ריו (4). קרי וולש. נקודת הייחוס (והתייחסות לג׳רבי)

האישה שהיא כדורעף החופים

keri

אני מציין בפני קרי וולש-ג׳נינגס  שוו מינגשיאה הקדימה אותה והייתה האישה הראשונה לזכות ארבע פעמים ברציפות באותו ענף. היא מחייכת כמעט בשמחה. היא אומרת ״וואו!״

לא חשוב לך להיות הראשונה? שעיתונאים כמונו יקבעו שאת ״הכי גדולה בהיסטוריה״? 

״זה חשוב לי רק מבחינה אחת. להשאר הכי טובה. כדי להשאר הכי טובה צריך תמיד לקבוע יעדים. לנצח במשחקים, להגן על התואר. כל מני דברים לאורך הדרך.״

כמה היא גדולה? זו הסיבה שהיא בחצות. כדי לשחק בשבע בערב שעון קליפורניה שם נולדה וגדלה ושם היא גיבורה. המשחק שקול רק בתחילתו. מהר מאד וולש משתלטת עליו ואי אפשר לדמיין שהיא כבר בת 38.

*

במשך השנים שאני עיתונאי ספורט למדתי דבר חשוב. מה שנראה לנו לפעמים כקלישאות וכמוטיבציה אישית ובאופן כללי דיבורי בולשיט – הוא אמיתי מאד עבורם. אלופים גדולים הם לא פעם מי שיודעים לשכנע את עצמם. וקרי וולש – שתנסה להפוך לאלופה אולימפית בכדורעף חופים ארבע פעמים ברציפות – מאד מאד משכנעת בחיוביות שלה.  עיתונאי אחד אומר לה שהוא צופה בה בפעם הראשונה והיא אומרת לו ״שהיא מקווה שהוא נהנה ושמחה ששיחקה טוב״. מישהו מהפמליה האמריקאית אומר לה שהוא מעריץ את הישגיה והיא אומרת לו I am humbled. וזאת אחרי שכבר התראיינה לטלוויזיה.

המשחק שלה ושל שותפתה החדשה אפריל רוס,  מול הסיניות פאנג יאנג ויואן יו  בחצות בקופהקבאנה. אבל האווירה כנראה יותר טובה מהרבה אירועים בריו שסובלים מחסרון קהל. משרד כרטיסים קטן מוכר כרטיסים על החוף והאיצטדיון הטרומי – הוא נראה כמו איפשהו בין עשר אלפים ל-15 אלף מקומו בתפוסה מאד גבוהה. תופים, ריקודים, דגלים קופקבאנה. זה יגיע לשיא קרוב לסיום המשחקים בגמר כמעט וודאי מול ברזיל.

*

בריו היא קמה ב-9 בבוקר למרות השעה המאוחרת. קוראת ספרים ורואה סרטים.

לא צופה במשחקים?

״צפיתי במייקל פלפס. אבל אתה צריך להבין. אני לא יכולה להוציא אנרגיות רגשיות יותר מדי פעמים ליום. ואם אני אצפה במשחקים אני אאבד פוקוס״.

זו המקצוענות של ספורטאי שהוא לא מקום ראשון בענף שלו. היא נקודת הייחוס. היא מי שיצרה את העניין בו.  הסיניות עוברות על ידה ולוחצות שוב יד אחרי שעשו זאת במגרש. מעבר לשלטון שלה בענף היא למדה להתעשר ממנו ומכשרונה. היא הייתה מהספורטאים הראשונים להצטלם בעירום לBody Issue של ESPN ואז עשתה זאת שוב אחרי שילדה.ֿֿ

*

ראיתי רק קרב אחד של ג׳רבי – דווקא את ההפסד. וגם זה רק בטלוויזיה.

ההחלטה של איגודי הג׳ודו לתעדף את ירדן ג׳רבי על אליס שלזינגר נראית מוצדקת עכשיו. ג׳רבי הרשימה מאד בזכיה היום במדליה – לא הייתה רחוקה מניצחון על הברזילאית ואולי הדרך הייתה נסללת למדליה בכירה יותר. היא מוצדקת כפי שבזמנו ההחלטה לגבי דניאלה קרקובר התבררה כלא נכונה. בקזינו ההחלטות שלהם הם צדקו הפעם. אבל אני לפחות מאד איתן בדעתי. מערכת ספורט אמיתית היא לא מי שמקבלת החלטות נכונות. אלא מערכת ששמחה לתחרות. להבין שלא מחליטים דברים במשרדים.

תמכו בדה באזר

ריו (3). ראקל סילבה. רפאלה סילבה
סיעתא דשמיא

90 Comments

ירוק 10 באוגוסט 2016

מעולה רונן.

וכדאי לך לצפות בקרב האחרון של ג'רבי – האמת שהיה קרב נהדר וסיום מרגש.
כמה חבל שלפעמים הספורט שלנו הוא הרבה עסקנות ופחות מידי ספורטאיות כמו ירדן ואליס.

ירוק 10 באוגוסט 2016

ורונן, אוף טופיק – כמומחה יונייטד, מה דעתך על המאמן החדש של מכבי חיפה?

