מוריניו מצא הרכב מגובש, קצבי, נושך שמשתלט על משחקים. נגד צ׳לסי כמובן. והיום פירק אותו לחלוטין. פירק את הלב הפועם שלו – פלאיני והררה. הזיז לאגף את האיום העיקרי שלו: ראשפורד. כששני שליש מהשחקנים הללו חזרו, השתנה גורלה של יונייטד.
ראשית, פלאיני ייצב לגמרי את הקישור ולמרות שהיו כמה מצבי אנדרלכט אחרי כניסתו הם הלכו והתמוטטו תחת המכבש הפיסי שלו. ואני חייב לציין: התפעלתי משחקני אנדלכט. דווקא בנחיתות פיזית קיצונית הם שיחקו בקור רוח. יצאו מהלחץ וסיכנו את יונייטד.
שנית, ראשפורד. הייתה לו החטאה אחת איומה ועוד כמה. אבל דווקא לכן זה משחק חשוב בהתפתחות שלו. סקורר מרגיש מתי הוא חייב לקבוצה גול. והוא לא נח עד שנתן אותו.
*
אם יונייטד תהיה צנועה ותבין שהיא אולי טובה במקצת ממי שנותרו במפעל – היא עם סיכוי גבוה במקצת מהאחרות.
וזה לפני המשחק:
משחקי אתמול שכנעו אותי שאנחנו באחת מאותן שנים שהרמה בליגה האירופית דווקא מאד רחוקה מזו בליגת האלופות. למעשה רחוקה שנות אור. ודווקא אין בליגה האירופית קבוצות שהיו מצליחות מול קבוצות מהצמרת הגבוהה של אירופה.
אבל עכשיו לאופטימי:
השאלה כמה ההופעה הבאמת נפלאה מול צ׳לסי תהיה רלוונטית לאנדרלכט. צ׳לסי באה לשחק ולא להסתגר כי היא המובילה. אנדרלכט חייבת שער למרות שספק אם תהמר מהדקה הראשונה. כי הבלגים יודעים שהלחץ על יונייטד. אני לא יודע כמה העצבים של אוהדי יונייטד יעמדו ב-0-0 שברירי ממושך. ויותר חשוב: עצבי הרביעיה האחורית שבמצב כזה יעמדו במרחק טעות מקטסטרופה אמיתית. כי אני עדיין לא חושב שיונייטד יכולה לעשות סוויפ על סיטי, ארסנל וטוטנהאם בחוץ.
מה שכן הייתי לוקח מצ׳לסי הם הררה, פלאיני ופוגבה בקישור. מה שעוד הייתי לוקח הוא שלא הייתי רוצה לראות את מרכוס רוחו באיזשהו תפקיד מלבד בלם. נשארנו עם שאלת הזלטן בחדר. יש שתי אפשרויות. להחזיר את זלטן – כנראה על חשבון יאנג – ולשחק עם התפקוד של ראשפורד. או לתת להרכב לרוץ משחק נוסף. האפשרות השניה תשדר שלא חוששים מאנדרלכט. ֿֿ
עצוב מאד אם בסוף אפריל יונייטד תחשוש מאנדרלכט.
*
בתמונה ניצחון השיא של המועדון מאז שונה שמו למנצ׳סטר יונייטד. 0-10 על אנדרלכט. המשחק היה במיין רואד עדיין.
99 Comments
מוריניו הוא לא מסוג המאמנים המהמרים במשחקים חשובים. במידה מסוימת, ההרכב במשחק מול צ'לסי היה הימור קטן מאוד – הפסד היה מתקבל בהבנה בכל הרכב בגלל העדיפות האיכותית של צ'לסי השנה, ו"לשמור על זלטן לקראת אנדרלכט כי שם נמצא הסיכוי הטוב יותר להגיע לצ'מפיונס" זה הסבר משכנע מאוד גם אם היו מפסידים. המשך עם אותו הרכב מהווה הימור כי ראשפורד עדיין לא יציב בעוד שזלאטן היחידי שמספק מספרים לאורך זמן בחלק הקדמי.
אני לא בטוח שחזרה להרכב הקבוע ישדר שמפחדים מאנדרלכט, ובמידה רבה זלאטן מייצר יותר איומים על ההגנה מראשפורד, גם אם חלקם לא מדויקים. יש לו כח הרתעה, וזה חשוב במשחק בו מספיק לך תיקו, כי הוא מחייב להשאיר כוחות הגנה מאחור. וכמובן שמעבר לשיקולים הטקטיים, הניסיון שלו וקור הרוח חשוב לא פחות.
לא הייתי מתנגד אם מוריניו היה פותח עם זלאטן על חשבון יאנג או ראשפורד, ובמקרה (האופטימי) שעדיין אין שערים במשחק ואנדרלכט תלך יותר ויותר קדימה כדי להשיג את השער לעבור להרכב עם יאנג שנותן מרכז שדה יותר מאוזן
למה שחזור של ההרכב מצ'לסי ישדר "שלא חוששים מאנדרלכט"? נראה לי להיפך…
האפקט של הניצחון והדרך בו הושג על צלסי הוא מנטלי..
