גלובליזציה בריבוע

בית״ר בלונדון

kl

ראיתי היום תמונה נהדרת ואירונית. ביליתי את היום בגולדרס גרין. שכונה לונדונית שאני מכיר שנים. ידועה כמובן ביהדותה, ועם השנים הופכת יותר ויותר ישראלית. יותר שווארמה, יותר חומוס, יותר הרצאות על סודות הקבלה. אבל גם פחות קבלות ויותר מזומן. יהדות לונדון, כמו בלא מעט מקומות, עיקמה במשך שנים את פרצופה כלפי הישראלים. כלומר העריצו את הישראלים בשדות העמק ובטנקים בגולן ובקיבוצים אבל לא את אלו שפתאום הגיעו לגולדרס גרין. אבל זה כבר מאד לא כך. היורדים כבר לא נפולת. טובים בביזנס ולביזנס. האוכל הישראלי הוא שיפור על האנגלי. והילד הביא הביתה בחורה ישראלית.

דווקא נחמדה.

*

רגע… הבטחתי תמונה.

באחת המסעדות התיישבו האנשים על הבאר לצפות בבית״ר ירושלים נגד מכבי חיפה. לא תמונה לא מוכרת לי בלונדון. לפעמים אחרי משחקי טוטנהאם בשבת בצהריים אתה מוצא בסביבה מסעדות שלא משדרות את המשחק של חמש אלא את פנרבחצ׳ה. אפילו ראיתי פעם את א.א.ק אתונה בדרום לונדון.

וזו התמונה שלא אמורה להיות. תמונות הפרמייר יוצאות מדי שבוע לרחבי העולם ומשודרות שם בכסף גדול. אבל עבור האנשים הללו אין כמו בלונדון. הביזנס טוב והבייגל טוב והביזנס טוב ובארץ קשה והולך מעולה פה בביזנס. מהנדל״ן ועד העגלה בקניון.

אבל הכדורגל כנראה לא כמו בארץ.

עוד יום בהיסטוריה של הפועל ת"א
נו האדל - סיכום שבוע 13

27 Comments

אלון3131 5 בדצמבר 2016

איכס. גלובליזציה.

Moses 5 בדצמבר 2016

כמו כל קהילה זרה בכל מקום בעולם, רובם דרך אגב מאמצים לעצמם גם קבוצה מקומית – בשביל להשתלב….
ד״א, קראת את ההתבטאות המעניינת ( וחדשה לי) של פוצ׳טינו, שסיפר שבארגנטינה נהגו להתאמן על צלילות ברחבה?

דורפן 5 בדצמבר 2016

הגיוני… משחק בתת שיפוט שמעודד את זה

Moses 5 בדצמבר 2016

ברור ועדיין… הלטינים האלה :-)

גל ד 5 בדצמבר 2016

ערן סלע כתב בכדורסלע פעם על אימון נערים של שיבק שבו הוא העמיד אותם בשורה והוא ואחד הכוזרים שיחק איתם מן גירסה של "שלפלף" שבו הם היו כל פעם נוגעים לנער אקראי בחזה (אפילו לא דחיפה, נגיעה) והוא היה צריך ליפול כאילו נעשתה עליו עבירה.

רטקסס 5 בדצמבר 2016

משיבק לא הייתי מצפה, מהכוזרים בהחלט

אבי 6 בדצמבר 2016

:-)

מאנו 5 בדצמבר 2016

גדול.
דורפן קלאסי

אריק 5 בדצמבר 2016

זה די מובן. גם החדשות פה לא יותר טובות ואתה הרבה יותר מעודכן ממני למשל. כל אחד מוצא את הדרך שלו לקשר עם השורשים.

אמוץ כהן-פז 5 בדצמבר 2016

קשר שורשים זה דהבאזר (שם עברי למהדרין).

תומר חרוב 6 בדצמבר 2016

היורדים כבר לא נפולת, אבל אוהדי נצחונות. כשנהיה שוב נהדרים כולם יחזרו (ויגויסו ישר למילואים).

ZORK 6 בדצמבר 2016

זה לא מפתיע. מהגרים תמיד מביאים עמם פיסות של תרבות מהארץ הישנה (והרבה פעמים זה גם תהליך מעצב ומייצר זהות מאחדת בארץ האם דווקא מתוך ההגירה- למשל המסעדות האיטלקיות שהומצאו בניו יורק והגיעו בסוף גם לתיירים ברומא). אגב, יתכן שבקרוב יקומו שוב מועדוני מכבי באירופה, הפעם ע"י אקס ישראלים. לטורקים יש קבוצה ברלינאית שמשחקת בליגה ה-4 בגרמניה.

קאז 6 בדצמבר 2016

כולם מעניין אותם ביזנס? אפ אחד לא בלונדון כי הוא אולי צייר או רוצה להשתלב בתאטרון? אולי סתם אנגלופיל בן למשפחה עשירה שמה לעשות אוהד חיפה מלידה?

