אשליית האתלטיות

כמה טלוויזיות רץ השחקן?

אנחנו לפני משחק 6 של הוורלד סיריז וציינתי משהו בעיתון היום – אחרי הרבה מאד שנים הסדרה הזו ניצחה ברייטינג את משחק הפוטבול המקביל. לא, הבייסבול לא הולך להכות את הפוטבול כל כך מהר, אבל בעולם של קווין דוראנטים סדרה בין שתי קבוצות שמביאות איתן קהל נאמן ללא 176 שנות אליפות במצטבר – הבייסבול חושף שוב את הרומנטיות הנפלאה שלו.

לגבי השנים שיבואו?

מעבר לבעיות התדמית של המשחק, אני חושב שהפוטבול מתחיל להגיע למיצוי. מספר ההיספנים בארצות הברית גדל והכוכבים שלהם שם. לכדורסל יש את העולם בכדי להתרחב אליו. אז אני מאמין תיקון קל לאחור – למרות שייקח הרבה זמן לפני שהפוטבול ייאבד את הבכורה.

אבל לא הולך לכתוב על הסדרה ולא על בייסבול בכללי אלא על נושא האתלטיות במשחקים השונים. וזה כי שמעתי לא מעט אנשים שחושבים שבייסבול הוא משחק לא אתלטי וכמוהו גם קריקט. באיזה משחק יש אתלטים נפלאים? כדורסל למשל. לועסים טבק וכמעט לא זזים.

*

כל זה היה חלק מנושא להרצאה שנתתי לא מזמן – גיל שלי היה בה – לגבי האתגרים של שידור ספורט בטלוויזיה. כמי שבאמת הולך להרבה משחקים בכל ענפי הספורט הללו אני יודע את האמת: אין סרט בעולם ששחקני הNBA אתלטים יותר טובים מהבייסבול. יש לכך הרבה מאד סיבות אבל אחת מהן היא גודל האוכלוסיה. רק אחד מבערך 1500 אנשים הוא בגובה של שחקן ממוצע בNBA

הכדורסלנים אנשים גדולים מאד. לשחקנים היותר נמוכים יש כמה אספקטים של אתלטיות כמו נתור – שהם לגמרי בקצה הספקטרום – אבל אם נעשה אליפות אתלטיקה שחקני הכדורסל ינצחו את שחקני הפוטבול והבייסבול אולי רק בקפיצה לרוחק ולגובה. לא בריצות הקצרות ולא בארוכות ולא בבינוניות וכמובן לא בזריקות (לא רק הפיצ׳רים). רק אתן לכם נתון מתוך דו״ח הסקאוטינג בזמנו של מייקל ג׳ורדן: ״יד חלשה מדי״ (וזה לזריקות בשדה, לא כפיצ׳ר) קבעו המומחים. הוא מעולם לא נראה לי חלש במשחקי NBA.

*

אז מאיפה האשליה?

האשליה היא שיש לנו בבית טלוויזיה מרכזית אחת – שלי היא 50 אינץ׳ – ואני מניח שבתקופתנו היא די ממוצעת בגודלה – ואני משתמש בה לכל ענפי הספורט. והבעיה היא שאנחנו רואים בה מגרשי ספורט בגדלים שונים לחלוטין.

מגרש בייסבול: בערך 18000 מטר רבוע. מכסים אותו תשעה שחקני הגנה.

מגרש קריקט: בערך 21000 מטר רבוע – זה גם מגרש פוטבול אוסטרלי. בקריקט מכסים אותו 11 שחקני הגנה. בפוטבול אוסטרלי 18 שחקנים – אבל במאמץ אירובי עצום. לדעתי לכן משחק הכדור הקשה מכולם.

מגרש כדורגל: בערך 7500 מטר רבוע. מכסים אותו 11 אנשים, אבל יש קו נבדל.

מגרש פוטבול עם האנד זונס – 5200 מטר רבוע.

מגרש הוקי קרח: בערך 1500 מטרים רבועים

רחבת כדורגל: 640 מטר רבוע. כשקבוצה חוטפת גול מקרן אוהדיה זועמים, אבל רק שיידעו. הרחבה כפולה בגודלה ממגרש כדורסל.

מגרש כדורסל: 392 מטר רבוע.

לצורך החמשה אני מצטרף תמונה של מגרש הוקי על מגרש בייסבול – במשחק הוקי שנערך בריגלי פילד – ומגרש כדורסל קטן פי ארבע ממגרש הוקי.

hockey

*

אז כשלברון ג׳יימס תופס ריבאונד והולך חוף אל חוף הוא הולך מצד אחד לצד השני של הטלוויזיה בבית. תופס בייסבול שרץ מרחק כפול לתפיסה של כדור קטן מאד לפעמים רץ רק חצי טלוויזיה. וזו נראית לנו תפיסה די פשוטה. אני אישית רואה הרבה משחקים על מחשב לפ-טופ קטן. לפעמים הם רצים רק 10-15 סנטימטרים. בטלנים.

זה לגבי מאמצים אנאירוביים. מהבחינה האירובית רוב משחקי הכדור לא קשים באופן ייחודי. אינדיקציה טובה כמובן היא עומס המשחקים. אם נדאל ודג׳וקוביץ׳, שנחשבים לאבני מידה של אתלטיות בטניס, משחקים משהו שנראה לנו כמו המאמץ הפיזי של כל הזמנים – הם שיחקו חצי גמר יומיים קודם ורבע גמר יומיים קודם. כל הכבוד להם – אבל אין מצב שהיו משחקים שלושה משחקי כדורגל מקצועני בארבעה ימים. האירוביות בבייסבול באמת לא גבוהה ומשחקים כל יום. אבל גם כדורסל והוקי משחקים פעם ביומיים. שום משחק אמריקאי לא מתקרב לאתלטיות האירובית בכדורגל.

דוגמאות לאנאירוביות בבייסבול?

השורט סטופ של הבייסבול נותן זנוקים דומים לשל דוויד דה חיאה – הרבה יותר פעמים במשחק ואל עבר כדור יותר קטן ויותר מהיר. יותר מכך הוא לא רק צריך לתפוס אותו אלא לא פעם לזרוק אותו מיד בצורה מדוייקת בערך 25 מטרים.

האאוט פילדר ירוץ לא פעם שניים-שלושה מגרשי כדורסל ואז יזרוק את הכדור מדויק מאד לבסיס במרחק יותר מחצי מגרש כדורגל.

אבל באופן כללי: אתם במרחק 4-5 מטרים מהטלוויזיה. הטלוויזיה מראה לכם מגרשים בגדלים שונים של עד פי עשרים. אל תמהרו להסיק משהו על אתלטיות לפני שראיתם משחק במגרש. ובמיוחד אל תאמינו למה שמראים בטלווזיה.

עזרה לדה באזר

נו האדל - סיכום מחזור שמיני
לחזות בגדולה

218 Comments

רועי 1 בנובמבר 2016

אבל הם שמנים.

דורפן 1 בנובמבר 2016

הם לא. פה ושם יש מישהו שמן על הבסיס הראשון או כחובט מחליף.

רועי 1 בנובמבר 2016

בונימה רצינית יותר,
אם אתה מודד את האתלטיות כפונקציה של מרחק, אתה לא יכול להתעלם מציר הזמן.
ממה שאני ראיתי (וזה מעט מאוד), משחק בייסבול מתנהל באיטיות משמימה, פעם ב 3 דקות אולי שחקן נדרש לרוץ 20 מטר.
אין מה להשוות לאינטנסיביות שבה מתנהל הכדורסל.

Yavor 1 בנובמבר 2016

בייסבול ניתן לשחק (ועשו זאת) גם פעמיים ביום, בעוד שכדורסל פעם ביום זה קשה מאוד. מהבחינה הזו אין מה להשוות בין השניים.

דורפן 1 בנובמבר 2016

בהחלט יש מה להשוות. שניהם בסקלה הנמוכה מאד של האירוביות ושייכים לענפים של אירוביות נמוכה מאד.

Yavor 1 בנובמבר 2016

זה לא משוחק באותה רמת עצימות – זו הכוונה.

דורפן 1 בנובמבר 2016

כדורסל מעל בייסבול – אבל שניהם בתחתית הטבלה. פוטבול אוסטרלי משוחק עם אלימות 80 דקות נטו על מגרש שלוש פעמים גדול מכדורגל בלי חוק נבדל. אבל לכן שחקנים משחקים רק -25-20 פעם בשנה.כל ענף של 100 משחקים בשנה – גם טניס כמובן – הוא לא מאמץ אירובי עליון.

רומן 1 בנובמבר 2016

איך אתה מסביר את זה ששחקני פוטבול אוסטרלי יותר מאסיביים מכדורגלנים(נראה לי שהם שוקלים משמעותית יותר מכדורגלן) אם הם צריכים לרוץ יותר לאורך זמן?

דורפן 1 בנובמבר 2016

יש שם מספר תפקידים. יש כמה שחקנים גבוהים – אזור השני מטרים – שתפקידים לתפוס כדורים גבוהים והם רצים פחות. במרכז המגרש יש אנשים קטנים למדי שרצים המון. הפערים בין התפקידים די גדולים – חלק רצים רק כ-10 קילומטרים – כמו כדורגלן – אבל חלק מגיעים ל-15-16 שזה פסיכי במשחק שבו יש גם אלימות די לא מרוסנת

רועי 1 בנובמבר 2016

בנימה*

דורפן 1 בנובמבר 2016

לגבי אינטנסיביות – יש לנו אינדיקציה. אפשר בלי בעיה לשחק כדורסל פעם ביומיים (בטורניר זה כל יום) – שניהם משחקים מאד לא אינטנסיבים ולא קרובים לראגבי או כדורגל.

רועי 1 בנובמבר 2016

בייסבול משוחק בערך כל יום למשך תקופה של כמה ? 180ימים ?
160 משחקים ב 180 יום ? זה מראה שרמת האינטנסיביות שנדרשת משחקן אחד במהלך משחק פחותה בהרבה מענפי הספורט האחרים שציינת, אחרת היו קורסים.

דורפן 1 בנובמבר 2016

אינטנסיביות נמוכה ואתלטיות גבוהה מאד. אוסאין בולט לא אתלטי בעינך?

רועי 1 בנובמבר 2016

מה שאני אומר זה שלפי דעתי הצנועה שחקן בייסבול לא ישרוד משחק כדורסל, ולהפך כן.

דורפן 1 בנובמבר 2016

מה זה ישרוד? כדורגלן ישרוד בקלות משחק כדורסל – זה ייראה לו חימום. כל הכדורסלנים מעל שני מטרים לא ישרדו באאוטפילד. הם לא מסוגלים לתת ספרינט כזה ארוך וכאמור אין להם כוח ידיים טוב מספיק (שלא לדבר על הכוח בידיים לחבוט).

האנשים שמ-195 סנטימטרים ולמטה לרוב היו בחמישיה של הקבוצה שלהם בתיכון, כוכבי קבוצת הבייסבול והקווטרבק בפוטבול. אז ברמה מסויימת הם ישרדו את כולם

אלעד כ 1 בנובמבר 2016

כדורסלן, בכל גובה, שיעבור אימוני בייסבול, לא ישרוד את דרישות הענף?
ולהיפך – כדורגלן ישראלי יעמוד באינטנסיביות של ה-נ.ב.א?