לכן ההרכב פחות משנה. לא חושב שיש ממה לחשוש או איזו
סיבה רצינית לא לפתוח עם זלאטן. די משוכנע שננצח בהפרש
של שני שערים בייחוד כי אנדרלכט לא פיזיים. התקופה הקרובה
חשובה לא רק משום הכרטיס לאירופה אלא בגלל העונה הבאה.
צריך לסיים חזק
לגמרי….כל העונה הזאת מקבלת תפנית אם התקדמות (הלוואי גביע) ותוצאות טובות במשחקים הבאים בליגה, כמו במשחק מול צ'לסי….פתאום יש קבוצה וזה לא משהו שיכולנו להגיד מאז סר פרגוסון
מסכים אתך לגמרי לגבי כך שהשאלה היא זלאטן. הנקודה, לדעתי, היא לא שלפתוח בלי זלאטן יראה שאנחנו לא חוששים מאנדרלכט, הרי פתחנו בלי זלאטן מול צ'לסי ודי ברור שזה נבע, בין היתר, מחשש מצ'לסי (לכן מוריניו העדיף הרכב מהיר יותר, לוחץ יותר וזה באמת עבד). לאחר המשחק מול צ'לסי אין ספק שאותו הרכב צריך לפתוח שוב. הבעיה היא שכדי שזה יקרה, מוריניו צריך להראות שהוא לא חושש – אבל לא מאנדרלכט, אלא מזלאטן. ולצערי, הוא חושש מזלאטן והוא חושש ממה שיגידו אם זלאטן לא יפתח שני משחקים ברצף, ואנחנו נאבד את הלחימה של יאנג והמאמצים שלו באגף או את לינגארד ומשחק הלחץ הגבוה, ואת הסיכוי לראות מהררה מסירות עומק (כמו זו שהביא לראשפורד נגד צ'לסי או למחיטריאן נגד טוטנהאם בסיבוב הראשון בליגה), ונחזור לראות את המסירות העמוקות הגבוהות וחסרות התוחלת של פוגבה, את העקיפות השקופות מסביב לזלאטן שמחלק מסירות כמו סנטר גרוע – בקיצור, כל הדברים שהביאו לתיקו בבלגיה ולעוד מגוון תוצאות תיקו בליגה (בורנמאות', ווסט ברום, אברטון, סטוק, האל…)
+1.
השאלה מה יותר חזק… הפחד מאנדרלכט או הפחד מזלאטן.
ההרכב על הלוח היום יכול להשפיע חזק מאוד על העונה הבאה. ביותר ממובן אחד.
יש מצב לא רע שמוריניו יחליט שזו קבוצה שלו.
אם יונייטד נמצאת בסוף אפריל במצב שהאפשרות הכי סבירה שלה להגיע לליגת האלופות בעונה הבאה היא זכייה בליגה האירופית אז לא מזיק לחשוש מאנדרלכט, או לכל הפחות להיות זהירים. עדיף שמוריניו יהיה הרפתקני נגד הסיטי וטוטנהאם ולא נגד אנדרכלט, או לצורך העניין בכל המשחקים שנותרו עד לגמר הליגה האירופית.
קשה לי להאמין שנעלה בלי זלאטן.
אם כל השאר ישחקו באותה מחוייבות כמו מול צ׳לסי לא נצטרך לדאוג וכך נוכל גם לראות מה זלטאן הפנים.
לשים כדור ברשת נשמע פשוט, אך עבור יונייטד זו משימה קשה.
מוריניו אינו משחק עם 2 חלוצים אך אני מקווה שלא יציב את ראשפורד בכנף, שיציב את כל השחקנים בתפקידם הטיבעי.
זה נכון שמרקוס (עברנו לשם פרטי) לא שחקן כנף אבל מה שהם עושים
יפה זה כשזלטן חוזר אחורה קצת וראשפורד (או לינגרד או מי שלא יהיה)
חותכים לאמצע ומפתיעים את ההגנה. לכן למרות המוגבלות היחסית שלו
באגף המהירות שלו וזה שהוא החלוץ היחיד בסגל חוץ מאיברה חשובים
גם שם
תגיד, אתה לוחץ על כפתור enter באמצע משפט?
כן..לפעמים..מנסה שייצא סימטרי. לא טוב?
הפעם באמת יצא קצת מוזר
בדיוק ההיפך.
הדפדפן יודע לבד לעשות את זה סימטרי לפי הרזולוציה הספציפית של המסך.
זה נראה נורא אם אתה מנסה לבד.
