כתבות שלא קרו (1). חיפושי בדרום איטליה אחר דיאגו סינארה

אבות ובנים, איטליה ומראדונה

טוב, היום אני פותח בסדרת טקסטים בנושא מאד מאד ראוי: ״כתבות שמאד רציתי לעשות ולא הצלחתי״. כרגע הסדרה מתוכננת לשלושה פרקים אבל אולי אזכר באפיזודות אחרות. והראשונה בהן היא על חיפושי אחר בנו של דיאגו מראדונה. שחקן הכדורגל ביי-פאר המוכשר ביותר שראיתי. האב, לא הבן.

הכל התחיל כשמישהו הביא לתשומת לבי סרטון בו שחקנים איטלקים וותיקים משחקים מול איזו נבחרת צעירה של איטליה. ובנבחרת הצעירה מככב ילד עם  שיח שיער על הראש וכשרון לא קטן והשחקנים הוותיקים מחבקים אותו כאחד משלהם. קראו לו דיאגו סינארה. הוא היה בברור הבן של דיאגו מראדונה מיחסיו עם כריסטינה סינארה. בעיה קטנה: הוא לא הכיר בקיומו.

לא מצאתי את אותו סרטון ביו-טיוב אבל הנה כתבה קטנה על הילד באותה תקופה עם שיער קצת יותר קצר.

רק לשם ההיסטוריה, יחלפו בערך עשר שנים לפני שמראדונה יכיר בבנו. נגיע לזה.

*

אז הגעתי לנאפולי מתישהו באביב 2003.

לא כל כך היה ברור לי מה אני מחפש ועבור מי. באותה תקופה כתבתי עבור ״הארץ״ אבל כשסיפרתי לידידה קולנוענית על הסיפור אמרה לי שאולי אוותר על כתבה בעיתון אם אמצא חומרים לסרט. זו הייתה תקופה בחיי שקצת הייתי מעורב בסרט דוקומנטרי – Watermarks  – אז חשבתי לעצמי למה לא?

איך שהגעתי לאיטליה התכניות נדחו ליומיים. הייתה איזו סכנת הפצצה על ישראל ובגללה ביטל אלי סהר את הנסיעה עם מכבי תל אביב. זו הייתה תקופה בה עיתונים ישראלים סיקרו קבוצות ישראליות עם כתבים במגרש, אז טסתי מרומא לטרביזו במטוס של 12 מושבים ושם סיקרתי הפסד של מכבי. ממנו אני זוכר שלושה דברים. ראשית, דורון שפר שהיה עסוק בנסיון קאמבק לא היה רשום בטופס אבל ערך אימון קליעות לשלוש ממש מזעזע. הוא אולי קלע ב-10% אם בכלל. שנית, דייויד בלאט שהיה תחת לחץ גדול – לפני שהורד לתפקיד עוזרו של פיני גרשון שנה אחר כך – ערך בערך 40 חילופים ב-40 דקות.

אבל הדבר הכי זכור לי מהמשחק היא שיחה עם אבא של טרג׳ן לנגדון – כוכב גדול בדיוק שאז שיחק בטרביזו. לנגדון הוא מאלסקה והוא בנם של אישה שחורה ואנתרופולוג לבן עם זקן לבן. אדם מרתק שהקדיש את חייו לחקר הילידים באלסקה. סיפרתי לו מה אני עושה באיטליה בחיפוש אחרי בנו של מראדונה. הוא שאל אותי מה אני מקווה למצוא והאמת שלא הייתה לי כל כך תשובה. אחר כך דיברנו קצת על תורשה וספורט והמשמעות של ספורט.

הוא אמר שכמובן הייתה למשפחה אכזבה מסויימת שטרג׳ן לא הפך לכוכב NBA. זה היה מקרה קלאסי של ששבסקי של התקופה. לנגדון שיחק אצלו כפורוורד בגובה 1.93 וזה כמובן לא יכול היה לעבור במקצוענים. אבל סטיב לנגדון אמר שהם כבר עברו את שלב האכזבה ומבחינת גדילת הבן שלו כאדם הוא פשוט מאושר שהוא משחק באירופה וחי בתרבויות לא אמריקאיות. העתיד גם האיר פנים ללנגדון שלא חזר לארצות הברית כשחקן – אבל הרוויח כסף גדול מאד ברוסיה.

