלאמים בסבב. אולי הוא היה עצלן אבל זה לא בגלל שלא היה לו סיכוי לגראנד סלאם.

גיל 9 ביולי 2008

אני חושב שבורג דומה מאוד לקנטונה. מההתרשמות שלי הוא מסוג הגאונים שחייבים לעשות דברים בדרכם עד שבשלב מסוים פשוט נמאס להם מהכל והם עוברים הלאה. רק שלבורג כנראה הייתה אישיות הרסנית ביותר.

גיל 9 ביולי 2008

אגב, מה עם קן רוזוול ברשימת הגדולים? הוא זכה ב8 סלאמים בסך הכל ובכל טורניר סלאם חוץ מווימבלדון זכה לפחות פעמיים. הקריירה שלו הייתה אחת הארוכות בהיסטוריה ומתפרשת על פני 23 שנה. הוא היה מדורג בטופ 20 כל שנה למשל 25 שנה ברציפות!

גלעד ב. 9 ביולי 2008

כמה הבהרות בתור אחד שחי את הטניס מילדות- 99 אחוז מילדי אירופה גדלו על חימר בקיץ ואולמות בחורף,במדינות הדרומיות(דרום ספרד,פורטוגל,יוון ודרום איטליה) הם גדלו על חימר במשך כל השנה,האספלט באירופה הוא נדיר,גם האולמות הם לא ממש אספלט אלא שטיח או פלסטיק שהם בעקרון יותר מהירים מאספלט.אנגליה היא כמובן יוצאת דופן,שם זה בעיקר אספלט ואולמות,החימר באנגליה גם הוא שונה ונקרא שייל(כורכר).בדרום אמריקה זה מעורב,בארגנטינה,אורגואי,צ'ילה ובוליביה זה חימר בעיקר.בברזיל זה עירוב של חימר ואספלט,במקסיקו ובוונצואלה זה דווקא יותר אספלט,אבל גם חימר.באסיה זה 99 אחוז אספלט.באוסטרליה כנ'ל.באמריקה זה שילוב עם יתרון לאספלט אבל החימר שם שונה,הוא ירוק ויותר מהיר וחלק,מירב הטורנירים החשובים בנוער הם על אספלט וזה נתון מכריע.לון,כשאתה מציין תחרויות באולם אתה צריך לשים אותם באותה קטגוריה של אספלט,זה משטח קשה עם אותם סממנים של אספלט,האולם מאפשר תזמון מושלם של חבטות ומעניק יתרון אדיר לבעלי הגשות אדירות,אין את אלמנט הלחות,החום והרוח.יש סוג מסוים של שחקנים שהתמחו באולמות-למשל קורדה,מנסדורף וגם אגב מקנרו שהיה אדיר באולם(מנסיון לצערי).לגבי נלבנדיאן-יצא לי להכיר אותו כשהיה בן 15-16 ,הוא יהודי ממוצא ארמני אגב,כשהתחרה בתחרויות נוער באירופה ואני הייתי שם עם נבחרת הנוער של ישראל,כבר בגיל נוער הוא היה תותח והפתיע אותי עם סגנון משחק לא אופייני לארגנטינאי,כששאלתי אותו איך זה שיש לו מגוון רחב של חבטות הוא הסביר לי שמאמנו היה מאמן אותו שלושה ימים בשבוע על חימר ושלושה ימים בשבוע על אספלט,זה כמובן היה מהלך גאוני של מאמנו אבל לא נראה לי שזו מגמה,שאר הארגנטינאים מדורו ומהדור שאחריו המשיכו במסורת הרגילה של שחקני חימר טיפוסיים.לגבי בורג-אין ספק שבורג הוא לוזר בתמונה הרחבה של החיים-משחקן שהיה מופת של משמעת עצמית ושליטה ברגשות הוא הפך לשבר כלי אחרי הגמר ההוא מול מקנרו(ששבר גם את ליבי כילד),פרש מטניס,התמכר לקוק,הפסיד את כל 40 מיליון הדולר שעשה בקריירה,חזר אחרי 10 שנים(רק בשביל כסף),גמר את העונה עם 0 נצחונות ו-10 הפסדים,והמשיך לשים כל גרוש שהרוויח לתוך האף.אגב,בשנת הקאמבק שלו יצא לי לשחק זוגות מולו(יחד עם מנסדורף) בוושינגטון 93 ,זה היה פשוט מביך,ניצחנו 6-1 6-2 ובורג לא החזיק סרב פעם אחת במהלך המשחק,המגרש אגב היה מפוצץ ב-15000 איש,בורג קיבל על ההשתתפות,100,000 דולר,זה היה עצוב.יש עוד משהו שצריך להבין-חלוקת המשטחים של הטורנירים בסבב אינה משקפת את החלוקה של המשטחים בעולם,בארה'ב למשל יש אינספור מועדונים(בעיקר במזרח) של מגרשי חימר ובאירופה אין בכלל מועדונים של אספלט(מלבד באנגליה),הדשא עדיין קיים אבל צריך להיות ממש עשיר בשביל להשתייך למועדונים שמתחזקים דשא.לגבי אוסטרליה-יצא לי להתחרות באליפות אוסטרליה האחרונה שנערכה על דשא בקויונג ב-87 ,רק בכדי שתבינו את המעמד של הטורניר בימים ההם,הייתי בתחילת הקריירה עם דרוג של 160 בעולם ונכנסתי להגרלה הראשית ללא מוקדמות,זה אומר שבערך 50-60 שחקנים לא נרשמו,המקום היה די מוזנח והמגרשים הצדדיים היו במצב קטסטרופלי,גם לא היה כמעט קהל.ב-88,כשעברו לפלינדרס פארק זה כבר היה גראנד סלאם לכל דבר.