נירשם..עכשיו אחרי שעישנתי איזה שלוש מצתים אנסה
אני לא רואה כאן שאלה פילוסופית אלא כדאיניקיות פשוטה, מה נכון לעשות הערב 20/4/17.
צריך לתת גול או שניים כדי להיות רגועים, אנדרלכט קבוצה חלשה פיזית, עם זלאטן אחרי מנוחה זה יכול להקשות עליהם עוד יותר.
עכשיו מי יכול להשתלב טוב יותא מהספסל, לינדגארד או ראשפורד? אני חושב שצריך לשמור על מרכז השדה ולכן יאנג יפתח, וזלאטן יבוא ע"ח לינדגארד.
מה שהיה מול צלסי היה מופע שכלל משחק על הכבוד אפילו אם אף אחד לא התבטא כך. עודף המוטיבציה היה מרכיב מרכזי בשילוב עם הפתעה טקטית של מוריניו.
השילוב הזה יוכל לעבוד גם מול האחרות בליגה, כולן קבוצות שנותנות לשחק ולא מסתגרות אחורה.
וואלה לא ידעתי שגם אתה אוהד ביתר יוסי..
נהייה פה טרנד (-:
אחלה סיפורים הבאת. אהבתי. אולי יש מקום להרחיב
אם יוסי מזרחי לא אוהד ביתר, מי כן יהיה??
תאכלס…):
ראשפורד הוא חלוץ מרכזי והצבתו באגף פוגעת בו ובקבוצה (המשחק מול צ'לסי הוכיח זאת מצויין). לכן, לדעתי במידה וזלאטן חוזר להרכב אז או שישחקו 4-4-2 או שראשפורד יירד לספסל.
מוריניו לא יחזור על אותו הרכב מול צלסי מסיבה
פשוטה: כל משחק הוא שונה.
המערך וצורת המשחק נגד צלסי כוונו לצלסי.
אני כן חושב שהוא יעבור לשחק שוב במערך הרגיל4-3-3 או 4-5-1 וזה מצריך אותו כמובן לשנות שחקנים.
בסוף השחקנים שפתחו מאפשרים לשחק גם
4-2-1-3 וגם 4-2-4
השחקנים שפתחו מול צ'לסי היו מאפשרים בערך את אותם מערכים
בתמונה: כשהכובעים עדיין לא היו פריט חסות…
צ'לסי באה לשחק את המשחק הרגיל שלה, שהוא אופורטוניזם עם אופציה להברקות התקפיות. הזאר טוב במשחקים האלה אם הוא מקבל שבריר הזדמנות וקצת שטח מת, כמו שראינו מול סיטי לדוגמה. לא קרה בראשון.
בהצלחה ליונייטד, אשמח אם תהיה עוד נציגה אנגלית בעונה הבאה.
לא ממש הקשיב מוריניו לרעיון לשמור על השלישייה במרכז
משחק הזדמנות משמעותי לשואו
הבחירה לפתוח עם רומרו יפה. מגיע לו
כרגיל הבחירה לפתוח עם פוגבה כקשר שני לקאריק..לא בכיוון.. העורף פרוץ בכל התקפה של אנדרלכט.
רק הררה בנוסף לקאריק ופוגבה.
לינגרד מיותר.
מזכיר את המשחק מול סאוטהמפטון.
שם היה מזל.
זלאטן כרגיל ישן רוב הזמן.
בגול של אנדרלכט הבנתי את כל מה שמוריניו אמר של שואו. בנאדם – קודם תשמור על השחקן שלך, אחר תבוא בטענות לשופט ולקוון. לא תוך כדי המהלך!
משחק בקצב של ליגה ישראלית…
אני ראיתי משהו אחר לגמרי.
נהיה משחק קצת פרוע לקראת סוף המחצית השניה. מסכן זלאטן, לא נראה שנחת טוב.
גם אם ננצח ברור שהמשחק נגד צלסי היה היוצא מן הכלל, השחקנים פשוט ללא שקט נפשי
רשפורד, חתיכת שחקן.
ראבונה מהסרטים
אנחנו הולכים לסבול ממנו.
מהמשחק הזה ברור שזלטאן מפריע לקבוצה, ושראשפורד לא צריך לשחק בתפקיד הזה.
קשה להבין 5 דקות לסיום יוניטד מובילים למה לא להתמסר ולהעביר את הדקות במקום לצאת להתקפות פרועות ולהפסיד את הכדור
מרכוס ראשפורד מזכיר מאוד את רונאלדו בתחילת הדרך ביונייטד בנכונות שלו לרוץ עם הכדור פעם אחר פעם ובחוסר פחד מטעויות ועבירות
עלינו. יכול להיות שנגיע לגמר, יכול להיות שנקח את הגביע.
אולי אפילו נצליח להכנס לTOP 4 אבל ענין אחד ברור לי כבר עכשיו: מספר 6 של יונייטד, מסייה פוגבה הוא הפלופ הכי גדול מאז דגמבה דגמבה. מאה מליון על פח הזבל הכי דוחה שראיתי בקבוצה שלנו, ואני מלווה אותה הרבה עשרות שנים.