אזהרה: אל תחשבו שהסיפור הזה הולך לאיפשהו. אם היה הולך לאיפשהו מן הסתם היה מתפרסם. אבל בדיעבד מצאתי סיפור אב-בן יפה – אבל לא את זה שחיפשתי.

*

מוונציה טסתי לנאפולי במטוס עם שבעה מושבים. באיטליה יש חברות תעופה קטנות שם בעל החברה הוא גם הטייס.

זו לא הייתה הפעם הראשונה שלי בנאפולי ולמעשה כמעט גדלתי בה! ב-1973 טיילנו כל המשפחה באירופה ונאפולי הייתה התחנה האחרונה לפני שעלינו לאניה דן שהחזירה אותנו לישראל. זה היה אחרי שנת מגורים באנגליה ומכיוון שהייתי קטן מאד כבר די שכחתי עברית. במהלך הטיול ההוא באיטליה אבדתי לא פעם בכל מיני אתרי קמפינג אבל בחוף בנאפולי אבדתי ממש. עד כדי כך שכמה נשמות טובות נתנו אותי למציל על החוף שהכריז עלי כילד אבוד. זו הייתה סבתא שלי שהגיעה ומצאה אותי בוכה. ממש לפני שמעבירים אותי לרשויות שלהערכתי היו מוסרים אותי לכנסיה הקתולית.

לא לקח לי יותר מדי זמן לגלות מה הפסדתי בכך שלא גדלתי בעיר. נסעתי ברכבת חשמלית לכיוון מערכת העיתון ״איל-מאטינו״ כדי לנסות למצוא מישהו שיכוון אותי כדי למצוא את דיאגו מראדונה הצעיר, שעדיין לא ידעתי שקוראים לו דיאגו סינארה. בספסל האחורי ברכבת ישבה בחורה והתייפכה בקול רם. זה נראה אוטנטי מאד – בוודאי אהבה נכזבת או מוות במשפחה או ידיעה רפואית איומה. ואז עלה לרכבת ילד קבצן צועני שניגן בבנג׳ו קטן וביקש נדבות. אבל כשראה את הנערה פתאום זנח את הביזנס שלו ופשוט עמד לידה וניגן. והיא הביטה בו בהשתאות – הוא היה בערך בן 8 והיא נראתה כבת 16-17 – והתחילה לצחוק.

אבל הקטע שהכי נחרט בזכרוני היה באיזשהו רחוב במעלה ההר בו היו מספר חנויות אופנה יוקרתיות. ושם ברחוב שמנסה להיות מפונפן היו אנשים שלא ממש מתחשבים במפונפנותו. אני לא בטוח למשל שהציבור שמחפש לקנות ג׳ורג׳יו ארמני מצפה למצוא מחוץ לחנות בנאדם שמוכר תוכים מאפריקה בכלובים מעץ. ועוד מישהו שמוכר אולרים וסכינים קפיציות.

והכי הרשים אותי רוכל אחד שהתיישב מול השער לחנות בנטון ופרש שמיכה גדולה מצמר ועליה חולצות בנטון מזוייפות. האמירה החדה, הנוקבת והמצחיקה ביותר שראיתי על תרבות המותגים. כמה מטופש צריך אדם להרגיש כדי לחלוף על פני הרוכל ולשלם פי עשרה בתוך החנות על אותה חולצה ממש?

*

ה״איל מאטינו״ היה סגור מאיזשהי סיבה אז נסעתי לאיצטדיון לחפש שם אנשים. יותר מדי אנשים לא היו בסביבה ורק אחד מהם דיבר אנגלית. הבעיה במצבים הללו היא שהעובדה שמישהו אחד מדבר אנגלית אינה איזשהי אינדיקציה שהוא יודע מה הוא מדבר. בכל אופן הוא הסביר שדיאגו סינארה כבר לא נמצא בנאפולי. הוא נמצא בבארי או בלצ׳ה וכדאי לי לסוע לשם. אז קמתי למחרת בבוקר ונסעתי לבארי.

