8

שני ספורטאים הערצתי בחיי בצורה מוחלטת – בלי לשאול שאלות – בילדותיות מוחלטת. כלומר היה לי את הפוסטר שלהם בחדרי. דוקטור ג׳יי ואורי מלמיליאן. לא הייתי מודע ולא יכולתי להיות מודע לכך ששניהם סימלו שינוי תרבותי מוחלט בליגה ובענף בו שיחקו. דוקטור ג׳יי הפך את הכדורסל השחור למקובל. ואורי מלמיליאן היה חלק מהמהפכה המזרחית בכדורגל הישראלי.

כשאני חושב על זה, הייתי מוסיף אליהם גם את בארי לייבוביץ׳. והוא דווקא לא סימל כלום.

איך הפכתי אוהד בית״ר?

אהדתי אותה לראשונה בעונת 1975-76 וחייתי טלטלה רגשית עצומה במחזור האחרון. גם משחקה של באר שבע נגד יפו וגם בית״ר ירושלים נגד מכבי תל אביב לא שודרו בשירים ושערים – ואיתם כמעט כל משחקי המחזור האחרון בגלל מאבק ירידה של שש קבוצות. וכך בשידור הרגיל נשארנו עם משחק או שניים ביניהם עמידר נגד שמשון. וגידי דמתי כבש שישה שערים – לדעתי שיא ישראלי ובוודאי לא שיא שהושווה מאז.

בית״ר הייתה זקוקה להפסד של באר שבע וניצחון שלה. השידור עבר בסיום לבאר שבע, יפו ניצחה 0-1 ולכמה רגעים הייתי באופוריה – לפני שהשידור בבלומפילד עדכן שבית״ר הפסידה למכבי תל אביב. כמה ימים אחר כך שוב טלטלה רגשית ושוב מכבי. מלמיליאן מחטיא פנדל בגמר הגביע וכעבור כמה דקות מבקיע את שער הניצחון. אחרי זה הייתה עוד סאגת קיץ שלמה של פציעה – בסיומה לא שיחק באולימפיאדת מונטריאול. את ההודעה שזה סופי קיבלתי במהלך קמפינג משפחתי בנואייבה ובאמת לא היה ברור הטעם לקיים אולימפיאדה בתנאים כאלו.

אבל אלו היו ימי הרדיו.

*

באחד המחזורים הראשונים של העונה הבאה בית״ר התארחה בנתניה – וזה היה משחק הליגה הראשון שראיתי מימי במגרש (ראיתי לפעמים את מרמורק מהמרפסת בדירה של דודה שלי). לאבא שלי היו אולי תקוות שאהפוך לאוהד נתניה – בדיעבד היה יכול להיות צעד נכון מאד – אבל מלמיליאן הכניע את יששכר אורבך בפנדל ובעוד בעיטה נהדרת שטוחה מרחוק ובית״ר ניצחה 0-2 כששפיגלר מחטיא פנדל.

אני זוכר חבר משפחה מגיע לבקר אותנו אותו ערב ואני מעדכן אותו שאני אוהד בית״ר – החלטה שהוא לא קיבל בתשואות סוערות. אבל אז אבא שלי נחלץ להגנתי ואומר שמלמיליאן איננו רק שחקן מעולה, אלא גם שחקן הגון וספורטאי למופת.

כבר לא הייתי אוהד בית״ר כשמלמיליאן זכה באליפות, מסיבות שאנשים דנו בהם לאחרונה לא מעט כאן, אבל הייתי במשחק האליפות נגד מכבי תל אביב. אבל אני חייב לומר, על כל שברונות הלב והכמעטים של אוהד בית״ר בשנות השבעים והשמונים, ההנאה האסטטית שנתן לי השחקן הזה במגרש הייתה העונג הצרוף של ימי ילדותי. הוא היה מלכותי.

*

משואה, יא חביבי, משואה! כמה שזה מגיע לו.

שער חוץ בבלגיה
תוצאה חסרת ערך