זבל.
דוקא היום הוא יחסית השתדל ונלחם…מראה נדיר..
כאשר הכדורים יתחילו להכנס, פוגבה יהיה שחקן של 10-15 שערים בעונה וההתייחסות אליו תשתנה.
כאשר זה יקרה,
אני מתחייב לעמוד על השולחן ולבקש סליחה, כולל שידור חי בפייסבוק.
זה לא יקרה.
יקרה. במהרה בימינו
אבל איזה מסירה יפה בגול הראשון
אני עם יוסי. יובה השחילה לכם ואחאד לקרדה
יוסי אתה קצת (מאד ) אובססיבי לגביו. המניירות שלו מעצבנות, נו מילא. המחיר שלו שערורייתי – אבל זה לא ממש קשור אליו. זה פונקציה של התנאים שמסביב לעיסקה – זהות הקונה, זהות המוכרת, העובדה שהיה קונה פוטנציאלי אחר. העונה שלו לא טובה, אבל ברור שהפוטנציאל בשמיים, וגם שיש לו חוסר מזל באמת קיצוני (שמן הסתם יתיישר כדרכן של סטטיסטיקות). אני ממש לא מבין את כמות השנאה והתיעוב ביחס אליו.
לא ברור אם הפציעה של זלאטן טובה או לא?
כמות ההחמצות שלו השנה שברה את כל השיאים.
קראתי פה שבלי זלאטן היינו מקום 9. כל משחק מסכמים קריירות לפי ה30 דקות האחרונות..
בלי זלאטו ראשפרד ומרסיאל היו מבקיעים 20 שערים כל אחד
בלי זלאטו ראשפרד ומרסיאל היו מבקיעים 20 שערים
30, במיוחד מרשיאל.
צדק דורפן (קצת)..בלי הררה הקישור היה מופקר במחצית הראשונה..
משחק מורט עצבים והשופטים לא עזרו. מלא מצבים ועדיין ניצול גרוע
שלהם. היה צריך להיגמר שבוע שעבר כבר.
וראשפורד. איזה לב יש לו.
אם יורשה לי, אולי בגלל השעה והרצון להעלות פוסט מהיר לאחר המשחק, התפלקו לך 2 טעויות:
"דווקא מול נחיתות פיזית קיצונית" – אם אני מבין נכון, הכוונה היא שאנדרלכט שיחקו במצב של נחיתות פיזית, ומול עליונות פיזית.
"ותבין שהיא אולי תבוא במקצת" – מן הסתם הכוונה היא ל-"טובה במקצת".
וראשפורד היה אדיר היום. ועדיין מקווה שהפציעה של זלאטן לא חמורה מדי.
ומילה טובה למחטיריאן, אמנם לא עומד בסטנדרטים 90 דק, אבל לאט לאט מגניב מלא גולים. ואני נהנה גם מלינגארד, הלוואי ושניהם ירימו עוד הילוך אחד בעונה הבאה. ראשפורד – חוזר להיות סקורר, גם במשחקים פחות טובים צריך לדעת להיות כזה. חבל על מרשיאל. והכל שוב מתנקז לפוגבה. אם הוא לא ירים את עצמו, או לחלופין מישהו אחר יגיע/יהפך להיות דומיננטי בקישור, לא רואה אותנו מתחרים בטופ קלאס.
+1 על מחטיריאן. יש לו טכניקה והבנת משחק ברמה גבוהה ביותר, הוא רק טיפה רך.
דבר ראשון, מילה לשופט – בבקשה תפסיק עם המשרוקית הצהובה, במיוחד אם אתה מחזיק אותה ביד ומנופף. חצי מהזמן לא הבנתי למה להוציא צהוב על עבירה רגילה לגמרי, ובחצי השני סתם התעצבנתי.
דבר שני, אני מקוה שרוחו בסדר. הכל ידוע וברור, ובלינד לא אשם בכלום וכו׳, אבל ממש לא נהניתי לצפות במחזה ״געגועיי לרוחו״ בכיכובו עד למחצית.
איזה משחק מותח. לא זוכרת מתי היו ליונייטד כל כך הרבה מצבים אמיתיים, וכל כך הרבה רוח לחימה אחרי השוויון. מזל שאנדרלכט קצת ויתרו, היו להם לא מעט הזדמנויות גם כן.
והבנתי מה מעצבן אותי בפוגבה – הוא עוצר את המשחק. כל שאר השחקנים (בשנתון שלו/שמסוגלים) שועטים קדימה בכל הזדמנות, והוא מעדיף לעצור ולהתבונן סביבו. הפעולות שלו לא רעות כשלעצמן, אבל עד שהוא משחרר את הכדור או מחליט מה לעשות, ההגנה כבר במקום.