דורפן 1 בנובמבר 2016

כדורסלן שיעבור אימוני בייסבול יהפוך לשחקן בייסבול… ולהיפך. אני לא מדבר פה על פוטנציאל אלא על מה שקיבלנו אחרי האימונים…

אלעד כ 1 בנובמבר 2016

בכדורסל האמריקאי, התחושה היא שהאתלטיות מהווה חלק חיוני מאוד מסך הכישורים של השחקן. זאת אומרת שכמעט כל אחד יכול לעמוד בדרישות של הבייסבול, רק שהם מצמצמים עצמם לדרישות של משחק הכדורסל – כח מתפרץ, אינטרוולים, מהירות לטווח קצר, קפיצות לגובה ועוד. לא יודע כמה שחקני בייסבול היו עומדים במשימה הזו גם אחרי סשן אימונים ארוך.
גם השחקנים הגבוהים – עברו הימים של מוזס מאלון ורוברט פאריש. היום כל אחד בגובה 2.15 הוא גארד עם תוספת של 20 ס"מ

אלעד כ 1 בנובמבר 2016

בכל אופן, פוסט מעניין מאוד ומאיר עיניים

דורפן 1 בנובמבר 2016

מה שאני בא להגיד – הם לא עומדים בדרישות הקצה של הבייסבול – זריקה בעוצמה כזו, ספרינט של 60-70 מטרים – ואין להם סיבה. מבחינת אול אראונד אולי כן. למרות שכל שחקן בייסבול גם חובט אז יש לו חלק גוף עליון חזק מאד

dk 1 בנובמבר 2016

כדורגלן ישראלי בקושי עומד באינטנסיביות של הכדורגל הישראלי…

ב"פ 1 בנובמבר 2016

פיצ'רים יכולים להיות די שמנים. סאבאת'יה, רוג'ר קלמנס ועוד

בלי קשר, קלובר הזה שחקן שחקן

דורפן 1 בנובמבר 2016

כן – אבל הכוח שלהם בידיים דומה לשל אלוף אולימפי בכידון.

אני בא מקטמון 1 בנובמבר 2016

מה לגבי כדורמים? לדעתי יותר אינטנסיבי מכל מה שציינת

דורפן 1 בנובמבר 2016

זה כמובן כושר אחר. זה כוח. אבל הם משחקים במשחקים האולימפיים כל יומיים במשך שבועיים. השחקן הממוצע משחק 20 דקות נטו… אז בשבוע הוא כנראה עושה כמות דקות דומה לכדורגל.

אני בא מקטמון 1 בנובמבר 2016

לא רק כוח, המון המון כושר אירובי לזמנים קצרים.
כמן כן בניגוד לכל ענף ספורט אחר כמעט גם כשהמשחק נעצר (למעט בהפסקות בין רבעים) השחקנים ממשיכים להוציא אנרגיה במים

ר.בקצה 1 בנובמבר 2016

קשה להשוות בין הענפים המוזכרים לכדורמים, בגלל החשיבות של הטכניקה בכדורמים, והעובדה שהוא משוחק בסביבה אחרת משאר הענפים. קח את האתלט הכי טוב בכל אחד מהענפים שהוזכרו, זרוק אותו בבריכה והוא יצלול כמו אבן- אין לו את הטכניקה המתאימה לצוף במים ביעילות.

דורפן 1 בנובמבר 2016

אימון כדוריד בהונגריה נפתח הרבה פעמים במה שנקרא 20 דקות ״כדור יבש״. הם צריכים להפעיל את הרגליים ולמסור ביניהם את הכדור בלי שיתרטב. בישראל בג״צ לא מאשר אימון כזה..

יואב דובינסקי 1 בנובמבר 2016

לראות כדורמים עם דורפן בריו זאת חוויה. בעיקר אם יש עיתונאים ממונטנגרו מסביב

דורפן 1 בנובמבר 2016

ובטוקיו לא?

MOBY 1 בנובמבר 2016

זה בגלל בצלם…

רומן 1 בנובמבר 2016

שאלה שתמיד עניינה אותי
קח את השמיניה מגמר אולימפי ב 100 חופשי תן להם כדור ושים אותם מול אלופת ישראל בכדורממים, כמה יגמר?

אריאל גרייזס 1 בנובמבר 2016

יגמר 100-0 לאלופת ישראל בכדורמים. 100 חופשי זה משחה כמעט לגמרי אנארובי. תוך חמש דקות מתחילת המשחק ייגמרו להם הכוחות

רומן 1 בנובמבר 2016

אוקיי 1500 חופשי

אריאל גרייזס 1 בנובמבר 2016

מי ינצח במשחק כדורגל – נבחרת ישראל או ה-11 הכי טובים בעולם בריצת 10 אלף (שזה בערך מה שרץ כדורגלן ממוצע במשחק)?

רומן 1 בנובמבר 2016

מה נראה לך?
פשוט זה נראה למתבונן מהצד שכדורמים לא דורש שום טכניקה וקואורדינציה רק כח ושחיה

אריאל גרייזס 1 בנובמבר 2016

לאיזה מתבונן מהצד, זה שחושב שבייסבול זה סתם שמנים שעומדים במקום?

רומן 2 בנובמבר 2016

לכזה שמבין דבר או שתים בספורט ושחווה את זה על הגוף של עצמו.

ע' בעל הטיפ 2 בנובמבר 2016

בניגוד לשאר חובבי הספורט בגלקסיה?

ר.בקצה 2 בנובמבר 2016

גש לבריכה העירונית, קפוץ לצד העמוק ונסה לצוף במים כשכפות הידיים שלך מעל לקו המים. אח״כ, תפוס כדור ביד אחת (כשאתה במים, כמובן) ונסה להתמסר בו עם חבר. חזור וספר על מסקנותיך.

רומן 2 בנובמבר 2016

אני לא שחיין מי יודע כמה..
מרגיש לי שפלפס לא יתקשה בפעולה הזאת.
נראה לי מהצד שהספורט הזה לא דורש שום טכניקה מיוחדת, כשאני אומר טכניקה אני מתכוון לדברים שאי אפשר ללמד די מהר..
נגיד ברור לכל שמי שלא שיחק טניס או כדורגל מילדות לעולם לא ילמד לשחק ולא משנה כמה מוכשר הוא, בכדורמים זה נראה כאילו כל מי ששחין טוב יכול תוך חודש חודשיים גם לשחק מצוין.

ר.בקצה 2 בנובמבר 2016

שחיין טוב יכול להפוך לשחקן טוב, אבל זה לא לוקח חודש או חודשיים. ראיתי אחד או שניים כאלה, והם לא היו כוכבים גדולים.

ר.בקצה 2 בנובמבר 2016

בכדורמים משחקים שבעה.
שאל את איתן אורבך על חוויותיו במשחקי האוניברסיטה.

גיל שלי 2 בנובמבר 2016

השאלה של רומן לא מופרכת, והוא צודק שהשאלה נוגעת בעיקר לספרינטרים ולא 1500. היו הרבה שחיני ספרינט ששיחקו גם כדורמים, אם אני לא טועה, ניר שמיר היה כזה. כששיחקתי באסא תל אביב, עמית טלמון היה אלוף הארץ לגילו ב100, וחילטר מדי פעם איתנו, והיה הכי טוב בבריכה

ר.בקצה 2 בנובמבר 2016

אין סיכוי ששחיין ייכנס מחר בבוקר למשחק כדורמים של קבוצה מקצועית, ויהיה הכי טוב בבריכה. מניסיון.

גיל שלי 2 בנובמבר 2016

זה היה בגילאי עד 14, עדיין, מראה משהו. נדמה לי שגם מאט ביונדי חילטר בכדורמים והיה שחקן נבחרת ארצות הברית

ר.בקצה 2 בנובמבר 2016

הוויקיפדיה אומרת שביונדי התחיל את הקריירה כשחיין ושחקן כדורמים במקביל.
בכל מקרה, ברור ששחיין שינסה לשחק כדורמים יצליח יותר מאדם שאינו שחיין, אך צריך לזכור שמשחק הכדורמים מבוסס (גם) על יכולות שלא קשורות לשחיה – מיומנויות שליטה בכדור, מאבקי שליטה בתוך המים וכו׳.

תומרג 2 בנובמבר 2016

היכולת לתלוש באיבחה את אשכי היריב מבלי שהשופט יבחין בכך

רומן 2 בנובמבר 2016

איזה שליטה בכדור בדיוק?

גיל שלי 2 בנובמבר 2016

יש קטע מסוים של שליטה בכדור, מותר למסור ולזרוק רק ביד אחת, כך גם לתפוס, עדיין זה לא משהו שימנע משחיין מצטיין להשתלב בזמן יחסית קצר. הקטע היותר קשה יהיה בתפקידים ספציפיים, ובעיקר להשתלב במאבקים הפיסיים, אבל רוב השחיינים המצטיינים הם גם אנשים גדולים וחזקים יחסית.

ר.בקצה 2 בנובמבר 2016

כבר הצעתי לך- גש לבריכה העירונית, ונסה להתמסר עם חבר בכדור (ביד אחת, כמובן). אח"כ נסה לשחות עם הכדור לאורך הבריכה (המקביל של דריבל בכדורגל), ולבסוף נסה לשמור על הכדור אצלך, כשהחבר מנסה לחטוף אותו. בשיעור הבא- אם לא תטבע בינתיים- נעבור לזריקות לשער והטעיות.

מוטי 2 בנובמבר 2016

בתקופתי בצבא ובכושר שיחקתי פעם אחת כדורמים (יותר נכון, ניסיתי לשחק). אחרי חמש דקות כולנו שפכנו לאגר. פשוט משחק בדרגת קושי אדירה. אין אפשרות "לזייף" ולהעביר במנוחה כמה התקפות כמו בכדורגל וגם בכדורסל או כל ענף אחר שדורכים בו על קרקע יציבה.

רומן 2 בנובמבר 2016

כבר אמרתי לך שאני לא שחיין כל כך טוב, אז מה זה קשור??
אני רק טוען שמי ששחין טוב גם בקלות יהיה שחקן טוב, לכן זה לא משחק מעניין

ר.בקצה 3 בנובמבר 2016

ואני טוען, שאין לך מושג בכדורמים וגם לא בשחייה, ולכן הטיעון שלך לא שווה פרוטה.
אגב, מה הקשר בין מידת העניין של המשחק לקלות שבה ניתן להשתלט עליו?

רומן 3 בנובמבר 2016

אתה ממש לוקח את זה ללב אה?
בלי קשר זה כנראה המשחק המשעמם ביותר לצפיה שקיים בעולם, כנראה אפילו יותר מבייסבול

ר.בקצה 3 בנובמבר 2016

אכן כן-
שילוב של בורות ויהירות מוציא ממני את המיטב.

רומן 3 בנובמבר 2016

המיטב שלך לא משהו אם כך..
לא מבין למה אתה שולח אותי לבריכה לעשות משהו בתגובה לטענה שכל שחיין טוב יכול לעשות את זה בלי בעיה, במיוחד אחרי שציינתי שאני לא שחיין מי יודע כמה.
ציון 3 בלוגיקה

ר.בקצה 3 בנובמבר 2016

חשבתי שתבין על בשרך, מה שאינך קולט בראשך.
בכל מקרה, מצאנו פתרון- התמקד בלוגיקה והנח לשחיה ולכדורמים.

אמיתי 1 בנובמבר 2016

הקטע עם כדורסל הוא שיש בו יותר אינטנסיביות של פעולות
"אתלטיות" כמו ריצה מחוף לחוף ודאנקים לעומת בייסבול שהדברים
קורים בו בתדירות נמוכה יותר – לכן נראה פחות מרשים. אבל מעניין
הקטע עם הטלויזיה. זוהי מעין "סטיגמה" שהתקבעה מזמן על בייסבול
וחוסר אתלטיות

דורפן 1 בנובמבר 2016

אפשר לעשות גם ניתוח כלכלי. אפשר לקחת כנתון שענפים שמחלקים משכורות של עשרה מליון דולר בנדיבות ימשכו כמעט את כל מי שמסוגל להתקבל. הבייסבול בוחר מקבוצת אוכלוסיה גדולה בהרבה בגלל אלמנט הגובה.

אמיתי 1 בנובמבר 2016

לא הבנתי את החלק הראשון.. זה שהבייסבול בוחר מאוכלוסיה
גדולה יותר לא מעיד שהוא יותר אתלטי מהכדורסל אלא שהדרישות
הראשוניות בו שונות. הדרישות האתלטיות משחקן כדורסל ממוצע
גבוהות לדעתי מזה של שחקן הבייסבול הממוצע. הכדורסל פיזי
ושחקנים בו מבצעים כולם את כל הפעולות הנדרשות (ברמה זו
או אחרת). הבייסבול אינו פיזי ואנשים מתמחים בו בתפקידים ספציפיים.
השאלה היא גם מה היא אתלטיות..

