בין רומנטיות לנטל המשא

אחרי 62 שנים. הווסטרן בולדוגס אלופים

dogs

לטובת מי שמתעניין, אני אשלים את הפוסט של אתמול בסיכום המשחק שהיה היסטורי. השדרים חזרו על כך שהאיצטדיון הגדול מעולם לא רעד כך. המשחק היה צמוד והרואי עד כעשר דקות לסיום.

כתבתי לפני המשחק את האנקדוטה שהקפטן של הקבוצה – שלא שיחק העונה בגלל פציעות – הוא בנם של כומר ונזירה ששברו את שבועת ההתנזרות שלהם. אבל יאיר שלח לי טקסט שכתב בוב מרפי לAGE לפני המשחק ובאמת יכולת לראות שהוא בנם של אנשי ספר ואנשים רוחניים. הוא כתב שלמועדון האהוב עליו שורשים בסקוטלנד. והוא למוד תבוסות והתבוסות הן צלקות כמו ה״לוכס״ – האגמים הארוכים של סקוטלנד.

הוא כתב גם שיש איזון עדין בהיסטוריה של מועדון. בין רומנטיות לבין נטל המשא על כתפי השחקנים. האיזון הזה היה סיפור המשחק היום. הכלבים הסתערו על הפייבוריטים מסידני מהפתיחה אבל לא השיגו נקודה בעשר הדקות הראשונות – אבל הם סיימו את הרבע הראשון ביתרון. הם שום חטפו כמה חבטות בגלל חוסר נסיון לקראת סיום הרבע השני שהסתיים ביתרון מזערי ליריבה. המשחק היה באופן כללי מאבק בין הניידות של הבולדוגס לכוח הפיסי של סידני.

אבל בערך 15 דקות לסיום התנועה המתמדת של הבולדוגס הצעירים שברה את הקבוצה שסיימה ראשונה בעונה הסדירה. עכשיו הם כבר היו ״הצעירים שלא מפחדים״ ממשנתו של אלכס פרגוסון. ופתאום 62 שנות סבל של צבא האוהדים המחוספס הסתיימו.

המחזה של מועדון אהוב זוכה באליפות אחרי תקופה ארוכה כל כך הוא נדיר בהגדרה – ויפיפה. המאמן לוק בוורידג׳ דיבר לקהל, הודה על עשרות שנות התמיכה ואז עצר.

הוא קרא למרפי ונתן לו המדליה שלו.

רסיסי שפיות
אחות קטנה

28 Comments

YairN 1 באוקטובר 2016

Melbourne is absolutely ecstatic.

ניינר / ווריור 1 באוקטובר 2016

נראה לי זה סימן טוב לקאבס, אולי זו השנה שקבוצות שלך שוברות בצורת

דורפן 1 באוקטובר 2016

ייתכן שיש כאן לסטריזציה של הסיטואציה

ניינר / ווריור 1 באוקטובר 2016

אתה נוסע לוורלד סרייס אם וכאשר?

גיא זהר 1 באוקטובר 2016

לא נראה לי שהניקס יזכו השנה…

עומרי (ירוק) 2 באוקטובר 2016

גם הניינרס פחות

אריק 1 באוקטובר 2016

היה ברור שזה הולך לבולדוג מתחילת המחצית. הגילוי שהם רצים משהו כמו חצי מרתון תוך כדי מכות הוא משוגע.

עומר ה 1 באוקטובר 2016

אני לא מבין, גורל של עונה שלמה הוכרע במשחק אחד? חשבתי שזה לא ספורטיבי

דורפן 1 באוקטובר 2016

האמת שהפלייאוף האוסטרלי מצויין ומאוזן – כי הוא נותן יתרון גדול בהרבה לבעלות המאזנים הטובים. לבכירות מותר להפסיד משחק והן נשארות בבית. הבלודוגס ניצחו שלושה משחקי חוץ להגיע לגמר

ריצ'י מקאו 1 באוקטובר 2016

מצוין רונן. שני הפוסטים. תודה.