דורפן 10 באוגוסט 2016

פרגוסון ראה בו קוסם בפתוח יכולתם של שחקנים. נראית לכן מין החלטה שצריך לגבות בסבלנות – כי אין עדויות שהוא מומחה טקטי שמשנה דברים במהירות.

מאנו 10 באוגוסט 2016

אוריאל דסקל, כהרגלו התלהב בגלל שמולסטין עבד פעם עם פרגסון. בו הו. כתב "וואוו
וואו וואו".
מי שמבין בכדורגל קצת יותר מדסקל, יידע להגיד שמולסטין כנראה שופע ידע מקצועי, אבל מאמן ראשי הוא לא ממש, ובגיל 52 הוא כנראה לא יהיה גם. זה לא אומר שהוא בהכרח ייכשל בחיפה, אבל הסיכויים נגדו.
ועכשיו לדורפן:

ירוק 10 באוגוסט 2016

"עבד פעם עם פרגוסון".. אתה כותב את זה כאילו זה חסר משמעות, לעבוד פאקינג שש שנים צמוד צמוד עם המאמן שנחשב בעיני רבים לגדול (או לפחות אחד הגדולים) בהסטוריה.

תוהה בדרכים 10 באוגוסט 2016

אתה יכול להזכיר לי מישהו שהיה ביונייטד בעידן פרגוסון והתגלה כמאמן ראשי טוב (עזוב גדול, טוב)?

ירוק 10 באוגוסט 2016

אין לי מושג האמת. מקלארן זה השם היחיד שעולה לי בראש, אבל הוא בטח לא גדול.

תוהה בדרכים 10 באוגוסט 2016

היו לא מעט שניסו- ברוס, יוז, רובסון, קירוש, קין, נוויל, סולשיאר. לא זכור לי שמישהו מהם השיג הישגים יוצאי דופן.

מרק יוז הוא המוצלח מבניהם והוא רחוק מלהיות עילוי.

ירוק 10 באוגוסט 2016

נדמה לי שבשביל מכבי חיפה הרמה הזו מספיק גבוהה. חוץ מזה לא יודע אם הייתי מסיק מזה איזושהיא מסקנה גורפת.
אבל לא יודע. בוא נראה מה יהיה.

תוהה בדרכים 10 באוגוסט 2016

לא פסלתי אותו, הכוונה שלי היא שהטיעון של "עבד תחת פרגוסון" לא הוכיח את עצמו עד היום, אפילו פעם אחת.

ירוק 10 באוגוסט 2016

לא חושב שזה מדויק להגיד "אפילו פעם אחת" כשיש לך את הקריירה של מרק יוז כדוגמה (שאתה נתת). נכון הוא לא עילוי, אבל אנחנו לא לא מדברים עכשיו על יורש לסימאונה באתלטיקו.

ניק 10 באוגוסט 2016

אם מארק יוז זאת הדוגמא אז בהחלט הטיעון לא עובד. יוז מאמן בינוני ואני עוד מחמיא לו. בנתיים בסיטי ובסטוק עם הרים של כסף (יחסית לקבוצות ולזמן) הוא הוציא את המינימום של המינימום.
מעבר לזה תוהה צודק, לא היה אף מאמן נורמלי שיצא מכנפי פרגי – אפילו קירוש, שכן היה עילוי טקטי (אחראי לקבוצה המדהימה של 2008) נכשל בריאל ובנבחרת כשניסה את מזלו לבד

תוהה בדרכים 10 באוגוסט 2016

הקטע לדעתי הוא שפרגוסון היה מנג'ר שהכוח שלו מעולם לא היה בטקטיקה או בסגנון משחק חדשני אלא יותר בניהול אנשים, מנטליות ופסיכולוגיה וזה משהו שהרבה יותר קשה להעביר.

ביילסה או ואן חאל הם מאמנים הרבה פחות מצליחים (בגלל בעיות האופי שלהם), אבל הם הוציאו תחתם והשפיעו מקצועית על הרבה יותר מאמנים צעירים, פשוט בגלל שהפילוסופיה שלהם מבוססת קודם כל ובראש ובראשונה על סגנון משחק מוגדר. כמעט כל דור המאמנים הארגנטינאים הצעירים הם למעשה תלמידי ביילסה- סימאונה לקח את זה למקום יותר הגנתי, פוצ'טינו וסאמפולי למקום יותר התקפי- הבסיס הוא הסגנון שלו.

גיא זהר 10 באוגוסט 2016

אני מקווה בשבילכם ירוק שההחלטה לא הושפעה מהיותו העוזר של, אני יותר אהבתי את ההוא שאימן בגטבורג וסולנה.

