המאבק, התהילה, האומה. סרט באורך מלא

השער של אדר מול צרפת

מישהו שלח לי הסרטון הבא. פשוט ונפלא. ואנחנו בבלוג, כששולחים לנו סרט – מיד מנתחים אותו. וזה מוקדש לאבנר שביט – מבקר הקולנוע הנהדר ואוהד פורטוגל.

פרק ראשון: הקולקטיב הפורטוגלי מול הצרפתי הבודד 

0:00-0:29

המוטיב של הפרק הזה הוא מלחמה בין בודדים ליחידה. הצרפתים – שהמתקפה הגדולה שלהם נהדפה ללא תוצאות – הם רקמה אנושית מפוררת. כל אדם לעצמו. כל אחד נלחם את המלחמה שלו. שפת הגוף של גריזמן אחרי אובדן המלחמה על הכדור ב0:11 אומרת הרבה.

לעומת זאת תסתכלו על מוטיניו מסתער על שני צרפתים – גריזמן וז׳יניאק. למרות שנכשל לרגע בפעולה הראשונית הפשוטה. הוא אחד נגד שניים אבל הוא יודע שינצח אותם. אחרי שהוא זוכה בכדור – כל פורטוגלי עושה מיידית רק את הפעולה הנחוצה. ווויליאם קרבליו עוצר-מוסר כמעט בתנועה אחת (0:18), קווארזמה בכדור אחד (0:24). מוטיניו מחבר את הכל אבל גם במחשבה על הקולקטיב בלבד.

הם מנצחים מערכה חשובה. מתוך מאבק הרבים הם מבודדים פורוטוגלי אחד – גלדיאטורי בדמותו – מול צרפתי אחד למלחמה מכריעה.

פרק שני: המלחמה של אדר בקושיאלני

0:30-0:41

שתי קריירות מגיעות לפרשת דרכים.

קושיאלני הוא הבלם החשוד ברכרוכיות של הקבוצה המפורסמת. אדר הוא שחקן הספסל של הקבוצה האפורה. הם נכנסים להתכתשות אישית ביניהם ממנה אחד מהם יידון לשאת עליו את כתם הסטריאוטיפ לנצח או עד המונדיאל הבא. קושיאלני מוצא את עצמו במצב בו לעדיפות במעמדו, קבוצתו ונבחרתו אין משמעות. שחקן חזק ונחוש שמאחריו נבחרת במומנטום מנסה לנער אותו מעליו.

אדר דוחף ושועט ונושף ורושף בכדי להשיג את ההזדמנות האחת של חייו. לייצר לעצמו בעיטה חצי סבירה ממצב חצי סביר שאולי תכניס אותו להיסטוריה. בלי טכניקה מיוחדת. בלי קסמים, הוא כושל בגופו, כמעט מדדה למרות כוחו ומהירותו. אבל בכוח גופו וכוח הרצון בלבד הוא יוצר לעצמו את הסיכוי הזה.

פרק שלישי: הבעיטה

0:42-0:46

שלושה גמרים עולמיים חשובים הגיעו בדיוק לנקודה הזו – אמצע החלק השני של ההארכה במצב 0-0. כנראה שהידע ההגנתי כיום בכדורגל ומידת התיאום אליו יכולה להגיע לנבחרת לאומית דן אותנו לכמה משחקים כאלו.

אבל כשאנדרס איניאסטה ומריו גצה קיבלו את ההזדמנות שלהם הם היו במעמד של כוכבים נוסקים. איניאסטה ימשיך לנסוק ולזהור וגצה ידעך – אבל כל זה ידוע לנו היום ולא ברגע הבעיטה. אדר לעומת זאת הופיע על בימת ההיסטוריה כמה דקות קודם לכן וסיכוי טוב שיתנדף ממנה. אם לא יבקיע יהיה אלמוני כמו אלפי אחרים. כמו אלסידס ג׳יג׳יה באיזשהו ייקום מקביל בו הוא מחטיא ב-1950 וברזיל ולא אורוגוואי ארצו זכתה בגביע העולם.

