ריו (2). וו מינשיאה

מה אנחנו מבינים בסין?

wu2

Wu1

wu3

אני תוהה כמה סיפורים כאלו קיימים בדור הזה – של ילדים שנולדו בתקופה שעיסוק בספורט אולימפי היה גדול מאד אצל גברים ופחות אצל נשים. ג׳ורג׳יו קגנוטו, אבא של טניה קגנוטו שזכתה במדליית הכסף בקפיצה למים לזוגות משלושה מטרים ביחד עם פרנצ׳סקה דלאפה, זכה בארבע מדליות אולימפיות בין 1972 ל-1980 – שתיים מכסף ושתיים מארד. גם האמא הייתה קופצת אולימפית אבל לא היו לה אחים והוא זה שלקח אותה כילדה בת חמש אל המקפצה הגדולה. אבו אל בנאת.

עכשיו היא מדליסטית אולימפית לראשונה,היא עשרים פעמים אלופת אירופה ורק פעם אחת אלופת עולם (במקפצה הקטנה ממטר אחד) והסיבה לפער הזה היא כמובן סין. פלנטה אחרת של קפיצה למים.

ומכל הקופצים הללו וכל הקופצים האולימפיים בהיסטוריה וו מינשיאה היא עכשיו היחידה עם חמש מדליות זהב. ומכל הנשים אי פעם במשחקי הקיץ האולימפיים היא היחידה לזכות במדליות זהב באותו הענף בארבע אולימפיאדת רצופות. בת למשפחת פועלים שבגיל 6 רשמו אותה ההורים לבית הספר לקפיצות מספר 2 של שנגחאי.

באופן סיני מאד היא מאזכרת קודם כל את ההשראה של מי שהייתה איתה על דוכן המנצחים בשני ניצחונותיה הראשונים – ז׳ואו ג׳ינגג׳ינג. הפעם זכתה עם שי טינגמאו שלה זה זהב אולימפי ראשון.  וכשהיא נשאלת מה תעשה אחרי הקריירה היא אומרת שתרצה ללמוד הרבה מאד דברים אבל כמובן להמשיך לתרום למשפחה המאוחדת של קופצי המים האגדיים של סין.

בשלב הזה וו כבר מתייפחת. היא אולי מאופקת בדיבורה אבל מבינה שהיא מהגדולים שבגדולי האולימפיים.

השיחה מתנהלת באמצעות מתורגמן אבל השאלה עד כמה ניתן לתרגם את נסיון חייה של קופצת סינית למה שידוע לנו. באולימפיאדת לונדון הופיעו סיפורים על כך שמשפחתה הסתירה ממנה את מותה של סבתה ואת מחלת הסרטן של אמא. וו הכחישה ואמרה שידעה זמן רב על מחלתה של אימא וכאבה על כך. וכל שאני אומר שבכדורגל אנחנו לא מאמינים אפילו ל-30 אחוז מהמתפרסם בדיילי מייל.

 שין ז׳אנג, כתבת שחיה ומקצועות מים של סוכנות הידיעות הסינית, אומרת שזה לא כל כך משנה מה הסיפור המדוייק כאן ויש כאן שוב מקרה של אי הבנה של אורח החיים הסיני והערכים במשפחה. ״משפחה סינית יכולה לחשוב שזה יכול להיות מבחינת חוסר כבוד למת אם בגללו סיכויי ההצלחה של המשפחה ייפגעו״.

תמכו בדה באזר

ריו (1). שחיינית מליון הדולר
מרתון

37 Comments

יריב 8 באוגוסט 2016

במשפט השני של הפסקה הראשונה חסרה המלה "זכה".

דורפן 8 באוגוסט 2016

תודה

Abby Wambach בדימוס 8 באוגוסט 2016

במשפט האחרון נראה לי שצ״ל ״אם בגללו״.