דורפן 1 בנובמבר 2016

אנחנו מדברים פה על כוח מתפרץ. אני אומר שאם היינו לוקחים איזשהו אלמנט מענף ספורט אחר – הרמת משקולות, ספרינט, זריקה – בליגת הבייסבול היינו מוצאים אתלטים טובים יותר. בקפיצה לרוחק בערך שווים – בגלל המהירות. בקפיצה לגובה בכדורסל. בריצה ארוכה ספק אם היינו מוצאים אתלט על אחד בליגות הללו

שהם זיו 1 בנובמבר 2016

אבל בריצות בינוניות הכדורסל לוקח. בריצת משוכות אני חושב שהכדורסל כי ניתור פחות חזק בבייסבול, כידון זה בייסבול בטוח, גם כדור ברזל, אבל דיסקוס יכול להיות שיוויון בגלל מוטת הידיים של שחקני הכדורסל.

דורפן 1 בנובמבר 2016

אתה מדבר על פוטנציאל או על תוצאה סופית. מכל מקום – גם בכדורסל עצמו זה יתנקז ליחידים – לגארדים הנמוכים – שהם עדיין גבוהים יחסית לאוכלוסיה. מישהו כמו ראסל ווסטברוק ינצח את השחקנים הגבוהים כמעט בהכל.

אמיתי 1 בנובמבר 2016

מה עם האבקות?..איגרוף?
ייתכן שהטובים ביותר בביסבול אכן יתנו פייט במספר ענפי אתלטיקה
אך באופן כללי אם היינו בוחנים חתך של קבוצה שלמה של בייסבול מול
קבוצת נביאי אני מניח שבממוצע הכדורסלנים היו גוברים. היפוטתי אבל.
צריך לשאול את עכברי האתלטיקה..

דורפן 1 בנובמבר 2016

אני די בטוח שלא. זריקות – בטוח הבייסבול. קפיצות די שקול. ספרינטים זה כמובן הבייסבול. הם רצים את המרחקים הללו באופן קבוע – כדורסלנים לא.

אמיתי 1 בנובמבר 2016

כמה פיצר קופץ במהלך משחק? כמה רץ השורט סטופ? כמה כדורים
יזרוק במשחק האאוטפילדר?..שחקן כדורסל מבצע הכל בכל משחק
בתדירות גבוהה בהרבה..

דורפן 1 בנובמבר 2016

אוקיי. זה מה שאני בא לומר – הפעולה הבודדת של הספורטאי היא ברמת אתלטיות סופר-גבוהה. בכדורסל זה יותר אול-אראונד.

Ljos 1 בנובמבר 2016

ובספרינטים של 20-50 מטר?
לא יודע מה הסיבה ההיסטורית שאין תחרויות כאלו, אבל זה גם סוג של אתלטיקה.
ולמה קפיצות דומה? חלק גדול משחקני הכדורסל מנתרים באופן קבוע. מתי עושים משהו כזה בבייסבול?

דורפן 1 בנובמבר 2016

הפעולה הבסיסית של הבייסבול היא ספרינט ל-27 מטר – בכל המהירות. אז אני בספק אם מישהו מתקרב אל המהירים שבהם. בפוטבול כן.

דורפן 1 בנובמבר 2016

הסיבה ההיסטורית היא שבייון העתיקה הספרינט המקורי היה ל-200 – שזה בערך המרחק בו גבר יכול לשמור על מהירות שיא (10-11 מטרים לשניה). ובעידן המודרני השתמשו באותם איצטדיונים למשחקי כדור ואתלטיקה ולרוב אורך המגרש – ראגבי, כדורגל, פוטבול, הוא בערך 100 מטרים.

Ljos 1 בנובמבר 2016

תודה על ההסבר והתשובה.

יריב 1 בנובמבר 2016

דורפן, אתה נותן משקל עצום לגובה, בגלל שזו תכונה לא-אתלטית מאוד בולטת. יכול להיות שבבייסבול יש תכונה לא-אתלטית חשובה במידה דומה שמצמצמת את האוכלוסיה בלי שתראה אותה? חובטים צריכים זמן תגובה נמוך מאוד ותיאום יד עין גבוה מאוד, לא? זה לא משפר את הביצועים האתלטיים שלהם (חוץ משיפור זעום בזינוקים בריצות הקצרות), אבל יכול להיות שזה מצמצם את האוכלוסיה במידה דומה לדרישת הגובה בכדורסל.

עסק שחור 1 בנובמבר 2016

מחקרים מראים שזמן התגובה של שחקני בייסבול לא גבוה ביחס לאוכלוסיה. יש להם ראייה יותר טובה בצורה ניכרת מרוב האוכלוסיה.

נראה לי שקראתי את זה ב:
The sports gene

Ivan Pedroso 1 בנובמבר 2016

ספר מעולה

יריב 2 בנובמבר 2016

מעניין. זה כמובן לא ממש משנה את הנקודה שלי – יש תכונות לא אתלטיות שנדרשות משחקנים בייסבול, למה ההנחה שהן מצמצמות את האוכלוסיה הרלוונטית פחות מהגובה בכדורסל?

עסק שחור 2 בנובמבר 2016

למיטב הבנתי הרזולוציה של העין זה עניין גנטי ולא ממש תכונה אתלטית. יש סלקצייה לפי טיב הרזולוציה של העין בדומה לכך שבנבא יש לפי הגובה. בעצם ניסיתי לחזק את הטענה שלך עם עובדות.

shohat 2 בנובמבר 2016

הספר של דייויד אפשטיין מעולה!
ההסבר איננו רק הראייה הטובה יותר (זה אמנם חלק חשוב מההסבר) אלא הרגל נרכש של זיהוי patterns של תנועת הזריקה ושל ה"תפרים" על הכדור (בתת-מודע). בזכות אלפי שעות אימון, החובט מיומן ב"חיזוי" תנועת הכדור ע"ב המידע החלקי שהוא קולט בפרק זמן קצרצר. מבחינת "מהירות תגובה" בלבד ופרק הזמן שיש לחובט – בלתי אפשרי היה להכות בכדור (אלא במזל).
וידיאו נחמד של 2 דקות שמסביר את זה:
http://www.businessinsider.com/science-major-league-fastball-brain-reaction-time-2016-4

עסק שחור 2 בנובמבר 2016

נכון. אבל אם אני זוכר נכון (קראתי את הספר שהוא רק יצא) אז הטענה היא שיכולת הזיהוי בנויאנסים קטנים תלויה בראייה. כלומר למישהו עם רזולוציית ראייה יותר טובה יותר קל להבחין בשינויים קטנים בכדור וביד של הזורק. כמובן שזה לא מספיק וצריך גם לדעת לתרגם את כל האינפורמציה למשהו מועיל וכאן החשיבות של האימונים היא עצומה אבל הטיעון היה בקשר לסלקצייה טבעית. אני חושב שזאת הנחה סבירה להשוות את הראייה בבייסבול לגובה בכדורסל. רק להיות גבוה (או ראייה טובה) לא מספיק – כמובן שצריך להתאמן המון, אבל זה יוצר איזשהו יתרון בסיסי.

הספר באמת מצויין. אני צריך לקרוא אותו שוב.

shohat 2 בנובמבר 2016

הטיעון שלך נכון.
הסוגיה שאפשטיין דן בה מעניינת עוד יותר. הוא מנסה להסביר מדוע טובי החובטים, אלו המצליחים לחבוט בפסטבול במהירות של כמעט 100 מייל לשעה, התקשו לחבוט בהגשות של המגישה המצטיינת ב-softball שהמהירות שלהן איטית באופן משמעותי. המסקנה היתה שסגנון/כיוון הזריקה השונה שונה לגמרי מה-patterns שהם מכירים ולכן יכולת תרגום הנתונים משובשת.
זו המחשה אחת מיני רבות לתיזה של אפשטיין על השילוב בין שני תנאים הכרחיים להצלחה בספורט ברמות הגבוהות ביותר, בדרך כלל – רכיב גנטי (כישרון מולד, המתבטא בדוגמה בחוש הראייה, כפי שציינת) עם רכיב של הרבה מאוד אימונים ויכולת נרכשת (במקרה זה "לימוד" ה-patterns).
nature v. nurture.

D! in Leipzig 1 בנובמבר 2016

אחלה של פוסט רונן.

כמו שמישהו הכניס את כדור המים לתמונה, קשה להשוות בין כל המקצועות השונים אבל הטלויזיה אכן משטחת את עולמנו

ק. 2 בנובמבר 2016

ובלי ספורט אז בכלל, שלא לומר מרדדת

שהם זיו 1 בנובמבר 2016

ההבדל הוא שבכדורסל ובהוקי קרח השחקנים כל הזמן בתנועה בהתקפה ובהגנה. בפוטבול אמריקאי המשחק נעצר הרבה מאוד פעמים, אני לא יודע כמה דקות נטו באמת משחקים במשחק רגיל של פוטבול. בבייסבול ההפרש בין פעולה אחת לשניה בשדה יכול להימדד גם בדקות. זה פשוט סוג אחר של אתלטיות. זו הסיבה ששחקני כדורסל מתישהו מבקשים חילוף כי הם עייפים, פשוט הם עולים ויורדים כל הזמן ומבצעים שינויי כיוון ללא הפסק. בבייסבול צריך כוח מתפרץ ואינסטינקטים בעיקר. כדורגל הוא באמצע בין כדורסל לבייסבול כי השחקנים לא רצים כל הזמן, אך מצד שני לא מעט פעמים הם מרביצים ספרינטים על פני מרחק גדול מאוד ולכן זה מחזה שכיח לאחר 90 דקות שחקנים עם שרירים מכווצים או מתוחים. דווקא בכדורסל המחזה הזה יותר נדיר. פשוט לכל ענף דרישות משלו.

ריצת 5000 מטרים שונה ממספר פעמים באותו ערב לרוץ 100 מטרים. זה לא מי יותר אתלט, זה פשוט סוג אחר של סיבולת.

דורפן 1 בנובמבר 2016

אני חושב שכדורגל לא באמצע. כדורסל הוא באמצע בין כדורגל לבייסבול וקרוב יותר לבייסבול.

שהם זיו 1 בנובמבר 2016

אשמח להסבר. בבייסבול הפעולות הן לרוב של שחקן אחד או שניים בשחקני השדה ועוד אחד עד ארבעה רצים בין הבסיסים למשך מספר שניות. נכון שמדובר בלא מעט דרך לכסות, אבל זה נגמר. בכדורסל כל השחקנים עולים להתקפה ויורדים כל הזמן עם חילופים, חסימות ושינויי כיוון. אפשר לראות איך ברבע הרביעי שחקנים מתעייפים ונשענים על הברכיים. אני לא מאמין ששחקני כדורסל לא בכושר טוב לעומת אלה בבייסבול, אבל כמה רואים שחקני בייסבול מבקשים חילוף? בכדורגל זה יכול לקרות, אבל גם פחות מאשר בכדורסל.

דורפן 1 בנובמבר 2016

שחקני בייסבול לא מבקשים חילוף – מלבד הפיצ׳רים שהם אחר כך גמורים לארבעה-חמישה ימים. אצל שחקני כדורסל יש את הפער הגדול ביותר בדקות משחק. הרבה מהם מעבירים קריירה על 10-12 דקות. אחרים על 30. אז לא יודע אם העייפות קשורה לאירוביות או אנאירוביות

shohat 1 בנובמבר 2016

1. ווילט צמברליין רץ 48 גבוה ל400מטר. ביל ראסל 49. אני מעריך שרצי 1:50 ומשהו ל800 תמצא בשיעור הגבוה יותר באן בי איי. זו השערה בלבד.

2. לא מבין את קריטריון גודל המגרש. השאלה איזה אחוז מהזמן, באיזו צדירות ובאילו קצבים השחקן נדרש לנוע. כדורסל מחייב תנועה כל הזמן וסבולת אנאירובית גבוהה. מו פארה רץ על מסלול של 400 מטר בלבד, אז מה?

3. מספר רצי ה10.0 עד 10.4 באן אף אל (ל100 מטר) כמעט בוודאות גבוה ביותר. יש שם אתלטים ברמה אולימפית תחרותית.