בבארי – אחרי נסיעת רכבת יפיפיה –  התאכסנתי באכסניה קטנה ומנהל המקום, בחור שהציג את עצמו בשם רוברט (״או רוברטו- מה שנוח לך יותר״) התלהב מהסיפור שלי והבטיח לנסות לעזור לי. הוא החל בסבב שיחות טלפון עם כל מיני אנשים שהכיר. החיפוש העלה שהילד התאמן באמת תקופה מסויימת בבארי אבל עבר מכאן צפונה לקבוצה קטנה באזור אמיליה רומאנו.

כמה הסיפור הזה נכון אני לא יודע עד היום.

בוויקפידיה כתוב שסינארה עזב את הנוער של נאפולי ועבר לנוער של גנואה שזה כמובן עוד יותר צפונה משם. לא כל כך ברור למה נאפולי ויתרה עליו אם היה שחקן נבחרת איטליה עד גיל 17. אבל אולי לא היה ראוי ממש להיות בנבחרת והיה בה רק בגלל הקשר המשפחתי? מכל מקום קבוצת הבוגרים הראשונה בה שיחק הייתה צרביה מליגה נמוכה והיא באמת מאזור אמיליה רומאנה. אבל זה היה שנה אחר כך.

בשלב זה הבנתי שרעיון הסיפור די מתמוטט. הטיסה שלי לארץ נועדה לעוד יומיים וסינארה-מראדונה לא בנמצא. אבל אותו ערב לקח אותי רוברטו לצפות במילאן-יובה על מסך גדול ליד חוף הים של בארי. כמו בכל דרום איטליה הקהל נטה בברור לטובתה של יובה מה שהביא את מילאן לנצח במשחק 1-2. שבצ׳נקו ואינזגי כבשו למילאן, ונדבד השווה בין לבין, וכל השערים נפלו עד הדקה ה-25. המשחק הבא ביניהן יהיה באולד טראפורד ומילאן תנצח שם בפנדלים ותזכה בגביע אירופה.

לרוברטו היה חבר שדיבר אנגלית עוד יותר טובה ולימד בקולג׳ מקומי. הוא מצד אחד היה פרקטי מאד – ״אני לא מאמין שהוא יודע אנגלית ומי יתרגם לך שם?״ – ומצד שני אמר ״זה סיפור טרגי. בחור בלי האהבה של אבא שלו ומצד שני עם הצל הענק שלו מעליו״. אבחנה עצובה ומרגשת וכנראה נכונה.

כי דיאגו סינארה באמת חי בצל של אביו. מעמדו המוזר הביא אותו לתכניות ריאליטי ולנבחרת כדורגל החופים של איטליה. יש לו אתר אינטרנט משלו ושם הוא קורא לעצמו דיאגו מראדונה ולא דיאגו סינארה – למרות שמי שגידלה אותו לבדה הייתה אימו. וההכרה של מראדונה בבנו – בוויקיפידיה מצוטטת ספקולציה כאילו האפיפיור היה מעורב בכך – נראית כסתם עוד גחמה של מי שהוא אולי הכדורגלן הגדול בכל הזמנים, אבל כנראה אחד האבות הגרועים ביותר. דיאגו סינארה צריך לקנא בטרג׳ן לנגדון למשל.

*

אני מכל מקום הגעתי לרומא יום לפני שתכננתי והעברתי את היום בסיור מרתק של רומא העתיקה. העבירה אותו דוקטורנטית איטלקיה להיסטוריה באוניברסיטת אוקספורד. הסיור היה כמעט פרטי והזוג האמריקאי הנוסף שהיה בו היה צריך לעזוב קצת לפני סופו. אז שתינו קפה באחת ההפסקות והיא שאלה אותי מה אני עושה באיטליה.