ארז (דא יונג) 8 באוגוסט 2016

אחד מהדברים היפים באולימפיאדה זה ה"סיפורים האנושיים" שבדרך כלל כוללים טאץ' הוליוודי של או לצמוח מעוני או לחוות פציעה/מחלה או טראומה משפחתית שעליה הצליח הספורטאי/ת להתגבר בדרך לזכייה במדליה וכו'. אבל אם לחזור על דוגמא שאתה אוהב לתת- אין לנו מושג מי האנשים האלה:
אנחנו במקרה הטוב בוחנים את הספורטאי לפי ביצועיו ובמקרה הרע לפי הסיפורים בתקשורת שמנסים במקרים רבים להקצין את מסחטת רגשות כדי להשיג יותר קליקים וצפיות. אנחנו לא יודעים מי מהם/ן הוא רייאן גיגס ששוכב עם גיסתו ולא יודעים כמה מהן הן "אבי נמני" שלא נתנו לאף אחד שעשוי לאיים עליהן לצמוח בסביבתן.

איציק 8 באוגוסט 2016

ארז, אתה צודק, אך אשאל, כמו ששאלתי כבר, איזה אופציה יש לנו. אנחנו חובבי הספורט טהסיפורים מסביב הספורט לא יכולים לקבל את זה באופן בילתי אמצעי. תמיד יהייה מגשר, שהוא עיתונאי או כותב ביוגראפיות (אבל זה תמיד בפרספקטיבה של זמן, וגם היא מוטת). כל מה שנשאר לנו, זה לקוות שהעיתונאים (חלקם לפחות) יהיו מספיק אמינים; שיהיה לנו מידה להצלבה; ושנוכל להבין מה הגזמה, עיוות או שקר, ומה האמת.

דורפן 8 באוגוסט 2016

ארז- אני לא חושב שסיפור החיים שלה מרגש במיוחד. הוא יותר טיפוסי לחיים של ספורטאי סיני.

ארז (דא יונג) 8 באוגוסט 2016

זו הנקודה שלי. זה נכון לא רק לספורט אלא לצריכה של תקשורת באופן כללי – לקחת דברים בערבון מוגבל וללעוס קצת תוך כדי ואחרי במקום לבלוע בלי לחשוב.

אריאל גרייזס 8 באוגוסט 2016

מה שאני אוהב באולימפיאדה זה כל האירועים האלו שבחיים לא הייתי מסתכל עליהם, ופתאום מקבלים את הפוקוס. אתמול זה היה המירוץ אופניים לנשים – התרסקות מחרידה של המובילה ההולנדית ואחר כך פוטו פיניש צמוד שבו מנצחת הולנדית אחרת, כשהאמריקאית שהובילה כל החלק האחרון של המירוץ מאבדת את היתרון ב-500 מטרים האחרונים ונשארת בסוף אפילו בלי מדליה. ממש כאב לי הלב בשבילה

אלעד כ 8 באוגוסט 2016

עוד סיבה שכדורגל לא צריך להיות פה. יש לנו 4 שנים לדבר על ניימאר. עכשיו שידברו על וו מינשיאה והרוכבת ההולנדית.

זה משנה 8 באוגוסט 2016

הסיום אתמול של האופניים היה שובר לב.

אלעד כץ 8 באוגוסט 2016

איזה כיף שכתבת עליה.
ספורטאית אדירה במקצוע יפהפה.
הסיניות ב2 דרגות טובות יותר מהשאר. לראות את הסנכרון המושלם, הדיוק והרכות שבתנועה הכניסה המושלמת למים כשהבריכה כמעט ולא חשה בנוכחותן. תענוג צרוף. פואטרי אין מושן.

דורפן 8 באוגוסט 2016

עיתונאית סינית אמרה לי – כנראה בצדק – שהרמה באולימפיאדה זניחה. תחרויות המבחן של סין זה מלחמת עולם

איציק 8 באוגוסט 2016

מעניין למה. פעם היו רוסים מאד טובים, מכסיקנים (אולי 10 מטר ומטה נמוך להם, אין צוק), איטלקים ועוד. איך פתאום זה הפך לענף נשלט על-ידי הסינים?