Abby Wambach בדימוס 10 באוגוסט 2016

בפסקה השלישית, צ״ל ״זה חשוב לי״?

gerby 10 באוגוסט 2016

ronen , israel reporter and not a word on Gerbi, you are not serious

שי 10 באוגוסט 2016

בגמר האולימפי של 2012 קרי ובת הזוג (המיתולוגית לא פחות, מיסטי מיי) ניצחו את אפריל וזוגתה. קרי כבר ידעה שזו אולימפיאדה אחרונה למיסטי, בסיום המשחק – משחק הגמר! – קרי לחשה על אוזנה של אפריל – בואי וננצח בריו ביחד. שנייה אחרי שלקחה את הזהב היא כבר גייסה את השותפה הבאה שלה. מדהים.

דורפן 10 באוגוסט 2016

אני קיבלתי את התחושה שהיא יודעת לנצח את הדבר הזה

ירוק 10 באוגוסט 2016

ונבחרת ההתעמלות האמריקאית (נשים כמובן) היא תופעה. מדהים.

בנאדם יותר טוב מאיתן 10 באוגוסט 2016

בג'ודו מחלקים לספורטאים 54 מדליות בכל סבב של משחקים אולימיפיים, זו הסיבה היחידה להצלחה היחסית של הנבחרת הישראלית בתחום.

דורפן 10 באוגוסט 2016

טוב… לא מחלקים אותן … נותנים למי שניצח.

אבל זה נכון – הטבלה האולימפית מעוותת מהבחינה הזו. סרביה תחזור עם 2-3 מדליות אבל כולן במשחקי כדור. היא מעצמה ספורטיבית עצומה.

יניר 10 באוגוסט 2016

אפשר לנטפק גם להפך- הנבחרות מנפחות את גודל המשלחת כשבעצם 12 כדורסלנים יכולים לקחת רק מדליה אחת וכו', ומייקל פלפס נמצא במקצוע שמאפשר לו לקחת מדליות רבות בניגוד לג'ודוקא שמוגבל לתחרות אחת באולימפידה, תמיד אפשר למצוא על מה להתלונן.

תוהה בדרכים 10 באוגוסט 2016

מעניין שהטיעון הזה כמעט לא עולה שמדברים על הגדולה של מישהו כמו פלפס לעומת אוסיין בולט למשל. פלפס באמת ספורטאי אולימפי יותר גדול? לא, הוא פשוט משתתף בספורט שמאפשר לזכות במספר עצום של מדליות.

ניצן פלד 10 באוגוסט 2016

תוהה,
כדי שבולט יהיה ספורטאי אולימפי גדול מפלפס הוא היה מוכרח לנסות 400 ו/או קפיצה מרוחק. הוא לא.

תוהה בדרכים 10 באוגוסט 2016

אי אפשר להשוות ריצה ל400 מטר לעומת ריצות קצרות להבדל בין פרפר לחתירה, לא מבחינת מהות וגם לא מבחינת זמן התאוששות ברמה הפיזית.

זו לא אשמת בולט שאין ריצה ל60 מטר, 150 ו300 מטר.

רומן 10 באוגוסט 2016

אף אחד?
אני אומר את זה שנים בכל במה אפשרית..
פלפס זכה ב200 פרפר, 205 זבוב, 207 דבורה מעורב עם יתוש, 211 פרפר מעורב עם דבור ויתוש וכו..
חרטטן מספר אחד אי פעם

תוהה בדרכים 10 באוגוסט 2016

לא המציאו כל כך הרבה מקצים שונים במיוחד בשבילו, הוא לא אשם בזה. ואף שחיין אחר לא הצליח כמוהו, לא באולימפיאדה ספציפית ולא לאורך מספר אולימפיאדות.
מצד שני, ספירת המדליות מטעה כי לספורטאים לא פחות גדולים ממנו אין אפשרות לזכות בכל כך הרבה מדליות. הספורטאי אולי הכי דומיננטי אי פעם בספורט אולימפי היה קרלין הרוסי והוא יכל לזכות רק במדליה אחת בכל אולימפיאדה.

איציק 10 באוגוסט 2016

קרלין בשיאו, אם היה רוצה היה יכול לקחת לכולם את המדליות ;)

תוהה בדרכים 10 באוגוסט 2016

ברצינות, היה מעניין לראות בMMA.

איציק 10 באוגוסט 2016

הוא לא מתאים לכך באופיו. ממש לא רואה אותו מצליח שם.

תוהה בדרכים 10 באוגוסט 2016

היום הוא זקן מידי, אבל בשיאו?

אם ברוק לסנר הצליח שם עם רקע של מתאבק מצליח בתיכון וכמה קרבות עם אנדרטיייקר, תאר לך מה קרלין היה יכול להשיג שם.

איציק 10 באוגוסט 2016

גם בשיאו לו. לא בגלל יכולותיו הפיזיות או הטכניות, ולא בגלל בעיות באדפטציה.
אני לא רואה אותו מתחיל להכות ולרוצץ ראשים. לא באופי שלו. הוא מעדיף לשבת בביתו ולקרוא שירה.

רוג'רס 10 באוגוסט 2016

לסנר ממש לא רק מתאבק מצליח בתיכון, הוא היה אול אמריקאן בקולג' והוא פריק אוף נייצ'ר אמיתי מבחינה פיזית. גם אפשר להתווכח לגבי מידת ההצלחה של לסנר ב-UFC (לא לגמרי באשמתו).

