הניצחון על אנדרלכט

מוריניו הוא לא מסוג המאמנים המהמרים במשחקים חשובים. במידה מסוימת, ההרכב במשחק מול צ'לסי היה הימור קטן מאוד – הפסד היה מתקבל בהבנה בכל הרכב בגלל העדיפות האיכותית של צ'לסי השנה, ו"לשמור על זלטן לקראת אנדרלכט כי שם נמצא הסיכוי הטוב יותר להגיע לצ'מפיונס" זה הסבר משכנע מאוד גם אם היו מפסידים. המשך עם אותו הרכב מהווה הימור כי ראשפורד עדיין לא יציב בעוד שזלאטן היחידי שמספק מספרים לאורך זמן בחלק הקדמי.
אני לא בטוח שחזרה להרכב הקבוע ישדר שמפחדים מאנדרלכט, ובמידה רבה זלאטן מייצר יותר איומים על ההגנה מראשפורד, גם אם חלקם לא מדויקים. יש לו כח הרתעה, וזה חשוב במשחק בו מספיק לך תיקו, כי הוא מחייב להשאיר כוחות הגנה מאחור. וכמובן שמעבר לשיקולים הטקטיים, הניסיון שלו וקור הרוח חשוב לא פחות.
לא הייתי מתנגד אם מוריניו היה פותח עם זלאטן על חשבון יאנג או ראשפורד, ובמקרה (האופטימי) שעדיין אין שערים במשחק ואנדרלכט תלך יותר ויותר קדימה כדי להשיג את השער לעבור להרכב עם יאנג שנותן מרכז שדה יותר מאוזן

האפקט של הניצחון והדרך בו הושג על צלסי הוא מנטלי..
לכן ההרכב פחות משנה. לא חושב שיש ממה לחשוש או איזו
סיבה רצינית לא לפתוח עם זלאטן. די משוכנע שננצח בהפרש
של שני שערים בייחוד כי אנדרלכט לא פיזיים. התקופה הקרובה
חשובה לא רק משום הכרטיס לאירופה אלא בגלל העונה הבאה.
צריך לסיים חזק

אם יונייטד נמצאת בסוף אפריל במצב שהאפשרות הכי סבירה שלה להגיע לליגת האלופות בעונה הבאה היא זכייה בליגה האירופית אז לא מזיק לחשוש מאנדרלכט, או לכל הפחות להיות זהירים. עדיף שמוריניו יהיה הרפתקני נגד הסיטי וטוטנהאם ולא נגד אנדרכלט, או לצורך העניין בכל המשחקים שנותרו עד לגמר הליגה האירופית.

לשים כדור ברשת נשמע פשוט, אך עבור יונייטד זו משימה קשה.
מוריניו אינו משחק עם 2 חלוצים אך אני מקווה שלא יציב את ראשפורד בכנף, שיציב את כל השחקנים בתפקידם הטיבעי.

ראשפורד הוא חלוץ מרכזי והצבתו באגף פוגעת בו ובקבוצה (המשחק מול צ'לסי הוכיח זאת מצויין). לכן, לדעתי במידה וזלאטן חוזר להרכב אז או שישחקו 4-4-2 או שראשפורד יירד לספסל.

בתמונה: כשהכובעים עדיין לא היו פריט חסות…
צ'לסי באה לשחק את המשחק הרגיל שלה, שהוא אופורטוניזם עם אופציה להברקות התקפיות. הזאר טוב במשחקים האלה אם הוא מקבל שבריר הזדמנות וקצת שטח מת, כמו שראינו מול סיטי לדוגמה. לא קרה בראשון.
בהצלחה ליונייטד, אשמח אם תהיה עוד נציגה אנגלית בעונה הבאה.

הבחירה לפתוח עם רומרו יפה. מגיע לו

בגול של אנדרלכט הבנתי את כל מה שמוריניו אמר של שואו. בנאדם – קודם תשמור על השחקן שלך, אחר תבוא בטענות לשופט ולקוון. לא תוך כדי המהלך!

צדק דורפן (קצת)..בלי הררה הקישור היה מופקר במחצית הראשונה..
משחק מורט עצבים והשופטים לא עזרו. מלא מצבים ועדיין ניצול גרוע
שלהם. היה צריך להיגמר שבוע שעבר כבר.
וראשפורד. איזה לב יש לו.

ומילה טובה למחטיריאן, אמנם לא עומד בסטנדרטים 90 דק, אבל לאט לאט מגניב מלא גולים. ואני נהנה גם מלינגארד, הלוואי ושניהם ירימו עוד הילוך אחד בעונה הבאה. ראשפורד – חוזר להיות סקורר, גם במשחקים פחות טובים צריך לדעת להיות כזה. חבל על מרשיאל. והכל שוב מתנקז לפוגבה. אם הוא לא ירים את עצמו, או לחלופין מישהו אחר יגיע/יהפך להיות דומיננטי בקישור, לא רואה אותנו מתחרים בטופ קלאס.

ראשפורד סנסציוני.
כל השאר- לא.