דורפן 1 באוקטובר 2016

בערך הפוסטים הכי כיפיים של השנה

AriG 1 באוקטובר 2016

ואו… maaaate
סיימתי עכשיו (שומר שבת) צפייה (ראשונה) בגמר.. חתיכת משחק.
אוהד אסנדון מלידה (ובירושה), ועדיין כ"כ רציתי שהדוגס ינצחו. לא בגלל מרפי הפצוע, בונטמפלי הנפלא או זה שלא ניצחו 60 שנה. לא בגלל שהסוואנס נהנו כבר מתהילה יותר מדי בשנים האחרונות או התקציב העודף שלהם בcap בגללא יוקר המחיה בסידני (wtf).
מי שמכיר את המורשת של ej Whitten- Mr football, פשוט לא יכול היה להישאר אדיש.
אגדה עוד בחייו. הפרידה שלו מהmcg מספר חודשים לפני מותו עוד חקוק בזכרוני כאחד המרגשים בתולדות הfooty והספורט.
האיש חלש, חולה, עיוור. רכוב על אוטו פתוח עם בנו המתאר לו מה קןרה, והוא מנופף לקהל. אבל כאשר הוא מגיע ליציע של הmcc members- העשירים הwasps, בנו לוחש ךו באזן והוא נותן להם את התנועה up yours/ stick it right up’em.
זה הדנ"א של המועדון. של הwestern suburbs.
לצפייה
https://m.youtube.com/watch?v=5d2Swogf7pA

דורפן 1 באוקטובר 2016

מצמרר הקטע הזה.

בפתיח של המשחק דיברו על וויטן – בשידור הזה
https://www.youtube.com/watch?v=jpWpc5qfH4I

מאד מעניין – בתקופה שלי באוסטרליה שמתי לב שאין ליהודים דתיים ואפילו חרדים להתחבר לקבוצות. אני לא מדבר רק על המקרה המתוקשר של הרב גוטניק אלא תמיכה כללית. למרות שהדתיים שאני הכרתי בדרך כלל תמכו בסיינט קילדה.

יש גם קשר יהודי לדוגז – למרות שכנראה לא הרבה אוהדים. משפחת סמורגון היגרה לאוסטרליה כי החנות הכשרה שלה בליטא הולאמה על ידי הממשלה. הם הבינו את המסר – בגלל שרדו את השואה, התעשרו באוסטרליה – ולבסוף דייויד סמורגן היה מי שהציל את פוטסקריי.

AriG 2 באוקטובר 2016

לא יודע מאיפה להתחיל…
א. הפתיח של השידור (שראיתי מייד אחרי הבדלה) אכן ריגש. מי שבלט שם לצד הבן של טדי היה דאגי הוקינז . כוכב בשנות השמונים כאשר גדלתי במלבורן. בע"ה כמו תינוק כאשר טדי מת. הקול של טדי ברקע מוכר לכל אוהד. כמו הוראת ה handball handball handball של רון בראסי האגדי במחצית של גמר ששינה את פני המשחק לעד, וכמו ה don't think, do something של המאמן האגדי John Kennedy.
ב. דתיים ופוטבול- חצי מדויק. היהודים העשירים יותר שכבר חיו בשכונות יותר טובות (איפה שהיום טוראק, קולפילד…) אהדו את סט.קילדה. אבל רוב היהודים אהדו את קרלטון (גם היום) – השכונה שרוב היהודים המהגרים הגיעו. רוב הכיתה שלי התחלקה בין קרלטון ואסנדון. שתי הקבוצות עם הכי הרבה אליפויות. בטח גם תרם לתוצאה. הרבה גם קולינגווד, ריצ'מונד.. אבל רוב הדתיים- קרלטון ללא ספק.
ודבר ראשון אחרי צאת שבת- רצים לבדוק תוצאות ולראות את השידור החוזר. ןאם היי משחק מוצ"ש או יום א – אז היינו שם. ברור. היום יותר קל. בגלל זכויות שידור וכן- המשחקים פרוסים על פני יותר ימים בשבוע (אבל אני בארץ…)
ג.גוטניק- מכיר טוב אישית. הרוב המכריע של משפחתו וסביבתו אוהדי קרלטון… אבל קרלטון בכל מקרה היתה אז בבעלות של יהודי הרבה יותר עשיר – Pratt.
ד. סמורגן (למד בכיתה עם אימא שלי. חצי בית הספר קרוי היום על שמו.) – אני לא מכיר עוד יהודים אוהדי הבולדוגס…

דורפן 2 באוקטובר 2016

מעניין מאד.