אבל הוא משחיל אותה. כג׳יג׳יה האמיתי בשעתו המשקיט את המרקנה. הוא ישקיט את הסטאד דה פראנס והפומפוזיות הצרפתית המתנגנת ביבשת. של התכנית המוזמנת מראש של גביע ותהילה למארחת העשירה. משנה את נתיב ההיסטוריה.

פרק רביעי: מדרגות גן העדן

0:47-1:12

הצופה והעולם עוברים עכשיו שינוי תודעתי.

הם מכירים את השמות הגדולים של הספורט. את החשודים הטבעיים של דפי ההיסטוריה. בשניות הללו הם מעכלים במהירות עוד שם שאותו ידקלמו חובבי הכדורגל דורות. מעבר מהיר כזה מטבעו מבולבל. חלק מהאנשים מנסים להזכר מאיזו קבוצה הוא. אחרים נזכרים באופן טריוויאלי ובלתי סדור במי שחלק איתו את שמו – הברזילאי העצום אדר – שהיה חלק מהגדולה בנבחרות של עידן הטלוויזיה ולמרבה האירוניה עכשיו יישאר מפורסם ממנו פחות. אחרים הוגים בסיפור הכללי – של נבחרת שאיבדה את כוכבה והשלימה עכשיו את המהפך בגורלה.

ואדר רץ דרך מסדר הכבוד של המלאכים בואכה גן העדן. תחילה כמה משחקני השדה שמנסים לתפוס אותו גופנית ולא מצליחים. בן אנוש כנראה לא יכול לאחוז באלוהות ואדר הוא לשניה אלוהי. תהילה בדמות אדם. אחר כך שחקני הספסל כקבוצה – הם דומים קצת למקהלה היוונית. הוא עובר גם על פני דמותו הטרגית והבודדת של גריזמן שנידון לצפות במתרחש. לבסוף אל אחד מעוזרי המאמנים. שפרצופו ודמותו אושר צרוף.

רק שם (1:12) הם כולם תופסים אותו כמעט יחדיו. יכולים לחוש אותו. זה רגע ההכתרה שלו. וגם שלהם. גיבור פולקלור לעולם, גיבור לאומי לעמו.

פרק חמישי: האומה

1:13-1:33

התמונה עוברת כהרף עין ליציע – לתמונה רחבה. כאן אנחנו מקבלים המון סיפורים מקביל.

את הגוון האתני של החברה הפורטוגלית בעיקר ברבע השמאלי עליון והשמאלי תחתון של המסך. גם את הסקס-אפיל הלטיני. בחורים חסונים מכל הצבעים. ארבע יפיפיות צעירות. חלק מבני דור העכשיו מנציח את הרגע במצלמות הסלולרי.

אבל את העין שלי תופסים דווקא בני הדורות האחרים. אישה מבוגרת במרכז התמונה מעט למטה, חוגגת כנערה בגופיה. לידה גבר מבוגר בחולצת הנבחרת. הם הדור שהלך במדבר. בכשלונות, בעמדת הנחיתות של פורטוגל באירופה ובאיבריה. הם זכו.

לעומת המבוגרים שני תינוקות ברבע הימני העליון של המסך, בתוך המרחב האישי המוגן של זרועות אימותיהם, משתאים מחגיגות המבוגרים. מהאחדות. זהו אושר אחר. הם לא שילמו עבורו בסבל. הם חווים אותו באופן טבעי וטהור ולא תבוני.

ובצד ימין למטה בחור גדל גוף בחולצת פיראט שחורה. אולי תזכורת לרומנטיות הפראית של ארצו. של הגיבורים הבלתי אפשריים. אומתם של ואשקו דה גאמה ואדר.