אורן השני 10 באוגוסט 2016

נותן לך פייט במקצה החרטטנות

MOBY 10 באוגוסט 2016

רומן הוא רק התחרה מול כמה מאות שחיינים ברמה עולמית ומול ההיסטוריה.
ארצות הברית/בריטניה/אוסטרליה/יפן ועוד יכולים לשלוח (ולמלא) את הגמרים באולימפיאדה. להזכירך שהוא שחה גם את המשחה שאתה כלכך אוהב ומעריך (פופוב עם ה- 48.69 ומקום שני…) 100 חתירה (47.51) והוא בן 31 ויש לו היסטוריה באולמפיאדה מגיל 15 .
אז הוא לא עילוי עולמי כמוך שאתה בטופ1 של (מה שאתה עובד) במשקל (____ אנא השלם) בספורט שבו הישראלים ממש חזקים, חרטוט אחד גדול.
אבל קצת כבוד.
אני מעריך שאתה לא גומר 200 מעורב אישית בלי לעצור על החבלים או על הקיר (אהמר שאת ה50 גב אתה לא מצליח לשחות ישר). ואז לשחות 200 חופשי על מנת להוביל נבחרת לזהב.

רומן 10 באוגוסט 2016

אני בקושי יודע לשחות.. מה זה רלוונטי בכלל לדיון?
מה אתה מכניס הכל אישי?
מה שאתה אומר רק מוכיח עד כמה הור פחדן רקוב, שבחר להתחרות בתחרויות זניחות כח הוא כבר ידע שמכונת התעמולה האמריקקית תדע כבר למתג את זה לעולם.
שורה תחתונה מיליארד המדליות שלו מול המדליות של פופוב או טורפ זה כמו ממוצע 100 ב hit חולון מול ממוצע 90 בטכניון

MOBY 10 באוגוסט 2016

למה אישי?
אתה מזלזל בסגנון הפרפר והמעורב, חשבתי שיש לך איזשהו מושג קלוש בנושא, אבל אין.
פופוב והסגנון שלו היה האליל שלי אבל גם הוא אומר (קרא ראיונות איתו) שאין בסיס להשוואה. פלפס (ולוכטה רק לשם הדיון כי זה לא רק מדליות) הם שחייני על הם נמצאים בטופ העולמי בכל סגנונות השחייה. וככול שהשחייה יותר קשה (והשחייה הכי קשה היא 400 מעורב) ככה הם בעולם משלהם עם תוצאות לא אנושיות (וללא חליפות).
רק בשביל הדיון בולט כנראה לא נמצא בטופ העולמי של 60 מטר (לא מצליח למצוא את הזמן שלו) אבל אספה פאוול מחזיק בזמן ה5 בכל הזמנים (מוריס גרין השיאן)

רומן 10 באוגוסט 2016

אבל כמה מדליות היו לבולט, אם היה 100 מטר עקבים לישבן, 100 ברכיים לחזה, 100 ריצה צידית, ו 100 ריצה אחורה , אהה ולמה רק 100? גם 200, גם 400 וגם מעורב.. (לכל מרחק)עכשיו תוסיף לזה שליחים בכל ענף ושליחים מעורב והווופ לבולט יש 50 מדליות.

MOBY 10 באוגוסט 2016

טענות חלשות.
דיברת על 60 וזה הופרך גם ה- 300 שלך בעייתי. אז נשארת עם 150 אולי. בנוגע לריצה צידית אני מעריך שגם יפסיד וסביר להניח גם בבירכיים לחזה (בכל זאת קצת פיסיקה). ועכשיו תוסיף לזה 2 משחים (או מרוצים) ויותר ליום לא הקייטנה שיש לו היום של מרוץ אחד אז אתה יכול רק לחלום מה הוא היה עושה.
או להסתכל על השחיין הכי טוב שראינו בחיינו (מספיץ ועד היום) והכי מגוון, ולהעריך אותו למרות שהוא אמריקקי, אם לא לי אז תחפש ברוסית ראיון של פופוב או תשמע את השידור שרוסי(קקי) של האולמפיאדה בבייג'ינג במשחה ה- 100 פרפר (אני חושב שפופוב היה הפרשן של הטלוויזיה הרוסית אולי יורוספורט).
אתה יכול לשמוע פרשנות של ההולנדקקי ואן דאר הוגנבאר, או השידור של האוסטרלוקקי או ההונגרוקקי (למשל לסלו צ'ה)

רומן 10 באוגוסט 2016

מעניין מאיפה הטענה שלך על 60? נכון אין לו יצאה מהמקום אגדית, אבל עדיין בערך בקו ה 60 הוא כבר מתחיל להוביל (לפחות בשיאו).
ברור שברכיים לחזה הוא לוקח בהליכה, עקבים לישבן גם.

שמעון כסאח 10 באוגוסט 2016

בלי קשר, חייבים להוסיף שליחים שבדי למקצועות המסלול.