4. ברור שגם בבייסבול ישנם אתלטים מדהימים.

פוסט מאוד מעניין.

דורפן 1 בנובמבר 2016

באף אחד מהענפים הללו הסיבולת לא קרובה לכדורגל. אל תשכח שזו אמריקה – עד סוף התיכון זה אותם אנשים בכל הענפים. אני לא חושב שתמצא רצי 800 בתדירות כזו בNBA ואתה מדבר על יוצאי דופן.

הסיבה העיקרית למעוט המקרים של שחקני בייסבול בספורט אולימפי הוא שמרביתם לא עוברים בקולג׳. שם נשארים רק שחקני פוטבול וכדורסל. בדור הזה אין כמעט כדורסלנים באתלטיקה. שחקני פוטבול יש הרבה.

shohat 1 בנובמבר 2016

אני בהחלט מצפה למצוא שיעור גבוה של רצי 5000 מטר טובים יחסית בכדורגל (האנגלי, הספרדי, לא הישראלי). בייסבול ופוטבול זה סיבים לבנים.

דורפן 1 בנובמבר 2016

אני מאד אופתע אם מישהו בספורט המקצועני האמריקאי יכול לרדת מ-16 דקות ב-5000. אתה חושב אחרת? אולי בהוקי?

shohat 1 בנובמבר 2016

קראתי פעם שלדייויד בקהאם ולדניס ווייז היתה יכולת כזו. אבל כשמועה. לא מקור אמין. אני מניח שישנן כמה דוגמאות נוספות כאלה (קשרים ומגינים). וכנראה עוד יותר דווקא בקרב אלו שלא הגיעו לרמות הגבוהות של המשחק. 17 דקות ל5000 לרוב המוחלט של שחקני הפוטבול זה מדע בדיוני. גם 18.

shohat 1 בנובמבר 2016

אה שאלת על האמריקא. טעות שלי. לא, לא חושב. גם מבחינת נטיה פיזיולוגית ועוד יותר מבחינת האימונים. בשביל סאב 16 גם רצים מאוד מוכשרים חייבים להתאמן.

יריב 1 בנובמבר 2016

היי, דייויד בקהאם שיחק בספורט המקצועי האמריקאי.

אוֹרי אמיתי 1 בנובמבר 2016

פוסט מעניין מאד.

שמעון כסאח 1 בנובמבר 2016

שחקני כדורסל צריכים כוח מתפרץ וזריזות, אין להם שום צורך במהירות מגרש כדורסל 30 מטר אורכו לכל היותר אי אפשר לפתח בו מהירות מה גם שברוב המקרים נעים בקווים שבורים ולא ישרים.

לכן שחקני כדורסל ינצחו בקפיצות ויפסידו בספרינט

דורפן 1 בנובמבר 2016

אני חושב שזה נכון לגבי הגובה. לגבי קפיצה לרוחק היא באה אחרי הרצה ישרה מהירה מאד של שלושים מטרים – שזה בדיוק מה שעושים בבייסבול – אז יתרון בהרצה יהיה שלהם.

שמעון כסאח 1 בנובמבר 2016

לפני שנים שודרה בטלוויזיה תחרות הטבעות ללא-כדורסלנים.

היו שם בין השאר שני שחקני פוטבול חסרי צוואר שהטביעו בקלילות וקופץ משולשת סגן האלוף העולם שהטביע מקו העונשין בלי להתאמץ.

דורפן 1 בנובמבר 2016

אתה יכול לזכור מי היה הקופץ משולשת?

Ivan Pedroso 1 בנובמבר 2016

יש סיכוי שהכוונה היא למייק קונלי? אלוף אולימפי מברצלונה, אלוף עולם מ-93, ועוד שלל מדליות (ואבא של מייק ג'וניור).

נתקלתי בעבר בסרטון שלו ביוטיוב מטביע בלי בעיה בערך צעד מאחורי קו העונשין.

קירקגור 1 בנובמבר 2016

מילא להטביע מאחורי קו העונשין, אבל ראיתם באיזה ספורטיביות הוא מקבל את המעודדת שמנסה להתנקש בו באמצעות פליק-פלאק ב-0:17? זה מרשים.

שמעון כסאח 1 בנובמבר 2016

יש מצב, זה היה בשנת 95

עמי ג 1 בנובמבר 2016

וידאו מקסים!
ומייק פאואל לא הצליח. אולי צריך גם קצת טכניקה ולא רק קפיצה.
אבל זה לא חכמה… אה … הם לא מקפיצים בכלל. צריך לשרוק להם צעדים

ב"פ 1 בנובמבר 2016

אני חושב שבפוסט כזה צריך להגדיר מה זה בדיוק אתלטיות. כי נראה לי שבפרמטרים שונים שחקנים מענפים שונים יבלטו בצורות שונות.

ואפשר להביא עוד אינדיקציה לעניין הזה וזה גיל הפרישה הממוצע. מהבחינה הזו נראה לי ששחקני כדורגל חווים את הירידה בגיל הצעיר ביותר

דורפן 1 בנובמבר 2016

גיל פרישה קשור מאד לפציעות. שחקני כדורגל פורשים צעירים בהרבה (מלבד פוטבול שהם פשוט מתים צעירים)

ב"פ 1 בנובמבר 2016

אני לא חושב שגיל הפציעה קשור לפציעות. קח לדוגמא פוטבול שהוא כנראה ענף עשיר בפציעות הרבה יותר מכדורגל. חוץ מRB שהם העמדה היחידה שגיל הפרישה דומה לכדורגל, כל שאר העמדות לשחקנים יש חיי מדף ארוכים יותר

ב"פ 1 בנובמבר 2016

אופס..גיל הפרישה. צריך אפשרות לערוך הודעות

דורפן 1 בנובמבר 2016

אני חושב שהתחושה שלך לגיל פרישה בפוטבול קשורה לכך שאנחנו עוקבים אחרים בערך 20% מהשחקנים שהם כוכבים. קריירה ממוצעת היא פחות מ-4 שנים.

אריאל גרייזס 1 בנובמבר 2016

צריך לזכור שבפוטבול החוזים לא מובטחים, בניגוד לשאר ענפי הספורט האמריקאי (וכמובן גם הכדורגל) מה שמשפיע על זה שהרבה יותר קל לשחרר שחקנים ולהביא אותם לפרישה מוקדמת. יש פה ביצה ותרנגולת כמובן.

דורפן 1 בנובמבר 2016

נכון – ואין להם מקור פרנסה אחר. בבייסבול אפשר לשלוח למיינורס או לעולם ובכדורסל לעולם. בפוטבול תמיד יש מי שמחכה בבית שיקראו לו.חרא של ספורט לשחק כבר אמרנו?

צריך להיות לא שפוי לשחק פוטבול מקצועני אם אתה יכול לשחק כדורסל או בייסבול.

אריאל גרייזס 1 בנובמבר 2016

ועדיין, מעט מאוד שחורים הולכים לבייסבול והרבה יותר לפוטבול – ואלו האנשים שאמורים לרצות הכי הרבה לצאת מהמצוקה שלהם. ניסיתי פעם לתת הסבר לזה – לדעתי בייסבול פשוט לא "קול" כרגע. הוא נתפס מיושן ומשעמם (בצדק מה). גם לוקח הרבה יותר זמן לקבל את התמורה בו, שנים של שפשוף במיינורס

עומרי 1 בנובמבר 2016

אבל פוטבול זה משחק פאקינג AWESOME וזה לא הולך להשתנות

קראתי לאחרונה די הרבה על יצרנית ציוד בייסבול טופ-2 בארה"ב (Performance Sports Group) וממחקרי השוק שהם משלבים בדוחות נראה שבייסבול בירידה מתונה בהשתתפות באמריקה.

עמי ג 1 בנובמבר 2016

מסכים.
מבחינת עניין לצופים – אין תחרות לפוטבול. כל הזמן קורה שם משהו. לכל מהלך יש משמעות. אפילו עם זה רק תאקל של שחקן שעשה שני יארד. הי – זה קידם את הקבוצה ב-2 יארד. עכשיו נשארו רק 8.
הפוסט עצמו מעניין מאוד וגם הדיון בו.

אזי 1 בנובמבר 2016

הסיבה שבייסבול נראה פחות אתלטי משאר ענפי הספורט הוא החוסר ברצף משחק והחוסר במאמץ קבוצתי במקביל.
המגיש זורק וסיים את תפקידו, בנתיים כל שחקני שתי הקבוצות רק מתכוננים.
החובט חובט (בהנחה שהצליח) ומתחיל לרוץ, במקביל אליו שחקן הגנה אחד או שנים ירוצו לכדור. שאר השחקנים מחכים.
אחרי שתפסו את הכדור הם ימסרו אותו לבתים וינסו לעצור את החובט מלכבוש בסיסים.
פה רצף המשחק נעצר ומתחיל מחדש.
בכל שלב נתון יש בין שחקן אחד לשניים שנמצאים במאמץ וכל פעם המשחק, שהוא מהלך מאוד קצר וברור, נעצר ומתחיל מחדש.
בעין זה נראה שיחסית ל20 שחקנים שנמצאים על מגרש, קורה מעט מאוד ולכן השחקנים לא נראים אתלטים.

בכדורגל (הקיצון השני) המשחק רציף, לא רק בכמות העצירות שאפשר להתווכח כמה כאלו יש, אלא שגם אחרי העצירות המשחק נמשך ולא מתחיל מחדש מנקודת האמצע. זה נותן תחושה שהשחקנים נמצאים במאמץ רציף ותמיד יש לפחות 10 שחקנים שמעורבים במהלך נתון מבין 22 השחקנים שעל המגרש.
שאר ענפי הכדור (הוקי, כדורסל ופוטבול) הרבה יותר קרובים לכדורגל מאשר לבייסבול (שוב, אני מדבר על ניראות בלבד)

בייסבול לא מעט פעמים נראה לי כמו גרסה מחוכמת לדו קרב בעיטות עונשין.
יש שחקן התקפה, יש שחקן הגנה, יש מהלך אחד שמצליח או לא מצליח וזהו.
מתחלפים.

דורפן 1 בנובמבר 2016

יש גם ענפים רחוק מעבר לכדורגל – פוטבול אוסטרלי וראגבי. לא חושב שיש ספורטאי בספורט האמריקאי ששורד שם מחצית.

שהם זיו 1 בנובמבר 2016

מסכים ב-100%

א.ב 2 בנובמבר 2016

לא מסכים בעליל.
אתה באמת חושב שאם היו משלמים בפוטבול האוסטרלי כסף כמו בפוטבול\כדורסל לא היו ספורטאים אמריקאים שם?

שהם זיו 1 בנובמבר 2016

ההבדל הוא שבכדורגל לא כל השחקנים בתנועה כל הזמן למעלה ולמטה. לא סתם יש חלוקה לשחקני הגנה, קישור והתקפה. נכון שמגינים עולים גם להתקפה וחלוצים גם יורדים להגנה, אם בכדורגל יש כ-10 שחקנים שמעורבים במהלך אז זה כ-50% כשהשאר פחות פעילים. בכדורסל 90-100% מהשחקנים מעורבים במהלכים (עולים להתקפה ויורדים להגנה).

דורפן 1 בנובמבר 2016

כן – אבל בתוך מגרש בגודל של הרחבה בכדורגל…. אז אין הרבה מקום להשוואה. תבקש מהכדורסלנים כל שתי דקות לתת פתאום ספרינט בכל הכוח ל-70 מטרים ומיד לחזור לשחק – ויהיה להם בלתי אפשרי.

אזי 1 בנובמבר 2016

בדיוק.
למעט ריצה של 10 שחקנים מהגנה להתקפה, שזה מרחק מאוד קצר לרוב במהירות לא גבוהה, ברגע שהשחקנים מגיעים לצד הרלוונטי, כל אחד נעמד בעמדה שלו ואז לרוב יש תנועה של שחקן אחד עם המגן שלו ואולי עוד תנועה הרבה פחות מאומצת של שחקן אחר שחוסם או מתפנה למסירה, וכל זה נעשה על שטח מאוד מאוד קטן.

