דנקן פורש

הפרשן המושלם של השינויים במשחק

td

על אופיו ואישיותו של דנקן אין לי מה להוסיף אלא שהוא היה הספורטאי האהוב על ביל ראסל, וזה אומר הכל.

לכו לסדרת הסרטונים הזו של שיחה בין ראסל לדנקן. תענוג צרוף.

שתי הערות.

ראשית, התפקיד שלו – פאואר פורוורד – היה ברירת מחדל. הוא פשוט הגיע לקבוצה שהיה לה כבר את דייויד רובינסון. אם היה נבחר על ידי כל מועדון אחר היה נרשם כסנטר וכנראה נשאר שם כי מן הסתם היה מבריק שם.

שנית, הוא היה אחרי העונה הסטטיסטית הכי טובה שלו כששונו החוקים לטובת השחקנים הנמוכים. אבל איכשהו נדמה לי שזה דווקא סייע לו. כשפתאום לנהל את המשחק מהעמדה מספר 4 הפך להגיוני יותר. הוא היה אתלט נפלא וחסין מאד בצעירותו והיה שורד את קרבות אזור הצבע עוד כמה שנים. אבל כשהמשחק התרווח – והשלשה הפכה חשובה יותר ויותר – דווקא הוא שלא קלע שלשות בעצמו, קיבל את השטח והזמן לנהל משחק מההיי-פוסט. ולשחק את הפיבוט מהעמדה מספר 4.

לכן למשל הדיון בין קרל מאלון לדנקן בעמדה מספר 4 – בלי קשר אני לוקח את דנקן לפניו פשוט כי אני חושב שהוא שחקן יותר טוב – הוא פשוט דיון לא נכון. מדובר בתקופות שונות לחלוטין של התפקיד. דנקן, גם בגלל שינויי החקיקה לקח את העמדה למקום אחר. ואני בכלל לא חושב שהוא זן נכחד. להיפך, הוא פירש נכון את תפקיד הגבוה והוא המודל לגבוה של הדור הבא. מאנטוני דייויס ועד דריימונד גרין.

השחקן ששיחק את הדקות האחרונות בניצחון 1-4 על הניקס ב-1999 היה שחקן אחר לחלוטין מזה ששיחק במפלה המוחצת של מיאמי ב-2014. הוא מי שניתח נכון את השינויים העצומים בכדורסל בין התקופות.

עזרו לדה באזר

וגם פול סיימון פורש בקרוב.

היחיד שאין לו מה להרוויח
עיוור צבעים

37 Comments

גורביץ' 11 ביולי 2016

על שמו המציאו את הביטוי פרנצ'ייז פלייר.
השחקן היחיד חוץ מלברון בעשרים שנים האחרונות שהיה משנה והופך לקונטנדרית כל מועדון בו הוא היה נוחת

אלון 11 ביולי 2016

מסכים ומוסיף לרשימה בכל זאת את שאקיל. לא לכל אורך הקריירה אבל בשנות השיא.

קירקגור 11 ביולי 2016

גאון אתה על החיבור לפול סיימון (הקטע ששמת הוא גם רצועת בונוס לאלבום החדש, והאולי אחרון, של סימון, שמומלץ מאוד… עוד מישהו שקרא את שינוי המשחק ולא פעם העז להשתנות מחד ולהשאר הכי פשוט מאידך).

אני זוכר כמתבגר כשהוא הגיע בדראפט, איך דיברו על כמה שהוא הבטחה ולא הבנתי על מה המהומה כי הוא היה כל כך רגיל במה שהוא שידר. מי ידע אז איזה מורשת נפלאה הוא ישאיר אחריו (ואין כמו סיימון לתרגם נוסטלגיה לצלילים…)

אלון 11 ביולי 2016

בזבזתי הרבה שנים על לשנוא ספורטיבית את הספרס בעשור הראשון של שנות האלפיים. אבל איכשהו זה לא היה קשור לטים אף פעם.
לא היה פעם אחת שהייתי לטובת הספרס באף מאצ אפ שלהם…
התסכול שבלראות אותו מקבל כדור בפוסט ולדעת שאין מה לעשות,רוב הסיכוי זה 2 נקודות היה מדהים. היה אומן בלהשתיק קהל בית עם move "משעמם" ועוד סל.
ואיזה עוגן הגנתי…
הביג מן הכי גדול ששיחק את המשחק אולי חוץ מקארים(וביל ראסל אבל זה באמת עידן אחר)

Amir A 11 ביולי 2016

טוב, מה שנשאר זה לחבר בין היוצר, השחקן, השיר והיכולת שלהם לגרום לאוהדים להחסיר פעימה ולהתרגש עד דמעות:

https://www.youtube.com/watch?v=AXBlY5CImUU

אמוץ כהן-פז 11 ביולי 2016

אחרי תל אביב, היכל התרבות ׳לפני שנות אלף׳…
אחרי הופעת הסיום של מסע האיחוד באיצטדיון רמת גן…
פריז, 14 לנובמבר 2016!
אלוהים, שמור על הנער.