עזרו לדה באזר

ברטון אלביון, סיפור אהבה
יומן האליפות של הג'איינטס (6) - העונה בחיים

51 Comments

יואב דובינסקי 16 באוקטובר 2016

נהדר. גם הוידאו וגם הניתוח

דורפן 16 באוקטובר 2016

תודה. מקווה שהתאוששת מתחת לגלגלי מרכבות אלבמה

יואב דובינסקי 16 באוקטובר 2016

ניצחון של בוגרת טנסי והאחות קנדס פארקר הערב מול מינסוטה לינקס (וזכייה באליפות WNBA ראשונה) ימתיק לנו את הסופ"ש.

yaron 16 באוקטובר 2016

גדול :-)
חג שמח

ניינר / ווריור 16 באוקטובר 2016

גם בהילוך האיטי אני לא מאמין שמהדריבל המכוער והבעיטה דרדלה האלה ייצא גול

גור אילני 17 באוקטובר 2016

שלא לדבר על המרחק האינסופי מהשער

ניק 17 באוקטובר 2016

מסכים… כנראה שזאת הסיבה שלוריס לעולם לא יהיה בטופ של השוערים העולמיים

עומרי 16 באוקטובר 2016

נהדר. קולומבוס אגב היה איטלקי
https://youtu.be/pb7BIaaxGAU

דורפן 16 באוקטובר 2016

חחח… התלבלתי עם ואשקו דה גאמה. תודה.

יריב 16 באוקטובר 2016

כותרת המשנה היא "השער של אדר מול פורטוגל", הכוונה היא לכך שרואים את הקהל הפורטוגלי (שמולו, כלומר לנגד עיניו, מובקע השער), או שזהו בלבול של חודש תשרי?

דורפן 16 באוקטובר 2016

רשלנות בלבד..

בני תבורי 16 באוקטובר 2016

החלטה הטיפשית של אדר להישאר בכדורגל האירופי הבינוני ולא לעבור להיות ראנינג בק ב NFL. שימו לב שמהשנייה בה הוא מבין שהכדור שלו עבר את קו השער, אף אחד לא מצליח לתקל אותו עד שהוא מגיע לאן שרצה.

D! פה ועכשיו 16 באוקטובר 2016

זה בדיוק מה שאני חשבתי עליו כל הסרטון

דורפן 16 באוקטובר 2016

הוא כמו רוח בינהם

ניינר / ווריור 17 באוקטובר 2016

עכשיו הייתי מביא אותו לניינרס

יוני (המקורי, מפעם) 16 באוקטובר 2016

מקסים. פואטיקה במובן הכי הכי.

איציק 16 באוקטובר 2016

אם זו פואטיקה, אז בעוד שנים יש סיכוי לנובל… כמובן אם עמוס עוז לא יהיה מועמד באותה השנה.

סימנטוב 16 באוקטובר 2016

נהדר

חמי 16 באוקטובר 2016

פשוט אדיר. תודה

ערן (המקורי) 16 באוקטובר 2016

ענק.
וניתוח נהדר.

אריק 16 באוקטובר 2016

וון שוט נהדר.

דורפן 16 באוקטובר 2016

בתחילה חשבתי שזה מהטלוויזיה. אבל אין זמן ותוצאה על המסך. זה כנראה פרטי

אריק 17 באוקטובר 2016

זה יכול להיות מחומרי הגלם של אחת המצלמות של שידור המשחק.

איתמר 16 באוקטובר 2016

צפיתי בסרטון כמה פעמים ונזכרתי בסרט ״כוחו של מקרה״ של קישלובסקי.
בזמן הקצר הזה היו כל כך הרבה הזדמנויות לשנות את גורל המשחק.

אלון 16 באוקטובר 2016

מעולה!

עמי ג 17 באוקטובר 2016

Great!

Lavi 17 באוקטובר 2016

1. התעלמות מהעבירה על גריזמן, שבלעדיה כל הניתוח בשקל הזה לא שווה שום כלום.
2. אבנר שביט הוא פלצן ופילוסוף בשקל. מבקר סרטים נורא ומשעמם.
3. שום מילה על רצח הבת של גיי?? או בגלל שנרצה על ידי שחורים אז זה לא מעניין כי לא מעורב ברצח שום לבן שפל?? איפה הסמול ובלאק לייף מטרס אונלי ווין וויט קילס.