לגבי אוהדי דוגז יהודים זה אני, יאיר וסמורגן. כך שההון הממוצע של אוהד בולדוג יהודי הוא בערך חצי מיליארד דולר…

Aussie 3 באוקטובר 2016

אבי ז״ל שנולד וגדל במלבורן ועלה לארץ בבגרותו היה אוהד הבולדוגז מגיל 6, אז הם זכו באליפות לראשונה. כמובן שבסביבתו בשכונת קולפילד ובי״ס מאונט סקופוס היה הבולדוג היחיד מבין אוהדי קרלטון, סט קילדה ואסנדון. גם אביו (סבי) היה אוהד המגפייז. עצוב לי שלא זכה לראות את האליפות ההסטורית של 2016, אבל התרגשתי עבורו ועבור כל הדוגיז עד השמיים

YairN 2 באוקטובר 2016

That footage makes me cry.

Every fucking time.

Roberto Cavali 1 באוקטובר 2016

נהדר רונן, תודה

סימנטוב 1 באוקטובר 2016

נהדר רונן. הקיץ ראיתי הרבה ספורט אירי ומאוד נהנתי, הכדורגל האירי די דומה, הבנתי שיש גם משחק שנתי בין האירים לאוסטרלים

גיא זהר 2 באוקטובר 2016

מאוד מרגש. שאלה: אין שחורים בפוטבול אוסטרלי? מדוע?

עלק אינגליש 2 באוקטובר 2016

הפוטי הוא די משחק של הלבנים באוסטרליה, לאבוריג׳ינים אין יותר מדי קשר אליו ורובם גם לא בנויים פיזית בשבילו. בליגת הראגבי שלהם יש שחורים שהם בעיקר מבני האיים שמסביב לאוסטרליה.

AriG 2 באוקטובר 2016

לא מסכים. הרבה שחקנים אבוריגינים הם כוכבי על הליגה. הרבה מעבר לפרופורציה שלהם באוכלוסיה.
די להזכיר את buddy Franklin הכוכב הגדול ביותר שהיה בגמר. הוא ו Cyril rioli הם שניים מהגדולים ביותר של 20 השנים האחרונות יחד עם גודז, או'לוקלין, לונג, נאטאנואי, מקלאוד, wanganeen, ועוד ועוד. הלוואי והיו מסתדרים בחברה כמו בfooty.
סמורגן- מקסימים ונדיבים

YairN 4 באוקטובר 2016

Agree with AriG the game is absolutely huge amongst the Koori communities, and they have many many stars playing at any given moment including Brownlow medal winners etc.. The game is also huge in the Norther Territories, bigger than rugby by far.

AriG 2 באוקטובר 2016

מאד מאד חריגנשלא היו אבוריגינים השנה בגמר. חריג. חוץ מהכוכב הגדול ביותר buddy.
כל קבוצה אחרת ולא היית שואל…

עלק אינגליש 2 באוקטובר 2016

והפוסט הזכיר לי נשכחות, כשהייתי בקפקר באוסי עבדתי בחווה של יהודי עשיר שנשוי לאחת מהסמורגנים ( כסף תמיד נמשך לכסף). הם הזמינו אותנו לארוחת ראש השנה המסורתית שהם עושים, אני זוכר שזה היה משעשע להחנות את ההולדן המצ׳וקמקת שלנו בין פורשה לרולס רויס. הם די התלהבו שיש להם ישראלים איתם בחג, אני פשוט ישבתי שם ותהיתי איפה כל הטרופי וייבס, גם הבנים וגם הבנות נראו נורא רגילים, לא כמו שהיית מצפה מעשירים מופלגים כאלו.

רונן דורפן 3 באוקטובר 2016

הכסף היהודי האמיתי באוסטרליה (פראט, לאווי, סמורגן, טריגבוף, גנדל) מאד מצטנע… ומאד מאד גדול

AriG 4 באוקטובר 2016

Indeed. אבל לא כולם )-:

Comments closed