איציק 10 באוגוסט 2016

אתה צריך להתבייש בתגובה זו. אני מניח שאם מרציך בטכניון היו רואים את הזילזול והבורות שאתה כותב הם היו מתבישים בך. פשוט גועל נפש, וגם מאד לא נכון. אני לא מלמד ב-HIT, ואין לי שום סנטימנטים אליהם, אבל התשובה שלך כל-כך מגעילה ושגויה שאין אפילו דרך לתאר את הגועל. זו התנשאות לא מוצדקת של אדם נבער.

רומן 10 באוגוסט 2016

רגע אתה הרי חושב שפלפס הוא באמת משהו מיוחד, אז ההשוואה דווקא אמורה להחמיא ל HIT יחסית לטכניון.
נו באמת איציק עוד סתירה לוגית, מה יהיה איתך?

איציק 10 באוגוסט 2016

אתה גם אידיוט וגם לא מודע לכך.
לג'וני לפחות היה חוש הומור, אתה סתם חסר תרבות.
אין לי דיון איתך ועם ניסיונות ההתגרות הזולים שלך, אבל תנסה לפעמים להיות בן-אדם, ולא פח אשפה.

רומן 10 באוגוסט 2016

אתה יודע מה, יום אחד אני קצת אתאמץ ואמצא את השיחה ההיא בה קראת לי "אידיוט ושזה לא לרמה שלך" אחרי שאמרתי לך שסיכוי זה מספר והוא לא יכול לשאוף לשום מקום בפרט לא ל0.
אחרי שאתה אומר דבר כזה יש לך 2 אופציות.
א. להתנצל ולהגיד "מחילה, טעיתי, יצאתי אהבל"
ב.להשאר אידיוט עד שלא תבצע את שלב א.

איציק 10 באוגוסט 2016

האמת היא שאתה עדיין אידיוט.

ירוק 10 באוגוסט 2016

רומן, אני באמת לא מבין למה אתה לא יכול להתמקד בטענות ענייניות ולוותר על ה״אמריקקי״ המגעיל הזה ועל עלבונות. אני לא מסכים איתך בנוגע לפלפס (מה אשמתו? הסגנונות והמשחים הומצאו הרבה לפניו. למה פופוב או ת׳ורפ לא התחרו בהן גם?) אבל אפשר לדון על זה. בחייאת.

לפחות על קייטי לא ירדת… עד כאן.

רומן 10 באוגוסט 2016

ירוק, לדעתי אמריקקי זה די חינני

ירוק 10 באוגוסט 2016

הדרך שאתה אומר את זה לא חיננית (לדעתי), עושה רושם שאתה אנטי לכל דבר שהוא קצת אמריקאי, וזה צורם.
אגב, ראית איך האמריקאית הצעירה נתנה בראש לאפימובה? אפילו סמים לא עזרו! :)

רומן 10 באוגוסט 2016

ראית איך הרוסי פירק את הרד נק החונק האמריקאי בגמר עד 81, תענוג!
אתה חי בסרט אם אתה חושב שהאמריקקים תמימים, כל אירופה ידעה שההוא עם האשך או בעצם בלי מסומם, ואני אומר לך שם את המילה שלי שסרינה וויליאמס מפוצצת בסמים ברמות אחרות.

איציק 10 באוגוסט 2016

בולט מוזמן לרוץ 400 ו-4X400, לקפוץ לרוחק, ובניוחד את קרב 10, ולעשות זאת ב-4 אולימפיאדות רצופות. הוא מוזמן לשבור עוד כמה שיאים (שיבחר מיקצוע אחד או 2, נניח ב-100 ו-200). אז בולט ענק, ולא רוצה להשוות מי גדול יותר, בולט או פלפס (שגם הוא לא שבר כי אם ניפץ כמה שיאים), אבל לפלפס בטח שיש קייס לא פחות טוב מבולט.

תוהה בדרכים 10 באוגוסט 2016

קייס יש לו, אני רק טוען שמספר מדליות הוא נתון מאד מטעה שאתה משווה בין ענפים שונים.

תוהה בדרכים 10 באוגוסט 2016

ואגב, בולט לא יכול. רץ לא להשתתף במספר גדול של סגנונות ומרחקי ריצה שונים כמו שעושים שחיינים.

תוהה בדרכים 10 באוגוסט 2016

הערה אחרונה.

ניפוץ שיאים באתלטיקה (בהנחה שהאתלט לא מסומם) הוא הישג הרבה יותר גדול בהשוואה לשחייה. בכל אולימפיאדה נשברים בערך חצי משיאי העולם בשחייה, בעוד באתלטיקה שיאים יכולים לעמוד עשרות שנים ושבירה שלהם היא נדירה מאד.
אתה רואה מישהו שובר (חוץ מבולט עצמו וגם זה בספק גדול) את השיאים של בולט בעתיד הנראה לעין? גם לזה יש משמעות שבוחנים גדולה של ספורטאי.