דווקא אהבתי את התפקוד של פוגבה היום, היה שילוב טוב עם ראשפורד, הוא יצר לא מעט הזדמנויות. נראה לי שאפשר לנוח קצת לגבי מרכוס ראשפורד, הוא יצא מהמשבר ונכנס לפורמה, ואני לא בטוח שהפציעה של זלאטן היא גרועה בטווח הארוך. בכל מקרה זלאטן היה רדום, נראה אפילו קצת אפאטי.
ובחצי גמר צריך להעלות את דה חאה, עם כל הכבוד לרומרו
ראשפורד חייב להיות שחקן הרכב קבועה .
הוא העתיד של יונייטד התקפית .
פוגבה חייב סידרת חינוך .
אחרי המשחקים של הצמרת באירופה נראה שיונייטד משחקת באיטיות נוראית בחלקים גדולים של המשחק .
יש הרבה עבודה
רשפורד בדרך להפוך לשחקן ששווה תשע ספרות (סכום שבטח כרגיל ישולם ע"י ריאל..). ברור שיש לו עוד הרבה במה להשתפר, אבל הוא סופרסטאר אמיתי, ולהיות שחקן טוב כשאתה משחק בנבחרת אנגליה מראה על גדולה חריגה ממש
תיקו בבית נגד אנדרלכט, וניצחון רק בהארכה,
איזו עליבות, הקבוצה גוררת רגליים בדרך לגמר,
אחרי 120 דקות יגיעו גמורים למשחק הבא,
הקבוצה הזאת מייאשת אותי, מוריניו מייאש אותי,
אין לי הרבה ציפיות מהקבוצה המדכאת הזאת.
הקבוצה גוררת רגליים כבר חודש – אין מה לעשות ככה זה שיש משחק כל יומיים.
ראשפורד סנסציוני.
כל השאר- לא.
ראשפורד טוב מאוד והיה עוד יותר טוב נגד צלסי בשבת. סנסציוני? לא יודע, מקווה. איפה הוא לדעתך לעומת אמבפה שהוא עוד יותר צעיר?
גם אמבפה סנסציוני.
מקווה שראשפורד יצליח בבחינת הספרות היום כי הכי חשוב זה ללמוד(:
הליגה האירופית יופי של מפעל, וכל הכבוד ליונייטד שבמקום להיות פרימדונות, עושים את מה שמועדון גדול צריך לעשות תמיד (כפי שצ'לסי עשתה בזמנו): מנסים לזכות בו.
וכמובן כמו ליברפול בשנה שעברה.
זה שהם נתנו מקום למנצחת בליגת האלופות עשה הבדל עצום
מפעל נוראי עם משחקים איומים. חושב שבחצי העסק ישתפר אבל משחקי הנוקאאוט היו עד כה שממה מייאשת.
המשחקים אתמול דווקא היו אחלה. מאחל לכם כל שנה לנסות להגיע דרכו לליגת האלופות
אפשר להגיע פעמיים כל שנה?? כי זה תנאי לקיום שאיפת חייך כסקאוזר, לא?
לשמחתי, לא נולדתי בליברפול אז לקרוא לי סקאוזר יהיה קצת ריץ', אני חושב. ואם זה היה ניסיון עקיצה, הוא היה די lame, תתאמץ יותר
החמצת את שתי הנקודות. חבל.
כאלו אנחנו הסקאוזרים, אהבלים
מסכימה עם אופיר. וכל פעם שצריך להגן על הליגה האירופאית אני קופצת לעשות את זה. בשלבים המוקדמים יש שם פיוז׳ן. המון משחקים פתוחים עם הרבה גולים. לא משנה אם זה פערים או קבוצות מליגות בכירות שמעלות שחקנים מהספסל וצעירים שרוצים להוכיח את עצמם. בשביל קבוצות מליגות קטנות זה במה והם נותנים הצגה.אנשים באים לשם לשחק כדורגל. יותר שווה מליגת האלופות המחושבת והזהירה. הקטע של של לתת משם כרטיס לאלופות זה תמריץ לשלבים המכריעים ואני יכולה לקוות שזה מספיק שולי ולא יחרב את השלבים המוקדמים המהנים של הליגה הזאת.
כל מילה בהגנה על הליגה הזו
להרגשתי לא שינוי מערך עשה את ההבדל אלא פשוט שהבלגים נפלו מהרגליים בחצי שעה האחרונה פלוס נארכה. הבלגים בשישים דקות הראשונות שיחקו נפלא ומה שהיה הכי מרשים בעיניי זה המהירות שבה ההתקפות שלהם יצאו לעומת האיטיות בצד השני. בכלל, שלושת הימים האחרונים הדגישו לי עד כמה הפריימרליג הפכה לאיטית ביחס לאירופה. כל כך איטית שהליגה הצרפתית ואפילו הבלגית מצליחות להביך אותה. המשחק בין באיירן לריאל היה כל כך מהיר, שתי הקבוצות פשוט הטיסו את הכדור קדימה, כולם מחזיקים מגינים טייסים שעפים קדימה עם הכדור ומאיימים על השער (מה שמרסלו עשה, יא אללה). הפריימרליג פשוט איטית היום. מבזבזים זמן על הנעות כדור באמצע המגרש או הגבהות לרחבה. נשארו מאחור.