עמי ג 1 בנובמבר 2016

התקפה בכדורסל נמשכת 15-20 שניות בממוצע ואז צריך לרוץ לצד אחר של המגרש. התנועה לא מפסיקה אם אין שריקה. הסנטרים רצים יותר מרחק כי הם צריכים להגיע מסל לסל. הגארדים צריכים לחזור מהר כדי לשמור ממתפרצות. וצריכים גם לקפוץ, ולכופף ברכיים בהגנה. ולעלות לג'אמפ ולזרוק כדור. או לחסום.
מי שמשחק 20-25 דקות מבצע מאמץ אנאירובי בעצימות גבוהה מאוד וצריך גם כושר אירובי.
מבחינה קלורית אני מעריך ששחקן כדורסל מוציא יותר אנרגיה. הם בטוח מזיעים יותר. לא זכור שלי שראיתי שחקן בייסבול מזיע (והם משחקים עם מכנסיים ארוכים!).
מבחינת כוח מתפרץ, כוח בידיים ואולי גם ספרינטים שחקני הבייסבול מובילים. אי אפשר להגיד שהם לא אתלטים אבל זה סוג אחר של אתלטיקה.

גאבו 2 בנובמבר 2016

וזה עוד לפני שדיברנו על מדי הכותנה שג'ורג' קוסטנזה הכניס לשימוש!

יוסי 1 בנובמבר 2016

באמת פוסט מעניין מאוד.

דורפן 1 בנובמבר 2016

אבל לכל המגיבים… לא באתי פה כל כך להגיד יותר או פחות. טלוויזיה למשל לא מעבירה טוב כושר אירובי. אני מדבר על מהלכי ההיילייטס. כל שאני אומר מהלך קוסט-טו-קוסט בכדורסל לא דומה בכלום לתפיסת כדור באאוטפילד. שבמגרש היא מהלך עוצר נשימה.

אחר כך יש מרכיבים אחרים – של אירוביות שכמובן שבבייסבול היא נמוכה.

אמיתי 1 בנובמבר 2016

אוקי. הטלויזיה מעוותת את הספורט הזה ועוד כל מיני סוגי ספורט. מעניין
וכנראה נכון. אבל הירידה בפופולאריות של הבייסבול היא ארוכת שנים ומול
כל סוגי הספורט לא?.. אגב זה גם מסביר את העלייה של הפוטבול שהוא משחק
כמעט בלתי אפשרי לקיום ב"שכונה" אבל עובר היטב בטלויזיה

דורפן 1 בנובמבר 2016

היא בדיוק בגלל זה. הוא לא מצטלם טוב כמו האחרים. הוא היה בקלות הענף מספר אחד כל עוד הבילוי במגרש היה העיקר.

אמיתי 1 בנובמבר 2016

אם אני לא טועה בייסבול היה ממש חזק ברדיו..מתה הטכנולוגיה ואחרת עלתה
וככה גם סוגי הספורט שינו פאזה. ארהב צריכה לספח את מרכז אמריקה כדי
שבייסבול יחזור לגדולתו וכן שטראמפ יפסיד..

יריב 1 בנובמבר 2016

בייסבול זה ספורט שקל מאוד לתאר אותו. מהלכים נפרדים ומעט שחקנים מעורבים בכל מהלך.

S&M 1 בנובמבר 2016

די שומט את הבסיס תחת הטור הזה. בטח כשמדובר בבייסבול. אני רץ ביום יותר משחקן בייסבול. ואני לא רץ בכלל.

http://www.pitria.com/how-far-do-you-run-in-different-sports

דורפן 1 בנובמבר 2016

אוסאין בולט לא אתלט בעיניך? הוא עובר בעונה שלמה פחות מדיילי בלינד במשחק אחד. כאן מדובר על אירוביות – ובכל הספורט האמריקאי היא יחסית לא גבוהה

S&M 1 בנובמבר 2016

חוכמה גדולה לקחת ענף בו מתקיים משחק של 10 שניות, ולהשוות אותו לענף עם משחק של שלוש שעות. בולט רץ 100% מהזמן של המשחק. שחקן בייסבול יושב 99% מזמן המשחק. בשאר הזמן הוא עומד ומסתכל על השמן הבודד שרץ 30 מטר ומתנשף כמו מפוח.

באימון של שלוש שעות בולט רץ פי מאה משחקן בייסבול בעונה שלמה.

דורפן 1 בנובמבר 2016

זה לא חשוב. אם לא תהיה לך מהירות לעולם לא תגיע לבסיס גם אם תחבוט טוב – ולא תהיה לך עבודה. זה פשוט ההבדל בין אירוביות לאנאירוביות.

shohat 1 בנובמבר 2016

אני נהגתי לרוץ 150-160 קילומטר לשבוע. בולט לא רץ אפילו 5. מי בינינו האתלט?
זו הנקודה של רונן. הוא צודק. רמת מאמץ/השקעה איננה מדד לאתלטיות.

S&M 1 בנובמבר 2016

לא לא לא. זה ממש לא המדד. הכמות יכולה להעיד על רמת האינטנסיביות והמאמץ הכולל הנדרשים.

אבל אתלטיות זה מדד של פיזיות, לא של כמה הם מתאמצים. אלא שכמות המאמץ הנדרשת משפיעה על בחירת הספורטאי המתאים למאמץ.

רונן מדבר שטויות, וזה קורה אחת לחמש שנים לכל היותר, ולא אתן לכם לטשטש את האירוע הנדיר הזה עם 'כמה מאמץ משקיעים וזה לא המדד'.

אם שחקן בייסבול עלול/עשוי להידרש למאמץ אתלטי שמתבטא לכל היותר בספרינט אחד לאורך צלע אחת של שלושים מטר, אז מלכתחילה ייבחר לתפקיד מי שיכול לעמוד במשימה הזו, ולענות גם על שאר התנאים הנדרשים בענף. ומה לעשות, זה לא אתלטיות. זה קשר עין-יד, קואורדינציה, אולי תגובה מהירה בתנאי חוסר שיווי משקל – אבל לא אתלטיות. אם בממוצע שחקן רץ 100-150 מ' למשחק, ויש כמה, 20 שחקנים בקבוצה? ומשחק נמשך כמה שעות? תעשה את החשבון ותגיע לבד למסקנה שאתלטיות אינה במקום הראשון בבחירת שחקן בייסבול. ומספיק להסתכל על השמנמנים שם ואורך הקריירה שלהם, כדי לדעת שהם לא נדרשים לאתלטיות.

יוסיין בולט, לעומת זאת, נדרש קודם כל, וכמעט רק, לאתלטיות. וזה לא חשוב שהוא רץ פחות משחקן כדורגל, הוא חייב להיות הרבה יותר אתלטי משחקן כדורגל, כדי לרוץ את המעט שהוא רץ.

רונן מדבר על גודל המגרש כמנבא את מידת המאמץ, אבל המגרש הגדול בבייסבול הוא סתם כר דשא נרחב שנועד להגדיל את הסיכוי הסטטיסטי של החובט לחבוט חבטה שלא תיתפס. ואני השקעתי במשפט עם שלוש פעמים השורש ח.ב.ט מאמץ גופני ששקול למאמץ של שחקן בייסבול על אותו דשא. אפס.

אז אם אלו דרישות התפקיד של שחקן בייסבול, למה שייבחר אתלט? ייבחר מי שיש לו יד חזקה, ראייה טובה, קואורדינציה, אבל לא דווקא אתלט.

וזו הסיבה למה מייקל ג'ורדן, אתלט העל, לא היה משהו בבייסבול. הוא ההוכחה לכך שתפסתי את רונן מדבר שטויות. חכה שעזי ישמע על זה. :)

shohat 1 בנובמבר 2016

אני מסכים אתך שגודל המגרש, כשלעצמו, הוא מדד חסר משמעות.
אני מסכים אתך שכדי להצליח בבייסבול דרושים גם כישורים שאינם רק אתלטיים (האתלטיות איננה מספיקה, מצד אחד, וישנן דוגמאות לשחקנים מצליחים על אף חיסרון במרכיבים אתלטיים).
יחד עם זאת, ולהבנתי זו המקודה העיקרית של רונן, ישנם רכיבים אתלטיים מובהקים שהצופה המזדמן לא מספיק מעריך או מבין. גם להכות פסטבול של 100 מייל לשעה זו יכולת אתלטית, שמחייבת גם כישרון וגם אלפי שעות אימון.

דורפן 1 בנובמבר 2016

אם אין לך פלג גוף עליון חזק מאד, לעולם לא תחבוט – באיזה תפקיד שלא יהיה. לא נולדים עם הגוף הזה.

אריאל גרייזס 1 בנובמבר 2016

אם יש משהו שאני שונא זה כתיבה מתוך בורות. אנשים שראו שתי דקות בייסבול בחיים שלי ולא מכירים את המשחק. בבייסבול, כמו במרבית ענפי הספורט, יש תפקידים שונים. להגיד על שחקן בייסבול שהוא רק שמן שלא צריך לרוץ מהר זה בערך להגיד את זה על שחקן פוטבול כי ככה נראים אנשי האופנסיב ליין, שגם הם שמנים מאוד. הרבה יותר שמנים מאשר כל שחקן בייסבול הכי שמן שתמצא.
אז ככה:
א. בבייסבול יש עמדות שונות. זה נכון שאם אתה שמן (יחסית) ויכול לחבוט טוב אז ימצאו לך מקום במשחק, אבל תוכל לשחק במגוון עמדות מאוד מצומצם. תראו את השיקגו קאבס עכשיו עם קייל שווארבר שהוא חובט מעולה אבל שחקן הגנה מאוד גרוע ואין להם מושג מה לעשות איתו ובאיזה עמדה לתפקד אותו (לא קשור לשומן, פשוט שחקן הגנה רע).
ב. יש לא מעט עמדות שבהן האתלטיות והזריזות שלך חשובות הרבה יותר מאשר יכולת החבטה שלך. שורטסטופ, בסיס שני וכו'. לקאבס יש אאוטפילדר בשם היווארד שקיבל חוזה בקיץ (כתבתי על זה קצת לפני שנה) של 180 מיליון דולר כי יש לו הגנה אדירה, למרות שמבחינת חבטה הוא מתחת לממוצע. תסתכל על מה שחקן כמו חאבי לופז מהקאבס, למשל, או פרנסיסקו לינדור מקליבלנד עושים בעמדת השורטסטופ/בסיס שני ותבין שלמעט מאוד שחקנים בליגות אחרות יש אתלטיות כמו שלהם יש.
ג. גם השמנים האלו שנראים כאילו הם לא אתלטים, הם ממש לא כאלו. רואים את זה מצוין בפוטבול, שם מישהו כמו וינס ווילפורק שהוא בחור עצום עדיין אתלט מדהים. גם בבייסבול זה ככה. תסתכל על סאנדובל, שחקן הבסיס שלישי של הרד סוקס שמכונה קונג פו פנדה כי הוא בחור גדול אבל גם אתלטי מאוד (נעזוב את זה שהוא חובט חרא).
אנשים לוקחים שניים-שלושה שמנים שיש בבייסבול, ובאמת יש מעט מאוד, והופכים אותם לחזות הכל. שזה בערך כמו לקחת את אנטוואן וולקר ולהפוך אותו לחזות הכדורסל.

S&M 3 בנובמבר 2016

אריאל, לא מבין בשביל מה ההתנשאות המגעילה שלך, אם בסוף אתה מאשר אחת לאחת את מה שאמרתי אחרי שתי דקות צפייה בבייסבול. אני מאוד מתנצל שלא נדרשו לי אלפי שעות צפייה כמו שנדרשו למומחה כמוך.

אריאל גרייזס 1 בנובמבר 2016

מעניין מאוד. בעיקר איך אנשים ישר מנסים להגן על התפיסות שלהם.