Glen 9 ביולי 2008

LON: i AM NOT TRYING TO CONVINCE YOU BUT ANYWAY AS MUCH AS I COULD FIND IN 1977 HE WAS NOT INJURED. HE SIMPLY HAD BETTER THINGS TO DO THAN THE FRENCH OPEN AND THAT WAS PLAYING IN A PROFESSIONAL TENNIS LEAGUE.

AND AGAIN TRY TO REMEMEMBER YOUR CHILDHOOD: HOW BIG WAS THE DAVIS CUP AND HOW BIG WAS BORG OVERTHERE (THE BEST WINNING RECORD FOR SINGLE)

מאיר 9 ביולי 2008

דורפן, הטיעון השני שלך הוא נגד הרעיון המקורי של בלאטר – אני מסכים איתו וגם הסכמתי עם הטיעון הראשון שהיה בעיתון.
אבל אני לא בטוח שאזרחות זה רף נמוך מדי. בכל זאת, למדינות מערביות יש חוקי התאזרחות די נוקשים, שאפילו מועדוני כדורגל גדולים צריכים לעמוד בהם. אזרחות גם מראה בדרך כלל על התכוונות מסויימת מצידו של אדם להמשיך לחיות באותה מדינה. ולצורך העניין, שחקן שזכה באזרחות כי שיחק וחי במדינה 3-4-5 שנים, יאללה, שיהיה אחד מהשישה ה"מקומיים". יש בזה אפילו היגיון. כך שלדעתי, ההצעה של בלאטר בתיקון מ"שחקן נבחרת" ל"אזרח", היא לא רעה בעיני.
יש לך רעיון אחר? או שאתה חושב שליגות לא צריכות לשאוף לשמור על ציביון מקומי?

רונן דורפן 9 ביולי 2008

מאיר – אני מתבלט… אולי אני צריך לשאול אותך כאוהד ארסנל. חסרים לך ילדים איזלינגטונים-אנגלים-בריטים בקבוצה? באיזשהו מקום נראה שארסנל היא כן דיי ייצוגית ללונדון כעיר רב-לאומית.

סרן קיר 9 ביולי 2008

אוף טופיק , אבל אמרת שאתה מעדיף את הקשר איתנו דרך מנגנון התגובות.
היום שמעתי לראשונה על סיפור המשחק בין ברבדוס וגינואה. או יותר נכון על סיומו של המשחק..
http://www.kottke.org/remainder/08/07/16024.html
זה נכון?