Harry hole 17 באוקטובר 2016

1. לא היתה עברה על גריזמן.
הניתוח הזה שווה יותר משקל כי הוא כתוב נהדר. אפשר היה לכתוב אותו גם על שער של נהריה בסיבוב ט' של גביע המדינה אבל צריך כשרון כתיבה בשביל זה.
2. אני לא מת על ביקורות הסרטים של אבנר שביט, אבל פלצן ופילוסוף בשקל הייתי קורא לו רק אם היה פוגע בי אישית.
3. ???

דורפן 17 באוקטובר 2016

הארי – יש אנשים גיבורים שחוזרים לכאן עם שמות שונים כל הזמן (הם עושו עבודתם בחשאיות) לוקח שניה לזרוק אותם לזבל אבל צריך לפעמים לשון. אז באמת מיותר לנהל איתם דיון

אלעד כץ 17 באוקטובר 2016

אני דווקא חושב שהעמדה של הפחדנים האלה במקום ע"י הפרכה של השטויות שהם כותבים היא יותר יעילה מאשר מחיקת התגובה.

אלעד כץ 17 באוקטובר 2016

לדורפן

דורפן 18 באוקטובר 2016

אני בוחר לעשות זאת כך

Ljos 17 באוקטובר 2016

מעולה (וחבל שיוצא על נבחרת נוראית כמו פורטוגל).
רק מה יהיה עם הספוילרים? שלא תהפוך לי לשניצר בטעות.

Miranda Vera Cruz De La Hoya Cardinal 17 באוקטובר 2016

עשה לי חשק לחפש סרטונים של אדר הברזילאי. בין היתר, נתקלתי בפנינה הזו:

https://www.youtube.com/watch?v=3Eb-3Xp7yN0

ירון ג 17 באוקטובר 2016

פנטסטי. חג שמח.

גור אילני 17 באוקטובר 2016

זה אחד הדברים היפים שקראתי/ראיתי/הקשבתי להם לאחרונה.
ואני באמצע ספר של בולאניו…

אריק 17 באוקטובר 2016

בלשי הפרא?

Huachipato 17 באוקטובר 2016

אם לא היה מת היה צריך לקבל פרס נובל….אמן הסיפור בטוח סיפור.

Huachipato 17 באוקטובר 2016

בתוך סיפור

אריק 17 באוקטובר 2016

מה זה משנה הנובל הזה? הסתדרת עם הארוך ארוך שלו? שוקל אם להתחיל…

גור אילני 17 באוקטובר 2016

בלשי הפרא. עדיין לא התחלתי את הארוך מעבר לעיון קל בגרסה האנגלית

Huachipato 18 באוקטובר 2016

כן הסתדרתי עם 2666 אבל הוא פחות טוב מבלשי הפרא.

z 17 באוקטובר 2016

ניתוח אדיר ווידאו שאפשר להראות בבתי ספר לכדורגל. גאונות צרופה

יוסי מזרחי 17 באוקטובר 2016

לקח לי חמש דקות שלמות לכתוב את התגובה שלי.
מדהים.

איתמר המנומר 17 באוקטובר 2016

טקסט מיתי.
מעורר כבוד וקנאה.

אבי 17 באוקטובר 2016

יפה. מאוד.

דוד 17 באוקטובר 2016

אחלה פוסט. נהניתי מכל מילה

bhr 17 באוקטובר 2016

מזוקק

הופמן 18 באוקטובר 2016

פוסט היסטורי

ארז (דא יונג) 18 באוקטובר 2016

כמעט פספסתי את הפוסט הזה.

אחד הטובים שלך, וזו בהחלט לא משימה קלה.

דורפן 19 באוקטובר 2016

תודה לכם! ולאדר!

Comments closed