איציק 10 באוגוסט 2016

זה שהוא לא יכול זה הבעיה שלו. קח דוגמא את ג'קי ג'וינר קרסי, היא יכלה להיות טובה במעורב אישי לאתלטים (משהו שהאתלטים מכנים קרב 7) ובקפיצה לרוחק וכנראה אם רצתה יכלה להצטיין בעוד משהו. קארל לויס עשה 100, 200 ורוחק. יש מעט מאד שחיינים שמסוגלים לשחות טוב יותר משלושה משחים (פלפס למשל), כל השאר הם כמו גל נבו, קופצים כדי להרגיש את המים. פלפס וכמותו הם יוצאי הדופן. לא נדירים, אבל מעטים מאד.
לגבי השיאים, אכן בשחיה נשברים הרבה יותר, אך אני לא צופה ש-200 פרפר של פלפס ישבר בקרוב. שיאים של ספיץ החזיקו המון זמן (והוא שחה בלי חליפה), ויש עוד כמה שיאים קשים לפיצוח. לגבי השיא של בולט, אני לא רואה גם את בולט שובר אותו, אבל חושב שיעברו פחות שנים לשבירת שיאו מאשר את ה-400 של מיקל ג'ונסון.
ודבר אחרון, אכן מדליון זה לא הקריטריון היחיד, אבל מצד שני, אתה לא יכול לזקוף זאת לרעתו.

רומן 10 באוגוסט 2016

פלפס הפחדן בחר במודע להשתתף במקצועות פחות נחשבים כי הוא ידע שמכונת התעמולה האמריקקית כבר תדאג למתג אותו. יש לו מדלית זהב אחת אישית בלבד בענף נחשב כל השאר בענפים נחותים.
זה כמו שתיקח מישהו מאוד חכם שהלך ללמוד משפטים במכללת שערי משפט והוציא שם ממוצע 100 במקום ללכת לאוניברסיטה העברית, או לבראודה/באר שבע במקום לטכניון/עברית.

תומאס נוימן 10 באוגוסט 2016

רומן, אתה המגיב הכי הזוי בהיסטוריה של האתר הזה

רומן 10 באוגוסט 2016

זה בסדר גם על קאנטור אמרו שהוא הזיה.. אני רק אומר את האמת

MOBY 10 באוגוסט 2016

אני חושב שהוא שני לג'וני

איציק 10 באוגוסט 2016

הלואי, ג'וני היה הזוי אבל לא בזוי.

יריב 10 באוגוסט 2016

יוסיין בולט הוא האתלט הרביעי בטבלת המדליות ההיסטורית (לאתלטיקה), אולי באולימפיאדה הזו הוא יטפס למקום השני (אם סופרים רק מאז מלחמת העולם השניה, הוא שני ועשוי להעפיל למקום הראשון). פלפס, לעומת זאת, זכה ביותר מכפליים מדליות זהב מהשחיין הבא אחריו ברשימה (ספיץ). אין עוד ספורט שבו הפער בין הראשון בטבלה לשני כל כך גדול, וזה בדיוק העניין.

איציק 10 באוגוסט 2016

גם זה לא יכול להיות קריטריון יחיד (למרות שהוא כן משמעותי), אחרת נקבל שלאריסה לטינינה היא המתעמלת הגדולה בכול הזמנים, ולא נראה לי שזה המצב.

תוהה בדרכים 10 באוגוסט 2016

הוא קריטריון רלבנטי רק שמשווים בתוך אותו ענף ואפילו שם (לטענך) הוא לא חזות הכול.

יריב 10 באוגוסט 2016

בשביל קריטריון יחיד צריך להגדיר מה מודדים, או מה משווים או מה מנסים למדוד. כל מה שאני אומר הוא שהטיעון הזה לא הגיוני, פלפס פשוט השיג יותר ביחס לתחום מכל ספורטאי אחר ביחס לתחומו.

ביחס ללטינינה, תפיסתה כמתעמלת הגדולה אי פעם היא לא דבר חריג במיוחד, ורוב האנשים רואים גם באורך הקריירה שיקול.

איציק 10 באוגוסט 2016

זו בדיוק הנקודה, בקושי לקבוע מדד מוסכם. יש יותר מידי פרמטרים ויותר מידי דעות שונות לחשיבותו של כל פרמטר.

ב.י.ט.מ. 10 באוגוסט 2016

גם באגרוף ובהאבקות יש המון מדליות, שלא לדבר על שחייה. אבל בג'ודו גם מחלקים 2 מדליות ארד לכל מקצה (או שאולי יש את זה גם בעוד מקצועות? לא יודע).

יריב 10 באוגוסט 2016

זה קורה גם בתחרויות קרב אחרות.

bhr 10 באוגוסט 2016

ירדן לא. פסידה היום. בתור הועד האולימפי הייתי נותן לנ מענק על זהב…

תוהה בדרכים 10 באוגוסט 2016

אני יודע שאתה חסיד של הגישה האמריקאית של מבחנים ברגע האחרון ומי שבכושר הכי טוב יגיע לאולימפיאדה. ספק אם זו גישה שמתאימה לג'ודו או שייט וספק גדול אם זו גישה שמתאימה למדינה כמו ישראל שיש לה מספר קטן מאד של ספורטאי עלית.
אם יש לך ספורטאי שאתה יודע שתקרת הזכוכית שלו גבוהה יותר, שהוא חזק יותר מנטלית והצליח יותר בסך הכול לאורך שנים (והוא עדיין נמצא בשיאו) נכון לדעתי ללכת איתו ולא להשאיר דברים פתוחים עד הרגע האחרון.