עוז 9 ביולי 2008

מאוד נהניתי לקרוא את הפוסט וגם את הפרשנות של גלעד.
שתי הערות: אני די משוכנע שגם דיוקוביץ' גדל על חימר כי ביוגוסלביה משחקים על חימר ממש כמו בשאר אירופה הדרומית. מצד שני, בלגרד היא עיר גשומה והוא וודאי בילה חצי מהשנה באולמות, כמו האירופאי הממוצע (לפי גלעד).
ביורן בורג הוא היום אימפריית ביגוד בצפון אירופה (שמוכר זוג תחתונים ב-37 יורו) כך שמבחינה כלכלית הוא כנראה התייצב…

גלעד ב. 9 ביולי 2008

עוז,בשנה שעברה בורג הציע את חמשת הגביעים שהוא זכה בהם בווימבלדון למכירה פומבית,נראה לך שהוא התייצב כלכלית?בסוף מקנרו ואגאסי הצילו אותו מהבושה ורכשו אותם והחזירו לו .

מאיר 9 ביולי 2008

שמע, שמעתי את ניק הורנבי מדבר על זה פעם. הוא טוען שאם השחקן לא הגיע מהשכונה וגדל על הקבוצה, אז מה ההבדל. נניח לי דיקסון, שהגיע מהצפון (נדמה לי מנצ'סטר סיטי) – במה הוא טוב יותר מאדבאיור? (שאל הורנבי). הוא הרי יותר גרוע מאדבאיור, כי אדביור לבש כילד חולצה של ארסנל בכפר שלו בטוגו, ודיקסון שנא את ארסנל בכל נפשו! (זעק הורנבי). אז או שאתה מגדיר רדיוס של כמה מאות מטרים מסביב לאצטדיון, ורק למי שגדל ברדיוס הזה מותר לשחק בקבוצה, או שתעזבו אותנו בשקט, אמר הורנבי.

אבל עם יד על הלב, כן, מפריע לי שארסנל היא יותר פריז מלונדון, ושאין כמעט אנגלים בה. ונגר כמובן מתנגד גדול להצעות כמו של בלאטר ואם היא או שכמותה תעבור, כנראה שונגר יעזוב את אנגליה ואולי ארסנל תהיה קבוצה הרבה פחות טובה ומשמעותית…
אבל יש לי בעיה עם זה שבעונות האחרונות היו ימים שארסנל לא עלתה עם אף אנגלי ב-11. עם כל השנאה שלי ליונייטד אני בהחלט מחזיק מפרגוסון על השמירה על שלד אנגלי/בריטי.

יוני 10 ביולי 2008

ד"ר בלום, תמשיך בפעילותך המבורכת בבלוג. סיפור יפה על מקנרו ואגאסי

לון 11 ביולי 2008

ליאור, תודה רבה ! הייתי עסוק ביומיים האחרונים, אני מקווה שהלינקים עדיין עובדים….

עזי, אני ציטטתי את בורג. זה ההסבר שהוא נתן למה לא הגיע לאוסטרליה. אם הוא אומר, מי אנחנו שנחלוק עליו…

גלעד, שאפו !! יופי של הסבר על האולמות ברחבי העולם. זה היה מעניין ומלמד.
(לגבי האולמות, אני ציינתי אותם בנפרד משום שהם משוחקים בחורף, כשאין ברירה אחרת ואי אפשר לשחק על חימר).

רונן, עד כמה שאני יודע התיאור של גלעד מדוייק. זה התחיל בכישלון הספורטיבי ומשם עבר לחיים האישיים.

עוז, המותג "ביורן בורג" לא שייך לבורג…. הוא פשט רגל ומישהו קנה אותו.
לפני כמה שנים ראיתי סרט (לפי מיטב זכרוני בערוץ 8) שתיאר את ההתנהלות של בורג אחרי הפרישה, בדגש על ההתנהלות העסקית.
זה היה לא רק עצוב אלא מרגיז. הסתבר שבורג היה איש לא ישר בעסקים. מילה שלו לא היתה מילה והוא גרם גם לאחרים, תמימים שסמכו על השם שלו, להפסדים גדולים.

Comments closed