Tal 1 בנובמבר 2016

פוסט מרתק ממש. כמי שגר (ליד) שיקאגו בשנה האחרונה התחלתי להתעניין בבייסבול רק לאחרונה, אבל התרשמתי מאוד מהאתלטיות של שחקני ההגנה, במיוחד השורט סטופס או המשוגעים שמזנקים על החומה כדי להציל הום ראנים. עם זאת, קשה לי להאמין ששחקני הבייסבול יותר אתלטים בממוצע משחקני פוטבול, שרק באולימפיאדה האחרונה ה-NFL שלחה 2 נציגים להתחרות ה-100 מטר!! וגם עוד אחד ברוגבי.

אני חושב שהבעיה הגדולה של הבייסבול היא אכן הטלוויזיה, אבל לא במובן של צמצום האתלטיקה. לדעתי זה פשוט משמים לראות את אותו הפריים בדיוק במשך 3 שעות ולתפוס כמה רגעי שיא בודדים שמחולקים על פני כל זמן המשחק. תוסיף לזה שבייסבול משחקים איזה 160 משחקים בשנה, ותקבל משחק לא אטרקטיבי לשידור (חוץ מכשהוולרד סרייס מגיע לריגלי!)

דורפן 1 בנובמבר 2016

לגבי האתלטים האולימפיים אני חושב שהסיבה יותר מערכתית. פוטבול ואתלטיקה עושים בקולג׳ים. בבייסבול לרוב מפתחים את השחקנים בקבוצות המקצועניות הזוטרות. היו אתלטים אולימפים בבייסבול

סיבה אחרת – פוטבול בחורף ואתלטיקה בקיץ. בייסבול זה גם בקיץ. שחקני פוטבול ובייסבול עד התיכון הם אותם אנשים.

Tal 1 בנובמבר 2016

אני מסכים איתך לגבי הסיבה המערכתית (היום אתלטים טובים בתיכונים לא מנותבים לבייסבול ואין מלגות בייסבול באונ' למיטב ידיעתי), אבל במבחן התוצאה, בעיניי לפחות, אם תארגן אולימפיאדת ליגות היום, ב-NFL ייקחו את כל המדליות – מתקשה לראות את קריס בריאנט הגמלוני (שהוא אגב כמעט בגובה של שחקן NBA) מצליח לתפוס את אנטוניו בראון או אפילו רסיבר ממוצע בליגה.

אגב, לנקודה שלך – בעיניי אובדן הרייטינג של ה-NFL הוא יותר פנימי מחיצוני – גם שמים משחקים משעממים במאנדיי ובסאנדיי נייט, וגם יש עונת מכללות טובה. קשה לי לחשוב על ענף ספורט שבו גרסת המכללות שלו היא הרבה יותר חשובה ופופולארית מהגרסה המקצוענית – אפילו לקבוצה הפקטטה של האונ' שלנו (נורת'ווסטרן ווילדקאטס) יש אצטדיון מרשים וכשמגיעה קבוצת מכללות בינונית ומעלה לשחק, היא בד"כ מביאה איתה עשרות אלפי אוהדים שנסעו 10+ שעות. טירוף מוחלט

אריאל גרייזס 1 בנובמבר 2016

קודם כל, יש מלגות בייסבול בקולג'ים. אפילו די הרבה.
לגבי קריס בראיינט, ההשוואה שלך לא נכונה בהכרח. אולי את אנטוניו בראון הוא לא תופס אבל האם טום בריידי או אפילו קאם ניוטון תופס אותו? או את חאבי לופז? אני מאוד מתקשה להאמין.

Tal 1 בנובמבר 2016

התכוונתי אצלנו באונ', אני מניח שיש מלגות בייסבול במקומות אחרים, אבל אני לא מכיר ליגת בייסבול שמשוחקת בין המכללות בדיויזיה שלנו, ככה שאפילו אם קיימת אחת – היא שולית לגמרי. גם לא משדרים בייסבול מכללות בטלויזיה (ואפילו פוטבול תיכונים משדרים כאן).

הייתי קצת פופליסט עם קריס בריאנט, סתם כי הוא מצטייר בעיניי כאתלט די מרשים ביחס לענף, אבל הנקודה היא שאם תשים את שחקן ה-NFL הכי מהיר מול שחקן הבייסבול הכי מהיר, אין לי ספק מי ייקח. למעשה, אני מוכן להתערב שיש 10 או יותר שחקני NFL יותר מהירים משחקן הבייסבול הכי מהיר.

דורפן 1 בנובמבר 2016

קודם כל רייטינג באמת לא הסיפור. אם פוטבול היה משוחק כל יום הרייטינג היה יורד. אם הוורלד סיריז היה משחק בודד – הרייטינג היה עולה.

לגבי ״אולימפיאדת הספורטים״. שאלה טובה. אני מעריך שהפוטבול ראשון ברוב הדברים – לא בכידון – כי הפיצ׳רים זורקים טוב מהקווטרבקים. בספרינטים יהיו המון שחקני בייסבול טובים – ושוב… בתיכון זה אותם אנשים. דיון סנדרס למשל.

רומן 1 בנובמבר 2016

מבין הספורטים שאני מכיר איו ספק שהכדורגל דורש את אתלטיות ההכי גבוהה שיש.
סתם דוגמא להמחשה, לכו תראו גברים שמשחקים כדורסל קבוע סתם לכיף או אפילו שחקני ליגה נמוכה כלשהי, חלקם הגדול שמנים ב כל קנה מידה, ואז לכו תראו כדורגלנים בליגות נמוכות או סתם בשכונה, ההבדל פשוט עצום

Ivan Pedroso 1 בנובמבר 2016

פוסט מעניין – וגם הדיונים בתגובות.

אריאל גרייזס 1 בנובמבר 2016

נקודה נוספת ששווה לדבר עליה לדעתי זה שבייסבול בעיניי הוא הספורט שהכי קשה להפוך בו לשחקן מקצועני. אתה צריך חידוד מאוד מאוד מדויק. מייקל ג'ורדן שיחק שנתיים בייסבול בליגות הנמוכות עד שהיה ראוי לעליה למייג'ורס (ואז פרצה השביתה אז הוא חזר לכדורסל) וגם שם קרוב לודאי שהוא היה חובט בינוני ולא יותר. טים טיבו עכשיו שהיה שחקן בייסבול בתיכונים ולא שיחק איזה עשר שנים לא מצליח לייצר כלום בליגה הכי נמוכה שיש. קח שחקן כדורסל ושים אותו בפרישה חמש שנים ותחזיר אותו (בגיל סביר) ותוך שבועיים הוא חוזר לכושר משחק רגיל. בבייסבול זה פשוט לא אפשרי.

דורפן 1 בנובמבר 2016

אבל זה על קשר עין-יד וקואורדינציה אני חושב. לא על כושר גופני.

אריאל גרייזס 1 בנובמבר 2016

ברור

רומן 1 בנובמבר 2016

בייסבול זה לא ספורט.
אלה אנשים עם בעיות משקל, מה שנקרא באנגלית obese

אריאל גרייזס 1 בנובמבר 2016

תן לי לנחש שלא ראית יותר מחמש דקות בייסבול בחיים שלך

אמיתי 1 בנובמבר 2016

ראה חמש דקות הבין שלא קורה כלום וחזר
לראות מכבי חיפה..:-)

רומן 1 בנובמבר 2016

יצא לבקר כמה פעמים אצל השטן הגדול ראיתי ילדים משחקים את הדבר ההזוי הזה פעם אחת אפילו בביקור עבודה בדנבר קולורדו לקחו אותי למשחק באצטדיון.
ספורט זה לא. הם שמנים שעומדים במקום ומנסים לתת מכה בכדור.

יורם אהרוני 1 בנובמבר 2016

המושג אתלטיות הוא חסר כל משמעות. מומחי הכושר הגופני מגדירים מרכיבים שונים של כושר גופני. יש הגדרות מצומצמות המדברות על שמונה מרכיבי כושר גופני (סבולת, כוח, מהירות, זריזות, גמישות, שווי-משקל, קואורדינציה, דיוק בתנועה) ויש הגדרות אחרות המבחינות בעשרות מרכיבי כושר וגם בתוכם יש תת-הגדרות כמו למשל זריזות בתנועה הצידה שמאלה שלא זהה בהכרח לזריזות בתנועה הצידה ימינה. יש גם זריזות בפעילות סגורה כמו במבחנים בהם הנבדק יודע מראש מה הוא צריך לעשות במבחן וגם "זריזות תגובה", כלומר היכולת לשנות בזמן קצר מצב גוף או כיוון במגרש בתגובה לאירועים בלתי ידועים מראש המתרחשים במשחק. גם המושג "שחקני כדורגל" לא אומר הרבה מאחר שלכל תפקיד יש דרישות משלו. לדוגמה: אם לקבוצה היריבה יש חלוץ מאד מהיר מן הסתם מי שיצטרך לשמור עליו יהיה צריך להיות מהיר גם כן (אותו הדבר גם בפוטבול כמובן) אבל אם החלוץ המסוכן של היריב אינו מהיר כלל, מין גרד מילר כזה, ייתכן שהשומר שלו גם כן לא יצטרך להיות כל כך מהיר ויהיה עליו להיות בעל תכונות אחרות לגמרי – אחד כזה שקשה מאד לעבור אותו על שטח קטן. כאשר הייתי מאמן הכושר של בית שאן בעונת השרוכים היה לנו קשר אחורי שמאלי מגיאורגיה בשם גאלה פנצ'ולדזה. הייתה לו סבולת טובה מאד והוא נע המון במגרש אבל לא היה מהיר. במשחק הבית נגד מכבי תל אביב המגן השמאלי הקבוע, קובי גנון, היה מורחק בגלל צהובים ואלישע לוי , מחוסר ברירה, נאלץ לשים את פנצ'ולדזה לשחק מגן שמאלי. זה לא עבד. בסופו של דבר זה הסתיים גם בכרטיס אדום כי שחקן הכנף הימני של מכבי ברח לו והוא הכשיל אותו מאחור כי לא היה מסוגל להשיג אותו בספרינט.

red sox 1 בנובמבר 2016

סוף סוף מישהו שם את הדברים על השולחן כפשוטם. לא מפתיע שזה מי שמתעסק באתלטיקה ובאתלטיות כמקצוע.

מרשון לינץ' אינו אתלט טוב יותר מג'קובי אלסבורי או מלנדון דונובן, הוא פשוט אתלט אחר. אף פעם לא חשבתם להשוות את רמת האתלטיות של אטו בולדון מול יאן זלז'ני או הישאם אלגרוז' נכון? כי אחד הוא אתלט אירובי ואחד לא, אחד עובד בפלג גוף עליון והאחר תחתון ועוד אלף הבדלים. לגמרי תפוחים ואגסים מבחינתי.

פוסט מעניין מאוד שכיף לקרוא. כל הדיון שלאחריו, מעניין ככל שיהיה, פשוט לא רלוונטי בעיני.
וגם ההסתמכות דווקא על מקצועות אולימפיים כמדד לאתלטיות של ספורטאים מענפים אחרים. לא בדיוק מופת לקורלציה תקפה.

אלכס 2 בנובמבר 2016

+1, לשניכם :)

תומר הוותיק 1 בנובמבר 2016

אוסיף אלמנט אחד של אתלטיות שלא ציינת והוא ההתמודדות הפיסית עם היריבים (מגע) בבייסבול ביי-פר הוא הכי נמוך מבין כל הענפים (בסדרי גודל לא?) רק בגלישה לבסיסים הם אולי יהיו במגע.

זה דבר מאוד משמעותי בשוני של היכולות האתלטיות בין הענפים.

אם אני צריך להמר על מנצח קרב עשר מבין כל הענפים שציינת (פוטבול,הוקי,כדורסל,כדורגל,בייסבול) – הייתי מהמר שהנציג המוביל של הבייסבול היה מגיע למקום האחרון לא?

במקום הראשון הייתי מהמר או פוטבול או כדורסל (ברור שאנחנו מדברים על גארדים בכדורסל וחלק מתופסים ורצים בפוטבול).
אם התחרות תשתנה לנציג מכל תפקיד בענף? לא יודע, אולי כדורגל פתאום ינצח? כי הפערים בין התפקידים בו (למעט שוער) הם יותר קטנים מענפים אחרים?