זה חלק מתהליך שבו עברו לשחק משחק טכני ועל הקרקע, אני זוכר שיחקו באנגליה 70 דקות כשבכדור באויר ובכדורים ארוכים, זה חייב ריצה מצד לצד, וכשהם מנסים להתחבר לעתיד יש לזה מחירים.
זהו, שהיתה תקופה שהפריימרליג הוביל את עולם הכדורגל וזה לא היה כזה מזמן. פחות מעשור. בינתיים, העולם כולו השיג את האנגלים. זה כבר לא הויכוח הטפשי בין הפריימרליג ללה ליגה שהוכרע בנוקאאוט, זה גם הגרמנים והאיטלקים והצרפתים ואפילו ההולנדים או הבלגים שמשחקים כדורגל יותר מודרני מהאנגלים. ואין לי הסבר טוב לזה כי המאמנים בפריימרליג, בטח הבכירים, הם זרים. והליגה מלאה בשחקנים מליגות אחרות. ואיכשהו זה לא מיתרגם למגרש
אריאל חכה, הם יצאו עכשיו מאירופה וחוזרים למקורות…..
בכל אירופה התחילו להגביה את הגגות של האיצדיונים, ועוברים לכיסאות מברזל.
להיות בחצי הגמר בסוף אפריל זה בזיון של מוריניו וםוגבה.
עם פרגי וסקולס כבר היינו לוקחים מזמן.
גדול :)
כנראה שבעל הבלוג ואני לא ראינו את אותו המשחק אתמול,איני רואה ולו סיבה אחת למילה טובה על היונייטד של אתמול או של המשך הדרך באירופה.
מבחינתי זה משחק שנכנס בקלות לפינתאון כאחד המשחקים המביכים והגרועים של היונייטד בשלושת העשורים האחרונים!כל אחת משלושת העולות האחרות טובה יותר מהקבוצה של זוזה הלא מיוחד.
מבחינתי העונה הסתיימה,לא מעניין אם נזכה(אנחנו לא)או שנסיים מקום רביעי(כנראה שלא),מוריניו נכשל!הכישלון אינו מסתכם רק בדירוג בליגה או באי זכיה/זכיה בליגה האירופית,הכישלון הוא בעיקר ברמת המשחק שגורמת מבוכה ואי הנאה בעליל לכל אוהד יונייטד שכבר ראה בחייו כמה קבוצות מפוארות של המועדון הזה.
מספיק לראות את הפנים המכורכמות של הסר ביציע,הייתי משלם לא מעט אם הייתי יכול לקרוא את מחשבותיו על מה שעייניו רואות,כיצד מפעל חייו נהרס.
מוריניו כשל אתמול טאקטית מול קבוצה מהדרג הרביעי באירופה,מוריניו כשל בשילובו של השחקן היקר בתבל שלאור מה שהוא מציג הוא לא יכול לקבל מקום בהרכב של אף אחת מהגדולות של אירופה.
הפורטוגלי גם יכול לזקוף לחובתו את חיסולו של מרסיאל לבטח אחד מחמשת הכשרונות הגדולים ביבשת נכון לסוף העונה שעברה והיום שחקן חלש ובעיקר עצוב.
מי שרוצה לדעת איך קבוצה אמורה להיראות שיביט על כל מערכי הקבוצה מהנסיכות של משפחת גרימאלדי…
אפשר גם להביט על העוגנים של הבלאנקוס,לא אני ממש לא מדבר על הפונמן הפורטוגלי יקירנו לשעבר,תסתכלו דווקא על קרבאחל ומרסלו,תסתכלו על מודריץ וקרוס,ביום שיהיו ליונייטד בעמדות האלו שחקנים ברמתם אני נחזור להיות אימפריה.
עד אז גם אם זוזה יקבל משכורת של 30 מיליון לעונה אנו נמשיך לדשדש.
שטויות…
משחק לא טוב של יונייטד על זה אין ויכוח.
אבל אתה כמו כל אוהד ממוצע בעולם ששוכח דברים אחרי יומיים.
יונייטד בתהליך בנייה מחדש, תהליך שרואים בבירור שקורה – לא זוכר מתי יונייטד הפסידה לאחרונה.
מוריניו לא נכשל ולא נעליים – בשנה הבאה נראה לאן הוא יוביל את הקבוצה ואז נוכל לדבר.
