מונאקו היא מין עוף חול. חוזרת בקביעות אל השלבים המסיימים בהבלחות מקריות – שמגיעות בתדירות די קבועה! וקשה להצביע על איזשהי סיבה. האיצטדיון שלהם הוא לא לכדורגל. הקהל הביתי שלהם הוא הקטן בליגה הצרפתית. צרפת היא מדינה לא מצליחנית בכדורגל קבוצות. וזה גם לא כסף – דווקא כשהרוסי שם כסף הגיעו לכלום.

התיאוריה שלי? משהו מהטעם הטוב, הפינוק והחיים הטובים של העיר נדבק. התאים להם וונגר. לכן שיחקו שם וואה, הודל ושיפו בשיאם. כמו גם הקבוצה הנהדרת של טיגנה עם הנרי וטרזגה הצעירים. גם הפינאליסטית האירופאית של 2004 – עם רוטן ומוריינטס כבשה בצרורות. כנראה כשזה מתחבר במונאקו מקבלים שמפניה.

אבל מה שעכשיו עולה על כל דמיון. השלד הצעיר – אמבפה, מנדי, בקיוקו, טורה – נראה תחרותי לכל דור זהב שתשלפו מההיסטוריה של אייאקס או יונייטד או מי שלא תרצו. אבל מה שאני אוהב במיוחד הוא השילוב של מוטיניו ופלקאו. תוספת מאד מדוייקת של נסיון לנחשול הכשרון הזה.

אמרתי שמפניה?

Monaco-GP-Champagne-1

תוצאה חסרת ערך
בית הספר לאגרוף של בראם סנדרס. על בראם ולין סנדרס והארי האפט