אריאל גרייזס 1 בנובמבר 2016

טניס עוד פחות, אני מניח. גם כדורעף. אף אחד לא יטען שאין בהם אתלטיות

shohat 1 בנובמבר 2016

זה אחלה רעיון. בארי בונדס הצעיר מול לברון מול קאפרניק (לדוג'). וינצח כנראה בו ג'קסון.
הדוגמה ההיסטרית היא כמובן ג'ים ת'ורפ.

shohat 1 בנובמבר 2016

גם ווילט היה חזק. בין הטובים בעולם בקפיצה לגובה. ומאוד מהיר. עם הנתונים הפיזיים היה מסוגל לעשות תוצאות לא רעות גם בזריקות.

דורפן 1 בנובמבר 2016

גלישה אחת לבסיס הבית לתוך הגוף שלך זה יותר מעונה שלמה של מגע בכדורסל.

יריב 3 בנובמבר 2016

זה יותר מגע מבעיטת גרין אחת לאשכים שלך?

shohat 1 בנובמבר 2016

הנקודה. שב"פ העלה מאוד נכונה. בדיון קופצים מנתונים על סבולת (כמה רצים במשחק, באיזו מהירות מתאוששים) לנתונים על מהירות, זריזות, כח, כח מתפרץ ועוד. ישנן יכולות אתלטיות ייחודיות לכל אחד מהענפים ועוד יותר מכך בעמדות מסוימות. אז הקורנבקס ומחזירי הפאנטס יהיו המהירים ביותר אבסולוטית, קשר אחורי או מגן בכדורגל עם יכולת אירובית, ראסל ווסטברוק עם זריזות וקואורדינציה, ג'יי ג'יי ואט יכול לדרוס ביריונים ששוקלים 140 קילו, ואיך תשווה את אלו לזריקת בייסבול במהירות של מאה מייל לשעה או למהלך הגנתי של שורטסטופ? כולן דוגמאות ליכולות אתלטיות בקצה של הסקאלה.

תומר הוותיק 1 בנובמבר 2016

הצעתי למעלה אולי איזה שהיא פשרה בנושא:

בתחרות קרב עשר (או קרב עשר מורחב אם תרצה להוסיף עוד אלמנטים :-))

אם כל אחד מהענפים האלה היה יכול להביא את הטוב ביותר שלו, איזה ענף היה מנצח ברוב הפעמים?

ובהמשך עוד יותר מטורלל וכייפי, אם היית רוצה לעשות נבחרת מייצגת של כל ספורט (אזי נציג הכי טוב מכל תפקיד במגרש בענף)

איזה ענף היה מנצח רוב הפעמים?

דורפן 1 בנובמבר 2016

יש בדיוק את שתי הדוגמאות ההיסטוריות. ג׳ים ת׳ורפ ובו ג׳קסון – שניהם שיחקו בייסבול ופוטבול ושניהם היו טובים בשניהם בערך באותה מידה.

תומר הוותיק 1 בנובמבר 2016

מממ…
תורפ זה לגמרי בעידן אחר…
נסה להרכיב קבוצת קרב רב מהענפים.
מעניין לראות מה ייצא

תומרג 2 בנובמבר 2016

פעם, מזמן, הייתה תוכנית ב ESPN המקומי שבה אתלטים מקצועיים מכל מיני ענפי ספורט פופולאריים היו מתמודדים בסוג של קרב רב כזה, שילוב של קרב עשר עם בוחן בראור. השתתפו בה שחקני פוטבול, כדורסל, בייסבול והוקי כמו גם מתחרים מקצועיים (אני חושב) באתלטיקה קלה ושחיה.
באופן בולט הזוכים היו כמעט כל עונה שחקני הפוטבול, בעיקר הרנינגבקס אבל לא רק. פה ושם השתחל איזה גארד אתלטי מהכדורסל אבל השומיננטיות של הפוטבול הייתה מוחלטת.

שהם זיו 2 בנובמבר 2016

זוכר את התוכנית הזו, אבל שם לא נתנו למאט ביונדי להתחרות בשחיה ולגרג לוגאניס כן. וגם אז הריצה הכי ארוכה היתה 800 מטר, ממש לא משהו ארוך מדי שמודד סיבולת גדולה. אני זוכר שבריצה הזו באחת התוכניות ניצח בהפרש ענק טריאטליסט (ככה כותבים?) את כל שחקני הפוטבול והבייסבול השונים.

תומר הוותיק 2 בנובמבר 2016

התוצאות שאתה מתאר עושות לי שכל, איך קראו לתוכנית?

רומן 2 בנובמבר 2016

ברור לך שאם כדורגלן היה משתתף הוא היה מנצח בקלות, נכון?

תומרג 3 בנובמבר 2016

למיטב זכרוני השתתפו גם כדורגלנים (ולא זכו)

יורם אהרוני 1 בנובמבר 2016

טניסאים בכירים הם בעלי מגוון גדול מאד של יכולות גופניות. צריכים למעשה להיות ביכולת גבוהה בכל אחד ממרכיבי הכושר הגופני: זריזות, קואורדינציה, דיוק בתנועה, כוח, סבולת, גמישות (ג'וקוביץ' על חימר מבצע אחלה שפגטים), , שיווי משקל, מהירות. פעם הם לא היו סימטריים בגוף וצד אחד שלהם היה הרבה יותר חזק אבל לפחות ב-30 השנה האחרונות מאז שהתחילו לעבוד עם מאמני כושר, דואגים גם לנושא הזה. לפני כ-35 ערכו בארץ תחרות סופרסטארס אירופית. ככל שזכור לי ניצח ג'ודוקא מאנגליה. הביאו לשם גם את יופ זוטומלק והוא היה מעורר רחמים. לא יודע למה בא להתבזות בתחרות כזו. הוא לא היה מסוגל לבצע אפילו פעולות פשוטות כמו כדרור כדורסל (ובתחרות האופניים אסרו עליו להשתתף….)

אופיר 1 בנובמבר 2016

שווה אולי לדבר על "מאמץ" במקום על אתלטיות. לדוגמא: כמה קלוריות שורף ספורטאי במהלך שבוע (אימונים + משחקים). די ברור ששם הפער בין בייסבול לכדורסל יתגלה, ושראסל ווסטברוק יקח את הקטגוריה הכלל-עולמית.

טרנטה 1 בנובמבר 2016

מעניין מאד. במיוחד הקטע על ממדי המגרש והאופן שבו מועבר בטיוי. עם זאת – אני מאלה שלא חושבים שבייסול הוא ספורט.

ניינר / ווריור 1 בנובמבר 2016

אלוויי ובריידי חשבו לעבור לבייסבול בתחילתהקריירה . לא יכול לחשוב על שחקן בייסבול שהייתה לו גם אופציה לשחק באן אף אל ברמה גבוהה פרט לדיון ובו שהם באמת אתלטים נדירים.
לעומת זאת גוליוס פפרס ויתר על קרירה מבטיחה באן בי איי אבל במקרה שלו הוא בחר נכון

אריאל גרייזס 1 בנובמבר 2016

בריידי נבחר בדראפט על ידי מונטיראול כשהוא היה בתיכון, אף פעם לא חשב לשחק בייסבול באמת.
אבל מה שאתה אומר ממש לא נכון. דרו הנסון היה פרוספקט מאוד נחשב שנבחר גם בדראפט הבייסבול וגם הפוטבול (הוא היה המתחרה של בריידי על חולצת הק"ב הראשון במישיגן) והחליט ללכת לבייסבול והיה שנים בחווה של היאנקיז לפני שהבין שזה לא עובד וחזר לפוטבול (וגם שם נכשל בתור ק"ב של דאלאס). דני איינג' שיחק בייסבול בטורונטו בלו ג'ייז לפני שעבר לכדורסל. יש עוד דוגמאות, לא חסר

יריב 1 בנובמבר 2016

אני מניח שתחילת הקריירה המקצוענית זה שלב מאוחר יחסית לבצע את הבחירה ורוב הספורטאים בוחרים בסוף התיכון.

אריאל גרייזס 1 בנובמבר 2016

יש לא מעט שמשחקים גם וגם במכללות כי זה ענפי ספורט שמשוחקים בזמנים אחרים לחלוטין (במקצוענים יש חפיפה של חודש-חודשיים, במכללות אין חפיפה בכלל)

אוהד מטס 1 בנובמבר 2016

אני חושב שכל מה שדורפן כתב מדגים איזה אתלטים פנומנליים היו אנשים כמו בו ג'קסון או דיון סנדרס ששיחקו במקביל בייסבול ופוטבול ברמה המקצוענית. נדמה לי שהאחרון שעשה את זה היה בריאן ג'ורדן ששיחק בשנות ה90.
יש מאמר מרתק של סטיבן גולד שמסביר את היעלמותם של חובטים עם ממוצע של 40% בביסבול (האחרון היה טד וויליאמס בשנות ה40). נראה לי שההסבר שלו נכון גם להיעלמותם של אתלטים שמשחקים שני סוגי ספורט ברמה המקצוענית

Guy 2 בנובמבר 2016

https://youtu.be/xHJMfF-3FD0
The brady six
יש מספר קטעים עם הנסון,כולל ראיון קצר איתו

shohat 1 בנובמבר 2016

טריויה:
דייב וינפילד היחידי שנבחר בדראפט על-ידי 3 (למעשה 4 הליגות (כולל איי.בי.איי). ובכלל נבחר כפיצ'ר. אז אתלטיות לא היתה הבעיה.

השחקן היחיד שנבחר בסיבוב הראשון לדראפט בשני ענפים (אן בי איי ואם.אל.בי) היה סקוט בורל.

ישנם 7 שחקנים בהול אוף פיים של הפוטבול ששיחקו באם.אל.בי. אין אף שחקן בהול אוף פיים של הבייסבול ששיחק באן.אף.אל.

עידו ג. 1 בנובמבר 2016

טוד הלטון היה הק"ב שפייטון מאנינג החליף בטנסי
טום גלאווין נבחר על ידי הלוס אנג'לס קינגס בדראפט ה-NHL שבו נבחרו גם מריו למיו ופטריק רואה.
קני לופטון היה הפויינט גארד של אריזונה בקבוצה שהגיעה לפיינל פור (יחד עם סטיב קר).
טוני גווין היה כוכב בכדורסל ובייסבול בסן דיאגו סטייט ונבחר באותו היום על ידי שתי קבוצות המקצוענים של סן דיאגו (הפאדרס והקליפרס).
ג'ף סמרדז'ה היה המטרה העיקרית של בריידי קווין בשנים שלו בנוטרדאם.

Amir A 1 בנובמבר 2016

טום גלאווין היה השחקן שהביא לי את הנקודות הראשונות אי פעם בפנטזי בייסבול 3>. זה נראה כאילו זה קרה לפני 1000 שנים. אני אוהב את הטענה כנגד הבייסבול "הם עומדים 99% מהזמן". גם לעמוד סתם אבל לשמור את הגוף במתח על מנת שתוכלו לבצע פעולה אקרובטית בתוך שתי שניות זה מאמץ לא קל. והם עושים את זה 3-4 שעות בערב, יום יום במשך יותר מחצי שנה. שיהיה לכם בהצלחה לעמוד בזה.

עידו ג. 1 בנובמבר 2016

טוב זה באמת היה במילניום הקודם.

עמי ג 1 בנובמבר 2016

פוסט נהדר שמעורר מחשבה.
אוף סאבג'קט. אבל בערך באותו כיוון…
אחד הדברים שהכי הפתיעו אותי היה לגלות שחלק ממתחרי קרב 5 אולימפיים שוחים 200 מטר בפחות מ-2 דקות. אני חושב שזה בערך מקביל לריצה של 800 מטר ב-1:55 או 2:00. כדי להגיע לזה צריך להתאמן כמו משוגע.
מה אני רוצה בעצם לומר – אנחנו לא מסוגלים להעריך מספיק את מי שהוא אתלט מעולה אבל לא אתלט על. אולי בגלל זה קשה לנו להעריך את המאמץ שנדרש משחקני בייסבול.

אמיר 1 בנובמבר 2016

ההבדל בין פוטבול לבייסבול ?
2 מילים: טים טיבו

עידו ג. 1 בנובמבר 2016

איפה ההבדל?