הסיפור עצבן אותה ומה שהיה לה להגיד הוא ״שהאם האיטלקיה היא כנראה הדמות הכי אנדרייטד בהיסטוריה״.

diego

אורכו של התהליך. על הנסיקה של נבחרת אנגליה
הכתבות שלא קרו (2). חיפושי אחרי מגנוס וור מגנוסון עברי

תגובות

  • Amir A

    עוד לפני שקראתי את הפיסקה האחרונה שלך חשבתי לעצמי שכנראה הילד בן זונה כמו האבא שלו. האמא גידלה אותו לבד והאבא התכחש לו ועדיין הוא בוחר להנציח בשמו את האבא ולא את האמא. כנראה אופי חרא זה גם משהו שעובר בגנים.

    • red sox

      לפחות לא קרא לה זונה...

  • Tal

    סיפור מקסים על סיפור משעמם שלא הייתי קורא. אני חושב שהמסע שעברת והאנשים שפגשת הרבה יותר מעניינים מאיזה כוכבון ריאליטי איטלקי עם ייחוס משפחתי-ספורטיבי.

  • אנוש סבוראי

    מקסים, תודה.

  • הופמן

    כיף לקרוא. לא צריך פואנטה. אבל יש כמה.

  • אביב

    כשאני חושב על אם איטלקיה, אני חושב על האמא של טוני סופראנו, שהיתה בת זונה אחת גדולה דווקא.

    • תומר חרוב

      הבנזונה הגדול היה אבא שלו, אבל זה הקטע,ק ן יותר להאדים את האמא.

      • תומר חרוב

        קל יותר להאשים

        • אריאל גרייזס

          אמא שלו ניסתה לרצוח אותו!

          • עומרי

            I gave my children my life on a silver platter!

          • תומר חרוב

            כי הוא שם אותה בבית אבות

  • אורי

    נהדר

  • אסף the kop

    טור נהדר.
    האמת, אני לא מבין ילדים הבוחרים להכנס לאותו המקצוע בו אביהם היה הטופ שבטופ. הרי תמיד ישוו אותם אליו ותמיד ירננו שהכל זה פרוטקציה ולא בגלל היכולת.
    אני לדוגמא, הבנתי את הלקח עוד בצעירותי, ולכן בחיים לא אמכור מטבחים.

    • דורפן

      קניתי אותך בזה שכתבתי שמראדונה הכי גדול. אה? אבל אני באמת חושב שהיה.

      אבא שלך ייסד את איקאה?

      • אסף the kop

        אכן כן.
        אבא שלי היה מנהל חנות של "רגבה". עילוי.

        • Amir A

          אבא שלי היה חשמלאי. גם אבא שלו היה חשמלאי. אני פסיכולוג. הלוואי והייתי חשמלאי.

          • ר.בקצה

            אמיר,
            החוש הטכני עבר בתורשה?

            • Amir A

              כן. בהחלט.

            • דורפן

              זה אחד הדברים שבהכללה נוראית מאפיינים יהודים. אבות שרוצים שהילד יהיה משהו ״יותר מכובד״ - אם זה נכון או לא. סטפן צווייג כותב על כך שגם משפחות שעשו הרבה כסף בוינה של המאה ה-19 שאפו שילדיהם יהיו אנשי אקדמיה או רבנים ולא ימשיכו בעסק המשפחתי.

            • אביאל

              קראתי פעם גם איזה ספר קצר על המאפיונרים היהודיים בניו יורק, שרצו שהילדים שלהם יהיו רופאים ועורכי דין ולא ימשיכו את העסק ואז האיטלקים נכנסו לסיפור.

            • רונן דורפן

              המאפיין היהודית ב1900 אכן הייתה פי חמש בגודלה מאיטליה. אבל באמת לא הייתה לה המשכיות משפחתית

        • אריאל גרייזס

          נשבע לך שהייתי בטוח שאתה מתייחס לביבי כאל האבא הרוחני שלך (מכר רהיטים איזה תקופה)

          • אריאל גרייזס

            או שהוא האבא האמיתי שלך, מה שיסביר הרבה דברים (וזה לא שהוא לא מתכחש לילדה אחת שלו כבר)

          • אסף the kop

            חלש גרייזס

      • משה

        אתה מתעקש להבעיר את השטח ?
        לי אין ספק שהוא היה הכי גדול, כמה שנאתי אותו באותן שנים וכמה אני מת עליו מאז.