רמת המשחק של יונייטד השתפרה פלאים בשנה הזאת!! ושוב, אתה שוכח שבאפריל עם לוח המשחקים של יונייטד בלתי אפשרי
להציג יכולת משכנעת בכל משחק – ועוד עם הפציעות שנפלו עלינו.
חיסולו של מרסיאל – אחד מחמשת הכשרונות הגדולים ביבשת? בדיחה…..
מוריניו הוחתם במטרה להוביל את יונייטד לטופ 3 העפלה אוטמטית לליגת האלופות,
אף אחד לא ביקש ממנו לבנות קבוצה,
בסולל בונה בונים, לא ביונייטד,
איזו בנייה דיילי בלינד, זלאטן בן ה35,
פלאיני הנגר, לינגארד הבינוני פלוס ?
מוריניו הוחתם כדי להחזיר את יונייטד לטופ העולמי ולבנות את הקבוצה מחדש.
בסולל בונה הבנייה היא יותר קלה, 100 אחוזי הצלחה עם חומרי הגלם והמנופים (אולי קצת פחות עם המנופים).
קבוצת כדורגל לא נבנת ביום אחד או בחודשיים. הרי כמו שאמרת – יש כמה נגרים בקבוצה ואי אפשר להעיף את כולם
בחלון העברות אחד. זה תהליך שכולל בו הרבה דברים שרק דרך זמן ואימונים יום יומיים אפשר לשפר ולדעת עוד.
לפרגוסון לקח כמה שנים להזכיר לך?
אם אתה באמת חושב שאין שינוי במנצס'טר העכשווית ל3 שנים האחרונות (ובבקשה תסתכל על כל התמונה ולא על ה24 שעות האחרונות),
אז הציפייה שלך בתחילת השנה הייתה גדולה מדי.
אולי אני אולד פאשן אבל אתמול פשוט נהניתי מהמשחק ופשוט לא רציתי שהוא ייגמר. כבר משבת מנשבות רוחות "פרגסון" בקבוצה. אחרי שראיתי את האחווה בין השחקנים בסוף 90 דקות (כל הספסל יורדים ומעודדים, השחקנים שמתחממים על הקווים עוד רגע מצטרפים להתקפות…) ידעתי שננצח.
אבל בכל זאת – זלאטן יוצר פקק, יכול להיות שהוא צריך להתחיל לעלות מהספסל נגד בונקרים.
להבדיל מיוסי אני חושב שפוגבה ברגע שיתחיל להבין יותר טוב איפה הוא נימצא וישפר את מהירות המחשבה שלו יהיה נכס, הוא גם יהיה דגם משופר של יאיא טורה וגם יוכל לייצג את צרפת בקרב 10. הוא גם צריך קצת מזל – יש לו המון קורות ומשקופים ואתמול פסלו לו גול חוקי (אני לא מבין למה זה פאול של פאליני ושהבלם מחבק ומפיל את זלאטן זה לא פנדל?).
אם ניהנת אתה כנראה מזוכיסט
רק הערה קטנה גיל,
כולכם, אלה שמצפים מפוגבה שיתעורר או כל מונח אחר מתעלמים מכך שהוא לא שחקן שפגש את אנגלי פתאום, שהוא אחרי שלוש שנים ביובנטוס ולכן לא חסר נסיון ולא מדובר בילד שעוד ילמד.
עכשיו כל אחד והפרשנות שלו.
יוסי גם שהביאו את ויקטור לוי מחצור לא הבנת, עד שהוא נפל לו האסימון והוא הבין שהוא באל – קודס ונהיה יותר חשוב מדני נוימן בשלישיה.
גיל יקירי. את ויקטור לוי, הביא לבית"ר אבי , שהיה אז חבר הנהלת הקבוצה.
זה סיפור בפני עצמו, שהיתה מעורבת בו טלויזיה שחור לבן, שאבי "נתן מתנה" לבעל זכות החתימה בחצור הגלילית, בתקופה שלא העבירו שחקנים בין מרכזי הכדורגל .
האמן לי, חתיכת סיפור בפני עצמו.
באשר לפוגבה, האסימון לא היה צריך ליפול. הוא גדל אצלנו ולכן כל ההקלות עבורו, בטלות
שמעון מגדל סירב לחתום על ההעברה? ענק…
ספר את הסיפור, איך גיליתם אותו בכלל?
גיל. כמב נעים לשמוע משהו אחר מהבכי הפאתטי שממלא פה את התגובות ולא רק.
יונייטד לא הפסידה בליגה מאוקטובר, לקחה גביע אחד, בחצי בטורניר האירופי שבו היא משחקת וה6דחה רק בנחיתות מספרית בגשר.
פרופורציות זה עניין חשוב.
הכדורגל טוב רק לפרקים לצערי אבל השיפור הואגדול.
א שים שכחו כבר את בילבאו מיוטלנד וליברפול במפעל הזה…
גם אני נהנתי
איך יורי טילטמן עדיין באנדרלכט?? חתיכת שחקן זה
זה לא היה מלהיב כמו נגד צ'לסי, אבל הגישה היתה חיובית.