אבו צ'יצ'ריטה 11 ביולי 2016

יפה כתבת (ואם אפשר לבקש – פנק אותנו בלינק לטור שכתבת עליו ועסק בין היתר ברקע שלו כשחיין)

עסק שחור 12 ביולי 2016

מצויין!

הפסקה הזאת:
״אבל יצא גם שמאיזשהו סיבה היסטורית נקודתית החליטו פעם שלקום מהספסל ולריב זו אם-כל-העבירות. ולעומת זאת לא העבירו שום החלטה לגבי בעיטה באשכים בכוונה.״
כיום אפילו יותר רלוונטית.

היסטוריון של ספורט 11 ביולי 2016

הזחקן האהוב עליי והשחקן הטוב ביותר בעיני מאז מייקל ג'ורדן .

ניר 12 ביולי 2016

זחקן = שחקן זקן?

ולנסי דניו 11 ביולי 2016

מה היו אותם שינויים לטובת הגארדים?

דורפן 11 ביולי 2016

שלוש שניות הגנתי בעיקר. מותר דאבל טים על שחקן בלי הכדור.

ולנסי דניו 12 ביולי 2016

תודה

ניק דה בריק 18 ביולי 2016

בנוסף לשלוש שניות הגנתי, לדעתי החוק ששונה שהכי השפיע זה איסור ההאנד-צ'ק. זה מה שהכי הקל את המשחק עבור הגארדים.

גילעד 11 ביולי 2016

נתון שראיתי בטוויטר.
מישהו ליקט את מדד הפלוס מינוס המצטבר מאז דאנקן נחת בליגה ב1997.
דאנקן כמובן מוביל, עם פלוס 8910.
אף אחד אחר לא עבר את ה7000.
ענק.

פה איתמר 11 ביולי 2016

דרך אחרת להראות שס״א המועדון הכי מנצח באותה תקופה.

ארנון 11 ביולי 2016

כאוהד הספרס כמעט ארבעים שנה, דאנקן היה בשבילי הספורטאי-קבוצתי הטוב והאהוב מכולם. כל כך קבוצתי, שהוא משאיר אחריו קבוצה שתמשיך להיות בצמרת הגבוהה, גם אם לא קונטנדרית בכירה בשנה-שנתיים הקרובות. וכתבת עליו כל כך פשוט ויפה. ממש כמו השחקן עצמו.
תודה.

יהודה ב״ד 12 ביולי 2016

הוא הגדיר את הכדורסל כמשחק קבוצתי בעשרים השנה האחרונות.
בתקופה נרקיסיסיטית כמו זו שלנו מדובר לא רק בתרומה החשובה ביותר לאתוס הספורטיבי של המשחק, אלא גם בתרומה מבריאה ומאזנת לכלל החברה האמריקאית.

ניינר / ווריור 12 ביולי 2016

ותמיד נזכור את ההרחקה בגלל שצחק כשישב על הספסל

עסק שחור 12 ביולי 2016

בסנט קרואה, מקום הולדתו של דנקן, איך שיוצאים משדה התעופה יש שלט חוצות גדול שאומר:
Welcome to Saint Croix
Home of Tim Duncan

שיחק אותה!

NoOne 12 ביולי 2016

הודעת הפרישה הזאת כל כך מתאימה לטים דאנקן.
בלי סיבוב פרידה, בלי הצגות .
אין שחקנים כמו טים דאנקן

עידן. 12 ביולי 2016

מצחיק לראות את ההבדל בין הפרישה שלו והפסטיבל שהיה העונה סביב הפרישה של קובי- אקט קטן שמלמד הכל על האופי ההפוך של שני השחקנים הללו.

ד"ר רזי הופמן 12 ביולי 2016

ה 4 הטוב בהסטוריה ללא ספק בכלל!
ידעתי שזה יבוא ובכל זאת הופתעתי והתעצבתי.
מה שהוא נתן למשחק נתנו מעטים ומעל לכל הוא הראה שלא חייבים להיות מוחצנים כמו קובי או לברון הנפלאים על מנת להיות מעולה ונערץ.
דווקא השקט שלו מבחינת מים שקטים חודרים עמוק! והעומק הזה של טימי אינסופי.

notRobot 12 ביולי 2016

הספורטאי האהוב עלי ביותר ב-15 שנה האחרונים.
דוגמא אנושית בכל פרמטר.
צ'או טימי.

יובל 12 ביולי 2016

ללא ספק רגע עצוב, דאנקן היה שחקן אדיר, המאבקים של הספרס איתו מול הלייקרס בתחילת ואמצע שנות ה-2000 היו בלתי נשכחים.
עצוב לאבד בשנה אחת, למעשה ב-4 חודשים, כ"כ הרבה שחקני-על שליוו את הילדות שלי – דאנקן, קובי, פייטון מאנינג… כנראה שאנחנו מתבגרים.