    • no propaganda

      פאולו מלדיני יחלוק עליך

      • גיא זהר

        צ'זרה מלדיני היה אגדה במילאן וכנראה כדורגלן טוב אבל בטח שלא הטופ שבטופ.

        • no propaganda

          תלוי איפה אתה מעביר את הקו.
          אני חושב שהרכב ראשון בקבוצה שזכתה בגביע האלופות נחשב הטופ של הטופ, אבל מן הסתם זה עניין של הגדרה.

          • D! פה ועכשיו

            היוצא מן הכלל
            תרתי משמע

            • אריאל גרייזס

              אבא של קן גריפי ג'וניור היה שחקן בייסבול מצוין, הבן שלו הול אוף פיימר ואחד השחקנים הטובים בהיסטוריה. אבא של בארי בונדס שחקן בייסבול מעולה והבן שלו (טוב, נשאיר סמים בצד) אחד השחקנים הכי טובים בהיסטוריה. הבן של שמייכל רק לקח אליפות עם לסטר (הוא לא ברמה של אבא שלו אבל הגיע די רחוק בהשוואה לבנים של). סטף קארי הוא בן של שחקן כדורסל מצוין. אני בטוח שיש עוד דוגמאות, אלו רק בלי להשקיע יותר מדי מחשבה

            • דורפן

              יש באמריקה רק מקרה אחד של הול אוף פיימר בן הול אוף פיימר - ברנט ובובי האל

          • גיא זהר

            פאולו סוזה היה בהרכב של שתי קבוצות שזכו בליגת האלופות, האם היה בטופ של הטופ? לא חושב היה שחקן מצוין. וכנראה שם צ'אזרה. הטופ של הטופ זה הול הופ פיים. יש בנים שהתעלו על הוריהם המצויינים ויש כאלו שסתם מצויינים. אב ובן במת הול הוף פיים אולי מאצולה. לא זוכר עוד.

            • גיא זהר

              אגסי מציין בביוגרפיה שלו שבגלל שהוא ושטפי שנאו טניס אין בבית שלהם מגרש טניס. אז כנראה שפספסנו עוד שני הול הופ פיים של הול הופ פיימים.

            • דורפן

              להונגריה יש אלוף אולימפי בכידון בן של אלוף אולימפי בפטיש. ומדליסטית כסף בשחיה ביתה של אלופה אולימפיות בשחיה ואלוף כדורמים (יהודים במקרה השני)

            • shohat

              רק מהמשחקים האולימפיים האחרונים: מישל קרטר (זהב כדור ברזל) בתו של מייקל קרטר (כסף בלוס אנג'לס), אם כי ספק אם היא תמשיך כמוהו לקריירה בניינרס.
              מאט צנטרוביץ ג'וניור (זהב 15000 מטר) הוא בנו של מאט צנטרוביץ סניור שהיה מבכירי הרצים האמריקאיים.
              מהעבר בילי קונצ'לה אלוף עולם 800מ800מ אביו של גרגורי קונצ'לה/יוסף סעיד כמאל שניצח דאבל 800-1500.
              יש עוד הרבה דוגמאות (שלא לדבר על אחים ואחיות).

            • no propaganda

              צריך להגדיר מיהו הול אוף פיימר. אני למשל חושב שסוזה יותר מתאים לשם מאשר סרג'יו אגוארו למשל.
              הסתכלתי בהול אוף פיים של הכדורסל(אני לא מבין כלום בפוטבול ובייסבול) והייתי אומר שיש שם שחקנים ברמה של סוזה פחות או יותר, לא הרבה אבל יש.