מתי 8 באוגוסט 2016

סימום? ;)

הופתעתי מזה שלא היו נציגות לארה"ב בגמר. אני עדיין חושב על האמריקאים בתור שליטי הענף.

מתי 8 באוגוסט 2016

בדיקה קצרה מגלה שהאמריקאים כמעט נעלמו מהפודיום ב-20 השנים האחרונות… אבל בהחלט שלטו לפני הגעת הסינים.

אלעד כץ 8 באוגוסט 2016

באולימפיאדה הקודמת, בקפיצות מ-10 מטר זכה אמריקאי (בודיה) בזהב, אך זו היתה הפתעה. קיו בו הסיני היה הפיבוריט אך הוא זכה בכסף, וטום דיילי הבריטי בארד. השנה הם שוב יתחרו זה כנגד זה. יהיה מעניין
וראולין צ'ן, http://debuzzer.com/dorfan/14213/, לא העפילה ל-10 מטר יחידות (תשתתף רק בזוגות) אז אולי הכל פתוח גם במקצוע זה.

אלעד כץ 8 באוגוסט 2016

אבל אין לי תשובה לשאלה שלך מלבד – הם פשוט עושים זאת יותר טוב.

vfd 8 באוגוסט 2016

שאלה: האם שיא העולם של שרה סיוסטרום עדיין נחשב אם רון קופמן הוא זה ששידר אותו?

איציק 8 באוגוסט 2016

זה ודאי שיא עולם, רק הוא שייך לאוסטרלית.

vfd 8 באוגוסט 2016

צב"ר

איציק 8 באוגוסט 2016

???

אריאל גרייזס 8 באוגוסט 2016

התרגום העברי של LOL

איציק 8 באוגוסט 2016

:-)

ק. 8 באוגוסט 2016

"צב"ר ממה שהופיע על ההזן שלי"
זה עברית נכונה?

Ivan Pedroso 9 באוגוסט 2016

:-)

גיא זהר 8 באוגוסט 2016

התגובה של העיתונאית הסינית מתנשאת בפני עצמה: גם מילת נשים (וגברים) אפשר לתרץ בחוסר הבנה של התרבות. והמחיר של השלמות והאסתטיקה המדהימה של הסינים בקפיצות למים הוא משטר אימונים שלעומתו משטר האימונים של הבנות ההתעמלות האומנותית שלנו לנופש יחשב. שלא לדבר על הסימום המערכתי שם ועל מתעמלות שבגובה ובמשקל של הבת שלי בת התשע. משאיר את ההתפעלות לפינג פונג

אריאל גרייזס 8 באוגוסט 2016

אני רואה את הבנות האמריקאיות בהתעמלות אתמול ותוהה מה כבר ההבדל בינם לבין הסינים. תראה את התגובות של ההורים של אלי רייזמן, הם חרדים כל פעם שהיא קופצת על המקבילים המדורגים. מדובר בתעשיה לא קטנה, בין אם זה בסין ובין אם ברוסיה או ארה"ב. ואנחנו באמת לא מסוגלים להבין אותם (לא שזה מצדיק את זה)

אלעד כץ 8 באוגוסט 2016

אתה יכול להגיד כמעט על כל ספורט בעולם. כיום שהרמה המקצועית הנדרשת היא להתחיל להתאמן בגיל צעיר מאוד, כולל ניתוק מהמשפחה, איפה אתה שם את הגבול? ואיך אתה יכול לקבוע את מידת הסיפוק של כל ספורטאי ממקצועו?

גיא זהר 8 באוגוסט 2016

ספורטאים מקצוענים, גם ברמות יותר נמוכות, סובלים מכאבים כרוניים לכל ימי חייהם. לספורטאי עצמו באמת אין זכות בחירה. זה משותף לכל המדינות. ועדיין, לא נראה לי שבסין (וגם ברוסיה) יכולה להתעורר מחאת הורים כנגד המאמנים. זה נכון שגם במערב ( עע קארל לואיס ופלונרס גריפית ג׳וניור) ובאפריקה היו ויש מסוממים אבל אני לא חושב שיש תעשיה כל כך מפותחת כמו ברוסיה ותרשו להניח שגם בסין. ומקצועות כמו התעמלות נשים או הרמת משקולות מתאימים יותר לקרקס ( והרבה מתעמלים אכן מגיעים לשם).