דורפן 6 בדצמבר 2016

האמנים נוטים לא לגור בגולדרס גרין

חיים הצהוב 6 בדצמבר 2016

ולצייר או להשתתף בתאטרון זה לא ביזנס?

דורפן 6 בדצמבר 2016

זה ביזנס שצריך מזל

אייזיק 7 בדצמבר 2016

אני סתם שאלה. למה בכלל אתה מסתובב בגולדרז

ניינר / ווריור 6 בדצמבר 2016

הרבה הודים ממעמד בינוני פלוס עברו לשכונה הזו שפעם באמת היתה מעוז יהודי

טל המנצ'סטרי 6 בדצמבר 2016

גם במנצ'סטר הודים ובעיקר פאקיסטנים נצמדו והתערבבו לתוך שכונה שהיתה פעם עם רוב יהודי גדול (צ'יטם היל) והיום חוץ מכמה בתי כנסת, עוד איזה חנות יהלומים או 2 עם בעלות של יהודים ובית הספר King David, נעלמה כל נגיעה יהודית שם.

בני תבורי 6 בדצמבר 2016

ולהלן תרומתי הצנועה לדיון: ממש מול הטיוב של גולדרס גרין נמצאת מסעדה יפנית קטנה וממש לא מפוארת עם האוכל הכי יפני במובן הלא מופלץ והכי לא מחירי לונדון, מנות ענקיות וטעים לאייזן מיו. קוראים לה Eat Tokyo וזו הכתובת למכורי וויז או סיטימאפר: 14 N End Rd, Golders Green, London NW11 7PH, UK

יובב 6 בדצמבר 2016

תבורי
הבחנה יפה בין עיקר לתפל

אייזיק 6 בדצמבר 2016

גולדרז זה ישראלים מאוד מאוד מסויימים…
הישראלים שבאמת מעניינים בלונדון זה יותם אוטולנגי, שרית ואיתמר מהאני אנד קו, ובמידה מועטה יותר ההוא מפלומאר. אלה ישראלים שמדגדגים את (בלוטות הטעם של) שאר האוכלוסיה ולא את ״יהדות לונדון״.

אריק 6 בדצמבר 2016

הייתי בפתיחה של האני אנד קו. מקום מגניב לגמרי. אני מבין שהולך להם ממה שכתבת?

אייזיק 7 בדצמבר 2016

פתחו מקום חדש על האש בגרייט פורטלנד סטריט, יש להם חנות קטנה מול המסעדה הראשונה (מחירים בשמיים אבל מוצרים נחמדים למי שבא לו על ים תיכוני…), הספר הראשון שלהם היה ספר הבישול של השנה של הטיימס והוציאו ספר אפיה נוסף על ההוא, והם מביאים אותה בתפריטים (לקריסמס) וכותבים באופן כללי על אוכל למוסף של הפיננשל טיימס. כך שהייתי אומר מצליחים בסדר…. :)
להתעסק עם גולדרז זה כמו להתדיין על לה פמיליה. למי יש כוח – החיים קצרים.

אריק 7 בדצמבר 2016

שמח לשמוע. אנשים טובים.

אבירם 6 בדצמבר 2016

לפני 21 סתווים, עת היותי סטודנט, גרתי תקופה קצרה בהוסטל בין המפסטד הית' לגולדרס. ערב אחד, עת היותי מוטל מבושם כהוגן במיטתי, היה נדמה לי ששמעתי מהטלויזיה שהיתה דלוקה ברקע משהו כמו:"פריים מיניסטר…יזראל…ווז שוט…"

בימים של טרום סלולר ורשת (לי כסטודנט, בכל אופן) החלטתי ללכת לכיוון מסעדה ישראלית ידועה ברחוב הראשי של גולדרס (משהו בסגנון מפגש הסטייק, ההימנעות מלנקוב בשמה מכוונת), שם ודאי אוכל לדלות פרטים נוספים. כאשר הייתי במרחק של 50 מטר בערך, שמעתי קולות שמחה וצהלולים עולים מהמסעדה. לתומי חשבתי שמדובר בחתונה או בר מצווה שנערכים במקום, אך כאשר התקרבתי עוד נחרדתי לגלות שהם אשכרה חוגגים את הרצח. הרבה שתייה, הרבה לחיים, הרבה צחוקים.

ישראלים בגולדרס של אז הרגישו לי כמו כאלו שנשרו מקורס נהיגה מונעת.

ניר 6 בדצמבר 2016

הגלובליזציה הזאת הגיעה גם לישראל, לא מזמן ראיתי כמה פועלי בניין נכנסים לבר בשעות הצהריים לצפות בליגה הסינית.

Comments closed