            • גיא זהר

              סוזה היה שחקן טוב שהיה לו מזל להיות בקבוצות הנכונות. האם הוראס גרנט, אחלה שחקן דרך אגב, למשל ראוי להיות בהול הופ פיים? לגבי אגוורו הוא בן עשרת החלוצים הגדולים של הדור. מקנה לו כניסה להיכל התהילה הדמיוני? לא בטוח

            • יואב

              גודינסן הבן החליף את אבא שלו במהלך משחק של נבחרת איסלנד. לגמרי עומד בקריטריונים.

            • גיא זהר

              גם רועי ברקוביץ החליף את מ.י.ק.י במשחק הפרישה שלו שנמשך בעצם עד היום....

            • ניינר / ווריור

              קלוין וגרנט היל

            • יואב

              גיא,
              זה לא דומה. הבן מחליף את אביו שהיה חלוץ אגדי במשחק רשמי של נבחרתו. והבן הופך לחלוץ אגדי בעצמו.

            • גיא זהר

              צודק. חשבתי שעבר לי מתחת לראדר הבן של איידור

            • צור שפי

              דיון שלם על אבות ובנים בלי Los Bouzaglos? לא יכול להיות. ואפרופו הפוסט המאוד נחמד הזה, בספרד קוראים לרוכלים האלה, כמו ההוא שהיה ליד בנטון, top manta. מאנטה זו היריעה הזו שעליה הם פורסים על הרצפה את הרולקסים והגוצ׳ים המזוייפים וממהרים לקפל לתוכה את כל הסחורה כשמישהו שורק שהפקח/שוטר בדרך ולהסתלק מהר. Top זה כמובן Top.

          • dk

            סיידו קייטה נחשב אצלך הטופ שבטופ?

  • גילעד

    דורפן, לגבי לא כל כך ברור למה ויתרו עליו למרות שהיה שחקן הנבחרת עד גיל 17 - קח כל טורניר ממוצע עד גיל 17, תעבור על הסגלים, תיווכח שגם בנבחרות הבכירות לא תכיר חצי מהשמות. בין להיות כשרון בגיל צעיר ולהפוך לשחקן בוגרים מוצלח יש פער גדול גם בלי המשקולת של השם על הצוואר.
    מחכה בקוצר רוח לסיפור הבא בסדרה.

    • גילעד

      סתם מתוך שעמום, עברתי על סגל הנבחרת עד גיל 17 של איטליה מהמחזור שלו, ילידי 86'. אני מחשיב את עצמי לעכבר של הליגה האיטלקית ובאותן שנים גם שיחקתי הרבה במנג'ר. מתוך כל הסגל, אני מכיר בשם בערך 6 שחקנים, ושלושה-ארבעה מתוכם בנו קריירה מכובדת בליגה הראשונה. זהו בערך.
      שלושה גם הגיעו לנבחרת הבוגרת, שזה יפה, אבל אף אחד מהם לא הפך כוכב.

  • חלפס

    מעולה, נהניתי

  • אריאל גרייזס

    סיפור מעולה

  • אריק

    יפה. לדעתי לא פנית לאנשים הנכונים בנאפולי...

  • בני תבורי

    והיכן מורן אטיאס בסיפור?

    • דורפן

      ייתכן שהייתה וייתכן שלא. באמת

  • תומר חרוב

    סיפור אדיר, האבחנה של מדריכת הטיולים מצוינת.

  • D! פה ועכשיו

    תודה רונן. כיף לפתוח את הבוקר עם סיפור טוב ומלא משמעות.

    הסיכום של הגברת מופתי - אני אישית חשבתי על נציבת המלח חסרת השם

  • יואב דובינסקי

    יפה מאוד.

  • אלעד כץ

    דורפן, אתה מספר סיפורים בחסד.
    תענוג לקרוא.

  • MOBY

    בונבון,
    וההבחנה לגבי השחקן שראיתי כמוך מדויקת.

  • Matipool

    יופי של סיפור .
    החידון היום גם יהיה בסימן אבות ובנים ?

  • בני תבורי

    בישראל ידוע על מקרה של אח שנכנס לנעליו המאוד גדולות של אחיו הבוגר ממנו והצליח אולי אף יותר. יכול להיות שצריך לחשוב לרוחב המשפחתי ולא לאורך.