אלעד כץ 8 באוגוסט 2016

אתה מערבב כמה נושאים. אתה פוסל קטגורית כל מי שמגיע מסין כי הוא או מסומם או מתאמן מעבר לרמה שאתה חושב שהיא סבירה או שהוא פיון שאין לו שום זכויות או גם וגם וגם.
אני אין מושג והבנה בתרבות הסינית. ההתיימרות שלך לקבוע מסמרות לגביהם נובעת בדיוק מחוסר ההבנה המתואר בפוסט של רונן.
שלא תבין לא נכון, בעיני רוב מה שאתה אומר הגיוני, ולא הייתי רוצה שהילד שלי וכו' וכו',
אבל זו באמת תרבות שונה עם אנשים שגדלים על ערכים שונים מאלה שאנו גדלנו עליהם, ולכן אני מעדיף פשוט להנות מהיופי שך הביצועים, כל עוד אין לי שום אינפורמציה אחרת לגבי הספורטאים.

גיא זהר 8 באוגוסט 2016

אני לא פוסל קטגורית הכל עע פינג פונג. שיטות האימונים שלהם ידועות לשימצה ולפני זה שיטת בחירת הפוטנציאלים להיות ספורטאים. ולגבי הטענה שבגלל שאני לא סיני אז אסור לי לקר אותם או לחילופין אני גזען כפי שכתבתי קודם זו התנשאות והתחמקות מביקורת. תמיד מי שמסתכל מבחוץ לא מכיר את כל הפרטים ולא בקיא בניואנסים אבל יש דברים שאי אפשר לפטור אותם בכך היא התרבות שלנו. ברומי היו הרבה אנשי אצולה שהשתעשעו עם נערים צעירים. זה היה חלק מהתרבות אז סבבה נזרום עם זה

אלעד כץ 8 באוגוסט 2016

חבל לי שהדיון בפוסט על ספורטאית מצויינת הגיע להאשמות על גזענות שאני לא העלתי. לילה טוב.

גיא זהר 8 באוגוסט 2016

חס וחלילה שאמרת, זו היתה הערה כללית כלפי אלו שעונים על ביקורת לגיטימית בשימוש תכוף במונח הזה. לא דווקא בהקשר הסיני.

אלעד כץ 8 באוגוסט 2016

אוקי סליחה.
בכל אופן ביקורת טוב וחשוב להעביר, מתוך מתן כבוד למאות ואלפי שנים של מסורת.
מה שאמרה העיתונאית הוא העיני יפה מאוד, גם בלי להבין לגמרי את מקום המת בחיי החיים ולהפך.

ארז שץ 8 באוגוסט 2016

היי רונן, לא קשור לפוסט, אלא למה שכתבת בעיתון לגבי הורטון. חשוב לשים לב לניסוח, אתה כתבת "סון יאנג הוא רמאי כי השתמש בסמים". הורטון אמר "כי הוא נתפס בבדיקת סמים". זה לא סמנטיקה. גם הורטון משתמש בסמים, רק שלהורטון יש שכל וצוות אחראי להפסיק את השימוש, או לווסת אותו כדי לא להגיע לתחרויות עם עדויות מרשיעות בדם/שתן.
ואגב, בדר"כ אלה שהכי מנופפים בדגל הנקיון מסמים מעצימי ביצועים, הם אלה שהשימוש שלהם הוא הכי מסיבי.

Selby 8 באוגוסט 2016

זאת אבחנה מצויינת ונכון מאוד, רוב ספורטאי הצמרת משתמשים במונחים של להיתפס במקום בלהשתמש, זה מאוד פרוידיאני.

דורפן 11 באוגוסט 2016

http://www.israelhayom.co.il/article/403681

הציטוט שנתתי היה מדוייק

Comments closed