אנחנו סובלים מלא מעט דברים, במשך העונה ותוך כדי משחקים, בין היצר מחוסר יציבות קיצוני אצל מספר שחקני מפתח, מיקיטריאן למשל, זה משפיע.
ראשפורד, בלי קשר לפציעה של זלאטן, גם אם הוא יהיה כשיר, אסור להזיז אותו עוד העונה מעמדה מספר 9.
הוא עדיין בוסר, גם מחטיא לא מעט, אבל הוא מתחיל לבצע את התהליך של להפוך ולהיות גבר, אתמול כמו גם נגד צ'לסי הוא לקח את כולם על הגב שלו וזה היה נהדר, לא עוד למערך וסגנון משחק שבו אנחנו בונים הכל על זלאטן ותלויים בזלאטן, אלא חוד מהיר יותר, תזיזיתי יותר ושבו כל הקבוצה נראית טוב יותר.
לא חשבתי שאגיד את זה פעם, אבל הפציעה של רוחו זו מכה, איזה הבדל בין המגן הרע שהוא היה לבין בלם לגיטימי לגמרי.
מסכים עם הנקודה של רונן בנוגע לפלאייני, אומנם שיחק בעמדה קדמית אתמול, דבר שאני פחות אוהב, אבל בהחלט הרגישו בהבדל של איתו ובלעדיו.
קרדיט למוריניו שמוציא ממנו לא מעט דברים טובים.
ליונייטד יש מזל מטורף, כל קבוצה חצי נורמאלית שהייתה במפעל עפה. אפילו בשיקטאש עפה. וגם בין הקבוצות הפחות טובות, הקבוצות שאין להן שום סיכוי נגד יונייטד עוברות.
זה חצי הגמר הכי חלש של הליגה האירופית שאני זוכר. והיו כמה קבוצות נורמאליות בהתחלה, פשוט נשגב מבינתי איך זה נגמר עם איאקס וסלטה בחצי
אני לא יודע כמה משחקים שלנו ראית השנה אבל מזל זה הדבר האחרון שיש לנו…. מגיעים לאנספור מצבים ולא מבקיעים… גם נגד אנדרלכט, במקום לעלות עם 7-2 בסיכום עולים בקושי בהארכה.
בגדול רציתם את מוריניו זה מה שאתם מקבלים. גם מבחינת היחס שלו למשחקים גדולים ובעוד הרבה דברים. זה המאמן. כל קבוצה שהוא יבנה או לא יבנה וכל הישג שהוא יביא יתנו סגנון ואישיות שהם לא בהכרח כוס התה שלכם. זה מאמן שתמיד צריך להגיד טוב אבל אנחנו גם משחקים על התקפה צריך להסביר שהמשחק היה מענין. כמה שהוא יישאר יותר זה יהיה האופי של מנצ׳סטר יונייטד.
גם מוריניו משתנה, בקצב שלו אמנם, אבל בסוף הרוח של המועדון תאלץ אותו להתנתק מהמותג "מוריניו".
או שהרוח של המועדון (מה זה בכלל?) תעיף אותו, כמו שקרה במדריד.
לכל המתלוננים והבוכים מרה על מצבה של הקבוצה:
או שיש לכם זכרון קצר או שהוא סלקטיבי במיוחד.
שכחתם כבר את השיטה בה פרגי בחר לשחק לפני כעשר שנים? נעילה הרמטית של השער, בזכות וידה, ריו וההולנדי המעופף, והסתפקות ב 1-0 קטן. וזה עם טבס, רוני ורונאלדו בהתקפה…
לא עניין אותו כלום פרט לניצחון.
הרומנטיזציה והאידיאלזיציה שנעשית למורשת פרגי מוגזמת לגמרי. המורשת החשובה ביותר שלו היא הווינריות והרצון לנצח בכל מחיר.
הדרך, שילוב הצעירים, הדגש על התקפה, כל אלו היו משניים לרצון לנצח ולזכות בתארים.
והנה, מוריניו עושה אותו דבר, רק בתנאים קשים יותר. הוא בא אחרי שלוש שנים ושני מנג'רים איומים שחיסלו את יונייטד הווינרית של פרגי. והוא בונה אותה מחדש, בדרכו.
הדרך הזו לא תמיד מרתקת ולא תמיד מעוטרת בנצחונות הרואיים, אבל היא מרשימה מאד. והוא מנסה לשחק התקפי, עם הכלים שיש לו, והוא משלב צעירים, לפחות את אלו שהוא סומך עליהם, והוא בונה קבוצה שתהיה מתחרה רצינית בעתיד הקרוב.
האם הכל מושלם? ממש לא! יש עוד עבודה. אבל הוא בדרך הנכונה, ולא צריך להקטין אותו ואת ההישגים שלו.