אריאל גרייזס 1 בנובמבר 2016

כן, בשניהם הוא די מסריח

יג 1 בנובמבר 2016

איפה הייתה ההרצאה? מתי?

דורפן 1 בנובמבר 2016

עבור חברה בתחום הטלוויזיה

יג 1 בנובמבר 2016

בישראל או הונגריה? מישהו צילם?

דורפן 2 בנובמבר 2016

בארץ….לא צולם

עידו 1 בנובמבר 2016

פוסט מרתק וכיפי (וגם הדיון ברובו :) )

אסף שטרן 1 בנובמבר 2016

כנראה שלפני ששואלים באיזה ספורט השחקנים יותר אתלטים כדאי לשאול איך אנחנו מגדירים אתלטיות וזה כנראה הבסיס לחילוקי הדעות, ולדעתי משפיע הרבה יותר על חילוקי הדעות מאשליית הטלוויזיה. אני, לדוגמא, לא הייתי מעלה על דעתי לקחת פרמטר של כוח בזרוע כמבטא אתלטיות

Royi 1 בנובמבר 2016

פסוט ודיון נהדרים.

רק תרשה לי מעט לחלוק עליך.
אתה טוען שאנשי בייסבול ינצחו בזריקות ואני די חולק עליך.
הסיבה שהזריקה של ג'ורדן חלשה לעומ השחקנים היא כי זריקה (כמו מכת אגרוף) היא הרבה יותר טכניקה מאשר כח.
אין לי בכלל ספק שבכל הקשור לכח של מתניים ופלג גוף עליון אין בכלל תחרות בין שחקני כדורסל לשחקני בייסבול.

הבט במסת השריר והגוף של שחקן אן בי איי אפילו מדרג שני, זה לא בכלל באותה הסקאלה.
יורם אהרוני פירט את מרכיבי הכושר הגופני (אני מכיר אותם מ- Crossfit, מקום שבו גם אפשר למצוא אתלטי על) ודי בטוח שברובם אין בכלל תחרות בין שחקני בייסבול לשחקני אן בי איי.

בוידאו על ההטבעה שציינתם ראיתם שמייק פאוול לא מצליח לעשות מה ששחקנים רבים באן בי איי יכולים וזה במקצוע הניתור.
מישהו פה גם זרק כח מתפרץ, תחום נוסף שאני די בטוח שאין סיכוי לשחקני בייסבול מול שחקני אן בי איי.

אני גם לא בטוח לגבי ספרינט ל- 60 מ'.
צריך לזכור שגם כמה שמפליא שהם רצים מהר, התכונה הקריטית בריצה של שחקן בייסבול זו היכולת בסוף לתפוס את הכדור ולכן הבחירה כאן היא לא במהיר ביותר.
די בטוח שסווינגמן טוב באן בי איי ינצח גם בזה.

יש מספרים לספרינטים של מגרש עבור שחקני אן בי איי, יש עבור שחקני בייסבול?

לטעמי, דווקא במכלול, כפי שציין יורם אהרוני (ציין לגבי מה מרכיבי המכלול), יש מצב ששחקני כדורסל הם הם דווקא העילית.

Amir A 1 בנובמבר 2016

אם זריקה היתה יותר טכניקה מאשר כח היינו מוצאים הרבה יותר שחקנים שמסוגלים לזרוק 90 מייל לשעה.

דורפן 2 בנובמבר 2016

אופתע מאד אם אתה צודק. אל תשכח שהפעולה ההתקפית של שחקן בייסבול היא לחבוט. כולה פלג גוף עליון. למעשה לכדורסלנים עדיפים שרירים קצת רכים יותר בכדי לדייק בקליעה. ייתכן שביידו פטיש או דיסקוס המצב שונה בגלל מוטת ידיים. אבל ברזל וכידון אני די משוכנע

Drazick 2 בנובמבר 2016

נכון, והם נהייו מפלצות, החובטים.
ועדיין זה עניין של טכניקה (כמובן שבקצה העילי יש לך את אלה שיש להם המון כח וטכניקה מעולה).

אני חושב שאימון קרוספיט למשל הוא מבחן נהדר לכל מרכיבי הכושר. כדורסלנים ושחקני פוטבול מתאמנים ככה בוודאות. אני לא בטוח ששחקני בייסבול יהיו קרובים אליהם ביכולות במבחן כזה.

שוב, לשחקני כדורסל ופוטבול יש מבחנים המספרים, יש כאלה לפוטבול?

דרך אגב, לגבי כמה אפשר לשחק בשבוע כמדד לאינטנסיביות זה שגוי בעיני.
שחקני כדורגל רצים נאמר 11 קילו מטר במשחק. נאמר לשחק 3 משחקים בשבוע זה אזור 35 קילו מטר שבועים. ממש לא מה שמגביל משחק.
אם שחקן היה עייף מבחינת הריצה בין 2 משחקים בהפרש של 48 שעות זו עדות דווקא לרמה אירובית והתאוששות גוף נמוכה.

העניין עם קצב המשחקים קשור לכמה אימונים אתה רוצה לשים בין משחקים וקצב הפציעות.
כדורגל, מה שישבית את היכולת שלך במשחקים צפופים, זה המכות היבשות.

דרך אגב, זה לא שאני כופר בטענה שמבחינת ריצה למרחק ארוך הם עליונים על שחקני כדורסל אלא שזה לא אומר שהמשחק אינטנסיבי יותר.

shohat 2 בנובמבר 2016

"Shoulder rotation in baseball pitching is the fastest motion of any joint in any athlete,"
http://www.popularmechanics.com/adventure/sports/a6063/how-the-105-mph-fastball-tests-the-limits-of-the-human-body/

האם זה אומר שהם יהיו מטילי הכידון הטובים ביותר? המכאניקה שונה לגמרי, רכיבי הכח ו"העברת הכח" הדרושים אחרים לגמרי, האימונים שונים לגמרי. גם הניסיון בשטח וגם מחקרים (בחינת האימונים המועילים לשיפור יכולת ה-pitching) מטילים ספק בנטייה להסיק קשר חזק בין שתי הפעולות, למיטב הבנתי.

הדיפת כדור ברזל ודיסקוס – ה-linemen כנראה מנצחים, ובפער. (רונן זוכר את מייקל קרטר ומדליית הכסף שלו).

shohat 2 בנובמבר 2016

כתבה מעניינת:
There is no evidence that long toss improves throwing velocity in pitching. Or, that javelin throwers with make high velocity pitchers. Or, that pitchers who can long toss greater distances will be able to throw harder than other pitchers who can’t throw as far. Long toss distance throwing is all about technique and speed of movement while doing it.

http://www.pitching.com/blog/should-college-pitching-coach-recruit-javelin-throwers/

אורי 2 בנובמבר 2016

וואו ההשוואה בין מגרש כדורסל לרחבת ה16 מטורפת!
בועטים פנדל כמעט מהחצי…

אחד הפוסטים הטובים שהיו פה לאחרונה

Amir A 2 בנובמבר 2016

והכל הולך להתנקז למשחק 7 בוורלד סרייס. יכול להיות יותר טוב מזה?

ב"פ 2 בנובמבר 2016

כל זה נעשה כדי שקורי קלובר יהיה הגיבור של הסיריז הזה. אני לא רואה שום אפשרות חוץ מהופעה דומיננטית שלו בדרך לנצחון. איזה שחקן.

Gil - Zimbabwe 2 בנובמבר 2016

אם יעשו פעם בחינה באיזה מכל ענפי הכדור יש הכי הרבה אתלטיקה ניראה לי שהכדורעפנים ינצחו במבחן.

יותם 2 בנובמבר 2016

אין אלמנטים של ספרינט בכדרועף בכלל.

Gil - Zimbabwe 2 בנובמבר 2016

בכל ענף כדור אתה יכול למצוא אלמנט חסר.

תומרג 2 בנובמבר 2016

אגב, בלי שאני מבין משהו, מישהו אמר לי פעם שהיכולות האתלטיות הנדרשות ממתאגרפים הן ברמה הגבוהה ביותר. גם בגלל שהם מתחרים ברמת ריכוז ואינטנסיביות גבוהה ביותר במשך שלוש דקות ברציפות (שזה הרבה יותר מכל ספורט אחר), גם בגלל שפרצי האדרנלין בעת ספיגת המכות ממצים את המשאבים מהר מאוד וגם בגלל שהם באמת נדרשים למגוון של יכולות, כוח לבד בלי מהירות ובלי יכולת אירובית וטכניקה לא מספיק.

כח הגברה 2 בנובמבר 2016

שאלת תם:
רק אני לא רואה (בתצלום) איך מגרש ההוקי נכנס במגרש הבייסבול 12 פעמים? האם מגרש הבייסבול המלא גדול פי 2-3 ממה שנכנס בתמונה?

red sox 2 בנובמבר 2016

קודם כל קשה להעריך כמה פעמים מלבן נכנס בתוך שטח שצורתו לא סימטרית.
חוץ מזה, ריגלי פילד הוא המגרש השני הכי דטן בבייסבול מבחינת שטח המגרש עצמו "fair territory". רק פנוויי פארק בבוסטון קטן יותר והמגרשים הגדולים ביותר יכולים להיות גם 15٪ יותר בשטח.

פנדה 2 בנובמבר 2016

אם "המרחק בטלוויזיה" ביחס למרחק במציאות הוא אינדיקציה, איפה זה שם על סקאלת האתלטיות את ענפי הקרב? ג'ודו? MMA? כי קפיצות ומהירות ריצה לא ממש רלוונטיים שם, אבל עדיין לא נראה לי שהיית מגדיר את אורי ששון כ"לא אתלט".

וגם כל מה שתומרג אמר.

אבו צ'יצ'ריטה 2 בנובמבר 2016

דיון מעניין ופוסט מרתק. חסר לי (כמנוי משלם של דהבאזר כמובן) קצת גיבוי באמצעות נתונים – קיחומטר חמשחק, מספר ספרינטים ואורכם (ותדירותם), דופק ממוצע ודופק שיא וכו'. אני בטוח שהנתונים בנמצא אבל מתעצל כמובן לחפש.
מה שבטוח – בוריס גלפנד האתלט הטוב מכולם, אחריו מדריכת הפילאטיס שלי ואז אפשר להתחיל להתווכח!!

הרב אהרון 3 בנובמבר 2016

טור מהנה ביותר. אני משחק או שיחקתי את רוב סוגי הספורט שהזכרת (הרב אהרון הוא אוזי). וברוב הספורטים יש מנוחות מובנות.
כדורסל זה עליה להתקפה וזריקות עונשין. כדורגל זה התקפה עומדת. קריקט זה רוב הזמן, וטניס זה ה- 20 שניות לפני ההגשה. רוגבי זה בהתקפה שאתה לא מוביל כדור.

הכי מעייף זה ביי פאר פוטי. אין רגע דל. וטעות = אמבולנס. מקום שני זה סקווש שהוא דווקא המגרש הכי קטן מכולם. שלישי זה טניס אבל זה בעיקר שהיריבים שלי הורגים אותי.

דרור 3 בנובמבר 2016

אם שחקן בייסבול רץ בממוצע 150 מטר, אז כן, הספרינטים ששחקן כדורגל או כדורסל עושים זה יותר מזה, ולא זה לא קרוב אפילו.

בכל מקרה, לפני כמה שנים ESPN הושיבו כמה מומחים שינתחו את ענפי הספורט השונים לפי הקריטריונים שיורם אהרוני ציין כאן, מה הספורט הכי תובעני פיזי וגם מנטאלי.
(ספויילר: הוקי קרח)
http://www.espn.com/espn/page2/sportSkills

מקנאב 3 בנובמבר 2016

אחד לסוף. מזל טוב דורפם

מקנאב 3 בנובמבר 2016

דורפן…גם טעות של שמחה. ואפשטיין לפנתיאון המיוחד לפנתיאון

מקנאב 3 בנובמבר 2016

או שלא, אמר ברטמן

מקנאב 3 בנובמבר 2016

לפנתיאון

Comments closed