להרגשתי לא שינוי מערך עשה את ההבדל אלא פשוט שהבלגים נפלו מהרגליים בחצי שעה האחרונה פלוס נארכה. הבלגים בשישים דקות הראשונות שיחקו נפלא ומה שהיה הכי מרשים בעיניי זה המהירות שבה ההתקפות שלהם יצאו לעומת האיטיות בצד השני. בכלל, שלושת הימים האחרונים הדגישו לי עד כמה הפריימרליג הפכה לאיטית ביחס לאירופה. כל כך איטית שהליגה הצרפתית ואפילו הבלגית מצליחות להביך אותה. המשחק בין באיירן לריאל היה כל כך מהיר, שתי הקבוצות פשוט הטיסו את הכדור קדימה, כולם מחזיקים מגינים טייסים שעפים קדימה עם הכדור ומאיימים על השער (מה שמרסלו עשה, יא אללה). הפריימרליג פשוט איטית היום. מבזבזים זמן על הנעות כדור באמצע המגרש או הגבהות לרחבה. נשארו מאחור.

כנראה שבעל הבלוג ואני לא ראינו את אותו המשחק אתמול,איני רואה ולו סיבה אחת למילה טובה על היונייטד של אתמול או של המשך הדרך באירופה.
מבחינתי זה משחק שנכנס בקלות לפינתאון כאחד המשחקים המביכים והגרועים של היונייטד בשלושת העשורים האחרונים!כל אחת משלושת העולות האחרות טובה יותר מהקבוצה של זוזה הלא מיוחד.
מבחינתי העונה הסתיימה,לא מעניין אם נזכה(אנחנו לא)או שנסיים מקום רביעי(כנראה שלא),מוריניו נכשל!הכישלון אינו מסתכם רק בדירוג בליגה או באי זכיה/זכיה בליגה האירופית,הכישלון הוא בעיקר ברמת המשחק שגורמת מבוכה ואי הנאה בעליל לכל אוהד יונייטד שכבר ראה בחייו כמה קבוצות מפוארות של המועדון הזה.
מספיק לראות את הפנים המכורכמות של הסר ביציע,הייתי משלם לא מעט אם הייתי יכול לקרוא את מחשבותיו על מה שעייניו רואות,כיצד מפעל חייו נהרס.
מוריניו כשל אתמול טאקטית מול קבוצה מהדרג הרביעי באירופה,מוריניו כשל בשילובו של השחקן היקר בתבל שלאור מה שהוא מציג הוא לא יכול לקבל מקום בהרכב של אף אחת מהגדולות של אירופה.
הפורטוגלי גם יכול לזקוף לחובתו את חיסולו של מרסיאל לבטח אחד מחמשת הכשרונות הגדולים ביבשת נכון לסוף העונה שעברה והיום שחקן חלש ובעיקר עצוב.
מי שרוצה לדעת איך קבוצה אמורה להיראות שיביט על כל מערכי הקבוצה מהנסיכות של משפחת גרימאלדי…
אפשר גם להביט על העוגנים של הבלאנקוס,לא אני ממש לא מדבר על הפונמן הפורטוגלי יקירנו לשעבר,תסתכלו דווקא על קרבאחל ומרסלו,תסתכלו על מודריץ וקרוס,ביום שיהיו ליונייטד בעמדות האלו שחקנים ברמתם אני נחזור להיות אימפריה.
עד אז גם אם זוזה יקבל משכורת של 30 מיליון לעונה אנו נמשיך לדשדש.

לכל המתלוננים והבוכים מרה על מצבה של הקבוצה:
או שיש לכם זכרון קצר או שהוא סלקטיבי במיוחד.
שכחתם כבר את השיטה בה פרגי בחר לשחק לפני כעשר שנים? נעילה הרמטית של השער, בזכות וידה, ריו וההולנדי המעופף, והסתפקות ב 1-0 קטן. וזה עם טבס, רוני ורונאלדו בהתקפה…
לא עניין אותו כלום פרט לניצחון.
הרומנטיזציה והאידיאלזיציה שנעשית למורשת פרגי מוגזמת לגמרי. המורשת החשובה ביותר שלו היא הווינריות והרצון לנצח בכל מחיר.
הדרך, שילוב הצעירים, הדגש על התקפה, כל אלו היו משניים לרצון לנצח ולזכות בתארים.
והנה, מוריניו עושה אותו דבר, רק בתנאים קשים יותר. הוא בא אחרי שלוש שנים ושני מנג'רים איומים שחיסלו את יונייטד הווינרית של פרגי. והוא בונה אותה מחדש, בדרכו.
הדרך הזו לא תמיד מרתקת ולא תמיד מעוטרת בנצחונות הרואיים, אבל היא מרשימה מאד. והוא מנסה לשחק התקפי, עם הכלים שיש לו, והוא משלב צעירים, לפחות את אלו שהוא סומך עליהם, והוא בונה קבוצה שתהיה מתחרה רצינית בעתיד הקרוב.
האם הכל מושלם? ממש לא! יש עוד עבודה. אבל הוא בדרך הנכונה, ולא צריך להקטין אותו ואת ההישגים שלו.