run

בולט יפרוש בידיעה שזה נגמר. הוא היה שלישי. אולי תור הזהב הגדול ביותר של אצן בהיסטוריה. אהבה עולמית שהאתלטיקה כנראה לא ראתה מאז ימי אמיל זאטופק. ברור שרצה לנצח. גם מייקל ג׳ורדן רצה לנצח את דטרויט ובוושינגטון. אבל אנשים מייחסים הרבה מאד לשאלת ״הלפרוש בזמן״. זו שטות גדולה, אם לא מדובר בעניין מסוכן כמו איגרוף. המורשת של ספורטאי על היא רק עידן הזהב שלהם. איש לא זוכר את קבוצתו האחרונה של מראדונה או בייב רות׳ או את ממוצע הנקודות של ג׳ורדן בוושינגטון. וגם שזאטופק הפסיד במרתון האולימפי האחרון שלו. כי אלו שטויות.

היה מנצח, ג׳סטין גטלין. במסיבת העיתונאים בריו בולט אמר שהתאכזב מאד מיחס הקהל כלפי גטלין. שצורם לו לשמוע שריקות בוז לספורטאי. יש הרבה מאד גישות לעניין הזה. יש אנשים שאומרים ״שׁרק הוא נתפס״ ואחרים יאמרו ״פסילה אחת (ובוודאי שתיים) ואתה לא צריך לרוץ יותר״. אני רוצה להאמין שחטאיו מהעבר לא משפיעים על יכולתו היום ושאינו חוטא היום. אני רוצה להאמין בהרבה דברים.

המזל של ראשי האתלטיקה שזו רק לונדון והבריטים המנומסים. בפאריז היו זורקים עכשיו עגבניות. מי שמבשל את דייסת מדיניות הסמים שיאכל את זה.

כך או כך, זה יהיה אירוע נשכח.

חידון מספר 566. על שיא ההעברות והעברת ניימר
ההפסד המובן מאליו לריאל