איציק 12 ביולי 2016

דאנקן שחקן ענק (היה, היום הוא סתם עוד פנסיונר), וזה לא חדש. הוא היה יסודי מאד, יעיל מאד אך לא מלהיב או מרגש. אפשר היה לקנא ביעילות שלו אך נדיר להתפאל מהיופי בתנועה. משאקיל היה אפשר להתפאל, גם מאולאג'ואן ומיואינג, אפילו העין העקומה של סבוניס היתה חיננית. אצל דאנקן זה הכל נראה קצת לא חינני, אבל מאד נכון ומאד יעיל. לגלובטרוטרס לא היתי לוקח אותו (אני בטוח שהוא לא היה מסכים גם לו רציתי), אבל לקבוצה שלי, ועוד איך. שחקן ענק, אבל לא כזה שישאיר מורשת. מי ירצה מחוץ לקבוצה של פופוביץ' לעשות דברים נכון אם זה לא נראה ואוווו… חבל מאד, דוקא יכלה להיות אחלה של מורשת… רק תקשיבו: לעשות את הדברים נכון… מה יכול להיות רע במורשת כזו?

גיא זהר 12 ביולי 2016

מה היה מלהיב ביואינג? באולג'ואן? או לפני בג'אבר (הקליעה של דאנקן עם הקרש אסתטית בעיניי לא פחות מהסקיי הוק) או במוזס? דאנקן מופנם ויעיל, בקושי הטביע. משוק קטן יחסית. זה הכל. השאר מכונת יחסי ציבור.

NoOne 12 ביולי 2016

בלי קשר לדאנקן(שאותו אני מאד אוהב) הדרים שייק של אקים היה אחד הדברים היפים בכדורסל.
יואינג היה שחקן מצוין אך מאד מאד משעמם.

גיא זהר 12 ביולי 2016

אולוג'ואן היה עצום והדרים שייק שלו היה צעדים. בקטנה.

איציק 12 ביולי 2016

כשאתה קורא ספר אתה יודע, ומבדיל ספר טוב מדוח כתוב מצויין. ככה מבחינתי אולג'ואן ודאנקן. לא אולאג'ואן היה הנאה שבקריאת סיפור יפה. דאנקן זה מרשים לקרוא דוח מנומק היטב ומסודר להפלא עם מסכנות שיש לאמץ אחת אחת.
אני יודע שלא הסברתי, רק העברתי את תחושתי. אני מקבל שלך זה יכול להראות אחרת וזה בסדר.
מבחינתי לרכוש כרטיס לאלג'ואן זה קודם להנות ואחר כך ללמוד, ויש מה ללמוד. עם דאנקן אתה תחילה משלם שכר לימוד, ועל הדרך יכול גם להינות.

גל ד 12 ביולי 2016

אני מקבל את מה שאתה אומר, אבל ס"א של שני הגמרים הרצופים נגד מיאמי שיחקה אולי את הכדורסל היפה ביותר שראיתי מימי. והכדורסל הזה לא מתקיים בלי האקסל הזה של דאנקן.

איציק 12 ביולי 2016

עם זה אני מסכים בהחלט!!!

גיל שלי 12 ביולי 2016

הפרישה של דנקן ביחד עם קובי דווקא מראה לי שמזל שיש גם כאלה וגם כאלה, זה מה שעושה את הליגה מעניינת

אלעד 12 ביולי 2016

לדעתי דווקא היה מתאים אם היו עושים לו סיבוב פרידה. לא קובי סטייל, אבל דאנקן -סטייל.
פעם אחרונה שהליגה עשתה סיבובי פרידה לשני שחקנים הייתה כשנפרדו מהדוקטור (שחקן קובי סטייל, אבל הרבה יותר צנוע ועניו) ומקארים (דאנקן סטייל, אבל יותר פופ אייקון). זה עובד טוב בשני המקרים.

AdamB 12 ביולי 2016

חשבתי על זה שהוא כנראה הסניור האחרון שייכנס להול אוף פייים. לפחות עד שישנו את חוקי
החובבנות בקולג'ים.
יחיד בדורו.

טל 12 12 ביולי 2016

אני זוכר את טים דאנקן לוקח אליפות ראשונה ב 1999.ואז חשבתי לעצמי,איך אפשר לא לאהוב שחקן כמו דאנקן.חשבתי גם שאני הולך להשתעמם קצת מכדורסל נבא כי במהלך שנות ה90 קמתי באמצע הלילה לצפות במשחקים בעיקר בגלל מייקל (גם בשלב שרציתי לרואת אותו מפסיד) ובאמת היו לי כמה שנים בתחילת שנות ה 2000 שנמאס לי קצת מנבא.

אהבתי משהו במשחק של דאנקן (עם השקט והמבט- עיניים חכמות,כך נדמה לי ) נראה שהוא פשוט הגיע מוכן לליגה -כאילו יש תוכנה נהדרת של כדורסל בראש שלו – ישר לתפקיד הקפטן של הספינה – למרות שהיה אחד בשם דייויד רובינסון בקבוצה :-)

Comments closed