    • גיא זהר

      אכן הקריירה של ברק (שווארמה) יצחקי שמה בכיס הקטן את זו של אחיו (והחבר של שוטא) דקל יצחקי.

    • שי

      אבל הוא לא התקדם יותר ממנו בהיררכיה של היחידה, הוא פשוט מצא ספורט אחר שהוא יותר מוכשר בו.

      • בני תבורי

        גם אתה ממש רחוק ותן לי לעזור, מדובר בשני אחים שהצטיינו מאוד בספורט, באותו תפקיד ובאותו מועדון.

        • red sox

          ויסוקר.

          • יוני (המקורי, מפעם)

            ברור ויסוקר. במדינה מתוקנת היו כותבים עליהם ספר.

  • גיא זהר

    למה ככה דקל היה אגדה באשקלון. ומה שאירוני שאיציק ויסוקר זכה באליפות הראשונה שלו בשנות השלושים המאוחרות לחייו דווקא בנתניה.

    • בני תבורי

      זה ממש לא אירוני, זה טרגי.

      • גיא זהר

        טרגי לכם, אירוני לנו. ואפרופו בנתניה היה סיפור דומה עם האחים בר, אני טועה?

        • גיא זהר

          מבחינת אח בוגר בלם מצוין שהאח הצעיר בלם היסטורי

        • בני תבורי

          גם נכון

  • טל המנצ'סטרי

    צ'יצריטו אני חושב עשה ועושה קריירה גדולה ומצליחה יותר מאשר אבא וסבא שלו, ושניהם שיחקו עבור נבחרת מקסיקו גם כן.

    • גיא זהר

      גם פורלאן נצר למשפחת שחקנים אורוגוואית. למיטב זכרוני היה טוב מאביו וסביו

      • יואב

        טל,
        גם ורון שנקרא המכשפה הקטנה כי אביו נקרא המכשפה הגדולה.

        • dk

          כמוהו גם המקטרת הקטנה שעבר העונה מנאפולי ליובנטוס

      • דורפן

        גם הסבא כבש נגד צרפת במונדיאל. פורלאן גם בן של שחקן בין לאומי
        מי שהיה בנו של שחקן מעולה - אולי קרוב לרמתו - היה חואן וורון - אבא שלו ניצח עם אסטודיאנטס את מנצ׳סטר יונייטד בגביע הביניבשתי של 1969

        • red sox

          גם האבות של צ'אבי אלונסו, מנולו סנצ'ס וכמובן היגוואין (גם האח פדה) היו שחקנים מעולים ברמת נבחרת וקבוצות גדולות. באמת שלא חסרות דוגמאות.

          • אסף the kop

            אבל אף אחד מהם לא הקרים דה לה קרים כמו מראדונה.

  • מאנו

    מצוין דורפן

  • מאיר (חדש בשכונה)

    סיפור יפה ומזל שלנו הקוראים שסבתא שלך מצאה אותך בחוף, וזה בלי להתחנף כי המזל היותר גדול הוא שלך (שאלוהים ישמור, נער עזוב בנאפולי).....

  • אור שחולם להיות אלבס

    מרתק לקרוא!
    תודה

  • אדם

    הבן של סבוניס שחקן חמישיה היום בNBA. והוא רק בן 20 בערך.

  • אלכס דוקורסקי

    סיפור יפה מאוד.

  • קירקגור

    תודה דורפן. טור נהדר ופינה מבורכת. נאפולי משוגעת. גרתי תרופה קצרה בסורנטו והייתי מבקר שם הרבה.
    המשך לעול הציפיות המסרס יגיע כשיגדל הילד של אגוארו (והנכד של מראדונה).

    • jkj

      הסנדק שלו אגב זה מסי...

      • רונן דורפן

        הכל טוב ויפה אבל בינתיים הוריו התגרשו

  • יעקב

    העלתם לי שאלה לראש, למה אין היכל תהילה של פיפא/ אופא?

  • איאן ראש

    קצת לא ברור העניין של ללכת לחפש אחרי מישהו. לא היתה אפשרות ליצור קשר מראש ולתאם?

Comments are closed.