מצד שני, גם לא ברורות הטענות לאליס שליזנגר. ברגע שקיבלו החלטה ללכת עם מישהי אחרת, הגיוני שהיא תחפש אפשרויות אחרות. הקריירה של ספורטאים אולימפיאיים היא כל כך קשה, קצרה בדרך כלל, לא זוהרת ועם הרבה פחות כסף, שמגוחך לטעון נגדה שהיא בכל זאת מנסה למצות את מה שהספורט שלה כן נותן וזו הופעה באולימפיאדה.
אף אחד לא בא בטענות לרביבו, ברקוביץ ובניון שהם שיחקו את רוב הקריירה שלהם בחו"ל או לגל גדות שהיא בוחרת לשחק בסרטים הוליוודיים במקום קריירה של משחק בסרטים ישראלים והנחיית תוכניות בפריים טיים של ערוץ 2. אז נכון שהם כאילו לא ייצגו מדינה אחרת, מצד שני עבור ספורטאי אולימפי, ייצוג מדינה הוא הלחם והחמאה, כמו משחק בקבוצה עבור כדורגלן.

מעניין אם בדרום אמריקה תופסים כבוגדים שחקנים שהם וויתרו עליהם והלכו לייצג מדינות אחרות (דקו וקאמורנסי הם דוגמאות בולטות שעולות לי בראש).

תוהה בדרכים 10 באוגוסט 2016

צריך להבדיל בין מישהו שהמדינה שלו רצתה אותו והוא בחר לייצג מדינה אחרת לעומת מישהו שהמדינה שלו מבחירה שלה, וויתרה עליו.

ירוק 10 באוגוסט 2016

תוהה – מסכים עם מה שרשמת. אבל לא ראיתי יותר מידי טענות לאליס ובטח לא כאלו שמתייחסים אליה כ"בוגדת". להיפך, דווקא ראיתי אנשים אתמול והיום שהיו בעדה וקיוו שהיא תנצח, אני גם בטוח שאם היא היתה מביאה מדליה היתה כאן חגיגה שלמה וכולם היו אומרים כמה היא מייצגת את ישראל גם. האמת שבאיזשהו מקום קיויתי ששתיהן יצאו גדולות (במיוחד ג'רבי כי קל יותר כשאתה מנצח) עם מילה טובה אחת על השניה, אבל כנראה שיש יותר מידי דם רע.

תוהה בדרכים 10 באוגוסט 2016

אני ראיתי, בגלל זה כתבתי מה שכתבתי

אני לא הייתי חוגג מדליה שלה, אבל זה לא משנה את העובדה שאני כן מבין את ההחלטה שלה ברמה האישית.

ud 10 באוגוסט 2016

תוהה,
יש מרחק רב בין שיטת המבחנים האמריקאים לבין איך שהתקבלה ההחלטה במקרה הזה.
מה שנכון היה לעשות הוא להחליט את הקריטריונים שלפיהם בוחרים את הנציג לאולימפיאדה – ולתת להן להתחרות על זה. למשל – נוסעת מי שמדורגת יותר גבוה בדירוג העולמי בתאריך מסוים (במקרה שלנו – ירדן ג'רבי), או מי שמשיגה הישגים טובים באליפיות עולם/ אליפות אירופה/ סבב גביע עולמי לפי שיקלול של גודל התחרות והשנה שבה הושג ההישג.

ההחלטה שהתקבלה הייתה רעה כי היא לא לקחה בחשבון תסריטים שעלולים היו לקרות – מה אם ירדן ג'רבי הייתה נפצעת לפני המשחקים? מה אם היא לא הייתה מממשת את הפוטנציאל שלה?
יש כל-כך הרבה משתנים ודברים לא צפויים במהלך מחזור אולימפי, שהיומרה לדעת מי יצליח יותר היא בדיוק זה – יומרה (ויוהרה). ההחלטה שהתקבלה לא מיקסמה את התוחלת – היא הלכה לפי תחושות הבטן של המחליט וחשפה את איגוד הג'ודו לסיכונים מיותרים – לכן היא הייתה לא טובה.

איציק 10 באוגוסט 2016

שאלה לא קשורה….מישהו יודע האם ב-200 פרפר לסלו צ'ה קיבל התקף אסתמה, כי אחרת קשה להבין את התוצאה שלו. זו נראת כמו תוצאת אימון בישבילו, והוא הגיע בכושר נהדר לריו.

פה איתמר 10 באוגוסט 2016

החשיבות בקריטריונים לעומת תחרות מבחן היא לתעדוף (מלגות) מספר מצומצם של ספורטאים בכל אולימפיאדה (התקופה שבין המשחקים האולימפיים).

ירוק 10 באוגוסט 2016

וקייטי לדקי! וואו.

ישראל 10 באוגוסט 2016

כמות המדליות שהשגנו בהיסטוריה לא כזו נמוכה

צריך להוריד מהחישוב של האולימפיאדה, את החרדים שלא מתאמנים בספורט. והערבים שאותם אני לא מחשיב, כי אני מחשב כרגע רק את היהודים. וגם את רוב הדתיים. שרובם לא מתאמנים בספורט. ואז יוצא שאנחנו בקושי 5 מיליון. גם ה5 מליון זה המספר עכשיו, המספר האמיתי הוא נמוך בהרבה. כי צריך לעשות ממוצע של האוכלוסייה בהיסטוריה של המדינה.

וגם צריך לזכור שיש לנו הרבה מאוד מלחמות . שזה אומר הרבה פחות כסף לספורט. וגם לוקח 3 שנים חשובות במיוחד בהתפתחות של ספורטאי. וגם יש ספורטאים שמתים במלחמות

תוהה בדרכים 10 באוגוסט 2016

אגב, היה פעם ערבי שייצג את ישראל באולימפיאדה?

אולי באגרוף היה מישהו.

אמיתי 10 באוגוסט 2016

מרים משקולות נדמה לי..

יריב 10 באוגוסט 2016

לדעתי היה רק ערבי אחד שייצג את ישראל באולימפיאדה – רפעת טורק במונטריאול.

אלעד 10 באוגוסט 2016

היו המון – שחר צוברי, סמדג'ה, מוקי…

דורפן 11 באוגוסט 2016

רמי מרון בהיאבקות ורפעת טורק בכדורגל.

היה פעם ערבי עם סיכוי כלשהי למדליה – אדיב ניסנס באגרוף – אבל אז החרמנו את משחקי מוסקבה. הוא זכה בכסף במשחקים החליפים למדינות שהחרימו

אבי 10 באוגוסט 2016

רונן,
הטיעון בעד קבלת החלטות "במשרד" ולא בתחרות היה שתחרות מתישה את המועמדים, מביאה אותם לשיא לפני הזמן, מכניסה דם רע ומטריפה את כל המערכת.
מה שקרה אצלנו בשיט הוא ראיה לעניין הזה.
אז נכון, גם בשיט הבאנו מדליות, ואפילו אחת מזהב, ושיטת התחרות עובדת לא רע בשביל האמריקאים. אבל לא בטוח שהניסיון האמריקאי רלוונטי לנו בגלל ההבדלים העצומים בין שתי המדינות והתרבויות (אני אגב בתחומי המקצועי ייבאתי מודל עבודה אמריקאי מסוים, ולאחר שהוא נכשל בהתחלה נאלצתי לעשות לו הרבה התאמות לקהל בישראל – כולל ללכת בכיוון הפוך מעצות שנתנו לי מומחים אמריקאים ושאין לי ספק שעובדות מצוין בשבילם).
מה שאני מנסה לומר הוא שלא מדובר ב"פחד מתחרות" אלא בשיקול רציונלי וענייני. ההצלחה בפעם הזאת במבחן התוצאה היא כמובן לא הוכחה שהשיקול הזה מוצדק או שהוא יעבוד תמיד, אבל זה בכל זאת בונוס נחמד.

גיא זהר 10 באוגוסט 2016

אני חושב שמגיע לקרי וולש יותר תגובות מכל הדברים השוליים מסביב. היא אגדה ושולטת במגרש באופן טוטאלי עד שאף פעם לא מעיזים להגיש לכיוון שלה. ועם כבר בכדורעף חופים עסקינן שתי מילים: קאץ' קריי.

Shtuyut 10 באוגוסט 2016

כבר כמה שנים שהברזילאיות טובות יותר.

ירוק 10 באוגוסט 2016

וולש אדירה, באמת אגדה.

אבל קשה להתאפק מלדבר על ההישגים המדהימים האחרים של נשים (טוב נו, גם גברים…) באולימפיאדה הזו. לא לדבר על לדרי למשל, איך אפשר?

ירוק 10 באוגוסט 2016

*לדקי כמובן

ירוק 11 באוגוסט 2016

וולש אדירה, באמת אגדה.

אבל מה לעשות, איך אפשר להתאפק ולא לדבר על ההישגים המדהימים האחרים של נשים (אוקיי, גם גברים…) באולימפיאדה? לא לדבר על לדקי זה מחדל.

גיא זהר 10 באוגוסט 2016

אני מודה שלא עוקב בשנים האחרונות, אבל לאורך כל השנים הארוכות עם מיי הן אולי לא תמיד היו מדורגות ראשונות (לידות פציעות וכו)' אבל כשהכסף היה על השולחן ניצחו בקלות. הלחץ על הברזילאיות וראינו מה לחץ עושה להן/ם בכלל ובבית בפרט.

פה איתמר 10 באוגוסט 2016

דורפן שאלה לגבי הקריטריון לעומת המבחנים האמריקאים.
איך האמריקאים קובעים מי זכאי להשתתף במבחנים (הקריטריון להשתתפות במבחנים)?

Comments closed